פרוטוקולים/ועדת הכנסת/487
1
ועדת הכנסת
29.5.2000
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/487
ירושלים, כ"ד באייר, תש"ס
29 במאי, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ד באייר התש"ס (29.5.2000), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 29/05/2000
קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה; הצעה לתיקון סעיף 59 לתקנון בדבר סיכום דיון במליאה; הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - כהונת זקן חברי הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל) – הכנה לקריאה ראשונה, מטעם הוועדה
פרוטוקול
חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
זהבה גלאון
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
חבר הכנסת בנימין אלון
אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
גב' ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
1 – קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה;
2 – הצעה לתיקון סעיף 59 לתקנון בדבר סיכום דיון במליאה;
3 – הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - כהונת זקן חברי הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל) – הכנה לקריאה ראשונה, מטעם הוועדה.
קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון בסדר יומנו הוא קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה.
סיעות הליכוד, רע"ם, האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו-שינוי ועם אחד הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי אמון בראש הממשלה בשל: 1 – תפקודה של הממשלה בראשות אהוד ברק במלאת שנה לכהונתה, של הליכוד; 2 – ועדת בן-בסט והמלצותיה לרפורמה בתחום המיסוי, של האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו-שינוי ועם אחד; 3 – כביש חוצה ישראל, של רע"מ.
היות ויש שלוש הצעות אי אמון אני מציע שיהיה דיון משולב - - -
15 דקות לעבודה, לליכוד ולש"ס, 10 דקות למרצ, 8 דקות לאיחוד הלאומי ו-5 דקות לסיעה שיש לה מ-3 עד 6 מנדטים. לכל המפלגות שיש להם פחות מ-3 חברים – 3 דקות.
סיעות שיש להן מ-3 עד 6 חברים יקבלו 5 דקות, וסיעות שיש להן 1 ו-2 חברים – 3 דקות.
5 דקות לסיעות שיש להן 3 עד 6 חברים, ו-3 דקות תקבלנה סיעות שיש להן 1 ו-2 חברים.
אדוני יושב ראש הישיבה חבר הכנסת סאלח טריף, כמה זמן לדעתך תארך הבקשה להביע אי אמון בראש הממשלה?
שלושה.
סיכום קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה
ועדת הכנסת החליטה כי יתקיים דיון משולב ותימסרנה הודעות סיעות כדלקמן:
לסיעות ישראל אחת, הליכוד וש"ס – 15 דקות לסיעה עם אפשרות פיצול;
לסיעת מרצ – 10 דקות לסיעה עם אפשרות פיצול;
לסיעות בנות 7 חברים – 8 דקות לסיעה עם אפשרות פיצול;
לסיעות בנות 3-6 חברים – 5 דקות לסיעה ללא אפשרות פיצול;
לסיעות בנות 1-2 חברים – 3 דקות לסיעה ללא אפשרות פיצול.
נעבור לסעיף הבא - הצעה לתיקון סעיף 59 לתקנון בדבר סיכום דיון במליאה.
הצעה לתיקון סעיף 59 לתקנון בדבר סיכום דיון במליאה
הונח על שולחננו נוסח לתיקון סעיף 59 לתקנון בדבר סיכום דיון במליאה, שחבר הכנסת מיכאל קליינר הגיש לגביו השגה.
רשות הדיבור לגב' ארבל אסטרחן.
הנוסח שהונח על שולחן ועדת הכנסת הוכן בהמשך לדיון שקיימנו בשבוע שעבר, שרצה למנוע מצב שיוצאות מהכנסת מספר הצעות סיכום, שלפעמים הן נוגדות האחת את השנייה ומה שהוחלט היה שכאשר תהיינה הצעות סיכום – כל סיעה תוכל להציע את הצעת הסיכום שלה, לאחר מכן תהיה הצבעה בעד ונגד כל הצעה, וכל חבר כנסת יוכל להצביע בעד הצעה אחת בלבד.
נגד – כל חבר כנסת יוכל להצביע כמה פעמים שהוא רוצה. בעד – רק פעם אחת.
אגב, איך נבדוק את העניין מבחינת הפיקוח על ההצבעה? אני מניח שמזכיר הכנסת יצטרך לעשות זאת בדיעבד - - -
החידוש העיקרי של ההצעה הזאת מתבטא בכך שהצעה שהתקבלה וזכתה במירב הקולות – תחשב הצעת הסיכום מטעם הכנסת.
בהצעה יש גם פרוצדורה שמבהירה מה קורה אם יש יותר מהצעת סיכום אחת
שמתקבלת - - -
"תיקון סעיף 59 1. בתקנון הכנסת, בסעיף 59, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) חבר הכנסת לא יצביע בעד יותר מהצעה אחת, ויהיה רשאי להימנע או להתנגד ליתר ההצעות.
