פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1927

1
ועדת הכנסת
21.12.99

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1927
ירושלים, ב' בחשון, תשס"א
31 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ב בטבת התש"ס (21 בדצמבר 1999), שעה 10:30

חברי הוועדה: היו"ר סאלח טריף
זבולון אורלב
מיכאל איתן
אלי בן-מנחם
מוחמד ברכה
זהבה גלאון
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
מקסים לוי
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין
מאיר שטרית

עזמי בשארה
צבי הנדל
אחמד טיבי
ציפי לבני
האשם מחאמיד
יהודית נאות
מאיר פרוש
שלום שמחון

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת
אביעד קמארה - חשב הכנסת
אוסאמה סעדי, עו"ד - פרקליטו של חבר-הכנסת אחמד טיבי
ארבל אסטרחן - מתמחה

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.
2. בקשת חבר-הכנסת אחמד טיבי להתפלגות סיעת בל"ד.
3. תקציב הקשר עם הציבור לשרים שאינם חברי-כנסת.
4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.
5. פניית חבר-הכנסת לשעבר חנן פורת בדבר שכירת לשכה פרלמנטרית.
1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אני פותח את ישיבת הוועדה. מי מתנגד לפתיחת הישיבה לתקשורת? תודה, הישיבה פתוחה לתקשורת.

הנושא הראשון, החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום. ערעור מספר 1, חבר-הכנסת פריצקי. האם הוא נמצא כאן?

אני מצייג את חבר-הכנסת פריצקי לצורך העניין. ארבעה הערעורים הראשונים הם באותו נושא.

חבר-הכנסת פרוש, האם אתה מוכן לנמק את הנושא "התערבות הנשיא בנושאים פוליטיים"?

כן. לא כל יום אנחנו עדים למצב כזה, ששר בממשלה מכריז על הנשיא שהוא ראש מטה של צד אחד. כנראה שקורה משהו. כנראה שגם חלק גדול מהעם מרגיש שהנשיא חריג בדיבוריו ובהתבטאויותיו.

אנחנו לא דנים בתוכן, אנחנו דנים בנושא הדחיפות. אני בעדך, וכל אחד כאן מבין מה שאתה אומר.

אם יהיה דיון בכנסת, זה לא חלילה שיפגעו בנשיא. אני חושב שהמוסד הנשיאותי הזה צריך להישאר כפי שהוא, נייטרלי, ולייצג את כל העם, כדי שכל אחד ירגיש טוב עם המוסד הנשיאותי הזה, ולא שחלקים גדולים יתחילו לחשוב שהוא נוטה לצד האחר.

סגנית היושב-ראש, נעמי חזן, בשם הנשיאות.

הנשיאות דנה בכובד ראש בחבילה של הצעות בנושא הזה. התקיימה הצבעה בעניין, כי היו חילוקי דעות. הסיבה המרכזית שהנשיאות החליטה לדחות את ההצעות היא בגלל העניין המהותי, רצון לא לקיים דיון שיש בו מן הניגוח את הנשיא ואת מוסד הנשיאות. היו חילוקי דעות בנשיאות בעניין הזה, התקיימה הצבעה והרוב המכריע של חברי הנשיאות החליט לדחות את ההצעות האלה.

הרוב הטועה.

עמדו בפנינו מספר לא מועט של הצעות דחופות לסדר. כידוע, הנשיאות יכולה לאשר רק חמש הצעות דחופות, ובהרכב שהיה לפנינו הגענו למסקנה שהצעות אחרות דחופות יותר וחשובות יותר.

הנושא הוא דחוף בעצם מהותו, כי כרגע מתנהלים מגעים וכרגע הנשיא מזמין אליו אנשים וכרגע זה עומד על הפרק.

החשש של נשיאות הכנסת הוא שזה ישמש במה לניגוח. בין היתר אין רצון שזה ישמש במה לניגוח. אנחנו מדברים במרקם מאוד עדין בין רשויות, שאחת מהן אמרה שהיא מצפצפת עלינו. לא יכול להיות שהרשות האחרת לא תדון במשמעות של האמירות האלה, כי זה לא דבר שקרה ולא יקרה יותר. נשיא המדינה הודיע שזה מה שהוא עשה וזה מה שהוא יעשה להבא.

אני מבקש להצביע. מי בעד לאשר את הערעורים? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד - 5

הערעורים לא התקבלו.

זאת סתימת פיות.

אנחנו נדאג שגם הדיונים האחרים לא יתקיימו. מזל שסגנית היושב-ראש אמרה ביושרה את האמת, שבגלל שאתם ימניים אנחנו נדרוס אתכם.

חבר-הכנסת הנדל, אני ביקרתי את הנשיא כשהוא עמד לצדכם, כשהייתם בממשלה.

מה זה שייך?

לך תבקר אותו.

הוא נגד רוב העם. אתם דורסניים. אתם חושבים שמדיניות השמאל תדרוס את הימין? לא תצליחו.

אני ביקרתי את הנשיא כשהוא תמך בנתניהו וכשהוא ביקר את רבין וביקר את פרס, אז מה? אל תעשה דיון כשהנשיא לא יכול להגיב בכנסת.

אדוני היושב-ראש, אני לא הגשתי ערעור השבוע, אבל אין לי כל הסבר למה לא אישרו את ההצעה על תת אלוף אפי איתם. בגלל שהוא חובש כיפה? זאת לא פגיעה בנשיא.

אז תערער.

אני לא אערער, כי אני חבר ועדת הכנסת. אני לא יכול כל שבוע לערער. הנושא של תת אלוף אפי איתם אינו דחוף? זאת פגיעה בנשיא? למה הוא לא קודם, לא בגלל שהוא חובש כיפה? 100%, אין בכלל ספק היום.

אל תיתן גיבוי לכל חובש כיפה. יש כל מיני חובשי כיפה שהיית מתבייש להזדהות אתם.

אל תשלה את עצמך, זה שהוא לא קודם זה לא בגלל סיבות אחרות, זה רק בגלל הכיפה.

אני רוצה לטעון אותן טענות לגבי קצינים בלי כיפה, ואתה יודע על מה אני מדבר.

הבנתי ממזכיר הכנסת שההצעה שלי אושרה לשבוע שאחרי התקציב, ולכן אין לי ערעור.

תודה, אני מודה לך.


2. בקשת חבר-הכנסת אחמד טיבי להתפלגות סיעת בל"ד

הנושא הבא, בקשת חבר-הכנסת אחמד טיבי להתפלגות סיעת בל"ד. אני מבקש מחבר-הכנסת טיבי שיציג את עמדתו, לאחר מכן נשמע את חבר-הכנסת בשארה, את היועץ המשפטי, ונקיים הצבעה.

