פרוטוקולים/ועדת הכנסת/277



פרוטוקולים/ועדת הכנסת/277
ירושלים, כ"א ב אדר ב, תש"ס
28 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ' באדר ב' התש"ס (27.3.2000), שעה 10:30

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
זהבה גלאון
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
נעמי חזן
מקסים לוי
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין
יורי שטרן

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
חיים רמון – שר במשרד ראש הממשלה
חבר הכנסת חיים כץ
חברת הכנסת ענת מאור
חברת הכנסת דליה רבין-פילוסוף
מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
יהושע שופמן – משנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה
ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
קבוצת תלמידי בית-ספר גבעת גונן, ירושלים

צבי ענבר
משה בוטון

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1. סנקציות לשרים שאינם עונים לשאילתות ואינם מופיעים בפני הוועדות;
2. קביעת מסגרת לדיון בהצעות להביע אי אמון בראש הממשלה;
3. ישיבות הוועדות בפגרה;
4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק;
5. הקדמת הדיון בהצעת חוק הכנסת (מספר חברי ועדות בתקופת כהונתה של הכנסת החמש
עשרה), התש"ס-2000 – בכל הקריאות.


סנקציות לשרים שאינם עונים לשאילתות ואינם מופיעים בפני הוועדות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת ומברך את יושב ראש הכנסת שיושב אתנו בישיבה זו, את שאר הנוכחים וכמו כן את קבוצת תלמידי בית ספר גבעת גונן.

הנושא הראשון בסדר יומנו עניינו סנקציות לשרים שאינם עונים על שאילות ואינם מופיעים בישיבות הוועדות. כידוע לכם זה דיון שני שאנחנו מקיימים בנושא הזה לאחר הבירור הראשוני שקיימנו עם השר המקשר, השר חיים רמון, ובנוכחות יושב ראש הכנסת.

קודם שנמשיך בדיון ברצוני לשאול האם יש מישהו מחברי הוועדה שמתנגד לפתיחת הישיבה לתקשורת? אני מבין שלא.

כאמור, בישיבה הקודמת שקיימנו בעניין הזה עלו שאלות בעניין הסנקציות שצריך להטיל על שרים שאינם עונים על שאילתות או שאינם באים לישיבות הוועדות, והשר המקשר ביקש שהות לחשוב על מספר דברים שהיינו צריכים לתת עליהם את הדעת - - -

מדוע השר המקשר, השר חיים רמון, לא נמצא כאן?

הוא יבוא עוד מעט. ברגע זה הוא נמצא בישיבת ועדה אחרת בכנסת.

נושא שעלה גם בישיבה הקודמת, בנוסף לשאלות האחרות, הוא נושא השאילתות שלגביו קיימת בעיה שכן מספר השרים שאינם משיבים על שאילתות בזמן או כאלה שאינם משיבים עליהן בכלל – הולך וגדל משבוע לשבוע, אין לנו תרופה ל"מכה" הזאת לכן אנחנו רוצים למצוא סעיף מיוחד שיענה על בעיית השאילתות שאינן נענות, מלבד שאר העניינים.

הסוגיות שנתבקשנו להשיב עליהן בישיבה זאת הן: 1 – מה הפרוצדורה שלפיה עלינו לנהוג כדי לזמן שר לישיבת ועדה בכנסת? 2 - מה קורה אם קיימת התנגשות בין שתי ישיבות של שתי ועדות שונות שאליהן מוזמן השר? 3 – כמה פעמים שר צריך להופיע במהלך דיוני מושב או כנס של הכנסת או בכלל כל כמה זמן הוא צריך להופיע בוועדה? באילו תנאים? 4 – מה ההליך שאנחנו מבקשים לקבוע, קודם שנטיל סנקציה על שר מסויים או על משרדו? – אזהרה? אם כן – מי ישלח אותה? 5 – מי הגוף שיחליט על הפעלת הסנקציות על המשרד הרלוונטי או שזה יהיה הליך אוטומטי?

אדוני יושב ראש הכנסת, ברשותך אני אחזור על ההצעות שכבר הצענו, ובשלב זה אני אשתדל גם לחדד מספר נקודות שהעלינו כבר בדיוק הקודם; הצענו תיקון לתקנון הכנסת לפיו יאמר כי: "הוזמן שר לדיוני ועדה לפי סעיף 52 (ג) לחוק יסוד: הממשלה, ולא הופיע בפניה, רשאית ועדת הכנסת, לבקשת יושב ראש הוועדה שהזמינה את השר, לקבוע כי לא יידונו בוועדה הצעות חוק ממשלתיות העוסקות בענייני משרדו של השר,..." תיקנו את הנוסח ואמרנו כי לא יידונו בוועדות הכנסת, לא רק באותה ועדה, "ולא יאושרו העברות תקציביות לבקשת המשרד, עד שיופיע השר בפני הוועדה.".

מי יפקח על העניין הזה?

אנחנו נקבע מנגנון שזה יהיה תפקידו.

איזה מנגנון תפעיל? נניח ששר הוזמן לוועדה בכנסת והוא לא בא. הוועדה תפנה למישהו, לא חשוב כרגע למי, והמישהו הזה ייתן הוראה מערכתית לכל הוועדות האחרות לא לדון בהצעות החוק של אותו משרד?

כן.

אם כך זה לא מה שכתוב כאן.

אין כאן פירוט.

חייב להיות פירוט.

יושב ראש ועדת הפנים הרחיב את העניין לוועדות הכנסת לכן צריך לקבוע מישהו שהוא מעל הוועדות, זאת אומרת או יושב ראש הכנסת או ועדת הכנסת.

"... ולא יאושרו העברות תקציביות לבקשת המשרד, עד שיופיע השר בפני הוועדה.". מכאן אפשר להבין שאנחנו מתכוונים לחדד את ההליך או את הפרוצדורה שאיננה ברורה דיה.

אין ספק שצריך להבהיר ולחדד עוד הרבה דברים. זה רק חלק מהסדר כולל שעניינו הופעת שרים בפני ועדות הכנסת.

"(ב) לא הופיע שר בפני ועדה, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת, לבקשת יושב ראש הוועדה, לשלול מחבר הממשלה להציג בפני הכנסת הצעות חוק ממשלתיות לקריאה ראשונה בנושאים שבתחום משרדו של אותו שר, עד שיופיע השר בפני הוועדה.".

"בתקנון הכנסת, בסעיף 50, בסופו יבוא: "ואולם לא תינתן רשות הדיבור לשר שלא ענה על שאילתה כנדרש בסעיף 43 או לסגן שר במשרדו, כל עוד לא נענתה השאילתה, אלא אם קבע יושב ראש הכנסת כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן רשות הדיבור.".

במקום המילים: " ... אלא אם קבע יושב ראש הכנסת כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן רשות הדיבור", צריך להיות כתוב: טעמים מיוחדים שיירשמו.

העניין נרשם בפרוטוקול.

ההצעות מדברות על כך שאם שר לא יופיע לישיבת ועדה מוועדות הכנסת או לדיונים שהוא חייב להופיע בהם במליאה – לא יתקיימו דיונים בחוקים של אותו משרד, לא יתקיימו דיונים שעניינם העברות תקציביות של אותו משרד וגם לא תינתן לו רשות דיבור אם הוא לא ענה על מספר מסויים של שאילתות.

הגרסה הזאת נחשבת בעייתית מאד שכן היא יכולה למנוע הופעה של כל שרי הממשלה ולכן צריך לחשוב עליה.

