פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5995



3
ועדת הכנסת
28.7.99

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5995
ירושלים, ב' בכסלו, תשס"ג
7 בנובמבר, 2002


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, ט"ז באב התשנ"ט (29 ביולי 1999), שעה 12:00

סאלח טריף – היו"ר
זבולון אורלב
מוחמד ברכה
עבד-אלמאלכ דהאמשה
נסים דהן
עופר חוגי
נעמי חזן
אמנון כהן
מקסים לוי
משולם נהרי
מרינה סולודקין
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין
יורי שטרן

אריה האן – מזכיר הכנסת
שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

רויטל יפרח

הארכת מועד יציאת הכנסת לפגרה וקביעת ישיבת כנסת ליום א',
י"ט מנחם-אב התשנ"ט – 1 באוגוסט 1999.







הארכת מועד יציאת הכנסת לפגרה וקביעת ישיבת כנסת ליום א',
י"ט מנחם-אב התשנ"ט – 1 באוגוסט 1999

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. רבותי, אנחנו מתכנסים היום באופן חריג ומיוחד, לאחר ליל השימורים או ליל הברווזים. אינני יודע איך לקרוא לזה. מה שהיה אתמול זה לילה שנזכור להמון זמן. כמובן שבנסיבות המיוחדות שהיו לנו בלילה הזה, מטבע הדברים, על דעת האופוזיציה והקואליציה, לא היה ניתן להמשיך ולדון בחוק שדנו בו באותה צורה שהיתה לפני ההודעה הנוראה במליאה. לכן, הוחלט להפסיק את הדיונים ואכן הפסקנו אותם ולא ניגשנו להצבעות. אחר כך, לאור הנסיבות המיוחדות הללו, הממשלה ביקשה להאריך את משך מושב הכנסת ביום אחד, כאשר היינו אמורים לצאת לפגרה ב-1 באוגוסט 1999. זאת, על מנת שיהיה אפשר ביום ראשון אחר הצהריים לכנס את הכנסת פעם נוספת ולהשלים את החקיקה וההצבעה.

כאשר הסידור המוצע הוא, ואני מציג את זה כאן, בפני חברי הכנסת, שאנחנו מתחילים מאותה נקודה בה הפסקנו ממש כמו טביעת הסורים. במקום שבו יוסי כץ דיבר והפסיק הוא ימשיך בדברי תשובתו, כאשר מייד לאחר מכן תתבצע הצבעה על החוק, על ההסתייגויות וכל מה שקשור בזה.

על כן, ככל הידוע לי מפיו של חבר הכנסת ראובן ריבלין, הבקשה שלפנינו היתה מוסכמת על החברים באופוזיציה. כוונת הממשלה היתה אולי להמשיך את הדיונים היום וביום שישי, אבל אני מאלה שאמרתי לראש הממשלה שאי אפשר לעשות זאת. צריך לאפשר לאנשים שהלכו הביתה ואחרים שאי אפשר היה להזעיק אותם ממקומות רחוקים לעשות זאת לכל הפחות ביום ראשון. על כך היתה הסכמה, שביום ראשון נאריך את המושב ביום אחד וכך נסיים את החקיקה. נאריך את המושב רק ביום אחד.

אדוני היושב ראש, אני מאשר את רוב הדברים שאתה אומר רק בניואנס קצת שונה: אני לא יודע מי טועה, אתה או אני. לא ביקשנו להאריך את מועד מושב הכנסת או לאחר את הפגרה ביום אחד, אלא אמרנו, שאנחנו מסכימים לקיים ישיבה בפגרה על פי דרישת הממשלה. יותר מכך אמרתי, שאני מוכן שנראה ביום ראשון את הישיבה, כאילו היא המשכה של הישיבה שהתחילה לפני הפגרה. זאת אומרת, לא אמרתי שבטענות שנושאן האירוע המוזר הדרמטי והמביך שקרה לנו אתמול, האופוזיציה לא תנצל זאת והיא רואה בהחלט בחיוב את קיום הישיבה ביום ראשון ולא היום משום כל אותם תהליכים דרמטיים. אמרתי בצורה מפורשת, שלא דובר על כך שנאריך את מועד המושב.

מה ההבדל מבחינתך?

יש הבדל.