(ה) הצעה שהתקבלה ושזכתה במירב הקולות בעד, תיחשב הצעת הסיכום מטעם הכנסת; התקבלו מספר הצעות במספר קולות מירבי וזהה של תומכים, מצביעים שנית על הצעות אלה, בדרך הקבועה בסעיף קטן (ד); התקבלו מספר הצעות במספר קולות מירבי וזהה של תומכים גם בהצבעה השנייה, יועמדו הצעות אלה להצבעה שלישית, בדרך הקבועה בסעיף קטן (ד), ובמידה שהתקבלו מספר הצעות במספר מירבי וזהה של תומכים גם לאחר ההצבעה השלישית, לא תיחשב אף הצעה כהצעת סיכום מטעם הכנסת.".
בסעיף 64 של תקנון הכנסת כתוב: "נתקבלה החלטה לסיכום הדיון הקוראת לפעולה מצד הממשלה, יעביר יושב ראש הכנסת את נוסח ההחלטה אל השר אשר העניין הנדון נמצא בתחום תפקידיו; לא ברור מי הוא השר שבתחום תפקידיו נמצא נושא ההחלטה, יעביר יושב ראש הכנסת את נוסח ההחלטה לידי ראש הממשלה; תוך ששה חודשים מיום קבלת ההחלטה, יודיע השר ליושב ראש הכנסת בכתב על כל פעולה שפעל בעקבות ההחלטה; הודעת השר תונח על שולחן הכנסת.".
אם כך מה עם החלטת המליאה שמעכבת את העברת אבו דיס עד קיום דיון ממצה בוועדת החוץ והביטחון - , העניין שדיברנו עליו ביום רביעי האחרון - - -
לגבי אבו דיס מדובר על 24 מול 11 מצביעים, זאת אומרת שיושב ראש הכנסת היה אמור להעביר את ההחלטה לראש הממשלה. אני מבקש לדעת האם הדבר בוצע?
מה שכתוב בתקנון משאיר את העניין בין השר ליושב ראש הכנסת כך שהביצוע יכול להתמסמס, לכן לפי דעתי צריך לשנות את הסעיף כדי שהוא יאמר שתוך 6 חודשים הממשלה תהיה חייבת לדווח לכנסת על - - -
אני מניח את התשובה של הממשלה על שולחן הכנסת אבל הצרה עם חברי הכנסת היא שהם לא קוראים את כל הניירת שהם מקבלים.
אני לא ראיתי אף פעם דיווח כזה, מכל מקום אני מבקש שתבדקו אם הממשלה דווחה בשנה האחרונה על החלטות שהתקבלו בכנסת.
אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לתיקון התקנון תונח על שולחן הכנסת.
כאמור, יש להצה השגה של חבר הכנסת מיכאל קליינר.
צריך לקחת בחשבון שבמקרים נדירים מאד יכול להיות מצב שלא תהיה החלטת סיכום רק בגלל דבר טכני, לדוגמה, יש רוב לשתיים או לשלוש הצעות אבל אף אחת מהן לא גוברת, ואז הכנסת כאילו לא החליטה שום דבר.
כפי שכבר ציינתי קודם בדבריי, חבר הכנסת קליינר הגיש השגה להצעה לתיקון התקנון המוצע.
תודה.
נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו - הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – כהונת זקן חברי הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל) – הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה.
הכנסת (תיקון – כהונת זקן חברי הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל)
הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה
הכוונה כאן היא לתקן שני חסרים שקיימים בחוק יסוד: הכנסת, בקשר לנושאים שפחות או יותר כבר מוסדרים אבל צריך להבהיר לגביהם מספר דברים.
התיקון הראשון הוא לסעיף 20 שקובע שהכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. אנחנו רוצים להוסיף בהקשר הזה של הדברים את התשובה לשאלה: מה קורה עד שייבחר יושב ראש? ואנחנו מתכוונים לקבוע שעד בחירת יושב ראש הכנסת – יכהן זקן חברי הכנסת שאינו ראש הממשלה, ראש הממשלה הנבחר, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל.
כאמור, העניין הזה מוסדר בתקנון אבל לא בחוק, לא ברור מה הן הסמכויות של זקן חברי הכנסת והאם העובדה שהוא יכול להשתמש בסמכויות שמוקנות על פי דין ליושב ראש הכנסת – מעניקה לו גם את הסמכויות האלה? לכן חשוב לקבוע את הנושא הזה בחוק יסוד.
הסעיף השני מדבר על עניין ממלא מקום יושב ראש הכנסת. היום בסעיף 20א לתקנון כתוב שאם יושב ראש הכנסת הודיע שמטעמי בריאות נבצר ממנו למלא את תפקידו - יש פרוצדורה על פיה הסגן ממלא את תפקידו.
נתקלנו לאחרונה בבעיה כאשר היושב ראש הנוכחי של הכנסת היה באבל ונדרש ממנו למלא תפקיד של קבלת מכתב התפטרות של חבר הכנסת לשעבר חנן פורת והיתה בעיה כי כתוב: אם נבצר ממנו למלא את תפקידו רק מטעמי בריאות, באותו מקרה לא היה מדובר על עניין מטעמי בריאות, לכן אנחנו רוצים למחוק את המילים: מטעמי בריאות - - -
אם, לדוגמה, פוליטית הוא לא ירצה לאשר מינוי – המילים: נבצר ממנו, לא מספיקות.
