פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2012

1
ועדת הכנסת
4.1.00


פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2012
ירושלים, י"א בחשון, תשס"א
9 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ו בטבת התש"ס, 4 בינואר 2000, שעה 10:30

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
אופיר פינס-פז
מקסים לוי
אלי בן מנחם
סופר לנדבר
מוחמד ברכה
עמיר פרץ
ראובן ריבלין
ישראל כץ
אמנון כהן
משולם נהרי
יצחק גאגולה
יאיר פרץ
נעמי חזן
יולי אדלשטיין
רוני מילוא
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
יורי שטרן

יוסי כץ
מאיר פרוש
סילבן שלום
יהודית נאות
משה ארנס
יעל דיין
אביגדור ליברמן
אברהם פורז
אבשלום וילן
אליעזר כהן

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת
מירי פרנקל-שור - יועצת משפטית בכנסת
אביעד קמארה - חשב הכנסת
ארבל אסטרחן - מתמחה בלשכה המשפטית בכנסת
יהודית קרפ
גאולה רזיאל

צבי ענבר

אתי בן יוסף

ימימה פרלס

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאפשר דחיפות הצעות לסה"י.

ב. ערעורו של חה"כ אברהם פורז על החלטת יו"ר הכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק הרשויות המקומיות (ועדות ומחלקות דתיות), התשנ"ט- 1999- פ/484.

ג. בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת.

ד. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק.

ה. פניית חה"כ סילבן שלום בדבר קביעת מועד לדיון בהצעת חוק משאל עם.

ו. הלשכות הפרלמנטריות של חברי הכנסת.

ז. אישור הצעה לתיקון תקנון הכנסת בדבר שימוש בפלאפונים במליאה ובוועדות.

ח. הרכב הוועדה המיוחדת לעניין החקיקה הנלווית לאי-חידוש ההכרזה על מצב חירום.

ט. הצעת ועדת המשנה לתיקון התקנון - להוספת סעיף 31א.

י. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאפשר דחיפות הצעות לסה"י

אני פותח את ישיבת הוועדה. חה"כ פרוש, בבקשה.

בשבוע שעבר התפרסמו ידיעות, ואני חושב שזה לא רק בשבוע שעבר, אבל בשבוע שעבר זה היה בצורה יותר בולטת, בעיתון "הארץ", במאמר של נדב שרגאי, שכאילו מנהלים משא ומתן עם הרשות הפלשתינית לגבי העברת סמכויות בשכונות מסויימות בצפון ירושלים לרשות הפלשתינית. הדבר הזה מעורר סערה. אני לא רואה דבר יותר חשוב למדינת ישראל מאשר ירושלים, ואני גם לא מקבל אמירות שנאמרו לאחרים ואפילו לי, שמכחישים את זה. אני חושב שנושא ירושלים מספיק חשוב, ועכשיו ברגע הזה, כאשר מתקיימים דיונים על מסגרת או על הסכם מסגרת, שהממשלה תבוא ותאמר את דברה באופן חד וברור, אם היא מכחישה. לא ברור לי אם היא מכחישה, ואני חושב שהכנסת צריכה לדון על הדבר הזה.

אני לא רוצה להכנס לגוף העניין. חה"כ חזן, נציגת הנשיאות, בבקשה.

הנושא הזה נדון לפני שבועיים בהרחבה. יש תקנון של הכנסת. אם אתם רוצים לשנות את התקנון, אפשר לשנות, אבל לא ייתכן שהשר המקשר, השר חיים רמון, עלה ביום רביעי, לפני שנים-עשר יום, והתייחס בדיוק לנושא הזה.

הוא לא עשה את זה.

הוא כן עשה את זה. אני מבקשת ממך, אדוני, לבדוק את פרוטוקול הכנסת. הסיבה שהנשיאות דחתה את זה, משום שהצעות דומות נדונו שבועיים ברציפות לפני שבועיים ולפני שלושה חודשים. התקנון קובע שלא מאשרים הצעות דחופות אלא חודש אחרי שהן נדונו.

אם זכרוני אינו מטעה אותי, השר רמון התייחס במליאת הכנסת לגבי החפירות בהר הבית, ואולי אז הוא דיבר, אני לא הייתי נוכח כשהוא אמר.

אנחנו הרי לא קובעים את הדברים האלה. אני הייתי בנשיאות. מזכירות הכנסת כתבה על ההצעות הדחופות האלה לסדר שנדונו לפני שבועיים. יש תקנון בכנסת שאומר שלא מקיימים דיון חודש באותו נושא. ב22- בדצמבר דנה הכנסת בהצעות דחופות בנושאים האלה.

דנו על נושא החפירות, ובתשובת השר התייחסו, בגלל שאלות של הנואמים, בדיוק לנושא שהעלית.

כשדנו על הפתח בהר הבית, השר רמון ענה מה שהוא ענה, ובוודאי שהוא לא ענה על השכונות הצפוניות והדרומיות שרוצים להעביר אותן- -

לא, אתה טועה. היה דיון שהשתתפה בו קולט אביטל, לא על הר הבית, אלא על השכונות. בדיוק זה הנושא, בדיוק נמרץ. אני מוריד את הנושא הזה מסדר היום, כי זה היה בדיוק בנושא הזה. חה"כ זאבי, בבקשה.

אני מבקש לפנים משורת הדין, אני יודע שזה לא בסדר, אבל הנושא הוא יונתן פולארד, שהגישו אותו מספר חברי כנסת. כל אחד סמך על השני שהוא מערער. אני מבקש את הבנת היושב ראש לעניין.

אי אפשר לערער מה שלא יהיה ישירות. חייבים לערער דרך יושב הכנסת.

הערעור לא יכול לעבור.




























ב. ערעורו של חה"כ אברהם פורז על החלטת יו"ר הכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק הרשויות המקומיות (ועדות ומחלקות דתיות), התשנ"ט1999- פ484/.

חה"כ פורז, בבקשה.

אדוני היושב ראש, הסיפור הוא פשוט. אני הגשתי יחד עם מספר חברי כנסת נוספים הצעת חוק לביטולן של המועצות הדתיות. מסתבר שלפני למעלה מחודשיים עלתה הצעה דומה שהעלה חה"כ רומן ברונפמן. לפיכך החליט יושב ראש הכנסת לא להעלות את זה, כי לא עברו שישה חודשים, וכו'. דא עקא שיש שתי סיבות שבגינן אפשר כן להעלות, האחת היא אם יש שוני מהותי בהצעות, והשניה היא אם נשתנו הנסיבות. למרות שאני חולק על חוות הדעת של המחלקה המשפטית שההצעות הן זהות- -

בשום אופן לא אמרנו שהן זהות. אמרנו שהן דומות בעיקרן.

אני זונח את הטענה שהן דומות, ואני אומר שינוי הנסיבות. ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה והחליטה לתמוך בהצעת החוק. לאחר מכן היה ערעור בפני מליאת הממשלה. לאחר מכן, אתמול התקיים דיון נוסף בוועדת השרים, שבו הדיעות נחלקו אתמול חצי חצי השרים, ושר אחד נמנע, והיה ויכוח ארוך, ואיימו במשבר ממשלתי. כל הדברים האלה, אם הם לא נסיבות חדשות, אינני יודע נסיבות חדשות מהן. לפיכך, אני טוען שנוצרו נסיבות חדשות לאור הוויכוח הגדול בממשלה, וצריך לאפשר לנו להעלות את הצעת החוק. הכנסת תחליט אם היא רוצה בחוק הזה או לא.

אדוני היושב ראש, אני לא רוצה להכניס פה את הוועדה לוויכוח המשפטי על דומות, ואני נוטש את הטענה הזאת. אני אומר שהוויכוח שהתעורר בוועדת השרים, העובדה שוועדת השרים תמכה, וחזרה בה, ויש תיקו בוועדה, ואיימו במשבר ממשלתי, כל הדברים האלה הם נסיבות חדשות שמצדיקות להביא את זה בפני המליאה להצבעה.

שאלתי לגבי הפרוצדורה, מי קובע את סדר היום?

היושב ראש קובע האם היו נסיבות חדשות, ועל החלטתו אפשר לערור בפני ועדת הכנסת.

אז אתה מערער על החלטתו של היושב ראש.

אני מערער על החלטתו של היושב ראש, על זה שאין נסיבות חדשות. לדעתי, האירועים שהיו הם נסיבות חדשות.

השאלה היחידה שעומדת בפני הוועדה איננה שאלה משפטית, אלא שאלה בעלת אופי פוליטית. השאלה היא האם לאור הנתונים שמציג חבר הכנסת פורז אתם סבורים שטעה היושב ראש כאשר הוא סבר שמאז ההצעה הקודמת לא חל שינוי של ממש בנסיבות. אם אתם סבורים שחל שינוי של ממש בנסיבות, תאשרו. אם אתם חושבים שלא חל שינוי של ממש בנסיבות, תדחו את הערעור.

אם סיעה שלמה שינתה את דעתה, זה שינוי נסיבות?

כן, זה שינוי נסיבות.

אז אין שינוי נסיבות, כי לא שינינו את דעתנו...

אבל העובדה שהממשלה שינתה את דעתה ועושה זיגזגים זה לא שינוי נסיבות?

היא לא שינתה. אדוני היושב ראש, ראיתי לפני שבועיים שמופיעה הצעת החוק של סיעת שינוי לביטול המועצות הדתיות והעברתן לרשויות המקומיות, ופניתי בכתב ליושב ראש הכנסת, וטענתי שההצעות דומות בעיקרן. אני רוצה לומר במשפט או שניים למה זה דומה ממש.

