פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1321

1
ועדת הכנסת
02/11/99

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1321
ירושלים, י"א באלול, תש"ס
11 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ג בחשוון התש"ס, 2 בנובמבר 1999 , שעה 11:00

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
מיכאל איתן
יצחק גאגולה
יעל דיין
רחבעם זאבי
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
עופר חוגי
דוד טל
ישראל כץ
אביגדור ליברמן
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
מאיר שיטרית
שלום שמחון

אריה האן - מזכיר הכנסת
שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אביעד קמארה - חשב הכנסת
אבי לוי - מנהל בנא"ם

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

עפרה הירשפלד

1. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום.
2. ממלאי-מקום בוועדות.
3. הצעת ועדת המשנה לענין החדרים לחברי הכנסת.
4. מצוקת החדרים בבתי המלון לחברי הכנסת.
5. מינוי סגן ליושב-ראש הכנסת.
6. החלפת חברה בוועדה לבדיקת תנאי חברי הכנסת.


א. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה ולציין לטובה שלא הגישו לנו ערעורים היום ולהודות לכל חברי הכנסת על כך.

הנושא הראשון על סדר-יומנו הוא קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום: הגברת המודעות הבין-לאומית לנושא סרטן השד, של מספר חברי כנסת. אנחנו דנו בענין הזה ועיכבנו את ההצבעה כשהגענו לשלב ההכרעה לאיזו ועדה להעביר את הנושא, וביקשנו גם ליצור שותפות, אם זה אפשרי, בין שתי הוועדות – הוועדה לקידום מעמד האשה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מבין שזה לא נסתייע.

זה לא נסתייע. אני חושב שהוועדה צריכה להחליט לאיזו משתי הוועדות הנושא צריך לעבור.

חברת-הכנסת דיין, בבקשה.

אני אחזור על הדברים שאמרתי בפעם שעברה. אני ביקשתי הצעת תיקון לתקנון כדי להביא למיטב המומחיות העולמיות להסביר מדוע בריאות האשה הוא מרכיב במעמד האשה. לכן ביקשתי מהיושב-ראש לעשות את הדיון הזה בצורה ממש מעמיקה, כי זו תפיסת-עולם, ולקיים אותו בצורה מסודרת כדי להתקין את התקנות.

ביחס להצעה שהועלתה כאן, גם היושב-ראש, גם חבר-הכנסת ריבלין וגם חבר-הכנסת זאבי אמר שהוא מצטרף לבקשה לצורך הנושא הספציפי של בריאות האשה, להקים ועדה משותפת. אני רואה בזה כלי זמני, עד התיקון בתקנון. אני לא מעלה על דעתי, כמובן, שהוועדה לקידום מעמד האשה תפסיק לעסוק בהוראת ועדת הכנסת בכל הנושאים שקשורים לבריאות האשה. גם ציינתי שאין שום טעם שאת הדיון המהותי בשאלה מדוע בריאות האשה זה מעמד האשה נקיים כרגע, אם כי אני מוכנה לחזור ולנסות לשכנע.

חזרתי והזכרתי נושאים אחרים, מלבד סרטן השד, שהם אולי אופייניים יותר לבריאות נשים. אני רוצה לחזור ולציין שלא תיתכן הפרדה בין מעמד האשה לבין בריאות האשה.

בגלל הבעיה הספציפית שהתעוררה כרגע, אני מצטרפת להצעה שהועלתה כאן, להקים ועדה משותפת. אני מציעה שחברת-הכנסת דליה רבין-פילוסוף, שהיא יושבת-ראש ועדת המשנה לבריאות נשים , של הוועדה לקידום מעמד האשה, תעמוד בראש הוועדה המשותפת, ואנחנו נקים ועדה משותפת, כמקובל.

פעם נוספת ואחרונה אנחנו מנסים להציע הקמת ועדה משותפת לשני יושבי-ראש הוועדות. אם לא, נצטרך להכריע.

אנחנו הגענו להכרעה בשאלה אם הנושא יועבר לוועדה לקידום מעמד האשה או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כפי שהוועדה החליטה כבר. עד שהתקנון יתוקן אחרת, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להיות צמודים לתקנון, ועל-פי החלטתו המשפטית המלומדת של היועץ המשפטי לוועדה, שאמר בצורה חד-משמעית שהנושא הזה צריך להגיע לוועדת העבודה והרווחה, אני סבור שחבל לדון על כך שוב.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ריבלין, שסבור שהדיון כבר מוצה.

אני יוצא מתוך הנחה, לצורך הדיון ולצורך כל דבר אחר, ששמה של הוועדה תוקן והוא כעת: ועדת העבודה והרווחה והבריאות. אני חושב שיש מקרים שבהם אנחנו צריכים ועדה משותפת, וזה אחד המקרים היותר בולטים. משום שבהחלט יש מצב שבו יש שתי ועדות בכנסת ששתיהן דנות באותו ענין, אחת מההיבט היותר ספציפי, והשנייה מההיבט היותר רחב. בנושא זה אומרים שהפרט תמיד גובר על הכלל, וחוק מיוחד גובר על חוק כללי.

נושא ההרצפטין הוא חוק מיוחד מאד לאשה.

ואתה מציע להקים ועדה משותפת.

בהחלט. אני חושב שזה פתרון מתקבל על הדעת. אני יודע שזה מכעיס את ידידי הטוב והיקר חבר-הכנסת טל, אבל אני מוכרח לומר שזאת עמדתי העקרונית.

יש פה שתי הצעות: 1. להקים ועדה משותפת. 2. להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מבקש להצביע על שתי ההצעות האלה.

אני מבקש לקבל תדריך. מה אתה מציע, חבר-הכנסת טל?

אני בעד שהנושא יעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

זה לא חד-פעמי.

לשם כך יש לנו ועדת הכנסת שתדון בכל מקרה לגופו.

אני מבקש להצביע. מי בעד הקמת ועדה משותפת? מי בעד העברת הנושא לוועדת
העבודה, הרווחה והבריאות?

ה צ ב ע ה

בעד הקמת ועדה משותפת - 4
בעד העברת הנושא לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - 4
נמנע - 1

אני מבין שהענין לא הוכרע.

לכן אני מבקש לשמוע את דעתו של היועץ המשפטי .

אני מבקשת התייעצות סיעתית.

היתה כבר התייעצות סיעתית, היתה רביזיה, ולכן אני לא יכול לאפשר שוב התייעצות סיעתית. אבל אנחנו נביא את זה לדיון חוזר בשבוע הבא. עם כל הכבוד, היועץ המשפטי לא יכול
לבוא במקום הצבעה.

אבל הוא יכול לומר לנו מה עושים כשיש תקו.

יש לי בעיה עם הנושא התקנוני.

שאלה לסדר.

בבקשה.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי מה קורה כאשר הוועדה הזאת אמורה להחליט והיא לא מסוגלת לקבל החלטה.

