פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1330

1
ועדת הכנסת
12.1.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1330
ירושלים, י"א באלול, תש"ס
11 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ה' בשבט בתש"ס (12.1.2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
יולי אדלשטיין
אלי בן-מנחם
מוחמד ברכה
זהבה גלאון
עבד אלמאלכ דהאמשה
אמנון כהן
ישראל כץ
משולם נהרי
יאיר פרץ
מאיר שטרית

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
חבר הכנסת דוד אזולאי – יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה
חבר הכנסת אברהם פורז – יו"ר ועדת הכלכלה
חברת הכנסת יעל דיין
חבר הכנסת צבי הנדל
חבר הכנסת עופר חוגי
חבר הכנסת אבשלום וילן
חבר הכנסת אליעזר כהן
חבר הכנסת יוסי כץ
חברת הכנסת לימור לבנת
חבר הכנסת גדעון עזרא
חבר הכנסת ויצמן שירי
חבר הכנסת שלום שמחון
אריה האן – מזכיר הכנסת
גב' שושנה כרם – סגנית מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
דוד תדמור – רשות ההגבלים העסקיים
גב' הילה גולדנברג – רשות ההגבלים העסקיים
שלום ברלנד – משרד החקלאות
גב' סיגל קוגוט – משרד המשפטים
גב' לאה ורון – מנהלת ועדת הכלכלה
גב' ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית

צבי ענבר
אתי בנדלר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1. פניית יו"ר ועדת הכלכלה בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 5), התשנ"ט-1999;

2. בקשה לדחיית מועד הדיון בהצעת אי אמון;

3. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא: בחירה, השעיה, והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת, סגנים ויושב ראש ועדה;

4. הצעות ועדת המשנה לתיקון התקנון;

5. הרכב הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת;

6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.


פניית יו"ר ועדת הכלכלה בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק ההגבלים
העסקיים (תיקון מס' 5), התשנ"ט-1999 – הנדונה בוועדת הכלכלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון על סדר יומנו עניינו בפניית יושב ראש ועדת הכלכלה בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 5), התשנ"ט-1999 – הנדונה בוועדת הכלכלה.

רשות הדיבור ליושב ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אברהם פורז.

אדוני היושב ראש, העניין קצת יותר מורכב ממה שחושבים; בוועדת הכלכלה נדון תיקון רחב לחוק ההגבלים העסקיים והסתבר לנו שבאותה שעה ממש, כחלק מחוק ההסדרים במשק המדינה, הממשלה הגישה לכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון הנוגע אך ורק לקטע אחד של חוק ההגבלים ועניינו השיווק החקלאי.

בחוק ההסדרים הממשלה הציעה שנושא השיווק החקלאי ייכלל במסגרת חוק ההגבלים, דהיינו לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות להכריז על הסדר בתחום השיווק החקלאי כהסדר כובל, סמכון שאין לו היום. העניין הזה הגיע לוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים וועדת הכספים פיצלה זאת מחוק ההסדרים ודחתה את המשך הדיון.

אני הצעתי, במסגרת התיקון הנדון בוועדת הכלכלה, לכלול גם את הסעיף הזה. שלושה חברי כנסת טענו שזה בגדר חריגה מגדר הנושא, מה שנקרא בשפת העם: נושא חדש, ולפי תקנון הכנסת ועדת הכנסת צריכה להחליט לגבי טענתם זו.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אבשלום וילן.

ועדת הכספים דנה בסוגייה הזאת, החליטה לפצל את העניין ועל פי מה שוועדת הכנסת החליטה, אגב, זה גם על דעת שר החקלאות, הנושא הזה נמצא במחלוקת. אנחנו מתדיינים עם הממונה על ההגבלים העסקיים וכדי שתבינו על מה מדובר – העניין הזה יכול להפיל את כל השיווק המאורגן של התוצרת החקלאית במדינת ישראל.

הנושא מורכב ומסובך ואנחנו הצענו פיתרונות, מכל מקום אנחנו מתנגדים לשיטת המחטפים. נודע לנו במקרה על העניין הזה, כאמור, במקרה, ואילו אני טוען כי ועדת הכספים צריכה לשבת על המדוכה.

כל הקטע הזה נמצא במשא ומתן בין שר החקלאות ובין הממונה על ההגבלים העסקיים וצריך לעבוד עליו בצורה מסודרת.

אני מציע שהעניין הזה יידון בין יושב ראש ועדת הכספים לבין יושב ראש ועדת הכנסת, וכפי שכבר אמרתי – יש לנו הצעות לפיתרון הסוגייה. כאמור, צריך לדון בעניין הזה בצורה מסודרת ולא בצורת מחטפים או תרגילים. הקטע הלא יפה שנעשה בעניין הזה הוא התרגיל.

