הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן
3
ועדת הכנסת
26.10.1999
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ז בחשוון התש"ס (26 באוקטובר 1999), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 26/10/1999
קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.; קביעות מועדי ישיבות ועדות הכנסת.; קביעת ממלאי מקום בוועדות.; הצעה לדיון בתיקוני התקנון.; חוק ההסדרים - הצעות לדיון.
פרוטוקול
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
יולי אדלשטיין
רחבעם זאבי
נעמי חזן
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
יעל דיין
דוד טל
1. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.
2. קביעות מועדי ישיבות ועדות הכנסת.
3. קביעת ממלאי מקום בוועדות.
4. הצעה לדיון בתיקוני התקנון.
5. חוק ההסדרים – הצעות לדיון.
קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו פותחים בקביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום – "הגברת המודעות הבינלאומית לנושא סרטן השד" , של חברי הכנסת יהודית נאות, זהבה גלאון, נחום לנגנטל, דליה רבין-פילוסוף וסופה לנדבר. יש הצעה להעביר את זה לדיון בוועדת העבודה והרווחה או לוועדה לקידום מעמד האישה. חברת הכנסת יעל דיין ביקשה להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.
אין הצדקה לא לקיים את הדיון בוועדת העבודה והרווחה. הוספנו לוועדת העבודה והרווחה את הבריאות, אז בואו ניתן לזה תוכן של בריאות. הוספנו את נושא הבריאות לוועדת העבודה והרווחה רק לפני שבוע, צריך לתת להם תוכן שמצדיק את השם.
אם כך אנחנו מחליטים להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה.
(חברת הכנסת דיין הצטרפה לדיון)
חברת הכנסת דיין, אם כך, מדובר ברוויזיה בעניין שלך לגבי סרטן השד ובנושא שקשור לטיפולה של ועדת העבודה והרווחה והבריאות.
אני רוצה לציין שיש שלושה נושאים שהוועדה בראשותי מטפלת בהם בנושאי בריאות והיא מטפלת בהם בצורה מאוד אינטנסיבית מול חולות, שאולי נוח להן להביא את העדויות שלהן אלינו.
הנושאים שהוועדה מטפלת בהם הם: הטיפול בנושא סרטן השד, טיפול באוסטיאופורוזיס, בהפרעות אכילה ועוד כמה נושאי בריאות שבעיקר נפגעות בהם נשים.
(חבר הכנסת גנדי מ"מ היושב ראש)
אני יודעת שיש כפילות בהרבה נושאים, כולל בנושא אלימות כלפי נשים לעומת אלימות כללית. אני מבקשת להשאיר בוועדה למעמד האישה באופן קבוע כמו שהיה עד עכשיו את הטיפול בנושאי בריאות - -
כן, מדובר על סרטן השד ועל התרופה הרצפטין. הנשים מנהלות מאבק ציבורי גדול מאוד בקשר להכנסת התרופה לסל. אני לא רואה פגם בזה שכולם יעסקו בזה, אבל העיסוק שלנו בנושא מעמד האישה כולל את בריאות האישה והתמקצע לצערי בנושאים הכואבים האלה.
אני מבקשת שהדיון בהצעות לסדר בנושא סרטן השד, יחזור לוועדה שבראשותי.
אני מבקש לשאול את חברת הכנסת דיין. הרי בסופו של דבר ועדת העבודה והרווחה היא הוועדה המופקדת, הוועדה הסטטוטורית, על חקיקה ועל התקציב של משרד הבריאות.
מטבע הדברים, כאשר מדובר בתיקצוב ולא בנושא העקרוני או הנושא האידיאולוגי, אלא בפירוט של הדרישה לתרגום לכסף, עושה את זה בדרך כלל ועדת העבודה והרווחה.
אם אנחנו אומרים שאנחנו מקיימים את הוועדה לקידום מעמד האישה, גם כוועדה שהיא מפקחת על כל הנושאים ששייכים לבריאות האישה - -
כי אחרת יהיה לנו מצב משונה, כמו למשל שבמשרד התחבורה יתנו רשיונות נהיגה לנשים דרך הוועדה למעמד האישה. אני אומר את זה לא כהתרסה.
התקנון אומר שוועדת העבודה והרווחה, שלאחרונה הוספנו לה לשם את נושא הבריאות כנושא ראשון, והיא נקראת: בריאות עבודה ורווחה. לפיכך הוועדה הזאת אחראית על נושא בריאות. לעומת זאת, תפקידי הוועדה לקידום מעמד האישה מוגדרים כך: "קידום מעמד האישה לקראת שוויון בייצוג, בחינוך, במעמד האישי ובמניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים, להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה, למאבק באלימות כלפי נשים". כלומר, הנושא הבריאותי מוגדר בפירוש בוועדת הבריאות, העבודה והרווחה.
חברת הכנסת דיין טוענת שזה אופייני רק לנשים, אז אם מחר תהיה בעיה של סרטן הערמונית, שזה אופייני רק לגברים, אז נקים את הוועדה למעמד הגבר וכך אנחנו נקים לכל דבר ועדה. לכן אני חושב שמקומו של הנושא הזה בוועדת הבריאות העבודה והרווחה. אני מציע שלא נחליט בלי יושב ראש ועדת הבריאות, העבודה והרווחה, כי יש לי הרגשה שבשביל הוועדות החדשות שנוצרו בשתי הכנסות האחרונות, אנחנו מייצרים פרנסה בכוח על חשבון ועדות אחרות.