אני מציע שהפרוצדורה של זימון שרים בוועדות לדיונים מתוכננים תהיה בהתראה של לפחות 14 יום מראש בדיון רגיל. אבל יש דיונים שנחשבים דחופים ולגביהם אני מציע שתיקבע פרוצדורה לדיון דחוף והזימון של השר יהיה באישורו של יושב ראש הכנסת, אחרי שהיושב ראש הכיר בדחיפות אותו הדיון - - -

יש נוהל שאומר ששליש מחברי ועדה יכולים לקבוע את סדר היום של הוועדה לכן אני מציע למצוא איזשהו מספר בתוך המנגנון הוועדתי, במובן הזה צריך לתת איזושהי הגנה לקואליציה, שמספר מסויים של חברי ועדה, אם הם מתאגדים – הם יכולים לכפות את ההזמנה על השר.

בתנאי ששליש מחברי אותה ועדה - - -

שליש איננו מספיק.

מחצית חברי הוועדה.

לגבי דיון דחוף.

האם הכוונה היא למחצית מחברי הוועדה שנמצאים בחדר?

לא.

אין לי כל בעיה עם כך שיוחלט על מחצית חברי הוועדה אלא שצריך לדאוג שהעניין הזה לא יהפך להיות גזעני. אני מפחד שנואשם בכך שהכנסת הפכה להיות גזענית. כל פעם שמדברים על רוב מיוחד – אני מזדעזע. צריך לנסח את הדברים אחרת.

אם אנחנו קובעים שמחצית חברי הוועדה יקבעו שהשר יצטרך להופיע לדיון, תוך כמה זמן הוא יצטרך להופיע?

מחצית מחברי הוועדה – בחתימותיהם.

או בחתימותיהם, או על פי הפרוטוקול.

אז השר יצטרך להופיע, באותו שבוע, לדיון דחוף.

מה עם בעיית השאילתות?

נניח ששר יוזמן לשתי ישיבות ועדות באותו שבוע – האם ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה הוא יבוא?

על פי הנוהל הדחוף או על פי הנוהל הרגיל?

על פי הנוהל הרגיל. נניח שוועדת הפנים ואיכות הסביבה מזמינה את השר לענייני דתות, 14 יום מראש, לדיון שקשור לענייני משרדו, - אין כל בעיה. בדרך כלל יש תיאום מראש - - -

אבל מה יקרה אם יש 18 ישיבות של ועדות וכולן מזמינות את אותו השר לישיבות?

בנוהל רגיל אם שר הוזמן – הוא נענה לוועדה הראשונה שהוא מוזמן אליה. אם הוא מוזמן לעוד ישיבת ועדה – תהיה הזמנתו לוועדה הראשונה סיבה מדוע הוא לא יוכל להופיע לישיבת הוועדה השנייה, אבל הוא יהיה חייב לקבוע תאריך להופעתו בוועדה האחרת.

האם זה לא נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? קודם כל צריך לצאת מנקודת הנחה שאם שר לא יופיע לישיבת ועדה – הוא יצטרך להוכיח את חפותו.

הוא יודיע לוועדה השנייה שהזמינה אותו שהוא כבר מוזמן לוועדה אחרת בכנסת באותו המועד.

אולי כדי שיהיה סדר בעניין הזה, ההזמנות לשרים תעבורנה איזשהו ערוץ בכנסת?

דיברנו על העניין הזה כבר. אני מציע שתקרא את הפרוטוקול.

בתיקון מס' 17 לחוק מבקר המדינה, של יושב ראש הכנסת ושלי, הכרחנו פקידי מדינה לבוא לישיבות הוועדה.

מדובר אך ורק בקשר לנושא שנדון ואשר נובע מדוח מבקר המדינה.

שר יופיע אחת לשלושה חודשים בדיון רגיל של ועדה - - -

לא מדובר על תדירות בוועדות.

כל שר צריך להופיע בפני כל ועדה אחת לשלושה חודשים?

לא בפני כל ועדה; הוא יופיע בדיונים רגילים שקשורים לענייני משרדו - - -

ועדה קבועה רשאית לדרוש ששר או נציגו יתייצבו בפניה לעניין סעיף 14(ב) - אחת לחודש.

כדי שלא תהיה אי הבנה אני מבקש להדגיש שאנחנו מדברים על שר ולא על נציג מטעמו.

האם אני מבין נכון שאתה מדבר על ועדה שהיא סטטוטורית לגבי אותו משרד?

אם ועדה אחרת מזמינה אותו – ועדת הכנסת תכריע.

בכנסת נהוג שוועדה מטפלת גם בעניינים שמסיבות שונות ומשונות מעבירים אליה נושאים שלא שייכים לה - - -

לדוגמה, הוועדה לקידום מעמד האישה מטפלת בענייני בריאות כך שנושא כזה יכול להיות מטופל בשתי ועדות.

אדוני היועץ המשפטי, אם אני מבין נכון מדובר על השר או על נציגו - - -

בסעיף 106ג כתוב: ועדה קבועה רשאית לדרוש ששר או נציגו יתייצבו לפניה, לעניין סעיף 14(ב)" שזה הסעיף הכללי, לא בנושא קונקרטי, אלא לדרוש ממנו ידיעות בעניין שנכנס לתחום תפקידיה – "אחת לחודש.".

כיוון שמדובר על שר או על נציגו, תמיד יש נציג שמופיע לישיבות הוועדות, וזה לא מענייננו שכן אנחנו מדברים עכשיו על הופעת שרים בישיבות הוועדות.

אם שר אומר שהנושא לא מעניינו - - -

אם ועדה רוצה שהשר יבוא לדיון – היא יכולה להחליט על כך במחצית מספר חבריה.

אדוני היועץ המשפטי, האם אין איזושהי התנגשות עם מה שכתוב בתקנון? האם צריך לציין את תדירות הופעתו של השר בישיבות?

אתם הבחנתם בין הופעה רגילה מתוכננת מראש לבין הופעה דחופה ואני מבקש להדגיש שגם הופעתו המתוכננת מראש של השר יכולה לגרום לאנדרלמוסיה אם 7 ועדות תזמנה את אותו השר יום אחרי יום אחרי יום. אז אם קובעים שהתדירות של ההופעה הרגילה של השר היא, נניח, אחת לשלושה חודשים ובמקרים דחופים – מזמינים אותו מיד על ידי הצבעתם של מחצית חברי הוועדה, - יש איזון.

בכל זאת אני סבור שקיימת סכנה שכן סעיף 52(ב) לחוק יסוד: הממשלה, מדבר על חובתו של ראש ממשלה להופיע בפני הכנסת ואז הוא מגביל את היכולת של הכנסת ושל חברי הכנסת להזמין את ראש הממשלה פעם בשלושה שבועות. הוא צריך להענות להזמנה פעם בשלושה שבועות ולא יותר מאשר פעם בחודש.

מה יקרה אם שר בממשלה יוזמן כל יום לוועדה אחרת בכנסת? הרי כדי לענות על שאלות הוא צריך גם ללמוד את החומר. זאת אומרת שיש גבול ליכולתו של שר לשמש כל הזמן כמי שבא לכנסת והשאלה שאני מבקש לשאול בהקשר הזה של הדברים היא האם אנחנו יכולים להזמין שר יותר מאשר פעם בשבוע – לישיבה בכנסת?