שתי המפלגות, גם התנועה הערבית להתחדשות, תע"ל, וגם בל"ד חתמו על הסכם בין שתי מפלגות לרוץ ברשימה אחת לכנסת. ההסכם הוגש לוועדת הבחירות המרכזית ביום הגשת הרשימות. נוצרו סיטואציות להמשך העבודה, שלא מאפשרות את המשך השותפות בסיעה אחת. יש בעיות נוספות, ארגוניות, שלא קשורות לבקשת ההתפלגות, ועל כן בשל חוסר האפשרות לעבודה משותפת בתוך סיעה אחת אני מבקש, לפי סעיף 25, לאשר את ההתפלגות.

מבחינתנו, מבחינת בל"ד, גם כסיעה בכנסת וגם כמפלגה, אין התנגדות להתפלגות. אנחנו קיבלנו החלטות של ועידת המפלגה בנוגע לכל הקשר. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אני מציע שהוועדה תעכב את נושא ההתפלגות, כי אין לנו עניין עקרוני בכלל בנושא הזה, אין לנו התנגדות עקרונית בכלל, אבל יש לנו התנגדות ניהולית אדמניסטרטיבית, מכיוון שמימון מערכת הבחירות, הוצאות מערכת הבחירות והחובות של מערכת הבחירות בין שתי המפלגות איננו תלוי לגמרי. בינתיים אנחנו עומדים לבד, כמפלגה, עם אותו מימון שוטף של התנועה הערבית להתחדשות. עם אותו מימון, שקיבלנו כתוצאה מאותה מערכת בחירות. הגיעו שני חברי-כנסת לכנסת, קיבלו אותו מימון, ובינתיים רק אנחנו עומדים בכיסוי חובות מערכת הבחירות. מערכת הבחירות הביאה שני אנשים לכנסת, הביאה שתי מפלגות, ולכן אנחנו חושבים שזה לא הוגן בשום צורה שהיא שאנחנו נמשיך לכסות את החובות מהמימון השוטף שלנו כסיעה, ואילו סיעה אחרת משוחררת לגמרי מכיסוי חובות של אותה מערכת בחירות. אנחנו נישאר עם השם בל"ד, והוא יקבל שם אחר. בל"ד תמשיך לסגור את החובות של מערכת הבחירות. זה גרם לנו כבר להרבה בעיות. אנחנו אמנם מפלגה עם הוראות קבע, יש לנו חברים שמשלמים, כי אנחנו לא יכולים לעמוד בחובות לבד.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שההחלטה של הוועדה תעוכב, מאחר ששמעתם מפי שאין לנו התנגדות עקרונית, עד שהעניין הזה יוסדר. יש לי הצעות בנידון כדי לא לעכב יתר על המידה, אנחנו לא רוצים בכלל לעכב. אני מציע, למרות שזה לא תפקידו של היועץ המשפטי של הכנסת, ששני הצדדים יסכימו לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי, למרות שהיא לא מחייבת, כדי לא לרוץ החוצה ולחפש משפטנים ולהתדיין בבתי משפט. הוא יחווה דעה, שנינו נתחייב לקבל את חוות הדעת הזאת איך להסדיר את הנושא הזה ומיד נחזור לוועדה הזאת לאשר התפלגות.

אני חושב שאישור התפלגות סתם ישאיר אותנו עם העול הכבד של הנושא הזה, זה יהיה כרוך בריצה לבתי-משפט, בעיכוב ובהוצאות. אני מציע שהדבר הזה ייגמר פה, בתוך הכנסת.

בזמן האחרון אני מרגיש כמו דיין בבית-דין של גירושין. יכול להיות שאנחנו נמצאים במצב, שבו אנחנו צריכים למצוא מנגנון אחר. כי אנחנו יושבים פה בוועדת הכנסת כמו בית-דין של משפחה.

אתה מדבר על שינוי התקנון, וזה לא המקום עכשיו.

אני מדבר על אפשרות שאולי לפני שמגיעים לדיון כאן, גוף אחר ינסה לגשר ולפשר ולפתור את הבעיות שהן לא הבעיות החוקיות שאנחנו צריכים לדון בהן. פה צריכים לדון אם יש בסיס משפטי להתפלגות. פעם אחר פעם בדיונים האלה, והיו כבר כמה לאחרונה, אנחנו דנים בבעיות שהן לדעתי בעיות צדדיות לבעיה המרכזית.

אם יש לך, חבר-הכנסת זנדברג, פתרון קסם, אולי תציע אותו, אבל לא עכשיו. מדברים פה עכשיו לגופו של עניין, כי אני לא מוצא את פתרון הקסם הזה.

אני מציע שתחשוב עליו אחרי הישיבה הזאת, כי צריכים למצוא את הדרך הנכונה.

גרמנו לכך שעמדות יתקרבו ותהיה הבנה, תרמנו את תרומתנו לעניין.

נכון אמר חבר-הכנסת זנדברג, שמה שעומד כאן זה הבסיס המשפטי של הבקשה להתפלגות, והיא עומדת איתנה על-פי סעיף 25. אני קיצרתי בכוונה בדבריי ואמרתי שיש דברים ארגוניים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. אני רוצה שההתפלגות הזאת תיעשה בצורה תרבותית ושקטה. זה גם רצון שני הצדדים. גם לנו יש תביעות כספיות, אנחנו גם כורעים תחת נטל החובות של הלוואות שקיבלנו על סמך הבטחות והסכמים בכתב להעברת כספים מכספים שהמדינה העבירה לרשימה, לא לצד אחד, וגם לאחר הבחירות המדינה העבירה לשני חברי-הכנסת הנבחרים מימון בחירות, וזה לשני חברי-הכנסת הנבחרים ולא לצד אחד בלבד. אנחנו לא ראינו שום אגורה באופן רשמי ושום דוח, ואני מחזיק את עצמי על-מנת לא להמשיך ולפרט, כי אני לא רוצה להיכנס לדברים האלה. יש לבל"ד תביעות, יש לתע"ל תביעות, זה לא קשור בבקשה להתפלגות.

האם אתה מוכן לקבל את הבקשה של חבר-הכנסת בשארה לתת ארכת זמן לנסות לפתור את הבעיה הכספית?

לא, אני מבקש לאשר את ההתפלגות על-פי סעיף 25.