אני חושב שיש היגיון בבקשה של חברת הכנסת דיין, מסיבה אחרת לגמרי, ודווקא מהסיבה האידיאולוגית. הואיל שההרצפטין הוא דבר שלא נכנס למערכת הכוללת וזה דבר שנוגע באופן ישיר לרעיון של מעמד האישה - -
זה בריאות באופן כללי. גם אישה, אם יש לה נזלת, לא מדברים על זה בוועדה לקידום מעמד האישה.
כאשר מדובר במחלה שיכולה להיות גם של גבר וגם של אישה, כמובן שזה יהיה שייך לוועדת העבודה. אבל פה יש דבר שהוא ייחודי לוועדה ולמעמדה ולצורך לתת איזשהי תשובה חברתית לדבר שנמצא במחלוקת.
זה אינו תואם את התקנון. אני מציע שבכל זאת לא נדון בזה אלא נזמין את יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, מקסים לוי.
אני רוצה להתייחס לשתי רמות. הרמה הראשונה היא רמה מהותית – הרי כל הוויכוח סביב ההרצפטין זה בעצם ויכוח סביב אי הכללת תרופות מסוימות שקשורות בבריאות האישה, במחלות שהן ספציפיות לנשים. אף על פי שהנושא הזה עלה בוועדות שונות, הוא לא טופל בצורה שיטתית. לכן, מבחינה מהותית הייתי טוענת חזק מאוד כן להעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה.
אני רוצה להתייחס דווקא לרמה התקנונית ולהציע הצעה, שאף פעם לא עשינו אותה בצורה מסודרת בוועדה לקידום מעמד האישה ולדעתי היא נכונה. אם תקרא עוד פעם את תחומי הפעולה של הוועדה לקידום מעמד האישה, כתוב שם במפורש צירוף המילים "בכל התחומים".
לי נראה שבמקרים מהסוג הזה, יש לנו שתי אופציות. פה הייתי טוענת חזק שאפשר להשאיר את זה רק בוועדה לקידום מעמד האישה, אבל אני מציעה דווקא להקים ועדה משותפת של ועדת העבודה והרווחה והוועדה לקידום מעמד האישה, אבל בראשות חברת הכנסת דיין.
זה כדי להכליל את המילה "בריאות", כפי שעשינו כשהקמנו את הרשות הממלכתית למעמד האישה, ששם בפירוש הכללנו את בריאות האישה בתחומי הפעילות של הרשות לקידום מעמד האישה שבמשרד ראש הממשלה.
מצדנו זאת היתה שגיאה, משום שלקחנו את זה כמובן מאליו, כי מזה שנים, מיום הקמת הוועדה, אנחנו מטפלים בנושאים של בריאות נשים. מחר יש אנורקסיה, מחרתיים יש אוסטיאופורוזיס והתרופות לזה שלא נכללות בסל. אני לא חושבת שצריך להביא חולות סרטן שד ולריב לאיזה תחום הן נופלות. אנחנו נותנים להן את כל מלוא התמיכה ותשומת הלב.
אני רוצה להודיע כאן שאנחנו מקימים ועדה משותפת עם ועדת הכספים שתהיה בראשות חברת הכנסת לימור לבנת, שתדון בנושאים של תקציבים בנושאים הרלוונטיים, כולל נושא הבריאות. שם עניין הסל לבריאות נשים יידון ויעלה.
חבר הכנסת טל בדרכו הנה ומן הראוי יהיה לשאול אותו אם הוא מסכים. הייתי פונה אליו, היות שמדובר בנושא מאוד ייחודי, שיאפשר שהדיון יהיה בוועדה לקידום מעמד האישה.
חבר הכנסת טל, קראתי לך לכאן, מכיוון שיש נושא שאנחנו מאוד נזהרים בו, שזה בתחום הסמכויות בין הוועדות. יש הצעה לסדר בעניין סרטן השד וחברת הכנסת יעל דיין אומרת שהעניין הזה מאוד ייחודי לאישה והוועדה לקידום מעמד האישה יכולה לטפל בו בדרך הראויה. היות שהוועדה שלך מקיפה הרבה נושאים בכל תחומי הבריאות, נשאלת השאלה אם אתה מוכן שהעניין הזה ילך לטיפול ישיר וייחודי של הוועדה לקידום מעמד האישה.
לא. אני חושב שלא מדובר כאן בנושא של מעמד האישה, אלא בבריאות האישה. אם היה מדובר במעמד האישה, הייתי סומך את שתי ידיי על זה. מי שמכיר אותי מוועדות אחרות יודע שאני לא יושב ראש ועדה שחוטף נושאים, ובהרבה מקרים אני אפילו מוותר על נושאים שהם בתחום העבודה של הוועדה שלי.
כאן מדובר בבריאות האישה, ואני חושב שחברת הכנסת יעל דיין צריכה רק לברך על זה שזה יגיע גם לוועדה שתדון בבריאות האישה. ועדת העבודה והרווחה היא האמונה על הנושא.
מה זאת אומרת זה לא דומה? ההגדרה של הוועדה שלך זה קידום מעמד האישה ואילו כאן אנחנו מדברים על בריאות האישה.