אבל אין על זה מחלוקת. השאלה היא אם חל שינוי בנסיבות או לא.

יש בנושא ביטול המועצות הדתיות שתי גישות. גישה אחת אומרת העברתן לרשויות המקומיות, ולזה אני מתנגד, אני חושב שזה לא טוב. אני הצבעתי בניגוד לחבריי, בעד החוק של חה"כ רומן ברונפמן, שהוא דומה בעיקרו להצעת החוק של שינוי, על כך שהליכי החקיקה יהיו כאלה שייעלו את שירותי הדת. לגבי שינוי הנסיבות, המשמעות היא בעיקר האם הממשלה שינתה את דעתה. לפי מה שכולנו יודעים, הממשלה לא שינתה את דעתה. יש שם מי שבעד, נגד ונמנע, וזה בכלל לא רלבנטי. המציאות היא שמבחינת הכנסת - לי יש הצעת חוק שהיא בשלבי סיום, של ביטול המועצות הדתיות, והקמת רשות, שזה האופן היחיד שיכול לייעל את שירותי הדת, ולגמור עם הנושא הזה של המועצות הדתיות, שהוא נגד כולנו - המטרה של שינוי במקרה הזה היא פשוט לחזור עוד הפעם, כדי לטרוף או את הממשלה, או את המועצות הדתיות, או הנציגות הדתית. אין שום שינוי נסיבות. שמענו אתמול שוועדת השרים לענייני חקיקה נשארה דבקה בעמדתה שלשנות את החוק במצב הזה, זה לא טוב. לכן, אני לא רואה מקום שאפשר לשנות את ההחלטה של יושב ראש הכנסת.

לפי מיטב ידיעתי, הממשלה לא שינתה את עמדתה בסופו של דבר.

אחרי שני הזיגזגים.

אתה יכול לראות בזה שינוי נסיבות, אבל בעמדה האובייקטיבית הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אני מבקש להצביע האם ועדת הכנסת מקבלת את ערעורו של חה"כ פורז על החלטת היושב ראש. מי בעד ערעורו של פורז? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

בעד1-
נגד5-
נמנעים6-


הערעור של חה"כ פורז לא נתקבל.

































ג. בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת

את עניין המקוואות תעבירו לכל ועדה שאתם רוצים.

אני מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים, כי אני חושב שזה נושא שקשור לרשויות מקומיות, וזה המקום שצריך לדון בו.

אני בעד להעביר את זה לוועדת הכספים. אתם מיוצגים בוועדת הכספים.

אני חושב שוועדת הפנים צריכה לדון בעניין הזה.

זה נושא לוועדת הפנים, גם אם יש בזה היבט כספי.

מה עמדתו של היועץ המשפטי?

אין לי התנגדות.

אם לא היית מיוצג בוועדת הכספים ולא היית חבר בה, ניחא, אבל אתה מיוצג שם.

אתה שולט בוועדת הכספים.

הצעת החוק הזו עברה בניגוד לעמדת הממשלה. אני אומר לכם שחה"כ גולדשמידט הוא אדם הגון, והוא לא יקבור את הצעת החוק, אבל אני רוצה שהיא תחוקק בצורה אחראית במובן הכספי. אני מבקש בהסכמה שזה יועבר לוועדת הכספים.

בסדר.

תודה. ההצעה הועברה לוועדת הכספים.

חה"כ אמנון רובינשטיין פנה וביקש להעביר לוועדת החוקה מוועדת העבודה והרווחה, על דעתו של יושב ראש ועדת העבודה והרווחה הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון - קטינים), התש"ס1999-, והצעת חוק שיוויון זכויותלאנשים עם מוגבלויות. חה"כ רובינשטיין כותב: "על דעת יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חה"כ דוד טל, הנני מבקש כי הצעות חוק אלה תועברנה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אשר עסקה בנושאים אלה גם בעבר".

אני מבקש לאשר את הבקשה, כי היא מתואמת בין שני ראשי הוועדות.

מאושר.

תודה.


































ד. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק

יש כאן בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה של הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (דחייה תחילה), התש"ס2000-. יש כאן מכתב של יצחק הרצוג שהממשלה מבקשת פטור מחובת הנחה לחוק זה. בחוק הזה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בהסתייגות שלי שהתקבלה על דעת כל החברים, כולל חה"כ רובינשטיין, שינינו את החוק של הממשלה באופן משמעותי, והכללנו בתוכו גם עבירות נגד הגוף, שזה דבר שמשרד המשפטים לא רצה בתוך החוק הזה. משרד המשפטים לא ערוך, בעיקר מבחינה תקציבית לכוח אדם, לתת את השירותים האלה שאנחנו הכנסנו לתוך החוק הממשלתי שהוספנו לו כהנה וכהנה. לכן משרד המשפטים מבקש את דחיית תחילת החוק בשנה, כדי להיערך. השאלה היא לא המהות, אלא מדוע הממשלה מבקשת עכשיו פטור מחובת הנחה, כדי לעשות את זה הרגע ולא בעוד יום. אני מבקש שהגב' קרפ תנמק, כי לי זה לא ברור.

לפי סדר היום, זה לא יוכל לעלות ביום רביעי, גם לפי סדר היום של הכנסת וגם לפי סדר היום של שר המשפטים. אנחנו חושבים שכל רגע שאנחנו לא מתקנים את המצב שבו אנחנו עוברים על החוק שבו יש סיכוי שאי אפשר יהיה להשתמש בראיות שהתקבלו על ידי חוקרי נוער וילדים, אנחנו מזיקים למערכת המשפט, אנחנו מזיקים לקורבנות.

שיכנעת אותנו.

לכן אנחנו מבקשים פסק זמן שבמסגרתו נוכל להיערך, ויפה שעה אחת קודם.

אני בדרך כלל מתנגד לפטור מחובת הנחה, אבל אם זה מציל ילד אחד מישראל, זה חשוב.

למה היה צריך פטור מחובת הנחה? למה הממשלה לא הביאה את זה קודם?

הממשלה לא יכלה לנחש שאנחנו נחוקק את החוק המרחיב, אבל אני עדיין חושב שהעובדה שלשר המשפטים אין זמן ביום רביעי, בכל הכבוד הראוי, זו לא סיבה לפטור.

ביום רביעי זה יובא לדיון בסוף סדר היום, ולא מן הראוי ששני חברי כנסת יצביעו עבורו. צריך להביא את זה לידיעת כל חברי הכנסת.

מי תומך בבקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה? מי מתנגד?

הצבעה
בעד - 10
נגד -?
נמנע - 1
אושר פטור מחובת הנחה בכל הקריאות.

ה. פניית חה"כ סילבן שלום בדבר קביעת מועד לדיון בהצעת חוק משאל עם

חה"כ שלום, בבקשה.

אני מודה לאדוני היושב ראש. הכנסת צריכה, בעקבות החוק שעבר בפברואר 1999, לנסח ולהביא לדיון ולהצבעה הצעת חוק משאל עם, שתקבע את הכללים והנהלים למשאל העם. הכנסת תצטרך בשבועות הקרובים לגבש הצעת חוק יסוד: משאל עם, שתקבע את הכללים לעריכת משאל עם בישראל בנושא הגולן. אין ספק שההצעות השונות מעוררות תמיכה והתנגדות, כל אחד לפי מיקומו וראייתו. אבל אני חושב שאין ספק שכולם רוצים לשמור על מידה ברורה של שיוויוניות ושל הוגנות. הצעת חוק ממשלתית עוברת ישר לקריאה ראשונה, ועם הרוב הקואליציוני היא גם משוחררת מחובת הנחה. הצעת החוק השניה, שהיא הצעת חוק פרטית, אמנם שתומכים בה חלק גדול מסיעות הבית, היא עדיין צריכה לעבור הליך של קריאה טרומית, וצריכה להמתין את אותם 45 יום שכתובים בתקנון. מאחר שהנושא הזה הוא מאוד מהותי, נושא עקרוני ממדרגה ראשונה, אני חשבתי שהדברים האלה צריכים להיעשות בו-זמנית באותו יום. מאחר שאנחנו הגשנו את ההצעה ב20- בדצמבר 1999, עדיין לא עברו יותר מ45- יום. אתמול ועדת השרים לחקיקה החליטה לאשר את הצעת החוק הממשלתית למשאל העם. יש כבר שיפור בהצעה, מוכנים למימון מפלגות.

זה חוק נפרד.

זה חוק נפרד.

אבל אמר לי יושב ראש הקואליציה לפני הפגישה, שעל רוב הדברים תהיה הסכמה, גם בנוגע לתעמולה, גם בנוגע למימון, גם בנוגע לדברים אחרים, ומה שיישאר במחלוקת היא שאלת הרוב, שהיא השאלה המהותית והאקוטית של ההצעה הזאת. מאחר שאני לא חושב שצריך להיות יתרון למישהו בעניין הזה, למרות שהיתרון כבר קיים, כהצעת חוק שעולה בקריאה ראשונה, מול הצעת חוק בקריאה טרומית, ומאחר שאני חושב שבאותו יום יהיו כל 120 חברי הכנסת כדי להביע את עמדתם ואת דעתם על ההצעה הזאת, ומאחר שלאחר מכן שתי ההצעות תרדנה ביחד לוועדה, אם הן תעבורנה, והדיון בהן יהיה דיון משולב, אני מבקש שלא רק שתי ההצעות האלה, אלא כל ההצעות שקשורות למשאל העם, ויש הצעות שונות ומגוונות, מורחבות, של חברי כנסת נוספים, יידונו כולן באותו יום. יש כאלה שכבר עברו את 45 הימים, ולא צריכות בכלל את האישור שלנו, אבל מאחר שהן הצעות חוק פרטיות של מספר יותר קטן של חברי כנסת, הם לא ההצעה שמגבשת את סיעת הליכוד, ישראל בעליה, ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, ש"ס, המפד"ל, ועוד חברי כנסת בודדים ממפלגות כאלה ואחרות. יש רשימה שלמה של אנשים שעומדים מאחורי ההצעה הזאת. אין המטרה לקבל פה שום יתרון, אלא להגיע למצב שבו החיסרון שכבר קיים, של טרומית מול ראשונה, יהיה החיסרון היחיד, ולקיים את הדיון באותו יום.