מה היה אתמול בוועדת הכספים?

תסלח לי חבר הכנסת נהרי, אילו האנשים שלך היו מתנהגים בהתאם להסכמים קואליצוניים, ביושר ובהגינות, הכל היה עובר אתמול.

רשות הדיבור לחבר הכנסת שלום שמחון.

קודם לכל ברצוני לציין כי אנחנו נמצאים בפני איזשהו סיכום של העניין, ובעניין של אתמול – אנחנו עומדים בפני הסכמות. אבל בואו נעזוב את זה ונחזור לענייננו.

אני פונה לחבר הכנסת פורז ומבקש שיסיר את הנושא הזה מסדר היום מסיבה פשוטה; חבר הכנסת אלי גולדשמידט, יושב ראש ועדת הכספים, הזמין דוח מקיף שעוסק בהרבה מדינות בעולם וכאשר הדוח הזה יגיע – נדון בהשלכותיו יחד בוועדת הכספים עם הממונה על ההגבלים העסקיים. הובטח לנו כי תוך ארבעה חודשים המהלך הזה יסתיים לכאן או לכאן, וכפי שכבר ציינתי קודם בדבריי, אני מבקש לאפשר ליושב ראש ועדת הכספים לעשות את העבודה.

אם טענת: נושא חדש, תתקבל כי אז העניין נגמר. אבל אם הטענה הזאת לא תתקבל – נקיים בוועדה דיון מעמיק מאד בנושא הזה. הרי מלכתחילה, אם לא חוק ההסדרים – העניין הזה היה מגיע לוועדת הכלכלה במסגרת חוק ההגבלים העסקיים - - -

אתה מעוניין שנקיים הצבעה?

אני מודיע לכם שאני אקיים בנושא הזה דיון הוגן מאד - - -

אני מבין שאתה רוצה לקיים הצבעה בעניין הזה.

תודה. רשות הדיבור לממונה על ההגבלים העסקיים.

נציג משרד המשפטים לא נמצא כאן - - -

אני מבקש להזכיר, לפני שהממונה על ההגבלים העסקיים ידבר, שהממשלה החליטה שהחוק יידון בוועדת הכספים.

הממשלה לא מחליטה איפה ידונו בחוקים.

הוועדה הזאת העבירה את הנושא הזה לוועדת הכספים.

הוועדה הזאת היא חרב פיפיות. אל תבוא בתלונות לאף אחד.

רשות הדיבור, להזכירכם, למר דוד תדמור.

אני חושב שצריך לפצל בין השאלה המהותית האם דרוש תיקון לחוק ההגבלים העסקיים ולשאלה הפרוצדוראלית היכן העניין הזה יידון.

עמדת הממשלה היא שאת חוק ההגבלים העסקיים – פטור לתוצרת חקלאית, צריך לתקן, והעניין הזה נמצא גם אצל שר החקלאות וגם אצל אחרים בדיון מזה זמן.

איננו עומדים על הכללת הנושא במסגרת תיקון מס' 5 שהוא תיקון חשוב מאד מאד ודחוף מאד מאד - - -

זה התיקון הזה שאנחנו מדברים עליו?

כן. חבר הכנסת פורז באמת דן בו ביסודיות אבל במהירות גדולה.

כאמור, אין לנו עמדה שמחייבת את הכללת הנושא של תיקון הפטור לתוצרת חקלאית דווקה בתיקון מס' 5. אנחנו סבורים כי התיקון עצמו לסעיף 3 – סעיף הפטור, הוא תיקון חשוב ורצוי. הוא מנוסח בחוק בצורה רחבה מדיי, גורפת מדיי, ומאפשר תקלות שכולנו היינו רוצים למנוע אותן.

תודה. רשות הדיבור לאתי בנדלר.

לא הייתי בתחילת הדיון ואולי מה שבדעתי להשמיע כבר נאמר, מכל מקום אני רוצה להזכיר שהשאלה שעומדת עכשיו לדיון היא האם ההצעה לדון בנושא במסגרת ועדת הכלכלה היא בגדר נושא חדש אם לאו.

ברצוני להזכירכם כי ועדת הכלכלה דנה בתיקונים רבים מאד בחוק ההגבלים העסקיים במסגרת תיקון סעיף 5 שכולל נושאים רבים ומגוונים של תיקונים מוצעים לחוק ההגבלים העסקיים ועל כן השאלה האם לכלול במסגרת הדיונים והתיקונים המוצעים גם את הנושא של פטור מתכולת חוק ההגבלים העסקיים - שיווק תוצרת חקלאית, האם זה נושא חדש, ככל שמדובר בהצעת חוק שמונחת כדין ונדונה כדין בפני ועדת הכלכלה.

