פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1890
1
ועדת הכנסת
14.12.1999
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1890
ירושלים, כ"ד בתשרי, תשס"א
23 באוקטובר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שלישי, ה' בטבת התש"ס - 14.12.1999, שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 14/12/1999
ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.; הצעות חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור העסקת עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה), התשנ”ט1999-, של חבר הכנסת אבי יחזקאל - הכנה לקריאה ראשונה.; ממלאי מקום המכהנים כיושבי ראש ועדות משנה.; הצעה להקמת ועדה מיוחדת לענין חקיקה לקראת ביטול מצב החירום.; הצעה לקביעת סדרי דיון בהצעת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית.; החלטת שכר חברי הכנסת (תיקון שכר סגני יושב ראש הכנסת), התש”ס-1999.; הוספת סגן יושב ראש.
פרוטוקול
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
יולי אדלשטיין
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
אמנון כהן
ישראל כץ
מקסים לוי
סופה לנדבר
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
מאיר שטרית
יורי שטרן
אלי גולדשמידט
אבי יחזקאל
עופר חוגי
יעקב ליצמן
אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
שושנה כרם - סגן מזכיר הכנסת
א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
ב. הצעות חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור העסקת עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה), התשנ"ט1999-, של חבר הכנסת אבי יחזקאל - הכנה לקריאה ראשונה.
ג. ממלאי מקום המכהנים כיושבי ראש ועדות משנה.
ד. הצעה להקמת ועדה מיוחדת לענין חקיקה לקראת ביטול מצב החירום.
ה. הצעה לקביעת סדרי דיון בהצעת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית.
ו. החלטת שכר חברי הכנסת (תיקון שכר סגני יושב ראש הכנסת), התש"ס1999-.
ז. הוספת סגן יושב ראש.
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום
ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. יש שלושה ערעורים. הראשון, של חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת יעקב ליצמן נמצא כאן? איננו נוכח.
חבר הכנסת זאבי, אתה מערער על ההחלטה לגבי ההצעה שלך בנושא: "מוסדות הווקף ממשיכים בעבודות בהר הבית למרות ההבנות עם הממשלה והיום לפנות בוקר פינו כ150-משאיות פסולת בניין ועפר משטח הר הבית". בבקשה, חבר הכנסת זאבי. לאיזה יום אתה מתכוון כשאתה כותב "והיום לפנות בוקר"?
כשהגשתי את הבקשה, ביום שני. חששתי שתהיה מכשלה בהצעה הזאת, כי בנשיאות יגידו: הרי דנו בנושא בשבוע שעבר, אבל כשפתחו את החדשות ואמרו: הלילה 150 משאיות פינו משם חומרים, תיארתי לי איזה מצב רוח יש לאמיר דרורי. זה הרס בלתי הפיך, אי אפשר יהיה לתקן את המצב. זה הרס הארכיאולוגיה במקום הכי חשוב בעולם. ולכן הגשתי את הבקשה להכיר בדחיפות ההצעה לסדר היום. אולי הייתי צריך להדגיש את המלה "חידוש", היינו לכתוב: ממשיכים, או חידשו, כדי למנוע את המכשלה הזאת.
מבחינה תקנונית הוא נדון בהרחבה. הדיון על כל היבטיו יימשך בוועדת החוץ והביטחון. חשבנו שיש נושאים דחופים יותר וחשובים יותר. אני חוזרת ומדגישה מה שידוע לכולנו - - -
אני רק אסיים את המשפט, אדוני היושב ראש. אני חוזרת ומדגישה שנשיאות הכנסת מאשרת חמש הצעות דחופות או חמישה נושאים דחופים בכל שבוע, ובאמת היו נושאים יותר בוערים, הגם שהנושא נדון, ועל פי תקנון הכנסת, אין לשוב ולדון באותו נושא.
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הערעור? מי נגד?
ה צ ב ע ה
הערעור של חבר הכנסת ר' זאבי בנושא "מוסדות הווקף ממשיכים בעבודות בהר הבית למרות ההבנות עם הממשלה והיום לפנות בוקר פינו כ150- משאיות פסולת" - לא נתקבל.
רק תגיד לי מי הצביע נגד. אני יושב פה שנים, כל השנה אני יושב פה, ואני אזכור לכם את זה. ידעתי שיש נושאים שיאושרו. אמרתי שזה יותר דחוף מהכל, ואתם יודעים שכל שבוע אני מצליח להציע הצעה שמאושרת. כתבתי את מה שכתבתי מפני שזה הכי דחוף והכי חשוב. אז מי הצביע נגד? - אחד, שניים, ומי השלישי? - אתה נגדי. ניפגש.
חבר הכנסת זאבי, לא שהענין לא נראה לי. חברת הכנסת נעמי חזן דיברה על זה. הנשיאות יושבת ומאשרת דברים דחופים, ולאחר מכן באים לפה, לוועדת הכנסת, ומעלים את כל הנושאים האחרים שלא התקבלו בנשיאות. זה לא סדר תקין. אני חושב שהנושא שלך הוא נושא דחוף—--
אנחנו עוברים לערעור הבא והוא הערעור של חבר הכנסת גפני בנושא: "מחזה אנטישמי המוצג בגרמניה על ידי המחזאי מוטי לרנר". בבקשה, חבר הכנסת גפני.
אדוני היושב ראש, מוטי לרנר מציג מחזה אנטישמי לכל דבר וענין בגרמניה. אני רוצה לקרוא בפני חברי הוועדה ובפניך, אדוני היושב ראש, רק קטע אחד שתפרסם בעתון "מעריב" משבוע שעבר: "החרדים, על פי לרנר, רוצים מלחמה כדי שיוכלו להתפרנס מקבורת החיילים: 'החללים יצטרכו מטהרי גופות, מוכרי תכריכים ואומרי 'קדיש', שלושה רוחצים, שני מברכים וארבעה נושאי ארון. כולם משלנו. אם יהיו להם 20 אלף חללים במלחמה הבאה עלינו לטובה, לנו יהיו עוד 100 אלף משרות. עכשיו הם יפרנסו אותנו גם במותם'" . כך אומרת דמות חרדית במחזה, וכל זה על אדמת גרמניה.
אני רוצה להציג את עמדת הנשיאות. בנושא הזה אין דחיפות, אדוני. זה נעשה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. לא ידעתי שמדינת ישראל ריבונית גם בגרמניה.
הנושא הזה הוא חשוב. אם חבר הכנסת גפני חושב שהוא כל כך חשוב, הוא יכול להציע אותו במסגרת המכסה.
אני רק רוצה להשלים. הרי אמרנו שלא יכול להיות שוועדת הכנסת תהיה מרוקנת מכל סמכות ולא תוכל להתייחס לנושאים כאלה ואחרים. נדמה לי שאפשר לאשר הצעה אחת מבין נושאים רבים שנדחו, וזאת היתה הצעה שיושב ראש הכנסת אישר עם יושב ראש הוועדה - - -
אני לא רואה את זה ככלל, עם כל הכבוד ליושב ראש הכנסת. הכלל הוא שמה שנראה בעיני ועדת הכנסת כדחוף ושהנשיאות לא אישרה - הוועדה תאשר. אם יושב ראש הכנסת סבר שאנחנו יכולים לאשר הצעה אחת, אנחנו נוכל להפתיע אותו.