יש לנו כאן שתי שאלות. השאלה הראשונה היא הגשת ההתפלגות לפי סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת, והשנייה היא חילוקי הדעות בנושא חובות מימון הבחירות, שלפי חוק מימון מפלגות. במה שנוגע לסעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת, הרי כאן שמענו גם מפי חבר-הכנסת בשארה, שהוא עומד בראש אחת משתי המפלגות שמהוות את הסיעה, שבעצם מהבחינה המשפטית והעניינית אין מניעה לאשר את הבקשה. אלא חששו של חבר-הכנסת בשארה נובע מכך, ששם הסיעה בכללותה שבו היא הלכה לבחירות היה בל"ד. בל"ד היא אותה רשימה שכללה שתי מפלגות וקיבלה מימון בחירות כרשימה שזכתה במנדטים לכנסת שלוש יחידות מימון בחירות, כתוצאה מכך שהכניסו שני חברי-כנסת, ועוד יחידת מימון אחת.

מכאן ואילך, לאחר שתם עניין מימון הבחירות ומערכת הבחירות, ונוצרו הסיעות בכנסת, קרה מה שקרה עם כל הסיעות שמורכבות מיותר ממפלגה אחת. כלומר ניתנה הודעה לפי סעיף 12 לחוק מימון מפלגות, שעל-פיה כל מפלגה מקבלת מימון שוטף נפרד, לפי הכלל של מספר חברי-הכנסת פלוס יחידת מימון לכל מפלגה. כך נוצר מצב ששתי המפלגות מקבלות ארבע יחידות מימון שוטף, וגם עם זה אין כל בעיה מבחינה משפטית, וגם לא תהיה השפעה כלשהי להתפלגות שבפנינו, כי המצב הזה ממשיך.

החשש של חבר-הכנסת בשארה, כפי ששמענו, הוא מכיוון שלבחירות הוגשה רשימה תחת השם בל"ד, וכל התביעות של חובות בחירות שעדיין קיימות יופנו לבל"ד דווקא ולא אל שני המרכיבים של הרשימה. הבעיה הזאת מבחינה עובדתית יכולה להיות בעיה, בלי להיכנס לשאלות העובדתיות מה בדיוק חייבים, למי בדיוק חייבים, באיזה שלב נמצאת הגשת הדוחות הכספיים למבקר המדינה. כל אלה הן בעיות בעיקרן עובדתיות, ולכן קיימת גם בעיה בקשר למה שביקש חבר-הכנסת בשארה. כאן זה לא מקום שאפשר לתת חוות דעת משפטית, כי חוות הדעת המשפטית היא פשוטה. אותה רשימה שהתחייבה בבחירות לכנסת, ושעל כך יש הוראות קבועות בחוק מימון מפלגות, וחוק מימון מפלגות קובע מי הם האנשים שמוסמכים להתחייב בשם רשימה, הם ורק הם, והחובות הם חובות של הרשימה שהלכה לבחירות. חוק מימון מפלגות עושה הבחנה בין מימון בחירות לבין מימון שוטף, וברור הדבר ששניהם זה לא היינו הך. ראינו את זה כבר לפי העובדה, שמימון בחירות קיבלו כגוף אחד, שלוש יחידות מימון, בשעה שבתור מימון שוטף קיבלו שניים ועוד שניים.

האם אי-אפשר לכסות מהמימון השוטף את הוצאות הבחירות?

אפשר.

קיימות אפשרויות, אלא שכל הדברים האלה נעשים במהלך השוטף של פעולות המפלגה, בהוצאות המימון שהיא מקבלת ושהיא מוציאה ושהיא מגישה עליהם דוחות למבקר המדינה, ובעיקרון זה נראה סביר בעיני שאם יש עדיין חובות משותפים, אז בחובות המשותפים נושאים שני החלקים. הבעיות הן לא בעיות משפטיות כמו בעיות של מחלוקות עובדתיות, ולמחלוקות עובדתיות בוודאי שלא אוכל להיכנס.

מה שיקול הדעת של הוועדה בעניין הזה?

במקרה הזה התקיימו התנאים שנקבעו בחוק הבחירות לכנסת, ולכן על הוועדה מוטלת החובה לאשר את ההתפלגות.

עורך-הדין סעדי, אני מבין שאתה מדבר מטעמו של חבר-הכנסת טיבי.

לפי סעיף 25(ב)(2): "ברגע שנמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור בסעיף קטן (ב)(1), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי".

זה מה שאמר היועץ המשפטי.

נכון, אני רוצה לחזק את דבריו, שלמעשה נקבעו כל התנאים.

בעניין מחלוקות עובדתיות, מפלגת תע"ל כבר מקבלת את המימון השוטף, כך שזה לא משפיע אם תאושר ההתפלגות היום או תידחה לעוד שבועיים. אם יש מחלוקות עובדתיות, ויש מחלוקות עובדתיות עמוקות בעניין הזה, מי חייב למי, זה לא שייך לוועדת הכנסת. בעניין זה אנחנו צריכים בתור שתי מפלגות לשבת, לדון, למצוא את המנגנון ולהכריע בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, העניין הוא לא מחלוקות עובדתיות בכלל. מחלוקות עובדתיות יש לגבי ההיסטוריה, לגבי מיליון דברים שאני מאוד מחזיק את עצמי לא להגיד. מבחינת כוח, מבחינת סניפים, מבחינת דברים שאי-אפשר לאמוד בכסף, נעזוב בצד. בעניין הכספי אין מחלוקות עובדתיות, יש דוח אחד, יש מבקר המדינה אחד שצריך להגיש לו דוח. אפשר לבוא אחר-כך עם מיליון דברים, אבל יש דוח של הרשימה וזאת עובדה. אם מבקר המדינה מאשר אותו, זאת העובדה. אם יש בו גירעון זאת העובדה. אחר-כך מה כל אחד הוציא בצד או לקח הלוואות, זה סיפור אחר שלא הוגש למבקר המדינה. מה שהוגש בשם הרשימה למבקר המדינה זאת העובדה היחידה המקובלת רשמית במדינה הזאת לגבי הוצאות בחירות והכנסות בחירות. הם מורכבים משני דברים, הכנסות הבחירות זה מה שהמפלגה נותנת דרך מימון מפלגות, או אם יש תרומות שכתובות על סך מסוים למערכת הבחירות. בשנת בחירות זה שונה מאשר לא בשנת בחירות. זה הכנסות, וזה מה שכתוב בדוח. אם המבקר מאשר את הדוח, זאת העובדה הנוגעת למימון בחירות, אין כל עובדות אחרות. אפשר לספר מיליון סיפורים אחר-כך, כל אחד כמה הוא השקיע, גם מאמץ אנרגטי, גם רוחני, גם דברים שאי-אפשר לאמוד בכסף, גם לקבל הלוואות שאתה לא שם אותן בדוח אז הן לא בדוח.