אני רוצה לדבר דווקא אל שכלו ותבונתו של חבר הכנסת טל. אתה בצדק הבחנת בין מעמד האישה לבין דברים אחרים הקשורים לאישה, כפי שקשורים לכל בן אדם באשר הוא. אני בהחלט חושב שכאשר המדינה רואה באי מתן או אי הכללה בסל הבריאות דבר שהוא נחוץ לאישה – זה פוגע במעמדה. אם השאלה היתה לגבי פירוט העשייה על דבר שכבר הוחלט, אז אתה צודק שמדובר פה בבריאות וזה יכול להיות בריאות הגבר, בריאות האישה , כל אחד לפי העניין.
אבל פה מדובר בנושא עקרוני, כי יש דברים שמונעים מנשים, כי הם במחלוקת אם זה נחוץ או לא וכמה זמן זה בכלל מאריך את החיים. אלה דברים שנוגעים בהחלט למעמד האישה, משום שאני חושב שהנושאים העקרוניים הם נושאים שקשורים וכרוכים במעמד האישה והם הרבה יותר קרובים למעמד האישה מאשר לבריאות האישה. זה המאקרו שמוביל לאותם נושאים של מיקרו, לגבי כל אותם דברים שהם תרופות ומיועדים לנשים ושאינם נכללים במסגרת סל הבריאות.
אנחנו לא מדברים כרגע על הסל עצמו, על היקפו ועל אותם דברים שצריך כדי לדון בענייני בריאות במהלך עניינים רגיל. פה מדובר בהתייחסות החברה לאישה ולבעיות המיוחדות שלה.
מה שמדריך אותי זה רק התקנון, לא סימפטיות ולא חברות. דרך אגב, אפילו לא ידעתי מי יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. התקנון מגדיר במפורש שזה תפקיד ועדת בריאות עבודה ורווחה. מבחינת התוכן זה בפירוש הנושא של ועדת העבודה והרווחה.
אמרתי קודם בקריאת ביניים שאם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה יוותר על זה, אני לא אלחם על התקנון. אבל מבלי שנדברנו בינינו הוא אמר שזה בהגדרות התפקידים שלו ואני סבור שאנחנו צריכים לכבד את התקנון ולא לחפש נושאים כדי לפרנס ועדות שצצו בשתי הכנסות האחרונות.
הן מבלבלות את הסדר. אלה שפונות אלייך לא יודעות שיש תקנון ואנחנו מסודרים בתקנון. אמרת שתשני אותו, אז בבקשה.
היום חברת הכנסת דליה רבין-פילוסוף עומדת בראש ועדת המשנה לבריאות וקודם היתה חברת הכנסת נעמי בלומנטל. זו ועדת משנה שפועלת שבע שנים. צריך לזכור שזה לא רק הרצפטין, אלא כל נושא ההריון ונושאים אחרים אינטימיים, נושאים שפיתחנו לגביהם מערכת שלמה של טיפול.
כדי לסכם את העניין אני מציע שבכל זאת נקים ועדה משותפת וחבר הכנסת טל וחברת הכנסת יעל דיין יבואו בדברים איך להרכיב אותה, כי יש בכל זאת ייחוד מסוים ואנחנו לא רוצים להכריע כאן בהצבעה, אלא להגיע לזה בהסכמה והבנה.
אני יכול אולי לקבל את הדברים האלה, אבל אחרי שחבר הכנסת זאבי דיבר על התקנון, אני לא מסכים לכך. התקנון נועד בדיוק למצבים כאלה, כאשר לא ברור מי נופל והיכן. לכן יש את התקנון, יש לנו יועץ משפטי שיכול לומר לנו את דעתו ואני מוכן לקבל את פסיקתו.
ציינתי כבר בתחילת דבריי, שהרבה ועדות אחרות לקחו להם במעטפת כזאת או אחרת נושאים של ועדת העבודה והרווחה. מתוך רצון לא לכנס על כל דבר קטן את ועדת הכנסת, אפשרתי פה ואפשרתי שם. אני חושב שהייתי די נאיבי ועתה אני צריך לעשות איזשהו קאט בקטע הזה, כי זה תחום של ועדת העבודה והרווחה ואני לא חושב שאפשר להעביר את זה לועדה אחרת.
התקנון עוסק במצוי ולא ברצוי ואני חייב לפרש את התקנון על פי הפרשנות המשפטית המתאימה. על פי הפרשנות המשפטית של התקנון, הנושא הוא בתחום טיפולה של ועדת העבודה והרווחה ללא כל ספק.
אני מבינה שלא נענתה ההצעה לוועדה משותפת. את התקנון אני אבקש לתקן, מאחר שאנחנו עובדים מול הרשות הממלכתית לקידום מעמד האישה, ששם בפירוש נכלל נושא הבריאות, אני אבקש להשוות את זה לכנסת.
אני רוצה לציין שאם אין ועדה משותפת, אני מבקשת מיושב ראש ועדת העבודה והרווחה לקבל ממני את כל רשימת הנושאים ולעבוד באותה תכיפות, כי אנחנו מדברים גם על נוהג של שבע השנים האחרונות, שבתכיפות של פעם בחודש לפחות, היתה ישיבה על נושאים של בריאות האישה. אני מבקשת להקדיש לזה זמן - -
חברת הכנסת דיין, אני אקבל כל בקשה של גבירתי וכל חומר שגבירתי תרצה לתת לי, אבל אני לא אקבל אף לא פעם אחת תכתיב איך, מה, מתי.