אני מצטרף לשאלה: שמישהו יסביר את ההבדל: ביום ראשון זה נקרא להאריך את המושב או לקיים ישיבה בפגרה?

תנו לי לסיים את דבריי, כי זו תשובה לדבריו של היושב-ראש כי הוא ציטט אותי, ואני רוצה שהדברים יהיו מדוייקים: יש לנו יועץ משפטי שיענה על הענין. יש הבדל. אני מודה שאני מסכים והאופוזיציה מסכימה לקיים את הדיון ביום ראשון. אני מבקש לקיים אותו על פי בקשת הממשלה או כישיבה שמתקיימת בפגרה, או כישיבה שהיא המשך של ישיבה שהתחילה לפני הפגרה. אמרתי גם, שהנושא של יום ראשון צריך להיות מקובל על כל חברי הוועדה כי אני, כיהודי, לא איכפת לי שביום ראשון תתקיים ישיבה, אבל אם תבוא טענה מאחד החברים...

אני רוצה לומר שהליכוד יצביע בעד קיום הישיבה ביום ראשון, ובלבד שלא יהיה מנוסח כהמשך של המושב.

תודה. הנושא הזה עלה כי השר המקשר חיים רמון ביקש להאריך את המושב ביום אחד, ועקרונית האופוזיציה הסכימה שהדיון יימשך במתכונת אחרת.

נכון.

לכן, כל הדיון שלנו נסוב סביב השאלה מה ההבדל? מה נשתנה?

רציתי לשאול את היועץ המשפטי...

שנייה אחת, הרי אין בינינו ויכוח שתהיה ישיבה ויהיה דיון ויימשך הדיון בחוק.

יהיה בסדר, אל תדאג. אני גם מסכים שכאילו הממשלה אמרה אתמול בלילה ברגע הדרמטי, שהיא מבקשת להמשיך את הישיבה.

למה בכלל כינסנו את ועדת הכנסת? כדי להמשיך את הישיבה לא היה צריך לכנס ועדת כנסת. כדי שהממשלה תבקש מהכנסת להתכנס, גם לא צריך לכנס את ועדת הכנסת. אנחנו כינסנו את ועדת הכנסת, כי סיכמנו אתמול אצל היושב-ראש שאנחנו רוצים להאריך את המושב עד ל... אחרת לא צריך לקיים ועדת כנסת.

אם אין לך מוצא אחר, אני אסכים. אבל, תשמע מה שאני אמרתי והיועץ המשפטי אמר שאני צודק: תבקש, אתה יכול לעשות חקיקה גם בפגרה. אני אצביע איתך.

אני רוצה לשאול את המיועץ המשפטי של הוועדה אם הוא רוצה להתייחס לענין הזה בשלב זה של הדיון?

לא, אני רוצה להבין את השאלות.

יש לי הערה לסדר: אני מבקש מכל החברים, שהדבר שינחה את הענין הוא שלא ייווצר רושם שמישהו היה מעוניין חס וחלילה באירוע המביך והקשה שהיה אתמול. אסור לטפס על זה בשום פנים ואופן.

אני מסכים איתך ואני מקבל את כל מה שאתה אומר, ואני חושב שכל החברים שנמצאים כאן מקבלים את זה.

גם לי יש הערה לסדר, ואני פונה ליועץ המשפטי: הוא לא נעל את הישיבה אתמול, ומשום שהוא לא נעל הוא עשה פסק-זמן. האם בפסק הזמן הזה רשאי היושב-ראש לחדש את המליאה ללא צורך בכינוס הוועדה?

בזמן סביר. הוא לא יכול לעשות הפסקה של שלושה ימים.

האם זה לא ייקרא תקדים שכאשר עושים דיון ביום ראשון, מבחינת ה...

מה תקדים? היה אירוע חסר תקדים. מה אתה רוצה שנעשה?

לא יודע. תעשה מליאה ביום שני.

הוא מפחד שהדרוזים יבקשו פעם לקיים מליאה בשבת...

אפשר לקיים דיון ביום שני, אין שום הבדל.

אבל הממשלה מבקשת לעשות את זה ביום ראשון וזה הוסכם על ידי הצדדים. יכול להיות שדעתך אחרת. חברת הכנסת נעמי חזן בבקשה.