לדעתי כאשר מבקר המדינה בשבועות הקרובים מאשר את הדוח, הוא גם מאשר את הגירעון. זאת העובדה שצריך להתייחס אליה מימון מפלגות. לדעתי זה הנושא. אפשר אחר-כך לבלבל את העניין במיליון סיפורים לגבי מימון ולגבי העבודה ולגבי סניפים ולגבי מי יכול בכלל היה לתרום למערכת הבחירות, מי היה לו הכוח לתרום למערכת הבחירות, איך מורכבת הרשימה בכלל וכולי. למה להיכנס לזה? אפשר להיכנס לוויכוחים פוליטיים, אבל לגבי מימון בחירות, מה שמעניין את מדינת-ישראל, את ועדת הכנסת, את הכנסת ואת ועדת הבחירות המרכזית ואת מבקר המדינה זה הדוח, אם הוא אושר או לא אושר. אם הוא לא אושר, למה הוא לא אושר, ויש לה הערות למה הוא לא מאושר. אלה העובדות הרלוונטיות, לדעתי. אנחנו מדברים על מבקר המדינה, אנחנו מדברים על אישור דוח שהוגש, שוועדת הכנסת תחכה לדבר הזה לפני שהיא תאשר. אמרתי שמבחינה עקרונית פוליטית אין לי התנגדות להתפלגות, אבל אני חושב שמן הדין לחכות שהדבר הזה יאושר ואז יתברר מה חובותיו של כל צד. מוטב להסדיר את זה פה בכנסת בינינו מאשר לעשות את זה בדרכים אחרות.

מכיוון שנתקלנו גם בבעיה קודמת עם חבר-הכנסת זאבי, הבנתי גם מהיועץ המשפטי לכנסת שלנו אין הרבה שיקול דעת ואין לנו יכולת להיכנס לבדיקת העובדות. אנחנו מנסים כאן לפעמים להביא צדדים להבנה ולהסכמה, לטובת הכנסת ולטובת חברי-הכנסת.

זה עניין של זמן.

כשאנחנו לא מצליחים להביא את הצדדים להבנה, כפי שניסינו במקרים קודמים ולא במעט מאמצים, נותרה בידינו ברירה אחת, לנסות ולהכריע אם צד אחד עומד על דעתו שהוא מבקש את אישור הוועדה. אני מבין שהוועדה מחויבת להצביע ולאשר את ההחלטה הזאת, כאשר הצדדים לא מגיעים להבנה על נושא החובות או המחלוקות שיש מאז הבחירות לכנסת. אלה ההערות שיכולתי להעיר כאן, כי לא נוח לחברי-הכנסת להיכנס לבעיות בתוך סיעה או בין חברי-כנסת. זה הדבר הכי פחות נוח מכל יתר הדברים שאנחנו מטפלים בהם ודנים בהם. אבל משום שאין לנו ברירה, ואין סעיף אחר בתקנון שמאפשר לנו לפתור את הבעיה וזאת חובתנו, אנחנו חייבים להחליט על-פי החובה הזאת.

האם יש למישהו הערות נוספות בעניין הזה? אם לא, אני מבקש להצביע על בקשתו של חבר-הכנסת אחמד טיבי להתפלג על-פי סעיף 25 לתקנון הכנסת כסיעה. אני קורא את הבקשה: "הריני מתכבד לפנות אליך בבקשה שוועדת הכנסת תאשר התפלגות סיעת בל"ד לשתי סיעות, ברית לאומית דמוקרטית בראשות ח"כ עזמי בשארה והתנועה הערבית להתחדשות בראשות ח"כ אחמד טיבי, וזאת בהתאם לסעיף 25(ב1)(2) לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (נוסח משולב) התשכ"ט1969-".

אני רוצה לומר כמה מלים לפני ההצבעה. אני מכיר את הנושא משלוש כנסות, מקרוב מאוד. זה לא דבר חביב שיש מתחים פנימיים בתוך מפלגות, אפילו אם הן יריבות. בוועדת הכנסת אנחנו רואים את עצמנו שותפים למקום עבודה אחד, וזה לא תענוג לשמוע את היריבויות בתוך מפלגות עם הבעיות, ושני הצדדים פה נזהרו ואמרו שיש להם מיליון טענות, אבל השאירו את המיליון בבנק של עצמם, ובצדק ויפה נהגו.

מבחינה חוקית אין לנו ברירה אלא לאשר. אבל יש לנו פה בקשה של מפלגה, שאומרת אני לא יכולה למרוד בחוק, החוק מחייב להתפלג, אבל יש לי בעיות שבשביל להסדיר אותן אני צריכה זמן קצר. הפנייה היא בעצם לא אלינו, הפנייה היא אל חבר-הכנסת טיבי מצד חבר-הכנסת בשארה, שאני יכול רק להצטרף אליה, שיגלה גדלות רוח וייתן לו את הזמן שהוא מבקש. הוא יגיע לאותה תוצאה, אבל לא יפגע בחבר.

אם אנשים לא יכולים לחיות ביחד, ההיגיון הוא להיפרד בצורה טובה. אבל ההיגיון הזה מחייב את שני הצדדים ליטול לעצמם את החלק היחסי באשר להוצאות של המפלגה. לא ייתכן שאדם ייצא מהמפלגה ויגיד, לא מעניין אותי, תאכל את כל החובות אתה כראש רשימה. אנחנו צריכים גם לעשות צדק כאן.

מן הראוי שלעתיד, חבר-הכנסת מקסים לוי, כשאתה הולך להקים רשימה עם עוד אדם, תעשה הסכמים מראש.

אני חושב שההיגיון מחייב, גם אם החוק לא מאפשר להתערב בנושא הזה, לאפשר שבוע-שבועיים להסדיר את הנושא ברוח טובה עם שני הצדדים, וכך יבואו שניהם על סיפוקם בוועדה.

שניהם לא יפסידו.

לאור הערותיהם של חברי-הכנסת זאבי ומקסים לוי, הדברים הוצגו כאילו צד אחד שקוע בחובות והוא שילם את הכספים, וצד אחר נמצא במצב הפוך. התנועה הערבית להתחדשות שקועה בחובות. יש התחייבויות גם בעל-פה וגם בכתב לגבי התחייבויות כספיות תוך כדי מערכת הבחירות, שלא כובדו, באמתלות שונות.

כל הכספים שהגיעו מהמדינה ומהתרומות הלכו לחשבון אחד בלבד, ותע"ל לא ידעה עליהם ולא ניהלה אותם. לא היתה לנו אמירה של מילה וחצי מילה בדברים האלה. היה לנו רק חובת הנשיאה בנטל הבחירות.

