פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1341

1
ועדת הכנסת
31.1.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1341
ירושלים, י"א באלול, תש"ס
11 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ד בשבט התש"ס (31.1.2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
אלי בן-מנחם
רחבעם זאבי
ישראל כץ
יאיר פרץ
עמיר פרץ
ראובן ריבלין
מאיר שטרית

חבר הכנסת טלב אלסאנע
חבר הכנסת אבי יחזקאל
חבר הכנסת סילבן שלום
אריה האן - מזכיר הכנסת
גב' שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
גב' אורנה גייל - משרד האוצר
גב' סיגל קוגוט - משרד המשפטים
דוד קרן - הגזברות
טובי חכימיאן - הגזברות
גב' אילנית ירושלמי - הגזברות
גב' ארבל אסטרחן - הלשכה המשפטית

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1 - קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה;
2 - הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס- 1999, של חבר הכנסת א' יחזקאל;
3 - הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 36)(כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים)
והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 7), של חבר הכנסת ס' שלום - הכנה לקריאה שנייה ולקריאה
שלישית;
4 - בקשת יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים להכיר בוועדה כוועדה קבועה;
5 - הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון לחוק
האזנת סתר;
6 - קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק.



קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון בסדר יומנו הוא קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה. סיעת הליכוד הגישה ליושב ראש הכנסת הצעה להביע אי אמון בראש הממשלה בשל עמותות ברק וביקורת מבקר המדינה.

15 דקות, 10 דקות ו- 5 דקות.

זאת ההצעה שאימצנו ואשר התכוונתי להציע. אני מעמיד את ההצעה להצבעה.


הצבעה
ההצעה אושרה.

מזכיר הכנסת שלח לי מכתב בו הוא כותב כי על סדר יומה של הכנסת להיום עומד נושא התיירות לשנת 2000 שאושר בשל חשיבותו ובשל מספרם הרב של המוזמנים כנושא חריג הראוי להיות ראשון בסדר היום.

יושב ראש הכנסת קבע את המועד להיום כבר לפני חודשיים, תוך ציפייה שהדרך תהיה סלולה לכך.

מאחר וסיעת הליכוד הגישה הצעה להביע אי אמון בראש הממשלה ועל פי תקנון הכנסת אי אמון דוחה כל נושא העומד לפניו, מתבקשת ועדת הכנסת לפעול מכוח סמכותה על פי התקנון ולאשר את הדיון בהצעות לסדר היום, עובר להצעת אי האמון.

מה מסגרת הדיון של ההצעה לסדר היום?

עוד לא הוחלט עליה.

כמה דוברים נרשמו? האם הדיון פתוח?

מדובר על שש הצעות, כל אחת שלוש דקות, זאת אומרת שמדובר על 81 דקות, ותשובת שר התיירות.

זאת אומרת שאנחנו מדברים על כחצי שעה.

האם אלה הצעות לסדר שתידונה בדיון פתוח?

אלה הצעות לסדר אבל לא מדובר על דיון פתוח.

תסלח לי, אני לא מבין על מה אתה מדבר. אם מכריזים עליהן כעל נושא מיוחד - - -

לא הכריזו עליהן כעל נושא מיוחד. זאת לא פעם ראשונה, זה נעשה הרבה, מדובר על סיעות שכנראה מישהו יזם שהן תגשנה - - -

צריך להדגיש בהקשר הזה של הדברים כי הן הגישו את הבקשות מזמן.

מדובר על הצעות לסדר היום - - -

תסלח לי, אני סיעה בכנסת ואני לא אמור לעמוד עם משקפת כדי לבדוק כל מיני תרגילים כאלה או אחרים אז אם יש נושא דחוף שאנשים יזמו אותו - שיהיה להם לבריאות אבל אם הכנסת מכריזה על הנושא כעל נושא מיוחד - - -

הכנסת לא הכריזה על כך.

יושב ראש הכנסת ראה בנושא הזה חשיבות וקבע אותו בסדר יומה של הכנסת.

אני מבקש שתינתן זכות דיבור גם לסיעות שלא הגישו הצעות, אם מדובר על חשיבות הנושא. אי אפשר להודיע בכנסת על חשיבותו של יום התיירות מבלי - - -

יש מה שנקרא: יום התיירות, ואז מתקיימים לכבודו בכנסת כל מיני ארועים שאינם קשורים למליאה. מה שכן קשור למליאה הוא פרי יוזמתן של שש סיעות כמו שיש הצעות לסדר, ושר התיירות יענה עליהן.

אינך מבין את מה שחבר הכנסת עמיר פרץ רוצה להגיד - - -

הוא מבין.

אני אומר לך מה אני הבנתי מדבריו של חבר הכנסת עמיר פרץ, והוא יתקן אותי. נושא שמקבל תהודה ציבורית ונחשב מיוחד, מן הדין שלא רק ששת חברי הכנסת שהציעו את ההצעה יקבלו את רשות הדיבור אלא תתאפשר לתת את רשות הדיבור לנציג מכל סיעה.

זה מה שאמרתי. זה כל מה שביקשתי.

נעביר את הבקשה הזאת ליושב ראש הכנסת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.

אדוני יושב ראש הישיבה, בדרך כלל יש רוטציה בין הסיעות היותר קטנות, כאשר יש יום מיוחד שמצויין בכנסת. הפעם, במקרה, סיעת ישראל ביתנו קיבלה את המקום מהטעם שהיושב ראש שלה משמש גם יושב ראש ועדת התיירות אבל בסך הכל ברוטציה יש מצב שבו שתי המפלגות היותר גדולות משתתפות, ותמיד משתתפים - - -

אילו היה מדובר על איזשהו נושא מדיני פוליטי - - -

זה לא נושא מדיני או נושא שנוי במחלוקת לכן אני מציע לאפשר לעוד שני מציעים להשתתף בדיון.

תהיה לך במקרה הזה בעיה שכן בדרך כלל צריך לקבוע ימים של חגיגות לימי שלישי. תקנון הכנסת מחייב שכאשר יש הצעת אי אמון - היא נשמעת כהצעה ראשונה על סדר יומה של הכנסת באותו שבוע. הואיל ונקבע כבר מראש, לפני מספר חודשים, שהיום יתקיים יום התיירות לשנת 2000 והוזמנו מאות אורחים למליאה, נוצר מצב - - -

מובן.

אני מגיש בקשה מיוחדת - - -

אנחנו נדבר עם יושב ראש הכנסת על כך.

כדי שהפנייה ליושב ראש הכנסת תהיה בעלת משקל אני מבקש להצטרף לבקשתו של חבר הכנסת עמיר פרץ. שתי סיעות מבקשות את הבקשה הזאת.

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשתו של מזכיר הכנסת שההצעה להביע אי אמון בראש הממשלה תבוא אחרי הנושא: התיירות לשנת 2000.


הצבעה
הבקשה אושרה.

להזכירכם, מסגרת ההצעה להביע אי אמון בראש הממשלה היא 15 דקות, 10 דקות ו- 5 דקות.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לפתוח את הישיבה לתקשורת.


הצבעה
הבקשה אושרה.

נעבור לסעיף הבא על סדר יומנו - הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס- 1999, של חבר הכנסת אבי יחזקאל, הכנה לקריאה ראשונה.


הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס- 1999
של חבר הכנסת א' יחזקאל, הכנה לקריאה ראשונה

לפני כשבוע הבאנו בפני המליאה הצעה להקים ועדה שתקבע את שכרם של נושאי משרה ברשויות השלטון ולמעשה הצעת החוק שמונחת בפנינו משלימה ומסייעת לכך שהוועדה שקבענו אכן תוכל לקבוע סופית, ללא שום ערעור וללא שום דיון נוסף, את קביעתה.

רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי יחזקאל.

קודם לכל אני מבקש להודות ליושב ראש הישיבה. בסופו של דבר הוא הקדים את המאוחר ועשה מעשה נכון במליאת הכנסת וכך התקבלה החלטה שהוקמה ועדה ולמעשה גם הוסף כי החלטותיה תהיינה בלתי ניתנות לערעור. אבל כדי לחזק את עצמנו ואת יורשינו בעתיד וגם כדי לקבוע נורמה שתמנע מאתנו אי פעם שצלמי טלוויזיה ושדרני רדיו יעלו אותנו תמיד בכל המלצות ועדה ציבורית, אני סבור שמן הנכון הוא לעגן בחקיקה את הקמת הוועדה שתהיה בלתי תלויה כדי שלנו לא יהיה שום מעמד ושום אמירה על המלצותיה ונראה אותה בבחינת: כזה ראה וקדש. בצורה כזאת נמנע מעצמנו את המבוכה, את הבושה לעתים, של העלאות שכר ונוכל לומר לציבור: ידינו לא בעשייה הזאת.