משום שלא נקבל תשובה לשאלה, אני אביע את עמדתי בצורה מאוד נחרצת: הישיבה הופסקה אתמול בערב. היא הופסקה בתנאים שאין להם תקדים בהיסטוריה של כנסת ישראל. אני מתארת לעצמי שנעסוק באירוע של אתמול בלילה עוד הרבה זמן. כדי להפיק את הלקחים הנכונים, משום שאין תקדים. הופסקה הישיבה. היא לא ננעלה. אני אומרת זאת במפורש, הישיבה לא ננעלה. מכאן, כינוס המליאה וההמשך ביום ראשון, הוא המשך אותה ישיבה עד שהישיבה תינעל, ואז יוצאים לפגרה. אם מישהו רוצה לדקדק, אזי, זו הישיבה שהחלה ביום רביעי ולכן הפגרה מתחילה בסוף אותה ישיבה. אני מפנה את תשומת לבכם, שהכנסת לא יצאה לפגרה ולא היתה אמורה לצאת לפגרה אתמול. החלטת ועדת הכנסת היתה שיציאה לפגרה תהיה ב-1 באוגוסט, קרי: יום ראשון. לא יום רביעי ולא אתמול. יציאה לפגרה ביום ראשון. ואזי, זה מה שהכנסת תעשה. מכאן, גם בגלל שהופסקה הישיבה וגם בגלל החלטה שלנו על יציאה לפגרה ב-1 באוגוסט שהוא יום ראשון, אין מקום כלל ועיקר לשנות כל החלטה קודמת שקיבלנו, כי אכן הכנסת תצא לפגרה ביום שקבענו שהוא ה-1 באוגוסט.

אז ביום ראשון לדעתך צריכה הכנסת לצאת לפגרה או שביום ראשון היא ממשיכה את הישיבה?

היא ממשיכה את הישיבה ויוצאת לפגרה עם סוף הדיון.

אמרת שביום ראשון היא יוצאת לפגרה.

היא אמורה לצאת לפגרה ביום ראשון ולא אתמול, אז כל הדיון...

אבל אם הדיון נמשך אז היא לא יוצאת ביום ראשון לפגרה...

לא בגלל שהישיבה החלה לפני תחילת הפגרה.

אז מה?

אז ביום ראשון היא יוצאת לפגרה וגם ממשיכה את הדיון?

הפגרה מתחילה מרגע נעילת הישיבה שהחלה לפני תום המושב. אני רוצה להגיד בצורה מאוד נחרצת, שאין מקום בעקבות מה שקרה אתמול בלילה שעוד לא עיכלנו, להתחיל לעשות כל מיני "פילפולים". אני מוחה נגד זה. אני חושבת שאנחנו צריכים להסתובב היום בבושת פנים, ועצם העובדה שאנחנו לא עושים את זה. . .

אני עדיין לא התבטאתי, ואני חושב שאין לכנס את הכנסת ביום ראשון. אני אומנם לא נוצרי, אבל נהוג בבית הזה לשמור ולכבד את לושת הדתות בימים שישי שבת וראשון. לא היו כאלה תקדימים. למה שלא נקיים את הישיבה ביום חמישי? לכן, בין אם זה המשך לאותה ישיבה ובין אם זו ישיבה חדשה שתיקבע עכשיו, היא צריכה להתקיים ביום שני.

רציתי לדעת בכל זאת, למרות שזאת תוספת לתיאטרון האבסורד שצפינו בו בלילה, אם בכל זאת תחליט הכנסת שיום ראשון הוא יום עבודה רגיל והיא תשנה את החלטתה מלפני שבוע, האם אז נוכל להגיש הצעת אי-אמון ולדון בהצעת אי-אמון כמו בכל שבוע רגיל?

לא, אתה שוכח את מה שהיה. אני מבקש להפסיק את הוויכוח עכשיו, ואני רוצה לשמוע ממר צבי ענבר באיזה מצב אנחנו נמצאים מבחינה משפטית. הישיבה לא ננעלה עקב נסיבות מאוד מאוד מיוחדות. הממשלה מבקשת להמשיך את הדיון והארכת המושב ביום אחד, ואני חשבתי שכאן, בנסיבות האלה, לא היה צריך להיות ויכוח. חבל על כל מלה בענין הזה. לא ננצל את מה שהיה לכל מיני מניפולציות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לך את העובדה שהישיבה אתמול היתה נפסקת בכל מקרה ב-3:15, והמקרה הזה קרה ב-3:10. הישוב-ראש הודיע שב-3:15 הוא יפסיק את הישיבה ונצא להפסקה.

