פרוטוקולים/ועדת הכנסת/245



פרוטוקולים/ועדת הכנסת/245
ירושלים, ח' ב אדר ב, תש"ס
15 במרץ, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, א' באדר ב' תש"ס, 8.3.2000, שעה 10:30

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
אלי בן-מנחם
יצחק גאגולה
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין

חה"כ עופר חוגי
חה"כ דוד טל
חה"כ אליעזר כהן
חה"כ אברהם פורז
חה"כ מיכאל קליינר
אתי בנדלר – יועצת משפטית
ארבל אסטרחן – יועצת משפטית

משה בוטון

אריה האן

דוד לב

אתי בן-יוסף

טלי רם

1. בקשת חבר הכנסת דוד טל להקדמת הדיון בהצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר מינימום), התש"ס-2000 – לפני הקריאה הטרומית.
2. החלטה בנושא ציוד שהוחזר לכנסת על ידי חברי הכנסת.
3. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק.
4. שאילתות מהירות – תיקון.



1.
בקשת חבר הכנסת דוד טל להקדמת הדיון בהצעת חוק שכר מינימום (תיקון –
העלאת שכר מינימום), התש"ס-2000 – לפני הקריאה הטרומית

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום בקשת חבר הכנסת היקר דוד טל להקדמת הדיון בהצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר מינימום).

תסביר לנו למה אתה מבקש שחרור מחובת הנחה והקדמת הדיון.

עמיתיי חברי הכנסת, אדוני היושב ראש, הונחה הצעת חוק להעלאת שכר מינימום, שגובה שכר המינימום יהיה במדינת ישראל 70% מהשכר הממוצע במשק. אני, כיושב ראש ועדת העבודה והרווחה, הצהרתי בוועדת העבודה והרווחה שאני אנהג בצורה לאומית אחראית כדי שלדברים לא יהיו השלכות קשות על המשק.

יהיו להם השלכות.

אמרתי לא קשות. זה מחד, ומאידך, יש השלכות חיוביות מאד לאותם אנשים שתיכף אני אדבר עליהם.

אני סבור שצריך למצוא את נקודת האיזון, את הקו שעובר בין זה שהמשק יכול לספוג ולאשר, לבין זה שאנחנו נמחק את החרפה הזאת במדינת ישראל שהיום אנשים במדינת ישראל ישתכרו 2,800 שקל לחודש.

זה כבר 3,000.

מה שקורה הוא שחבר הכנסת עמיר פרץ הגיש זאת ל- 70% מהשכר הממוצע במשק. אני, לדידי, סבור שזה גבוה, ואשר על כן הצעתי את הצעת החוק של 60%. באתי בדברים גם עם השר המקשר ואני אומר בצורה מפורשת: אין לי איתו הסכמה אבסולוטית, אבל יש בינינו הבנות ואת זה הוא אמר לעמיר פרץ גם לידי: היות שדוד טל הגיש כבר 60%, בואו תדחו את ההצבעה.

היתה צריכה להיות הצבעה בקריאה ראשונה אתמול, ונעתרנו לבקשת הממשלה - נדחה את ההצבעה לעוד שבועיים או אולי שלושה, כשהממשלה הבטיחה גם ליושב ראש הכנסת, גם לי וגם לעמיר פרץ שהיא לא תתנגד. היא לא הבטיחה לתמוך, אבל היא לא תתנגד להצעת החוק.

הצעת החוק של חבר הכנסת עמיר פרץ, כאמור, מדברת על 70%, אני מדבר על 60%, ועוד אני אומר: 60% זו תהיה הצעת החוק, ובייגה היה צריך להיכנס אתי למשא ומתן כדי לראות איפה יעבור אותו קו דימיוני שאנחנו מדברים עליו שיהיה הקו שהמשק יוכל לספוג, שאת אותה חרפה נוכל למחוק.

זאת אומרת, אתה תעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית ואחרי כן תתכנסו לדיון.

נכון. זה יצטרף להצעת החוק של עמיר פרץ ונלך ביחד, זו כל הכוונה.

אנחנו מבקשים אפשרות להביא את זה היום. היום זה המועד האחרון שאפשר.

היושב ראש צריך להחליט.

זה תלוי ביושב ראש הוועדה.