קולו של היושב-ראש מכריע, אבל הוא נמנע.

אפשר היה לומר, כיוון שהוועדה הזאת החליטה על ועדת העבודה והרווחה, אז אם יש הצבעת תקו, פירושו של דבר שלא הפכו את ההחלטה הזאת. היא החליטה, אבל הוחלט על רביזיה, ומכיוון שהוחלט על רביזיה, זה ענין תלוי ועומד.

אני מבקש לקבוע דיון נוסף בענין הזה, והחלטה.

אני מבקשת לרשום בפרוטוקול, שבשום צורה שהיא לא ישתמע מהדיון השטחי למדי כאן, שהוועדה לקידום מעמד האשה מנועה, חס-וחלילה, מלדון ולקבל החלטות בכל נושא שקשור לבריאות נשים.

לא אמרנו את זה.

אני אומרת לפרוטוקול, שהנושא הזה נמצא בתחום האחריות שלנו.






























2. ממלאי-מקום בוועדות

אנחנו עוברים לנושא השני בסדר-היום: ממלאי-מקום בוועדות. היתה בקשה של חברי-הכנסת אופיר פינס-פז וראובן ריבלין לקבוע ממלאי-מקום נוספים בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והבטחון. ביקשתי לבדוק את הענין הזה עם היועץ המשפטי של הכנסת ואני רוצה לומר לכם שאני לא כל-כך שבע-רצון מההחלטות להכניס כל הזמן עוד אנשים ועוד אנשים לוועדות אלה, דבר שלא מוסיף לתפקוד הוועדות ולא לדרך פעולתן. אבל מכיוון שהחיים הם יותר קשים, לכן ועדת הכספים, מטבע הדברים, בעיסוקה בתקציב ועקב ניידות של חברי-הכנסת מוועדה לוועדה, איפשרנו אותו בעבר וצריך לאפשר אותו בעתיד, הענין הוא הרבה יותר פשוט מקל.

אבל כשמדובר בוועדת החוץ והבטחון יש בעיה אמיתית, וביקשתי מהיועץ המשפטי צבי ענבר שיאמר לנו מה אפשר לעשות בוועדה הזאת. ככל הידוע לי, על-פי התקנון אפשר למנות ממלאי-מקום לוועדה ולהחליף אנשים, כאשר ועדת החוץ והבטחון היא מחוץ לתחום בענין הזה, וכשאנחנו באים להחליט בענין הזה אנחנו צריכים להיות מאד רגישים לעובדה הזאת.

אני מציע לקבל קודם-כל את הצעותיכם בענין ממלאי-מקום בוועדת הכספים. באשר לוועדת החוץ והבטחון, אם אתם רוצים לפרוץ את כל הכללים ולאפשר שלכל חבר בוועדה יהיה ממלא-מקום – זאת האפשרות של מהות ההחלטה שלנו עכשיו. זה מה שיהיה, ולמעשה לא יהיו 17 חברים בוועדה אלא 34, כמו בוועדת הכספים. זאת המשמעות.

אם תקבלו את ההצעה שקודם-כל נמנה עכשיו ממלאי-מקום כפי שאתם מציעים בוועדת הכספים, אני מוכן לקבל אותה ולהצביע עליה.

אדוני היושב-ראש, הא בהא תליא. לגבי ועדת הכספים אני מוכן וצריך לצרף אותם.

לגבי ועדת החוץ והבטחון – 34. יכול להיות שאנחנו מגבילים את עצמנו לאותם ממלאי-מקום שהסכמנו עליהם, ואין כל סיבה, כאשר הדבר בא בהסכמה, לא להגיע לכל דבר שקשור לסדרים בכנסת. אני חושב שכאשר יש הסכמה, צבי ענבר מאפשר לנו פעולה רחבה.

אני מציע בכל-זאת לא לפרוץ ל-34 אלא לקבוע לפי בקשת יושב-ראש הכנסת, על-פי ועדה שהוא הקים, לפי דרישתו של חבר-הכנסת רחבעם זאבי, לקבוע מדוע מקופחות שתי סיעות בכנסת, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, ואין להן ייצוג בוועדות יוקרתיות.

אבל סיעות אחרות פונות ורוצות לצרף אנשים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה לא סביר שסיעה בת ארבעה אנשים לא תקבל ייצוג לא בוועדת הכספים, לא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לא בוועדת הפנים ולא בוועדת החוץ והבטחון.

אני מסכים אתך, אבל לא זה הענין.

הגענו להסכמות ברורות, סיעת ישראל אחת, הליכוד ושתי הסיעות האחרות ויש לפחות נקודות הסכמה.

ההסכמה היא גם על דעת מרצ וש"ס. ארבע הסיעות הגדולות הגיעו להסכמה.

במשרדו של יושב-ראש הכנסת, ולפי בקשתו, לפחות באותן נקודות במישור הפוליטי הגענו להסכמות.

לא הייתי שם ואני לא מבין על איזה הסכמות אתה מדבר.

אנחנו מערבבים שני נושאים. יש הסכמות של הסיעות הגדולות להעביר מקומות ממש לסיעות הקטנות, ולקבל חזרה על-פי החוק, בוועדות פחות יוקרתיות. בענין זה היו כמה ישיבות, כולל ישיבה שהתקיימה היום אצל יושב-ראש הכנסת. אני מציע לשים את זה בצד, כי זה נדון אצל יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש ועדת הכנסת בישיבות האלה. זה עדיין לא בשל להחלטות. אני מקווה שהיום נחליט.

יש פה שאלה בענין ממלאי-מקום. מיניתם את חבר-הכנסת ריבלין ואותי להביא הצעה, והבאנו הצעה על דעת שנינו, לצירוף חמישה ממלאי-מקום - הכל לסיעות הקטנות, לא לליכוד ולא לישראל אחת. חמישה ממלאי-מקום לסיעות הקטנות בוועדת הכספים, כי הן לא מיוצגות בה, ושניים לוועדת החוץ והבטחון.

אמר לי עכשיו יושב-ראש ועדת הכנסת שאין בעיה בוועדת הכספים, יש בעיה בוועדת החוץ והבטחון. אני כמובן לא אתן יד למשהו שהוא בניגוד לתקנון. אבל אם יש מניעה, יש יועץ משפטי והוא יודיע לנו שיש מניעה. אם אין מניעה, אני מציע - - -

אתם מסכימים שנפתור קודם את הבעיה של ועדת הכספים?

לא.

אני לא מוכן, אדוני, כי אני חייב להגן על כל האנשים. אני גם מוכן להגיד מי האנשים. חבר-הכנסת הנדל הולך לוועדת הכספים. אחר-כך, בהסכמה שלנו, ברוטציה נותנים לו מקום מלא אחרי שנתיים. אנחנו נותנים את המקום, בהסכמתנו, לחבר-הכנסת אביגדור ליברמן בוועדת החוץ והבטחון. אנחנו הסכמנו שאחד לא מתערב בבקשתו של השני.