האמירה והפסיקה של היועץ המשפטי לוועדה היא מאוד מעניינת, משום שאנחנו למעשה נתנו את קווי המתאר לכל ועדה בחוק, והיום הקמת ועדות חדשות, כמו ועדה לתאונות דרכים, שהיתה כוונה להקים אותה, להבדיל אלפי הבדלות ועדה לקידום מעמד האישה או הוועדה לשלום הילד, אלה דברים שהם נכללים בתוך תחום הסמכות של כל הוועדות הסטטוטוריות, שיש להן מעמד חוקי.
אם נכון מה שאומר היועץ המשפטי של הכנסת, פירושו של דבר הוא שלמעמד האישה אין שום סמכות לאחר שנחקק חוק הרשות לקידום מעמד האישה. כלומר, מרגע שחוקקנו את החוק הוועדה צריכה להתפרק.
אני אומר שאם אתם צודקים, אז אתם צודקים בכך שאין צורך, כי יש לפעמים הצבעות פוליטיות. למשל – אני רוצה שהנושא של ההרצפטין יהיה בוועדת העבודה והרווחה, כי אני רוצה לשמור על שר הבריאות. אני רוצה לעומת זאת שזה יהיה בוועדת הכספים, כי אני רוצה להימנע מכך שחבר הכנסת טל יגן על שר הבריאות.
התקנון אומר שיש מעמד לכל ועדה והיא נקבעת בקווי המתאר שהחוק קבע אותם. לעומת זאת, במליאה חלק אומרים ועדת כספים ואחרים אומרים ועדת עבודה ורווחה, שאלה אמירות פוליטיות, ואז זה מגיע הנה. ההכרעה כאן היא מאוד עניינית, הכל לפי - -
התקנון קובע שההכרעה יכולה להיות פוליטית בניגוד לכל היגיון שקובע החוק. אני אומר שפה יש ויכוח א-פוליטי והשאלה פה היא אם מדובר בדבר שהוא בריאות האישה או מעמד האישה. אני חושב שפה מדובר במעמד האישה.
אני רוצה להמשיך באותו כיוון. אנחנו יושבים פה מהסיבה הפשוטה שאם התקנון היה מפורש, לא היה דיון.
התפקיד שלנו להחליט ולפרש מה אומר התקנון. יש בינינו חילוקי דעות ואתה יכול לומר שזה לא נכון, אבל זו הסיבה שאנחנו יושבים.
שנית, ואני אומרת את זה בצער רב, אתמול חלקתי על היועץ המשפטי, דיברתי אתו אחר כך ובסוף הסכמתי עד כדי כך שלא השתתפתי בהצבעה מסוימת בוועדה הזאת. אבל אני אומרת בצער רב שההיגיון שעומד מאחורי הטיעון שחבר הכנסת ריבלין העלה, הוא היגיון נכון ביותר. לפי החשיבה הזאת, למעשה אין תחום, כולל התחומים שכתובים במפורש שהם תחומים של הוועדה לקידום מעמד האישה, שהיינו נותנים למעמד האישה. לדוגמה, העניין של הדין האישי. כתוב במפורש שהוא שייך למעמד האישה, אלא מאי? כל פעם שעלתה השאלה לאיזה ועדה להעביר את התחומים האלה, אתה גרסת שזה שייך לוועדת החוקה חוק ומשפט. עכשיו אנחנו באים עם נושא קלאסי של אפליה נגד נשים בגלל היותן נשים, בנושא מאוד עדין ורגיש של בריאות האישה, ואתה פוסק שהוא שייך לתחום של בריאות ולכן זה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה. אותה בעיה יש לנו עם חד הוריות.
באיזשהו מקום לא הקמנו ועדה כדי לרוקן אותה מתוכן כלשהו. לכן אני רוצה לשמוע את התגובה של היועץ המשפטי לעניין.
היו עשרות פעמים במשך השנים, ואם נעשה סטטיסטיקה עוד יותר מרחיקת לכת, היו מאות פעמים שבהם ועדת הכנסת הקימה ועדות משותפות. אני חושבת שבתוך העשרות ואולי המאות האלה, היו מקרים שהיו גם clear cut , כלומר שהנושא שייך לוועדה מסוימת ואף על פי כן לוועדת הכנסת היו שיקולים אחרים והוקמו ועדות משותפות.
שלא כמו חבר הכנסת ריבלין, אינני בא לטעון בכלל שמחפשים נושאים כדי להעביר לוועדה למעמד האישה. בוועדה למעמד האישה יש את התחומים הבאים והם מוגדרים בתקנון. נוכח הדברים האחרונים ביקשתי למצוא את פרוטוקול הדיון בהצעה לסדר - -
התעלמות מסרטן השד, זה עניין של בריאות או עניין של מעמד? זו שאלה אידיאולוגית. אני בטוח שאם חבר הכנסת זאבי לא היה קשור לתקנון הוא היה חושב אחרת.