אני מאלה שפנו אפילו לדוד כדי שיעכב דיונים בעניין שכר המינימום, משום שחשתי אחריות רבה – אני מייצג ישובים שיש בהם שכר מינימום למכביר, לצערי הרב.

ונעתרתי לבקשתך.

מדובר למשל על מתפרות, כשחלק מהמתפרות נסגרו. אני רוצה לציין את האחריות הרבה שיושב ראש ועדת העבודה והרווחה גילה כשאמרתי לו שהעניין הזה הוא בדמנו וצריך לנסות לעשות הכל כדי לא לפגוע באותם איזורים חלשים.

לכן, אני מאד שמח שיש אפשרות אולי בעניין הזה שיושב ראש הוועדה יוביל קו שיש בו משום הבנה עם כל חלקי המשק: שר האוצר, אולי גם המעסיקים.

התעשיינים.

התעשיינים. זה נחוץ לנו מאד משום שלא נתרם לנו שום דבר בכך שהוקמו מתפרות בקהיר, בעמאן, ברומניה ובמקומות אחרים, והועברו מבית ג'אן , משפרעם ומכל מיני מקומות.

אני בכל אופן מאד תומך בבקשה הזו, משום שהייתי רוצה שדוד, שהוא מוביל את העניין הזה כיושב ראש הוועדה, תהיה לו היכולת להציג את הדברים ולהשיג איזושהי פשרה שתתקבל על דעת הצדדים.

לא חבר הכנסת דוד טל ולא היושב ראש ענו על השאלה שצריכים לענות עליה כשמביאים דבר כזה - מדוע זה פטור מחובת הנחה.

לא אני צריך לענות, על כך צריך לענות חבר הכנסת טל.

אני חושב שעניתי.

לא ענית. ענית שיש בעיה סוציאלית קשה, וזה מדגדג לי. מדגדגת לי גם העובדה שהמציע הוא חבר ש"ס, ואני רואה את עצמי חבר של ש"ס.

אני אצטרך או להימנע או להצביע איתו, אבל אני באופן עקבי לוחם כאן 13 שנה נגד פטור מחובת הנחה, אז תסבירו לי מדוע זה לא היה יכול להיות בשבוע שעבר.

הסיעה שלנו, בעיקרון, תומכת בהצעה.

מעבר למה שאדוני חבר הכנסת זאבי הזכיר לגבי המצב היום אצל אותן שכבות מצוקה, שהוא קשה, אני סבור - משום שהצעת החוק כרגע עומדת בפני קריאה ראשונה – שיהיה נכון לצרף אותה כדי גם לשדר למעסיקים, גם לשדר לציבור וגם כדי שלא יהיו רעשים מיותרים במשק, שההצעה שיושב ראש הוועדה מציג היא 60% ולא יהיה סיפק בידינו עוד 45 יום, ואם אנחנו לוקחים בחשבון את הפגרה, זה יהיה בעוד שלושה חודשים שנעלה זאת לדיון, ואנחנו לעומת זאת נתקדם עם 70%.

השיקול היחידי שעומד בעיניי האם להצביע או לא להצביע בעד בקשתו של חבר הכנסת טל הוא השיקול האם אני רוצה לתת לש"ס את הקרדיט על כך שהם יביאו להעלאת שכר המינימום, או שמא אני אתן את הקרדיט לחבר הכנסת פרץ.

בבואי לשקול בשיקולי המאזניים למי אני רוצה לתת את הקרדיט – לפרץ או לש"ס – אני רוצה לתת אותו לליכוד, כך שאני חושב שאני מתכוון להגיש הצעה: בין 70% ל- 60% אני אציע 62.5%, על מנת שגם הליכוד יוכל להיות בתחרות על כך שאנחנו מביאים את הישועה לעם ישראל.

אני מוכן לצרף אותו להצעת החוק שלי.

קודם כל אני אומר שאני מצביע בעד חבר הכנסת טל, כי אני רוצה שאם מישהו יזכה- שטל יזכה לפני פרץ.

יחד עם זאת אני רוצה לומר באופן בלתי משוחד לגבי השקפת עולמי. אם לא הייתי פוליטיקאי, לא הייתי מחוייב להצביע בעד חבר הכנסת טל בכל פעם שהוא מגיש הצעה שאני מחוייב לכבד אותה, כי הרי מה? אני אתן לפרץ את הקרדיט? אני רוצה לתת לו את הקרדיט, כי הרי כולנו ש"ס.