גם אני לא רוצה להיכנס לדברים עובדתיים של מי השפיע, מי הכריע וכדומה. אני לא גוזל מאחרים את זכותם ואת המאמץ שהם עשו, אני לא מתיימר לעשות כך. אין לי יכולת נפשית, רוחנית ואינטלקטואלית לעשות את הדבר הזה.

חברי-הכנסת לא יודעים, שמשך שבועות נגזלה ממני האפשרות להשתתף בדיונים סיעתיים. זה הגיע לשיא בשבוע שעבר כאשר אתם בוועדת הכנסת אישרתם דיון סיעתי מורחב, נרשמתי והשם שלי נמחק, מישהו אחר לקח את כל עשר הדקות. זה נמשך ארבע פעמים רצופות, ואני הבלגתי פעם אחר פעם. יתרה מזאת, הניסיון לפתור את הסכסוך הכספי התחיל 72 שעות אחרי הבחירות, לא בשבוע האחרון, ולכן אין צורך בעוד שבועיים.

האם עוד שבועיים יעלו או יורידו?

עוד שבועיים יגדילו את המתח המיותר בין הצדדים, דבר שאני לא מעוניין בו, ועוד שבועיים לא ייפתר דבר. הבקשה היא בקשה משפטית, יש לי טענות שונות ורבות לגבי מימון מערכת הבחירות והתנהלות כספית, שאני לא רוצה לפרט אותן. לכן אני מבקש לאשר את בקשת ההתפלגות. אין כאן צד שנטל חלק וצד אחר שלא נטל חלק.

שמעתי דברים שאני לא יכול להסכים להם, ואני חייב להגיב. צריך להפסיק את התגובות מתי שהוא. יש דברים כאן לפרוטוקול שאני חייב לסתור אותם, ואני לא אפרט. אני חייב להגיד, שהטענות האלה בכלל לא מקובלות עלינו. הוצאות מערכת הבחירות הרשומות בדוח מבקר המדינה הן ההוצאות שהביאו את חבר-הכנסת אחמד טיבי לכנסת. הוא לא בא עם מימון מפלגות, לדעתי לא עם מפלגה וגם לא עם תרומות ולא עם הוראות קבע של החברים ולא עם סניפי מפלגה ולא עם אף אסיפת עם. הוא לא הדפיס אף כרוז, אולי בכפר שלו. ההוצאות שהוציאה בל"ד הן שהביאו את אחמד טיבי לכנסת. אלה ההוצאות, ועכשיו הוא מקבל מימון בגין זה שהוא בכנסת. וההוצאות האלה כתובות בדוח מבקר המדינה. אם הוא יאושר, אלה הוצאות הרשימה המשותפת. אם יש בעיות בניהול, מבקר המדינה צריך להעיר על כך. אם יש בעיות לא חוקיות, מבקר המדינה צריך להעיר על כך, ולא כאן בוועדת הכנסת.

בעניין הדוח נכתב לו כמה פעמים, והוא השיב לנו תשובה שהוא לא מוכן לשלם ושיש לו תביעות כספיות. יש סכום שהועבר אליו, שמופיע בדוח מבקר המדינה, הוא הועבר לחשבון תע"ל ואין לנו לא מסמכים ולא חשבוניות ולא קבלות, עד היום.

בנוגע לדיון הסיעתי, פוליטית וכראש רשימה, אני לא מתנגד שתהיה התפלגות ושהוא יהיה ראש רשימה. צריך לשים לב לעובדה, שאם יש קולות בסיעה אחד מול אחד, ראש הרשימה מכריע. לא לקחנו ממנו שום זכות מלבד הזכות הזאת, לדבר בשם הסיעה. אנחנו בבל"ד החלטנו שאנחנו לא רוצים שאחמד טיבי ידבר בשם סיעת בל"ד. גם בגלל חילוקי דעות פוליטיים וגם בגלל דברים אחרים, אבל גם בגלל ההתנהגות בקשר לנטל. זה נכון וזה באמת קרה, גם אתמול זה קרה, בארבעת הדיונים הייתי צריך לדבר פעמיים והוא פעמיים ודיברתי ארבע פעמים בשם הסיעה, כי אני רוצה לייצג את סיעת בל"ד. עכשיו תהיה לו סיעת תע"ל, הוא ייצג אותה כמה שהוא רוצה ואינני מתנגד לכך.

אני הרי לא עומד על כך. ועדת הכנסת יכולה עכשיו לבקש התפלגות, ואני מסיר את התנגדותי בנושא ההתפלגות. זה יהיה עניין לבתי-משפט. אני מכריז בזאת שאני מסיר את התנגדותי ואני מבקש לאשר את בקשתו של אחמד טיבי להתפלג. שאר הנושא יתברר בבתי-משפט. הלוואי שזה היה קורה כאן. הצעתי אפילו בוררות של הכנסת. אני בעד ששנינו נסכים על בורר.

אני מסכים להצעתו של חבר-הכנסת עזמי בשארה לבורר מוסכם על שני הצדדים.

לנו אין סמכות, אנחנו יכולים או לתמוך או להימנע. אם אתה תגלה גדלות ותגיד שאתה מקבל את בקשתו של חבר-הכנסת בשארה ונותן לו עוד שבועיים, האם יש סיכוי שבמשך השבועיים האלה תסדירו את הדברים ביניכם ברוח טובה?

לא.

אני לא רוצה להיכנס למחלוקת, אני מרגיש חובה להביע צער על כך שאנחנו דנים בבקשה כזאת. אני חייב לבקש ולקוות שהדברים לא יפגעו, ואני מקווה שכך יהיה על-פי הכרותי את שני חברי-הכנסת בשארה וטיבי, במאבקה של האוכלוסייה הערבית, במיוחד בתקופה הזאת. אני רוצה להביע צער על העניין הזה ולבקש שכולנו נירתם למאבקה של האוכלוסייה הערבית למען שוויון זכויות.

כולנו שותפים לצער הזה.

יש לנו נחמה פורתא שהם הסכימו על בורר.

אני מצטרף לדברים של חברי-הכנסת ברכה ודהאמשה.

מי בעד לאשר את הבקשה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד - אין
נמנעים - 1

בקשתו של חבר-הכנסת טיבי להתפלג אושרה.