אנחנו מתכוונים לתת – שמות אני לא יודע, אבל סיעות אני יודע - שני מקומות לממלאי-מקום בוועדת הכספים לסיעת ישראל בעליה ולרע"מ.

בוועדת החוץ והבטחון אנחנו מתכוונים לתת ממלא-מקום לסיעת בל"ד. אינני יודע אם זה יהיה חבר-הכנסת בשארה או חבר-הכנסת טיבי.

אדוני היועץ המשפטי, מהו המעמד של ממלא-מקום?

אני מבקש לשמוע את חוות-דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת בענין ממלא-מקום, ובעיקר בענין ממלא-מקום בוועדת החוץ והבטחון. בבקשה.

בענין של ממלא-מקום, שאותו בהחלט יש להפריד מענין הייצוג בוועדות, כי בענין הייצוג בוועדות, כפי שהסביר את זה נכונה חבר-הכנסת פינס, יש צורך לעשות החלפות כדי לשמור על איזון נאות בין הסיעות השונות, שלא יהיה לסיעות מסוימות ייצוג יתר בוועדות חשובות ותת-ייצוג בוועדות חשובות. זו סוגיה בפני עצמה שעומדת להיפתר, כך אני מניח.

כיום לגבי ממלאי-מקום יש לנו החלטה של ועדת הכנסת, שבאה לידי ביטוי בקובץ התקנון בכוכבית, שתי כוכביות, סעיף קטן ב', והוועדה הזאת צריכה להחליט. היא רשאית, כמובן, לקבל החלטה אחרת, אבל בינתיים לא התקבלה החלטה אחרת בעקרון, ובעקרון נאמר כך: חבר-הכנסת שנעדר דרך ארעי מדיוני ועדה שהוא חבר בה, רשאית סיעתו לקבוע חבר כנסת אחר אשר ימלא את מקומו.

נאמר, ממלאי המקום בוועדת הכספים, מודיעות הסיעות מראש שאם ייעדר פלוני, חבר-כנסת אלמוני ממלא את מקומו.

בהצבעה.

לא בהצבעה, בכלל.

החלטת ועדת הכנסת היום, ואותה צריך לשנות אם אתם רוצים בכך, נאמר בה: חבר-הכנסת שנעדר דרך ארעי מדיוני הוועדה. כלומר, כאשר חבר-הכנסת, שהוא חבר הוועדה, לא בא לוועדה, אז ורק אז אפשר להחליף אותו. כלומר, לא נאמר שוועדת הכספים יהיו בה 34 חברים.

לא רק חבר-הכנסת הנעדר, אלא לכל חבר ועדה אפשר לקבוע מראש ממלא-מקום. ממלאי המקום יכולים להשתתף בישיבות הוועדה בדיוק כמו חברי הוועדה, וכך אנחנו בעצם עוקפים במידה רבה את חוק הכנסת, שאמר שהוא רצה שבוועדת הכספים יהיו 17 חברים ולא 34.

עם ועדת החוץ והבטחון יש לנו בעיה נוספת, והיא שנאמר כך: שלושה חודשים - להחליף חבר קבוע בוועדה. בענין חבר כנסת שנעדר כתוב בתקנון: לא תחול על ועדת החוץ והבטחון. סעיף 148 בתקנון.

אתם רוצים, קבלו החלטה חד-משמעית אחרת, אבל אתם לא יכולים, לדעתי, לקבל החלטה מפלה, שאומרת שיש סיעות שיכולות לשלוח ממלאי-מקום ויש סיעות שלא. אם יכולים לשלוח ממלא-מקום, כל סיעה יכולה להגיד: חבר-הכנסת פלוני הוא חבר בוועדה, חבר-הכנסת אלמוני הוא המחליף שלו, וכך נהפוך גם את ועדת החוץ והבטחון לוועדה בת 34 חברים. ההחלטה בידיכם, אני רק מציג בפניכם את ההשלכות שלה. זה הכל.

חבר-הכנסת ריבלין, אני מניח ששינית במקצת את עמדתך לאור הדברים ששמעת.

בהחלט, שיניתי את עמדתי בצורה קיצונית.

במשך חמש הכנסות האחרונות התפתח נוהג בכנסת לפיו ממלאי-מקום גם משתתפים בישיבות.

בוועדת הכספים. בוועדת החוץ והבטחון רק מהכנסת הקודמת.

דבר גרר דבר. התפתח נוהג, שבו אמרנו, בוועדת הכספים, למשל, שאני מחליף את חבר-הכנסת מיכאל איתן, אני לא יודע מתי חבר-הכנסת איתן ייעדר, וגם הוא לא יודע, כי עיסוקינו הציבוריים הם רבים ביותר. חבר-הכנסת איתן אומר: הואיל ואני לא רוצה לקרוא לך להצביע כמו תוכי, כי אני הרגע הלכתי, אנחנו מעדיפים שכל החברים שעתידים להצביע בוועדה מסוימת ושהיא באמת ועדה שמשליכה על חיינו היום-יומיים, ישתתפו בישיבות.

נוצר מצב שבו הוזמנו ממלאי-מקום לוועדה, ועל-ידי כך כאשר הם קיבלו מעמד של חבר לכל דבר, גם בהצבעה הם ידעו על מה הם מצביעים. זאת אומרת, זה נוהג שהיה גם היגיון מאחוריו.

נוהג לא יכול לגבור על חוק, אבל לפי תקנון, עם כל הוראות התקנון, אנחנו בהחלט יכולים להגיע להסכמה אחרת.

לגבי ועדת הכספים אין בכלל בעיה. לגבי ועדת החוץ והבטחון, מה שאמר היושב-ראש, שלכל חבר יהיה גם ממלא-מקום על-פי החוק – זאת-אומרת יהיו 34 חברים – אמרנו להחליט שלכל חבר יהיה ממלא-מקום, משום שזה אפשרי. אלא מאי? מזכירות הוועדה תזמין לישיבות רק את אותם חברים שאנחנו הסכמנו עליהם, והם החברים הקיימים היום.

יבוא מחר ראש הממשלה לדיון ולא יהיה מקום ל-34 חברי-כנסת.

בהסכמה בין הסיעות יקראו רק לחלק מממלאי המקום, לא את כולם. יש מ"מ ויש מ"ממ – ממלא-מקום מיוחס.

את הוויכוח הזה כבר ניהלנו עם מר ענבר. מר ענבר כיועץ משפטי אינו מרוצה מכך שאנחנו עושים תרגיל פוליטי ואומרים לאנשים שבעצם אין להם שום מעמד, שהם כאילו ממלאי-מקום. הוא אומר: אין כזה דבר, זה לא כתוב בתקנון. בסדר, לא כתוב. מותר להמציא גם דבר שלא כתוב בתקנון?