באופן עקרוני כל ועדה יכולה להזמין אליה כל שר לכן אולי אנחנו צריכים לקבוע משהו שיגיד שקודם כל הוועדה יכולה להזמין את השר שהיא ייעודית למשרדו וכך קוטעים חלק לא מבוטל של הוועדות.

לגבי הוועדות שהן רב נושאיות, כמו ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ועדת הכספים, הוועדה לענייני ביקורת המדינה – צריך לעשות תיאום בתוך המערכת הפרלמנטרית והדבר הזה יעשה בצורה כזאת שלא נטרטר את השר יותר מדי.

לוועדת הפנים ואיכות הסביבה יש קשר עם ארבעה משרדים אבל זה לא אומר שמדובר על אותו שר שאחראי על - - -

מדובר על שר רב נושאי ולא על ועדה רב נושאית. שר האוצר, לדוגמה, יכול להיות מוזמן לכל ועדה - - -

נכון, אבל יש גם ועדות שנחשבות רב נושאיות, כמו ועדת הכספים או הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

אם כך נסכם שכל ועדה יכולה להזמין אליה כל שר. אם לשר יש יותר מהזמנה אחת לאותו הזמן – הוא יפנה ליושב ראש הכנסת כדי שזה יעשה סדר בבלגן.

מה בקשר לסנקציות?

עוד לא הגענו לעניין הסנקציות.

הואיל ואנחנו רוצים להסדיר בתקנון את מה שנקבע בסעיף 52 לחוק יסוד: הממשלה, דהיינו שכל הנושא הזה של הממשלה וועדות הכנסת – פרטים ככל שייקבעו בתקנון הכנסת, אני מבקש להזכיר לכם דבר נוסף שהובא לדיון עוד בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת עוזי לנדאו, שהיום בסעיף 52(ד) לחוק יסוד: הממשלה, כתוב ש"וועדה מוועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב לפניה." ואילו בתקנון נאמר: לא בידיעתו, אלא שחייבים לעשות זאת באמצעות השר. כלומר התקנון בעניין הזה - - -

יותר נסוג.

כי הוא נקבע קודם.

הוא תואם את חוק יסוד: הכנסת, שלא תוקן יחד.

נתקן את התקנון על פי סעיף 52.

יש הצעת חוק שהועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, שעניינה לעשות סדר בין סעיף 52 לבין חוק יסוד: הכנסת, שכן קיימת סתירה, לכאורה, - - -

זאת אומרת שהעניין הזה עומד להיות מוסדר.

בעניין השאילתות, נצטרך להתקין הוראת שעה שעניינה השאלה מה עושים עם מאות השאילתות שטרם ענו עליהן?

אין עונשין בלא מזהירין.

נצטרך, כאמור, לקבוע הוראת שעה האומרת שנותנים לשרים פרק זמן של שבועיים כדי להשיב על כל השאילתות. אבל בינתיים מה עושים עם כל השאילתות שמונחות - - -

אפשר להשיב על כולן בכתב.

דבר ראשון - צריך להחליט, באופן עקרוני, מה עושים עם כל השאילתות שברשימה שהונחה על שולחן הוועדה; דבר שני - צריך לקיים דיון בקשר למוסד השאילתה שכן הפעלנו כלים לחצי שנה שחלקם רוקנו את מוסד השאילתה מתוכן. לדוגמה, מחר יהיו כאן שבעה שרים, יש שעת שאלות, יש נאומים בני דקה, כך שמוסד השאילתות קיבל מימד אחר לגמרי ואשר בכל מה שקשור אליו צריך לקיים דיון על השאלה: מה הוא בכלל? באותה מסגרת צריך לדון בלוח הזמנים של השאילתות שכן מה זאת אומרת 50 יום בלי תשובה? אנחנו צריכים להתייחס גם לכלי התשובה שכן השר יכול לעלות לדוכן, הוא מכין רשימה של תשובות על שאילתות של חברי כנסת, אבל כאשר יושב ראש הישיבה קורא את שמות השואלים את השאילתות – מתברר שהם לא נמצאים באולם. לכן צריכה להיות תשובה גם בכל מה שקשור לאותו חבר הכנסת ששאל את השאילתה והוא לא נמצא באולם.

כיוון שכך, לפני שניכנס לסוגיית הסנקציות על השאילתות, אני מציע לנקות את השולחן ואז לא איכפת לי לקבל את העצה שנתן חבר הכנסת רחבעם זאבי ואם הכינוס הבא שלנו יהיה ב-15 במאי, מאותו תאריך תיכנסנה לתוקף התקנות החדשות אבל עד אז כל השרים חייבים להשיב על כל השאילתות של חברי הכנסת שלא קיבלו מענה, בכתב, ואז נתחיל את המושב הבא עם שולחן נקי.

תינתנה תשובות על השאילתות בכתב, והן תיכנסנה לדברי הכנסת.

בצורה כזאת נתחיל את המושב הבא עם שולחן נקי ולכן לא רק שנצטרך לדון בסנקציות שנטיל על שר שלא ישיב על שאילתות בזמן אלא גם נצטרך לדון בחבר כנסת שלא נמצא באולם בעת שהשר מבקש להשיב על השאילתה שלו.

לא תהיה לו רשות להגיש שאילתה במשך תקופת זמן שתיקבע.

רשות הדיבור לחבר הכנסת מקסים לוי.

אני חושב שההצעה לענות בכתב על כל השאילתות שמונחות ועדיין לא קיבלו תשובה זאת הצעה נכונה, גם לנקות את השולחן זה רעיון נכון אבל כמי שמצוי במליאה הרבה מאד זמן אני מבקש ליידע אתכם שהרבה מאד חברי כנסת מגישים שאילתות אבל בזמן שהשר עולה לדוכן כדי להשיב עליהן – הם לא נמצאים באולם. זה ביזיון לכנסת, זה ביזיון לשר - - -

הרבה מאד עוזרים פרלמנטריים מגישים שאילתות בשם חברי הכנסת, כדי למלא את המכסה.

אני חושב שחבר כנסת שהגיש שאילתה והוא לא נמצא במליאה בשעה שהשר רוצה להשיב עליה – לא יוכל לשאול שאילתה במשך חודש ימים. זאת סנקציה שיכולה - - -

חבר הכנסת מקסים לוי, כאשר השר כבר עונה לחבר הכנסת על השאילתה, אותו חבר כנסת השואל לא נמצא באולם כי התשובה כבר לא רלוונטית עבורו. אבל אם תנקה את
השולחן - - -

אם שר עולה על הדוכן במליאה כדי להשיב על שאילתות אבל אף חבר כנסת לא נמצא באולם - - -

זאת כי הדבר הזה נעשה בשעה שתים עשרה וחצי בלילה.

יש לי הצעה; מוסד השאילתה הוא בן 50 יום. חיי מדף של שאילתה, החוקיים, - 21 ועוד 21 ועוד 7, זה פרק זמן לא ריאלי. לחבר כנסת יש מכסת שאילתות, הוא שואל את השר שאלה, השר עונה בכתב ומעביר את השאילתה לפרוטוקול אלא אם כן חבר הכנסת מדגיש שהוא מבקש שהשר יענה על השאילתה שלו במליאה.

מסובך.

מדוע? גם היום, במהלך ה-50 יום, השר אומר - - -

על פי ההצעה של יושב ראש הכנסת צריך לשאול את חבר הכנסת אם הוא רוצה שהשר יענה על השאילתה שלו במליאה ואז מזכירות הכנסת תיסתם.