אני מנסה להאיר בפניכם אך ורק את הנקודה המשפטית כרגע ולא את הנקודה הפוליטית אבל ככל שמדובר בשאלה האם מדובר על נושא חדש, מאחר שקשה להגדיר את הנושא של הצעת החוק שמונחת כדין בפני ועדת הכלכלה, קשה לי לומר שעניין מתן פטור לשיווק תוצרת חקלאית הוא נושא חדש.
ס

השאלה שנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא איך יתקיימו הדיונים בוועדת הכלכלה? האם כבר צריך להצביע על הנושא הזה? האם צריך לקבל סקרים ולערוך דיונים לפני כן? אלה שאלות ונשאלות גם שאלות אחרות. מכל מקום השאלה העומדת בפנינו כרגע היא רק האם ראוי שוועדת הכלכלה תדון בקטע הזה או לא?

תודה. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של משרד החקלאות, מר שלום ברלנד.

אני מבקש להוסיף מספר מילים בקשר לעניין שמדובר בו: נושא חדש, כן או לא? בנושא הזה של מסגרת חוק ההסדרים יש פרק חקלאות שבו מוצאים מספר תיקונים חשובים, ובהמשך מופיע הסעיף הזה של תיקון חוק ההגבלים, באותו פרק. הפרק החקלאי הוא פרק מיוחד במסגרת חוק ההסדרים.

כאשר הוחלט בוועדת הכספים לפצל, כל הפרק בעצם נשאר במסגרת ועדת הכספים וראו זה פלא שהמועצות נשארו שם והסעיף האחרון של חוק ההגבלים הגיע באיזושהי דרך, מהירה מאד, לוועדת הכלכלה.

אנחנו סבורים שמדובר בנושא חדש ומבקשים להשאיר את הדיון שיהיה דיון מעמיק, ציבורי, בנושא כל כך חשוב שנוגע לכל התוצרת החקלאית. תודה רבה.

אפשר להצביע?

רשות הדיבור למר צבי ענבר.

אני מבקש להעיר שעל פי מה שהבנתי בעיקר מפי הממונה על ההגבלים העסקיים, אותו סעיף שבו מדובר הוא לא חלק אינטגרלי של תיקון מס' 5 שמובא לדיון בוועדה.

מה מלמד אותנו סעיף 119 לתקנון? הוא בא ללמדנו שכאשר ועדה דנה בהצעת חוק היא לא חייבת להיות צמודה לכל הסעיפים. היא יכולה גם להוסיף ובלבד שזה לא חורג מגדר הצעת החוק. כלומר שאם יש לנו פה הסדרים שנוגעים לנסיבות מחמירות לגבי עבירה, לדוגמה, הרי יכולים להכניס גם דברים שלא עלו על דעת המחוקק או הקשרים שונים שנוגעים לטיפול בעבריין. אבל בהקשר הזה זה לא דבר שמשתלב בהצעת החוק הזאת וזה אחד המבחנים שקובעים אם תחליטו שזה נושא חדש או שזה לא נושא חדש.

הצעת החוק שכן נדונה בפני ועדת הכלכלה דנה, למשל, בענייני פטורים מחוק ההגבלים העסקיים או מסוגי פטורים.

הנושא של פטורים מתכולת חוק ההגבלים העסקיים הוא בהחלט נושא שנדון במסגרת הצעת החוק שנדונה בוועדת הכלכלה.

אלה, בהחלט, שיקולים שהוועדה צריכה לקחת אותם בחשבון.

העניין ברור ומה שנשאר לנו הוא רק להצביע האם מדובר על נושא חדש כפי שטוענים חברי הכנסת שלום שמחון ואבשלום וילן.

אני מעמיד את הנושא להצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הטענה שמדובר על נושא חדש ואילו מי שמצביע נגד מצביע בעד זה שהנושא איננו נושא חדש.


הצבעה
בעד - 7
נגד - 2
נמנע – 1
הטענה של נושא חדש התקבלה.

הטענה שמדובר בנושא חדש התקבלה.

אני מודה ליושב ראש הישיבה.

אני מבקש רוויזיה על ההצבעה.

בקשה לדחיית מועד הדיון בהצעת אי אמון

רשות הדיבור לחבר הכנסת אברהם פורז.

אדוני היושב ראש, סיעת שינוי הגישה הצעת אי אמון בממשלה. לפי הפרוצדורה היא צריכה לדאוג שזה יהיה הנושא הראשון בסדר היום של השבוע הבא אבל גדעון בן-ישראל פנה אלינו בטענה שהוא ארגן משהו לגמלאים ולכן פנינו אליך כדי לדחות את הצעת אי האמון לשעה חמש. אנחנו מוכנים לקבל את בקשתו.

