פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1336

1
ועדת הכנסת
21.2.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1336
ירושלים, י"א באלול, תש"ס
11 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 67
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט"ו באדר א' התש"ס (21.2.2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
זבולון אורלב
מוחמד ברכה
זהבה גלאון
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
נעמי חזן
רוני מילוא
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין

חבר הכנסת בנימין אלון
חברת הכנסת יהודית נאות
שושנה כרם – סגנית מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
ארבל אסטרחן – מתמחה בלשכה המשפטית

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1 – השגות לתיקון תקנון הכנסת בדבר הוספת סעיפים 1א, 3א עד 3ג ו-10א עד 10ה;
2 – הצעת חבר הכנסת דוד אזולאי לתיקון סעיף 97א לתקנון – בדבר דיון מהיר בוועדה;
3 – קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה;
4 - מינוי ממלא מקום ליושב ראש הכנסת;
5 – בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות של חבר הכנסת אביגדור ליברמן.



השגות לתיקון תקנון הכנסת בדבר הוספת סעיפים 1א, 3א עד 3ג ו10א עד 10ה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון בסדר יומנו הוא השגות לתיקון תקנון הכנסת. רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

אם חברי כנסת הגישו השגות לסעיף הזה והם לא באו לישיבה בכל זאת נדון בעניין?

נדון בסעיף הזה כדי להסיר כל ספק.

כיוון שהם לא באו, אני מציע להוריד את הסעיף הזה מסדר היום.

אז הם יטענו שלא דנו בנושא הזה - - -

אבל הם לא באו לכאן, הם לא כיבדו את הוועדה - - -

נשאל מה דעתו של היועץ המשפטי של הוועדה על כך.

גם אילו הם היו באים לישיבה – היה צריך להוריד את העניין הזה ולא רק להוריד אותו אלא לא לאפשר הגשת השגה בנוסח הזה כיוון שהתקנון לא בא אלא לקבוע את הליכי הדיון. זה, כאמור, על פי סעיף 7ו' לחוק הכנסת. הסמכויות של הכנסת נקבעו בסעיף 7 של אותו חוק הכנסת, שם כתוב: אם ביקש היועץ המשפטי לממשלה ליטול את חסינותו או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים בין אם ניטלה חסינותו ובין אם לאו - - -

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לפתוח הישיבה לתקשורת.


הצבעה
ההצעה לפתוח את הישיבה לתקשורת התקבלה.

הוא הדין לגבי הצעתה של חברת הכנסת יהודית נאות שנוגעת לסעיף 3ב החדש בתקנון, שאף הוא הולך בעקבות מה שהמחוקק קבע בסעיף 7ב בעניין הסמכות שיש לכנסת להחליט אם להעביר או לא להעביר מכהונה חבר כנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון.

עורכת דין ארבל דיברה עם חברת הכנסת נאות והבהירה לה שבקשתה להשגה היא בבחינת אולטראווירס, שכן החוק שנתן לכנסת את הסמכות והתקנון עוסק אך ורק בהליך ולא בעצם הסמכות.

אני חושב שחברת הכנסת נאות הבינה שאכן כך הדבר אשר על כן במקרה הזה לא רק שאי אפשר לאשר את ההשגות אלא שגם לא ניתן לאשר את הגשתן כהשגות כיוון שהן עומדות בניגוד לסמכויות שהוקנו לכנסת מתוקף סעיף 7 לחוק הכנסת. כאמור, מדובר גם על ההשגות של חבר הכנסת ברכה וגם על ההשגות של חברת הכנסת נאות.

אני מציע להצביע.

רבותיי, אין מה להרחיב את הדיון בנושא הזה שכן מדובר על תיקון שדשנו בו. כיוון שכך אני מעמיד להצבעה את ההצעה לדחיית ההשגות של חברי הכנסת ברכה ונאות, לתיקון התקנון.


הצבעה
ההצעה לדחיית ההשגות של חברי הכנסת מ' ברכה וי' נאות, אושרה.

התקנון הונח על שולחן הכנסת ואנחנו נביא את העניין לאישור מליאת הכנסת. אני מודה לכם.

נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו – הצעת חבר הכנסת דוד אזולאי לתיקון סעיף 97א לתקנון בדבר דיון מהיר בוועדה.