אבל אנחנו מביאים בחשבון את ההערה של חבר הכנסת מקסים לוי. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הערעור של חבר הכנסת גפני? מי נגד?
ה צ ב ע ה
הערעור של חבר הכנסת משה גפני בנושא "מחזה אנטישמי
המוצג בגרמניה על ידי המחזאי מוטי לרנר" לא התקבל.
רבותיי, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור העסקת עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה), התשנ"ט1999-, של חבר הכנסת אבי יחזקאל - הכנה לקריאה ראשונה.
אם אתה מתעקש, ברשותכם, חברי הוועדה, אעשה הפסקה מתודית לשתי דקות כדי לאפשר לחבר הכנסת ליצמן להעלות את הערעור שלו. בבקשה, חבר הכנסת ליצמן.
הנושא שהעליתי הוא: "דברי השופט ברק ורעייתו השופטת ברק נגד הציבור והעתונות החרדייים". הנושא של בית המשפט העליון נדון הרבה, אבל מה שקרה כאן - - -
חבל על הזמן. אתה תהיה בין הדוברים. חבר הכנסת ליצמן, תוותר. בסדר? תודה, חבר הכנסת ליצמן.
ב. הצעת חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון -
איסור העסקת עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה), התשנ"ט1999-
(מאת חבר הכנסת א' יחזקאל)
(הכנה לקריאה ראשונה)
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור העסקת עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה), התשנ"ט1999-. בבקשה, חבר הכנסת אבי יחזקאל.
אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אני מציע לנהוג כפי שהיה מקובל תמיד בוועדה. כשהביאו חוקים, זה היה סעיף אחרון. בהכירי את חברי הוועדה, נשארים לסעיפים האלה בודדים - - -
תן לי בבקשה להסביר. רבותיי, הצעת החוק שלי הועלתה בפתיחת הכנסת הזו. היא נדחתה גם במסגרת הכוונות של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת טריף, וגם של יושב ראש הכנסת - - -
סליחה, אני מבקש מאוד מהעוזרים הפרלמנטריים ומרכזי הסיעות לשמור על השקט. השיחות האלה מפריעות.
הצעה זו מדברת על העובדה שהיתה קיימת בכנסת - והיא איננה קשורה לאיכויות האנשים - שחברי כנסת העסיקו עוזרים פרלמנטריים מדרגת קרבה ראשונה, ואני חושב שתופעה זו, ולו למראית עין, היא בעייתית, על אף שיש הטוענים שצריך לסייע ושיש יתרונות ויש חסרונות. בגלל צנעת הפרט אני לא רוצה לנקוב בשמות, כשאחד מחברי הכנסת העסיק את רעייתו, והיא אף פעם לא ראתה את בנין הכנסת.
רבותיי, אני יודע שיש מגמה של יושב ראש הוועדה ושל יושב ראש הכנסת למלא לאקונות כאלה. המודל האפשרי המיידי והמהיר לתיקון הוא באמצעות תקנון הכנסת, לא על ידי חקיקה. החקיקה הזו נועדה להאיץ את התהליך, ולכן המודל שאני מציע לך, אדוני יושב ראש הוועדה, הוא לאשר היום את הצעת ההחלטה הבאה.
הכנסת לא תאשר העסקת עוזר פרלמנטרי על ידי חבר הכנסת, שהוא קרוב משפחה של חבר הכנסת.
וכאן צריכה לבוא הגדרה של "קרוב משפחה" לענין זה, ויש בעיה אם ההגדרה מרחיבה או מצמצמת. התקשי"ר מדבר על קרוב משפחה שהוא לא רק בן, אב ואחות, אלא גם כלה, גיס, בן-דוד ואחיין וכיוצא באלה, ומן הראוי שננהג על פי התקשי"ר. אודה ולא אבוש שבהצעה אני נקטתי את הקו המצמצם כדי לא להיראות, חלילה, כמי שנוגש בחברי הכנסת, אבל אני חושב שראוי ציבורית שנלך בעקבות התקשי"ר , והצעתי היא שנכתוב מה שכתוב בתקשי"ר.
סוגיית התחולה. פנה אליי חבר הכנסת רביץ, ואני מזכיר כאן את שמו לאחר שהוא אמר לי שאני יכול לעשות זאת. הוא דיבר אתי בטלפון, וכששאלתי אותו אם אני אדבר בשמו, הוא אמר: כן, תייצג אותי. הוא אומר: אני הבטחתי לכלתי, היא עזבה מקום עבודה והיא עובדת למעני ולטעמי בצורה מעולה, היא עובדת מצטיינת. אז מה, אני אגיד לה ללכת הביתה בחודש הבא? היא מפרנסת יחידה. ולכן אני מבקש שתשיח את בקשתי לפני חברי הוועדה ולפני היושב ראש כשידובר על סוגיית התחולה.
מבחינתנו הרי אפשר היה להחיל את זה כבר מיידית, כי כך זה צריך להיות, אבל בכל זאת נכנסים פה עניינים אישיים. יש בעיה עם הענין הזה ברמה האישית, ואני מציע לכם להחליט. בהתחלה אמר חבר הכנסת רביץ שהוא רוצה דחייה לקדנציה שלימה, כלומר, תחולה מהקדנציה הבאה. אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה דחייה לקדנציה שלימה, גם לא לחצי קדנציה, אני רוצה שנגיע להחלטה שיש בה אלמנט מכובד גם מבחינת העניינים האישיים.
עד סוף הכנס זה יכול להיות טוב, כלומר, התחולה תהיה בעוד שלושה-ארבעה חודשים. זה לא כולל את הפגרה.
אני מקבל את הצעתכם שהתחולה תהיה באפריל. אני מבקש לסכם. ראשית, אני מבקש שינוי תקנוני בעקבות ההצעה שלכם. שנית, הכנסת לא תאשר העסקת עוזר פרלמנטרי על ידי חבר הכנסת, שהוא חבר משפחה של חבר הכנסת, ו"קרוב משפחה" יוגדר על פי התקשי"ר, קרי: החוג המשפחתי הרחב, והתחולה תהיה מה1- באפריל, היינו, מסיום הכנס הזה. אני מדבר על מימוש מיידי, ואני מבקש הצבעה על השינוי התקנוני.
אדוני היושב ראש, הנושא הזה לא מוסדר בתקנון, אלא בהחלטות של ועדת הכנסת. מכוחן הם חיים, מכוחן הם מקבלים שכר וכו'. לכן אני מציע שזו תהיה החלטה של ועדת הכנסת.
הנוסח המונח בפניכם תואם את התקשי"ר, כבתקשי"ר מדובר על בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה וכו'. פה קיצרנו.
ואנחנו הצענו שתאריך התחולה יהיה ה1- במאי 2000 כיוון שחוזרים אז מהפגרה. ההצעה של חבר הכנסת יחזקאל היא מאוד מבורכת.