יצאתי מבולבל לגמרי ממך. חשבתי שההצעה שלך, כשאתה מצרף גם את שמי, תוגש לוועדה ביום שני הבא.

אדוני היושב ראש, עכשיו אני אומר לך מה הייתי אומר אם לא הייתי פוליטיקאי. כאשר חבר כנסת יוזם יוזמה, צריך או לקבל אותה או לדחות אותה. חבר כנסת יוזם יוזמה, הוא זכאי לכל ההגנה של התקנון כדי שלא יגזלו ממנו את היוזמה שהוא יזם. זה במהלך עניינים רגיל. שהרי מה השחרור נותן? הוא מבטל את היתרון שזכה בו חבר הכנסת פרץ כאשר הוא הגיש בזמן. הוא הגה רעיון, הוא תמך, אבל את זה הייתי אומר אם לא הייתי פוליטיקאי.

הואיל ואני פוליטיקאי, וביודעי בפירוש שהצעתו של חבר הכנסת טל באה לגזול מחבר הכנסת עמיר פרץ....

לא באה לגזול. זה על דעתו של חבר הכנסת עמיר פרץ.

הוא יזם, הוא הגה, הוא יצר תנועה ציבורית בעד ונגד, הוא יצר ויכוח ציבורי אדיר. הייתי אומר, אם לא הייתי פוליטיקאי: למשל חבר הכנסת פרץ, שהוא יזם, הוא טרח, הוא עמל, שאני בדרך כלל מתנגד לעמדותיו, לא צריך לעשות שימוש בתקנון בצורה לא נכונה כדי לגזול ממנו הישג פוליטי.

אבל הואיל ואני פוליטיקאי, אני כמובן מצביע בעד חבר הכנסת טל. הואיל ואני פוליטיקאי, וזה לא בסדר, אני עושה דברים לא בסדר.

אני בהחלט מסכים, מכיוון שמה שמנחה אותי זה ליצור חזית רחבה ככל האפשר לטובת העניין, וגם אם אני אפסיד הישגים פוליטיים בגין העניין, יותר מעניין אותי להשיג את העניין. לכן אני תומך.

אפשר להצביע. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - אין
בקשת חבר הכנסת דוד טל להקדמת הדיון בהצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר מינימום), התש"ס-2000, אושרה.

תודה. הבקשה אושרה, בהצלחה.



2. החלטה בנושא ציוד שהוחזר לכנסת על ידי חברי הכנסת

החלטה בנושא ציוד שהוחזר לכנסת על ידי חברי הכנסת.

רבותי, מי בעד שהישיבה תהיה פתוחה לתקשורת?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
הבקשה לפתוח את ישיבת הוועדה לתקשורת אושרה.

הישיבה פתוחה לתקשורת.

מי מציג את הנושא?

מילת הקדמה אחת – הכנסת, בנוסף לתפקידיה הפרלמנטריים, מתנהלת גם כפיסקוס, כגוף שצריך לנהל את הנכסים שלו, וככזאת, בין היתר, מצטבר אצלה ציוד עודף מכל מיני סוגים ומינים: החל מריהוט שהתבלה והמשך במחשבים שמוחלפים שיש בכנסת, וכיוצא בזה.

בקשר לציוד עודף יש כללים שמקובלים בכלל בשירות המדינה.

יש גם החלטה.

יש תקנון כספים ומשק שהכנסת נוהגת לפעול לפיו, אלא אם כן הגורמים המינהליים בכנסת מקבלים כדין החלטה שלא לפעול.

ההחלטות האלה בדרך כלל מדברות על העברת ציוד בין משרדים או מכירה לכל המרבה במחיר וכיוצא בזה.

בישיבתה ביום 1 בספטמבר 1999, אגב דיון בוועדת הכנסת בנושא של רכישת ציוד מתקציב קשר עם הציבור בנושא של תשלום מס הכנסה, החליטה ועדת הכנסת שציוד שנרכש על ידי חברי כנסת מ- 24 במרץ 1998 יהיה רכוש הכנסת ולא רכושו של חבר הכנסת כפי שהיה עד כה.

הנה, מצטרף סוג נוסף של ציוד לרכוש הכנסת, וכשהוא רכוש הכנסת, נשאלת השאלה מה לעשות בו. הכללים הם די ברורים, כמו מה שהכנסת עושה לגבי כל רכוש עודף שאצלה.