זאת הצעת החוק שהוכנה כבר בקיץ על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת, על פי בקשתי, ובהזדמנות הזאת אני מבקש גם להודות למחלקה המשפטית על עבודתה.

הצעת החוק עברה קריאה טרומית אבל לאחר מכן היו כל מיני תוספות כאלה ואחרות שגרמו לנו להיראות לא נכון לכן אני מבקש להעביר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה. זאת הצעה מעמיקה מאד והיא הוכנה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.

לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נעלה שאלות משאלות שונות כגון זאת שהעלה חבר הכנסת ישראל כץ, מדוע נשיא המדינה צריך למנות ועדה, אולי יושב ראש הכנסת יעשה זאת, אבל אלה כבר דברים שאפשר לדחות אותם למועד אחר שכן אנחנו צריכים להאיץ את התהליך, להראות שאנחנו רציניים ולכן אני מציע להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה ורק לאחר מכן להמשיך את תהליך החקיקה. תודה.

תודה. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

אני מבקש להזכירכם שבכנסת הארבע עשרה הוקמה ועדה מיוחדת שנקראה אז: הוועדה לעניין חקיקת חוק שכר וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון ואותה ועדה פרסמה בהצעות חוק 2686 ב- 11 בפברואר 1998 את הצעת חוק שכר וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. ההצעה עברה קריאה ראשונה במליאת הכנסת, הנוסח שלה הוכן באופן סופי לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, וב- 4 במרץ 1999 הכנסת לא התפנתה לדון בה.

בכנסת הזאת, הכנסת החמש עשרה, לא הוחלה רציפות על הצעת החוק כך שאנחנו נמצאים, ברגע זה, בהתחלה.

ברצוני להוסיף על דבריו של היועץ המשפטי של הוועדה שבכוונה לקחתי את הקטע של
חברי הכנסת - - -

מה ההבדל בין ההצעה שלך לבין ההצעה שלו?

ההצעה שלו דיברה על נושאי משרה ואילו אני רציתי להתמקד רק בשכר חברי הכנסת וגם רציתי שהוועדה תלווה אותנו ברמה הסטטוטורית. זה ההבדל הקריטי וחשוב להדגיש אותו בגלל העובדה שאנחנו נמצאים בעין הציבור ולפעמים בעין הסערה, לכן ההפרדה חשובה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.

אני מברך על דיון ציבורי בנושא הזה פעם נוספת, אני תומך בהצעת החוק אבל גם לגופו של עניין אני סבור כי ההצעה שהונחה על שולחננו איננה נותנת מענה לכל התחלואים שאנחנו עדים להם ויותר מכך אני רוצה לדעת מה יקרה אם וכאשר הצעת החוק תעבור בנוסח: הוועדה תחליט על שכר חברי הכנסת והתנאים שלהם מבלי שהיא תמליץ בפני ועדה?

הנוסח שהונח בפנינו אומר שהוועדה תמליץ בפני ועדת הכנסת וזה נוסח שנצטרך לשנות אותו. פעם נוספת אנחנו נעמוד בפני בעיה ונגיד שאנחנו ממליצים לקבל את ההמלצות של הוועדה ואז כולם יגידו לנו: גזלנים - - -

צריך לשנות את הנוסח.

אם סעיף 6 ישונה ויקבע קטגורית כי הוועדה תכריע לגבי הכל, תישאל על ידי השאלה האם חברי הכנסת מתחייבים לקבל על עצמם את דין הוועדה?

אם מעלים את שכר חברי הכנסת והארץ כולה גועשת ורוגשת, האם חברי הכנסת יתחייבו לקבל את הקביעה של העלאת השכר? מי יתקע כף לידינו שבאותו יום לא יקום מישהו ויגיד: עם כל הכבוד לוועדה, וכו', וכו', ואז באיזה מצב נעמוד פעם נוספת?

מה שאתם מבקשים, מתוך רצון לעקוף את אותה זכוכית מגדלת שדרכה הציבור מסתכל על חברי הכנסת אולי בין היתר בגלל שהם מעלים מדי פעם בפעם את ההירהורים אם בכלל מגיעה להם העלאה בגין אותה אדרת נפלאה שהם הצליחו לזכות בה כתוצאה מכך שהם נבחרו להיות חברי כנסת. אנחנו נמצאים כל הזמן באותו מצב שבו אנחנו מסתובבים סביב הזנב שלנו. הציבור לא רואה בעין טובה כל העלאת שכר של חבר כנסת גם אם הדבר בדין יסודו. הרי ממה נפשך? מה הם ה- 6%? ה- 6% קבעו מנגנון שוועדה נכבדה ביותר - - -

רובי, אל תגלוש עכשיו לעניין הזה - - -

אם אתה חושב שנביא את החקיקה למצב כזה שבסופו של דבר הציבור ישוכנע שהנה חברי הכנסת חזרו בהם מדרכם הרעה שבה הם קובעים את המשכורות החריגות לעצמם - אז אולי צריך לעשות גם פעולות הסברה על מנת שכולם יבינו שאנחנו נמצאים במצב כזה שוועדה אחרת קבעה לנו גם את המנגנון וגם את ההעלאה.

אם צריך להכניס לחקיקה את המובן מאליו - אני בעד, אבל אני מבקש שהחוק הזה ינתק את הקשר בין ההחלטות לבין חברי הכנסת. תודה רבה.

תודה.

יש לי כבר תיקון לנוסח של סעיף 6.

אדוני יושב ראש הוועדה, הוועדה הציבורית היא זאת שתחליט - - -

לא תחליט.

לפי הצעת החוק למה נקבעת אפשרות להביא את העניין לדיון נוסף בוועדת הכנסת? בגלל ניסיון ועדת רוזן צבי. ועדת רוזן צבי, עם כל הכבוד, קבעה כמה קביעות מופרכות לחלוטין וכשהעניין הובא לדיון בוועדה - ועדת רוזן צבי חזרה בה ואמרה, טעינו, לא שמנו לב. זאת עובדה. לכן כל ועדה ציבורית שבכל זאת איננו יודעים מה שיטת העבודה שלה ועם מי היא מתייעצת אבל זה שהמילה שלה היא עוד לא סוף פסוק אלא אפשר עוד לומר לה: אנא, דוני בסוגייה מסויימת שנית. ועדת רוזן צבי רצתה, בין היתר, להכניס לתוך השכר הבסיסי את כל הוצאות הרכב ואז האוצר אמר שיכולה להיות בעניין הזה קטסטרופה שתעלה מאות מיליוני שקלים למדינה לכן אני שואל מה רע אם הנושא הזה יידון עוד פעם? יגידו לוועדה: אנא, שקלו שנית נושא מסויים. ההחלטה שלכם היא החלטה אבל לפחות תהיו מודעים להערות שמעירים לכם.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.

הרקע להבאת ההצעה על ידי חבר הכנסת אבי יחזקאל מובן, מוכר ומוצדק אבל אנחנו נעשה טעות אם לא ניתן את הדעת לשני דברים עקרוניים; 1 - אנחנו משפיעים על המשכורות במגזבר הציבורי התלויות בנו, כיוון שסקטורים מסויימים מתיישרים אלינו. יש מספיק ממלאי תפקידים במגזר הציבורי שקשורים לשכר חברי הכנסת.

אם נקיים היום את הדיון רק על הצעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל ולא נבקש ממנו להרחיב אותה לאותה טיוטת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת - נעשה שקר בנפשנו כי מיד יש מי שקשורים לנו, צמודים אלינו, לכן טוב עשה היועץ המשפטי של הוועדה שהזכיר לנו שהיתה הצעת חוק יותר מקפת.

2 - תקפות ההחלטות של אותה ועדה ציבורית. בחדר הזה, מזה 12 שנה, עלו מספר פעמים הדברים האלה. את המלצות ועדת רוזן צבי אישרנו לא משום שחשבנו שהן מושלמות שכן חברי הכנסת הדגישו שיש בהן לאקונות, יחד עם זאת אמרנו שאי אפשר לקחת חלק מהמלצות ועדת רוזן צבי; או שמקבלים אותן בשלמות או שלא מקבלים אותן.