ביקשתי לקבל את פרוטוקול הדיון שהיה במליאה, כדי לראות בהצעה לסדר הזאת אם ההצעה מבוססת על טענה שיש כאן אפליה בשל מין או שהעלאת הנושא לסדר היא רק קשורה לעניין הבריאות. אם באמת נטען שמדובר פה באפליה - -
חלילה. אני רוצה לבוא אל חבריי ולשאול אותם על העניין העקרוני. פעם ראשונה שאני רוצה התייעצות לא כתעלול פוליטי.
לא אדוני. אתה שכנעת אותי בטיעון האחרון שלך שזה כן צריך ללכת לוועדה שלי. אמרת: סרטן הערמונית, לאן היה הולך? רק מהסיבה הזאת אני לא מסכים לוועדה משותפת.
מונח בפניי הפרוטוקול מהדיון במליאה. הכותרת של הנושא כפי שכתוב בפרוטוקול היא: הגברת המודעות הבינלאומית לנושא סרטן השד.
מי בדיוק בקשר עם הארגונים הבינלאומיים ועם האו"ם בעניין הזה? כל זה נעשה בצורה שוטפת והוועדה שלי עוסקת בכך כבר שנים.
חברת הכנסת דיין, אם יושבי ראש אחרים של ועדת העבודה והרווחה לא היו בקשר, זה אומר שההצעה הזאת לא צריכה להגיע לוועדה שלי?
החלטה: ההצעה לסדר בדבר "הגברת המודעות הבינלאומית לנושא סרטן השד", עוברת לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החינוך או לוועדת הכלכלה. השר לא קבע לאיזו ועדה.
נדמה לי שהמילה תכנים היא יותר קרובה לוועדת החינוך. אנחנו מדברים על שידורים ועל תכנים, ושידור ותכנים מתאים יותר לחינוך מאשר לכלכלה.
עם כל הכבוד למה שכתוב שם, הרי מהרגע שאפילו נוצר הערוץ השני, ודאי וודאי מועצת הכבלים, כל הנושאים שקשורים לשידורים בכבלים הם בעצם היו תמיד בתחומה של ועדת הכלכלה. אני מדברת כחברה ותיקה בוועדת הכלכלה והייתי גם בוועדת חינוך, ואני אף פעם לא זוכרת שדנו בנושאים כאלה בוועדת החינוך.
החוק שעדיין לא שונה, וכמובן שחוק משתנה עם נוהג ועם מנהג ועם התפתחויות העניינים, הכל בהתאם לנסיבות. כאשר היה לנו ערוץ אחד, החוק דיבר על שידורים כתוכן ודיבר על טכניקה כדבר שהוא נפרד מתוכן. היום, אין לי כל ספק שחוק הכבלים, בכל הליכי החקיקה שלו, חוק הערוץ השני בכל הליכי החקיקה שלו, חוקק על ידי ועדת הכלכלה, והיא הוועדה המתאימה לדבר הזה.
אני רואה פה לפי התוכן שפה מדובר על סגירת ערוצים לא חוקיים. אם זה לא חוקי, זה וודאי בתחום התקשורת. לכן, שאלתי אם מדובר בתוכן. פה מדובר בסגירת ערוצים פיראטיים.
אני מבקש להבהיר – שמעתי שיש ויכוח אם להפוך ערוץ אחד שיעסוק בתורני או לא תורני. ידעתי שמדובר בנושא התוכני – אם יעסקו בתורני או לא תורני. אם זה היה כך, זה לא שייך לכלכלה.
ההצעה לסדר של חבר הכנסת ליצמן בנושא "תקציב דיור להשכרה". נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה או לוועדת הכספים. שר השיכון הציע להעביר לוועדת הכלכלה.
אם יש לי אדם שהוא יושב ראש ועדה והוא עם עמדות מאוד ברורות, שכל הצעה לסדר שתבוא אליו השיקול הפוליטי מנחה אותו - -
נושא "תקציב דירות להשכרה" עובר לוועדת הכלכלה.
הצעה לסדר היום בנושא "דברי השר אליהו ישי על מצב שירותי הרווחה", של חברי הכנסת מאיר פרוש ויאיר פרץ. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת הכספים או לוועדת העבודה והרווחה. שר העבודה והרווחה מציע להעביר לוועדת העבודה והרווחה.
ההצעה לסדר היום בנושא: "דברי השר אלי ישי על מצב שירותי הרווחה", עובר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
קביעת מועדי ישיבות לוועדות הכנסת
הנושא של קביעת מועדי ישיבות לוועדות הכנסת עלה אצל יושב ראש הכנסת בפורום של כל ראשי ועדות הכנסת. כדי לאפשר לחברי הכנסת ליטול חלק בישיבות של כמה ועדות, הצעתי שנעשה תיאום מכסימלי שניתן לקיום ישיבות הוועדות. לקחתי דוגמה מהעבר, בזמנו של חבר הכנסת קורפו, אז חילקו את הוועדות לשתי קבוצות: קבוצה אחת מתכנסת בין 09:00 ל-11:00 והקבוצה השניה מתכנסת בין 11:00 ל-13:00.
הצעתי את ההצעה הזאת לראשי הוועדות והם הביעו את הסכמתם לעניין. אני מביא את זה עתה להכרעתכם, כאשר אני מציע שהקבוצות יחולקו כדלהלן: קבוצה א' תכלול את ועדת הכנסת, ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ועדת החינוך והתרבות, ועדת העבודה והרווחה, ועדה לענייני ביקורת המדינה. קבוצה ב' תכלול את ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה חוק ומשפט, ועדת העלייה והקליטה והוועדה לקידום מעמד האישה.