לשם כך, פניתי ליועץ המשפטי לכנסת, שהוא איש האמון עליי, אני חושב שעל כולנו, בהגינותו, ביושרו, והוא אמר לי מה ההליך שצריכים לבצע. פניתי לפי סעיף 135א' ליושב ראש הכנסת, כדי שייקבע מועד לדיון. ועדת הכנסת מוסמכת לקבוע שהדבר הזה ייעשה פחות מ48- שעות לאחר ההגשה, ולא ניצלתי את העניין הזה, כי לא ביקשתי שזה יהיה 48 שעות לפני ההגשה. אבל אני ביקשתי שזה יהיה בתוך אותם 45 יום. לכן פניתי ליושב ראש הכנסת, שמוסמך ביחד עם הנשיאות, עם הסגנים, למרות שאמר לי מזכיר הכנסת וסגן מזכיר הכנסת, שעד היום זה תמיד היה היושב ראש לבד, עדיין בתקנון כתוב שזה היושב ראש עם הסגנים, בהתייעצות עם הממשלה. פניתי אליו, ואמר לי היועץ המשפטי לממשלה לפנות אליו, כי זה ההליך. כעבור שבוע ימים אם אין תשובה, פונים לוועדת הכנסת, וכך עשיתי. פניתי ב20- בדצמבר ליושב ראש הכנסת, ומאחר שלא קיבלתי שום תגובה לעניין, פניתי ב27- בדצמבר לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת, על פי הסעיף, קובעת שניתן להניח את זה לדיון ולהצבעה תוך 14 יום. מבחינתי לא איכפת לי שזה יהיה גם 17 יום, אבל ההחלטה צריכה להיות החלטה אחת. אני קורא לך, חה"כ פינס, כי אני חושב שזה באמת נותן איפיון של אחדות לכל הבית בעניין הזה, שאין עניין של ניצול בנושא כל כך מהותי, של רוב ומיעוט, נתאחד כולנו סביב הדבר הזה. זה לא נותן שום יתרון לאף אחד, אבל זה נותן מצב שבו כל 120 חברי הכנסת נוכחים באותו יום. זה יום שלם שאנשים יצטרכו להכריע, או בעד זה או בעד זה. יש כאלה שיירצו להצביע נגד שתי הצעות או בעד שתי הצעות - יחליטו כולם מה הם רוצים, אבל צריך לעשות את זה באותו יום.

אני ביררתי גם עם הממשלה. לממשלה יש כוונה להעביר חקיקה, שיפעילו חקיקה מזורזת אולי לעניין הזה. הכוונה שלהם היא להביא את זה בזמן הקרוב. מאחר שהם יביאו את זה בזמן הקרוב, כי הם יקבלו שחרור מחובת הנחה ממך, ומוועדת הכנסת, אני מבקש שההחלטה של ועדת הכנסת, שכל הסיעות יתאחדו מאחוריה, תהיה החלטה אחת, שאומרת שביום שעולה הצעת הממשלה, אנחנו נשאיר את זה לעניין של הממשלה, תעלה גם ההצעה הזאת, ויחד איתה כל ההצעות האחרות, שעלו כהצעות פרטיות של חברי כנסת בודדים, וזה יהיה יום אחד של דיון, שכולם יגייסו את הכוחות שלהם לאותו יום מרוכז, יצביעו בעד ונגד כל הצעה, ומה שיהיה בסופו של דבר שם ברוב ומיעוט.

כל מה שאמר חבר הכנסת סילבן שלום, אכן כך היה, ועל פי עצתי הוא פנה לוועדת הכנסת, ולוועדת הכנסת יש סמכות לקבוע שניתן להניח את זה תוך 14 יום. אלא מה? יש פה רק עניין שהוועדה צריכה גם לשמוע את עמדתו של יושב ראש הכנסת או אחד מסגניו, ואת נציג הממשלה. הרי גם חבר הכנסת סילבן שלום בעצמו בא ומדבר על הצורך בתיאום כזה. לכן, חייבים לשמוע את שניהם, מה עמדתם לגבי זה.

האם יושב ראש הכנסת הוזמן?

לא, אבל לנציג הממשלה אני שולחת תמיד הזמנה, אבל לא תמיד הוא מגיע.

צריך להזמין אותם ספציפית לסעיף הזה.

אז אני כבר אומר שהדיון לא יסתיים היום.

הממשלה הוזמנה ולא הגיעה.

לא נאמר לה שיש דיון על דבר כזה.

אם יתקיים בירור טלפוני בעניין עם מזכיר הממשלה או עם סגן מזכיר הממשלה, האם זה מספק?

בכנסת ובוועדות הכנסת אין נוהגים כמו בממשלה. בכנסת ובוועדות הכנסת הכל נעשה באופן אישי. לא עושים משאלים טלפוניים, לא מצביעים באמצעות שליח.

אם מגיע פקס שעמדת הממשלה היא כך וכך, האם זה לא מספק?

צריך לשמוע - -

לממשלה ניתנת כאן זכות וטו שלא מגיעה לה.

כאשר שולחים את ההזמנה הזאת כמו שהיא לממשלה, הממשלה לא יודעת שמדובר פה על סעיף 135ב' שמחייב לשמוע אותה. היא רואה את סדר היום, ולא מצלצל לה שום פעמון. לכן צריך להבהיר שביום זה וזה, ולהבהיר את הבקשה. חה"כ ריבלין, הממשלה קראה את סדר היום, היא רק לא יכלה לדעת שפה היא צריכה לתת חוות דעת.

אנחנו נקיים היום את הדיון, ובוודאי יושב ראש הוועדה יזמין את הממשלה באופן ספציפי להמשך הדיון.

אני מבקש דבר אחד, שהדיון יתקיים בכל מקרה בטרם הנחת ההצעה הממשלתית על שולחן הכנסת.

זה יהיה ביום שני הבא.

אני לא מבין דבר אחד. אם הכוונה שלך היא עקרונית, איך קרה שטכנית רק ב20- בדצמבר אומרים זאת. הרי ראש הממשלה, בנאום ההכתרה שלו, דיבר על זה כבר שהוא הולך על הסדר שלום אפשרי עם סוריה, וכו', וכו'. כלומר, היתה לך חצי שנה להגיש את זה. מדוע לא הגשת אז?

זו שאלה טובה מאוד, אבל התשובה היא פשוטה. גם לממשלת ישראל היו את אותם שבעה חודשים, וגם ממשלת ישראל לא הגישה עד היום את ההצעה. אני כבר הנחתי, והממשלה אפילו עוד לא הניחה. כנראה שהיו כל מיני קשיים לעשות את זה בצורה מרוכזת. המטרה היתה, גם של הממשלה וגם של האופוזיציה לעשות את זה בהסכמה כמה שיותר רחבה, ולכן היה צריך להניח את זה לאחר שהיו מגעים והיו שיחות. עצם העובדה שאני הנחתי והממשלה עוד לא הניחה, לא צריכה לעמוד לי לרועץ. אנחנו כבר הגשנו את ההצעה. ההצעה הזאת מונחת. הממשלה עצמה עד היום עוד לא הניחה, כי גם היא קיימה דיונים רבים עם כל מרכיבי הקואליציה, כך שזאת הסיבה גם שלנו וגם של הממשלה.

חה"כ גפני, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מתנגד בכלל למשאל עם, ולכן אני רוצה לדבר לגופו של עניין. הסיעה שלנו מתנגדת למשאל עם. אני חושב שזה דבר לא נכון, ומיד אסביר באריכות מדוע זה מסב נזק עצום, ולמה זה לא מתאים למדינת ישראל. אנחנו לא שוייץ. בעניין הזה זה חד משמעי שלא צריך משאל עם. על אלף ואחד דברים אפשר לעשות משאל עם, וזה נושא קרדינלי, וצריך בעניין הזה אחריות רבה. זאת לא חוכמה שאתה מאפשר משאל עם, כשהתקשורת תעבוד לצד מסויים, ופתאום יעלו פרשיות שיטו את לב הציבור לכאן או לכאן. אני לא חושב שמשאל עם הוא נכון.

אני רוצה לדבר לגופה של ההצעה של חה"כ סילבן שלום, מבלי להביע עמדה לגוף החוק. אצלנו ידונו בעניין בכובד ראש, אנחנו מאוד מתלבטים, והנושא הוא מאוד קרדינלי, כי חיי אדם תלויים בשאלה הזאת. אנחנו דנים בזה כבר בכובד ראש. אני ממש לא מבין הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הממשלה החליטה אתמול על חקיקת חוק משאל עם, להביא אותו לוועדת הכנסת, כאשר כל כותרות העיתונים אומרות שמשאל העם ייערך במתכונת שהממשלה מציעה, כאשר יודעים שיש חלק גדול מחברי הכנסת שחושבים אחרת, שחושבים שמשאל העם צריך להיערך אחרת. יש מיעוט קטן שחושב שבכלל לא צריך משאל עם.