החלטנו לאמץ את המלצות ועדת רוזן צבי לטוב ולרע. הצבענו, נדמה לי שההחלטה התקבלה פה אחד, מכל מקום אישרנו, כאמור, את המלצות ועדת רוזן צבי אבל לא עמדנו בהחלטה. כלומר, אנחנו מחוקקים חוקים, ממנים ועדה, הוועדה הטריחה את עצמה, חבריה עבדו במשך מספר חודשים על הנושא, חברי כנסת העידו בפניה, היא הגיעה לסיכום שאישרנו אותו ולא עמדנו בו לכן כל חוק שלא נציע בין אם הוא יהיה לשיטתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל ובין אם הוא יהיה על פי השיטה שאני מציע, כלומר, כל המגזר הציבורי, - צריך להתחייב מראש שכל החלטותיה של הוועדה שתמונה - יחייבו. חברי הכנסת לא יכולים לקבל רק מה שנוח להם או מה שמתאים להם או מה שנראה להם מבין ההמלצות.

בהצבעה האחרונה שהתקיימה בקשר לעניין של ה- 6%, אני הצבעתי על ההצעה של חבר הכנסת אורלב בגלל הפתיח שלה שאמר: אנחנו, חברי הכנסת, לא נקבע את המשכורות שלנו. לקראת הסוף העירו שמדובר על 6%, אבל בשום פנים ואופן חברי הכנסת לא יקבעו את המשכורות שלהם. מה התקשורת עשתה? נתנה את רשימת החברים שהגדילו את משכורות חברי הכנסת.

אני האחרון מבין חברי הכנסת שסבורים שמשכורתם איננה מספקת כי אני מכיר משכורות ציבוריות אחרות. עבדתי במגזר הציבורי במשכורת הרבה הרבה יותר נמוכה ועבדתי שם הרבה יותר קשה מאשר כאן, אבל עשו לנו עוול - - -

גנדי, עם כל הכבוד לך, אנחנו אוהבים אותך, אבל אני לא רוצה להגיד שאתה חי גם מפנסיה וגם ממשכורת של חבר כנסת - - -

אני לא מדבר על עצמי אלא על חברי כנסת נוספים שיש בבית - - -

יש כאלה שבאים לכאן עם עוד משכורת, ולעומתם יש כאלה שגדלו בשכונה כמוני וצריכים גם להתפרנס, מה לעשות?

אני מכבד את אלה שגדלו בשכונה, להזכירך, גם אני לא נולדתי עם כפי של כסף בפי אבל כשאני מתכוון לדון על משכורת חברי כנסת אני אומר שבשום פנים ואופן לא אתה ולא אני נדון על המשכורות שלהם אלא מישהו חיצוני.

הערה נוספת; אני לא אוהב את הסעיף שמדבר על כך שחברי כנסת לשעבר לא יכולים להיות בוועדה הציבורית. יכול להיות שצריך להגביל - - -

קיים ניגוד אינטרסים.

אין ניגוד אינטרסים. מדוע אדם כמו עורך דין צדוק או מאיר עמית, לא יוכלו לכהן בוועדה כזאת? מדוע לפסול מראש, על הסף, חברי כנסת לשעבר? יש בגלריה הישראלית אנשים מהשורה הראשונה, נקיי כפיים, בעלי כוונות טובות, עם ראייה ציבורית, עם ראייה כוללת, שבהחלט צריכים לכהן בוועדה כזאת, לכן הייתי מעדן את הסעיף המדבר על כך. אולי אפשר להוסיף משהו בקשר למספר שנות צינון, אבל לפסול על הסף יהודי כמו צדוק או כמו מאיר עמית מלכהן בוועדה שתוקם? באשר לגדעון בן-ישראל, שהוא יושב ראש הגמלאים - שם יש ניגוד אינטרסים אבל יהודים כמו מאיר עמית או צדוק - מדוע שהם יהיו פסולים מלכהן בוועדה?

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת סילבן שלום.

ההצעות האלה הן, בדרך כלל, הצעות שנראות טוב והן גם עושות רושם ציבורי נכון, אני מאמין בכנות כוונותיך בעניין הזה אלא שאני עובד כאן הרבה מאד שנים ותמיד ראיתי דבר אחד, שיש כאלה שנמצאים כאן הרבה זמן ותמיד התיקונים המוצעים הם רק לטובתם. למה כוונתי? בשנת 1996 החליטו להוריד את הפנסיה של השרים ושל חברי הכנסת מ- 7% ל- 4% ואחר כך ל- 2%. תקופה מסויימת קודם לכן הגדילו את השכר ב- 33% בגלל ועדת רוזן צבי. כאשר דנו בהצעה בוועדת הכספים התבטאתי במילים קשות מאד ואמרתי מה דעתי על כך. מי שלא צריך את הפנסיה מקבל תוספת שכר של 33% כך שהוא מרוויח פעמיים. ציבורית הוא נראה נפלא כי הוא מוריד את הפנסיה אבל הוא, בעצם, רק מרוויח מכך.

קיים איסור על עיסוק נוסף של חבר הכנסת. מה כן מותר לעשות? לכתוב ספרים ולתת הרצאות. מי מחברי הכנסת כותב ספרים? מי שנכנס עכשיו לפעילות הציבורית? - לא. ספר כותב מי שנמצא בסוף דרכו - - -

לא תמיד; מוטה גור כתב בתחילת דרכו ספרים.

למה דווקה לכתוב ספרים או לתת הרצאות מותר לחברי כנסת? מדוע בשני הדברים האלה דווקה הכירו ואילו בדברים אחרים לא?

צריך להסתכל על העניין ולבדוק אותו קצת יותר לעומק. בדרך כלל מי שמחליטים על העניינים האלה זאת הקבוצה היותר ותיקה של חברי הכנסת - - -

אורי צבי גרינברג , ס' יזהר ודב סדן היו פעם חברי כנסת אז שאלנ בקשר אליהם האם להפסיק את מעיין יצירתם כיוון שהם נכנסו לכנסת?

באותה תקופה בכלל לא היתה קיימת בעיה כזאת.

אינני מדבר עליהם אישית אלא - - -

אני מדגיש שבאותה תקופה לא היתה בעיה כזאת בכלל. אז לא היה איסור. רק בשנת 1996 התחיל הסיפור.

ברצוני להדגיש בהקשר הזה של הדברים שגם כאשר היה מותר לחבר הכנסת לעסוק בעיסוק נוסף - אני לא עסקתי בעיסוק נוסף כזה כך שאני פטור מכל העניין אבל אני מדבר על עצם האיסור ואני מדבר על אלה שכן רצו לעסוק בעיסוק נוסף בהיותם חברי כנסת, ואמרו להם: לא, ולעומת זאת לאחרים אמרו: כן, וצריך לחשוב מדוע?

אני מסכים למה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה מר צבי ענבר וגם למה שאמר גנדי, בשני דברים מרכזיים; א' - לאפשר עיון במה שהוועדה תקבע כיוון שוועדות כאלה נחשבות למנותקות לגמרי לפעמים. יש עכשיו ועדה שיושבת בקשר לקביעת תנאי חברי הכנסת ומישהו מחבריה אמר לי שהוא מתכוון להציע מכונית צמודה לכל חבר כנסת.

אנחנו נגד.

זה יותר זול לאוצר.

היה לי ויכוח עם אותו חבר ועדה שהציע לתת מכונית לכל חבר כנסת. הוא אמר שמנכ"לים צמודים לחברי כנסת אז איך זה שלמנכ"לים יש מכונית צמודה ולחברי כנסת לא? הוא הוסיף ואמר שלטווח הארוך זה יהיה יותר זול לאוצר המדינה. השבתי לו שיכול להיות שאמנם זה יהיה יותר זול לאוצר המדינה אבל ציבורית זה דבר שלא יכול לעבור.

צריך, כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר, אמר, לאפשר בחינה של ההמלצות של הוועדה. אני גם סבור שהיועץ המשפטי של הכנסת צריך להיות חבר בוועדה שתוקם כי הוא יכול להיות זה שידריך את חברי הוועדה לכיוון מסויים. הרי אין לו משהו שנוגע לו אישית בכל הסיפור הזה. כשהחלטנו להוריד לשופטים את הפנסיה מ- 7% ל- 2% או מ- 4% ל- 2%, - לשופטים לא הורידו. זה היה בערב הבחירות של שנת 1996. הם באו לוועדת הכספים וצעקו חמס וחוץ מאשר לחבר הכנסת אברהם פורז - לאף אחד לא היה אומץ להגיד שצריך להוריד גם להם.

חוות הדעת המשפטית שניתנה על ידינו לוועדה היתה חד משמעית - להוריד.

שופט שנכנס לתפקידו לפני שנתיים מקבל 7%? שופט מובטח לעומת חבר כנסת שאיננו מובטח.

אני מדבר על החבר'ה הצעירים שחבר הכנסת יחזקאל דיבר עליהם, חברי כנסת שבאים מהשכונה, אנשים עם הרבה ילדים, כאלה שבסופו של דבר זקוקים למשכורת של חבר כנסת, ואני רוצה להיות להם לפה כי לי יותר קל לעשות זאת מאשר להם.