3. תקציב הקשר עם הציבור לשרים שאינם חברי-כנסת

אנחנו עוסקים בנושא מאוד חשוב, של שרים שפנו אלי. פרשו מהכנסת שלושה שרים, השר יצחק לוי, השר מתן וילנאי והשר יוסי ביילין. על-פי הכללים שקבעה ועדת הכנסת בשעתו, השרים האלה יכלו לקבל כשהיו שרים וחברי-כנסת מחצית מתקציב קשר עם הציבור. אומרים השרים, אנחנו אמונים על משרדים ממשלתיים ואנחנו צריכים לנהל גם פעילות מפלגתית, כי אנחנו אנשים פוליטיים, יש לנו משרד בכנסת ואנחנו מטפלים בדברים שיש להם קשר עם הכנסת ועם עבודתנו בכנסת, מעבר לזה שאנחנו שרים ואנחנו אנשים פוליטיים. אם אנחנו עושים דברים בתוך משרדינו ולשכותינו, באים אלינו בטענות שאנחנו מנצלים את המשרד הממשלתי הממלכתי לעבודה פוליטית פסולה, ועל כן ראוי כי הכנסת תאפשר לנו לפחות את אותו הסדר שנהוג כלפי שרים, שמקבלים חצי מתקציב קשר עם הציבור. זאת הבקשה. ייצגתי כאן את עמדתם, וטוב שאנחנו דנים כשהם לא נמצאים כאן.

אני חושב שכל הנושא של התקציב וקשר עם הציבור הוא לא בסדר, הוא מקרין. אני מנצל אותו, אני משתמש במה שנותנים לי, אבל הוא לא צודק. אנחנו מבזבזים כספי ציבור כי אנחנו מעניקים את זה לעצמנו. עד עכשיו יצרנו תקדימים ויכול להיות רק שיפור, לא יכולה להיות הליכה ברוורס. כל פעם מגדילים את התקציב, כל פעם קצת. כי אם מראש היו דנים על כל ההיקף, היו אומרים לא, ולכן כל פעם עולים בהוצאה.

השרים הנדונים, שהם היום ארבעה, יש להם לשכות, יש להם ראשי לשכות, יש להם מנגנונים, יש להם כל מה שאנחנו אמורים לעשות בתקציב שניתן לנו לקשר עם הציבור.

הם לא יכולים לעשות כינוס חברים ולשלם על זה.

הם לא משלמים, אחרים משלמים.

השר ביילין הוא אחד מהארבעה האלה. כשהוא רוצה לכנס חברים ולדבר, יש לו עזרה במשרד שלו והוא יכול לאסוף לא פחות, אלא יותר ממה שאני יכול לאסוף כחבר-כנסת מן השורה. אני כחבר-כנסת מן השורה יכול לעשות פחות ממה שיכול לעשות שר בטלפונים, בפקידים, במנגנון, בנהג, ברכבים, בפקסים. הולידו את התקציב הזה לדברים האלה, ולשרים יש אותם. עיני לא צרה באף אחד מן השרים האלה, חלק מהם הם חברים שלי. את מתן וילנאי גידלתי מסגן עד אלוף משנה, אני אוהב אותו, אבל אני לא חושב שהוא צריך להיות שותף לנגיסה בקופה הציבורית, אין לזה כל הצדקה. יש לו משרד ממשלתי, והמשרד הממשלתי נותן לו את כל השירותים.

אני מתנגד לזה תכלית ההתנגדות. אין כל הצדקה לתת לשרים שאינם חברי-כנסת תוספת מעבר למה שמאושר היום.

היום לא מאושר להם דבר.

זה כמו שאבקש שיתנו לי 50% מתנאים של שר. חבר-הכנסת זאבי, שגם הוא היה שר וכך גם אני, צודק. התנאים של שר הם ללא ספק משופרים לאין ערוך מיכולתו של חבר-כנסת לפעול לקשר עם הציבור. אין כל מגבלה על שר ליצור קשר עם הציבור בהיותו שר, ולא רק זאת - הרבה יותר קל לו. יש לו מערכת עצומה לצדו של עוזרים, נהגים וכיוצא בזה. יש שרים שיש להם עשרה עוזרים ויועצים. לאחד הנוגעים בדבר יש לפחות שמונה עוזרים. לכן עדיף לשרים האלה שלא יעלו את הבקשה מאשר שיעלו אותה, כי אני חושב שלא ראוי שוועדת הכנסת תיתן את ידה למעשה כזה. שר יכול יותר בקלות לגייס אנשים, לשלוח דואר, הוא מפיץ חוברות צבעוניות כל שנה, הוא יכול להפיץ לעתונות דוברות שחבר-כנסת צריך עשרה דוברים כדי להגיע אליה.

חבר-הכנסת זאבי אמר שבעיניו גם התקציב קשר עם הציבור הוא מיותר. אני מוכרח להגיד שלך נוח להגיד את זה כראש מפלגה, כי יש לך תקציב של מפלגה שאתה אחראי על הפעלתו. אבל לחברי-כנסת פשוטים אין כלום.

אני חושב שיש צדק מוחלט בבקשה הזאת. כשאני בוחן מה מותר להוציא מדף לבוחר ומה לשר ניתן להוציא, והרשו לי לומר שאני בקיא בנהלים הממשלתיים מה מותר לשר לעשות בתקציבי המשרדים, אסור לשר להשתמש במשאבים הממלכתיים לצורך פעילות פוליטית. הוא לא יכול לכנס קבוצת חברים, הוא לא יכול להשתמש בחדר ישיבות, אסור לו לכנס 25 חברים ולתת כיבוד, אסור לו לעשות מסיבת עתונאים פוליטית.

מאיר שטרית אומר שכאשר הוא היה שר אוצר הוא לא עשה את זה.

הוא לא צריך את זה.

אסור לשר להוציא פרסום על פעולותיו ולשלוח את זה לחברי המרכז. אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג לכך שהדברים האלה יהיו אסורים. אסור לו לארגן כנס של פעילים, אם הוא נוסע ביום כשר באזור הצפון והוא רוצה בערב לכנס כנס פעילים בצפת ולקחת לצורך זה אולם ורמקול וכדומה, אסור לו לחייב את המשרד בדבר הזה.

מי אמר שיחייב את המשרד?

אז את מי הוא יחייב?

את המפלגה שלו. הוא שר, המפלגה לא תיתן לו?

הזכירו כאן עניין של עוזרים, מדף לבוחר לא מעסיקים עוזרים. לכן אני אומר שמי שלא ייתן את התקציב המינימלי הזה לשרים, הוא בעצם אומר להם קחו את זה ממשאבי הממשלה, ואני חושב שזה דבר לא תקין. הרי אין כאן מחלוקת ששר צריך את זה. כל הוויכוח בינינו הוא האם זה יהיה מדף לבוחר או האם נטיל את זה על תקציבי המשרדים. למען שמירת טוהר התקציב הציבורי, כדאי שזה יהיה על השולחן מתקציב דף לבוחר, ולא נכניס מידות מושחתות ששרים יתחילו לשלוח דואר לאלף חברי מרכז מהתקציב הממשלתי. הוא לא צריך לעשות את הדבר הזה, הכל צריך להיות מפעילותו הציבורית על חשבון דף לבוחר.