הצעת חבר הכנסת דוד אזולאי לתיקון סעיף 97א לתקנון בדבר דיון מהיר בוועדה

חבר הכנסת אזולאי לא נמצא כאן - - -

אני מוכן לייצג אותו.

האם אתה יודע על מה ההצעה מדברת?

אם מתקיים דיון מהיר בוועדה הבקשה היא שמי שהציע את ההצעה יישב במשך כל זמן הדיון, בוועדה.

אני מציע עוד דבר - - -

קודם תדבר על מה שחבר הכנסת אזולאי מציע.

חבר הכנסת דוד אזולאי אומר שמציע ההצעה צריך להשתתף בישיבה כל זמן הדיון. אם הוא ייצא מהחדר – הדיון בהצעתו ייפסק.

מקובל עליי.

אני תומך בהצעה - - -

עם תיקון; נניח שאחד מתוך שני המציעים יוצא מהחדר – לא ידונו בהצעה שלו אבל ידונו בהצעה של חברו. העניין הזה צריך להיות ברור בניסוח.

הניסוח יאמר שאם המציע או המציעים ייצאו מהדיון – הוא יופסק.

המהות מוסכמת.

אני מבקש להעיר עוד הערה; אלה שדנים אם לאפשר את הדיון המהיר בוועדה, כן או לא, לא יודעים האם אותה ועדה לא דנה כבר באותו נושא שבוע קודם לכן שכן המציע הוא לא חבר באותה ועדה והוא לא יכול לדעת מה קורה באותה ועדה. אצלי, לדוגמה, קרה דבר כזה פעמיים, ששתי הצעות מהירות כבר נדונו בוועדה אבל המציעים, שהם לא היו חברי הוועדה, לא ידעו זאת והציעו את ההצעה מבלי לשאול את מנהלת הוועדה אם הוצעה כבר הצעה כזאת - - -

אני מציע שיושב ראש הכנסת יכריע בשאלה הזאת. מזכירות הכנסת תבדוק את העניין עם מנהלת הוועדה הרלוונטית .

הנשיאות היא זאת שצריכה לאשר את העניין.

כמו שהמזכירות בודקת את הנושאים שמועלים - - -

כמו שבהצעות דחופות לסדר היום שואלים את המשרד הנוגע בדבר, כאן צריך לשאול את הוועדה אם היא כבר דנה באותו עניין, כן או לא?

לא שואלים את המשרד הרלוונטי אלא הכנסת בודקת אם אותו נושא הועלה כבר במליאה בזמן האחרון.

מדובר בבדיקה טכנית.

איך מבהירים את העניין הזה בתקנון?

זאת צריכה להיות הנחיה של יושב ראש הכנסת או של מזכיר הכנסת, לבדוק עם מנהלת הוועדה אם העניין כבר נדון באותה ועדה.

אנחנו נעביר את העניין הזה כהנחיה של הוועדה למזכיר הכנסת - - -

מספיקה הנחיה?

בהחלט. נוציא זאת בכתב.

אני מצדד בפרוצדורה הזאת אלא שברצוני לציין שהנשיאות יושבת בדרך כלל בימי שני, ועד שהמכתב יגיע לוועדה יהיה כבר יום רביעי. ביום רביעי בבוקר כבר דורשים מאתנו לקבוע את סדר היום של שבוע הבא, זאת אומרת שמדובר לא על תוך שבוע אלא על תוך שבועיים.

לא; תוך שבוע. אני מכיר את הפרוצדורה; אני יודע שיושבי ראש הוועדות לא מוציאים סדר יום לפני יום רביעי בצהרים - - -

הם מוציאים אותו בבוקר, אבל בשונה מוועדת הכנסת שהיא לא קשורה עם גורמים אחרים, הרבה ועדות קשורות בהרבה גורמים אחרים והן מתחילות לבשל את סדר היום ביום שני, לשבוע הבא, וביומים האלה הן מבררות אילו נושאים אפשר - - -

קח בחשבון שיש בישולים לעוד חודש.

אם ביום רביעי בבוקר סוגרים את סדר היום לשבוע הבא - - -

מתי אתה מקבל מהנשיאות - - -

ביום רביעי.

אתה יכול לקבל ביום שני.

אנחנו נבקש ממזכירות הכנסת להעביר את המכתב אישית ולא בדואר.