זו כנסת עם הרבה מפלגות ובעלי תפקידים, כך שלא נשארו חברי כנסת להשתתף בישיבות הוועדות. יש בכי תמידי של ראשי ועדות כדי שחברי הכנסת יבואו לישיבות. זה גם מבזה את כולנו, ולכן התיאום חייב להיות. אם יש לכם הצעות לסדר התיאום או לתיאום עצמו, אני מאוד אשמח לשמוע.
אני לא רוצה להתערב בזה. אני חושב שהוועדות המיוחדות כל כך מיוחדות, שהן צריכות להתאים את עצמן לאחרות. לכן אני לא רוצה לגעת בזה. אני רוצה שהן תהיינה כל כך מיוחדות שימשכו את חברי הכנסת להשתתף בהן. אני מקפיד שלוועדות הסטטוטוריות הקבועות והעיקריות של הכנסת נקבע כללים ברורים. כל ועדה מיוחד של אד הוק או של ניסיון לפתרון קואליציוני או אופוזיציוני, זה לא מענייני ואני לא רוצה להקדיש להם זמן.
אני מציע שוועדת הכספים וועדת הכלכלה לא תתכנסנה באותן שעות, כי הרבה פעמים חברים בשתיהן אותם חברי כנסת. אני חושב שצריך להפריד ושכל ועדה תהיה בקבוצה אחרת.
צריך להמליץ לוועדות המיוחדות שלא יקיימו ישיבות בזמן שהוועדות הרגילות פועלות. ועדת הסמים, עם כל הכבוד, זו ועדה מיוחדת והיא יכולה להתכנס בין אחת לארבע. ועדות המשנה יכולות אף הן להתכנס בין אחת לארבע.
גם אני מציעה לא לשכוח את השעות שבין אחת לשלוש, במיוחד בימי שלישי, שזה הזמן לוועדות הלא סטטוטוריות. ייתכן מאוד שהוועדה לקידום מעמד האישה, על אף שהיא סטטוטורית תרצה לעבוד בשעות הצהריים.
אם יש אפשרות לעשות שלוש קבוצות, זה עדיף יותר.
אני מבקש להעיר שלוש הערות: א. היוזמה היא במקומה, משום שבכנסת ה-15 המצב הוא בלתי נסבל. חברי כנסת שחברים בשתי ועדות או שלוש ועדות, אינם ממלאים את חובתם בחלק מהוועדות בגלל חפיפה, ולכן אני מברך על היוזמה.
ב. אני לא מבין מדוע הוועדות מתחילות לעבוד רק בשעה תשע. איזה מין פינוק זה? מדוע אי אפשר להתחיל בשעה שמונה.
הערה שלישית – חרף החלוקה לשתי קבוצות, שתקטין את החפיפה והבעיות שיש, אני מציע שנטיל על מזכירות הכנסת להיות גורם מתאם עליון של הוועדות. זה אומנם לא נאה שוועדות בראשות נבחרים כפופים לפקיד, אבל אין ברירה. מזכירות הכנסת צריכה להיות גורם מתאם, כי למרות החלוקה לקבוצות יכולות להיות בעיות.
אם מדובר בהמלצה של ועדת הכנסת כמובן שאין בעיה. אני רק רוצה להזכיר לוועדה שעל פי התקנון, הסמכות לקבוע את הישיבות הרגילות הוא בידי הוועדה. הסמכות היא לא של היושב ראש, אלא של הוועדה. לכל ועדה יש את הסמכות לקבוע מתי תהיינה הישיבות.
עבדנו על הנושא קשה מאוד ודוד לב השקיע בזה הרבה עבודה, כדי לנסות לתאם בין כל הוועדות, לפי המצב הקיים. יש לנו הרבה עבודה, אבל רק מעט חדרי עבודה ורק לעניין הזה עמלנו קשה.
אם הוועדה תחליט לשנות את הסדר אני רוצה להעיר שתי הערות: 1. אנחנו לא יכולים להבטיח שהחלוקה הזאת היא גם החלוקה הנכונה מבחינת חברותם של חברי הכנסת בוועדות, כי יש הרבה חברי כנסת שהם דווקא בקבוצה ב' ולהיפך. זאת עבודת מחשב מסובכת מאוד עד שנדע איך אפשר לחלק את זה.
2. אני חושב שכדאי לשתף את ראשי הוועדות בהחלטה הזאת.
אבל חלק מהם לא כל כך מסכימים לזה. יושב ראש ועדת כספים לדוגמה יאמר לכם שהוא צריך לשבת כל יום כל היום, לפחות בתקופה הזאת. גם ועדת החוץ והביטחון מתכנסת ליותר משעתיים, במיוחד כשיש ביקורים של ראש הממשלה, הרמטכ"ל וכו'.
ועדת הכנסת מנסה ליצור תיאום מינימלי. אנחנו לא עושים את זה מכוח סמכות, אלא מכוח התיאום. ציינתי בתחילת דבריי שהעליתי את הנושא בפורום ראשי הוועדות וזה התקבל על ידם. זו היתה הכוונה, לעשות את זה בתיאום מלא וכדי להועיל להם. ראשי הוועדות רוצים שתהיה נוכחות בישיבות שלהם ולכן כדאי לנסות את הסידור הזה. נבדוק את הסידור הזה במשך תקופה מסוימת, נקבל פידבקים ואז נוכל להחליט אולי החלטה אחרת או שנשפר את זה.