חבר-הכנסת דהן, אתה פשוט לא אומר את הדברים באופן מדוייק. תקשיב מה אמר היושב-ראש: באשר להמשך הישיבה, מכיוון שהישיבה הופסקה וחברי הכנסת כבר עזבו את הבנין או חלק מחברי הכנסת עזבו את הבנין, הדיונים לא יימשכו עכשיו. לגבי מועד חידוש הישיבה תבוא הודעה.

אבל בשעה 2:00 הודיע היושב-ראש שבכל מקרה הישיבה נפסקה ב-3:15.

חברים, אני מבקש מכם. בבקשה מר ענבר.

חלק גדול מהבעיה נובע מהשאלה, האם היתה כאן הפסקת ישיבה או סיום ישיבה. כי אם היתה כאן רק הפסקת ישיבה, אז אין צורך בכלל לא בפניית יושב-ראש הכנסת ולא בישיבתה של ישיבת הכנסת וממשיכים. אבל יש פנייה של יושב-ראש הכנסת, ויש ישיבה של ועדת הכנסת כדי לאשר או לא לאשר את פניית היושב-ראש. אבל, לא על נקודת המוצא הזו בלבד אני מתבסס, אם כי כאן כבר יש לי יתד אחת מהיתדות של מה שאני עומד לומר. עד כה, היה מקובל בכנסת שאם ישיבה שהתחילה נאמר ביום רביעי וגלשה ליום חמישי ולפעמים אפילו ליום שישי בבוקר, ראו אותה כישיבה אחת שהתחילה ביום רביעי, ויצא פרוטוקול שתוכנו סותר את כותרתו. דהיינו, הפרוטוקול היה ליום רביעי, ישיבת יום רביעי שנערכה ביום חמישי או משהו כזה. אבל, על פי הנוהל והנוהג בכנסת, כולם, בכל הממשלות, בכל הכנסות, בעיקר בנושאים כגון תקציב, קיבלו את זה שישיבה שהתחילה ביום רביעי אם היא נמשכת, הרי זו אותה ישיבה. אין על כך חילוקי דעות ואני מבין שכרגע משני הצדדים של המיתרס מוכנים לראות את הישיבה הזאת כישיבת המשך. זה מבחינתי איזה שהוא חידוש, מפני שהרבה פעמים אני מעלה את זמו של הצד הזה ולפעמים זעמו של הצד הזה, והפעם אני כנראה אגרום לכך שכולם יזעמו עלי. אבל מה לעשות? יש עובדות. על פי העובדות נקבע המצב המשפטי.

כאשר הודיע יושב-ראש הכנסת אתמול על הפסקה, הוא התכוון לעשות הפסקה, וזו היתה הפסקה תקינה, ואם הישיבה היתה מתחדשת הבוקר הייתי אומר שזה המשכה של אותה ישיבה. מפני שאם ב-3:00 בבוקר עושה יושב-ראש הכנסת הפסקה של ישיבה, הוא עושה זאת מפני שזה גם מהלך העניינים התקין. אין כאן שום מניפולציה מלאכותית. בכל נסיבות שהן הוא עמד להכריז על הפסקה. אם הוא היה אומר שיש הפסקה וחוזרים ודנים בישיבה בשעה 10:00, הייתי תומך לחלוטין שזו הפסקת ישיבה והמשך הישיבה של יום רביעי בהתאם לנוהג ולנוהל המקובלים בכנסת מאז קיומה. אבל לא זה מה שקרה.