אנחנו המצאנו רק דבר אחד, שביקשנו טובה אישית ממזכירות ועדת הכספים, שהיא תשלח לעוד כמה אנשים הזמנה. לא עשו את זה בתקנון. מותר בתקנון – היו שולחים להם. אם אסור בתקנון, נשנה את התקנון. למה לנו להסתכסך עם כל זה בכלל? מה איכפת לכם? אין תואר, זה לא מותר, הכנסת לא מכירה בענין של ממלא-מקום, ושום דבר. אני רוצה לראות איפה זה כתוב.

יש לי שאלה למר ענבר, כי היושב-ראש העלה פה סוגיה אחרת שצריך לברר אותה. האם יש הבדל במהות בין ממלא-מקום בוועדת הכספים או בכל ועדה אחרת, לבין ממלא-מקום בוועדת החוץ והבטחון? אם יש הבדל, זה מעניין. אם אין הבדל, אז אין הבדל.

יש הבדל שנובע מכך שוועדת הכנסת קיבלה החלטה שמופיעה בתקנון הכנסת, שחור על גבי לבן, ואומרת שהענין של ממלא-מקום לא חל על ועדת החוץ והבטחון.

אני רוצה להוסיף ממה זה נבע. בוועדת החוץ והבטחון היתה פרוצדורה לגבי פרק זמן --

שלושה חודשים. זה מופיע גם היום.

-- וצורך בבדיקה בטחונית. מי שנכנס לוועדה היה צריך להישאר שם לפחות שלושה חודשים.

האם יש תקדים מהכנסת הקודמת בענין ממלא-מקום בוועדת החוץ והבטחון?

יש. יש גם מהכנסת הנוכחית.

יש תקדים, אלא שגם בכנסת הקודמת התנגדתי לכך.

שאלה שנייה: האם ממלאי-מקום יכולים להיות חברים בוועדות המשנה?

31. בכל ועדה יכולים להיות חברים בוועדת משנה רק חברי הוועדה.

אנחנו נחליט על ממלאי-מקום בוועדת הכספים. באשר לוועדת החוץ והבטחון, בכל-זאת יש נושאים - - -

אני לא מסכים.

לא הייתי מודע לכך שיש תקדים. אבל אם יש תקדים שהיו ממלאי-מקום בוועדת החוץ והבטחון, אני לא רואה שום סיבה למה לא להחליט. אני באמת מתחיל לחשוב שההתנגדות פה היא לא עניינית.

ממש לא עניינית, אישית.

כך מתקבל הרושם. אם לא היה תקדים, הייתי עוד מבין שאתה פעם ראשונה נתקל בבעיה. אבל אם יש כבר תקדימים גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הנוכחית, ההתנגדות הזאת ממש לא מובנת.

אדוני היושב-ראש, יש הצעה, תעשה מהפכה, תוסיף עוד שני ממלאי-מקום.

מותר שתהיה לי עמדה? מותר שליועץ המשפטי תהיה עמדה? מותר גם לשאול את יושב-ראש ועדת החוץ והבטחון ואת יושב-ראש הכנסת? בכל זאת יש נושאים שלא הייתי ממהר להחליט בהם, ואני לא מבין למה אדוני כועס. בדרך כלל אני מקבל את דעתו.

אני לא כועס עליך, אני רק מבקש ממך שאתה לא תכעס עלינו. חבר-הכנסת פינס-פז ואני באנו לפתור בעיה בענין זה, בשיקול-דעת.

אני רואה שהענין הזה מבחינתו של יושב-ראש הוועדה הוא קשה. אני מציע שבשלב הזה לא נחליט על שום דבר. בוא נראה איך אנחנו מקדמים את זה יחד ומה פה הבעייתיות, ונביא את הענין באחת הישיבות הקרובות.

תודה, זה מה שאני עומד לעשות עכשיו. נחשוב על שיפורים בתקנון וגם איך אנחנו מתגברים על כל הבעיות האחרות. לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו עושים צחוק מהענין.

אדוני, אני רק רוצה לומר לך שהיום בישיבה אצל יושב-ראש הכנסת אנחנו באים בחוסר הסדר מוחלט וחוזרים לנקודה א'.

כדאי לפעמים לחשוב מחדש.


3. הצעת ועדת המשנה לענין חדרים לחברי הכנסת

חבר-הכנסת מיכאל איתן ואני, יחד עם מנגנון הכנסת, טיפלנו בנושא חשוב שהוטל עלינו – נושא החדרים. חבר-הכנסת איתן ואני, יחד עם מנהל בנא"מ בכנסת הסתובבנו בכל הקומות ובכל המקומות האפשריים וניסינו למצוא פתרונות יצירתיים מאד בענין הזה, ויש.

מזכיר הכנסת דיווח לי שבאורח פלא נמצאו פתרונות מיידיים לחלק מחברי-הכנסת, או לכל אלה שיש להם מצוקה ואני מקווה שהפתרונות משביעים את רצונם.

מה זה מצוקה?

אני רוצה להגיד לכם את עמדתי לפני שמר האן ידבר, ונדמה לי שגם חבר-הכנסת איתן מסכים לחלק מהדברים. אני לא מקבל שהסידור הקיים שיש לחברי-הכנסת, תא קטן עם מחיצה באמצע ועם תיקים מעליו ותיקים מתחתיו – אי-אפשר לחשוב שחבר-כנסת שאנחנו מתיחסים אליו באורח מכובד בכנסת, יכול לעבוד כך. אני הייתי מתבייש לקבל אורח בכנסת. זה פוגע בדימויו של אותו חבר-הכנסת, שיש לו תא כמו בית-סוהר, שלא ניתן לעבוד בו. זה לא מכובד לא לנו ולא מכובד לתדמיתנו, לא מכובד לאף אחד.

הענין הוא, עד שהבנייה תושלם, ואנחנו הולכים להחליט על תוספת בנייה בכנסת, ועל פתרונות יפים מאד בהמשך, אבל בינתיים המצוקה שאני ואחרים סבלנו ממנה, אסור שתימשך. מאחר שלא מדובר בבעיה אישית שלי, יותר נוח לי להגיד את זה. אני לא רוצה שחברי כנסת יהיו במצוקה אמיתית ולא יוכלו להביא אורח אליהם, או יועץ, או לדבר עם מישהו בחדר בצורה שקטה ואינטימית.

אבקש ממזכיר הכנסת לומר לנו איזה פתרונות נמצאו. בבקשה.

מעבר ל"הילטון", מה שאנחנו קוראים, כל היחידות פחות או יותר הן אותו דבר. ניקח את קומה שנייה או קומה ראשונה, אותו גודל של יחידה, וגם ועדת הכנסת חושבת שהיחידות האלה לא מתאימות כבר לחברי הכנסת ולכן הולכים לבנייה מאסיבית. אם נצטרך להחליף היום את כל היחידות האלה, אין שום אפשרות ואני לא מציע אפילו שהוא ייכנס לזה.