רשות הדיבור לחברת הכנסת נעמי חזן.

יש שאילתה ישירה שהתשובה עליה ניתנת בכתב - - -

אבל לא לפרוטוקול. היא נמסרת באופן ישיר לחבר הכנסת.

אני רוצה ללכת בכיוון שלך אלא בצורה הרבה יותר דרקונית; נניח שניתן 21 יום או 30 יום לשאילתה, השר יהיה חייב לענות בטווח זמן של בין 28 ל-32 יום במליאה, חבר הכנסת יידע, על פי תאריך קבוע, את זמן מתן התשובה - - -

אם הוא לא יבוא למליאה?

אז ישללו ממנו את האפשרות להגיש שאילתה באותה תקופת זמן.

אני מציעה לקבוע מועדים - - -

זה לא ריאלי כי בתחילת המושב נניח שחבר כנסת יגיש 15 שאילתות ל-15 משרדי ממשלה שונים, כדי למלא את המכסה, מה כבר יהיה אפשר לשלול ממנו? הוא הרי כבר הגיש את כל השאילתות.

אני מצטער לשמוע על כיוון המחשבה שלכם, כאילו לכל חברי הכנסת קשה למלא את מכסת השאילתות שלהם, כיוון שזה לא העניין - - -

אני חושבת שחברי הכנסת שואלים שאילתות כי הם רוצים לקבל עליהן תשובות.

השאילתות לא שוות, זאת אחת הבעיות.

הן כן שוות; תסתכל על התכנים. 80% מהשאילתות עניינן ניסיון לקבל תשובות ממשרדי ממשלה אחרי שאזרח לא יכול היה לקבל אותן.

אבל לא מקבלים אותן בזמן.

אני אומרת לכם באמת ובתמים שרוב חברי הכנסת רוצים לקבל תשובה על השאילתות שלהם - - -

בזמן.

כי הם שליחי ציבור שמנסים להוציא תשובות ממשרדי ממשלה על שאלות שהאזרח לא יכול לקבל עליהן תשובות. זה, אגב, השימוש הכי נכון שנעשה בשאילתה.

יש דבר יסודי שאנחנו צריכים לחשוב עליו; קודם כל לנקות את כל השאילתות שמונחות ללא מענה, ורק אחר כך לבדוק איך מוסד השאילתה יעבוד עם כללים חדשים.

מוסד השאילתה נחשב למוסד חשוב מאד לעבודתנו ואני מתייחס אליו בכבוד. אם, לדוגמה, שר לא משיב לי על שאילתה תוך 21 או 30 יום – לגביי זה כבר לא רלוונטי לכן אני מבקש שנקבע פרק זמן כדי לפתור את בעיית השאילתות שטרם קיבלו מענה ולאחר מכן נוציא הנחיות חד משמעיות לשרים ונקבע את המנגנון החדש עם שינוי הימים שכן יש ימים ששרים לא יכולים לענות בהם על שאילתות וצריך להתחשב בהם. מכל מקום צריך לשחק את המשחק נכון, מחדש, עם כללים חד משמעותיים נוקשים גם כלפי השרים וגם כלפי חברי הכנסת.

על אילו כללים אתה מדבר?

אולי צריך להוסיף עוד שבוע לשר, אבל אז הוא יהיה חייב לתת תשובה על השאילתה.

מה עם חבר כנסת שלא מופיע לאולם המליאה כאשר השר רוצה להקריא את התשובה על השאילתה שלו?

אין בעיה; שוללים ממנו את הזכות לשאול שאילתות.

רבותיי, בפנינו שתי שאלות, אחת עקרונית והשנייה – פרטנית. השאלה הפרטנית היא מה עושים אחרי שנקבע את העקרונות עם מה שהצטבר עד היום?

לגבי הנושא העקרוני, אני לא מציע להתפרק מהנוהל שקשור במענה על שאילתות כיוון שמדובר גם על מסורת וגם על אמצעי מעולה שמהווה קשר בין הציבור לבין הממשלה.

אין על כך מחלוקת.

גם העובדה שחברי כנסת, פעמים רבות, לא נמצאים באולם המליאה משום ששאילתות נענות בשעת לילה מאוחרת ועל פי זמנו הפנוי של השר וזאת פעמים רבות שחברי כנסת לא נמצאים בבניין בגלל תפקידיהם הרבים והמורכבים, אבל לעומתם יש חברי כנסת רבים שמקפידים לשמוע את התשובות על השאילתות והם מחכים עד זמן נעילת הישיבה לצורך הזה.

אם יש חברי כנסת שלא רוצים לשמוע את יושב ראש הישיבה אומר: שאילתה מס' זה וזה לפרוטוקול, משום שהם לא נמצאים באולם – הם צריכים לדעת שיש מי שישפוט אותם, - הציבור.

אתה מדבר על חצי אחוז מהציבור.

עדיין לא מצאנו מוסד יותר טוב ממוסד השאילתה לכן אני לא מציע לקבוע סנקציות לגבי חברי כנסת כיוון שהדבר לא תלוי בהם. יש פעמים שהם לא יכולים להיות נוכחים באולם המליאה לכן אני מציע לחבר כנסת שיודע שהוא לא יוכל להיות במליאה בזמן הקראת התשובה על השאילתה שלו, לבקש שהיא תועבר ישירות לפרוטוקול מבלי שיושב ראש הישיבה יקרא את שמו ויציין שהוא מעביר את השאילתה שלו לפרוטוקול כיוון שהוא לא נוכח באולם.

אני לא מציע בהינף יד, בלי דיון מעמיק או בלי לשמוע את כל ההיסטוריונים של הכנסת איך המוסד הזה עובד – לשנות ברגע אחד את הדבר הזה.

מקובל עליי.

אני מציע שמוסד השאילתה יישאר כמות שהוא, ומי שרוצה – שיביא בפנינו הצעה אחרת.
מהיום והלאה – יתחיל נוהג חדש לגבי השאילתות החדשות, אבל לגבי השאילתות שנשאלו לפני הרבה זמן ואשר השרים טרם ענו עליהן – נבקש מהשרים תוך 100 יום - - -

בשום פנים ואופן לא. אני לא הייתי מוסיף להם אפילו לא עוד דקה.

נקבע איזשהו פרק זמן ונבקש מהשרים לתת תשובות על כל השאילתות שמונחות ואשר הם טרם השיבו עליהן, אחרת החל מיום 15 במאי 2000 יחולו עליהם סנקציות שייקבעו לגבי אי מתן תשובה על השאילתות החדשות.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

לפי דעתי צריך לעשות בנושא שאנחנו מדברים עליו שני דברים; 1 – ניקוי שולחן; 2 – סדר חדש. באשר לניקוי השולחן – לא צריך להכביר דברים כיוון שהבנתי שקיימת הסכמה שעל כל השאילתות שחברי הכנסת לא קיבלו עליהן תשובות – תינתנה תשובות בכתב והן תיכנסנה לדברי הכנסת.

באשר לעניין השני – סדר חדש, גם לאור ההסדר החדש של שאילתות לשבעה שרים, יש מספר בעיות; 1 – משך הזמן שניתן לשר עד שהוא עונה על השאילתה; 2 - מועד התשובה; 3 – סנקציות לחברי הכנסת וסנקציות לשרים. אלה הן הבעיות.

אני מציע שמשך הזמן לקבלת תשובה לא יארך יותר מאשר שלושה שבועות שכן אין ערך לתשובה על שאילתה - - -

אין את השלושה שבועות השניים.