רשות הדיבור לחבר הכנסת דהאמשה.

אני מתנגד להצעתו של חבר הכנסת דוד אזולאי ואני אנמק מדוע; אם הצעה ראויה לדיון בוועדה – היא מועברת אליה. ברגע שהיא מועברת לוועדה היא נחשבת רכוש אותה ועדה ורכוש חברי אותה ועדה. אם כך איך אפשר לשלול מהחברים האחרים של אותה ועדה, במקרה שמציע ההצעה יוצא מהישיבה, מלקיים דיון על אותה הצעה?

אם ההצעה ראויה לדיון והיא הגיעה לוועדה מסויימת – היא צריכה להיות נדונה בה גם אם המציע נוכח וגם אם לא. אם היא לא ראויה – מלכתחילה היא לא היתה צריכה להיות מועברת לוועדה.

נניח שחבר הכנסת זאבי רוצה להעלות נושא שהוא בקיא בו, בוועדה מסויימת, אותה ועדה מזמינה את הגורמים הרלוונטיים מהממשלה, היא מזמינה אליה גורמים נוספים והוא יוצא החוצה - - -

במקרה כזה יושב ראש הוועדה יגיד שהוא מוצא לנכון להפסיק את הדיון. זאת זכותו.
אבל למה להגביל את הוועדה ולשלול את זכותה לדון בנושא מסויים אם המציע לא נמצא בחדר?

ההצעה הועלתה כדי למנוע מצב אבסורדי שמציע הצעה לא מגיע לדיון בוועדה בנושא שהוא העלה.
אם חבר כנסת מעלה נושא לדיון במליאה והוא לא נוכח, - דנים באותו עניין?

רשות הדיבור לחבר הכנסת זבולון אורלב.

אני מייצג לצורך העניין הזה את יושבי ראש הוועדות ומבקש להבהיר שיש ביזיונות גדולים בישיבות הוועדות כאשר מוזמנים אליהן גורמים רציניים ואילו המציעים לא מגיעים לדיון בנושא שהם העלו. דבר כזה מבזה אותנו ואנחנו שומעים הערות כגון: זאת איננה התייחסות רצינית.

זאת בבחינת בקשה אלמנטרית שמציע ההצעה יבוא לדיון אחרי שהזמינו גורמים לאותה ישיבה, הטרידו אותם, אנשים שינו את סדר היום שלהם לצורך הנושא כיוון שמדובר על פרק זמן של שבוע ימים, אז האם אפשר להסכים לכך כי המציע לא ייתן את הכבוד המינימלי או לא יכבד את הזכות הבסיסית שלו להשתתף באותו דיון?

אני סבור שהתיקון במקומו. מה הוא קובע? – שמציע ההצעה יבוא לדיון. אם לא, אחרי פעם או פעמיים שתיגרם אי נעימות בגלל אי בואו לדיון – הנורמה תהיה כמו זאת שקיימת במליאה.

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת זהבה גלאון.

אני מבקש לומר כי לדעתי חבר הכנסת אורלב צודק כיוון שיש פה גם עניין של חוצפה אם חבר כנסת סתם לא מופיע לדיון, ואינני מדברת על מקרה שהוא חולה או שנבצר ממנו לבוא לדיון מסיבות שאינן תלויות בו, אבל אני לא סבורה שאפשר להשליך מכאן על מה שקורה במליאה.

אם ועדה עושה מאמץ, מזמינה אליה גורמים חיצוניים לדיון בנושא מסויים, כולם מגיעים ורק אותו חבר הכנסת המציע לא מגיע, איך אנחנו נראים כלפי הגורמים החיצוניים?

אותו חבר הכנסת המציע יתבזה שכן אחרי פעם או אחרי פעמיים, אם יפסיקו את הדיון – הביזיון הזה ייפסק.

ליושב ראש ועדה תמיד קיימת אפשרות למנוע דיון או לקיים דיון אבל מה עושים עם אותו חבר כנסת לא מנומס? לדעתי צריך למנוע ממנו פעם שנייה לא להציע - - -

עד תום כהונתה של אותה כנסת. לא עד תום המושב.

רשות הדיבור לחברת הכנסת נעמי חזן.