אני מקדים ואומר שאני לא העסקתי אף פעם קרוב משפחה, לא מדרגה ראשונה ולא מדרגה עשירית, ואני לא מתכוון להעסיק. אבל כיוון שחבר הכנסת אבי יחזקאל אמר שמדובר בחברי לסיעה, וכיוון שאני יודע שיש עוד כמה חברי כנסת כאלה, צריך להתחשב בזה. אני חושב שהצעת החוק היא ראויה ושההצעה שמציעים היא נכונה. יש בעיה ואי אפשר להתעלם מן הבעיה הזאת. את הדבר הזה היה צריך לעשות לפני שהכנסת התכנסה. אי אפשר לעשות את זה לאחר מספר חודשים, כשהכנסת מכהנת ומתפקדת ואנשים עובדים. אם זה טוב או לא טוב, חמישים שנה זה היה כך. לכן אני מציע לקבל את ההצעה שלפנינו, אבל לקבל אותה מהקדנציה הבאה, אלא אם כן חברי הוועדה ירצו להחיל אותה מהר ככל האפשר, ואז אני מציע שהתחולה תהיה בסוף השנה, זאת אומרת, בסוף המושב.
אני סבור שהיוזמה היא טובה ואני מברך עליה, אבל צריך להשתדל לא לפגוע במישהו, גם אם מדובר רק באחד, בשניים או בבודדים.
לא חשוב, גם אם זה היה רק אחד, לא הייתי רוצה לפגוע בו. לכן אני בעד זה שהתחולה תהיה בסוף הפגרה. הם מקבלים שכר גם על הפגרה. רק עם התחדשות הכנסת, אחרי הפגרה, זה יחול.
נקודה שנייה. במקום לכתוב: בן, בת, נכד וכו', אני מציע לכתוב "צאצא", כי אז זה כולל גם את הנין. אני כבר אחד שיש לו נינה. מאתמול יש לי נינה. לעצם הענין, אני חושב שזה שאנחנו לא כותבים את המין הנקבי - זה אולי טעם לפגם. אולי אפילו מבחינה יורידית זה טעם לפגם, כי אם מישהו יעסיק בת, וכאן יהיה כתוב רק "בן" - - -
אקדים ואגיד, באותו סגנון של חבר הכנסת גפני, שבקדנציה הקודמת היתה פנייה אליי של אחד מחברי סיעתי, שהתייעץ אתי אם כדאי להעסיק קרוב משפחה. אמרתי, שבעיניי, זה לא ראוי. ובקדנציה הזאת היתה פנייה אליי של בתי שלי, ואמרתי לה שיש בזה טעם לפגם וסירבתי להעסיק אותה כעוזרת פרלמנטרית שלי, בניגוד למה שנכתב באותו ענין.
עם זאת, אדוני היושב ראש, העלה כאן חבר הכנסת אבי יחזקאל את המקרה של הרב רביץ, ואני לא יודע אם יש מקרים נוספים.
אותו תקשי"ר שאנחנו מתייחסים אליו, אם אני לא טועה - ויש כאן יועצים משפטיים ואנשים יותר מנוסים ממני - מפרט גם חריגות וגם מקרים מיוחדים וכן הלאה.
לכן במקום לנהל כאן ויכוח אם זה יידחה עד סוף המושב או עד סוף הפגרה, אני מציע לקבוע מנגנון שיתייחס למקרים מיוחדים, ואם חבר הכנסת סבור - בניגוד לדעתי או לדעתו של חבר הכנסת גפני, למשל - שאין בזה טעם לפגם ושהשירות הטוב ביותר שהוא יכול לקבל הוא דווקא מאותה נינה של חבר הכנסת זאבי, אותו מנגנון יחליט. זו יכולה להיות ועדת הכנסת וזה יכול להיות כל מנגנון אחר, אני לא באתי להציע הצעה מסודרת בענין זה, אבל אני חושב שזה יפטור אותנו מהוויכוח אם זה יחול החל ממושב כזה או ממושב אחר. מקרים חריגים צריך להוציא - - -
אני לא רוצה להתפרץ למקרים חריגים. הכל יהיה חריג, חבר הכנסת גפני. אני מכיר את זה. יבוא חבר הכנסת גפני, וכולנו נשכב לרגליו. אם אתה משאיר מקום לשיקול, אז יש פה חברויות, וכל ישראל חברים.
אדוני היושב ראש, קודם כול, בעיקרון גם אני תומך בהצעה ואני חושב שבמקרה שלנו לא כדאי ליצור ועדת חריגים, כי ברגע שתבנה כאן את המנגנון הזה, זה לא יהיה חיובי. כשאתה מדבר על התקשי"ר, אתה מדבר על קבוצה עצומה של אנשים, שמתוכה העובד הוא כמעט אנונימי שעה שהוא פונה אל אותה ועדה, וזה לא המקרה כאן. כאן האדם הוא איש פוליטי, וזה יהיה בתוך המשפחה, ולדעתי, זה לא דבר חיובי.
אבל על מנת לאזן הייתי הולך יותר רחוק מבחינת תאריך התחולה. מלכתחילה - עכשיו אני מדבר על הצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל במליאה - חשבתי שנתייחס לתקופות שמקבילות פחות או יותר לתחילת מושב החורף. מדוע? כי בתקופה זו סטודנטים עוזבים וחשבתי שצריך להיות איזה סוג של הקבלה. אז יכול להיות שהפתרון לצרכי איזון צריך להיות בכך שניתן תקופה קצת יותר ארוכה.
ה1- במאי הוא לא תאריך טוב לחלק מהאנשים, אבל הנקודה היא, לדעתי, שזה יכול להיות על חשבון או במקום ההצעה של ועדת חריגים, כי ועדת חריגים תהיה בעצם ועדת - - -
אני רק מבקש לתקן טעות משפטית. ועדת החריגים הזאת שמדברים עליה מותנית בכך שהמינוי אינו עשוי להביא ליחסי כפיפות או ליחסי עבודה - כפיפות. זאת אומרת, אם יש יחסי כפיפות, אין חריג בכלל, ובמקרה הזה יש תמיד כפיפות.
רבותיי, לפני שנמשיך בדיון אני מציע שנצביע האם הישיבה פתוחה לתקשורת. מי בעד? מי מתנגד?
ה צ ב ע ה
ההצעה לפתוח את הישיבה לתקשורת נתקבלה.
שתי הערות קצרות מאוד. ראשית, אני מאוד מברכת על ההצעה הזאת. אני חושבת שהיינו צריכים לחשוב על זה קודם, אבל מגיעות ברכות לחבר הכנסת אבי יחזקאל על שהציע את ההצעה.
נקודה שנייה. אני מצטרפת לאלה שהציעו - כולל חבר הכנסת זאבי - שהתחולה תהיה מיד אחרי פגרת הפסח.
שוב, אני מודה על המגמה לאפשר את זה. שנית, אני חושב שמהבחינה הזו צריך לקבוע לוח זמנים סביר להתארגנות מחודשת לאלה שכן מעסיקים קרובי משפחה כעוזרים פרלמנטריים, ואני מציע, ברשותך, אדוני היושב ראש, לקבוע את תאריך התחולה ל1- במאי, כמו שסיכמת. שלישית, אני מציע להתייחס להגדרה של "קרוב משפחה" בתקשי"ר, במובן הרחב, כלומר, לא רק בן, אח, אחות וכו' אלא גם כלה, גיס וכן הלאה.
ברשותכם, אני אומר עוד פעם שהבקשה של חבר הכנסת רביץ היתה מאוד אישית, ואני מזכיר את שמו כי הוא אמר: אני לא מתנגד שתאמר את שמי.