אבל, אני חושבת שבטעות קיבלה ועדת הכנסת החלטה באותה הזדמנות, שהציוד שיוחזר לכנסת, ייתרם לנזקקים על ידי ועדת המשנה של ועדת הכנסת לפניות הציבור.

אני ביקשתי להעלות לדיון מחדש את ההחלטה הזאת, ואני מבקשת מוועדת הכנסת לשנות את החלטתה. אל"ף, דומני שוועדת הכנסת, עם כל הכבוד, איננה מוסמכת לקבל החלטות בקשר לציוד הכנסת כי כאן מדובר בפעולתה של הכנסת כפיסקוס.

היתה מוסמכת לקבל החלטה בנושא הציוד שנמצא אצל חברי הכנסת...

בהחלט.

קיבלנו החלטה. את אומרת שההחלטה שקיבלנו – לתרום, היא שגויה.

יפה. דבר שני – מעבר לכך, גם אם יוחלט על ידי מי שמוסמך לכך לתרום ציוד כזה, אני סבורה...

מי מוסמך להחליט על כך?

מזכיר הכנסת, שמשתמש לצורך זה בוועדות מינהליות לגבי ציוד.

איזו ועדה מינהלית עומדת למזכיר הכנסת שהיא יותר טובה מהוועדה לפניות הציבור של הכנסת?

קודם כל, בקשר לוועדה לפניות הציבור, זו ועדה שמורכבת מפוליטיקאים. אני חושבת שברגע שמדברים על תרומה של ציוד, מן הראוי להרחיק את הנושא מפוליטיקאים, כדי שאמות המידה יהיו אובייקטיביות.

מה שש"ס יאמרו, לשם זה ילך.

אמרתי בפירוש שאין לי ספק שמזכיר הכנסת ודאי יקח לתשומת לבו במלוא ההערכה הראויה אם תקבל ועדת הכנסת החלטה אכן לתרום את הציוד הזה, אבל איך לתרום, למי לתרום- אני מציעה שוועדת הכנסת לא תתעסק בזה, ובנושא זה היא תחזור בה מהחלטתה.

אני רוצה להעיר בעניין הזה. ראשית, לא מקובל לפסול כל ועדה של פוליטיקאים, של חברי כנסת. אני לא מסכים לקביעה שכל ועדה, כל מה שאנחנו מחליטים זה עניין פסול כי החלטותנו פסולות. זה מה שלפעמים משתמע.

היא לא אמרה כך.

אני לא אמרתי זאת, אני מצטערת אם זה מה שמשתמע מדבריי.

בפני עיוור אל תשים מכשול ובפני ועדת הכנסת אל תשים דבר שבסופו של דבר יהיה בביקורת ציבורית אדירה, כי יש למשל "יד-שרה" ויש "רחל אמנו" ויש "יד לקשיש" ויד לבקשיש ויד לכל דבר, ואנחנו נכריע כאן בהתאם ללובי מסוים ואני לא רוצה את זה.

לפני שאנחנו מכריעים, יש לי בקשה. לגבי הציוד הזה שאנחנו, חברי הכנסת, אמורים להחזיר לשימוש לכנסת, אני בהזדמנות חגיגית זו מבקש לדעת מה הפרוצדורה שנקבעת בכנסת. אני יודע שיש אי סדרים בכנסת בגלל שכר לעובדים – בתקופות בין לבין יושב ראש אחד לשני, לא הכל 100%. אני לא בא בטענות לאף אחד.

אני מבקש לדעת מי קובע מה בכנסת ואיך זה נקבע, באיזו פרוצדורה. אני מבקש לדעת בכתב מהו הנוהל שלפיו אתם פועלים היום ואם אפשר לדעת למי למשל חילקתם ציוד בתקופה האחרונה.

לא חילקנו.

לא חילקנו.

אז יש אולי סיבה לחלק כי אולי המחסנים שיתרוקנו כאן, יהוו מקום לחברי כנסת נוספים.

אין ספק, אדוני. צריך הכל לחלק, רק שלא אנחנו נחליט על כך.

אין בעיה, רק אני חושב שצריך לדעת איך עושים זאת.

ביקורת של הכנסת חשובה ומחוייבת. החלטה של הכנסת בעניין זה לא צריכה שתהיה.