בינתיים, השתנו הנסיבות. ההפסקה לא הסתיימה, אלא, כמו שאני רואה את המצב ברגע זה, הישיבה הסתיימה גם אם לא הוכרז עליה שהיא הסתיימה. הישיבה הסתיימה. ישיבה שמתקיימת בשבוע הבא, אחרי שבת, לא יכולה להיות המשך של הישיבה, אחרת, זה יוצא כאילו הישיבה בכלל, פורמלית, זו ישיבה שנמשכה גם על פני השבת, ובמהלכה היתה הפסקה. אבל הישיבה אותה ישיבה. מבחינה משפטית, הגיונית, אני לא יכול בשום אופן להסכים לזה שישיבה ביום ראשון היא המשכה של הישיבה ביום רביעי. זו ישיבה חדשה, ולצורך ישיבה חדשה יש צורך בפניית היושב-ראש...

כבוד היועץ המשפטי, יש לי שאלת ביניים: אני מקיים ישיבת כנסת בנושא שהוא מחייב רציפות, ואני מגיע לכניסת השבת או לטווח סביר לכניסת השבת שחברי הכנסת צריכים להתפזר לבתיהם. אני מבקש להפסיק את הישיבה ולא לנעול אותה, להפסיק את הישיבה לצורך השבת ולהמשיך אותה במוצאי שבת. האם זו לא אותה ישיבה?

לדעתי, צריך לנעול את הישיבה ולקיים ישיבה חדשה מפני שהמחוקק מלכתחילה התכוון שישיבות הכנסת יתקיימו בימים ב' ג' ו-ד'.

אבל קורה שצריך להגיע גם בימים ה' ו-ו'. אמרת קודם, ואני לוקח את דוגמתך: ממשיכה הישיבה לימים ה' ו-ו', ומה אפשר לעשות? לא נגמרת ביום ו' ובכל זאת אני רוצה להמשיך את אותה ישיבה מסיבה זו או אחרת. אני בא ואומר שמפאת קדושת השבת אני מפסיק את הישיבה ולא נועל את הישיבה. עושה הפסקה בישיבה לצורך השבת. אני כרגע לא נכנס לענין יום שישי. לצורך הענין אני מוקיר ומכיר בהתאם לחוקי ישראל והזכות של כל אחד לקיים את אמונתו. סתם מתוך מקרה של ערב יום כיפור שנופל ביום רביעי...

תעשה דוקטורט...

תסלח לי, אם אתה לא רוצה דוקטורט תלך לאן שאתה רוצה. אל תעיר לי הערה. מה קרה לכם פה? התחלתם להעיר הערות גם לחברי כנסת? עוד לא היית פה יומיים וחיממת את הכיסא וכבר אתה מעיר לחברי כנסת על דוקטורט? איזו חוצפה זו.

יש חשיבות רבה לכך שהישיבה הזו תימשך אם אפשר...

אומר לך: מלכתחילה, אם היו שואלים אותי אם אפשר להמשיך ישיבת יום רביעי ליום חמישי הייתי אומר: לא. יום רביעי בחצות, היושב ראש מודיע שיום רביעי נגמר. נקודה. אין לנו אישור לשבת ביום חמישי. אבל, יש נוהג ונוהל. והנוהג והנוהל הם חלק מ...

מה הנפקא מינה?

הנפקא מינה הוא, שעל פי הנוהג והנוהל עד היום בכנסת, תמיד, בלי יוצא מהכלל נעלו את הישיבה ביום שישי ואף פעם לא עשו הפסקה ביום שישי, לכן יש לי נוהג ונוהל שישיבה נמשכת גם על ימים חמישי ושישי, ויש לי נוהג ונוהל שביום שישי לעולם הישיבה ננעלת.

כי היא הסתיימה.

למה היא הסתיימה? כי היתה הסכמה כללית שביום שישי ישיבה מסתיימת, ולא עלה על דעת איש לבוא ולהגיד שהישיבה נמשכת.

לכן אתה אומר שהפנייה של היושב ראש היא במקומה והדיון הוא דיון שאנו צריכים להכריע בו.

נכון, זו דעתי. כאמור, לא היה צורך בשום בקשה לא ליום ראשון שצריך אישור ועדה ליום ראשון כיום ראשון, באישור ועדה לכנס.

כעת אני חייב להתייחס פה לדברים שאמר חבר הכנסת דהאמשה, שיוצרים לראשונה בעיה שאני לא זוכר שהתעוררה כמותה לגבי החגים, ויושב ראש הוועדה חבר הכנסת סאלח טריף לקח על עצמו לברר עם ראשי הדת הדרוזיים...