עם כל הכבוד לגילדה של יושבי ראש הוועדות אני מבקשת לומר לכם שהייתי נוכחת בדיון מהיר שיושב ראש הוועדה יצא כי הנושא שדנו בו לא עניין אותו לכן צריך לקחת בחשבון גם דבר כזה. חבר הכנסת המציע יכול לשבת מתחילת הדיון עד סופו אבל מה עושים אם יושב ראש הישיבה יוצא מהחדר אחרי חצי שעה? אילו סנקציות אתם מציעים להפעיל על יושבי ראש ועדות שיוצאים מדיונים מהירים, באמצע?

רשות הדיבור לחבר הכנסת רוני מילוא.

אני רוצה להציע הצעה יצירתית מאד אלא שהיא בלתי אפשרית ליישום; כל הסנקציות שאנחנו מדברים עליהן, גם אם מדובר על הרחקה לחודש או לחודשיים או לשנתיים, הן פחות אפקטיביות מאשר סנקציה אחת שאפשר להשתמש בה והיא להפנות את תשומת לבו של הגוף הבוחר של אותו חבר הכנסת המציע.

תארו לכם שחבר כנסת מסויים מתרשל בתפקידו, יש לו גם גוף בוחר וגף מפלגה, אז אילו היה יוצא מכתב לגוף הבוחר שלו שמבהיר שהוא בחר בחבר כנסת שאיננו ממלא את תפקידו, - דבר כזה יכול לגרום לתוצאות אחרות לגמרי. זה איום. כל השאר זה לא בבחינת איום לגבי חברי הכנסת.

אם אתם רוצים להיות אפקטיביים, תפנו ליושב ראש הכנסת כדי שהוא יוציא מכתב לגוף הבוחר של אותו חבר כנסת מתרשל. הגוף הבוחר יכול להיות כלל הציבור – ראשי מפלגות, והוא יכול גם להיות בתוך המפלגה.

אם כן כי אז עניין כזה צריך לפעול לשני הצדדים; אם חבר כנסת מסויים עשה מעשה טוב – צריך לדאוג ליידע את הגוף הבוחר על כך.

מדוע אמרת, חבר הכנסת מילוא, שזאת הצעה יצירתית שאיננה ניתנת ליישום?

רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

1 - בהצעה של חבר הכנסת דוד אזולאי יש מצבים שהמציע לא חשב עליהם. למשל, כוח עליון שמונע מחבר כנסת להישאר בישיבה. נניח שחבר הכנסת הלך למרפאה או לשירותים או שקרה לו משהו – יושב ראש הישיבה יצטרך להפסיק את הדיון ואז איך נופיע בפני המוזמנים שבאו לאותו דיון מחוץ לכנסת?

2 – התקנה על דיון מהיר צעירה; עוד אין לגביה ניסיון. לא שמענו, פרט ליושב ראש ועדה אחת, מה דעתם של יושבי ראש ועדות אחרות, לכן אני מציע לחיות עם ההחלטה הזאת חודשיים שלושה, לאחר מכן נחזיר את העניין הזה בחזרה אלינו וגם נזמין לאותה ישיבה שנקיים שניים שלושה יושבי ראש ועדות שלהם צריך להיות הניסיון המצטבר.

בעיקרון אני ממליץ, בלי להכניס זאת לתקנון, להביא לתשומת לב יושב ראש הכנסת והנשיאות שאם חבר כנסת מציע הצעה לדיון בוועדה והוא לא נוכח בדיון על הצעתו, נמנע ממנו פעם שנייה ולעשות כן.

אנחנו נכתוב ליושב ראש ולנשיאות מכתב, עם העתק ליושבי ראש הוועדות, שאם חבר כנסת מציע לא יגיע לישיבה שבה דנים על הצעתו - נמנע ממנו זכות כזאת לעתיד, בלי להכניס את העניין הזה לתקנות. זה יהיה נוהל.

יכול להיות שדנים בהצעתו של חבר כנסת מסויים, מועד הדיון לא תואם אתו מראש, והוא יושב באותה עת בישיבה של ועדה אחרת - - -

סליחה, חבר כנסת צריך לעשות את השיקול מה חשוב לו יותר.

צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שדנים בהצעת חוק פרטית של חבר כנסת, ובאותה שעה מתקיים דיון בהצעה מהירה שלו בוועדה אחרת.

אפשר לתאם את העניין הזה.