אני חוזר ואומר שצריך לדאוג לכך שהיועץ המשפטי, מר צבי ענבר, יהיה חבר הוועדה, ואני לא פוסל את הרעיון שחבר כנסת לשעבר יהיה גם הוא חבר באותה ועדה. חבר הכנסת עמיר פרץ אמר קודם שכאלה ידונו גם בעצמם. אם יעלו את הפנסיה של עורך דין צדוק בעוד אחוז או שניים, זאת בכלל פונקציה לגבי כל השכר שהוא מקבל כעורך דין.

אם ישב באותה ועדה שתוקם חבר כנסת לשעבר או היועץ המשפטי של הכנסת, אלה הם אנשים שלא מנותקים לגמרי מהעניין ולא כאלה שיציעו, לדוגמה, מכונית צמודה לכל חבר כנסת.

לפי דעתי צריך להביא את הדברים האלה בפני הוועדה כדי שהיא תבחן אם ההמלצות עומדות במבחן המציאות או לא.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת עמיר פרץ.

כמובן שאני תומך בהצעת החוק וגם בדרך שבה ייקבעו התנאים והשכר באופן כזה שנימנע כמה שיותר ממצב שנגרום לשערוריות ציבוריות מיותרות יחד עם זאת אני מוכרח לומר שמה שאמר חברי גנדי, שההצמדה היא לא קודש הקודשים - - -

אבל היא קיימת.

הכנסת לא קבעה שהמנכ"לים יהיו צמודים לחברי הכנסת. המנכ"לים רוצים, על פי תנאי החוזה שלהם, להיות צמודים לחברי הכנסת והפלא ופלא; אם מחר נבטל את ההצמדה לשכר הממוצע, ורוב המנכ"לים מובטחים בהצמדה לשכר הממוצע גם אם נבטל - - -

המנכ"לים צמודים אלינו רק כשטוב להם.

לא הצמידו אותם, אוטומטית, לסגני שרים, כמו שהיה בעבר. היום יש להם חוזים אישיים ובהם נקבעה הצמדה וזה לא תלוי אם אתם תוותרו על ההצמדה כי הם כן יהיו צמודים.

המנכ"לים במצב הרבה יותר טוב מזה שלנו. הם ביטלו את ההצמדה לסגני שרים, הם צמודים לשכר הממוצע במשק והם יודעים שלעולם הם לא ייפגעו.

קודם לכן הם היו צמודים גם לבסיס וגם לעדכון כמו זה של חברי הכנסת.

אני חושב שיש כאן הרבה נושאים ששייכים למראית עין ובאמת היועץ המשפטי של הכנסת צריך לסייע בידינו לא לחטוף את מה שלא מגיע להם.

אם יהיה לחברי הכנסת רכב צמוד וייקבע בחוק שהם יכולים לוותר עליו - זה הוגן כי אז שכרו של חבר הכנסת ירד. מבחינת השקיפות כאילו לוקחים שכר מנכ"ל ואומרים שהוא מקבל 22 אלף שקלים אבל זה לא נכון כי הוא מקבל 29 אלף - - -

גם נהג - - -

עזוב עכשיו את עניין הנהג. לא דנים בזה עכשיו.

נהג זה שלב ב'.

אני לא חושב שמישהו במדינה סבור שחבר כנסת צריך ללכת ברגל. לי אין בעיה כי הייתי ראש רשות, אני מספיק זמן חבר הכנסת, וכל יום שאני מכהן בכנסת ולא עוזב את חברותי בה אני רק יכול להפסיד כסף. אם אני אעזוב מחר את הכנסת אני אקבל 70% פנסיה ומשכורת מלאה בהסתדרות. אני מכהן במשכורת אחת מתוך ידיעה ברורה שמחר ההכנסה שלי היתה יכולה לעלות ב- 25 אלף שקלים בחודש. אם היום אני אצא מכאן,למחרת משכורתי תעלה ב- 25 אלף שקלים.

אבל אם מדובר על מראית עין צריך לבדוק איזה פרוטות נתנו לנו עכשיו בחישוב השכר? את לינת בתי המלון יכניסו - - -

לא יהיה כדבר הזה.

את לינת בתי המלון יכניסו בתוך השקיפות של השכר. תקראו את החומר שקיבלנו.
למה חבר כנסת שמגיע מג'וליס ולא יכול לחזור הביתה כל יום, מחר יתווספו לו, לברוטו, 20 אלף שקלים, על מה?

יושב ראש הכנסת החליט להקפיא את ההמלצות.

כתוב שתוקף העניין הזה הוא מ- 1 בינואר.

מי שהיה צריך להחליט בנושא הזה החליט להקפיא את ההמלצות האלה.

אי אפשר לקבוע נורמות של נבחרי ציבור על פי הנורמות של מישהו שחורג מתפיסה נורמטיבית.

אם מישהו, במקום דף לבוחר, קנה טלוויזיה של 30 אינטש, שיצלבו אותו. מבחן הציבור הוא הכי חשוב כאן. הפכנו את המבחן של החטטנות שלנו לעצמנו.

אני אישית נגעתי לעלייה של ה- 6% לא בגלל שאני חושב שזה לא מגיע לחברי הכנסת. אני סבור שחברי הכנסת עשו טעות בעצם העובדה שהם ניקזו את הדיון לכיוון של: מגיע לנו, לא מגיע לנו. להיפך;דווקה מגיע לנו.

ועדה קבעה. תחליטו פעם אחת ולתמיד.

אנחנו צריכים להיות רגישים וקשובים לרחשי הציבור. תיזהרו עם הוראות מס הכנסה אחרת חברי הכנסת לא יוכלו להסתובב ברחובות. יום אחד שכר הברוטו שלהם יעלה מ- 26 אלף שקל ל- 50 - 70 אלף שקלים. כל פעם שהם יאכלו במזנון יכניסו להם מגולם, כל פעם שהם יטלפנו יכניסו להם - מגולם.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ישראל כץ.

אני מבקש לחזור לעניין ה- 6%. שמעתי יום אחד ברדיו שהיה צריך להתקיים דיון בוועדת הכנסת ואני לא הגעתי לשם. אני חבר בוועדת הכספים ולא ידעתי שאני אמור להגיע ובגלל זה שלא הגעתי התפרש כאילו התחמקתי. כיוון שכך פניתי ליושב ראש סיעת הליכוד וביקשתי שהליכוד יחליט, באופן סיעתי, שהוא מתנגד להעלאה של ה- 6%. הבנתי שהתשובה חיובית אלא שהדיון טרם התקיים. אנחנו, אנשי הליכוד, ערוכים ודרוכים לבוא ולהצביע ואני מודיע לכם זאת בצורה הכי ברורה שיכולה להיות.

אני מבין שיושב ראש ועדת הכנסת יזם את הרוויזיה ואצלנו, כאמור, התקבלה החלטה בקשר לכך. נמסר לי על ידי יושב ראש הסיעה שאם מישהו, באופן אישי, לא ירצה להצביע כפי שהוחלט – הוא יוחלף.

אני סבור שאנחנו צריכים לעשות סדר בעניינים שלנו. אינני מתכוון להטיף לאף אחד ואף אחד גם לא יטיף לי. אחד נולד בשכונה, אחר נולד בעיר, לא נשחזר כאן את הביוגרפיות של כל אחד מאתנו או כמה, בממוצע הוא הרוויח או לא הרוויח וכן מרוויח כי אי אפשר, בשם הטיעון הזה, למנוע מאדם לדבר כאן. זה קרה בוועדה אחרת וזה קורה גם כאן.

מה קורה כאן?

כשמתחילים לדבר על כך שלא צריך להעלות את שכר חברי הכנסת, במקרה לא אני דיברתי אלא מישהו אחר דיבר, אמרו לו: זאת לא חכמה, לך לא חסר כסף. אני מבקש להדגיש שזה לא חשוב כיוון שלכל אחד יש זכות לומר את דבריו. לגנדי לא חסר אבל הוא נמצא כאן כיוון שהוא רוצה לשרת את הציבור ואני משוכנע שכולנו, כמוהו, באנו לכאן כדי לשרת את הציבור.

קראתי את הצעת החוק ואני מבקש לומר שכוונתה בוודאי טובה, היא נכתבה בתום לב והיא באה לפתור בעיה אבל לדעתי היא רק תעורר בעיה כיוון שהיא פותחת פתח גם להעלאות שכר ולשיפור תנאים ומה שיגידו עלינו זה שעוד פעם חברי הכנסת מתחכמים כאשר אני יודע שלא היה אף לא שמץ של כוונה כזאת מאחורי הצעת החוק.