אני מבין שאין בעיה עם הבקשה הזאת.

אם יש הסכמה – אין בעיה.

אני מבין שאף אחד לא מתנגד לדחות את הצעת אי האמון לשעה חמש. אם כך הוחלט שההצעה תוגש בשעה חמש.

בחירה, השעיה, והעברה מכהונה
של יושב ראש הכנסת, סגנים ויושב ראש ועדה

בזמנו התחלנו בתיקון התקנון ואישרנו תיקונים חשובים מאד בנושא כהונה של חברי כנסת בוועדות למיניהן; ועדה לבחירת שופטים, לכאדים, לדיינים ועכשיו נמשיך את הנושא הזה ונדון במה שקשור לתפקידים פעילים בתוך הכנסת כגון: יושב ראש הכנסת, סגנים ויושבי ראש ועדות.

על מה דנים? הרי דנו כבר בנושא הזה. האם הכוונה היא לעבור על כל הסעיפים ולאשר אותם?

כן; צריך לאשר אותם להנחה על שולחן הכנסת.

המסמך שהונח בפניכם הוא, בעיקרו, המסמך שהוכן על ידי ועדת המשנה בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן עוד בכנסת הקודמת והיו לגביו מספר שלבי חקיקה. השלב הראשון היה תיקון סעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת, שבכלל פתח את הפתח לכנסת להחליט ברוב חבריה להשעות מכהונה את יושב ראש הכנסת או את סגן יושב ראש הכנסת. המשכה בתיקון סעיף 8 של חוק הכנסת, תיקון שנעשה אך ורק בלשהי הכנסת ה-14, כנראה כדי שהוא יתחיל לחול רק מהכנסת ה-15. לאחר שהתקבלו תיקוני חוק היסוד וחוק הכנסת, התקבל התיקון בתקנון הכנסת שנוגע לבחירת חברי כנסת לוועדות המינויים למיניהן ודווקה התיקון הזה יכול להיות אפילו שיהיה אקטואלי בתקופה הקרובה - - -

כלפי מי?

כלפי חבר מחברי הוועדות. עכשיו אנחנו מגיעים לשלב האחרון בהליכי החקיקה הארוכים האלה, לשלב שבא למעשה ליישם את אותם עקרונות שכבר נקבעו בהחלטות קודמות.

תודה. רשות הדיבור לסגנית מזכיר הכנסת.

לגבי הטקסט ברצוני להעיר כי בסעיף 1 – בסעיף הראשון שהוא בעצם היחיד שהצלחתי לעבור עליו עכשיו בעיון, יש שני מקרים שלגביהם ועדת הכנסת רשאית, למרות שהפרמטרים קבועים, כלומר ועדת הכנסת לוקחת לעצמה שיקול דעת לגבי אותם פרמטרים לנהוג בצורה שונה לגבי חברי כנסת ואני מציעה לשים לב לזה. "(א) ועדת הכנסת רשאית לקבוע כי חבר הכנסת אשר היועץ המשפטי לממשלה ביקש נטילת חסינותו או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק הכנסת), לא יהיה מועמד לתפקיד יושב ראש הכנסת או סגן יושב ראש הכנסת, כל עוד לא הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינו, וזאת בין אם ניטלה חסינותו של אותו חבר הכנסת ובין אם לאו.". אותו דבר בסעיף (ג).

לגבי סעיף (ב) נאמר: "... והחליטה ועדת הכנסת כי יש עם העבירה קלון,...", אני סבורה שזאת נטילת סמכות משפטית לוועדת הכנסת ואני לא יודעת אם הוועדה מוסמכת אכן לקבל החלטה כזאת.

חוק הכנסת מדבר על העברה מכהונה ולא מדבר, עדיין, על סייג לבחירה. כלומר אנחנו עוסקים במאטריה שאיננה מוסדרת בחוק - - -

ועדת האתיקה קבעה את הסייג בבחירה.

כרגע אנחנו מדברים על השלב שלא הוסדר בחוק - - -

מי לא יכול לכהן כיושב ראש.

מה קורה כשרוצים לבחור בכלל? אפשר להציג זאת גם כ: מי לא יכול להיות מועמד?
בהקשר השאלה של עבירה שיש עמה קלון, המשפט שלנו מכיר, בעצם, בשלוש דרכים; דרך אחת – בית המשפט קובע; דרך שנייה – יש דיני חקיקה שבהם נאמר: וקבע היועץ המשפטי לממשלה. כלומר הגוף שצריך להחליט פונה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לממשלה קובע. דרך שלישית, שהיא מקובלת בהרבה דברי חקיקה היא שהגוף שבידו הסמכות הוא שקובע וכל כך למה? כיוון שלכל גוף יש האתיקה שלו ויכול להיות שדבר שלא ייראה בארגון מסויים כדבר שיש עמו קלון – במקום כמו הכנסת, זה ייראה כקלון.