כאשר יש דיון בוועדת הכנסת, והממשלה לא מזדעקת מלכתחילה, ואנחנו רוצים שלום עם סוריה, ואנחנו בכל אופן לא סוריה, אנחנו מדינה דמוקרטית, ויש לי עמדה נחרצת שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית, גם צריכה להיראות כלפי חוץ, וגם צריכה להוכיח את זה כלפי פנים. הגמרא במסכת ברכות אומרת: אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור תחילה. זאת אומרת, כדי לבחור חבר כנסת, הציבור צריך לבחור אותו. אני רוצה שתהיה מדינת הלכה, ומדינת הלכה היא מדינה דמוקרטית, ועסקי הציבור מתנהלים באופן דמוקרטי, אבל זה לא רלבנטי לעכשיו. על כל פנים, חה"כ אופיר פינס, אתה הנציג הבכיר כאן של הקואליציה, בהיעדר נציג ממשלה, ואני חושב שהדיון הזה מיותר. אני חושב שהדיון הזה מכתים את הממשלה, את ראש הממשלה ואת הכנסת. יש ויכוח בעם האם צריך משאל עם, ואיך הוא צריך להתקיים, בנושא הקרדינלי, המהותי ביותר, לקיומו של העם כאן, לקיומה של המדינה. בדבר כזה צריך שיהיה ויכוח פרוצדורלי האם הכנסת צריכה לקיים את שני הנושאים או שלושת הנושאים או ארבעת הנושאים - יש כמה חוקים בעניין הזה - האם לקיים באותו יום? לא רק שלממשלה ישנה זכות הקדימה בעובדה שהיא מדלגת על הקריאה הטרומית, והיא יכולה להשתחרר מחובת 45 יום, והחלטות הממשלה מבחינת הכנסת, הן מחייבות הרבה יותר מהצעות חוק פרטיות. כאשר מדובר בהצעת חוק שמאחוריה עומדים כמעט 60 חברי כנסת, להוציא חמישה חברי כנסת של יהדות התורה, שלו היינו מצטרפים, אז היו 61 חברי כנסת, ואנחנו לא הצטרפנו, מכיוון שאצלנו זאת שאלה שאנחנו דנים בה עד לרגע זה, ואנחנו ממשיכים לדון בעניין הזה באינסטנציות הכי גבוהות אצלנו. לבוא ולדון בזה?

נכון, היועץ המשפטי לכנסת צודק במאה אחוז, שצריך להביא את נציג הממשלה. נציג הממשלה היה צריך להתנדב ולבוא לכאן, ולהגיד שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ואנחנו הממשלה מבקשים שהכנסת תביע את דעתה באופן חד-משמעי, והדיון הזה הוא מיותר, הוא מבייש אותנו.

תודה. חה"כ מילוא, בבקשה.

אני באופן מפתיע מוצא את עצמי מסכים עם החלק השני עם דבריו של חה"כ גפני. אני מאוד בעד משאלי עם, ואני חושב שמשאל עם נותן בהחלט אפשרות למקד את הנושא בבעיה שעומדת על הפרק, ולקבל הכרעה תוך כדי שכנוע הציבור בצורה מסודרת, ולדעתי ההחלטה לקיים משאל עם היא החלטה נכונה. אני חושב שכל ניסיון של הממשלה בנושא הזה לעשות איזשהו גימיק- -

איחזוז בעברית.

כן, ולא לאפשר לכל ההצעות לעלות, ואני אומר לכם, אני חושב שלכל ההצעות צריכים לאפשר לעלות, גם הצעות שאני לא בעדן. אני לא בעד, למשל, התייחסות שונה לאזרחים במדינת ישראל, לא חשוב מהם, מיהם, כמה זמן הם בארץ, ומאיפה הם, אני רוצה לתת לכל אזרח זכות שווה. אבל אני מוכן שתעלה הצעה של מי שחושב אחרת גם כן, וצריך להצביע עליה ולהחליט. אנחנו לא יכולים, אסור לנו כקואליציה וכממשלה בנושאים כאלה, להשתמש ברוב שלנו כדי לעשות דברים. לכן אני ממליץ לידידי אופיר פינס, שיבהיר גם לנציג הממשלה, שאמור לבוא הנה ולהעביר לנו את עמדתו, שזאת תהיה טעות ממדרגה ראשונה, מבחינתה של הממשלה, בנושא הזה לא להיות הכי פתוחה והכי מתחשבת בעמדות האופוזיציה, ודאי בתחומים הנוהליים. בתחומים המהותיים יש עיכובים, אבל בתחומים הנוהליים חייבים לעשות את זה. אני אומר שאם תהיה הצבעה פה, אני לא אוותר על זכות האופוזיציה לנהל את המאבק הזה בצורה הכי מאוזנת והכי הוגנת.

חה"כ מילוא שיכנע אותי.

תודה. חה"כ עזרא, בבקשה.

אני בהחלט מצטרף לעמדה שאותה הביע חה"כ מילוא, וממילא לדברים שאמר חה"כ סילבן שלום, אבל אני מבקש להגיד דבר אחד. לדעתי, המועד של הדיון בכנסת, אסור שיפגע ביכולת המיקוח של ראש הממשלה בנושא הגולן. לעיתוי יש משמעות רבה לפי דעתי, ואני חושב שצריכה להיות הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה לעשות את זה מאוחר ככל האפשר, על מנת שהדבר הזה לא יביע את עמדתה של ישראל, הן בדברי הממשלה והן בדברי האופוזיציה. לכן המועד צריך להיות בהחלט מועד חכם מבחינתה של ישראל.

הדבר השני שאני מבקש להגיד, אני חושב ששתי הצעות חוק, גם שלי עם 14 חברי כנסת, וגם של חה"כ דני נוה- -

יש עוד הצעת חוק של המפד"ל.

אתה לא ציינת אילו הצעות אחרות. אני מבקש שבדיון שזה יהיה עם הממשלה, שזה לא יישכח. אני באמת מבקש שהדיון הזה לא יפגע ביכולת המיקוח של ממשלת ישראל, ואנחנו צריכים להיות מאוחדים בעניין הזה.

תודה. חה"כ דהאמשה, בבקשה.

אני חושב שבכל העניין של משאל עם, יש פה למעשה ערעור על אושיות הדמוקרטיה ועל סמכויות הכנסת. את משאל העם קיימנו ב17- במאי בבחירות. כאשר העם בוחר כך את נציגיו, יש להם את כל הסמכות, גם מוסרית, גם חוקית, להכריע בדברים. למה צריך לטרטר את העם עכשיו ולחזור למשאל שאנחנו לא יודעים מה תהיינה תוצאותיו? הרי לא כל בני העם מסוגלים, ויש להם את האפשרות והיכולת להכריע באופן אובייקטיבי. יש בזה גם פגיעה ביכולת המדינה והממשלה. בנוסף לכל אלה, מטילים על ראשנו נושא שמערער על עצם הקונצנזוס שקיים במדינה.

תודה. חה"כ עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני באופן אישי מתנגד למשאלי עם, משום שזאת בעיה מאוד קשה. במדינת ישראל יש סוגיות כל כך מסובכות ומורכבות, והניסיון של האנשים הפוליטיים לשחרר את עצמם מאחריות, הוא ניסיון בעייתי. כי מה בעצם אומר לעצמו כל איש פוליטי? הכי נוח לי לבוא לציבור, שיתגוששו ברחוב, ומה שיצא יצא. האמת היא שאפילו לחברי הכנסת שיושבים כאן, אני לא יודע אם יש מספיק נתונים וכלים להכריע בשאלה כל כך מורכבת ומסובכת. מעטים חברי הכנסת כאן שמודעים מה זה סידורי בטחון, מה זה תחנות התראה, מה זה רדיוס התראה, כן בחרמון, לא בחרמון. אני באופן אישי אומר לכם שכאזרח המשיב על משאל העם, יהיו לי ספקות רבים. תעמוד בפניי השאלה האם ההצבעה נגד במשאל העם תיצור סחרור מחודש במזרח התיכון. זאת השאלה היחידה שתעמוד בפניי. האם משאל העם הוא הדרך היחידה להוציא את החיילים מלבנון, זאת השאלה שתעמוד בפניי. אם ישאל אותי אזרח אם אני בטוח שיש סידורי בטחון, אין לי תשובה. על אחת כמה וכמה אם מטילים את זה בידי האזרחים עצמם. אני חושב שזה דבר לא פשוט.

דבר נוסף, יכול להיות שצריך ליזום משאל עם בנושא אחר לגמרי. הולכים לנושא הכי מורכב והכי קריטי. אין לנו ניסיון, אין לנו מודל. אולי בגלל בעיות טכניות בסוף יהיה שיבוש, והתוצאה תהיה תוצאה שזה לא באמת מה שרוצים. מדינה הולכת למהלך כל כך מסובך ומורכב, אין לה ניסיון בזה, אין לה יכולת בזה. היא לא יודעת מה יהיה אופי העניין. כמובן, מכיוון שמחוייבות ממשלות מתמשכת, וממשלה מחוייבת לממשלה, ואנחנו יודעים מתי נולד הנושא הזה של משאל עם, זוכרים כולם את העמידה המפורסמת של מוטה גור זכרונו לברכה על דוכן הכנסת, באחד הרגעים הכי קריטיים סביב הוויכוח על חוק הגולן, ואמר: אני מתחייב בשם ראש הממשלה למשאל עם.

מוטה גור זכרונו לברכה אמר שאם תהיה הכרעה נלך למשאל עם. יוסי שריד קם וצעק: מי שמך? מה פתאום? הוא לא ידע שרבין אמר לו להגיד את זה.