היו לנו הרבה מאד בעיות עם חברי הכנסת שטענו שהחדר לא מתאים להם. מלכתחילה חילקנו את החדרים בין הסיעות וזה היה באחריות הסיעות. ביום שנתבקשנו לנסות, למרות שזו אחריות של הסיעות, למצוא פתרונות יחד עם ראשי הסיעות, הלכנו לאט-לאט, כמעט יום-יום, ואתמול בצהריים פתרנו את הבעיה האחרונה.

נכון לרגע זה, לא על שולחנו של יושב-ראש ועדת הכנסת, לא על שולחנו של יושב-ראש הכנסת וגם לא על שולחנה של ההנהלה נמצאת איזו שהיא בקשה מחבר כנסת כלשהו שלא באה על פתרונה.

הבעיות האחרונות היו בתוך סיעת הליכוד.

היו לנו שלוש בעיות קריטיות ואני מוכרח לשבח את המזכירות שמצאה פתרונות הולמים ואנחנו מקבלים אותם.

הכל סודר. כפי שאמרתי, הבעיה האחרונה נפתרה אתמול בשתיים בצהריים.

אני מזמין את מי שלא ראה עדיין, לראות את שני הקראוונים החדשים שהבאנו, צירפנו אותם יחד ועשינו ארבע לשכות, לדעתי יפהפיות, במצב הנתון. בהתחלה אף אחד לא היה מוכן ללכת לאותן לשכות, כי הוא לא ראה אותן. ברגע שראו אןתן כולם רצו ללכת לאותן לשכות. ארבע הלשכות האלה פתרו את עיקר הבעיה.

לפי בקשתו של חבר-הכנסת אופיר פינס-פז גם הוצאנו עובדים מחדרים.

אתה חושב שאני נהנה מזה שמוציאים עובדים מחדרים?

אני לא מתווכח, אני רק נותן אינפורמציה. למשל, הוצאנו ארבע עובדות משני חדרים והכנסנו אותן לחדר אחד, טיפה יותר גדול. מצאנו את כל הפתרונות, ואני מודיע לכם שברגע זה לא עומדת על הפרק שום בעיה לגבי חברי הכנסת. כולם מסודרים. יש כאלה שמסודרים טוב יותר ואחרים פחות טוב, אבל כל הבעיות נפתרו.

מה עם חברת-הכנסת חוסניה ג'בארה, היא מרוצה?

יכול להיות שהיא אומרת: אני רוצה לעלות קומה או לרדת קומה.

יש עוד מספר חברי כנסת שאינם מרוצים, ובצדק.

אני רוצה לחלק את הבעיה לכמה נקודות. נקודה ראשונה, אני לא נהנה מזה שאני צריך להגיד לעובדים לצאת מחדריהם. אני אומר "דוגרי", אני חי טוב עם העובדים פה. אני נמצא הרבה בבית הזה ופוגש אותם הרבה ואני מעריך את העבודה שלהם. אני אומר להם: חבר'ה, תפסיקו. אני גם מכיר את השטיקים ואת המאפיות הפנימיות, כמו בכל ארגון.

בקומה למטה יש מסעדה שאפשר לעשות שם חדרים, "הילטונים" הכי יפים. אומרים: לא, אי-אפשר, העובדים באים לכאן בשעה ארבע לאכול. זו רק דוגמה. אני אומר להם: עם כל הכבוד, שיאכלו בשעה ארבע, נסדר להם מקום אחר. יאכלו בקראוון, ואת חברי הכנסת, במקום שיישבו בקראוון, נסדר בחדרים עם שירותים, כי יש שם אינסטלציה, אני יכול לעשות את זה. לא, אי-אפשר, בשום פנים ואופן, אתה פוגע בעובדים. וכל היום לא עושים שם דבר, רק פעם אחת ביום אוכלים שם.

תשמעו מה זה "מאפיות". אני הולך ליד הספרייה ואני רואה עוד מזנון-מועדון. אני שואל: מה זה? – זה רק של הסדרנים, הם בנפרד. אז אני אומר: חברי הכנסת יישבו בקראוון, כשבמועדון של הסדרנים אפשר לעשות הילטון של ההילטונים.

זה לא מועדון, זה חדר מנוחה, הם ישנים שם.

אף אחד לא ישן שם. שיישנו בקראוון. בדרך פוגש אותי מישהו והוא אומר לי, בחצי צחוק: תגיד לי, אתה השתגעת? אתה הולך נגדנו? אנחנו נכסח לך את הצורה, אתה הולך נגד העובדים.

אני חושב שאתם, כהנהלת הבית הזה, צריכים להיות גם רגישים. קשה להתמודד עם המאפיות הארגוניות הפנימיות. גם לי קשה בדוגמאות הרבות שלי. אבל כשאני מייצג ארגון ואנשים ישאלו: מה, חברי הכנסת יושבים בקראוונים? אז בוא נבדוק קודם-כל איפה החבר'ה שלנו יושבים.

לי יש תודעה של מתן שירות. כשבא אלי מישהו אני צריך לתת לו שירות. הוא האורח, הוא מקבל קודם ואני אחר-כך. מי נותן שירות כאן?

לכן, לדעתי, אתם כנותני השירות לחברי הכנסת, שבדרך כלל הוא א'א', בנושא הזה משהו דפוק. אתם לא מתכננים טוב.

נקודה שנייה. יושב-ראש הוועדה ואני סיירנו בבנין. אחר-כך המשכתי את הסיור עם אבי לוי, מנהל בנא"מ, שמכיר בבית הזה כל אבן, כל צג וכל דבר. הוא אמר לי: אני מבקש את עזרתך, כי כתוצאה מהסיור שעשינו – גם קודם ידעתי, אבל עכשיו אני גם מומחה – אין פתרון אלא להוסיף אגפים ואין לנו זמן לחכות עד שתגמרו את הבנייה החדשה.

הבנייה החדשה יכולה להתבצע בשתי דרכים. או שהולכים על התוכנית הגדולה, שתיקח הרבה זמן, או שאנחנו מתיישרים עם התוכנית הקיימת לעשות ח', וההערכה היא שה-ח' ייגמר הרבה יותר מהר, כי הוא דורש פחות שינויים בהגשת התוכניות ובשאר הדברים.

לכן, אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה עכשיו, לא טוטאלית, צריך להוסיף פעמיים בשני האזורים. כמה זה יוצא?

מדובר על מצב שבו יהיו 96 לשכות. היום יש 48.

למה אנחנו מחכים? למה לדחות את זה אפילו בשעה, ברגע? אני לא מכיר אדם אחד שיתנגד לפתרון הזה. למה כל הזמן אני שומע: יעשו, יש תוכניות וכו'? אני שואל מתי מתחילים בביצוע.