אנחנו צריכים לזכור שמדובר לא בהעברה מתפקיד ששם יש דרישות חמורות הרבה יותר אלא בשאלה שמביאים לוועדה הצעה שרוצים לבחור בפלוני כיושב ראש הכנסת או כסגן יושב ראש הכנסת. זה שלב שבו יש יותר שיקול דעת.

תודה. רשות הדיבור לגב' סיגל קוגוט.

בהמשך לדבריו של מר צבי ענבר, שאני בהחלט מקבלת אותם, בניגוד למצב בו מכהן יושב ראש כנסת ואז אם הוא הורשע, בית המשפט יודע שהאיש הוא יושב ראש הכנסת ואז ודאי שהוא יקבע אם יש בעבירה שהוא עבר קלון או לא, כשמדובר במועמד כי אז מדובר באזרח ובית המשפט לא קובע סתם לגבי אזרחים אם יש קלון או אין קלון בעבירה שהם עברו. לכן סביר להניח במצב שיושב ראש הכנסת עוד לא נבחר שבית המשפט סתם ירשיע אותו ולא יתייחס בכלל לשאלה של הקלון. לכן ודאי שזה לא מקרה שבו צריך לומר שבית המשפט יקבע את הקלון.

היועץ המשפטי לממשלה ודאי לא יהיה האדם שיקבע מי יהיה יושב ראש הכנסת ולכן כמו בהרבה חוקים אחרים, אותו הגוף שממנה, הוא זה שמחליט לפי נסיבות העניין. זה דבר מקובל למדיי.

זה קשה אבל אין מה לעשות.

אני מציע שחברי הוועדה יעיינו בהצעה במשך שבוע ימים לפני שנעביר אותה למליאה.

מקובל עליי.

צריך להעביר את ההצעה גם ליושב ראש הכנסת - - -

הוא כבר קיבל אותה.

כאמור, אנחנו נחזור ונחליט בהצעת התיקון לתקנון הכנסת.

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר יומנו – הצעות ועדת המשנה לתיקון התקנון.


הצעות ועדת המשנה לתיקון התקנון

רשות הדיבור לגב' ארבל אסטרחן.

רצינו לקבוע שבהצבעות על הצעות חוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית יידרש קוורום של 25 חברי כנסת, 25 באופן כללי בלי חלוקה על פי סיעות ואמרנו שאם לא יהיו 25 חברי כנסת בעת ההצבעה – לפני שהיא התחילה, או במהלך ההצבעה, ההצבעה לא תתקיים או תופסק.

היתה לנו איזושהי מגבלה, שכאשר הצבעה לא התקיימה או הופסקה, לא תובא להצבעה תוך 30 יום שלאחר מכן - - -

רק לאחר 60 יום .

אלא אם אישרה ועדת הכנסת להביא זאת ברוב של חבריה.

אני מבקש להעיר שיכול מאד להיות שיש חוק חשוב ודחוף, בין אם זה חוק של הממשלה ובין אם זה חוק שבמקרה - - -

השארת את האופציה לוועדת הכנסת.

אני חושב שאסור לסגור דרכים, יחד עם זאת אני לא רוצה שזה יהיה כמו 148 בהסכמה , אבל אם יהיה מדובר על רוב חבריה, פירושו של דבר שרוב הכנסת באמת סבור שצריך לאפשר זאת.

אין לי בעיה עם זה אלא שיש לי בעיה עם זה שההצבעה לא תתקיים או תופסק. אם נסתכל על הטכניקה נבין כי אם יושבים באולם, אין מושג בדיוק כמה חברים יש, מתחילים את ההצבעה - - -

רואים לפי הלוח - - -

הטכניקה צריכה להיות אחרת; היא צריכה להיות כזאת שאם רואים שיש רק שני אנשים באולם – אומרים: לא מקיימים את ההצבעה.

אם לא יודעים בדיוק כמה אנשים יש – קיימת אפשרות שהיושב ראש יגיד: אני מבקש לעשות הצבעת נוכחות. זאת אפשרות אחת. אבל יכול להיות מצב שהצבעתי ויש בדיוק 24 אנשים, אז ההודעה שלי היא שההצעה היא לפי חוק יסוד שיש בו 61, אז החוק לא תקף אבל כאן הפסילה איננה פסילתו של החוק אלא ידחו את העניין לעוד 30 יום.