אני בדעה שטוב היה אם העניין לא היה עולה בכלל. הדברים של חברי-הכנסת זאבי ושטרית חיזקו אותי בדעתי, וגם דברי חבר-הכנסת אורלב לא שכנעו אותי לשנות את דעתי.

אני רוצה להעלות כאן נקודה במישור העקרוני. הרי יש לנו רשויות במדינה, יש רשות מבצעת ויש רשות מחוקקת. השרים האלה רוצים ליהנות משני העולמות. לרשות המחוקקת יש הנהלים שלה.

אבל יש שרים שהם חברי-כנסת והם נהנים משני העולמות.

במקרה הזה זה מצב חוקי.

נתת לי רעיון להציע למחוק להם את זה.

זה רעיון לא רע.

אנחנו מדברים על שרים שבחרו לעזוב את ההסדר שאתה מדבר עליו, שהם גם שרים וגם חברי-כנסת, והם עצמם רוצים להיות רק שרים. לכן צריך להיזהר מעירוב התחומים האלה וצריך לשמור על ההפרדה.

אני חושב שחבר-הכנסת דהאמשה נגע בקצה השאלה היסודית. אני לא בטוח שאנחנו מוסמכים, כוועדת הכנסת, לתת כסף לאנשים שאינם חברי-כנסת. הם שרים בממשלה, אבל הם לא חברי-כנסת. מה זה נוגע לנו בכלל? שהממשלה תטפל בצרכיהם ובמאוויהם ובשאיפותיהם, אבל אנחנו כוועדת כנסת נטפל במה שקשור בבית הזה, בחברי-הכנסת ובמה שנוגע לכנסת. לכן אני חושב שהדיון מיסודו לא במקום.

מה דעתכם להעביר את הנושא לוועדת גלרון?

מה זה שייך? זה לא רק חברי-כנסת שהפכו לשרים, אלא אנשים שלא נבחרו לכנסת מלכתחילה. מה זה נוגע לכנסת?

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך, שבתחילת 1998 פנה שר המדע דאז מיכאל איתן אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש לדעת מה תחולת ההחלטה לגבי שכירת משרדים, לשכות פרלמנטריות לגבי שרים. התשובה היתה, שהם אינם זכאים.

כאשר הועלה הנושא בפני, שאלתי מה המצב לגבי שרים שהם חברי-כנסת, ונאמר לי ששרים וסגני שרים מקבלים 50% מדף לבוחר, על-פי החלטת ועדת הכנסת. אני רוצה לציין שגם החלטת ועדת הכנסת לגבי שרים וסגני שרים איננה החלטה שנובעת מחוק שכר חברי-הכנסת, מפני שחוק שכר חברי-הכנסת אינו חל לא על שרים ולא על סגני שרים. ההחלטה הזאת נפלה בוועדת הכנסת, שבתקציב הפעילות של הכנסת חשבה שזה יהיה צודק שהיא תתמוך גם בפעילות של אותם סגני שרים ושרים שהם חברי-כנסת, או שבשעתו אולי לא נאמר הדבר. אבל הוחלט כהחלטה מינהלית, במסגרת תקציב הכנסת ולא במסגרת חוק שכר חברי-הכנסת.

השאלה הועלתה לראשונה רק בכנסת הזאת, כאשר שרים התפטרו מחברותם בכנסת, ואז אמרו במה אנחנו שונים מהשרים שהם חברי-כנסת. לכך יכולה להיות תשובה כפולה. מצד אחד אפשר להגיד, באמת למאי נפקא מינא שר חבר-כנסת או שר שאיננו חבר-כנסת, שניהם שרים, שניהם מקיימים קשר עם הציבור. זאת תשובה שבהחלט מי שיאחז בה יהיה לו על מה להתבסס.

יהיה לו על מה להתבסס בפני הממשלה, לא בפני הכנסת. הם לא שווים בפנינו.

אתה בתור הצד המתנגד אומר, הכנסת דואגת לחבריה, ושר שאיננו חבר-כנסת אנחנו לא דואגים לו, הוא לא מענייננו. זאת התשובה מהצד השני, ולגביה אתם צריכים לקבל החלטה.

אני בשעתו לא נתתי לחשבות תשובה, לא כן ולא לא, אלא כל מה שאמרתי שזה נושא שראוי שיבוא להחלטתכם.

אולי תיתן חוות דעת משפטית?

אמרתי את חוות הדעת כרגע.

אלי בן-מנחם מרגיש לא נוח שהתפטרו שרים כדי שהוא ייכנס לכנסת, ואני מבין אותו.

אני גם לא אשתתף בהצבעה, מכיוון שאני כביכול צד. שר התפטר מחברותו בכנסת כדי שאני אכנס.

שמעתי עכשיו את צבי ענבר, והוא טען שיש החלטה ששרים וסגני שרים שהם חברי-כנסת יקבלו 50% מדף לבוחר. אני לא חושב ששר שהתפטר כדי לפנות מקום, דינו יהיה פחות משר אחר מהבחינה של דף לבוחר. אם שרים וסגני שרים מקבלים 50%, אני חושב ששר שאינו חבר-כנסת צריך להיות כמו כל שר אחר. שלא יהיה מצב שיאשימו שר שהוא השתמש בתקציבים כאלה או אחרים בתוך המשרד.

לדעתי צריך לבקש חוות דעת מהחשב הכללי או מהיועץ המשפטי, מה מותר ומה אסור לשר להשתמש מתקציבי המשרד שלו. אם יתברר שמותר לשר להוציא את ההוצאות האלה מתקציב המשרד, באמת אין מקום לאשר לו מדף לבוחר, ואולי גם אפשר להוריד לשרים האחרים. ואם יתברר שאין לו רשות, לפחות יידעו חברי-כנסת על מה הם מצביעים. כי כרגע חבר-הכנסת רחבעם זאבי חושב שהוא יכול להוציא, אני יודע שאסור לו להוציא, וכל אחד מאתנו מצביע על תשתית עובדתית שונה.

נניח שאתה צודק, שיפנה אל חשב הממשלה ויגיד שהוא מקופח, אבל שלא יבוא אלינו. כמו שאמר חבר-הכנסת ברכה.

הדבר המרכזי, והוא צודק ונכון, שהכנסת איננה יכולה לשלם אפילו פרוטה אחת למי שאיננו חבר-כנסת. עם כל הכבוד לשרים, הרי הם ידעו בדיוק מה המשמעות של ההתפטרות שלהם, שהם לא חברי-כנסת. יכול להיות שיש להם בעיה אישית, שאני אגב לא מסכים איתה. אני מוכן להיות שר גם בלי פרוטה אחת מקשר עם הציבור. אני חושב שתנאים של שר בכלל לא רעים.