חבר-הכנסת איתן, אני ישבתי בוועדת הבנין עם אנשי נשיאות הכנסת, ושם שמענו שיש תוכנית, לפיה הלשכות שיהיו בבנין החדש יהיו הרבה יותר גדולות מהלשכות ב"הילטון". זאת אומרת, עוד מעט "הילטון" יהיה מעברה. ואז עלתה השאלה אם לבנות 96 לשכות גדולות ואת ה"הילטון" להעביר לייעוד אחר. יש כאן שאלה באיזו השקעה זה כרוך, וההשקעה היא ל-25 שנה.

הענין הזה נדון עם יושב-ראש הכנסת ועם ארכיטקטים.

אני מבקש לוח זמנים לקבלת החלטה. למה למשוך דברים?

זה בדיונים מתקדמים.

בנושא הבנין החדש אני אבקש להזמין את יושב-ראש הכנסת וגם את הארכיטקט שעושה את העבודה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת איתן שיסכם את הדברים. בבקשה.

אני מתחנן לפניך, תהיה אדם מעשי. יבוא לכאן הארכיטקט והוא יכניס לנו סתם נושאים לדיון. זה לא ענייננו. תיקח את ועדת הבנין ותגיד לה: רבותיי, אני צריך תוך 10 ימים מהיום החלטה אם הולכים לפתרון ביניים, הולכים ישר לפתרון הסופי, ויוצאים לביצוע. חבל על כל יום שעובר. אני אקבל מה שוועדת הבנין תחליט, אבל תחליטו, למען השם.

נקודה שלישית. בתום הסיור שעשינו ישבתי עם אבי לוי. בחלק מהדברים היתה בינינו הסכמה ובחלק מהדברים היו לנו חילוקי-דעות. אנחנו סבורים שאפשר לשפר את התנאים בלי לעשות הוצאה מי-יודע-מה. לא נוכל לעשות חדרים שיש בהם אינסטלציה ושירותים, אבל נוכל לעשות חדרים מרווחים מאד ויפים במקומות סבירים.

הכוך הזה מתאים לנו, התרגלנו אליו ואנחנו לא רוצים לעבור, אז חבל שסתם נכין מראש. אם אנחנו מקבלים כאן החלטה ללכת לאותם חברי כנסת שיש להם בעיה של חדר, נראה להם מה אנחנו מציעים ונהיה מוכנים ללכת לקראתם בענין הזה. לפי הסיכום שלנו אפשר לעשות עוד 10 חדרים בערך.

יש בעיה בסגירת חללים.

אין בעיה לסגור חללים כשאנחנו צריכים אותם. אפשר לפרק אחר-כך, כשאין בהם צורך.

זה לא יפריע לבנין. למשל, במקום שהיתה חנות המוזיאון, למה שלא יהיה שם משרד של חבר כנסת?

את כל הדברים שנוגעים לסגירת חללים צריך להביא לידיעת היושב-ראש. למשל, הוא חושב שהטרקלין צריך להיראות בצורה מסוימת.

אנחנו לא נוגעים בכלל בטרקלין.

לגבי הסדרנים אתה קצת לא צודק, אבל אני לא רוצה לעורר ויכוח. במקום הזה אף חבר כנסת לא יכול לשבת, כי אין שם אוויר.

יש שם חלונות אדירים.

נלך ונראה.

דבר שני. לעניות-דעתי, אפילו אם תסגור עשרה חללים אתה תפתח ארבעים בעיות, כי כל חברי הכנסת מסודרים היום בקבוצות. יש "הילטון", יש קומה שנייה וקומה ראשונה - - -

הם מסודרים לפי תפיסתך. אתה יושב בלשכה מרווחת, אין לי טענות, אבל אני לא מסכים אתך שכל חברי הכנסת מסודרים. חבר-הכנסת ברונפמן רוצה עכשיו חדר לסיעה. טפל בו.

רשות הדיבור לדוד לב. בבקשה.

אני רוצה להעיר שלוש הערות. 1. חבר-הכנסת איתן, בענין מזנון העובדים בקומה השנייה. מדובר בעובדי הנקיון, אנשים שמתחילים מוקדם מאד את יום העבודה שלהם ואנשים שאוכלים שם שלוש פעמים ביום לפחות, אם לא יותר. דרך אגב, בניגוד לענין של הסדרנים, ליד חדר המכונות בקומה הזאת אני לא מעלה בדמיוני הפרוע חבר כנסת שבכלל רוצה להתמקם שם.

לגבי הסדרנים מדובר לא רק על פינת אוכל. מדובר על מקום שבו הם גם מחליפים בגדים. זו מלחתה שלהם. הם באים עם בגדים רגילים ומחליפים אותם.

נניח לזה ונדבר על סגירת חללים.

בענין האגף החדש, מלכתחילה מדובר במהלך שהוא לא בשלב אחד אלא בכמה שלבים, וברור לחלוטין שהאגף, כשאנחנו מדברים על לשכות נוספות לחברי הכנסת, הוא הדבר המיידי.

יש תוכנית-אב . היתה תוכנית קודמת. כשבאנו ליושב-ראש הכנסת הנוכחי והצגנו לו את הדברים שהצלחנו לקדם בכנסת הקודמת, העלה היושב-ראש בורג רעיון ואמר: אני רוצה להגיע למצב שבו כל הלשכות תהיינה זהות. אולי נבנה את כולן בגודל 36 מ"ר ואת ה"הילטון" הזה ניתן לממשלה. זאת ההחלטה שצריכה להתקבל.

דרך אגב, אנחנו לא מעכבים שום תהליך אחר, לא ברשויות התכנון המקומיות ולא בעבודה של האדריכלים. הכל רץ.

אני לא רוצה לקבל את ההחלטה הזאת על דעת עצמי, ולכן הוא התייעץ גם עם יושב-ראש ועדת הכנסת, גם עם חברי-הכנסת ריבלין ופינס-פז ועם אחרים כדי לגבש איזו שהיא החלטה. ברגע שהוא יתן לנו אור ירוק ויוצאים לדרך, זה יתבצע בנוהל קרב מזורז.

דבר שני, החללים. יכול להיות שיש פה ושם כמה חללים. אני רוצה להפנות את תשומת-לבך שיש בעיות של מיזוג אוויר לאחר-מכן, כי הבנין הזה תוכנן במערכת מסוימת, בזרימות אוויר מסוימות וכיוצא באלה. יש בעיות של סגירת חללים שמעוררות בעיות בטחון עם יציאת אנשים מכל מיני פינות.

יש הרבה בעיות. אז מה זה אומר, שאי-לאפשר לפתור אותן?

צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. מבחינתך, חבר-הכנסת איתן, נכון, אנחנו הולכים ראשית-כל על השלכות, לא הולכים על כל הדבר הגדול.

בענין של סגירת מספר חללים שלא יפריעו לא ליציאות חירום ולא לסדרני הכנסת, אנחנו סיירנו עם אבי לוי בבנין והוא יודע את כל זה. חלק מהחללים האלה יכולים לשרת את חברי הכנסת.