לא רק הדרוזים. לברר שאין מניעה הילכתית לעבוד ביום מנוחה כמו השבת. אין מניעה למשל אצל הנוצרים...

אין מושג של חילול, אבל יש איסור מפורש בקוראן. כל מה שנעשה באותן שעות בטל ומבוטל.

עלתה השאלה בוועדה זו לגבי המועדים ולמיטב זכרוני וידיעתי היא לא עלתה אף פעם לגבי קיום ישיבה ביום א'. מה שנוגע לקיום ישיבה בימי א', ההוראה הבסיסית בחוק יסוד: הכנסת, בסעיף 26 היא: ישיבות הכנסת מתקיימות בימי חול. כדי לדעת מה הם ימי חול, עלינו לפנות לפקודת סידרי השלטון והמשפט, סעיף 18א רבתי שאומר: שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לאחר מכן, באה הוראה נוספת שאומרת: לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. כלומר, אם נלך לפקודת סדרי השלטון והמשפט על פי סעיף 18רבתי, יום א' מוגדר כיום חול. כלומר, כיום שבו הכנסת רשאית לקיים את ישיבותיה. אבל, יש לנו כאן בעיה מפני שנאמר: לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם. וכעת השאלה היא לגבי שני חברי הכנסת הנוצרים חבר הכנסת מח'ול וחבר-הכנסת בשארה, שכמובן שזכותם לקיים את יום המנוחה ביום הזה. הזכות הזו פרושה למשל, שגם לגבי מישהו שמוגדר כעובד על פי החוק, מותר לו באותו יום לא לעבוד מבלי שהוא יפגע. פרושו של דבר, שאם הכנסת מקיימת ישיבה בימי ראשון והם לא באים, ולאחר מכן בדוח הנוכחות אומרים שהם החסירו, אז לא, זכותם לא לבוא ביום הזה אף על פי שהיה זה יום כנסת. אז מבחינה זאת, הזכות הזו שלהם יכולה לא להיפגע כי היא תלויה בהם.

אלא מה? אני מדבר מהבחינה העקרונית ואנחנו חייבים לראות את הסיטואציות האפשריות ומה קורה מבחינה משפטית. אבל, יכולה להיפגע זכותם באותו יום להשתתף בישיבת כנסת, שיכול להיות שהם רוצים להשתתף בה ויכול להיות שלא. יכול להיות, שכדאי אולי שהוועדה הזאת תשמע את התייחסותם. הבעיה שישנה לוועדה הזו כרגע היא: מה יקרה אם יבואו שני חברי הכנסת הנוצרים ויאמרו שהם מתנגדים לכך.

לדעתי, צריך למצוא פתרון לבעיה הזו וכן לנסות ולקבוע במהלכה של הכנסת הזו ובוועדה זו את הגישה המסודרת והעקרונית של הכנסת לגבי כל דיונים בחגים ובימי מנוחה.

אבל אדוני, זכורים לי ימים חשובים שבהם חלו חגים חשובים מאוד לדרוזים ולמוסלמים והם הרבה יותר קדושים לנו מאשר ימי שישי וראשון, וקיימו בהם דיונים.

הזכות היא של ציבור שלם שהכנסת שלו באותו יום לא תתכנס.

מבחינת הציבור, יש לו את הזכות לדרוש שהנציגים שלו לא ישתתפו באותם ימים.

רבותי, היו נסיבות מאוד מאוד מיוחדות וכולנו מסכימים על כך. אסור לנו שמישהו מאתנו באיזה שהוא צד יחשוב שיש לנצל זאת. קרה מה שקרה וכולנו כאבנו את הדברים.

אני רוצה לסיים בבקשה. אני חושב שעדיף היה אם הוועדה היתה שומעת את דברם של שני חברי הכנסת הנוצריים. הוועדה בהחלט חייבת להביא בחשבון שלא צריכה להיפגע בזכותם להשתתף בדיוני הכנסת, וזכותם ביום הזה לקיים יום מנוחה.

אני לוקח זאת על עצמי ואני אביא את התנצלותנו גם לשני חברי הכנסת הנוצריים ואדבר איתם באופן אישי, כדי שיבינו שלאור הנסיבות המיוחדות נאלצנו לעשות זאת.

ושהדבר לא ישמש תקדים לעתיד.