ברור, זה היה מתואם עם ראש הממשלה. אבל מאותו רגע התחילה דינמיקה, שהכנסת יצרה מחוייבות, ואני לא חושב שהיתה בחינה לגבי ההשלכות לגבי הנושא עצמו, ובוודאי לא לגבי ההשלכות בעתיד. הציבור בחר בנו כדי שיהיה לנו אומץ להביע עמדות, ולהצביע באחריות. אנחנו עושים מעשה פחדנות כמעט, כי מעבירים את אותו כדור, את הדבר הכי חשוב, מחזירים לעם. אבל אם נגזר, אני בהחלט חושב שמוכרחים לקיים דיון משולב. אני לא רואה שום יתרון לממשלה, בזה שהיא צריכה לגייס רוב נגד ההצעה של חה"כ סילבן שלום. להיפך, יש דיון, מה חשוב הצד הפורמלי? זה בקריאה טרומית וזה בקריאה ראשונה או שניה. זה נושא כל כך קריטי, שהצדדים הטכניים צריכים להתבטל מאליהם. אני בעד שאם כבר נגזר שיהיו דיונים מהסוג הזה, שיהיו דיונים משולבים, כשיש הצבעה אחת, ולא בכל פעם נקרע את העם מחדש בתוך הכנסת. אולם המליאה צריך פעם אחת לרתוח, ואז יודעים מה העמדה שהכריעה. אם כבר נגזר שיהיה משאל עם, אני בעד שההצעות יעלו באופן משולב ולא בתאריכים שונים.

תודה. חה"כ זאבי, בבקשה.

אני רוצה להשיב לחבריי, חה"כ דהאמשה וחה"כ פרץ. הנושא של משאל עם איננו המצאה של מי שבעד הגולן או נגד הגולן. הוא היה המצאה של יצחק רבין זכרו לברכה- -

שהימין נפל בפח שהוא טמן לו.

בבחירות האחרונות לא עמד הנושא המדיני כמעט לבחינה, הוא לא היה ISSUE. הנושא היה טוהר הבחירות, האישיות של מועמד א' לעומת מועמד ב', ואני מכיר אינספור אנשים שרצו להחליף את השלטון הקודם, ומתנגדים לירידה מהגולן. יצחק רבין זכרו לברכה זרק לחללו של עולם את האמירה: אנחנו הולכים למשאל עם. לכן, אם כן משאל עם או לא משאל עם, זה בכלל לא נושא שאנחנו יכולים לדון בו. זו התחייבות מוסרית של ראש הממשלה הקודם שנרצח.

חה"כ זאבי, אבל זו גם שאלה שנמצאת בחוק.

אבל אני רוצה להסביר לכם שאין לכם ברירה מוסרית, אולי גם חוקית, אלא ללכת למשאל העם. כשהולכים לעניין של משאל העם, יהיה מגוחך מאוד שהממשלה תעמיד לדיון פעם אחת את החוק שלה, שהוא נהנה מכל היתרונות שדיברו עליהם קודמיי, לעומת הצעות חוק פרטיות, שיידונו יותר מאוחר בנפרד. זה יהיה מגוחך ציבורית, מוסרית, ואפילו אולי יורידית. אי אפשר לעשות את זה. לכן, אין ברירה אלא לקבל את בקשתו של חה"כ סילבן שלום, ולכרוך את כל ההצעות לדיון אחד, ביום אחד, ולא חשוב מיהו המציע, הצעות שנראות לי והצעות שלא נראות לי, והצעת הממשלה שהיא טובה או לא טובה, כולנו צריכים לדון ביום אחד באותו נושא, אחרת זה יהיה פיאסקו.

תודה. חה"כ אדלשטיין, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני בעצם מסכים גם עם הרישא, כמו חה"כ מילוא, וגם עם הסיפא, כמו חה"כ גפני, כי פשוט אני גם בעד לערוך משאל עם, ואני גם מסכים עם מה שאמרת, שאת הנושא שאנחנו דנים עליו היום צריך להביא בקונצנזוס, ואפילו לא לערוך את הגיוס בשני הצדדים, כי זה פשוט מבייש. שתי הסיבות שבעקבות הדיון שמתפתח כאן אני רוצה לומר בכל זאת שני משפטים, הן - ראשית, בחדר הזה אנחנו יוצרים דה-לגיטימציה בדברים שאנחנו אומרים, של אזרחים ובוחרים שלנו, וממך, חה"כ עמיר פרץ, שתמיד דואג לאזרח הקטן ולעובד, לא ציפיתי לשמוע שהאזרחים לא מסוגלים להכריע בסוגיות שעומדות על הפרק- -

אני לא מסוגל.

הסיבה השניה היא שההערות של חברי הכנסת כאן מראות עד כמה חשובה חקיקה מסודרת בנושא. אני, למשל, אתנגד בכל כוחי להכריע בסוגיות שחה"כ פרץ מעלה. להכריע אילו סידורי בטחון יהיו במשאל העם? אני בודק את ראש החטיבה שם, או המח"ט שבשטח? זה אבסורד. אנחנו צריכים בחקיקה משולבת, בדיון מסודר ומשולב, ולא במשחקים של גיוס רוב בוועדת הכנסת, לבדוק מהו משאל העם, מהן השאלות שתשאלנה, באיזה עיתוי, כי נראה לי שהדיון מראה שאנחנו בעצמנו עוד לא מגובשים על מה אנחנו רוצים להצביע, ומה אנחנו רוצים להכריע בממשלה.

תודה. אני מתחייב להביא את העניין הזה.

יש לי שאלה פורמלית ליועץ המשפטי. האם חוק משאלי עם הוא חוק משאלי עם, או שזה יהיה חוק לגולן?

רק לגולן.

הצעת החוק של הממשלה היא הצעת חוק יסוד: משאלי עם, והיא באה לקבוע באילו מקרים ניתן לקיים משאלי עם.

אני רוצה להדגיש שהצעת החוק שלנו היא רק על הגולן.

אני מאוד מבקש שהנושא הזה יובא להכרעה בוועדה במועד מוקדם, שלא יידחה העניין. שזה יהיה תוך שבוע עד עשרה ימים.

זה יהיה ביום שני הבא.

עוד שאלת הבהרה ליועץ המשפטי. אם עוברת הצעת החוק של הממשלה, הצעת חוק יסוד: משאל עם, המשמעות של זה היא שהכנסת החליטה שישנו המושג של משאלי עם בחוק, כלומר, מחר אפשר לעשות משאל עם על זכויות העובדים, למשל.

לא, מפני שהצעת החוק הממשלתית היא מלכתחילה מוגבלת לסוגיות מסויימות, לא בכל נושא ונושא. ההצעה עוד לא הונחה, יש תזכיר חוק, ובו מתייחסים לשני עניינים, האחד, כל אימת שעולה השאלה של ויתור על שטח, על משפט השיפוט והמינהל של המדינה, והשני, גם החלטות שיש בהם משום קביעת גבולות המדינה. למשל, באזור יהודה ושומרון לא חל בו היום שטח השיפוט והמינהל, ואף על פי כן, אם יהיה הסכם שבו ייקבעו סופית הגבולות, אז זה לא ויתור על שטח שחל בו השיפוט, ואף על פי כן זה יהיה נושא שבו ניתן יהיה לקיים משאל עם.

על ירושלים חל השיפוט.

על ירושלים חל השיפוט, ולכן עליה חל החלק הראשון של מה שאמרתי. או שחל השיפוט, או שלא חל. אין בהצעת הממשלה ברגע זה יסודות נוספים.

אני מבקש להודות לכם, ואנחנו נקבע עם שר המשפטים והממשלה בשבוע הבא.

צריך להודיע להם רק דבר אחד, שהכנסת תראה בחומרה רבה הנחת החוק של הממשלה, מבלי שנתקבלה הכרעה- -

למה שנאיים? אולי הם מסכימים? אנחנו נזמין בשבוע הבא את הממשלה, נשמע אותה, ואני מקווה שנחליט.







ו. הלשכות הפרלמנטריות של חברי הכנסת

הנושא הוא הלשכות הפרלמנטריות של חברי הכנסת. היו כמה בקשות של חברי כנסת, ואני ביקשתי לשתף אתכם ולא לקבל החלטה. היו החלטות של ועדת הכנסת בעניין של הלשכה הפרלמנטרית, מאוד מאוד ספציפיות, מדוייקות, ברורות וחד משמעיות, ולפעמים יש חריגה, למשל, בעניין חברי הכנסת החדשים. הם רק נכנסו ואיחרו את המועד של שכירת לשכה, ואנחנו מתכננים ללכת איתם לקולא ולא לעמוד איתם על קוצו של יו"ד בכל נושא. יש מקרים שלפי דעתי מחייבים גם שינוי בהחלטה. אנחנו לא מדברים כאן על הגדלת תקציב או הורדת תקציב, אלא יותר חופש פעולה בתוך התקציב של הלשכה הפרלמנטרית. ראשית, אני רוצה להתחיל עם בקשתו של חה"כ משה ארנס.

אם עוסקים בשמות ספציפיים, אני מבקש שהדיון יהיה סגור.

בסדר. חה"כ משה ארנס, אולי תוכל להסביר לנו היום מדוע הגשת בקשה.

אני מבין שכוונת הכנסת היא לעודד את חברי הכנסת ולאפשר להם לפתוח לשכות פרלמנטריות. אני מסתמך על הניסיון שלי. אני שכרתי לשכה, ומצאתי שהתקציב החודשי העומד לרשותי הוא בקושי מכסה את שכר הדירה של הלשכה, ולכן מתעוררת בעיית הריהוט. לו יכולתי להשתמש בתקציב שעמד לרשותי בחודשים האחרונים, בטרם שכרתי את הלשכה, יכולתי גם לרהט את הלשכה ולהתחיל לפעול, אבל כפי שזה עומד כרגע, אני מבין שמה שעמד לרשותי כל עוד לא היתה לי לשכה, הוא אבוד, ואני לא יכול להשתמש בו. הבקשה שלי היתה לנצל לפחות חלק מהתקציב הזה לריהוט.