רשות הדיבור לאבי לוי. בבקשה.

המקומות הפוטנציאליים שעליהם הוצבע במהלך הסיור, ואני רוצה לומר שלא כל הבעיות נבדקו, אבל הוצבע איפה זה יהיה.

בקומה ארבע וחצי, ליד אולפן הטלוויזיה, יש מקום שדובר רק על אפשרות לסגור אותו. כמובן שצריך להביא שם בחשבון את הבעיה של הגישה לאזור יציע הציבור, שלפעמים באות לשם קבוצות גדולות. זו בעיה שצריך לבדוק אותה לגופה. אנחנו מציינים את המקום.

באזור הטרקלין, במקום שהיתה חנות המוזיאון בעבר, דובר על אפשרות להקים שם כשתי לשכות. באגף החדש, בקומה העליונה, כשממשיכים מקומת הוועדות, במבואה בצד ימין יש מקום סגור עם מחיצות. שם אפשרלסגור, אם רוצים. אני לא מציין כמובן את הבעיות האסתטיות, שזו בעיה שכל אחד ישפוט אותה לבד. שם אפשר לעשות עוד שתי לשכות.

היתה ועדה בראשותו של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, שהמליצה לבנות שם קפטריה מיוחדת, אכסלוסיבית סגורה לחברי הכנסת, שאפשר לשבת שם ולאכול בשקט, ולא בלחץ שיש למעלה, ואנחנו חושבים לעשות את זה.

אני לא מזכיר פה רק נושא אישי, כי אני בדרך-כלל ביישן מאד לגבי הנושאים האישיים שלי ואם אני מעלה אותם סימן שכלו כל הקצים.

אני נמצא בקומה ארבע וחצי, בחדר ששטחו 1.5 על 1.5 מטר, ובו נמצא גם העוזר שלי. כשבאים אלי אורחים, זו בושה וחרפה שאני צריך לצאת עם האורחים החוצה, כי לא נעים לי לבקש מהעוזר שלי לצאת מהחדר.

לידי יש הרבה חדרים פנויים ואפשר לבדוק את זה. אפשר לפתוח חדר בתוך חדר ולתת לחבר הכנסת חדר נפרד ולעוזר שלו חדר נפרד, ולעבוד כמו שצריך.

אלה חדרים שניתנו לחברי הכנסת. אם חבר-הכנסת לא בא לחדר אנחנו לא יכולים לעשות דבר. החדרים הפנויים שייכים לליכוד, וזאת הבעיה שנפתרה אתמול בצהריים. אתה צודק, החדרים היו ריקים ואתמול הסכים חבר-הכנסת צחי הנגבי לפתרון.

אפשר להציע לחבר-הכנסת גאגולה לרדת קומה אחת ושם אפשר לתת לו לשכה.

אני מבקש מאבי לוי, יחד עם מזכיר הכנסת, לבוא אלינו בעוד שבוע עם הצעה על מקומות שאפשר לסגור בהם חללים ולעשות לשכות נוספות לרווחתם של חברי הכנסת. אם תגידו לנו: אין מקום, גם זו תשובה וננסה למצוא פתרון.

לפני שבועיים – שלושה שבועות הועלתה הצעה לגבי החדרים של שרים וסגני שרים. מאחר שיש מצוקת חדרים, למה אי-אפשר לעשות הסכם עם השרים, שכמעט לא נמצאים בבנין?

פשוט, הם שרים. תנסה למצוא פתרון לבעיה עם השר בניזרי או עם השר סויסה.

מצוקת החדרים בבתי המלון לחברי הכנסת

היתה פנייה של מספר חברי כנסת בענין חדרים בבתי מלון. חברי כנסת ירושלמים, כמו חבר-הכנסת ריבלין, אין להם בעיה, אבל חברי הכנסת שגרים מחוץ לעיר לפעמים עוברים בכמה בתי-מלון כדי למצוא חדר מתאים ללינה.

דיברתי בענין הזה עם דוד לב, סגן מזכיר הכנסת, ואמרתי שאנחנו מוכרחים למצוא פתרון. מחצית מחברי הכנסת לנים בבתי-מלון. אני יודע שכאשר קבוצה של עשרה אנשים יוצאת לחו"ל, היא מקבלת מחיר קבוצתי. אם אתם לא מצליחים לסדר לקבוצה של עשרים חברי-כנסת בבית מלון אחד אירוח טוב במשך חצי שנה, זה לא מתקבל על הדעת. אני לא מוכן לקבל את הטענות שפתאום חברי הכנסת הם לא אטרקטיביים ולא רוצים אותם. אני לא מבין את זה, כשזה קבוע כל השנה ובמשך חצי שנה בית המלון ריק.

בתקופת החורף, למשל, עושים לנו מראש טובה שאנחנו נפנה בעוד שבועיים, כי לא יהיו מקומות, ונלך לאכסניית נוער. צריך למצוא פתרון לבעיה הזאת.

יש פתרון והוא תלוי בנו. אני חבר כנסת זו השנה השלוש-עשרה. מיד בהתחלה עברתי למלון "היאט". המלון אמנם רחוק, אבל הגעתי אליו עם פתיחת האינתיפאדה והוא עמד ריק. לקחתי עשרים חברי כנסת ואמרתי: אנחנו נשמש דוגמה וניסע רחוק. התאהבתי במקום, כי אין מלון כזה בישראל.

לא רק שהוא בנוי טוב, יש בו יחס טוב. כשיש בו ועידות, קונגרסים וכנסים, מתחילים לזרוק את חברי הכנסת מבתי המלון ואומרים להם: נסדר לכם צימרים, או תסתדרו לבד. ב"היאט" לא מזיזים אותנו, כי יש יחס. אם חברי הכנסת מתנהגים יפה למלון, המלון מחזיר להם אותו יחס.

זה לא קרה לי ב"הולידיי אין".

אני מספר לך בשם "היאט". אם אנחנו נתנהג יפה למלון ונירשם שם כקבועים, נהיה קבועים.

אני מתאכסן באופן קבוע במלון "הולידיי אין", וכשיש שם קונגרס והמלון מקבל מחיר טוב יותר, מעיפים אותנו. אתה צודק לגבי "היאט", אבל הוא מרוחק מהכנסת. רק המרחק מפריע לי.

אין הסכם מחייב בין הכנסת לבין בתי המלון. מה שקיים הוא הסדר שרץ כבר כחמש שנים.

הרעיון שהעלית הוא נכון, אבל חברי הכנסת בזמנם לא אהבו אותו. יושב-ראש הכנסת דאז, דב שילנסקי הגה רעיון שנסגור עסקה עם מלון אחד שבו אני יכול לבוא ולומר: אני לוקח מכם ששים חדרים בשבוע, במשך שמונה חודשים בשנה, אני יכול לדבר אחרת, יש לי כוח מיקוח אחר.