אני מבקש להעלות נושא. בדרך שבין החזרת הציוד על ידי חבר הכנסת מחד, והתרומה שלו לגוף כלשהו – ולא חשוב לידי מי – מצד שני, יש חלק בתוך הכנסת שנקרא למשל סיעות הכנסת. סיעות הכנסת למשל רוכשות ציוד מתקציב שבעצם הוא תקציב מדינה.

אם הדבר נרכש על ידי חבר כנסת בעצם מתקציב מדינה, והסיעות עובדות בתקציב מדינה, מדוע לא לתת עדיפות למשל לרכישה בכסף מתקציב בגוף כמו סיעות בכנסת לצורך זיווד הסיעות שלהן?

זו בדיוק סיבה שאני חושבת שצריכים לדון בנושא הזה בוועדות המינהליות בכובד ראש. מדוע? מה שמציע דוד לב הוא מכירה. מכירה עושים לכל המרבה במחיר. אם מדובר במכירה מוזלת, צריך לקבוע קריטריונים, מי אמר שמשרד ממשלתי ...

כיסא שבור ומחשב מלפני חמש שנים.

אולי בית ספר? – מתוקצב מתקציב המדינה, אולי לתת לו את העדיפות?

לא, אני מדבר על שלב לפני תרומה.

אתה מדבר על שלב של מכירה. שלב מכירה במחיר מוזל – אולי יבוא בית ספר ויגיד: אני מוכן לרכוש את זה במחיר מוזל.

חברי הכנסת, ובצדק, החליטו להחזיר מה שלא להם לכנסת. ברגע שזה חוזר, לא מעניין אותם מה הכנסת עושה עם זה. לכנסת יש רכוש, יש תקציב, יש דברים שהיא עושה. רוצים לעשות ביקורת? – אפשר לעשות, אבל לאו דווקא בדרך הזאת ובהחלטה כזאת.

המינהל של הכנסת צריך לעסוק בזה.

רבותי, אני רוצה להגיד לכם איך אנחנו נוהגים ואיך ננהג גם במקרה הזה. אנחנו לצורך דברים כאלה ממנים ועדה. הוועדה מקבלת ליווי משפטי צמוד מהמחלקה המשפטית שלנו. הוועדה בדרך כלל מורכבת מאנשי בנא"מ, מאנשים שמתמצאים במאטריה הזאת.

אם הוועדה הזאת תלך לכיוון של תרומות, היא תקבל את כל ההצעות שאספנו בינתיים לפי פניות של הציבור אצלנו, היא תקבע קריטריונים.

יש ציבור שלא יודע עליכם.

פעם אחת שזה נכתב בעיתון – כולם יודעים.

תלוי באיזה עיתון.

יש מגזרים שלא יודעים. אני עכשיו חותם לך שבכל הציבור הערבי והדרוזי אין חצי פנייה.

תודיע להם שיפנו.

הוועדה תקבע קריטריונים ברורים שיהיו מונחים גם לפניכם, לפני כולם, ובהתאם לקריטריונים האלה היא תפעל והיא תחלק את כל הציוד, אם יחליטו לחלק. הכל יהיה גלוי וברור, בהתאם למה שאנחנו נוהגים תמיד.

אני מבין שהבקשה לתיקון ההחלטה היא בכך שהציוד שיוחזר מאיזשהו גורם...

מונחת כאן הצעה.

"ועדת הכנסת ממליצה בפני הגורמים המוסמכים בכנסת לעניין הטיפול בציוד עודף – כל ציוד שנותר בידי חברי הכנסת במסגרת תקציב קשר עם הציבור והוחזר לכנסת, יימסר כתרומה בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי הגורמים המוסמכים האמורים."

לא בהכרח לתרומה. אם כך, זה הטיפול הכולל – זה או למכירה או לתרומה. זה לא רק לתרומה.

ועדת הכנסת רצתה שזה ייתרם ולכן אמרנו שהצעה להחלטה היא שאתם ממליצים לתרום. ודאי שעכשיו זה יישקל כגורם ראשוני במעלה, שאולי לא להעמיד את זה למכירה אלא לתרומה.

זה את אומרת כפיסקוס?

זה אני אומרת כפיסקוס, שהפיסקוס צריך להביא בחשבון את המלצת חברי הוועדה לעניין הזה.

אני מבקש להביא את ההצעה הזאת להצבעה לאחר שיביאו לנו את הקריטריונים לחלוקת הציוד.