אני מציע שבכל זאת ניצמד לסידור שהצעתי, כדי שלא נהיה מבולבלים.
הן לא חופפות. ועדת החינוך נמצאת בקבוצה א' ואילו ועדת החוקה בקבוצה ב'. אנחנו נמליץ גם שוועדות מיוחדות יפעלו בעיקר בימי שלישי החל מהשעה 13:00.
מי בעד ההצעה הזאת?
הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הוועדה תעביר מכתב ליושב ראש הכנסת, מזכיר הכנסת וראשי הוועדות על הסידור שהוועדה ממליצה לגבי מועדי ישיבות הוועדות.
יש הרבה המלצות שאנחנו מביאים להכרעת המליאה. זה נושא שיכול לקבל משנה תוקף במליאה.
קביעת ממלאי מקום בוועדות
אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה שיושב ראש הכנסת ביקש מחברי הכנסת אופיר פינס-פז וממני לנסות להגיע למצב בו שתי סיעות, שהן גם כמה מפלגות, תהיינה חברות בוועדות יוקרתיות, כי הן לא הגיעו לידי ייצוג נאות בוועדות השונות. התבקשנו להביא איזושהי הצעה תוך התייעצות בינינו ובין הסיעות. אני מתכוון לסיעת ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי.
הדיונים האלה נמשכים כמשך תקופה חיותה של כנסת זאת, או לפחות מהיום שבו מיצתה את תפקידה הוועדה המסדרת.
אנחנו עדיין לא הגענו לסיכום ועדיין איננו יכולים להביא בפני הוועדה איזשהו הצעה שתהיה מלאה ושלמה. יחד עם זאת, הגענו כבר להחלטה משותפת שאפשר להעביר אותה כשלב ראשון, והיא יכולה להועיל גם למציאת פתרונות לדברים שעדיין לא נמצאו להם פתרונות.
ההצעה היא שהקואליציה והאופוזיציה תקבלה כל אחת עוד חבר כנסת במעמד של ממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון.
אני לא מתערב בענייני הקואליציה, כי הקואליציה היא גדולה והיא של כולם. אני מדבר על האופוזיציה ואני בתור הסיעה הגדולה באופוזיציה אקבל את המקום ומייעד אותו לחבר הכנסת אביגדור ליברמן.
אני מבקש לאשר את העניין העקרוני ולאפשר לי למנות את אביגדור ליברמן כממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. אני לא יודע מי חבר הכנסת אותו מבקש למנות חבר הכנסת אופיר פינס, אני לא מתערב בזה וגם אין לי מעמד.
אם אתם חושבים שאנחנו נאשר את העניין העקרוני בלי לדעת למי מציעים את החברות הזאת, אתם טועים. אולי גם אחרי שנדע תהיה לנו בעיה יותר קשה ולכן חשוב שתגלו את הכל לוועדה, כדי שאולי נחשוב לדון בזה.
אין בכלל דרך שלא לגלות מיהם החברים, הרי צריך לאשר את זה במליאה, כך שבוודאי שזה לא בא בחשבון שזה יהיה בדרך של סודיות או הסתרה.
היו דברים מעולם, שבאופן עקרוני מחליטים על שני ממלאי מקום ואחר כך מביאים את השמות וזה כבר עניין פרוצדורלי. אני טוען שאנחנו צריכים לדעת מי החברים עוד לפני שאנחנו מחליטים עקרונית.
בוודאי שזה יהיה כך. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת הסמיכה את חבר הכנסת ריבלין ואותי לנהל משא ומתן בין הקואליציה והאופוזיציה על תוספות של ממלאי מקום לשתי הוועדות יוקרתיות – ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. כל העניין לא מתחיל ונגמר באביגדור ליברמן.
האם מינוי ממלאי מקום לא תלוי במה שכתוב בתקנון? כי התקנון מגביל אותנו ב-17 חברי כנסת בכל הוועדות.
אני לא חושב שיש בעיה, כי כרגע יש מעט ממלאי מקום, שזה הרבה פחות ממה שהיה בכנסות אחרות או לפחות ממה שהיה בשנים האחרונות.
בניגוד לחבר הכנסת ריבלין, אני חושב שלא צריך להביא את הנושא במסגרת שונות. אני מבקש מהיושב ראש לשים את הנושא על סדר יומה של ועדת הכנסת. אין מה להסתיר, אנחנו הרי בסך הכל רוצים לעשות מעשה טוב ולתת לסיעות הקטנות אם לא ייצוג מלא, לפחות ייצוג באמצעות ממלאי מקום בדרך כלשהי שנציע לוועדה. אם ועדת הכנסת תרצה את זה – תאשר, לא תרצה – לא תאשר. אני מודיע כבר שזה לא קשור לחברי סיעת ישראל אחת, חבריי בסיעה לא אמורים ליהנות מהעניין הזה. לא ירצו – לא צריך. כדי שלא תהיה אי הבנה, זה לא עולה לי בבריאות, אבל אני חושב שאם יש בעיות צריך לטפל בהן.