אני סבור שלא צריך לתת שום פתח להעלאת שכר. הכוונה להוציא את הנושא הזה מתחת לידיים טובה אבל מה שאני הייתי מוציא מהידיים זה את הנושא שעוסק בתוספות כיוון שזאת הפירצה היחידה שאם מישהו יוזם דיון בוועדת הכנסת הוא יכול לערער על ההעלאה ומכאן הגיח הנושא הזה לעולם. סאת הפירצה היחידה לדעתי.

אני סבור שאם נחליט, כאן בוועדה, לוותר על התוספת ולעשות את הדברים בצורה סדירה, אלא התנאים שיישארו.

בתקופה הזאת זה לא הזמן לדון בשינויים ולצערי כשאומרים את המילה: שינויים, כל הציבור מבין שמתכוונים לשינויים לטובה. עוד לא שמעתי על ועדה שהורידה למישהו את השכר.

אני פונה, כרגע, אל חבר הכנסת אבי יחזקאל בבקשה לא להעלות עכשיו את הצעת החוק שמטרתה טובה ורצויה, היא באה לסתום פירצה, אבל היא רק תפתח פירצה. על מה מדברים כאן? על מכוניות - - -

על תדבר על דברים שלא קיימים.

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להראות את הפנים שלנו בציבור ואני לא רוצה לצטט בפניכם עכשיו סקרים שמראים מה הציבור חושב על הפוליטיקאים ועל חברי הכנסת ובדרך כלל שלא בצדק. אני אומר זאת כמי שמכיר את האנשים מקרוב. אנחנו, גם מבחינה עניינית וגם מבחינה טקטית לא צריכים להיכנס לתוך המשחק הזה.

יכול להיות שאני לא מספיק ותיק בכנסת אבל אני משתדל להסתכל על הדברים מהזווית של איך הם נראים מבחוץ וזה נראה לא טוב. נקבל עוד פעם כותרת שהח"כים החליטו להקים ועדה בענייני שכרם, עוד פעם כולם יבינו שלא מדובר על הורדת שכר ואני אומר את דבריי אלה עם כל אי הנוחות שקיימת אצל כל חבר כנסת. אני מתנצל באופן אישי בפני כל אחד ואחד מכם אבל זכותי לומר בדיוק את מה שאני חושב. כשאני מסתכל על עצמי אני חושב על מה שהייתי מוכן לעשות ללא שום תמורה ועם תמורה ואני חושב אגב כך על חבר הכנסת זאבי שהוא חבר כנסת ותיק שאני סומך על שיקול דעתו, וחושב למה הוא התכוון כאשר הוא הצביע בפעם הקודמת ואיך זה הצטייר?

אני מציע, כרגע, לא לדון בנושא הזה בכלל, לקיים דיון חוזר לגבי ה- 6%, אמרתי לכם מה היא עמדת הליכוד, ואז באמת הציבור יבין כי סתמנו את הפירצה ונוציא מידינו את סיפור העדכונים.

אם פעם, כאשר ירווח, מישהו יחשוב שצריך לשנות דברים כאלה ואחרים בכנסת, נעשה את זה באומץ לב, נשים דברים על השולחן, נמנה ועדה שתבדוק את הנושא אד הוק כל סעיף וסעיף ולא כאילו נוציא את הנושא מידינו ונקבע שיעקב נאמן יקבע עבורנו את התנאים. אני לא סומך עליו - - -

שר לשעבר לא יכול להיות חבר בוועדה.

ברצוני להגיב על דבריו של חבר הכנסת ישראל כץ ולציין שאני מודה על ההחלטה של סיעת הליכוד אבל מוסיף שהיא הגיעה מאוחר מדיי. חיפשתי אנשים שיתמכו, פניתי לחבר הכנסת אופיר פינס-פז והוא אמר לי שלא נהפוך את הדבר הזה לעניין סיעתי ואני קיבלתי כך את הדברים אבל אני מודה בכל לבי ונפשי שעשיתי הכל כדי להצליח ולא הצלחתי. יושב ראש הכנסת דיבר אתי כשהוא חזר מחוץ לארץ ואמר שצריך להעביר את הנושא לוועדה וכאמור, כאשר חיפשתי תומכים – לא מצאתי כאלה לכן לא מיהרתי להביא את העניין לכאן כדי לא להתבזות פעם נוספת.

לא הצביעו על הרוויזיה.

לא הצבענו על הרוויזיה ואני, כאמור, חיפשתי חברים שיתמכו.

ביטלת אותה?

לא העליתי אותה כיוון שהייתי נכשל.

אתה יכול להעלות אותה עכשיו.

אני לא מתכוון לעשות כאן מחטפים.

רשות הדיבור לנציגת האוצר גב' אורנה גייל. בבקשה.

הנוסח שהוכן בכנסת הקודמת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, שהיועץ המשפטי הזכיר, עבר דיונים רציניים ועמוקים - - -

אני מבין שאתם תומכים בו.

הוא היה מוסכם גם על הממשלה וגם על חברי הכנסת. אני מבקשת לציין שיש בו, לא בכדי, את כל האיזונים שנמצאו כאיזונים נכונים - - -

האם יש הבדל בין אותו ניסוח לבין הניסוח של חבר הכנסת אבי יחזקאל, מלבד ההרחבה?

מאחר והרכב הוועדה כאן הוא הרכב שונה של חברים, אני מבקשת לציין מספר דברים שצריך להזכיר אותם לכם; א' – הוועדה הציבורית היא לא גוף מבוקר. הכנסת היא גוף מבוקר ולכן גם ועדות הכנסת שעסקו בשכר הוסמכו לעשות זאת. ועדה ציבורית היא, כאמור, לא גוף מבוקר ואין ברחבי העולם אח ורע, בדקנו את העניין, לוועדה שהוקמה שהיא בעצם גוף שמחליט באופן סופי וקובע את שכר חברי הכנסת. כל הוועדות שמצאנו ברחבי העולם היו ועדות ממליצות.

בוועדה הקודמת עשינו, בכל זאת, צעד אחד נוסף, וקבענו שהוועדה תהיה ועדה ממליצה. בתחילת הדרך אמרנו שהוועדה תמליץ, וועדת הכספים או ועדת הכנסת, תאשר. כשהבנו שהאישור הפוזיטיבי הוא בעייתי עשינו צעד אחד נוסף והחלטנו שועדת הכנסת לא תהיה צריכה לאשר פוזיטיבית את המלצות הוועדה אלא רק עם חמישה חברי כנסת יחשבו שיש איזושהי קטסטרופה.

כאמור, החלטנו על שסתום ביטחון כדי שהנזקים או ההשפעה של הוועדה הציבורית על כלל הציבור ועל כלל עובדי המדינה, כמו שכבר הזכירו כאן ואני לא רוצה לחזור על הדברים, הקטסטרופות שיכלו להיות מוועדת רוזן צבי בעניין הרכב או הקטסטרופות שאני כבר יכולה לדבר עליהן בנושא של רכב צמוד, הרי העם, העובד, נושאים את עיניהם אל הבכירים ונגד זה, אפילו כשאין הצמדה פורמלית, אין מה לעשות. לכן דיברנו על שסתום ביטחון של חמישה חברי כנסת בזמן מוגבל מאד. אם זה לא קורה, בסופו של דבר השארנו הכרעה סופית שאין בשום מקום בעולם.

אני סבורה, חבר הכנסת אבי יחזקאל, שהאיזון הזה, כמו שהוא מצוי פה, צריך להישאר ולא להשתנות. זה בשלב הראשון.

חבר הכנסת יחזקאל צדק כשהוא אמר שהנוסח הקודם דן בכל נושאי המשרה ואילו בהצעה שהונחה על שולחננו הוא מפשט את העניין רק לחברי הכנסת וזה גם מפשט את העניין במובן שלא צריך לתקן חוקי יסוד וכו', וזה גם מקדם את הנושא.

מה דעתך על כך?

אני בעד.

רק לגבי חברי הכנסת?

כן. לא רק שהעניין הזה צריך לחול רק על חברי הכנסת אלא אם שמתם לב, כתבנו שזה יהיה ייחודי לחברי הכנסת ובחוק שכר חברי הכנסת הקיים יש אפילו סעיף 10 שאני סבורה שצריך להוסיף אותו להצעת החוק ולומר שהעניין הזה יחול אך ורק לגבי חברי הכנסת ולא לאף אחד אחר.

דבר נוסף; הנוסח הקודם דן בשכר ובגמלאות ואילו הנוסח הזה מדבר רק על שכר ולכן נפלו בו מספר טעויות שאני מציעה שלא נבזבז עכשיו את זמנה היקר של הוועדה עליהן אלא נשב אחרי הישיבה הזאת עם היועץ המשפטי ונתקן אותן.