לכן לפי דעתי צריך לקבוע כאן איזשהו קריטריון.
אולי כדאי להחליט שוועדת הכנסת תאשר שנבצר ממנו מלמלא את תפקידו? אם נבצר ממנו למלא את תפקידו לא מחמת בריאות – ועדת הכנסת תקבע. בהקשר הזה של הדברים אני מבקש להביא בפניכם דוגמה של נשיא המדינה שהחליט שהוא לא רוצה לתת פרסים לחושפי שחיתויות והוא עיכב את העניין עד שהעברנו חוק מיוחד שהסמיך את יושב ראש הכנסת לבוא לטקס. מה שאני מתכוון לומר בדבריי אלה הוא שאי אפשר להשאיר עניין כזה לגחמה של היושב ראש.
אני מציע שאם זה לא מחמת בריאות – ועדת הכנסת תאשר שנבצר ממנו למלא את תפקידו, כדי שזאת לא תהיה גחמה של יושב ראש הכנסת.
אם יושב ראש הכנסת לא יכול למלא את תפקידו שלא מטעמי בריאות, בתיקון מציעים שיהיה כתוב לא רק מטעמי בריאות.
עד היום, על פי החוק, אם יושב ראש הכנסת לא יכול למלא את תפקידו מחמת בריאות – יש לו ממלא מקום. עכשיו אנחנו מציעים לתקן את העניין הזה כדי שלא יהיה כתוב: מחמת בריאות, אלא יהיה כתוב באופן כללי: נבצר ממנו למלא את תפקידו.
אני מציע שוועדת הכנסת תצטרך לאשר את העניין.
מהנוסח כפי שהוא מוצע יוצא שוועדת הכנסת יכולה להחליט שנבצר מיושב ראש הכנסת למלא את תפקידיו - - -
אני מציע לכתוב: קבעה ועדת הכנסת, לבקשת יושב ראש הכנסת, כי נבצר ממנו למלא את תפקידו.
הודיע יושב ראש הכנסת לוועדת הכנסת או שקבעה ועדת הכנסת לבקשת יושב ראש
הכנסת - - -
כשמדובר על המילים: מטעמי בריאות – פירושן שזאת סמכותה של הוועדה לקבוע גם אם יושב ראש הכנסת מודיע שהוא בריא.
ברגע שהעניין מועבר לוועדת הכנסת, הוועדה יכולה לשאול את השאלה הזאת. היא יכולה לבקש ממנו לנמק את בקשתו.
אני מציע שתחשבו על העניין. לפי דעתי צריך להיות איזשהו מנגנון שחסר כאן, לצורך הנושא הזה.
נשאיר את המצב הקיים ונוסיף אפשרות אחרת שנבצר ממנו מטעמים אחרים שאינם טעמי בריאות, ואז יהיה צורך לכתוב: על פי הודעתו, באישור ועדת הכנסת.
יש שלוש אפשרויות; 1 – יושב ראש הכנסת מודיע שנבצר ממנו למלא את תפקידו מטעמי בריאות; 2 – ועדת הכנסת תקבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו מטעמי בריאות; 3 – יושב ראש הכנסת מודיע שנבצר ממנו למלא את תפקידו מטעמים אחרים שאינם טעמי בריאות וועדת הכנסת אישרה.
באשר לזקן חברי הכנסת הועלתה אפשרות נוספת - - -
האם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית אפשר להכניס הסתייגות שזקן חברי הכנסת לא יכהן כנשיא המדינה?
ההצעה הנוספת היא שיושב ראש הכנסת בפועל יהיה הוותיק מבין חברי הכנסת, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
אגב, הוא יכול להיות חבר כנסת חדש לחלוטין, היו דברים מעולם, ולכן אני מציע לשקול את העניין הזה.
בעניין הוותק צריך לקבוע שזה צריך להיות ותק רצוף כלומר מי שכיהן בכנסת הראשונה ואחר כך רק בכנסת החמש עשרה - - -
הוותק של אותו חבר כנסת צריך להיות רצוף ואם הוא חדל להיות חבר כנסת באיזושהי תקופה – רואים אותו כמי שכיהן מאותה כנסת שבה הוא כיהן ברציפות.
לפי דעתי זה לא חשוב. נניח שהיה חבר כנסת כמו רובי ריבלין, שכיהן בעבר, חזר אחרי תקופת מה לכהן כחבר כנסת והוא מכיר את כל הכללים - - -
נניח שמדובר, תיאורטית, על חבר כנסת שמכהן הכי הרבה זמן בכנסת, והוא לא כיהן בכנסת השנייה, - - -
חוק השופטים קובע מי יושב כאב בית הדין במשפט, והוא אומר: כאב בית הדין יהיה תמיד הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שביניהם.
לדעתי צריך להכין תיקון לנוסח הקיים. בישיבה הבאה, כאשר נניח את הנוסח על שולחן הוועדה – נחליט.
אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50