לסיכום הנושא אני מודיע שאנחנו נעביר מכתב ליושב ראש הכנסת ולנשיאות - - -

אני מציע לקבל את הצעתו של חבר הכנסת רחבעם זאבי שעוד חודשיים - - -

מדובר על פיילוט לששה חודשים. כאמור, איננו משנים שום דבר בתקנון. מעבירים מכתב לנשיאות - - -

היכן יתקיים על כך דיון בעוד ששה חודשים?

כאן, על כל המכלול.

אני כבר מציע להזמין לאותה ישיבה שתתקיים את יושבי ראש הוועדות - - -

יש זמן. הכל יהיה בסדר.

נעבור לנושא הבא – קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה.

קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה

סיעות הליכוד ורע"ם הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי אמון בראש הממשלה בשל: 1 – מדיניותו ביחס לפעילות הפלסטינאית בירושלים – הליכוד; 2 – מדיניותו הכלכלית והחברתית ומצב האבטלה והעוני במדינה בכלל ובמגזר הערבי בפרט – רע"ם.

ההצעות יידונו היום. אני מציע את המסגרת הקבועה שלנו – 15 דקות ל-3 הסיעות הגדולות, 10 דקות למרצ, 7 לאיחוד הלאומי, ו-5 דקות לכל יתר הסיעות.

הואיל ומדובר על שתי הצעות אי אמון שנושאן שונה לחלוטין, ולגבי שתיהן מדובר על נושאים שיש לחברי הכנסת מה לומר עליהם, אני מציע לקיים דיון משולב - - -

למרות שמדובר על שתי הצעות שונות.

כן; נקיים דיון משולב אבל ניתן אפשרות לסיעות להתבטא בשני הנושאים. לא נכפיל את משך הזמן אלא נגדיל את הזמן המוקצב כדי שכל סיעה תוכל לדבר על שני הנושאים. אם, לדוגמה, סיעה מקבלת 7 דקות – היא תקבל 10 דקות. אם סיעה מקבלת 15 דקות – היא תקבל 20 דקות, ואז האיחוד הלאומי ישראל ביתנו, לדוגמה, - אחד ידבר על הנושא הכלכלי, והאחר – על העניין הירושלמי, וכך נמצה את הצעת אי האמון.

מה דעת הקואליציה על הצעתך?

חבר הכנסת אופיר פינס-פז מסכים. הצעתי נשמעת לו הגיונית.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

אני סבור שצריכים להיות שני דיונים נפרדים, דבר שלא יאריך את הדיון, אם נקבל את הצעתו של חבר הכנסת ריבלין כי בלאו הכי הוא מכפיל את הזמן.

לא.

מאריך את הזמן. את אותו הזמן שאתה מאריך – נחלק לשניים, נקיים שני דיונים, ואני אנמק; גם חברי הכנסת, בהתעניינות שלהם, בעיקר קהל הצופים של ערוץ 33, לא יבינו מדוע חברי הכנסת קופצים מהנושא המדיני למובטלים או ממובטלים לירושלים או מירושלים למצב הכלכלי. זה יהיה בגדר סלט. הציבור יחשוב שאנחנו מבולבלים - - -

המכנה המשותף הוא האי אמון בממשלה.

אבל צריכים להתקיים שני דיונים גם מבחינת מתן כבוד למציעים. סיעה קטנה הגישה הצעת אי אמון – אז אל תערבב אותה עם "חתונה" אחרת. כל אחת תקבל את הזמן שלה.

היה רק תקדים אחד של חלוקה במשך כל השנים.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. אני מבין שהצעתו של חבר הכנסת ראובן ריבלין, - דיון משולב – היא גם על דעתך.

מה המשמעות שלה?

משמעותה הגדלת פרק הזמן מבחינת מסגרת הדיון: מ-15 דקות נגדיל ל-20 דקות, מ-10 דקות נגדיל ל-15 דקות, מ-7 דקות נגדיל ל-10 דקות ומ-5 דקות נגדיל ל-7 דקות, כדי לאפשר התבטאות בשני המישורים. כאמור, מדובר על הגדלת הזמן לא באופן משמעותי.

כאילו מדובר על עוד דובר.

לעומת זאת יש הצעה שנראית לי הגיונית, של חבר הכנסת זאבי, לקיים שני דיונים נפרדים. אם נשמור על הזמן - - -

לא יותר זמן. אותו פרק זמן, ויתקיימו בו שני דיונים נפרדים.