יש עוד שני דברים נוספים שאני מבקשת להביא לידיעתכם והם שינויים בין הצעת החוק שהונחה על שולחן ועדת הכנסת לבין ההצעה שהוכנה לקריאה שנייה ולקריאה ושלישית. 1 – אנחנו ביקשנו שיהיה, בגלל התוספות שהוזכרו, נציג של האוצר חבר הוועדה.

מה פתאום? אני אצביע נגד.

הבנתי שזה לא יהיה ולמרות שזה כן נכנס בגלל החשש של הרכב וההשפעות של זה על כל המגזר הציבורי אבל אני מבקש שבכל זאת תכניסו להצעת החוק שתהיה איזושהי התייעצות כדי שיהיה לנו איזשהו סטנדינג אפילו של משקיף כדי שתהיה לנו זכות שימוע להתריע מפני החשש הזה. כאמור, אני מבקשת שההתייעצות הזאת תיכנס לחוק.

2 – בהצעה הקודמת לא היתה תקופת כהונה מוגבלת לוועדה של חמש שנים אלא היתה תקופה מוגבלת של חבר הוועדה ואני סבורה שזה נכון כי צריכה להיות ועדה מתמשכת. העניין המתמשך של ועדה שבודקת מעת לעת את הצורך בשינויים הוא עניין יותר נכון מאשר הקמת ועדה לחמש שנים שקמה אד הוק.

מקובל עליי. אמרתי בתחילת דבריי שאחרי שנצביע על הקריאה הראשונה - - -

למה שלא נצביע עכשיו?

אל תתחיל לשנות עכשיו את הדברים.

אני מציע שתונח בפנינו הצעה מתוקנת - - -

מה ההבדל בין הצעת החוק הזאת לבין - - -

זאת הצעת חוק ושם יש החלטה. הצעת החוק היא לתקן את החוק כולו.

בעניין ניקיון הכפיים ברצוני להדגיש כי כולנו רוצים להיראות נקיים גם בפני הציבור, ואני מתייחסת בדבריי אלה להערה של חבר הכנסת שדיבר על חבר הוועדה – חבר כנסת לשעבר. חשוב מאד שאדם שמושפע ישירות מהקצבה כי אז היתה פנסיה תקציבית, לא יימצא כחבר הוועדה. יש לנו מספיק אנשים טובים ומספיק אנשים מומחים מהשורה הראשונה שיכולים באמת לשרת את המטרה באופן אמיתי ולכן צריך להקפיד על העניין של ניקיון הכפיים דווקה משום שהוועדה היא לא גוף מבוקר.

האם את ההצעה שהתקבלה עד הקריאה השנייה והקריאה השלישית, אי אפשר להלביש על הצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל, אם הוא מסכים כמובן.

אפשר להחיל דין רציפות.

אנחנו העברנו את כל נושאי המשרה ברשויות השלטון, לצוברת, וכל עובדי המדינה בדרך. אני לא מציעה - - -

אני מציע שיגישו לנו את ההצעה כשהיא מתוקנת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי יחזקאל.

1 - הכנתי את הצעת החוק הזאת עוד בפגרה והיועץ המשפטי לכנסת יכול להעיד על כך, כי אני סבור שבכל מה שקשור לשכר חברי הכנסת – האיטיות היא מן השטן.

יום אחד נחשב בעיניך לאיטיות?

2 - הצעת החוק לכל הנבחרים היא הצעת חוק מורכבת, מסובכת, שמצריכה שינוי והבושה של עוד מצלמות כפי שהן מצלמות אותנו תלווה אותנו לפחות עוד קדנציה שלמה.

3 – הצעת החוק המדוברת מוציאה את ועדת הכנסת מהעניין ומכניסה את ועדת הכספים.

4 – בהצעה שלי יש שידרוג אמיתי לכך שאנחנו לא מעורבים ויש גם שסתום ביטחון כפי שהוא בא לכלל ביטוי בסעיף 6, שמטיל הכרעה סופית, בלעדית, לוועדה הציבורית.

5 – מה בסך הכל אני אומר? כיוון שנקלענו כבר למה שהיה בעבר ופתאום בא חברי ישראל כץ ומחליט, אמנם באיחור של מספר שבועות, שיש נכונות של כולם לדון ברוויזיה, אני אומר שנדון בהצעה בקריאה ראשונה ובמקביל נבקש להכין את התיקונים כדי לקדם את ההצעה. לדעתי זאת הצעה הגיונית.

רבותיי, אני מבקש להעמיד את סעיף 6 של הצעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל,
להצבעה - - -

לא צריך לתקן את הסעיף הזה.

הסעיף, כפי שהוא מנוסח, הוא בסדר.

לא צריך להכניס בו שום שינוי.

בסעיף 6(א) כתוב: "הוועדה הציבורית תמליץ בפני ועדת הכנסת על שכר ועל תשלומים אחרים לחברי הכנסת.". איך בכל זאת מקבלים את ההמלצה? אילו, לדוגמה, הוועדה היתה קובעת מכוניות? כי אז כתוב בהמשך כי "המלצת הוועדה הציבורית תוגש לוועדת הכנסת ותקבל תוקף של החלטה תוך 14 יום מיום הגשתה,...". אם כעבור 14 יום אף אחד לא מגיש משהו – זאת כאילו החלטה.

הוועדה הציבורית, כפי שכתוב בסעיף האחרון, תהיה הקובעת סופית.

אני מבקש לשאול את היועץ המשפטי של הוועדה האם הניסוח שהונח על שולחננו יכול להיות מועבר לקריאה ראשונה?

בעיקרון אני בעד זה שהליכי חקיקה צריכים להיות הליכי חקיקה ולגביהם נאמר: החיפזון הוא מן השטן. כלומר אני מציע שנקרא את ההצעה סעיף אחר סעיף ונדון בהם אבל מה שאני כן מוכן לקבל הוא שתחליטו, עכשיו, מה השינויים, ננסח אותם ונביא אותם מחדש לוועדה, לאישור סופי, עם השינויים הנדרשים.

אפשר לעשות זאת מהר למדיי.

מקובל עליי.

מה משמעות המילים: הוועדה תכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה?

רבותיי, אני לא אוכל לומר במליאה שהבאנו את הצעת החוק בחופזה ושנשנה אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. דברי היועץ המשפטי שלנו, מר צבי ענבר, מקובלים עליי.

נוכח הדברים שהושמעו כאן כנגד כל השיטה אני מבקש להדגיש שאני, כשלעצמי, הייתי מציע לוועדה לשקול שינוי לחוק שכר חברי הכנסת בצורה קצרה, ברורה, שתהיה בת משפט אחד בלבד, כמו שהיא קיימת בקונגרס האמריקאי: החלטות ועדת הכנסת לפי סעיפים 2, 3 ו-5 ייכנסו לתוקף בכנסת שאחרי הכנסת בה התקבלו. כלומר אף פעם חברי הכנסת באותה הכנסת לא יקבעו לעצמם את השכר.

בכל העולם אף אחד לא בא בטענות אל חברי קונגרס ואומר להם: אתם קובעים את שכרכם. אם אנחנו נקבע את השכר לאלה שיבואו אחרינו, לא יוכלו להאשים את חברי הכנסת שהם קובעים את השכר לעצמם.

אני מוכן להחיל הכל לכנסת הבאה.

אני מציע להצביע - - -

אי אפשר עדיין כי אינני יודע איזה תיקונים מתכוונים להכניס להצעה.

אני מציע שהיועץ המשפטי יכין את הנוסח המתוקן לשבוע הבא.

רשות הדיבור לגב' אורנה גייל.

בסעיף 1 של הצעת החוק, - המטרה, במקום המילים: הטבות אחרות, מאחר שיש כבר הגדרה של תשלומים אחרים, צריך להיות כתוב: תשלומים אחרים.

אני מבקש להתייחס להצעת החוק.

אני מבקש שתאפשר קודם לגב' אורנה גייל לסיים את דבריה ואחר כך תקבל את רשות הדיבור.

יש לי הערות, אני חבר הכנסת, קיבלתי את הצעת החוק ואני רוצה לקבל את רשות הדיבור ולהתייחס אליה.

אנחנו עוד לא מצביעים. אולי אחרי שנתקן את כל התיקונים לא יהיה לך מה להעיר?

אני מבקש להעיר את הערותיי מראש.

אני מבקש אותך להעיר את הערותיך אחרי שנשמע את דבריה של גב' אורנה גייל.

בסעיף אחד של הצעת החוק, המדבר על מטרה, במקום המילים: הטבות אחרות, מאחר ויש הגדרה של תשלומים אחרים, צריך להיות כתוב: תשלומים אחרים. בנוסף לכך אני מציעה שמיד אחרי כן יתווספו המילים: בהתאם להוראות חוק זה.