שלושה שבועות מהיום שהשאילתה התקבלה במזכירות הכנסת. אם הדבר הזה יוצר עומס נוראי על הממשלה ועל שריה – אפשר להפחית את מספר השאילתות המותרות לחברי הכנסת כיוון שהם זכו לעולם חדש של שאילתות.

לא שווה שאילתה ותשובה עליה אם היא באה אחרי יותר משלושה שבועות מיום ההגשה והדבר הזה צריך לחייב את השרים. במקרה מיוחד, אם הדבר לא מסתדר תוך 21 יום – הוא יהיה טעון אישורו של יושב ראש הכנסת. אם, לדוגמה, שר נסע ואין לו סגן, ויהיה פיגור של מעל 21 יום במתן תשובה על שאילתה, - הדבר יהיה טעון את אישורו של יושב ראש הכנסת.

התשובות של השרים על השאילתות של חברי הכנסת צריכות להינתן בימים ובשעות סבירות שכן אם מבקשים מחבר כנסת לחכות עד שעה אחת עשרה בלילה כדי לקבל תשובה על השאילתה שהוא שאל והוא עבד משעה שמונה בבוקר והוא עייף בשעה כזאת – זה דבר שלא בא בחשבון לכן צריך להיקבע יום קבוע ושעה סבירה למתן תשובות על שאילתות.

חבר כנסת שלא נוכח בעת מתן התשובה על השאילתה שהוא שאל, בתנאי שמזכירות הכנסת פרסמה זאת יום קודם לכן, - - -

זה לא ישים.

ועוד איך ישים. יום קודם חברי הכנסת ידעו שלמחרת היום הם יקבלו תשובה על השאילתה שלהם. אבל אם יהיה פרסום כזה וחבר הכנסת שצריך לקבל תשובה לא יכבד את הכנסת ואת השר שצריך לענות לו – הוא יקבל גריעה ממכסת השאילתות שלו.

אבל אם הוא כבר מילא את המכסה?

אתה צודק, אבל זה כל מה שאפשר לעשות.

לגבי סנקציות מופעלות על שרים – אין לי מהות כזאת אבל היא צריכה להיות. שר מוכרח להבין שהוא חייב לענות על שאילתה של חבר כנסת.

אני לא בטוח שכדאי לנו לגמור את הדיון עכשיו שכן צריך לחשוב על הדברים וגם לחשוב על מה שחבר הכנסת ראובן ריבלין אמר, שלא נוגעים כל כך מהר במוסד, בייחוד כאשר אנחנו נמצאים בתקופת פיילוט. בכל מקרה תמורת פיילוט לא נבטל מוסד קבוע. מן הצד האחר יש תוספת גדולה של מומנטים, כפי שאמר חבר הכנסת רחבעם זאבי, שצריך לעשות ביניהם שקלול שכן באילו מקומות יש לנו שליטה? לגבי מוסד השאילתות הרגילות – יש לנו שליטה על כמה. לגבי שאילתה דחופה – יש לנו שליטה על כמה; 7 שרים – שני שליש מהשאלות – גם הם נשלטים.

צריך ליצור מערך חדש של איזונים במספרים. לדוגמה, אם מחליטים להשאיר, בשלב הזה, את השאילתה במתכונתה הנוכחית, למרות שאני חושב שמכיוון שמה שמעניין את חבר הכנסת בעניין השאילתה הרגילה הוא הקשר של האזרח הבודד עם הרשות, אם תינתן תשובה מחייבת לפרוטוקול – הדבר הזה גם ישמור על המוסד וגם יאפשר לקבל תשובה.

אם חבר כנסת לא בא לדיון שנקבע או שלא נקבע, הגריעה יכולה להעשות בשלושה מקומות; במכסה שקיימת לו, בשאילתות בעל פה שלא יאושרו לו, והיא יכולה להעשות בשני שליש שאלות לשבעה השרים.

גריעה רב תחומית.

כוונתנו לדון בעניין הטלת סנקציות על שרים אבל - - -

אתה לא צודק כיוון שאתה מתכוון להוריד נבוט על ראש השרים.

עשינו את כל השינויים משום שמוסד השאילתה פשט את הרגל ומשום שהשרים לא עמדו בלוח הזמנים ברוב המקרים, למעט שני שרים, שר המשפטים ושר החינוך והתרבות.

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת ראובן ריבלין טובה כיוון שחבר הכנסת מעוניין לקבל תשובה על השאילתה שלו ולי, לדוגמה, לא איכפת בכלל אם התשובה תינתן לפרוטוקול.

הקטע החשוב לגבינו במוסד השאילתה הוא שתתקבל התשובה של השר פחות או יותר בזמן.

מזכירות הכנסת יודעת יום או יומיים מראש מתי תינתן תשובה על שאילתה. אם היא תודיע לחברי הכנסת, וחבר כנסת מסויים יידע שהוא לא יהיה והוא יבקש להעביר את התשובה על השאילתה שלו לפרוטוקול, זה ימנע מצב קצת מבזה של שר העולה עם ערימה של תשובות על שאילתות לדוכן הכנסת - - -

אדוני יושב ראש הכנסת, מה שאתה אומר זה דבר נפלא אלא שהוא לא ניתן ליישום.

מדוע לא? בשבוע עונים על 30 שאילתות - - -

נניח ששמו של חבר כנסת מופיע על הלוח כמי שהשר יענה על השאילתה שלו, והוא לא נמצא באולם – שכל העולם יידע שהוא לא נמצא באולם.

אני מציע שנסיים את הקטע הזה של הדיון בהודעה ששרי הממשלה יקבלו הודעה שהם יצטרכו - - -

נגד השרים אנחנו מאוחדים. נגד הח"כים – עוד לא.

את סיכום הדיון בעניין השאילתות נדחה למועד אחר.

כיוון שהשר חיים רמון נכנס זה עתה לחדר הישיבה אני מבקש לעדכן אותו שסיכמנו דברים סביב מספר הצעות; 1 – קבענו פחות או יותר איזו פרוצדורה צריכה להתקיים כדי לזמן שר לישיבת ועדה בכנסת, על מנת שלא יווצר מצב כזה ששר יהיה מוזמן ליותר מאשר ישיבת ועדה אחת במשך שבוע. הבחנו בין שני סוגי זימון לישיבות ועדות ומדובר, כאמור, על שר ולא על נציג מטעמו. שר יוזמן בנוהל רגיל, בתיאום, אחת לשלושה חודשים. בנושא הזה התברר לנו שצריך לעשות התאמות בין שני חוקי יסוד. לעומת זאת לדיון דחוף שמחייב את השר להופיע לדיון עוד באותו השבוע – אחרי שתתקבל החלטה על כך, ברוב של חברי הוועדה, זאת אומרת של יותר ממחצית חברי אותה ועדה. כאמור, אז השר יחוייב להופיע לדיון הדחוף שיתקיים באותו שבוע, דבר שעד היום לא היה קיים.

כוונתך לכך שאפשר יהיה לחייב שר לבוא לישיבת ועדה בכנסת באותו שבוע? תוך כמה ימים?

בהחלט.

אם 50% מחברי אותה ועדה מבקשים שהשר יופיע , בתנאי שכאשר אנחנו דורשים שיהיה רוב מיוחס – זה לא יהיה גזעני.

בכנסת זה לא קיים. אתם גזענים בעם אבל לא בכנסת.