אדוני היושב ראש, אני מודה לך. בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, הצעת החוק הרי ראויה ואין לגביה ויכוח, ולאור הדברים האלה הייתי אפילו מציע - - -
ההצעה במקורה היתה הצעת חוק שאושרה בקריאה טרומית, וכאן זו החלטה של ועדת הכנסת. אני מציע שההחלטה תחול מיד, זאת אומרת, לא לדחות את תחולתה לא לעוד חצי שנה ולא לעוד שנה, אלא להחיל אותה מיד, אבל לאור הדברים של חבר הכנסת אדלשטיין - - -
לא, לא. מי שהתעניין יודע שמדובר בערך בעשרה חברי כנסת כאלה. חבר הכנסת רביץ היה היחיד שבא ואמר שזה המצב והציג את הדברים. יש חברי כנסת שלא הציגו את שמותיהם, אבל מדובר בערך בעשרה חברי כנסת. הייתי מציע ועדה, שלא תהיה ועדת חריגים קבועה, אלא ועדה אד-הוק לצורך הענין הזה, כשאנחנו יודעים על מי מדובר. צריך לשבת עם האנשים ולהגיע אתם- -
על כל פנים ההצעה שלי היא - ואני חושב שלזה כיוון חבר הכנסת אדלשטיין - שההצעה תחול מעכשיו, אי אפשר יהיה לקבל יותר עוזרים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה. לגבי אלה הקיימים תהיה ועדה של אנשי מקצוע, מאנשי הכנסת, עם יושב ראש ועדת הכנסת, והיא תחליט.
אני מסכם את הענין. ראשית, אנחנו מכירים את החיים כאן. אמנם אנחנו ממפלגות שונות, אבל כולנו חברים, וכשהדבר נוגע לאחד מחברינו, כולנו רחמנים בני רחמנים, ואחר כך תדמית הכנסת נפגעת ותדמית חברי הכנסת נפגעת ואנחנו הופכים לזוטות בעתונים - סיפורים וקוריוזים על הבן, הבת, האחות וכו'. יבורך חבר הכנסת אבי יחזקאל על הרעיון ועל ההחלטה. אנחנו כאן כדי לתקן עיוותים כאלה, ואני מציע לכם לא להיכנס לשום אפשרות שיש בה משום שיקול דעת שלנו, כי אנחנו פשוט נסתבך עם הענין ונעשה מעצמנו צחוק. כל מה שהיה בשיקול דעתנו אנחנו מוציאים החוצה, לוועדה ציבורית, ונושא כזה שיש בו גם רגישות וגם הוראות בתקשי"ר - חבל שאנחנו נתעכב עליו.
גב' שושנה כרם, רצית להעיר הערה. בבקשה.
לענין הניסוח, הנושא של עוזר פרלמנטרי הוא נושא רחב מאוד, אפילו גורף. יש כל מיני סוגים של עוזרים. יש עוזרים פרלמנטריים - כמו שזה מכונה כאן - מתקציב הכנסת, מסעיף תקציבי שמתייחס לעוזרים פרלמנטריים, ויש עוזרים שהם מטעם המפלגות ועל חשבונן. יש כל מיני עוזרים פרלמנטריים. לכן השאלה היא אם ועדת הכנסת רוצה שזה יישאר גורף, או לחדד את זה ולומר: מתקציב הכנסת, מהסעיף שמיועד לנושא הזה.
אני קורא: "הצעת החלטה לוועדת הכנסת בענין העסקת עוזרים פרלמנטריים:
1. הכנסת לא תאשר העסקת עוזר פרלמנטרי על ידי חבר הכנסת, שהוא קרוב משפחה של חבר הכנסת.
לענין זה - קרוב משפחה - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חתן, כלה, נכד, נכדה, נין, נינה" - נינה, כדי לחסום בפני חבר הכנסת זאבי אפשרות להעסיק את הנינה.
2. תחילתה של החלטה זו ביום כ"ו בניסן התש"ס - 1 במאי 2000. זאת ההצעה שאני מבקש שכולנו כאיש אחד נתאחד סביבה. מי בעד אישור החלטה זו? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
ההצעה לאשר את ההחלטה של ועדת הכנסת בענין העסקת עוזרים פרלמנטריים
כפי שקרא אותה היושב ראש - נתקבלה.
ראשית, אני רוצה להודות לך.
שנית, לפני כשבועיים עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שלי בדבר הקמת ועדה ציבורית חיצונית לשכר חברי הכנסת, וכבודך - - -
כיוון שהמציע של הנושא הבא, חבר הכנסת יורי שטרן, איננו כאן, נעבור לנושא: ממלאי מקום המכהנים כיושבי ראש ועדות משנה. רבותיי, זה נושא שאני מבקש שנקבל בו החלטה.
אתמול, בגלל היעדרו של היועץ המשפטי של הכנסת, לא סיימנו את הדיון בענין ממלאי המקום.
במצב הנוכחי יש פעילות. אי אפשר לטרפד את הכל. הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון יכולה להיות מנוטרלת עקב המצב הנוכחי, שפועל בדרך זו או אחרת מספר שנים טובות בכנסת. אנחנו מתקנים את זה.
ועדת הכנסת מתכוונת לתקן את המצב הקיים בנוגע לממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת, ועד לתיקון המצב החוקי, בין באמצעות תיקון חוק ובין באמצעות תיקון התקנון, המצב הנוכחי יישאר מתוקף המנהג שהשתרש כאן בכנסת לגבי ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת, בוועדות המשנה ובוועדות משותפות. זו החלטה שאני מבקש שנקבל עד שנתקן את התיקון, אולי כבר בשבוע הבא ואולי אחרי זה.
היא תבוא מטעם הוועדה והיא ממילא תהיה למפרע, כך שאני לא מציע שתתקבל באופן מפורש החלטה - - -
אני חושבת שהחלטה פוזיטיבית של ועדת הכנסת בדבר המשכת המצב הקיים עד לתיקון - היא הכרחית, כי אתמול חבר הכנסת אבי יחזקאל ביטל ישיבה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, וצריך לסיים את נושא תקציב הביטחון.
רבותיי, אני מבקש להצביע על הענין הזה. מי בעד אישור ההחלטה הזאת לבינתיים? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
ההצעה לקבל את ההחלטה שקרא היושב ראש
לגבי ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת (ראה עמוד 17)- נתקבלה.
ההחלטה אושרה פה אחד, ואני מודה לכם.
ד. הצעה להקמת ועדה מיוחדת לענין חקיקה לקראת ביטול מצב החירום
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: הצעה להקמת ועדה מיוחדת לענין חקיקה לקראת ביטול מצב החירום. מי מציג את ההצעה הזו?
חבר הכנסת פינס, חבר הכנסת יורי שטרן ביקש לייעל את הענין, לטובתך. הוא חבר הוועדה והוא יכול לסייע לדיון במליאה.
האם הנושא בסעיף ג' לסדר היום: הצעה לקביעת סדרי דיון בהצעת חוק ההסדרים, הוא נושא שעולה היום?