מה פירוש המילים: שיהיו ייחודיות לחברי הכנסת? זה לא מקובל עליי.

בהגדרת המילים: תשלומים אחרים, נפלה טעות כי העניין הזה היה מבוסס על נוסח שמדבר על גמלה ושכר ולכן צריך להיות כתוב: " "תשלומים אחרים" הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים שאינם שכר ...", כאן מוחקים את המילים: "ואינם גמלה", כיוון שזה איננו רלוונטי, וממשיכים: "... המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.". במקום הזה הפסקה תסתיים.

אדוני היושב ראש, תסלח לי, צריך לעבור על הצעת החוק סעיף אחר סעיף ולשמוע את הערות החברים.

גב' גייל, אני מבקש שתביאי את הצעת החוק בצורה מסודרת , בכתב, בפנינו כדי שמחר או מחרותיים נוכל לקיים עליה דיון. תשבי יחד עם היועץ המשפטי שלנו, מר צבי ענבר, ותנסחו את ההצעה כדי שנביא אותה לדיון נוסף עוד השבוע.

יש שני נושאים שלגביהם הוועדה צריכה להחליט כדי שנוכל לנסח את ההצעה; א' - התייעצות עם שר האוצר; ב' - - -

איננו מסכימים לכך.

ב' – תקופת הכהונה של הוועדה.

כאמור, תנסחו את ההצעה ותביאו אותה שוב בפנינו.

אפשר לעשות זאת מיד אחרי הישיבה הזאת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

אני מציע לא להחפז. אינני מבין מדוע קיימת ההתעסקות הבלתי נלאית הזאת בעניין שכר חברי הכנסת. אפשר לחשוב ששדדו את הקופה הציבורית. אני לא מבין מה הסיפור?

יש מקום לתיקונים בשכר חברי הכנסת, אין כל ספק בכך. בכנסת שעברה ניסינו לעשות זאת בהצעת חוק שתמכתי בה, החוק הובא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ונעצר, מכל מקום הוא קבע בצורה מפורשת בזמנו, שהחלטות הוועדה הציבורית שהוקמה לצורך העניין הזה, סופיות. זאת הגרסה המקובלת עליי. לא צריך לקיים יותר דיונים, לא צריך להקים ועדה ולא כלום, אלא מה? – כמו שמישהו כבר אמר – החיפזון הוא מן השטן.

יש לי הרבה הערות להעיר להצעת החוק וכדי לדון בה ולהעבירה לקריאה ראשונה צריך לעבור לפי הסדר סעיף אחר סעיף, לשמוע את כל ההערות, לדוגמה, בסעיף הראשון אני לא מסכים לחברי הכנסת והנספחים אליהם. תמיד הושמעה כלפינו טענה שאנחנו רק 120 חברי כנסת אבל יש עוד אלפי נספחים.

אני מסכים אתך.

אם קובעים שכר – צריך שהעניין הזה יהיה ברור לכן אני סבור שצריך לקבל את ההערות מגב' אורנה גייל, נדון בהצעת החוק ביום שנקבע, מחר או מחרותיים, נעבור על סעיפי ההצעה סעיף אחר סעיף, נשמע את ההערות כפי שמקובל לעשות בקריאה ראשונה והיה והחוק יעבור את כל התהליך – העניין יארך עוד שבוע או עוד שבועיים. מה בוער? זה גם יקל על המשך הדיון.

אני מודה לך. רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי יחזקאל.

1 - עם כל הכבוד, לא מדובר על הצעת חוק שהבאתי לפני יומיים או לפני חודש כיוון שהצעת החוק הזאת מונחת מספר חודשים רב, היא עברה קריאה טרומית לפני מספר חודשים רב ואם היינו דנים בה בעבר לא היינו נקלעים לאותה פארסה של 6% ודיונים שלאחריהם היושב ראש היה צריך לרוץ לחפש מישהו שיתמוך בהצעה.

2 – לגבי התפישה שהעלה חבר הכנסת שטרית באשר לצמידות או ההצמדות אני מציע שיקבעו לנו את השכר ושלא נעסוק גם בשכר של אחרים. אני לא רוצה להיות צמוד לא לשופט ולא לאף אחד אחר ואני סבור שזה לא יהיה נכון שחברי הכנסת ייקבעו את השכר של האחרים - - -

למה?

זאת דעתי; אני משמיע את דעתי האישית. אני זוכר את הפחד שהיה בוועדת הכספים לדון בעניין של הפנסיה של ה-7% שמא מישהו יגיד שהרשות המחוקקת נוגעת בציפור נפשה של הרשות השופטת.

אני מציע שנדון רק בנו - - -

מה עם מנכ"לים?

אני מבקש מיושב ראש הישיבה לקבוע לוח זמנים מדוייק - - -

כפי שכבר אמרתי, נדון עוד השבוע בסעיפי הצעת החוק.

בהצבעה?

דיון והצבעה.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 36)(כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים) והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 7) – של חבר הכנסת סילבן שלום – הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

הכנסת (תיקון מס' 36)(כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים)
והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 7) של חבר הכנסת סילבן שלום –
הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה מר צבי ענבר.

כאשר העניין הזה הועלה לראשונה אמרתי כיוון שוועדת הכנסת קיבלה את שתי הצעות החוק והיא מכינה אותן לקריאה ראשונה, לא נורא אם היא תכין גם את חוק יסוד: הכנסת, אבל הצעתי אז לשקול, אחרי הקריאה הראשונה, להעביר את העניין , גם בהתאם לאפשרות שקיימת בתקנון, לוועדת החוקה, חוק ומשפט כיוון שמדובר בכל זאת בחוק יסוד ומן הראוי הוא שחוקי יסוד יוכנו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני אדבר על כך עם חבר הכנסת אמנון רובינשטיין.

ברצוני להשמיע הערה; מאחר והנושא הזה נוגע לפרוצדורה של כינוס הכנסת אני לא חושב שבגלל שלחוק הזה קוראים: חוק יסוד, צריך להוציא אותו מוועדת הכנסת. הדיון התחיל בוועדה הזאת בקריאה הטרומית וגם לא מעבירים חקיקה באמצע, לוועדה אחרת. אין תקדים לכך - - -

ודאי שיש.

אלה הם דברים שאינם מקובלים. ועדת הכנסת התחילה כבר לדון בעניין הזה, יש הסכמה כללית, גורפת, של כולם, הנושא עבר בקריאה הטרומית פה אחד, הוא עבר בקריאה ראשונה פה אחד, 48 מול 0 וגם עכשיו העניין הזה צריך לעבור בצורה כזאת תוך דקה. כאמור, אין כל התנגדות לדבר.

הנושא יעבור לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ולהבא נחשוב על הדברים. אבל לסרבל עכשיו את העניין ולהעביר אותו לוועדת החוקה, חוק ומשפט כאשר לאותה ועדה יש נושאים רבים אחרים על סדר היום, היא תדון בחוק בעוד חודש או חודשיים, אז הכנסת תצא לפגרה וכל העניין יתמסמס.

אני חוזר ואומר כי מדובר על דבר שיש לגביו הסכמה כללית, הוא לא נמצא במחלוקת, הדיון כבר התחיל, לא דובר על דבר כזה קודם לכן - - -

דיברתי על כך לפני כן. אגב, בהקשר הזה של הדברים אני מבקש להדגיש כי חקיקה לא צריכה להיות חפוזה.

היא לא חפוזה. אתה ניסחת את הדברים.

זה נכון אבל אני לא היועץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, - - -

היועץ המשפטטי שלנו העיר הערה ואנחנו שמענו אותה.

אין הרבה הצעות שמובאות בפנינו ואשר יש לגביהן הסכמה כללית בין כל חלקי הבית אבל מאחר וזאת היא הצעה כזאת, היא לא קונטרוורסאלית, אין בה ניגודים, ואיך אמר כבר חבר הכנסת סאלח טריף? – שהוא לא יתן יד לפגוע באופוזיציה, לכן אני מבקש שתעזרו לי להעביר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ובפעם הבאה נחשוב על הדברים שהושמעו.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

המטרה העיקרית של החוק שחבר הכנסת סילבן שלום מדבר עליו היא, בעצם, לאפשר את כינוס הכנסת בזמן הפגרה על פי דרישתם של לא פחות מ-30 חברי כנסת. מה לעשות שנהיינו קטנים וגם אתם נהייתם קטנים; המצב יכול להתהפך מחר ואתם תהיו באופוזיציה לכן יש היגיון בכך שגם במצב הקיים היום יהיה צורך בפחות מ-30 חברי כנסת לצורך כינוס הכנסת בזמן הפגרה לכן אני סבור שמה שכדאי לעשות הוא לסיים את העניין עכשיו.