עברתי במהירות על ההופעות של השרים בישיבות הוועדות בכנסת וראיתי שברוב הוועדות אין בכלל העדרויות והתיאור שתואר בישיבה הקודמת על התפרעות של שרים שמזלזלים בכבודה של הכנסת – רחוק מהמציאות.

אותם שרים שמורגלים להישמע ולבוא – עליהם אין סנקציה - - -

אבל גם אלה שמורגלים – מורגלים לבוא בתיאום ואחרי שמתאמים אתם את מועד הישיבה – הם באים אליה. לדוגמה, הבוקר חברת הכנסת נעמי בלומנטל ביקשה שאני אבוא לוועדה, זה לא שבוע הכי מתאים עבורי, אבל אמרתי לה שאין שום בעיה אם התיאום יעשה אתי בזמן. אבל אם היא היתה מתעקשת ומכנסת את הוועדה ו-50% היה מצביע בעד זה שאני אופיע בישיבה למרות שלא הייתי יכול לעשות זאת – אין שום ספק בכך שהיה אפשר להתגבר על המכשול הזה.

אני חוזר ואומר שלא צריך להפעיל סנקציות במקום שאין צורך. צריך לקבוע ששר יופיע בפני ועדה בתיאום של לפחות שבועיים מראש, ואם לא יצליחו לתאם אתו – יביאו אותו, בהחלטה של הוועדה. לא צריך להוציא את דיבת השרים רעה.

בכנסת הזאת, אם רוצים – השרים באים לענות על שאילתות, ואני מניח שאנחנו נתגבר תוך פרק זמן קצר יחסית על הפיגור במתן תשובות על שאילתות, וזאת יותר מאשר בכנסות אחרות ולא צריך להטיל סנקציות על שרים כאילו אף אחד מהם לא בא לכנסת.

אני מבקש להעיר על דברי השר ולומר כי המסמך שהונח על שולחננו איננו תואם את התיאור הוורוד שלו. לדוגמה, ראש הממשלה ושר הביטחון, במקום להופיע פעמיים בחודש בוועדת החוץ והביטחון, פעם כראש הממשלה ופעם כשר הביטחון - - -

זה לא כתוב בשום מקום.

היה מקובל - - -

היו כאלה והיו כאלה.

יצחק רבין נהג לעשות כן.

כיוון שאני נמצא כאן מספיק שנים אני יכול להדגיש שהיו כאלה והיו גם כאלה.

ראש הממשלה ושר הביטחון לא רק שלא הופיע פעמיים אלא שהוא גם לא הופיע פעם אחת בחודש. מאז ייסוד הכנסת החמש עשרה זכינו, בממשלה הזאת, לשלושה ביקורים בלבד - -

ארבע פעמים.

השר לביטחון פנים מסרב, בקביעות, להופיע בפני ועדת העלייה והקליטה; השר סויסה סרב להופיע בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה; שר האוצר ושר התחבורה שלחו נציגים זוטרים. בוועדה למעמד האישה – שר הבריאות לא הופיע; שרים אחרים שנקבע אתם מראש – גם הם לא הופיעו, לכן אני אומר שהתמונה איננה ורודה. היא לא הכי שחורה, אבל היא גם לא ורודה.

ועדת החוקה, חוק ומשפט - - -

למה לך להיכנס לפרטים?

הפרטים חשובים.

אני רוצה להציע הצעה איך לפתור את העניין הזה. היוזמים, יושב ראש הכנסת ויושב ראש הוועדה, הציעו ששליש מחברי הוועדה יזמנו את השר לוועדה ואני התנגדתי לזה כיוון שאמרתי שאם כך כי אז תהיה לאופוזיציה אפשרות לטרטר את השרים, וצריך לאפשר להם לעבוד. אני חושב שהפרוצדורה הזאת יכולה להקשות בצורה לא ראויה על עבודת הממשלה, יחד עם זאת צריך לגרום לכך שהכנסת תוכל לחייב שרים סוררים לבוא בפני הוועדות ואם אין אמצעי – אי אפשר לכפות את הדבר הזה.

האמצעי הכרחי.

מה שהשר אמר נכון קודם כל מבחינת הצורך בתיאום. אם ניתן לתאם – הכל בסדר אבל אם לא ניתן לתאם את הדבר הזה כי אז מתחילה הפרוצדורה שעליה אנחנו מדברים והיא צריכה לבוא לכלל ביטוי בתקנון.

משניסה יושב ראש הוועדה לתאם ולא עלה בידו - - -

בדרך כלל יש בעיה לתאם עם השר אם מדובר על דיון דחוף, אבל לא בכל מה שקשור לפגישה רגילה.

אי אפשר להזמין שר יותר מפעם בשבוע לישיבת ועדה, אחרת לא יאפשרו לו לעבוד בכלל.
צריך למצוא את הבלמים ואת האיזונים - - -

רבותיי, אני יכול להוכיח לכם ששרים לא הופיעו לישיבות פעם בחודש, גם לא פעם בחודשיים.

אם שר שלח את המנכ"ל במקומו - - -

לא מדובר על טרטורים אלא על זה שלפעמים הופעת שרים בישיבות הם כורח המציאות והם עצמם צריכים להופיע ולא לשלוח במקומם פקיד. הופעת פקידים רק מעכבת את הדיונים ולא נותנת תשובות אמיתיות למדיניות המשרד לכן אנחנו צריכים לקבוע את המנגנון שמחצית מחברי הוועדה יחליטו אם שר צריך להופיע לישיבת הוועדה.

מחצית מחייבים את הקואליציה. אם אין משמעת בקואליציה - - -

זה לא עניין של משמעת כי להביא שר – יש אינטרס של כל חברי הוועדה.

מכל מקום זאת הצעה אחת ואני מציע שננסה אותה. ההצעה הנוספת היא ששר שלא מופיע לישיבות ועדות הכנסת, או שהוא לא מופיע למליאה בדיון שקשור לענייני משרדו, ואנחנו מדברים על סנקציות, - הוא לא יוכל להופיע בכנסת ולענות בענייני משרדו וגם לא יידונו בקשות שלו להעברות תקציביות, או חוקים.

זה עונש שמופנה גם כלפינו.

חבר הכנסת טריף, כך אתה מעניש גם את עצמך.

אתה מעניש את המדינה ואתה מעניש אותנו. אם לא ידונו בתקציב של אותו השר, זה הרי לא התקציב שלו אלא של המדינה, ופירוש הדבר - עונש שמוטל עלינו.

הכנסת לא חייבת; היא יכולה; היא רשאית.

מה שיושב ראש הוועדה אומר זה לא רק עונש שיוטל על השר אלא גם על הציבור וגם עלינו כחברי הכנסת.

אם כך הכנסת לא תפעיל את הסנקציה הזאת.

כל עוד לא קבעו בתקנון נוהל להזמנת שרים וכשהמסמך הזה - - -

הכל בא ביחד.

אבל למה יש סנקציות? בדרך כלל קובעים בתקנון מה צריך לקרות ואם מוצאים שזה לא קורה בפועל – רק אז חושבים על סנקציות.

האמת ניתנת להאמר והיא שגם אני התרשמתי מהדיון הקודם שיש בעניין הזה הפקרות מוחלטת, ולא היא.

אנחנו צריכים להבין בהקשר הזה של הדברים שגם מבחינת מעמד הכנסת, בסופו של דבר נטיל סנקציות על עצמנו בקצב כזה.

האם לא צריך לעניין שר אם לא דנים בענייני משרדו, בכנסת?