בלתי אפשרי.

ברצוני להזכירכם שהיום יש לנו את נשיאת הפרלמנט האירופאי – עניין שיארך כשעה.

אז מה? אתה רוצה שבגלל זה הצופה בערוץ 33 יחשוב שהכנסת דנה בסלט של נושאים בבת אחת? לא מדובר רק בזמן אלא גם בתוכן.

אם עד שעה חמש, בערך, נדון על עניין הפרלמנט האירופי, מתי נצביע על הצעת האי אמון?

דיון כזה יארך בערך שלוש שעות.

אם כך ההצבעה תתקיים בשעה שמונה וחצי או תשע.

זאת אם משלבים את הדיון.

מה שחבר הכנסת רחבעם זאבי מציע זאת מסגרת זמן מוסכמת כמו שדיבר עליה חבר הכנסת ריבלין - - -

לא; זה לא יוצא כך.

כן.

יש הרבה סיעות בכנסת ולכן יש כאלה שמקבלות עוד חמש דקות ועוד חמש דקות.

שבע דקות לסיעה קטנה אי אפשר לחלק לשלוש וחצי דקות ולעוד שלוש וחצי דקות. זה לא רציני.

לא יחלקו.

בהצעה דחופה אפשר - - -

זאת לא הצעה דחופה לסדר היום. זאת הצעת אי אמון.

לכן לא כדאי לערבב אותה עם נושא אחר. צריך לקיים שני דיונים.

אני תומך במסגרת הזמן כפי שחבר הכנסת ריבלין הציג אותה.

יש סיעות שתקבלנה זמן כפול, זה סתם בזבוז זמן, - - -

גם לפי שיטתו של חבר הכנסת ריבלין נקבל - - -

לא; תקבל יותר זמן אבל לא זמן כפול.

אני אחלק אותו לשניים. אם, לדוגמה, הייתי צריך לקבל 5 דקות, כמה אני אקבל?

7 דקות.

אם כך אני אחלק את 7 הדקות: שלוש וחצי ושלוש וחצי.

אין דבר כזה.

למה לא?

אנחנו קיבלנו.

אתה זוכר את ההחלטה?

כן; יש תקדים.

בזמן אני תומך במאת האחוזים אבל צריך לחשוב על הדברים מבחינת הצופה בערוץ 33.

אני מציע, כפי הצעתו של חבר הכנסת רובי ריבלין, שיהיה דיון משולב ומוגדל כדי שחברי הכנסת יוכלו להתבטא.

אנחנו סיעה קטנה, היו לנו רק שלוש פעמים בשנה הצעות אי אמון, ועלולה ליפול לנו בדיוק הצעת אי אמון עם סיעה גדולה, כך שניבלע בתוך הסיעה הגדולה ובתוך הנושא שלה.

אני בעד, אבל לא בעד 3 דקות.

רשות הדיבור לחבר הכנסת דהאמשה.

למרות שהנימוקים של חבר הכנסת רחבעם זאבי נראים לי, ומבחינת האינטרס הסיעתי הם יותר טובים עבורנו, אני מעדיף, במקרה הזה, את האינטרס הממלכתי ואת טובת הציבור.

רבותיי, אני מציע דיון משולב: 20 דקות ל- 3 הסיעות הגדולות, 15 דקות למרצ, 10 דקות לאיחוד הלאומי – ישראל ביתנו, 8 דקות לסיעות בנות 3 חברים ומעלה, ו-5 דקות לסיעות יחיד.

מה עם סיעות שיש להן 2 חברים?

5 דקות.

כמה זמן אנחנו נקבל?

10 דקות.

כדי שלא תהיינה אי הבנות אני חוזר על הסיכום: 20 דקות, 15 דקות, 10 דקות , 8 דקות לסיעות שיש להן מ-3 חברים ומעלה, ו-5 דקות לסיעות בנות חבר אחד.

אני מעמיד להצבעה את אישור הסיכום.


הצבעה
הסיכום אושר.

תודה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – מינוי ממלא מקום ליושב ראש הכנסת.

מינוי ממלא מקום ליושב ראש הכנסת


יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת אברהם בורג, יעדר מהארץ בשליחות ממלכתית ביום י"ז באדר א' התש"ס – 23 בפברואר 2000, ליום אחד בלבד.