רבותיי, באשר להקמת ועדה לענין חקיקה לקראת ביטול מצב החירום יש פנייה של יושב ראש הכנסת. כאשר הקמנו ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך מה זה היה? מר בוטון, אתה יכול להסביר את הבקשה של יושב ראש הכנסת?
יש שני נושאים שונים. קודם כול, על פי תקנון הכנסת, קבענו הוראות וסדרי דין והקמנו ועדה משותפת שתדון בהארכת ההכרזה על מצב החירום, אם כן להאריך, לכמה זמן וכדומה.
הוועדה המוצעת כאן היא ועדה שונה לגמרי. היות שהממשלה מתכוונת להציע הצעת חוק, שלפיה לא תחודש כלל ההכרזה על מצב החירום והיא תציע לבטל כל מיני חוקים שתוקפם לתקופה של שעת חירום, ולהציע הצעות חילופיות בחקיקה בנושאים שאכן צריכים להישאר במסגרת זו - היה דיון בין יושב ראש הכנסת לבין משרד המשפטים ומשרדי ממשלה אחרים, והתגבשה הצעה להקים ועדה מיוחדת לפי סעיף 17 לתקנון - דהיינו, ועדה לענין מיוחד - שחברים בה חברי כנסת מוועדת החוקה, חוק ומשפט, מוועדת החוץ והביטחון, מוועדת הכלכלה, מוועדת העבודה , הרווחה והבריאות, וועדה זו תדון בחוקים שיירדו מהכנסת, כשיתחילו להריץ אלינו את החוקים לביטול חקיקה שנוגעת למצב חירום. זה צפוי להתחיל בינואר.
מה שאני מציע, אם ועדת הכנסת תסכים, הוא לפנות לוועדות המצויינות כאן כדי שיציגו את המועמדים מטעמן לוועדה המיוחדת הזאת - - -
מיוצגות בה הוועדות הבאות: החוקה, חוק ומשפט, חוץ וביטחון, כלכלה, עבודה, רווחה ובריאות. חמש ועדות.
הוועדה שמציע לנו יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת בורג, נוגעת לעוד ארבע ועדות בכנסת. אנחנו לא יכולים להחליט על זה בלי שהן היו נוכחות או בלי שהעבירו מכתב ליושב ראש הוועדה שלנו שאין להן הערות או הסתייגויות. לכן אני מציע אחת מהשתיים: או שמנהלת הוועדה תאמר להן שהכוונה היא להעביר החלטה כזאת ותשאל אותן, או להזמין אותן לישיבה הבאה שבה ענין זה יאושר בנוכחותם של יושבי ראש הוועדות המוצעות או באי כוחם.
אני מסכים עם חבר הכנסת זאבי שבדיון בנושא כזה מן הראוי שראשי הוועדות האלה יוזמנו לכאן. נוכל לעשות את זה, למשל, ביום שלישי הבא, אחר הצהריים, לאחר ישיבות הוועדות. אם ועדות הכנסת יושבות בין שעה 11:00 לשעה 13:00, נוכל אנחנו לקבוע ישיבה בשעה 13:00 לצורך הענין הזה בלבד ולשתף בה את ראשי הוועדות.
כן, אני מציע שבד בבד הם ימסרו לנו את שמות חברי הכנסת מטעמן של הוועדות המוצעות על ידי יושב ראש הכנסת - אחד מכל ועדה.
כיוון שבכל מקרה הדיון בנושא זה לא יסתיים פה היום - וגם אם כן, להקים ועדה זו פרוצדורה - אני מציע להתחשב בהערה של חבר הכנסת זאבי ולהידבר אתם, ובהנחה שהם מסכימים, לבקש מהם שיביאו אתם כבר את השמות, ואז נקיים עוד דיון בכל מקרה.
נראה קודם כמה ועדות יהיו מיוצגות בסך הכל, מפני שהוועדה הזאת צריכה להיות ועדה לא גדולה.
ה. הצעה לקביעת סדרי דיון בהצעת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ובקריאה שלישית
חבר הכנסת יורי שטרן, זו הפעם השנייה שאני מניח את ההצעה שלך ואתה אינך כאן או שאתה בא אחרי הזמן. אבל לא חשוב, אנחנו נחזור להצעה של חבר הכנסת יורי שטרן בדבר קביעת סדרי דיון בהצעת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. חבר הכנסת שטרן, תציג בפנינו את ההצעה שלך.
רגע, אני רוצה להבין את הפרוצדורה. בדרך כלל מי מביא הצעה כזאת לקביעת הסדרי הדיון בחוק ההסדרים?
בנושא של ההסתייגויות בחוק ההסדרים התהליך המקובל נחלק לשתי מטרות שונות לגמרי. מטרה אחת: חברי הכנסת רוצים זמן דיבור. המטרה השנייה: להגיש הסתייגויות שחבר הכנסת חושב שיש טעם להעלות אותן מבחינה ציבורית או שיש אפילו סיכוי להעביר אותן. אני פשוט מציע לקבוע פרוצדורה אחרת שתאפשר לחברי הכנסת לדבר בלי שהם יתחייבו להציע לפני כן אלפי הסתגייויות שטותיות ותיתן לכל אחד מהם אפשרות להגן על אותן הסתייגויות אמיתיות.
להקציב זמן, זאת אומרת, להגיד שלכל סעיף וסעיף יש כך וכך זמן, והחלוקה תהיה סיעתית או אחרת, וכך יש זמן מראש, ולא צריכים להתעסק במאות פסיקים רק כדי לקבל את הזמן לדבר במליאה. הרי המסגרת הכללית ממילא תיקבע תמיד, כלומר, הזמן לדיון בהסתייגויות הוא לא בלתי מוגבל, אלא קובעים איזו שהיא מסגרת. אני מציע שביחס לחלקים השונים של החוק תינתן מנת זמן לסיעות השונות ולחברי הכנסת, והם יוכלו לנצל את הזמן הזה לנימוק הסתייגויות אמת, שמספרן אז יהיה הרבה יותר מצומצם מהאוסף הגדול שיש כיום, או להתייחסות לחוק ההסדרים ולתקציב בכלל. זאת ההצעה שלי. אני חושב שאנחנו עוסקים פה פשוט במין משחק של "נדמה לי" בנושא הזה של ההסתייגויות.
חבר הכנסת גולדשמידט, לכאורה אני צריך לתמוך בבקשה שלך, מהאינטרס של יושב ראש ועדת הכספים, או חבר הכנסת פינס צריך לתמוך כיושב ראש הקואליציה, אבל אני לא רוצה שאנחנו ננצל מצב שבו אנחנו עכשיו בקואליציה, ומחר יהיה מישהו אחר בקואליציה.
אני אגיד לך איך פתרו את הבעיה בשנים קודמות, ואנחנו מדברים רק על חוק ההסדרים, לא על חוק התקציב. בחוק התקציב הדיון הוא דיון סיעתי, זאת אומרת, הקטע של ההסתייגויות הוא רק לגבי ההצבעות. בחוק ההסדרים אתה נותן יומיים או יומיים וחצי, מסביב לשעון. נניח שאתה הגשת 500 הסתייגויות. כל הסתייגות מזכה בחמש דקות, ואם מכפילים 500 ב5-, ברור שאנחנו מגיעים למילניום הבא, ולא למילניום הזה. לכן מוסכם שבשלב מסויים זה נעצר. במזכירות הכנסת עושים רשימה - הנאגלה הראשונה של הדוברים, אחר כך השנייה והשלישית, ובדרך כלל זה נגמר בנאגלה - - -
חבר הכנסת גולדשמידט, אולי תסביר לחבר הכנסת יורי שטרן למה חשוב שענין ההסתייגויות יישאר כמרכיב חשוב בדיוני התקציב. הוא מציע לקבוע מראש, כמו בחוק התקציב, דיון סיעתי. זה מגביל את האופוזיציה, לא את הקואליציה.