או לא תתקיים ההצבעה, במידה והתקיימה הצבעה ומניין החברים לא הגיע ל-25, הצעת החוק תחשב כלא עברה - - -

אדוני יושב ראש הכנסת, חוק שלא יקבל רוב של 25 – בטל.

25 משתתפים. הצעת חוק אשר הובאה בפני הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית והשתתפו בה פחות מ-25 חברים מחברי הכנסת בהצבעה, חוק זה לא יאושר. המשמעות היא שהצעת החוק לא תובא להצבעה בתוך 30 יום שלאחר מכן אלא באישור ועדת הכנסת.

האקט של ההצבעה חשוב מאד - - -

צריך לזכור בהקשר הזה של הדברים שלא מדובר על משהו רגעי. אם יש קריאה שנייה למשל, יכול להיות שבאחת ההצבעות כן יהיו מעל 25 חברים ופתאום - - -

קחי את אותו מודל שיש בחוק יסוד – 61, ותקבעי אותו ל-25 חברים. מה שנכון לגבי סעיפים בחוק יסוד לגבי 61 חברים – יהיה נכון כאן לגבי 25 חברים.

מה קורה אם יש באולם 25 חברים אבל חלק מהם פאסיביים? הם לא לוקחים חלק בהצבעה?

רשות הדיבור לסגן מזכיר הכנסת.

נניח שבקריאה שנייה יש 25 חברים אבל באחת ההצבעות על ההסתייגויות יש רק 23 חברי כנסת. האם אותה הסתייגות שהצביעו עליה רק 23 חברי כנסת, תופסת, כן או לא?

אנחנו מדברים על קריאה שנייה ועל קריאה שלישית. כאשר מצביעים על ההסתייגויות לא איכפת לי כמה חברי כנסת יש. אבל כאשר מצביעים על הסעיף כניסוחו הסופי - - -

כאשר מצביעים על ההסתייגויות - - -

מתי הקריאה השנייה נכנסת לתוקף?

הסעיף בנוסח ההסתייגות.

למעשה אישרנו את העיקרון - - -

יש עוד נקודה חשובה; נניח שהיו באולם 40 ח"כים, ורק 18 מהם השתתפו בהצבעה, זה נחשב קוורום להצבעה?

31. מי שרוצה – שיימנע. אגב, אפשר להיות נוכח, בלי להצביע.

זה יחשב. הצבעה כזאת תחשב. זאת פשרה טובה.

חבר כנסת יכול להצביע שהוא נוכח; הוא לא חייב להצביע בעד, נגד או נמנע.

הוא לא השתתף בהצבעה.

כשאתה אומר שחבר כנסת מקוזז, אתה אומר, בעצם, שהוא נוכח אבל לא מצביע.

אם חבר כנסת לוחץ רק על הכפתור הירוק - - -

מה פירוש המילים: נוכח אבל לא הצביע?

זאת אופציה שאני לא יודע אם מישהו ינצל אותה.

יש בעניין הקוורום שני דברים; אחד – כבוד החוק, כדי שחוק לא יעבור ברוב של אחד נגד אפס, אז קובעים שהסף של כבוד החוק הוא 25 חברים. הדבר השני הוא אקט ההצבעה; איך סופרים את קוורום הכבוד. אם אדם נמצא באולם והוא לא משתתף בהצבעה, מה איכפת לי?

הוא היה באולם והחליט, במודע, - - -

הוא מביע את העובדה שהוא נוכח על ידי לחיצה על הכפתור המתאים. אבל אם מישהו יושב באולם ולא משתתף בהצבעה, כאילו הוא לא היה באולם, לדעתי.

יש ארבע אופציות להצבעה - - -

חבר כנסת רוצה להראות שהוא נוכח אבל הוא לא רוצה להצביע.

אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים להיות עקביים; היום חוק יסוד והתקנון מכירים רק בשלוש אפשרויות של הצבעה ולא מכירים בכפתור הרביעי. אין דבר כזה כפתור רביעי, לכן לא הייתי מציע להכניס דבר שהוא אבסורדי על פניו.

אם כך תישארנה שלוש אפשרויות להצבעה. שיניתי את דעתי.

אם כך ההצבעה תחשב או לא?

אני מבקש שתנסחו את הדברים ברוח הדברים האלה - - -

כמו בלשון שנוקט חוק יסוד: הכנסת, בקשר למשתתפים בהצבעה.

מקובל עליי.

התיקון הזה של התקנון מחייב גם תיקון בחוק היסוד. בחוק יסוד: הכנסת, כתוב שהמצב הרגיל הוא שהכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים אם אין הוראה אחרת בחוק. אנחנו, בחוק הזה, מכניסים סעיף חדש שמסמיך את הכנסת לקבוע בתקנונה מניין חברים ואת זה צריך לאשר בקריאה ראשונה.