חברי הכנסת לא אהבו את הרעיון ואמרו: אתה אל תקבע לנו באיזה מלון אנחנו נהיה. זה ספור אחד.

ספור שני הוא הספור של חבר-הכנסת זאבי. יש חריגים בכל דבר. יש חברי כנסת שהם נאמנים למלון וגם נוהגים כלפיו בנוסחה שאומרת: אם אני לא אגיע בשבוע הבא, אני מודיע למלון שאני לא בא. כי יש בעיה. יש חברי כנסת שכאילו באים מדי שבוע ואז ברגע האחרון הם נזכרים וביום שני בערב אומרים: בעצם השבוע אני לא רוצה להיות במלון בכלל, או לא במלון הזה, וזה קצת משבש.

לכן, אם רוצים להגיע להסדרים מחייבים, אני חושב שנצטרך לדבר ברמות מחירים אחרות מאשר אנחנו מדברים היום. היום אנחנו משלמים לבית מלון תמורת לינה וארוחת בוקר סדר-גודל של 80 דולר, וחברי כנסת בחלק מהמקומות מקבלים גם צ'ופרים נוספים במחיר הזה. אם נרצה ללכת להסכמים מחייבים, צריך לדעת שזה יעלה יותר כסף, ואז אפשר לדבר אתם אחרת.

אני נותן כדוגמה את מלון "הילטון", ואני כבר מודיע לפרוטוקול, מלון "הילטון" יוצא מההסדר, כי הוא רוצה להקפיץ את המחירים לסדרי-גודל של 110 - 105 דולר. מלכתחילה הם לא אהבו את הקשר עם הכנסת. קצת בכוח שיכנענו אותם להיכנס לעסקה הזאת.

אם רוצים הסכם מחייב, ניתן להשיג אותו אבל צריך לצפות למחירים אחרים. אני מתכוון להגיע אתם להסדרים מיוחדים לקראת סוף השנה הזאת ובתחילת שנת 2000, שאני מניח שתהיה שם בעיה.

אני רוצה להציע הצעה שאולי יכולה לאזן את הדברים. יכול להיות שאתה לא יכול לחייב חבר כנסת איפה לישון מבין בתי המלון, למרות שאתה באיזה שהוא מקום כן מגביל אותו. אתה לא מאשר לו, לדוגמה, את מלון "המלך דוד" ואומר לו שיש מגבלות.

אתה יכול ללכת למלון "המלך דוד" אבל אני משלם רק את המחיר שקבענו.

יכול להיות שהפתרון צריך להיות בדרך אחרת, לקנות מראש קבוצה מסוימת של חדרים, וחברי הכנסת שרוצים להגיע להסדר מראש – גירסת שילנסקי – יודיעו על כך. מי שלא, לוקח על עצמו את האחריות, אבל אז הוא לא יוכל לבוא בטענות, כי אנחנו מבחינתנו הצענו הסדר שהוא "ראש שקט", ואז יהיה איזון בין שני הדברים האלה.

יוצא מן הכלל.

אלא שאני סבור, מר לב, שאם תקנה מראש חבילת חדרים במשך השנה, זה כמו בנק חדרים, שאתה קונה אלף חדרים ומחלק אותם: בשבוע זה קצת יותר, בשבוע הבא קצת פחות אולי, אבל יש לך את האלף האלה. להערכתי זה צריך לעלות לך פחות ולא יותר.

אתה עורך-דין. אם אתה ואני נלך לכמה בתי מלון, אנחנו נשיג הישגים טובים. גם יארחו אותנו, גם יתנו לנו ארוחת ערב וגם יתנו לנו תנאים משופרים.

במלון "היאט" נותנים את כל זה.

הבעיה היא, חבר-הכנסת זאבי, שהמלון רחוק ויש פקקים בדרך.


ה. מינוי סגן ליושב-ראש הכנסת

פנו אליי מסיעת ש"ס וביקשו למנות סגן ליושב-ראש הכנסת. אני ביקשתי לבדוק את הענין הזה עם יושב-ראש הכנסת ועם חבר-הכנסת אופיר פינס ואחרים.

אני מבקש שמזכיר הכנסת יתייחס לענין הזה. בבקשה.

יושב-ראש הכנסת לא הסכים לכתחילה שיהיו יותר מדיי סגנים. לבסוף הוא הסכים שמספר הסגנים המירבי יהיה כמספר הסגנים שהיו בשלהי הכנסת הקודמת, הווה אומר 11. כל 11 המקומות מאויישים ולכן הוא מתנגד לכל מינוי נוסף, כי זאת היתה ההסכמה בינו לבין הממשלה, וזה גם מה שהוא אמר פה. מי שלחץ לכיוון הזה, זה לא סוד, היתה הממשלה, ובסוף הוא התפשר אתה שמספר הסגנים יהיה כמספר הסגנים בשלהי הכנסת הקודמת.

מאחר ש-11 המקומות מאויישים, מבקש יושב-ראש הכנסת לא להוסיף אף אחד.

זאת לא הוספה, זאת החלפה. בזמנו מונה חבר-הכנסת דוד וקנין כסגן מן המנין והוא אפילו שימש בישיבה אחת כיושב-ראש. מאחר שהוא התמנה לסגן שר, אנחנו מבקשים למנות במקומו את חבר-הכנסת רחמים מלול.

אני מבקש בענין הזה בכל זאת לשאול את יושב-ראש הכנסת.

במקום שנותר המליצו על חבר-הכנסת יולי אדלשטיין, ואף אחד מכם שישב פה לא אמר מלה.

סליחה, לא כמחליף של חבר-הכנסת וקנין, אלא כתוספת. דיברו על תוספת. זו הפרה של ההסכם הקואליציוני.

אני מבקש לשאול את יושב-ראש הכנסת, לברר אתו את הענין ולהביא אותו עוד פעם לוועדה.
1.
החלפת חברה בוועדה לבדיקת תנאי חברי-הכנסת

הנושא האחרון בסדר-היום: החלפת חברה בוועדה לבדיקת תנאי חברי-הכנסת. בזמנו מינינו את גב' אורה אנגל, אבל היא קיבלה תפקיד במשרד ראש הממשלה וזה יוצר ניגוד אינטרסים.

אני רוצה להציע במקומה את גב' תמי בן דוד שהיתה יושבת-ראש החברות הממשלתיות.

היא אשה טובה, אני רק מציע את משה ליאון.

לא, אל תסבך אותנו. אני מבקש מכם להיות רגישים לענין הנשים. היא הפסיקה לעבוד בשירות המדינה. היא לא בפוליטיקה. אני מציע שנתמוך במינוי שלה.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

ה צ ב ע ה
בעד ההצעה - 4

אני מבקש לרשום בפרוטוקול שביקשתי למנות את מר ליאון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.






הישיבה נסתיימה בשעה 12:25