אני חושב שזו הצעה נפלאה והיא מצביעה על אינטגריטי של חבר הכנסת יורי שטרן ואני חושב שצריך לאמץ אותה.
אתה פשוט תסתבך. אתה תקבל מחמאות מיושב ראש הקואליציה ומיושב ראש ועדת הכספים. תאמין לי, אני רוצה את טובתך. יש לי חדשות בשבילך, חבר הכנסת יורי שטרן. אני תשע פה ואני זוכר שבענייני תקציב תמיד הסתדרו פה העניינים - תמיד. הכל מסתדר, תאמין לי.
בבקשה, חבר הכנסת פינס.
אני רוצה לומר שההצעה של חבר הכנסת יורי שטרן היא הצעה נבונה והגיונית. עכשיו אגיד לכם למה. התקנון בעצם מאפשר את המצב האבסורדי שחבר הכנסת גולדשמיט תיאר אותו קודם ושבו חברי הכנסת מגישים הסתייגויות, אי אפשר לתת את הזמן, ואם כן פועלים לפי התקנון, התקנון יוצר מצב שהוא בלתי אפשרי, ואז רק על התקציב אפשר לדון שלושה-ארבעה חודשים.
לא, את הענין הזה אנחנו גם ייעלנו במשך השנים. אחרי שחבר הכנסת מיקי איתן עמד על הדוכן ונאם במשך כאחת-עשרה שעות, היו הגבלות, היה גם סבב, רצף של נימוק הסתייגויות.
אדוני היושב ראש, זה נכון לגבי הגבלת הפיליבסטר האישי, אבל זה לא נכון לגבי הגבלת הפיליבסטר הקולקטיבי. ואז מה עושים? קובעים ועדת הסכמות בלתי פורמלית, שאמנם מביאים אותה לידיעת ועדת הכנסת, אבל היא עדיין נשארת בלתי פורמלית, ואז עושים, על פי סעיף 147, מעשה שבעצם מבטל את התקנון.
עכשיו בא חבר הכנסת יורי שטרן ומציע הצעה ש"עושה שכל" במובן הזה שהדיון יהיה - -
אפשר להישאר בשיטה הקיימת, אבל גם השיטה הקיימת בעייתית, כי היא OVERRULING לתקנון, וחבר הכנסת שטרן מציע שיטה שעושה שכל, לא בניגוד לתקנון.
בוודאי שזה בניגוד לתקנון, כי מדובר פה בהצעת חוק שעולה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, וכל חבר כנסת רשאי להגיש הסתייגויות - - -
לפי סעיף 131 לתקנון, בדיוני תקציב ועדת הכנסת יכולה לקבוע סדרי דיון מיוחדים.
רבותיי, ראוי כי נחשוב איך משכללים את הדיון בחוק ההסדרים, בתנאי שהאופוזיציה לא תיפגע.
יש הבדל בין זה שהיא לא תיפגע - ובזה אני מסכים אתם באופן מוחלט - לבין ניצול לרעה של התקנון שלא מסדיר מצב - - -
רציתי להציע הצעת ייעול, שלפי מיטב הבנתי, לא תפגע בשום זכות של אף חבר כנסת, ואני מדברת רק על מספר ההסתייגויות שמגיש כל חבר כנסת. עשיתי כרגע חשבון גס: כל הסתייגות נותנת חמש דקות. זאת אומרת, שאפשר להגיש בשעה 12 הסתייגויות. אם אני מכפילה את זה בשלוש יממות, אני מגיעה בערך ל1,000- הסתייגויות. אם נחלק את זה ל100- חברי כנסת, כל חבר כנסת יוכל להגיש הסתייגויות, אבל שלא יגיש יותר מ20-, 30 או משהו מעין זה.
בצורה כזו תישמר זכותו להגיש הן הסתייגויות מהותיות והן הסתייגויות שיאפשרו לו זמן דיבור, אבל זה ימנע מאתנו את המצב הזה שאנחנו יושבים על 500 הסתייגויות של כל חבר הכנסת, או 500,000 הסתייגויות שסיעה מגישה, ואנחנו מרגישים ממש מבוזים מהשטויות שאנחנו כותבים: במקום "לאחר" יבוא "אחרי", ובמקום "במשך" יבוא "עד" וכו'.
בשנה הראשונה שבה כיהנתי בכנסת, כשהייתי ממש תמים, ניסיתי, ראשית, לנסח את כל ההסתייגויות שלי ברצינות, ושנית, לקרוא את ההסתייגויות של האחרים.
רבותיי, מנסיוני, ההסתייגויות מתקבלות לפעמים, ולכן אנחנו צריכים לדאוג שכל הסתייגות תהיה מנוסחת בצורה משפטית מתאימה, כי אחרת אנחנו בבעיה במקרה שהיא מתקבלת. לכן, אם תתקבל כאן החלטה שתגביל את חברי הכנסת במספר ההסתייגויות - ורק בזה - נפתור חלק גדול מהבעיה.
מלבד הענין הזה שמקבלים או לא מקבלים החלטה, קודם כול יש הנוסח הכתוב בתקנון, שלגבי כל סעיף יכול חבר הכנסת להגיש הסתייגות. המצב שלנו היום הוא שהסתייגויות מוגשות לא לסעיף ראשי - - -
לא מוגשת הסתייגות אחת לסעיף ראשי, אלא מוגשות לפעמים הסתייגויות לכל מלה בתוך הסעיף, לסעיפי משנה.
אני מציע שחבר הכנסת אופיר פינס ידון על זה עם חבר הכנסת רובי ריבלין, כי חבר הכנסת רובי ריבלין הוא בכל זאת יושב ראש הסיעה הגדולה באופוזיציה, ואם זה מסוכם - - -
רבותיי, יש ועדת כנסת. כמובן, אני גם אדבר עם חבר הכנסת ריבלין, אבל זה לא במקום ועדת הכנסת. אני מציע שגב' שניידר תכין הצעה ותגיש אותה ליושב ראש הוועדה, ונדון על ההצעה.
גב' שניידר, את מוכנה לשבת על ענין זה ואחר כך לגשת אלינו? אני רוצה להביא את זה מחר בבוקר.
אני רק רוצה שנבין איפה אנחנו עומדים גם מבחינת החשבון שאת עושה, גב' שניידר. ביום ראשון, ה26- בחודש, מתקיימות ההצבעות בוועדת הכספים, גם על חוק ההסדרים וגם על התקציב עצמו.
זה בחוק ההסדרים. ביום ראשון, ה26- בחודש, אנחנו מסיימים את ההצבעות. ביום שני אנחנו מתחילים בדיונים.