מקובל עליי.

אני מעמיד להצבעה את אישור התיקון.


הצבעה
התיקון אושר.

אני מודה לכם.

"בתקנות הכנסת, אחרי סעיף 45 יבוא: שאילתות מהירות. 45א (א) יושב ראש הכנסת יקבע, אחת לחודש לפחות, במסגרת אחת מישיבות הכנסת, מועד שאילתות מהירות, בו יתייצבו כל שרי הממשלה בפני הכנסת ויענו על שאילתות שיציגו בפניהם חברי הכנסת בעת הישיבה.".

ראש הממשלה ושריה.

אבקש להוסיף את ההערה הזאת.

"(ב) יושב ראש הישיבה יקבע את סדר השואלים; חבר הכנסת המעוניין להציג שאילתה מהירה לאחד השרים, יעשה זאת ברשות היושב ראש מהמקום, במשך זמן שלא יעלה על דקה אחת.".

ראש הממשלה או אחד השרים.

"(ג) לאחר הצגת השאילתה המהירה, יענה השר הנשאל מהמקום, במשך זמן שלא יעלה על דקה אחת, ואולם רשאי ראש הממשלה לענות במקום כל אחד מהשרים.

(4) עבר חבר הכנסת או השר את זמן הדיבור המוקצב לו, יורה לו יושב ראש הישיבה לחזור למקומו ויסגור את המיקרופון בו הוא מדבר.

תיקון זה יעמוד בתוקפו חצי שנה מיום קבלתו.".

למה לכתוב: יענה השר הנשאל? לפעמים יש שאילתה שהיא לאו דווקה - - -

נציג הממשלה יענה. השר רמון יענה כי השרים ממילא לא יודעים מה קורה בממשלה.
אחד הדברים של הכלי הזה הוא הגברת הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

אדוני היושב ראש, מה עושים כאשר ראש הממשלה או אחד השרים לא מגיע לישיבה?

אדוני ישאיר לי את העניין הזה.

גב' ארבל אסטרחן העירה הערה נכונה; לגבי השאילתות הדחופות, שאילתות בעל פה ושאילתות רגילות, כתוב: הכנסת ה-14, וצריך לשנות את זה.

העניין הזה לא עומד על סדר היום.

אם כך אני מציע להכניס זאת לסדר היום של הישיבה הבאה. צריך לתקן: לכנסת ה-15.

יכול להיות שאחרי שזה כבר היה בשתי כנסות, אפשר, אולי, להכניס את זה כחלק מהתקנון.

אדרבא.

אני מעמיד להצבעה את אישור תיקון התקנון.


הצבעה
התיקון אושר.

נעבור לנושא הבא על סדר יומנו – הרכב הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת.

הרכב הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת

החלטנו, במספר החלטות מקדמיות בוועדת הכנסת, שלא נקבל שום החלטה בעניינים שהם בתחום סמכותנו בנושא שכר חברי הכנסת, תנאי עבודתם של חברי הכנסת וכל מה שנלווה לזה. את ההחלטה הזאת יישמנו בכך שהקמנו בשעתו את ועדת גלנור לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת וכל העניינים שקשורים לזה ואני מקווה שבחודש הקרוב ועדת גלנור תניח בפנינו את מסקנותיה.

אנחנו תמיד נתונים לביקורת אבל כאשר ועדה ציבורית חיצונית בודקת את הדברים - זאת הדרך הראויה.

נתבקשנו לחוות דעה בנושא של מענק הסתגלות שניתן לחברי הכנסת בשלהי הכנסת הקודמת ומצאנו לנכון להודיע לבג"ץ שגם בעניין הזה לא נקבל החלטה אלא נעביר אותו להחלטתה של ועדה ציבורית.

יושב ראש הכנסת ועבדכם הנאמן שוקדים על המדוכה כדי למצוא אנשים מתאימים לניהול הוועדה החשובה וראשית כל אני מבקש לדווח לכם, היות והרכב הוועדה טרם הושלם אבל אני יכול בשלב הזה להודיע שהוועדה תהיה בראשות השופט בדימוס שאול אלוני שהביע נכונות ליטול חלק בעניין הזה ולכהן כיושב ראש הוועדה הציבורית.

אני מקווה שבמהלך השבוע הבא נוכל להביא לאישור הוועדה את ההרכב המלא של הוועדה הציבורית.

נעבור לנושא הבא על סדר יומנו – קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

הצעת חוק הרשויות המקומיות – יועצת לענייני מעמד האישה, התשנ"ט-1999, של חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי כנסת. חברת הכנסת יעל דיין ביקשה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה ובמליאה, כמובן, לא נקבעה ועדה כאשר היו מספר הצעות להעביר את העניין לוועדת הפנים אם אינני טועה.