עד שלא תהיה לנו כל האינפורמציה, אני חושבת שקשה מאוד לקבל החלטה. אני חושבת שבצדק נאמר שזה צריך להיות כתוב.
יש כאן שאלה עקרונית ואני לא הייתי כורכת דבר כזה עם השמות. אני חושבת שאלה שני דברים נפרדים.
אני לא מתכוון להעלות את הנושא הזה בישיבת הוועדה מחר. ייתכן שמחר יהיה לנו דיון בנושא מאוד חשוב, במידה שיהיה תיאום עם שגריר ירדן שנמצא בעמאן. חברי פרלמנט ירדנים נעלבו שלא הגבנו על התקרית עם חברי הפרלמנט הירדני בחברון.
צר לי שאני צריך תמיד להעיר הערות שאולי מרגיזות. כל הנושא של ממלאי המקום נראה לי כדרך שהסיעות מוצאות כדי לא לקיים, אני לא אומר לעקוף, את מה שנאמר בחוק הכנסת, שעל פיו מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה חוק ומשפט וכן בוועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על 17. באים ההסכמים לוועדה ואומרים שזה לא יעלה על 34 ובלבד שלא יצביעו יותר מ-17.
מפני שאם אתם קובעים ממלאי מקום ולממלאי המקום מותר לשבת בישיבה, כאשר החבר נוכח, פירושו של דבר שקבעתם 34 חברים שרק ל-17 מותר להצביע.
התקנון אומר שיש חברים. באה החלטת ועדת הכנסת, ואולי גם כדאי שהוועדה תקבל החלטה פורמלית לתקן את זה, ואומרת: חבר הכנסת שנעדר דרך ארעי מדיוני ועדה שהוא חבר בה, רשאית סיעתו לקבוע חבר כנסת אחר אשר ימלא את מקומו. מתי? כאשר הוא נעדר. ועוד נאמר: חבר הכנסת המחליף ימסור הודעה ליושב ראש הוועדה וזה יירשם בפרוטוקול. כלומר, מי שלא חבר ועדה צריך להגיד ויירשם בפרוטוקול. כמו כן נאמר: ההוראה הזאת לא תחול על חברות בוועדת החוץ והביטחון. כלומר, בוועדת החוץ והביטחון בכלל לא ניתן למנות ממלאי מקום.
אין ספק שהפתרון שיימצא כולל גם את הפתרון שדיברתי עליו. אין כל ספק שהמועמד של האופוזיציה הוא אחד ויחיד וגם מיוחד והוא אביגדור ליברמן, ולכן אני מבקש לאשר את זה. אם יש בעיה בקואליציה מי יהיה ממלא המקום מטעמה, בהחלט יישמר לה המקום ולא יאשרו את השם עד שהיא לא תחליט על זה. מדוע צריך לעכב סיעה שלמה שאין לה אף מקום בשום ועדה יוקרתית?
יש לי עוד נושא במסגרת שונות. בכנסת ה-13 פעלה ועדה בראשותו של חבר הכנסת אז, היום השר יצחק לוי, לתיקון התקנון ולביטול הכוכביות. נעשתה אז עבודה גדולה מאוד ובזה היה פעיל גם היועץ המשפטי של הכנסת.
אני סבור ש"בזבזנו" את הכנסת ה-14 ולא תיקנו את זה. שלוש שנים חלפו, הדברים גם מזדקנים.
אני שואל שאלה ומשאלה ביחד – האם זה בסדר העבודה של הוועדה? ואם לא אני מבקש שאחרי דיוני התקציב, בחודש ינואר, שניכנס לזה במלוא המרץ.
בעניין הנושא של תיקון התקנון, יש לנו כוונה, גם ליושב ראש הכנסת וגם לי, להגיע הפעם לשינויים ולא לעבודת סרק של ועדת משנה לנושא התקנון. יש נושאים שהיועץ המשפטי גם מודע להם, שיונחו על השולחן, של תיקונים שחייבים לעשות בתקנון.
יש את הוועדה של יצחק לוי ויש הצעות נוספות. בתחילת השבוע הבא אנחנו נרכיב ועדה לנושא ולכן אני מבקש מכם כמה הצעות לחברי כנסת שיהיו מאוד פעילים, בעלי ניסיון, שייקחו חלק בוועדה הזאת, שאני מתכוון להוביל אותה.
זו ועדה לשינויים בתקנון. אני לא קובע עכשיו את ההרכב, אלא מעלה את זה כנושא למחשבה.
חוק ההסדרים – הצעות לדיון
אני מתכוון לקיים ישיבה אחת לימודית ואולי תהיינה בה גם הכרעות להמשך, בנושא חוק ההסדרים. השנה אולי לא נוכל להביא לשינוי, אבל נתחיל בזה כבר בדיוני התקציב. קבעתי עם יושב ראש ועדת הכספים את הדיון הראשון, שיהיו לו דיוני המשך, למרות שוועדת הכספים עסוקה בנושא חוק ההסדרים והתקציב. אנחנו נעלה אפשרויות שונות כדי למנוע מהממשלה, לפחות מהשנה הבאה, סחף גדול מאוד בחוקים הנלווים, בחוק ההסדרים.
אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.
- - - - - -
הישיבה ננעלה בשעה 11:10