מירי, אולי תסבירי לחברי הוועדה, שיבינו שלמעשה לפי פרק הזמן שחה"כ ארנס שכר את הלשכה, אינו יכול לקבל על פי ההחלטה תקציב לריהוט כרגע. האם זה נכון?

אחלק את תשובתי לשניים, מה אומרת ההחלטה בכלליות, ומה אנחנו אמרנו לגבי חברי כנסת חדשים. ההחלטה בכלליות אומרת שאנחנו בנינו איזשהו מידרג לגבי קבלת כספים לחבר כנסת ששכר משרד ורוצה לקבל ציוד. ההחלטה היום אומרת שחבר כנסת ששכר משרד עד שישה חודשים לא יכול לקבל כסף לריהוט, כלומר, שהחוזה שלו הוא עד חצי שנה.

אני הבנתי שחייבים לשכור לשנה. אני גם שכרתי לשנה.

לא, אנחנו מעולם לא אמרנו שחייבים לשכור לשנה. היות שהתעוררה בעיה לגבי חברי הכנסת החדשים, קבעה ועדת הכנסת איזשהו הסדר שכן יהיה אפשר לקבל כסף לרכישת ציוד, למרות ההגבלה שקיימת לחצי שנה. כאן אני לא כל כך יורדת לסוף דעתו של חה"כ ארנס, ואני שואלת האם כאן עומדת לשאלה שאלה עקרונית לבטל את המידרג שקיים, ליחס שבין קבלת התקציב לבין אורך השכירות.

ברשותך, פשוט לא הבנת את הנתונים. כאשר הייתי כאן בינואר שעבר, שכרתי משרד ליותר משישה חודשים. הואיל שחבר הכנסת משה ארנס נפרד מהכנסת כדי להיות בממשלה, וחזר לכנסת ביולי, החוזה שלו שהוא עד יולי הבא, והוא לא נחשב בעינייך, כי שנת הכספים נגמרת בינואר. לכן, הבעיה הזאת לא נכנסה באותו מודל שאנחנו יצרנו כדי לאשר גם שכר דירה וגם רכישת ציוד.

אם הוא שכר לשנה, אז הוא לא משלם- - אז הוא מקבל 50%. זאת לא השאלה שחבר הכנסת ארנס מעלה. אם לחבר הכנסת ארנס היה שוכר לשנה, לא היתה מתעוררת שום שאלה לגבי התקציב.

הוא שכר לשנה.

יכול להיות שהוא שכר לשנה באלף דולר, ואז יש שאלה לגבי הסכום.

אנחנו מדברים עכשיו על שנת התקציב הנוכחית, שבה השכירות שלו היא למעשה לחודשיים-שלושה, נכון?

מה שאמרתי הוא נכון מאוד. ביולי שנה זאת, כאשר נבחר פעם נוספת משה ארנס להיות חבר כנסת, הוא בא לכנסת ואמר שהוא שוכר לשכה בהתאם להוראות לשנה. אמרו לו שהוא יכול לשכור עד סוף שנת הכספים. לכן הוא לא נכלל במסגרת של שישה חודשים ומעלה, ולכן היה מנוע מלקנות את הציוד. צריך למצוא לכך פתרון.

השאלה אם הבקשה היא לבטל את המידרג, או הבקשה היא לקבל תקציב. אם חבר הכנסת ארנס שכר מיולי עד דצמבר, והוא היה פחות מחצי שנה.

שכרתי מנובמבר. שכר הדירה מכוסה על ידי ההקצבה, ולא נותר לי שום כסף לרהט את המקום.

הוא היה ארבעה חודשים חבר כנסת לפני כן, הוא לא שכר, ולא ניצל את התקציב, והוא מבקש חלק מהתקציב שעומד לרשותו בחודשים האלה כדי לקנות ריהוט.

חבר כנסת שלא שוכר באותם החודשים, הכסף הזה פשוט נעלם.

אני חושבת שיש בהחלטות הקודמות כמה אבסורדים שצריכים לשנות אותם. האבסורד הראשון הוא שאם אושר לנו לקחת את הלשכה, אז זה צריך להיות סכום שמאושר לכל שנה, ואנחנו יכולים להיות רשאים לנצל את זה במסגרת של סעיפים שאנחנו מחליטים, בלי הגבלות של זמן. אם מישהו לא ניצל את הכספים, אז אפשר לגרור אותם לשנה הבאה במשך ארבע שנים שאנחנו נבחרנו, ולנצל את הכספים האלה.

לא זו השאלה שעומדת בפנינו.

אבל אתה יודע שכאשר אנחנו שוכרים את הלשכה, אנחנו גם צריכים לשלם עבור ארנונה, וכו'.

הנושאים האלה הועלו בוועדת גלנור, וכדאי שחברי הכנסת יפנו את זה לשם.

מי ששוכר לשכה, רשאי גם לקנות ציוד. זה הכל. אי אפשר להיות בלשכה בלי ציוד. חה"כ ארנס, בגלל המגבלות, שואל אם הוא יכול לנצל את התקופה שהוא לא היה בשכירות.

דבר שני, ישנה כאן ההגבלה של לקחת את העוזר הפרלמנטרי, או לקחת מישהו שיסייע בלשכה הזו. אני צריכה בשביל זה לקחת חברת כוח אדם, כדי לשלם להם 50%?

אלה שאלות שאני מבקש שתעלו בוועדת גלנור, כי הם צריכים להחליט.

הועברה ביוני 1999 החלטה לגבי חברי הכנסת החדשים, שאמרה שחבר כנסת חדש ששכר משרד, למרות השישה חודשים שהוא לא זכאי, חברי הכנסת החדשים כן יהיו זכאים. זאת אומרת שאם חה"כ ארנס שכר לשכה רק לחודשיים, ויהיה זכאי בערך ל8,000- שקל כולל, ומזה 50% לציוד. חבר הכנסת היה צריך לעשות את החשבון האם זה מספיק לכלכל את צעדיו, גם לשכירות וגם לריהוט. זו ההחלטה של חברי הכנסת. יכול להיות שיש מקום, אבל זו צריכה להיות ההחלטה של ועדת הכנסת, אם יש מקום או לא.

השאלה כאן היא אם חבר כנסת חדש, שהוא יודע שהוא צריך לנהל את הלשכה שלו ולקנות ציוד, והוא יודע שחלק מהתקציב שעומד ללשכה שלו מוגבל, והוא אומר שהוא רוצה להתחיל את שכירת הלשכה שלו לא עכשיו, אלא עוד שלושה חודשים, לקנות בינתיים את הציוד, להכין את הלשכה, ואחר כך לפתוח אותה, אז אנחנו פה מגבילים אותו ואומרים לו לא? למה לנו את המגבלה הזאת, ולמה לנו לקצץ את הסכום לריהוט? מדובר בהרבה ציוד שעולה הרבה כסף, שהתקציב לא עונה עליו. אני מציע להגיד שהסכום שהוקצב לשכירות לשכה יעמוד לחבר הכנסת. לא בחישוב של כמה חודשים הוא שכר, אלא בחישוב שממתי שהוא מתחיל לכהן בכנסת, עומד לרשותו תקציב יחסי לשלושה חודשים, ואז הוא יכול להתחיל ברכישת ציוד.

אם חבר כנסת חדש נכנס ביוני או ביולי, ויש לו חצי שנה של שכירות, כלומר, 5,000 דולר, הסכום הזה יעמוד לרשותו, לריהוט, לציוד, כולל שכירות. אם הוא שכר באוקטובר או ביולי, זה לא ישנה, והתקציב אותו תקציב. אנחנו מדברים על חברי כנסת חדשים. לגבי ותיקים, זו תהיה בקשה מיוחדת לוועדה.

אתם מקבלים החלטות, ואנחנו מיישמים אותן. אנחנו מנסים להגן על ההחלטות שלכם, ואז כשמתעוררות בעיות, אנחנו יוצאים כמו חבורה של לא יוצלחים. אתם החלטתם שהתקציב הזה הוא תקציב שנתי שאינו נצבר. השאלה שנשאלת היא שאלה מתקציב 1999, ואנחנו כבר בתקציב 2000. הכנסת צריכה לקבל עכשיו החלטה לתת הוראה לחשב הכנסת- -

זה עניין טכני.

היות שלא משנים את ההחלטה שהתקציב איננו נצבר, אין טעם ללכת רטרואקטיבית, משום שמה שלא קרה כבר, לא מועבר.

אנחנו מעלים את זה בגלל בעיה שמונחת לפנינו.

אבל זו אותה בעיה. התקציב רטרואקטיבית 1999 מת.

אני מבקש שלא תפרשנו את ההצעה שהועלתה כאן. יש לך הצעה אחרת?

הסיבה שאני ביקשתי להגיע לדיון, היתה סיבה אחרת. הוצאות שהוצאו בפועל בחודש נובמבר ודצמבר, עם הקבלות עבורן, כמו למשל טלפון, וכו'.

הם יכובדו בינואר.

לשאלה של חברת הכנסת נאות, אנחנו סבורים שאת ההוצאות שהיו לגבי הלשכה בנובמבר-דצמבר, יש אפשרות לחייב אותן על חשבון 1999, ואין צורך לגרור אותן לשנת 2000.