אני מבקש להוסיף עוד סעיף לחוק ולקבוע שכינוס הכנסת יתאפשר בחתימת 20 חברי כנסת או 25.

אני הצעתי 20 וחבר הכנסת פינס-פז מדבר על 25.

אם אין הערות בקשר לניסוח, נצביע על חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 36)(כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים), כדי שנוכל להעבירו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במליאה.


הצבעה

הכנסת, אושר להעברה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אני נמנע.

תודה. אני מעמיד להצבעה את חוק הכנסת (תיקון מס' 7) – כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים, התש"ס-2000, והעברתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במליאה.



הצבעה
הצעת חוק הכנסת אושרה להעברה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

חבר הכנסת זאבי נמנע.

אני מבקש להעיר שאת שני החוקים אי אפשר להביא כאחד, למליאת הכנסת, משום שסעיף 33 לחוק יסוד: הכנסת, שמדבר על הוראות בדבר כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים, כאמור בסעיף 31 יתקיימו בחוק, הוראות אלה ייכנסו לתוקף רק ביום פרסומו של התיקון לחוק יסוד: הכנסת, בספר החוקים. רק לאחר מכן ועדת הכנסת תוכל לדון בהצעת חוק הכנסת.

צריך להמתין עם הצעת חוק הכנסת עד שהכנסת בכלל תקבל את הצעת חוק יסוד: הכנסת.

התוקף הוא מיום הפרסום?

כן.

תודה.

נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו - בקשת יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים להכיר בוועדה כוועדה קבועה.


בקשת יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים להכיר בוועדה כוועדה קבועה

קודם שאני אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת טלב אלסאנע אני מבקש להדגיש כי יושב ראש הכנסת ביקש להביע את דעתו בעניין הזה אולם הוא לא יכול היה לבוא לישיבה הזאת בגלל ישיבת הנשיאות ובגלל התחייבויות אחרות שיש לו, לכן נשמע אותו במועד אחר שכן מדובר על החלטה שנוגעת לוועדות הכנסת ולסדר עבודתה של הכנסת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת טלב אלסאנע.

כולנו מודעים לחשיבות הנושא שאני מדבר עליו ולעניין התפשטות נגע הסמים - -

למה היושב ראש לא מעמיד את הנושא להצבעה?

אמרתי כבר כי יושב ראש הכנסת ביקש להתבטא בנושא הזה - - -

הוא כבר התבטא; אצלי בוועדה הוא אמר משהו, אצלך הוא אמר משהו אחר. אני אעביר לחברי הכנסת את הפרוטוקול עם תגובותיו. לא יכול להיות כדבר הזה.

אני מבקש להדגיש כי הוועדה למלחמה בנגע הסמים מטפלת בנושא חשוב מאד שנוגע להרבה משרדי ממשלה, גם משרד הבריאות, גם משרד העבודה והרווחה, גם משרד המשטרה והוא נוגע לעשרות אלפי נרקומנים שאין להם כתובות לכן הוועדה צריכה להתמודד עם הנושא הזה מכל מיני תחומים ומהיבטים שונים.

אילו היינו יודעים שהתופעה שאנחנו מדברים עליה תעלם מחר או מחרותיים – אין ספק שלא היה צריך לבקש את הבקשה שאני מבקש מכם אבל מאחר ונגע הסמים רק הולך ומתפשט, רק הולך ומחמיר, - צריך להתייחס לנושא בצורה הרצינית ביותר.

כאשר יושב ראש הכנסת היה אצלנו בישיבת הפתיחה, הוא הודיע שהוא יפעל על מנת שהוועדה תהיה ועדה קבועה ואני לא יודע מדוע היא שינה את דעתו. מכל מקום לי יש פרוטוקול שבו כתוב אחרת.

הוא העביר מכתב בעניין הזה.

אני אמציא לך את הפרוטוקול של הישיבה הרלוונטית.

יושבי ראש הסיעות בכנסת תומכים בבקשה שהגשתי ואין שום סיבה או הצדקה לא להעלות את הנושא היום, להצבעה, ולאשר אותו.

יושב ראש הכנסת יכול להעביר את תגובתו בכתב, יושב ראש הוועדה יכול לומר לנו מה עמדתו, ואני חוזר ומבקש לקיים את ההצבעה עוד היום.

תודה.

אני מציע לקיים את הדיון בנוכחות יושב ראש הכנסת.

גם אני חושב כך.

האם זה מקובל עליך, חבר הכנסת טלב אלסאנע?

כן.

תודה.

נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו – הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, לחוק האזנות סתר.

הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, לחוק האזנות סתר

החברים מוועדת החוץ והביטחון שיהיו חברים בוועדה המשותפת הם דן מרידור ועוזי ברעם, ומוועדת החוקה, חוק ומשפט - החברים אמנון רובינשטיין וצחי הנגבי. יש הערות?

ההרכב צריך להיות כזה שיהיה חבר מהקואליציה וחבר מהאופוזיציה. צריך להיות שוויון.

אני מעמיד להצבעה את הרכב חברי הוועדה המשותפת.


הצבעה
הרכב חברי הוועדה המשותפת אושר.

אני מודה לכם. העניין יועבר למליאה.

נעבור לנושא האחרון בסדר יומנו – קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק.

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק

סגירת מפעל "ניו הורייזן" באופקים, של חברי הכנסת אבשלום וילן, לימור לבנת וגנדי ריגר. שר התעשייה והמסחר מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הושמעה הצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה.

הנושא הזה צריך להיות מטופל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


הצבעה
ההצעה אושרה.

הפיגוע בחדרה, של חברי הכנסת אליעזר זנדברג, נעמי חזן, אופיר פינס-פז, ראובן ריבלין והאשם מחאמיד.

ועדת החוץ והביטחון.

השר לביטחון פנים הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון או לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

מדובר בביטחון לכן הנושא הזה צריך להיות מועבר לוועדת החוץ והביטחון.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון.


הצבעה
ההצעה אושרה.

דו"ח המשטרה על מימדי הפשע, של חברות הכנסת נעמי חזן ויעל דיין. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדה למעמד האישה או בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

חברת הכנסת יעל דיין ביקשה לבוא לישיבה בעת הדיון על הסעיף הזה ולכן נחכה לה. היא עוד מעט תיכנס לחדר.

איכות הסביבה, של חבר הכנסת מיכאל נודלמן. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני סבור שצריך להעביר אותו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.


הצבעה
ההצעה אושרה.

תודה.

הכנסת (תיקון – זימון נושאי משרה), התש"ס-1999, של חבר הכנסת נחום לנגנטל. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכנסת.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת.


הצבעה
ההצעה אושרה.

הצעת חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התש"ס-1999, של חבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת דוד טל מבקש להעביר את הנושא הזה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אין הצעות אחרות. זכויות פנסיה נדונות, בדרך כלל, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


הצבעה
ההצעה אושרה.

הצעת חוק למען הנכה, התש"ס-1999, של חבר הכנסת סילבן שלום וקבוצת חברי כנסת. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הנושא הזה צריך להיות נדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כיוון שמדובר על גמלה ועל קצבה והנושאים האלה תמיד נדונו באותה ועדה.

הנושא צריך להיות נדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


הצבעה
ההצעה אושרה.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון – אחוז החסימה), התש"ס-1999, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז. לדעתי הנושא הזה צריך להיות נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ואני מעמיד להצבעה את הצעתי זו.


הצבעה
ההצעה אושרה.

תודה. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (נוסח משולב)(תיקון – הגדלת אחוז החסימה), התש"ס-1999, של חבר הכנסת זבולון אורלב. נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

גם הצעת חוק זו צריכה להיות מועברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ואני מעמיד אותה להצבעה.


הצבעה
ההצעה אושרה.

תודה.

נחזור לדוח המשטרה על מימדי הפשע של חברות הכנסת נעמי חזן ויעל דיין.

חברת הכנסת יעל דיין הגישה, יחד עם חברת הכנסת נעמי חזן, הצעה שמדברת על ריבוי מקרי האונס. היא לא דיברה על פשיעה אלא רק על אונס אבל חברים אחרים תפסו על ההצעה הזאת טרמפ והפכו אותה להצעה כללית וזאת צריכה לעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אבל הבקשה של חברת הכנסת יעל דיין היא להעביר את הנושא לוועדה למעמד האישה.

את הנושא הזה צריך להעביר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה כיוון שמדובר על עניין משטרתי.

נזמין לישיבה שבה נדון בעניין הזה גם את חברת הכנסת יעל דיין וגם את חבר הכנסת דוד אזולאי.





הישיבה ננעלה בשעה 11:35