זה יעניין אותו, אבל איננו צריכים להטיל, באותו הזדמנות, עונש על עצמנו.

אם נגיד, לדוגמה, כי הכנסת רשאית, לא חייבת, היא רשאית לא לדון בהצעות חוק או שהיא רשאית, לא חייבת, היא רשאית לא לאשר העברות תקציביות שנוגעות למשרדו, בשימוש מושכל, כשר, אני יכול לומר שזו סנקציה די בעייתית באשר לתיפקוד המשרד, בלי לפגוע בתיפקוד הכנסת, אם הכנסת בכל זאת רוצה לדון או לעשות משהו.

אני שוב חוזר ושואל מתי אנחנו נדרשים לתיקון בתקנון? – כאשר באמת יש בעיה נוראית, ואילו אני אומר לך, חבר הכנסת זאבי, שבכל מה שקשור לוועדת החוץ והביטחון, ראש הממשלה הופיע בוועדה ארבע פעמים - - -

שלוש.

ארבע פעמים מאז שהמסמך נכתב.

במשך כמה חודשים?

שמונה חודשים.

הוא היה צריך להופיע בפרק זמן כזה 16 פעם.

אף פעם השרים לא הופיעו כפול. תמיד הופיע ראש הממשלה ושר הביטחון כראש ממשלה ושר הביטחון אבל אני רוצה לומר לכם דבר אחר, שאני מוכן לבוא אתו בדברים על מנת שיגביר את הופעותיו בוועדה.

באופן כללי עם ועדת החוקה, חוק ומשפט – אין בעיה. עם ועדת הכנסת – אין כל בעיה; עם ועדת הכלכלה – אין בעיה; עם ועדת החינוך והתרבות – אין בעיה - - -

מה עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה?

בוועדת הפנים ואיכות הסביבה – אין בעיה; בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות במשך שמונה חודשים היתה רק תקלה אחת. דבר כזה יכול לקרות אבל זה אומר, בהחלט, שאין בעיה. בוועדת העלייה והקליטה יש, כנראה, בעיה עקרונית שאפשר לטפל בה, כאשר שר מסרב להופיע בה עקרונית, לא בגלל שהוא לא רוצה לבוא אליה. כמובן שאפשר לבוא אתו בדברים על כך אבל אין מדובר על סרבנות שמשמעותה זלזול בכנסת. קיים ויכוח היכן הוא צריך להופיע בעניינים מהסוג הזה.

בוועדת הכספים – אין בעיה; בוועדה לענייני ביקורת המדינה - - -

שם יש בעיה.

פעם אחת השר סויסה סרב להופיע במשך שמונה חודשים ולכן זאת נחשבת בעיה מינורית.
בוועדה למלחמה בנגע הסמים – אין בעיה; בוועדה לעניין עובדים זרים – אין בעיה; בוועדת המדע יש בעיה לגבי התיאום, שאפשר לטפל בה. להזכירכם, אני כבר בוועדה ה-13. הוועדה למעמד הילד – לא הזמינו שר אז אין בעיה; הוועדה למעמד האישה – שם יש בעיה מסויימת שצריך לבדוק אותה.

אם אני מסכם את הופעות השרים בוועדות אני מגיע למסקנה שקיימת בעיה בשתיים שלוש ועדות עם שניים שלושה שרים, וזה הכל, לכל אני חושב שבשלב הזה, לאור המידע שיש לנו, צריך לאפשר לי לדבר עם השרים שיש אתם בעיה, כולל עם ראש הממשלה, כדי לשפר את הופעותיהם במקומות ששם יש בעיה, אבל הם לא רבים, - - -

לא לשפר את הופעותיהם אלא את מספר ההופעות.

אנחנו צריכים לקבוע את הפרוצדורה לזימון שרים. הצענו שבכל מקרה ההזמנה לדיון רגיל תעשה בתיאום, ואילו הזמנה לדיון דחוף שצריך להתקיים באותו שבוע, תחייב החלטה של יותר ממחצית חברי אותה ועדה, ואם השר יהיה מוזמן ליותר מאשר - - -

שבועיים מראש?

כן. אם השר מקבל זימון ליותר מאשר ועדה אחת – ועדת הכנסת תקבע - - -

האם הכוונה היא לאותו היום או לאותו שבוע?

לאותו שבוע. ועדת הכנסת תקבע באיזו ועדה הוא יופיע.

אתה רוצה שוועדת הכנסת תעסוק בדברים כאלה?

דיברתי על כך עם יושב ראש הכנסת והוא ביקש שוועדת הכנסת תקבע. הוא צודק. זה תפקידנו, בין שאר התפקידים.

לאור דבריו של השר חיים רמון אנחנו קובעים שנחליט רק על הפרוצדורה לזימון שרים.
בעניין הסנקציות, במידה ואכן תתעוררנה בעיות, - נשב ונדון. אם דבריי אלה מקובלים עליכם – נצביע עליהם - - -

בעניין השאילתות - - -

ביקשנו לעשות ביעור חמץ בכל מה שקשור לשאילתות - - -

אני אשתדל לעשות זאת.

סיכמנו על ניקוי השולחן; השרים יענו על השאילתות בכתב, והדברים ייכנסו לדברי הכנסת.

אני מעמיד להצבעה את הפרוצדורה שדיברנו עליה.


הצבעה
הפרוצדורה אושרה.

אני מודה לכם.

אני מבקש לדעת אם הדבר הזה מקובל על יושב ראש הכנסת?

ודאי.


נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי אמון בראש הממשלה.

קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי אמון בראש הממשלה

סיעות הליכוד, האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו, רע"מ, חד"ש, בל"ד ותע"ל, הגישו ליושב ראש הכנסת הצעה להביע אי אמון בראש הממשלה בשל: 1 – שילוב שיריו של דרוויש למערכת החינוך (ליכוד); 2 – מעורבותו של שר החינוך והתרבות בתכנית הלימוד ויחסו לערכי ישראל והמסורת (האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו); 3 – שחרור האסיר שקולניק (רע"ם, חד"ש, בלד" ותע"ל).

סדר היום גדוש לעייפה - - -

בגלל זה נתחיל מחר את הישיבה בשעה אחת עשרה - - -

יש חמש הצעות אי אמון.

20 דקות.

אין שום סיבה לא להשאיר את ההקצבה של הזמן 15 ו-10 - - -

להזכירכם, יש חמש הצעות אי אמון - - -

אבל יש סדר יום שיימשך לפחות עד חצות הלילה.

אני מציע שהמסגרת תהיה לש"ס, לעבודה ולנו – 20 דקות.

אתה מדבר על מסגרת דיון של 5 שעות.

במקום 4 שעות. מאיפה נוריד?

אם אתה מדבר על 20 דקות לסיעות הגדולות כי אז מדובר על 15 דקות למרצ - - -

יש לי 20 דקות כפול 3 הם 60 דקות. אם נדבר על 15 כפול 3 זאת אומרת 45 דקות, אז נחסוך 15 דקות בסך הכל, כי את תקבלי את 10 הדקות אז כל הוויכוח נסוב על 5 הדקות של העבודה - - -

אתה נותן לסיעות יחיד 5 דקות - - -

3 דקות.

אם כך תסביר לי מה תהיה המסגרת? 3 דקות - - -

20 דקות לשלוש הסיעות הגדולות, 15 דקות למרצ, 10 דקות לאיחוד הלאומי, 7 דקות לסיעות בנות 5-6 חברים ללא אפשרות פיצול, 5 דקות לסיעות בנות 4-5 חברים, ולסיעות יחיד – 3 דקות.