אני חושב שמספיק עוול עושים לחברי הכנסת בתדמיתם ובכל מה שקשור. אני חושב שצריך שהוועדה הזאת תסמיך את יושב ראש הוועדה ואת יושב ראש האופוזיציה בוועדה, ובכל פעם שיש פרשנות כזאת, אי אפשר לעשות הצגה שיש צדיקים- -

חה"כ פרץ, זה דבר שלא חשבנו עליו.

אני רוצה להתייחס להצעתו של יושב ראש הוועדה. האישור לציוד מותנה תמיד בשכירת משרד. אין משרד בלי ציוד. הציוד מוגבל לסכום מסויים, עד 50%. לא יכולה ועדת הכנסת לאשר 100% של הסכום, כלומר 100% של ה50%- של חצי שנה, עבור תקופה שבה לא היה משרד. מה המקסימום שבמקסימום שאני מנסה ללכת לקראת הצעתו של יושב ראש הוועדה? מי ששכר נניח באוקטובר, התקציב המלא עבור אוקטובר-נובמבר-דצמבר, שלושה חודשים, אם הוא שכר, הוא יקבל עבור שלושת החודשים האלה תקציב מלא, ואילו עבור אותה תקופה שבין כניסתו לכנסת לבין השכירה, והואיל שאנחנו יודעים בסופו של דבר הוא הרי שכר, כי הביא על זה חוזה, אז תקציב הציוד לאותה תקופה, דהיינו, ה50%- של החודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יהיה ה100%- שיעמוד לרשותו.

אף אחד מאיתנו לא חשב אחרת. לא חשבנו לתת לו רטרואקטיבית מינואר.

הפירוש שלך הוא מאה אחוז.

אדוני היושב ראש, מה שהיועץ המשפטי אומר זה לא הגיוני. אם היית עושה חישוב נכון, וכולם היו בטוחים שנשארים פה ארבע שנים, והיית צריך שולחן, היית אומר שהשולחן הזה הוא יחסית מדמי השכירות חלקי ארבע שנים. מה זה קשור בכלל אם הוא שוכר שנה או שנתיים? השולחן הוא תקורה. אם חבר כנסת אומר לעצמו שהוא מעדיף לצבור שלושה חודשי תקציב, כדי להכנס למשרד קצת יותר טוב, אתם אומרים שזה שולחן יחסי? הרי השולחן נשאר.

ביולי נבחר אדם להיות חבר כנסת חדש בכנסת הזאת. הוא שוכר מיולי. מחצית מהסכום שהוא מבקש הוא רוצה לציוד. כמו כן, אם יש לך הוצאה יותר גדולה, נכשיר לך את זה מאותם כספים שיגיעו לך בעתיד, ונקזז לך מזה, כדי שלא יהיה מצב כזה שבו אדם לא יוכל לשכור ריהוט לא מתאים את מעמדו של חבר כנסת לקבלת קהל, ואת האנשים שהוא מקבל אותם ונותן להם כבוד. צריך שהחשב ייקח בחשבון בשכירות, שחבר הכנסת יכול לקבל מיום הבחרו ועד יום שכירתו את אותם כספים, כדי לרהט.

את אותם 50%, ובלבד שהוא שכר בתאריך כלשהו. רק מאותו תאריך שהוא שכר, הוא צריך לקבל מלא.

אם למשל, הוצאתו היא יותר גדולה, יאפשרו לו זאת תוך קיזוז לכספים שיגיעו לו במשך שנת השכירות הבאה.

לגבי רכישה, על חשבון שנה הבאה.

בדיוק.

זאת היתה ההחלטה. אני מבקש שנצביע עליה. יש עוד שלוש בקשות של חברת הכנסת יהודית נאות, לגבי תשלום חשבונות מים, דיברנו על זה, ולגבי חברת הכנסת שלא הגישה חוזה שכירות בזמן, גם היא חברת כנסת חדשה. אנחנו הלכנו לקולא בעניין הזה של חברי כנסת חדשים, ואני מבקש גם לעגן את זה בהחלטה ובהסכמה. יש חברי כנסת חדשים שחלק מהם עדיין ב"הלם קרב", ולכן, עד שייצאו מהעניין הזה.

חה"כ טריף, לא כולם בהלם קרב, ואני רוצה לומר לך שגם אם תבקש את חשבון הטלפון לדצמבר, עוד אין לך אותו.

חברת הכנסת נאות, אין לך בעיה עם זה.

גם חה"כ יצחק סבן השתהה בהגשת החוזה, והוא הגיש אותו מאוחר. אנחנו צריכים לאשר לחברי הכנסת החדשים. האם חבריי בעד הבקשות האלה?

כן.

תודה רבה.

אתי, את מעבירה עכשיו מכתב לוועדה חתום על ידי יושב ראש הוועדה, שאומר: ביום זה וזה אישרה ועדת הכנסת כאמור- - זו החלטה של ועדת הכנסת.

ובאחריות חשב הכנסת לחייב סעיף אחר.

הוא צודק, הוא יחייב סעיף אחר.

בעניין של בקשתו של חה"כ מיכאל איתן, הוא מבקש להעלות שכר עבודה של מזכירה, שכתוב שהיא תעבוד עד 1,500 שקל. הוא מבקש להעלות את זה ל2,500- שקל. למשל היום, יש כאלה שנותנים 1,500 נטו, וזה יוצא 1,700 ברוטו.

אדוני היושב ראש, התקציב לא מספיק.

מכוח אדם זה עולה כפול. אני לא מבין למה זה צריך להיות דרך כוח אדם.

אני לא רוצה להכנס לזה עכשיו. אני כרגע דן בבקשה, לא בנושא אחר.

יש כאן שני דברים, אחד לא דרך חברת כוח אדם, והשני הוא להעלות את השכר.

גם חה"כ איתן טוען שהוא רוצה אופציה להעסקת עוזר פרלמנטרי שלא באמצעות חברת כוח אדם.

למה לא להעביר את זה לגלנור? אלה בדיוק הדברים לשם.

שיהיה להם בדיוק את אותו סידור כמו לעוזרים הפרלמנטריים, בלי קשר לשכרם.

חה"כ מקסים לוי, בבקשה.

אני חושב שכל מבנה התקציב של הלשכות הפרלמנטריות לא נבנה נכון בכלל. אני לא יודע מי בנה אותו, איך בנו אותו. יכול להיות שבנו אותו במהירות, ועשו טעויות בדרך. אני כבר ארבע שנים פה, ולא מנצל את התקציב הזה באגורה. כל המבנה עצמו הוא מבנה לקוי מיסודו. חברי הכנסת עושים לדעתי משגה גדול, בכך שלפעמים הם לוקחים את המבנה על ידי כך שמישהו עושה להם טובה, ואז הוא עובד דרך רשות מקומית, והוא נותן לו במקום 500 דולר, 300 דולר. הוא עושה לו טובה, ויש זיקה מסויימת לבעיה שתתעורר לא היום, אלא מחר. מי מכם יכול לשכור משרד בפחות מ550- דולר? אני חיפשתי, ואין דבר כזה.

המבנה עצמו דפוק. צריך לקחת את כל התקציב זה ולראות אם יש אפשרות לפעול עם תקציב כזה. אם אתה מביא הסכם ש500- ומשהו דולר לשכירות, ואם אתה צריך לשלם מים, ארנונה, חשמל, אתה כבר גמרת את התקציב, ואין לך ממה לקנות ציוד ולא להעסיק אף אחד. עכשיו אומרים לך שאם אתה רוצה לקבל מזכירה, אתה לא יכול לעשות את זה. אני ישבתי עם החשב, והראיתי לו הסכם של 580 דולר משרד בלוד. אני חושב, אדוני היושב ראש, שהוועדה צריכה לשבת ולבחון יחד איך מנסים לבנות לשכה פרלמנטרית בצורה ריאלית.

אני מבקש שחה"כ מקסים לוי יוזמן לוועדת גלנור.

אתה מקבל תקציב מסויים לקנות ציוד, האם כל שנה תקנה מגרסה? אתה צריך בשנה הראשונה להקמת משרד את כל הצרכים, טלפון, מחשב, וכו', ואז בשנה השניה נשאר לך לשכירות. כי במעט הכסף שיש לך, אתה לא יכול לקנות כלום. ישנם חברי כנסת שנכנסים לבור שהם לא יודעים זאת, כי מקבלים ציוד בהנחה, ואחר כך ספק הציוד יבוא ויבקש טובות מחבר הכנסת. לכן צריך לבנות את העסק הזה מחדש. אני יכול לשכור את העוזר הפרלמנטרי של הלשכה דרך החשב פה, שינכה מהתקציב של אותו שכר שמיועד, ויעסיקו עוזר פרלמנטרי כאשר הוא עובד בלשכה, ולא דרך חברות כוח אדם.

בלי שום קשר לוועדת גלנור, אני חושב שאין סמכות לאף אחד, ואני לא יודע אם זה בכלל חוקי, שוועדת הכנסת תנחה איך להעסיק אדם.

אנחנו לא הנחינו, אנחנו קיבלנו בקשה.

הוא מתייחס להחלטה הקודמת שבה נאמר שכוח העזר יהיה דרך כוח אדם.

אני לא מתייחס לגובה השכר. גובה השכר הוא עניין אחר, אבל הסכום שמוקצב יהיה מתקציב העוזרים הפרלמנטריים.

אדוני היושב ראש, אני לא יודע מה דעתו של החשב, אבל נראה לי שהפתרון, כפי שהוצע פה, שזה יהיה בדומה לעוזרים פרלמנטריים, שאין יחסי עובד-מעביד בין הכנסת לבינם, הוא רעיון שראוי שאנחנו נעשה עליו בוועדה שלנו דיון מקצועי.