אני אומר את הדברים בהנחה שנקבל את ההצעה שלך. יש לנו ימים שני, שלישי, רביעי, חמישי בצהריים, ובדרך כלל מיום חמישי בצהריים מתחילים לדון על התקציב, והתקציב אמור להיות מאושר ביום שישי לפנות בוקר. יום שלישי זה ה31- בדצמבר.
אדוני היושב ראש, אתה רוצה שגב' שניידר תיתן לך הצעה לגבי מספר הסתייגויות סביר שכל חבר כנסת יגיש. שנייה, חבר הכנסת שטרית. אנחנו רוצים שאתה תהיה בוועדת ההסכמות.
אני מציע שנחליט. אם נחליט שאנחנו נתחיל ביום שני בעשר בבוקר, או ביום שני בשתיים בצהריים, לפי זה - - -
אני מבקש להעיר לגבי הסיום. בגלל באג 2000, לקראת סוף השבוע חלק ממערכות המחשב צריכות לרדת, ואני מבקש לתאם את זה - - -
אל תאלצו אותי ללכת לבית משפט, כי אני אלך, ויפסלו לכם את כל ההחלטות בוועדת הכנסת. אני לא רוצה לעשות את זה, כי זאת לא גישה שלי. יש לי פתרון פשוט. צריך לפתור את זה כך- - -
לא, לא, אני לא פותח דיון בענין הזה. רבותיי, עם כל הכבוד, סגרנו את הדיון. אם חבר ועדה רוצה רביזיה, יש דרך.
אנו עוברים לנושא הבא: החלטת שכר חברי הכנסת (תיקון שכר סגני יושב ראש הכנסת), התש"ס1999-. אני מבקש מחבר הכנסת אופיר פינס להציג את הצעתו בענין שכר סגני יושב ראש הכנסת. יש גם בקשה לתוספת של סגן שאנחנו צריכים להחליט עליה, ודיברתי על כך עם יושב ראש הכנסת ואני רוצה להציג את הענין. בבקשה, חבר הכנסת אופיר פינס.
אני מציע הצעה שהיא מרחיקת לכת. אני מצטער אם בתוקף החלטה זו מישהו עלול להיפגע. בשביל זה אנחנו יושבים כאן בוועדה. אני הגעתי למסקנה שבהרכב הנוכחי של סגני יושב ראש הכנסת - כיום 11 במספר - אין מקום לקבל תוספת מיוחדת עבור היותך סגן יושב ראש הכנסת. אני יודע שכאשר נתנו בעבר תוספת - אני עוד לא חלמתי אז להיות חבר הכנסת - היו באותו זמן ארבעה, שלושה, שני סגנים, והם אכן נאלצו לנהל ישיבות יום אחרי יום, בשעות מאוד קשות.
אבל, חברים, ברגע שהענין הזה נפרץ ויש הרבה מאוד סגני יושב ראש, ראשית, הנטל נחלק בין הרבה יותר אנשים. שנית, אני לא חושב שחברי כנסת מן השורה - כמו חברי הכנסת יאיר פרץ, עופר חוגי, מאיר שטרית ואני - עובדים פחות, וזה גם נראה לי נכון שהכנסת תקבל החלטה כזו בשנה זו.
אם הצעתי תהיה מוסכמת, כבר לא יהיה איכפת לי אם יהיו עשרה סגני יושב ראש או אחד-עשר, כי אז זה לא יהיה כרוך בטובת הנאה. אני רוצה להוציא את טובת ההנאה מהענין.
אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס. אני חושב שזו הצעה נכונה. אין שום הצדקה לתוספת שכר לסגני היושב ראש. מאחר שאני הייתי סגן וגם אתה היית סגן, אני יכול לומר שזה תפקיד שלא מחייב שום דבר מעבר להשתתפות בישיבת נשיאות אחת לשבוע וניהול ישיבות לפעמים, וכולנו יושבים במליאה באותו זמן. לכן אין שום הצדקה לתוספת זכר זו ואני בהחלט תומך בהצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס.
לצערי הרב, נראה לי - גם כראש קואליציה לשעבר - שזה הופך לנימוק מרכזי מאוד לבקשה של אנשים להצטרף לרשימת סגני היושב ראש. ייתכן שאחרי הורדת השכר תגלו פתאום שהרבה אנשים לא רוצים להיות סגנים, ואז אפשר יהיה לצמצם חזרה את מספר הסגנים בצורה דרסטית.
כמי שמכהן, יחד עם עוד כמה חברי כנסת, כסגן יושב ראש הכנסת אני בוודאי לא מקבל, אפילו כבדיחה, את הטיעון שתוספת של כמה מאות שקלים היא שגרמה לנו לרצות בתפקיד הזה, מה גם שאני מודה - גילוי נאות - שהסכום הזה מתקזז אצלי עם הפנסיה. עד כמה שזה נשמע מצחיק, יש לי כמה מאות שקלים פנסיה בתור שר לשעבר. כך שבכל מקרה אני מאלה שיכולים לדבר פה ללא כל נגיעה אישית לענייני שכר.
הנימוקים של חבר הכנסת אופיר פינס מאוד מאוד מקפיצים אותי. אנחנו כולנו יודעים מה הענין. לצערי הרב, אני עברתי - כולל בוועדה הזאת - כל מיני רגעים לא נעימים כשהיה מדובר במינוי שלי לתפקיד סגן יושב ראש. ראש הממשלה חתם על הסכמים קואליציוניים והתחייב, אפילו בלי להניד עפעף, על תפקיד סגן יושב ראש הכנסת לעשרים סיעות, ועכשיו אנחנו כאילו צריכים לנהל דיון בוועדת הכנסת מנימוקים של מספר סגני יושב ראש, עומס עבודה גדול יותר או עומס עבודה קטן יותר.
חברים, אני ישבתי בממשלה שהיו בה 16 שרים בתקופה מסויימת, וביצענו בדיוק את כל אותה עבודה שמבצעים 23 שרים, ואף אחד לא בא ואמר: עכשיו בואו נוריד את השכר לשרים.
חברים, אלה נימוקים שאולי טובים לסטנד-אפ קומדי, אבל לא לדיון בוועדת הכנסת. לכן ההחלטה צריכה להיות עקרונית. אם ראש הממשלה חתם על הסכמים קואליציוניים, הוא חייב לבצע אותם. אבל אני לא מבין למה חבר הכנסת מאיר שטרית, לצורך הענין, צריך לשבת בדיון הזה. זה דיון להנהלת הקואליציה. אנחנו צריכים לשבת ולסגור את הדברים האלה בינינו לבין עצמנו.
להיפך, אני אומר את זה לטובתך. אני לא מבין למה אתה צריך לבזבז את זמנך על דיון בנושא קואליציוני. ברגע שתיפול החלטה, אנחנו צריכים לבוא לכאן, אבל לא עם נימוקים כאלה של יותר עבודה או פחות עבודה. מה הענין הזה? יש התחייבות של ראש הממשלה - שיבצע. אם אין לו תקציב לזה, שלא יתן התחייבויות. מה הנימוקים האלה של יותר עבודה או פחות עבודה?
אבל חבר הכנסת אדלשטיין אומר דברים נכונים. הוא אומר שממשלה עם 16 שרים תפקדה במשכורת מסויימת, ואם הגדילו עכשיו את מספר השרים ל23-, לפי הטיעון הזה צריך להוריד להם את המשכורת כי הנטל מתחלק בין יותר שרים.