3.
קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום

1. "מעורבותם של הארגונים היהודים, ראשי ועדת התביעות והקונגרס היהודי העולמי בכספים המגיעים ליהודים וצאציהם מתקופת השואה" – של חבר הכנסת מיכאל קליינר.

נשמעו הצעות להעביר הנושא לוועדת הכלכלה, או לוועדת הכספים, או לוועדת העליה הקליטה והתפוצות.

מה דעתו של חבר הכנסת קליינר?

אני אמרתי: או ועדת כספים או ועדת העליה והקליטה. לפי תקנון הכנסת, ועדת העליה והקליטה ממונה על כל נושא העם היהודי. היתה הצעה להעביר זאת לוועדת משנה של ועדת הכלכלה שעוסקת בנושאים האלה, אבל היא הוקמה בעצם לעסוק בנושאים האלה כדי לשתף פעולה עם הרשות המבצעת וכדי לפעול ביחד עם הארגונים היהודיים.

כאן מדובר במקרה שונה לגמרי. מדובר בהצעה שמותחת ביקורת על הארגונים היהודיים, ואני מבקש שזה יידון או בוועדת הכספים או בוועדת העליה והקליטה, ולא בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה.

חבר הכנסת ראובן ריבלין, אולי אתה רוצה לעזור לי? אני לא מבין בכך.

זה צריך לעבור לוועדת העליה והקליטה.

אני חושב שצריך ועדה משותפת. אני לא חושב שאם יש איזושהי ועדה שהיא לא נוחה מבחינת עמדותיה הבסיסיות, אנחנו יכולים למנוע ממנה את מילוי תפקידה על פי המנדט שנתנו לה. המנדט הוא לאותה ועדה שחבר הכנסת קליינר מתנגד לדון בפניה, משום שהוא למעשה מבקש ערכאת ערעור על החלטתה.

מה פתאום. אני הצעתי הצעה לסדר יום. ההצעה הזאת נוגעת לנושא העם היהודי. על פי תקנון הכנסת, נושאי העם היהודי נתונים לוועדת העליה והקליטה.

נושא העם היהודי, יש בו מגוון.

מדובר על רכוש היהודים שאינם בחיים, שזה שייך לוועדת הכלכלה.

אני לא מדבר על רכוש יהודים שאינם בחיים. אני מדבר על תפקוד הארגונים היהודיים. אני לא רוצה להפליג בארגומנטים בעניין הזה, אבל היות שוועדת המשנה – ואם חברת הכנסת נעמי בלומנטל היתה כאן, היא היתה אומרת את זה – הוקמה בעצם על פי בקשת ראש הממשלה דאז, ביבי נתניהו, כדי לעבוד יחד עם הארגונים מול גורמים זרים...

יש ועדת משנה בראשות חבר הכנסת אברהם הירשזון. מעכשיו תהיה חבר ועדת הכלכלה, מעוד יומיים.

זה לא שייך.

כתוב במפורש: רכוש יהודים בארצות האוייב, רכוש יהודים שאינם בחיים – בוועדת הכלכלה.

אבל אני מדבר על תפקוד הארגונים היהודיים.

חבר הכנסת פורז, חבר הכנסת קליינר מציע הצעה שאני מבין את עניינו בה, ויש לו ביקורת על העבודה של ועדת המשנה.

אין לי ביקורת. אני אומר שהיא לא מסוגלת...

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת קליינר עומד להיות בעוד כמה ימים חבר ועדת הכלכלה. הוועדה השנייה שהוא יהיה חבר בה היא הוועדה לקידום מעמד האישה, כך שהוא ודאי יהיה מאד פעיל בוועדת הכלכלה.

אנחנו צריכים לשמור על התקנון. יש אצלנו ועדת משנה בראשות חבר הכנסת הירשזון, היא עוסקת בנושאים האלה, זה נוגע ממש לתחום סמכותה, ואני חושב שצריך להעביר זאת לשם.

אין ספק.

אם כך, אגיד דבר נוסף, רציתי להימנע מזה. אני מבקש במפורש לא להעביר את זה לוועדת המשנה בראשות חבר כנסת הירשזון מהטעם שחבר הכנסת הירשזון עובד למען מטרות...

אם זה יהיה במליאת ועדת הכלכלה בראשותי, זה בסדר?