אני מעמיד את ההצעה הזאת להצבעה.


הצבעה
ההצעה אושרה.

תודה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו - ישיבות הוועדות בפגרה.


ישיבות הוועדות בפגרה

חבר הכנסת פורז, יושב ראש ועדת הכלכלה, פנה אלינו בבקשה שוועדת הכנסת תאפשר לוועדה שלו להמשיך בעבודתה בזמן הפגרה, בהתאם לסעיף 99א'.

קיימת בנושא הזה מסורת מסויימת בכנסת.

נכון, והיא לאשר שלוש ישיבות - - -

זאת בזמן פגרה גדולה, לא בפגרה קטנה כמו זאת של פסח.

יש ועדות שיש להן כמה נושאים שהן צריכות לסיים אותם בפגרה ולכן צריך לאפשר להן לקיים מספר ישיבות מצומצם.

מספר הישיבות שוועדה כלשהי תקיים לא יעלה על שלוש ישיבות אלא אם יושב ראש הכנסת יתיר ישיבה או ישיבות נוספות, על פי סעיף 99(ב') לתקנון. הגבלה זו לא תחול על ועדת החוץ והביטחון ועל ועדת הכספים.

מדובר על פגרה קצרה שבאמצע יש חג וגם יום העצמאות לכן אני חושש מהאפשרות שיושב ראש ועדה ינצל את הפרצה הזאת ויקיים ישיבות עם עצמו, יעביר חוקים עם עצמו, יעביר החלטות בעצמו - - -

תמיד היתה אפשרות כזאת.

לא בפגרה קצרה; בפגרה הגדולה.

אני מבקש שנקבל את ההחלטה שכל הוועדות, להוציא ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון, תוכלנה לשבת שלוש ישיבות במהלך פגרת פסח. אם הן תרצנה לשבת יותר – הן תצטרכנה לקבל את אישור יושב ראש הכנסת. אני מעמיד את הצעתי זו להצבעה.


הצבעה
ההצעה אושרה.

חבר הכנסת רחבעם זאבי מתנגד להחלטה.

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – מניין ימים למתן הודעת פיטורים), התש"ס-2000, של חבר הכנסת דני נווה. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה או לדיון בוועדת העבודה והרווחה. חברת הכנסת יעל דיין וחבר הכנסת נווה מבקשים להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה.

חברת הכנסת נעמי חזן מייצגת כאן את חברת הכנסת יעל דיין. מה הנימוק של חברת הכנסת דיין?

הוועדה לקידום מעמד האישה ישבה על המדוכה במשך הרבה מאד זמן - - -

אני מצדד בהעברת הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה.

זה בניגוד לתקנון.

הנושא הזה שייך, בפירוש, לתחום הפעילות של הוועדה לקידום מעמד האישה. כתוב בפירוש שבין תחומי פעילותה של הוועדה לקידום מעמד האישה הוא מעמד האישה בתחום העבודה - - -

נכון, זה קלאסי. אני מסכים אתך.

מה שחברת הכנסת נעמי חזן מציעה הוא בניגוד לתקנון. בתקנון כתוב בסעיף 13 (9) כי ועדת העבודה והרווחה, דבר ראשון – עבודה. לעומת זאת התפקידים של הוועדה לקידום מעמד האישה הוא קידום מעמד האישה לקראת שוויון בייצוג, בחינוך, במעמד האישה, במניעת אפלייה וכן הלאה, אבל עבודה זה נושא ששייך פר אקסלנס לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בין יתר תפקידיה של הוועדה לקידום האישה הוא הקטנת פערים בכלכלה ובשוק
העבודה - - -

אבל זאת לא עבודה.

שוק העבודה זאת לא עבודה.

מה אומרת הצעת החוק?

הצעת החוק אומרת שאישה שיולדת ואשר חוזרת לעבודה – אי אפשר לפטר אותה במשך 45 יום.

חבר הכנסת דני נווה אומר שגם לא תישלח הודעת פיטורין בתוך ה-45 יום.

זה לא נוגע לכל העובדים אלא רק לנשים. האם העניין הזה מתייחס רק לנשים?

ודאי; רק נשים יולדות.

כל דיני העבודה בלי יוצא מן הכלל, נדונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שהיא גם דנה בחוק פיצויי פיטורין, בחוק עבודה לנשים שהיו בו עשרות תיקונים, בחוק שעות עבודה
ורווחה - - -

אם, לדוגמה, אני אגיש הצעת חוק שאסור לפטר אישה בגלל שהיא אישה, היכן ידונו בהצעה כזאת?

בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני חולק על דעתך.

זכותך.

אי אפשר לכופף את התקנון.

את כל התיקונים לחוק עבודת נשים, שהתיקון הזה הוא צ'ופצ'יק הכי קטן שלו, תיקנו לא מזמן בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כל הדיונים גם הם נדונו באותה ועדה, וכל מה שדובר עליו נחשב לנספח קטנטן כדי שלא ימסרו הודעת פיטורין בתוך תקופה מסויימת. עצם העובדה שאי אפשר לפטר בתוך 45 יום – העניין הזה נגמר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - - -

אני רוצה להזכיר לך שכאשר חוק עבודת נשים חוקק בכנסת - - -

עוד דבר; העניין הזה קשור גם לביטוח הלאומי, לכן הכל קשור האחד בשני. חוק עבודת נשים לא עומד בפני עצמו.

אני מציע לשתף את הוועדה לקידום מעמד האישה - - -

זה כן.

תהיה ועדה משותפת.

אני מבקשת מיושב ראש ועדת הכנסת להעמיד את הנושא הזה להצבעה.

אני מעמיד את ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – מניין ימים למתן הודעת פיטורים), התש"ס-2000, לוועדת העבודה והרווחה.


הצבעה
ההצעה התקבלה.

תודה.

אני מבקשת לקיים רוויזיה על ההצבעה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו.

ש ו נ ו ת

הקדמנו את הדיון של יום המליאה ביום שלישי לשעה אחת עשרה ועכשיו אנחנו מבקשים להחזיר את הדיון לשעה הקבועה, לשעה ארבע, כיוון שיש בימי שלישי גם ישיבות של ועדות.

יושב ראש הכנסת ביקש זאת?

31. אנחנו מבקשים שהמליאה, מחר, יום שלישי, תתחיל בשעה ארבע ולא בשעה אחת עשרה.

בלתי אפשרי; סדר היום עמוס לעייפה. לא נספיק את סדר היום.

אז מה נעשה עם ישיבות הוועדות?

יש לחץ גדול מאד על סדר היום של מחר. אי אפשר לקבל את הבקשה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – הקדמת הדיון בהצעת חוק הכנסת (מספר חברי ועדות בתקופת כהונתה של הכנסת החמש עשרה), התש"ס-2000 – בכל הקריאות.

הקדמת הדיון בהצעת חוק הכנסת
(מספר חברי ועדות בתקופת כהונתה של הכנסת החמש עשרה), התש"ס2000, בכל הקריאות

זה חוק שהוועדה אישרה ואני מעמיד אותו להצבעה כדי שנקבל פטור ונוכל להעלות את העניין הזה עוד היום על סדר יומה של הכנסת.


הצבעה
הבקשה לפטור בכל הקריאות, התקבלה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.










הישיבה ננעלה בשעה 12:10