רק אם זה במכתב אחד שבו ייאמר, שכיוון שגדל מספר סגני יושב ראש הכנסת וגדל מספר השרים, אנחנו לא חושבים שיש הצדקה לאותם תנאי שכר שהיו במתכונת מצומצמת ואנחנו מבקשים רביזיה - עסקת חבילה.
לא, בסך הכל הסגנים מחליפים את יושב ראש הכנסת. אני חושב שצריך להיות נאיבי כדי לחשוב שהסגנים ממלאים את התפקיד הזה בגלל תוספת של 500 שקל. זו ממש בדיחה.
אם יש דיון על התקציב, אותם סגנים מקדישים מספר שעות, וזה מגביל אותם גם מבחינת לוח הזמנים שלהם, וצריך לתת להם איזה צ'ופר קטן.
בכל אופן אני חושב שאנחנו לא צריכים לפגוע במוסד הזה של יושב ראש הכנסת. צריך גם לדבר בענין זה עם יושב ראש הכנסת.
אף אחד לא מכריח אותם להיות סגנים. בינתיים הלחץ הוא להיות סגנים, לא לא להיות סגנים.
-- והמשרה היא משרה של הסיעה, ואם אותו חבר כנסת משקיע מזמנו, אין סיבה שלא יתגמלו אותו בסכום כסף שהוא מאוד פעוט.
אם מביעים דעה בדבר שנוגע אישית, זה קצת מגביל, אבל אני רוצה להגיד רק משפטים ספורים בענין זה.
ראשית, אני מוכרחה למחות על הרמז - בעצם זה יותר מאשר רמז - שסגני היושב ראש מקבלים את התפקיד הזה לשם קבלת תוספת שכר. הנושא הזה לא עלה אף פעם בעבר.
שנית, מספר הסגנים היום לא עולה על מספר הסגנים שהיו בכנסת הקודמת, והנושא לא עלה אז.
אבל הדבר המפריע פה הוא שלא היתה התייעצות עם הסיעות השונות, ומדובר בכל סיעות הבית. גם באופוזיציה וגם בקואליציה צריכים לשקול את ההיבטים השונים של הענין, מה גם שיש סגנים שממלאים גם את תפקידו של יושב ראש הכנסת בפגרה והם נמצאים כאן, וכדאי לחשוב על זה.
אני ממש מתקומם נגד זה שחברים חושבים שזה נושא להנהלת קואליציה או לקואליציה. לא באתי לפה להציע עסקה.
סליחה, אני לא אמרתי פה מלה על קואליציה או על הנהלת קואליציה. לא השתמשתי במלים האלה. מחיתי על כך שאתה מטיל דופי בחברי כנסת שמכהנים כסגנים למטרות כספיות.
אני אמרתי שיש היום תחושה, שלעתים אחד הגורמים החזקים המניעים חברי כנסת לרצות להיות סגנים הוא השכר.
אתה יודע מה, חבר הכנסת שטרית? אני לא חושב כך. אני חושב שאנשים רוצים להיות סגני יושב ראש, כי זה תפקיד שמאפשר מעמד, השפעה, חשיפה, וזה מאה אחוז, אבל אני לא חושב שצריך לקבל על זה פרס כספי, אני מאוד מצטער. וזה לא ענין לקואליציה או לאופוזיציה. זה ענין לוועדת הכנסת הזאת, רק לוועדת הכנסת הזאת.
לפי דעתי - ועל פי נסיוני - יושב ראש ועדה עובד הרבה יותר מחבר כנסת מן השורה, והתפקיד הזה לא דומה בכלל לתפקיד סגן יושב ראש הכנסת. זו דעתי.
אני מציע ללכת עד הסוף בענין זה. חבר הכנסת שטרית גם אמר שהוא תומך בכך. אני מציע שהסעיף פשוט יבוטל.
אתה תציע לבטל את התוספת ליושבי ראש ועדות. אני לא מציע זאת, כי אני באמת חושב שיושבי ראש ועדות, מתוקף תפקידם, מקדישים הרבה יותר שעות עבודה.
חבר הכנסת פינס, אני אומר זאת על פי שיטתך. שוב, אני מבהיר את עמדתי כדי שלא תהיה אי-הבנה. כאמור, אצלי התוספת מתקזזת בגלל הפנסיה, אבל אני בכל זאת אומר לך, חבר הכנסת פינס, שאני לא אוהב לשון כפולה. יש הסכם קואליציוני שצריך לבצע? אתה חושש מהשלכות ציבוריות? בוא נקיים דיון. ודרך אגב, אני רוצה לומר לחברים מש"ס, שהדבר היחיד שמעכב אותי לומר "חבר'ה, אם תצביעו, אבקש מיד רביזיה, אבקש התייעצות סיעתית" הוא שאני הייתי בקטע הזה. אני שמעתי את כל הרמיזות המלוכלכות, כי היה לי המזל להתמנות - - -
שאלה ליועץ המשפטי, פשוט כדי למנוע מכשול גם בפניך, חבר הכנסת אדלשטיין, וגם בפני חברת הכנסת נעמי חזן. ראשית, אני מבקש שתגידו שניכם לפרוטוקול שיש לכם ענין בנושא, שאתם נוגעים בנושא.
לפי שיטתך, חבר הכנסת פינס, אם יש בזה חשיפה לתקשורת וכו', זה צריך לחול גם על יושב ראש ועדה. אם זאת השיטה, צריך ללכת עד הסוף.
אני קורא את ההצעה המונחת לפנינו: "החלטת שכר חברי הכנסת (תיקון - שכר סגני יושב-ראש הכנסת), התש"ס1999-.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 2 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט1949-, מחליטה ועדת הכנסת לאמור:
שכר סגני יושב-ראש הכנסת 1. בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז1986-, בסעיף 2 במקום 'לסגני יושב ראש הכנסת וליושבי-ראש ועדות' יבוא 'ליושבי-ראש ועדות'.
הוראות מעבר 2. אין בהלחטה זו כדי לפגוע בגמלה המשולמת לסגן יושב-ראש כנסת לשעבר".
כיוון שאנחנו באמצע החודש, אני רק מציע להוסיף סעיף תחילה שיקבע את ה1- בינואר 2000 כמועד תחילה.
מי בעד אישור ההחלטה הזו, כשהתחולה היא מה1- במאי 2000? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
הצעת ההחלטה כפי שקרא אותה היושב ראש (בתחילת עמוד זה),
בתוספת סעיף תחילה שיקבע שתחילתה של החלטה זו ב1- במאי 2000 - נתקבלה.
אני מציין כאן שסגני יושב ראש הכנסת, חברי הכנסת נעמי חזן ויולי אדלשטיין, נמנעו מהצבעה בגלל - - -
זה הנימוק שבגללו הצבעתי בעד ההצעה הראשונה, שלא יישמע שאני רוצה שהתוספת תישאר בעינה כיוון שמדובר בחבר סיעתי.
בבקשה נאמר: אני מבקש לאשר את חבר הכנסת רחמים מלול לסגן יושב ראש הכנסת. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בקשת יושב ראש הכנסת לאשר את חבר הכנסת רחמים מלול לסגן יושב ראש הכנסת - נתקבלה.