אני מביא לך 60 חברי-כנסת שמסכימים להיות שרים בלי לקבל תקציב קשר עם הציבור.

גם כך הם היו שרים, ועשו מחווה והתפטרו מהכנסת.

זה סידור מפלגתי, שהמפלגה תדאג להם.

התנאים של השרים הם לחלוטין לא רעים, ובלי לחרוג משום כלל שזבולון אורלב מדבר עליו, לשר יש כלים הרבה יותר חזקים גם בלי להשתמש בתקציב המדינה, לחפות בקלות על החוסר הזה של קשר עם הציבור.

אני רוצה להימנע מהחלטה פוליטית. לכן אני בכל זאת מבקש לא לקיים כרגע הצבעה, משום שאני לא רוצה הצבעה פוליטית.

היא לא תהיה פוליטית.

אנחנו רוצים עוד חוות דעת.

אני אעשה בדיוק מה שצבי ענבר יורה בחוות הדעת שלו. אני רוצה לבדוק את זה משפטית. אם משפטית זה ניתן, אני אצביע בעד. אם משפטית זה לא ניתן, אני אצביע נגד. זאת הרי לא החלטה פוליטית. אני מתחייב לנהוג על-פי חוות הדעת של היועץ המשפטי.

אני גם מבקש לדעת מה מותר ומה אסור לשר להוציא במסגרת תפקידו.

זה לא תפקידי.

תפנה ליועץ המשפטי לממשלה.


4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - הכללת פגיעה על-ידי יהודים), התשנ"ט1999- - של חברת-הכנסת חוסניה ג'בארה.

הוועדה החליטה להעביר לוועדת הכספים, וסאלח טריף ביקש רביזיה.

נשאיר את זה לטיפולו של סאלח טריף.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור הרכבת נוסע על אופנוע), התשנ"ט1999- - של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה או לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

כלכלה.

מי בעד כלכלה? רוב. מי בעד עבודה ורווחה? אין. הצעת החוק תעבור לוועדת הכלכלה.

הצעת חוק להרחבת מקורות המים בישראל באמצעות הקמת מפעלים להתפלת מי ים, התש"ס1999- - של חבר-הכנסת מאיר שטרית. נשמעו הצעות להעביר הנושא לדיון בוועדת הכלכלה או לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

כלכלה.

האם אף אחד לא הציע ועדת הכספים?

מה פתאום כספים?

אני מציע להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים.

זה מנוגד לתקנון, התקנון אומר ועדת הכלכלה.

התפלה עולה כסף.

הכל עולה כסף.

לפי שיטתך, גם הצעת חוק לעשות משאל עם צריך לדון בה בוועדת הכספים, כי משאל עם עולה כסף. אין חוק כמעט שלא צריך להביא לוועדת הכספים.

מי בעד להעביר את הדיון בהצעת החוק בוועדת הכספים? שניים. מי בעד להעביר הדיון לוועדת הכלכלה? שלושה. הנושא יעבור לוועדת הכלכלה.

יש לנו כאן רביזיה על קביעת דיון בהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - הכללת פגיעה על-ידי יהודים), התשנ"ט1999- - של חברת-הכנסת חוסניה ג'בארה. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכספים. אנחנו קבענו לוועדת הכספים, ואני ביקשתי רביזיה כי ביקשתי ללכת לפי הכללים בכנסת.

כל נושא התגמולים הוא לוועדת העבודה והרווחה, על-פי התקנון ועל-פי הפרקטיקה בכנסת.

היתה הצעה דומה של חברי-הכנסת אחמד טיבי, אילן גילאון וזהבה גלאון שעלתה לפני כחודש במליאה, ועברה לוועדת הכספים.

אם כך ההצעה תעבור לוועדת הכספים. מי בעד? רוב. מי נגד? אין.


5. פניית חבר-כנסת לשעבר חנן פורת בדבר שכירת לשכה פרלמנטרית

לחבר-הכנסת לשעבר חנן פורת יש בקשה. אביעד יסביר מה הבעיה.

חנן פורת פרש מרצונו מהכנסת ה15-. באוקטובר היתה לו לשכה פרלמנטרית, והחוזה נחתם באוקטובר. החוזה עצמו הגיע לכנסת רק באוקטובר. לטענתו הוא לא העביר את זה בזמן, ביוני, בגלל סיבות של חגים, מחלות וכולי. הוא מבקש אישור רטרואקטיבי מיוני שנה זו לשלם על הלשכה שלו.

אני רוצה לציין שהתקציב הוא תקציב שאפשר לנצל אותו עד ה23- לחודש זה, לאחר מכן אי-אפשר יהיה לנצל אותו. זאת אומרת צריך לקבל את ההחלטה עכשיו ומיד. ייאמר לזכותו, שבאותה לשכה פרלמנטרית משתמש כרגע חבר-הכנסת צבי הנדל. הבקשה מונחת לפניכם, מכיוון שאנחנו כוועדת המשנה לא מביעים כאן דעה.

ועדת המשנה פועלת על-פי החוק, על-פי החלטות ועדת הכנסת, ולפיהן נקבע מועד מסוים עד מתי אפשר לשלם ונקבע סדר שקודם חבר-הכנסת מקבל אישור, אחר-כך עושים חוזה וכולי. הוא לא יכול לומר שלפני חצי שנה הוא לקח משרד אבל שכח.

היועץ המשפטי אומר אחד מהשניים, אם אין עמדה של הוועדה המקצועית שחושבת שצריך לאשר את זה, אני נגד לאשר. כי ברגע שאתה עושה פרצה אחת, יבואו מחר בעקבותיה ויעשו עוד פרצה. יש נהלים שקבענו אותם בכנסת שעברה, קבעו מה מותר, מה אסור, עד מתי. אם זאת פרצה, אני נגד.

הנושא הזה של לשכה לחבר-כנסת פועל ארבע שנים, ובדרך כלל הדברים הסתדרו. במקרה דנן אנחנו עוסקים בחבר-כנסת שפרש, הוא גם רב בישראל, ואני לא חושב שהוא יגיד לא-אמת בשביל להרוויח מתקציב הכנסת. כשחנן פורת אומר שהוא חתם לפני כמה חודשים אבל עוד לא הגיש בגלל מחלות וחגים, אני מאמין לו. לכן אני בעד לאשר את זה, בתנאי שזה לא תקדים אלא לגופו של עניין.

מי בעד לאשר לו את הבקשה שלו? שניים. מי מתנגד? אחד. הבקשה אושרה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50