אני מקבל זאת.

על שיטת ההעסקה צריכים להחליט עכשיו, הפוך ממה שאתה אומר.

בהקשר הזה, ההחלטה היחידה נובעת מהוראות החשב הכללי איך מותר לשלם. יגיד לך חשב הכנסת בוודאי, שאם יבוא עוזר פרלמנטרי ויציג תעודה כעוסק זעיר, וכו', אז אפשר יהיה גם אולי ישירות. יש הוראות איך משלמים ולמי. ההצעה פה כרגע היא לבדוק מבחינה משפטית.

אני לא מסכים.

הבדיקה היא באיזו מידה מבחינה משפטית- -

אדוני היועץ המשפטי, אני לא מקבל את מה שאתה אומר, מכיוון שמה שנכון משפטית לגבי העוזר הפרלמנטרי שנמצא כאן, נכון משפטית לגבי אדם - -

אני לא רוצה שתבחן, אני רוצה להציע הצעה. זכותם לבחון, אבל הם לא יכולים תוך כדי בחינה להמשיך את האפליה. ההחלטה של ועדת הכנסת צריכה להיות שאדם שחבר כנסת החליט להעסיק אותו במשרדו, יועסק על פי כללי ההעסקה שמועסקים העוזרים הפרלמנטריים, כפוף לתקציב שייקבע. יכול להיות שיחליט להעסיק אותו שעתיים ביום, שלוש שעות ביום, לפי התקציב שייקבע לו, אבל לא דרך חברת כוח אדם.

אני הייתי מבקש שהצעתו של חה"כ עמיר פרץ, ואני גם מצטרף אליה, תיבחן. בשבוע הבא אני מבקש להחליט על כך. תודה. באותה הזדמנות אני מבקש להביא את בקשתו של חה"כ מיכאל איתן להעלאת הסכום שאפשר לשלם למזכירה בלשכה הפרלמנטרית.







ז. אישור הצעה לתיקון תקנון הכנסת בדבר שימוש בפלאפונים במליאה ובוועדות

למעשה החלטנו, ולא הבאנו את ההחלטה למליאה. החלטנו על כך, והניסוח המשפטי לצערנו לא הובא, ואני מקווה שההחלטה שהיתה בוועדת הכנסת היתה החלטה יעילה. התיקון לתקנון אומר כך בדברי ההסבר: "בהתאם להחלטת ועדת הכנסת מיום כ"ח בכסלו התש"ס (7 בדצמבר 1999), הוצע תיקון לתקנון הכנסת, שמטרתו להביא להפסקת המקרים החוזרים ונשנים של צלצולי טלפון ושיחות אשר מקיימים חברי הכנסת בישיבות המליאה ובישיבות ועדות הכנסת. לפי המוצע, חבר הכנסת הנוכח בישיבת הכנסת או ועדה מוועדות הכנסת, ואשר מכשיר הרט"ן שברשותו משמיע צלצולים, או שהוא משוחח במכשיר, יוצא מאולם המליאה או מחדר הישיבה לפי העניין, בידי היושב ראש המנהל את הישיבה". זו היתה ההחלטה.

מה עם הזימוניות שמצפצפות?

אותו דבר. כל דבר שיצפצף ויפריע.

כל אמצעי המשמש ככלי עזר להתקשרות מחוץ למליאה, בדרך אחת ובדרך אחרת, טכני או מכני, אסור לשימוש בתכלית האיסור.

אני תומך בהצעה שהיתה.

אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד - 3
נגד - אין

ההצעה התקבלה.
















ח. הרכב הוועדה המיוחדת לעניין החקיקה הנלווית לאי-חידוש ההכרזה על מצב חירום

יש כאן ועדה בת עשרה חברים, שניים מכל ועדה. אני מבקש לאשר את ההרכב כפי שהועבר אלינו על ידי הוועדות. הוועדה תהיה בראשותו של חה"כ יוסי כץ מוועדת החוקה, חוק ומשפט. נציגים מוועדת החוקה - יוסי כץ, טלב אלסאנע; ועדת החוץ והבטחון - סילבן שלום ונעמי חזן; ועדת הכלכלה - אברהם פורז ורוני מילוא; ועדת העבודה הרווחה והבריאות - תמר גוז'נסקי ויאיר פרץ; ועדת הכנסת - עמיר פרץ וסאלח טריף. זו ההצעה.

כל העשרה הם שמאלנים. אין אף אחד מהימין.

"סמכויות הוועדה הן מציאת תחליפים להסדרים המשפטיים הנובעים מההכרזה על מצב חירום לפי חוק יסוד: הממשלה, במטרה לאשר את אי חידושה של ההכרזה ועד להסדרים חדשים בחקיקה רגילה... תוך תיאום בין ועדות הכנסת השונות המיוצגות בוועדה"

אני מבקש שבמקום "מציאת" תרשום "בחינת". אי אפשר להגיד מציאה כדבר מנחה. בחינת תחליפים.

בסדר.

אבל אני לא מקבל את ההרכב. כל הוועדות שלחו שניים-שניים מהשמאל. לא יכול להיות דבר כזה.

יש שם נציגים של מפלגות.

כולם מהשמאל.

אני מציע את חבר הכנסת גנדי כתוספת לוועדה, שיהיו 11.

אני לא רוצה.

הוועדה הזאת מורכבת מנציגי הוועדות.

התוצאה היא שכולם מהשמאל. אני בעד להגיד לוועדות שיהיה איזון. זה נושא פוליטי ממדרגה ראשונה.

דוד העיר הערה נכונה, שכתוב: "הכנסת תבחר ועדה לעניין מסויים, שדינה לכל דבר כדין ועדה קבועה", אז דינה לכל דבר זה כנראה גם בעניין ההרכב. ההרכב הוא בעיקרון של נציגות סיעתית.

הסיעות המיוצגות הן סיעת העבודה, מד"ע, ליכוד, מרצ, ש"ס, שינוי, חד"ש, מרכז, פרץ.

זה הכל שמאל. אני בעד שיהיה פה איזון. שים אחד מהמפד"ל, אחד מהליכוד, ואחד מהאיחוד הלאומי.

אני מבקש להציע הוספת שני נציגים שיגיעו מהמפד"ל ומהאיחוד הלאומי, ואנחנו נאשר את ההרכב הזה.

אין פה אף אחד מהעולים, ויש להם עשרה ח"כים.

מי בעד? ההצעה התקבלה.

אילו ועדות מיוצגות פה?

ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והבטחון, ועדת הכלכלה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת הכנסת.

אפשר להוריד את ועדת הכנסת, ולעשות שלושה מכל אחת מהוועדות האחרות.

ואם יהיו עוד שניים? אני מבקש שנקבל עוד שניים מאחת מחמש הוועדות האלה, בעיקר מחוץ ובטחון ומחוקה.

יש עשרה חברי כנסת עולים, שלוש מפלגות עולים, ואין להם פה נציגות.








ט. הצעת ועדת המשנה לתיקון התקנון - להוספת סעיף 31א

למעשה, זה הנוסח המתוקן למה שהציעה ועדת המשנה, לאור מה שעלה כאן במליאת הוועדה, בנושא תיקון התקנון. כינוס ישיבה דחופה - "יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הכנסת, רשאי בראותו כי התרחש אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן, לכנס את הכנסת לישיבה דחופה בימים ב', ג' או ד', החורגת מסדר היום השבועי בכל שעה, לשם דיון באירוע האמור, והוא יקבע את מסגרת הדיון בישיבה זו. תיקון זה יעמוד בתוקפו חצי שנה מיום קבלתו במסגרת הניסיון של חצי השנה". זה התיקון שאנחנו מביאים לאישור מליאת הוועדה. מי בעד?

הצבעה
בעד - 2
נגד - אין


התיקון התקבל. אנחנו נעביר את זה.








































י. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום

"שביתת העובדים הסוציאליים והשביתות במשק" - של קבוצת ח"כים. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה שייך לעבודה ורווחה.
הצבעה
בעד - 3
נגד - אין
הנושא יועבר לוועדת העבודה והרווחה.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), התשנ"ט1999- של חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי כנסת. חה"כ דיין מבקשת להעביר לוועדה לקידום מעמד האישה. במליאה לא נקבעה שום ועדה. זה שייך לוועדת הפנים, כי זה נושא הרשויות המקומיות. נזמין את חה"כ יעל דיין שתהיה נוכחת פה, ואת יושב ראש ועדת הפנים לפני קבלת ההחלטה.

הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון - ילדים בעלי צרכים מיוחדים), של חברת הכנסת נעמי חזן. נשמעה הצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת החינוך והתרבות או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

החינוך המיוחד שייך לוועדת החינוך. הוחלט שזה עובר לוועדת החינוך.

הצעת חוק שירות הציבור (השתתפות בהוצאות הגנה), של חה"כ יוסי כץ וקבוצת חברי כנסת. לא כתוב כאן כלום. זה שייך לחוקה או לכספים.

זה שייך לחוקה.

נזמין את חה"כ יוסי כץ לכאן.

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - העלאת שיעור שכר המינימום), של חה"כ עמיר פרץ וקבוצת ח"כים. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה או לוועדת הכלכלה.

זה נושא לעבודה ורווחה.

חד-משמעית.

תודה.

הצעת חוק השאלת ספרי לימוד, של חה"כ מיכאל קליינר. שתיהצעות דומות עברו לוועדת החינוך. זה עובר לוועדת החינוך.

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), של חה"כ אריה גמליאל וקבוצת חברי כנסת.

זה עובר לוועדת הכלכלה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30