ולא יועבר בשום מקרה לוועדת המשנה?

לא יהיה אצל חבר הכנסת הירשזון, אלא אצלי.

וגם בהמשך הדיון?

אני מציע שהנושא יידון אצל חבר הכנסת פורז בוועדת הכלכלה.

אבל לא בוועדת משנה.

לא בוועדת המשנה, אלא במליאת ועדת הכלכלה.

תודה, סוכם.

2. "הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין סחר בנשים" – של חברת הכנסת זהבה גלאון".

סליחה, בטעות הוצבעה ההצעה הזאת והועברה לוועדה. בקשר לוועדות חקירה מקיימים במליאה, תוך 30 יום, ואז מחליטים כן או לא. היום חברת הכנסת זהבה גלאון תעלה את ההצעה הזאת שוב ויוצבע כפי שצריך במליאה. לכן, בשלב זה אין צורך להחליט כאן.

3. "הטיפול של אגף השיקום במשפחות השכולות" – של חבר הכנסת זבולון אורלב.

נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון, או בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, או בוועדת הכספים. איפה האכסניה הנכונה?

ועדת העבודה והרווחה.

הנושא עובר לוועדת העבודה והרווחה, על פי התקנון.
קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מעמד טוען רבני בבית משפט לענייני משפחה), התשנ"ט-1999 – של חבר הכנסת משה גפני (פ/271) – לשם הכנתה לקריאה ראשונה.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

זה בוועדת הפנים. אני לא מבין למה זה הגיע לכאן .

לא היתה הצעה, אני בדקתי עכשיו במזכירות. זו טעות במזכירות, ומדובר בוועדת הפנים כי הנושא הוא טוענים רבניים.

תודה. היועץ המשפטי, הנושא של הצעת חוק לשכת עורכי הדין (טוען רבני בבית משפט לענייני משפחה).

אני צריך לראות את הצעת החוק, אדוני, ואז אוכל לדעת. אין בפניי את הצעת החוק.

אני אדחה את הנושא ליום שני.

זה מתעכב כבר. אדוני היושב ראש, אני אסביר בדקה.

מדובר על המעמד של טוענים רבניים, שטוענים רבניים מופיעים בבתי הדין הרבניים – לתת להם מעמד, והמעמד הוא נושא של ועדת הפנים משום שזה נוגע לבתי הדין.

זה הנושא. במליאת הכנסת לא הוצעה ועדת החוקה, הוצע רק ועדת הפנים, והיושב ראש טעה ואמר שמכיוון שהיו כמה הצעות, יש להעביר את זה לוועדת הכנסת.

אני מבקש להעביר את ההצעה לוועדת הפנים.

אני מבקש לדחות את זה כדי לבדוק.

אנחנו נדחה זאת.


4.
שאילתות מהירות – תיקון

אנחנו צריכים לתקן החלטה משום שנפלה איזושהי טעות בניסוח של החלטת ועדת הכנסת בנושא שאילתות מהירות. אנחנו אז התכוונו וסיכמנו גם עם הממשלה שיהיה לנו אחת לחודש סבב של הממשלה – שבעה שרים כל פעם, ולראש הממשלה יוצא בערך אחת לחודש וחצי.

הם הבינו ששבעה שרים כל חודש - יוצא שראש הממשלה מופיע יותר מהשרים, ולכן אנחנו מבקשים לתקן.

"1. (א) יושב ראש הכנסת יקבע, בתיאום עם הממשלה ובמסגרת ישיבות הכנסת, מועדים בהם יענו חברי הממשלה על שאילתות מהירות שיציגו בפניהם חברי הכנסת.

(ב) בכל ישיבת שאילתות מהירות ישתתפו לפחות שבעה מהשרים, ובלבד שכל אחד מהשרים ישתתף בישיבה כאמור אחת לחודש לפחות.

(ג) אחת לחודש וחצי לפחות, ובמועד שתואם עמו, ישתתף גם ראש הממשלה בישיבת שאילתות מהירות ויענה על שאילתות המופנות אליו או אל השרים האחרים."

זה לא השתנה. רק סעיף 1. – ההתחלה השתנתה.

זה מה ששינינו. רבותי, אני מבקש להצביע על השינוי.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לשינוי החלטת ועדת הכנסת בנושא שאילתות מהירות נתקבלה.

הבקשה נתקבלה. אני מאד מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.