ועדת הכנסת מתבקשת לאשר לו ממלא מקום.

עד שובו ארצה.

המלצת יושב ראש הכנסת היא: חבר הכנסת רובי ריבלין. אני מעמיד את המלצתו להצבעה.


הצבעה
המלצת יושב ראש הכנסת התקבלה.

תודה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות של חבר הכנסת אביגדור ליברמן.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות של חבר הכנסת אביגדור ליברמן

רבותיי, קיבלנו את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה להסרת חסינותו של חבר הכנסת איווט אביגדור ליברמן.

א' – אני מבקש להודיע זאת לחברי הוועדה;

ב' – הבעתי את מחאתי על כך שקיבלנו את ההודעה הראשונית על כך מהתקשורת ולא היה בידינו אפילו לא למלא אחר הוראות התקנון שקובעות שצריך לקבוע את הנושא הזה ראשון על סדר יומה של הוועדה ביום שני - - -

מתי ההודעה הגיעה?

היא היתה אמורה להיות מועברת אלינו ביום רביעי אבל אני שמעתי על כך ביום רביעי בלילה מעתונאים, לא ידעתי על כך קודם לכן, אגב, גם יושב ראש הכנסת לא ידע על כך.

הנושא הזה הגיע אלינו, כאמור, אחרי שוועדת הכנסת כבר הוציאה סדר יום שבועי.

היועץ המשפטי לממשלה התקשר אליי ואמר לי שאני צודק בטענתי, והוא התנצל, ואמר שדבר כזה, בעתיד, יתואם עם הוועדה.

אני מודיע שהישיבה בעניין הזה תתקיים בשבוע הבא, בתיאום עם הצדדים משום שעורך דין דב וייסגלס, שמייצג את שמעון שבס במשפט אחר, נמצא בדיונים רצופים בבית המשפט, אגב, גם היועץ המשפטי לממשלה ביקש לתאם את העניין אתו. אם כך הישיבה תתקיים ביום רביעי בשבוע הבא, ה-1 במרץ.

אני מתכוון לפנות בכתב לכל חברי ועדת הכנסת ולבקש שהם יטלו חלק בדיון הזה שהוא לא ככל דיון אחר שמתקיים כאן, של הסרת חסינות. מדובר על עניין שנמצא על הגבול הדק שבין חופש הביטוי , שזה מענייננו, לבין נושא שקשור עם העלבת ציבור או הסתה או איומים. לפי דעתי לא רק בית המשפט צריך לתחום כללים בעניין הזה, אלא גם ועדת הכנסת והכנסת, לכן ראוי שנקיים בנושא הזה דיון, הוא יהיה מעבר לדיון אחד, דיון גם אקדמי, גם עקרוני וגם ענייני - כדי שנוכל לומר לתביעה הכללית היכן הגבול - - -

אפשר לקבל חומר רלוונטי?

ודאי. נדאג להעביר לכם את החומר.

אני מבקש להעביר באמצעותכם לכל חברי הוועדה שהם מתבקשים ליטול חלק בדיון הרציני שנקיים ואשר יארך שתיים שלוש ישיבות לפחות.

ברצוני להעיר כי יום רביעי נחשב יום עמוס מאד עבור חברי הכנסת גם במליאה לכן אני מבקש מיושב ראש הישיבה להעביר את הדיון ליום חמישי בשבוע.

אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת דהאמשה שכן בימי רביעי אין לחברי הכנסת גמישות, להבדיל מכל יום אחר בשבוע שבו הם יכולים לקבוע ישיבות של ועדות לשעות אחרות.

האם אתה סבור שאם הדיון שאנחנו מדברים עליו יתקיים ביום חמישי – 25 חברי ועדת הכנסת יבואו לישיבה?

אם ליושב ראש הוועדה יש אינטרס שתהיה השתתפות מלאה של חברי הכנסת, הוא צריך לקחת בחשבון שביום רביעי אין לחברים אפשרות לגמישות לכן אני מבקש לא לקבוע את הישיבות האלה לימי רביעי בשבוע. דבר כזה מחייב את החברים לבטל את כל הפעילויות האחרות שיש להם, בשעה שלגבי ימים אחרים – הם יכולים לתאם ולאפשר גמישות.