עם כל ההתנצלויות, אני חושב שבשום פנים ואופן אסור ליצור תקדים.

אני מבקש להצביע על בקשת יושב ראש הכנסת להאריך את מושב הכנסת...

אני מצהיר לפרוטוקול, שאני מצביע בעד זה בכפוף לכך שחברי הכנסת הנוצרים מסכימים לכך.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמר היועץ המשפטי: עד כמה שאני מבין, ישיבות המליאה נקבעו כישיבות שבועיות בימים ב' ג' ד'. ישיבה שבועית אפשר למשוך עד סוף אותו שבוע. ברגע שהשבת באה, היא מסיימת את השבוע ואנחנו מתחילים שבוע חדש. אז אם ההתייחסות היא כישיבה שבועית, אז בעצם עד שבת אתה יכול להמשיך את הדיונים. מעבר לזה זו התחלה חדשה.

אני מאוד מתנגדת לכך שכל ויכוח הוא ויכוח דתי חילוני. לפי מה שאני יודעת, חבר הכנסת בשארה הוא לא איש דתי נוצרי...

אנחנו לא נקבע לו...

אני מבקש ממנהלת הוועדה שתהיה כאן הוראה שאין שימוש בפלאפונים במהלך ישיבות הוועדה. אי אפשר ככה.

הכנסת כבר ישבה פעם ביום ראשון, וזה אמנם היה לפני הרבה שנים בזמן ביקור סאדאת ואף לפני כן. נהוג לומר, שבשעה 24:00 בלילה ביום ד', השעון נעצר כביכול והישיבה נמשכת. בתוך המשך הישיבה בימי חמישי ו/או לקראת יום שישי, היו הפסקות של מעט שעות והיו הפסקות של הרבה שעות. בדרך כלל ההפסקות היו מסיבות אדמיניסטרטיביות. זה נתון מספר 1.

נתון מספר 2: היושב ראש לא נעל את הישיבה ולכן זהו מצב שבו לא רק שהיושב ראש לא נעל את הישיבה ואין כאן ענין שנשכחו המילים מפיו אלא הוא אמר דברים מפורשים, שהדיון יימשך. אני לא חושבת שיש מניעה בתוך המשך הדיון הזה לקיים הפסקה של יום שבת כהילכתו, ולהמשיך את אותו דיון עצמו בכל עת שתקבע ועדת הכנסת.

רבותי, אני לא רוצה להתעסק בכל הניואנסים כאן. היו נסיבות מיוחדות ולאור זאת התכנסנו, ולאור זאת הישיבה איך שהוא ננעלה ולא חודשה בהסכמה ובהבנה. גם אחר כך הדברים נעשו בהבנה פחות או יותר...

אדוני היושב ראש, יש פה דבר יוצא דופן: אני מבקש לומר, שמה שמחייב אותנו מבחינה משפטית היא חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת.

אני מבקש להצביע ולהכריע בבקשת יושב ראש הכנסת להאריך את תוקף המושב ביום אחד ועל כך נערוך הצבעה. היינו אמורים לצאת לפגרה ב-1 באוגוסט והבקשה היא לצאת לפגרה ב-2 באוגוסט. כמו כן, במקביל, יש ישיבה שתתקיים ביום ראשון אחר הצהריים בשעה 16:00 ועל כך יודיעו לכל חברי הבית מבעוד מועד ולכן אנחנו מצביעים על כך עכשיו, כאשר אותה ישיבה תתחיל בהמשך תשובתו של חבר הכנסת יוסי כץ, ממלא מקום יושב ראש ועדת החוקה. מיד לאחר מכן, בלי דברי שרים ובלי דברי חברי כנסת תיערך הצבעה על כל ההסתייגויות והחוק. זה מה שמונח לפנינו ועל כך אני מבקש להצביע בתוספת הערה, שאנחנו לא רוצים לפגוע ברגשות חברי הכנסת הנוצרים, ולא ביום ראשון והדבר אינו מהווה תקדים לשום דבר.

לכן אני מבקש להצביע על הבקשה הזאת.


והסכמה מצד העדות הנוצרית.

בעד – 11
נגד – אין
נמנעים – 3

הבקשה אושרה. ביום ראשון צריכים להיות פה ב-16:00.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.