הוועדה בראשותי עסקה בחקיקה והיא עוסקת בפיקוח, בקרה, על כל הנושא של הרשת של ממונות על מעמד האישה באשר הן. זה כולל משרדי ממשלה שיש בהן ממונה על מעמד האישה והן מדווחות, והקשר הוא עם הוועדה למעמד האישה.

הקמת הרשות הממשלתית למעמד האישה, כבוד היושב ראש, שהיא ת"פ במשרד ראש הממשלה, החקיקה של הקמת הרשות נעשתה בוועדה שלנו. קביעת הממונות במשרדי הממשלה נעשתה דרכנו, ההסכמה לגבי החוק הזה הוא חוק שעוסק, אני לא רוצה להשוות למועצות דתיות אבל אני מניחה שמועצות דתיות נמצאות בכפוף למשרד לענייני דתות ולא למשרד הפנים.

אני מבקשת, בהסכמה עם שר הפנים שקיבל את הערעור שלי, להעביר את החקיקה אלינו כי יש בה משום קביעת מדיניות לגבי שיפור מעמד האישה. הדבר יעשה בשיתוף פעולה מלא, כמובן, עם משרד הפנים ועם הרשות המקומית שתמכה בחוק.

אני מציע להעביר את הנושא לוועדה משותפת.

חבר הכנסת דוד אזולאי, מה דעתך? חברת הכנסת יעל דיין מציעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), התשנ"ט-1999, לוועדה לקידום מעמד האישה.

אני חושב שכל התחום המוניציפלי צריך להיות בוועדת הפנים. אם מאשרים דברים כאלה בוועדות אחרות – הגורמים הרלוונטיים באים אלינו בטענות כיוון שאיננו יודעים על מה מדובר לכן בקשתי היא להעביר את העניין לוועדת הפנים. זה נושא נטו ששייך לתחום המוניציפלי.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת יולי אדלשטיין.

אני נטול אינטרסים כיוון שאני חבר בשתי הוועדות ואני עד לפעילות של חברת הכנסת דיין בנושא הזה, אבל אולי, באמת, יש מקום לוועדה משותפת - - -

זאת ההצעה שלי.

אני מציע שיושבי ראש שתי הוועדות ייפגשו ויגיעו כדי הסכמה - - -

אדוני היושב ראש, אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים ונקיים את הדיון בנוכחות יושבת ראש הוועדה למעמד האישה.

למה לא היתה עד עכשיו יועצת למעמד האישה? למה יש את זה בצורה ספורדית? למה יש מועצות נשים רק ב-70 רשויות מקומיות כשאנחנו עובדים על מדיניות אתן? למה יש התנגדויות של חלק מהרשויות המקומיות? זה נושא חדשני, מדובר על קידום נשים - - -

תודה. מה דעתו של היועץ המשפטי של הוועדה?

אתה סתם מכניס אותו לבוץ; זה עניין של החלטה פוליטית.

אתה יודע מה? זאת גם החלטה פוליטית.

בדרך כלל אני לא אוהב ועדות משותפות אבל נדמה לי שבמקרה הזה הצעתו של חבר הכנסת יאיר פרץ מתאימה כיוון שפה החוק הוא בתחום ועדת הפנים – אין על כך ספק, יחד עם זאת מדובר על נושא שעניינו מעמד האישה ולעניין הזה יש ועדה מיוחדת כפי שחברת הכנסת יעל דיין הבהירה לכן במקרה הזה אני סבור שהקמת ועדה משותפת תהיה הפיתרון הנכון.

אני מסכימה להקמת ועדה משותפת בתנאי שהיא תהיה בראשותי.

אני מציע ליושב ראש הוועדה לתת פסק זמן למחשבה נוספת בעניין הזה.

אני מבטיח לך שאני אתן לך את הכבוד הראוי - - -

- - -

אני מבין שחבר הכנסת אזולאי מסכים לאשר את חברת הכנסת יעל דיין כיושבת ראש הוועדה - - -

אם כך נאשר את הוועדה המשותפת ונברך את ראשי הוועדות על ההסכמה שהושגה.

בראשות חברת הכנסת יעל דיין.

תודה רבה.

אני מודה לשני ראשי הוועדות.

הצעת חוק שירות הציבור (השתתפות בהוצאות הגנה), התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת יוסי כץ וקבוצת חברי כנסת.

אני הצעתי להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט.


הצבעה
העברת הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אושר.

תודה.

הצעת חוק עזרא ראשונה, התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת אברהם יחזקאל. אני מעמיד את הנושא הזה להצבעה, להעברתו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


הצבעה
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות התקבלה.

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)