דבר שני; אינני בקיא כמוכם בחוק אבל לפי מה שאני מבין, הדיון שיתקיים בוועדה הוא לא על חופש הדיבור. לא זה הנושא - - -

אתה נכנס לגופו של עניין.

כיוון שאתה הערת הערה לגופו של עניין – גם אני מעיר הערה לגופו של עניין. אני סבור שהדיון בוועדה צריך להיות בנושא: האם ליועץ המשפטי לממשלה יש כוונה להגיש כתב אישום מנימוקים ענייניים או שיש לו שיקולים אחרים וזרים?

כל מה שקשור בכן חופש הדיבור לא חופש הדיבור, זה עניין חשוב מאד אלא שהוא לא קשור לבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

אני מבקש שהדיון יתקיים לא במועד שבו מתקיימות ישיבות ועדת החוץ והביטחון כיוון שאינני יכול לשלוח ממלא מקום ואני גם לא אוכל להצביע והיה ונצטרך להצביע, כי התקנה אומרת, לפי ההערה שקיבלנו מבית הדין העליון, שצריך להשתתף בדיונים כאלה מתחילתם עד סופם. נכון שיש אלטרנטיבה לקרוא את הפרוטוקול וכו', אבל אני מבקש, כמי שמשתתף בישיבות הוועדה מתחילתן עד סופן, לא לקבוע את הדיונים במקביל לישיבות ועדת החוץ והביטחון שגם יושב ראש הישיבה חבר הכנסת סאלח טריף צריך להשתתף בהן.

אני אשתדל לבדוק עם הגורמים הנוגעים בדבר, היועץ המשפטי לממשלה ועורך הדין של חבר הכנסת ליברמן, ולתאם אתם את המועד. אגב, אין בכוונתי למשוך את העניין הזה יותר מדי זמן.

אני ער למה שחבר הכנסת אורלב אמר, אני גם ער לכך שאנחנו צריכים להגן על עובדי ציבור, במיוחד על צמרת המשטרה שעושה עבודתה נאמנה אבל אני גם ער לכך שהעניין הזה קשור לשאלה שכשאנחנו אומרים דברים הן כחברי כנסת הן כאזרחים רגילים, היכן הגבול שבו נועמד לדין?

אני, כמיעוט במדינה הזאת רגיש לעניין הזה, אני רוצה שיהיה כאן חופש ביטוי מלא, ואני מפחד שהנושא הזה יגביל אותי באיזשהו שלב באיזשהו מקום, לכן צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.

לא זה הדיון.

זאת ההערה שלי לעניין.

אני לא אומר מה תהיה דעתי כיוון שלא שמעתי את שני הצדדים. אין לי עמדה.

כבר הודיעו בתקשורת שרוב חברי הוועדה בעד הסרת חסינותו של חבר הכנסת ליברמן. אגב כך אני מבקש לציין כי לא שאלו אותי.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

ברצוני להשמיע שתי הערות; 1 – צריך להיות ברור שלסיעות אין שום סמכות להחליף חברים בוועדה אלא אם כן נמסרת על כך הודעה פורמלית בכנסת.

רק חבר כנסת שנבצר ממנו להשתתף בדיונים, אגב, אם הוא לא יוכל להיות בישיבה אחת – זאת לא סיבה, שכן אז הוא יוכל לקרוא את הפרוטוקול ולצורך העניין הזה בית המשפט העליון לא מחייב שכל החברים יהיו נוכחים אלא הוא מבקש שמי שנעדר מישיבה – יקרא את הפרוטוקול. אם כן, מי שנבצר ממנו – יודיע על כך לוועדה ואז, כמובן על פי הכללים, אם הוא יוחלף – הוא יוחלף על ידי חבר אחר אבל ברגע שהיועץ המשפטי לממשלה יתחיל לטעון את טענותיו – מאותו רגע אין החלפות.

2 – כיוון שפורסמו בכלי התקשורת כתבות כאילו ישנם חברי כנסת שכבר הביעו דעתם, אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה שהוועדה עוסקת בנושא מעין שיפוטי. להזכירכם שבדרך כלל בית משפט, לדוגמה, לא נוהג לומר מה פסק דינו קודם המשפט, אלא רק אחרי שהוא שומע את הצדדים.

הייתי ער לעובדה הזאת ואף ציינתי בדבריי שאני מתייחס לעניין באופן עקרוני ולא ספציפי.

אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55