הכנסת החמש-עשרה_______נוסח לא מתוקן

3
ועדת הכנסת
28.7.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ט"ו באב התשנ"ט (28 ביולי 1999), שעה 10:00


נכחו: סאלח טריף - היו"ר
זהבה גלאון
עבד-אלמאלכ דהאמשה
משולם נהרי
אופיר פינס-פז
מרינה סולדקין
יורי שטרן
עסאם מחו'ל

נעמי חזן
ענת מאור
נחום לנגנטל

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אנשי הגזברות
אבי לוי - בנע"מ

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

יפעת שפרכר

1. הצעה לתיקון תקנון הכנסת - בדבר סמכויות הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.
2. החלטה בדבר הסדר שיחות טלפון לחברי הכנסת.
3. הקמת ועדת משנה לקשרים פרלמנטריים במדינות ערב והרשות הפלסטינית.
4. המלצה להקמת ועדה להשבת הרכוש היהודי.
5. הקמת ועדה משותפת לתקציב הביטחון
6. הקמת ועדה משותפת לתקציב הכנסת.
7. המלצה לבחירת סגן יו"ר הכנסת.
8. הצעה להוספת ממלא מקום בוועדה הכספים.
9. דיון בנושא חדרים לחברי הכנסת.
























א. הצעה לתיקון תקנון הכנסת - בדבר סמכויות הוועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אין לנו בעיה עם סמכויות הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי כפי שהיו בעבר, אבל להרחיב את סמכויותיה של הוועדה כאשר מדובר על תוספת של תרבות וספורט זה כבר כרוך בהקמת המשרד החדש. אנחנו לא נוכל לתחום את סמכויותיה של הוועדה כל עוד לא נבנה המשרד החדש. צריך יהיה לפי בקשת יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת פינס, ולפי התייעצות שנקיים עם היועץ המשפטי להקדים ולראות מה יהיו סמכויותיו של המשרד החדש כדי להחליט לגבי הוועדה שתבקר אותו.

אין ספק שההמלצה שהתקבלה בדיון בוועדה המסדרת התקבלה כתוצאה מהנחת העבודה של שינוי מבני בממשלה. כידוע, ועדת המדע הפכה לסטטוטורית לקראת סוף המושב בכנסת הקודמת, ועכשיו העברת התרבות והספורט נובעים מהקמת משרד בממשלה. זה נכון שהמשרד הזה הוקם בממשלה רק לאחר הרכבתה, אבל הוחלט כבר על קיומו של המשרד הזה. בזמן הצגת הממשלה בכנסת נאמר במפורש שהנושא של התרבות והספורט, בהסכמת שר החינוך והתרבות, עובר אל משרד המדע. מדוע שהנושא לא יאושר היום כפי שהוא רשום בסדר היום?

בואי נמתין. כאשר המשרד יהיה אז נחליט.

אם ההחלטה של ועדת הכנסת צריכה להיות מונחת על שולחן הכנסת, אז מה דינה של הצעה לתיקון בזמן הפגרה?

כאשר יש ישיבת מליאה אפשר להניח כל הצעה לתיקון תקנון. ממתינים 14 ימים ולאחר מכן יכולה הוועדה לדון בהשגות אם ישנן.

ו14- ימים נמנים גם בפגרה?

כן.

אז זאת עוד סיבה לזרז את הנושא.

אין לי שום בעיה עם המסקנה האופרטיבית שלך, אדוני היו"ר, רק שאני אומר שאין חובה לשנות את סידרי עבודתה של הכנסת בעקבות שינוי במבנה המשרדים של הממשלה. גם אם יוקם משרד מדע, תרבות וספורט לא בהכרח הדבר הזה יצריך שינוי באחת מוועדות הכנסת לגבי העברת הסמכויות. צריך לדון בצורה פתוחה האם כאשר מפצלים את הדברים בין הוועדות עצמן זה חשוב לפעילותה של הכנסת.

בנוגע לנושא של שיחות הטלפון, אני יכול לומר שהעיסוק של חברי כנסת בתנאיהם ובכל התנאים הנלווים אליהם נראה מאוד רע באופן שבו זה נעשה בציבור, לכן אני אומר, לשיקול דעתכם, שלפחות נשמור על כבודנו בחוץ.

בעניין של תיקון התקנון - בדבר סמכויות הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, אנחנו נדחה את הדיון, את הטיפול ואת ההחלטה, בתקווה שביום שני הבא יקום המשרד החדש. ואז, כאשר נגיע לגשר נחצה אותו.



















































ב. החלטה בדבר הסדר שיחות טלפון לחברי-הכנסת.

נמצאת פה רשימה די מכובדת של 49 ח"כים שסיימו את המכסה של הפלאפונים לשנת 1999. אני זוכר שכאשר התחלתי בכנסת ב1991- היו לי עודפים וכל נושא הפלאפונים לא היה מוסדר. לאחר מכן, עם השימוש הרחב שיש במדינה, בציבור וגם אצל חברי הכנסת, אז זה הפך להיות מעמסה כבדה. יש בעיה אמיתית בעניין הזה. לכן צריך למצוא את הטכניקה בה נוכל לתת תשובה לכל חברי הכנסת כדי שנוכל לעבוד, כי זה כלי אלמנטרי לצורך עבודה של חברי כנסת. הורידו לנו את שיחות הטלפון בבתי המלון כי יש פלאפונים. זה יפה מאוד, אבל צריך לתת מענה לשימוש בפלאפונים האלה. כאשר אני נוסע לצפון הארץ, שזה 3 שעות, אני מקיים הרבה שיחות פלאפון. כאשר התראיינתי לפני הישיבה, שאלו אותי כמה מיליארדים אנחנו ניקח מתקציב הקיים של הכנסת כאשר יש קיצוצים מאוד גדולים במדינה.

מה המכסה היום?

27 אלף פעימות.

כמה זה בכסף?

8000 שקל.

אני משלם גם את הפלאפונים של העוזרים שלי.

אתה לא היחיד.

מדובר על תוספת.

אנחנו מבררים את העניין. אלה הן חלק מהסוגיות הרגישות שתמיד יש ביקורת ציבורית עם כותרות. אני חושב שראוי שתהיה ועדה שתבדוק את העניין ועוד נושאים, אבל בינתיים לפי דעתי צריך להגדיל במידה מסויימת, ולו קטנה, את הקטע של שיחות הפלאפון. הייתי רוצה שתהיה ועדה ציבורית בראשות יו"ר קודם, אולי, כמו דן תיכון. אולי כדאי שהיא תהיה מורכבת מאחד מנציגי עובדי ההסתדרות, כדי שלא יגידו שאנחנו באולימפוס. אולי ניקח קצין בכיר באכ"א, ששם בקיאים בצרכים האלה. צריך להמליץ ליו"ר הכנסת להקים ועדה שתוכל לבדוק גם את המרכיב הזה של שיחות הטלפון וגם דברים נוספים שיועלו בה, כמו נושאי תנאי עבודה, כי היו כאן טענות בעניין הפעלת הלשכה הפרלמנטרית ושכירות המשרד.

אני רוצה לומר שהמכסה של חברי כנסת לשעבר נגזרת מהמכסה של חברי כנסת, כלומר שהם נגועים בדיוק באותה מידה כמו חבר כנסת.

עד שאין החלטה אחרת של הוועדה, צריך לשמור על המכסות שנקבעו. מה קורה עם אלה שגמרו את המכסות?

כל חבר כנסת שגמר את המכסה משלם ומחזירים לו באמצעות דף לבוחר.

אסור לנו השנה בכל מקרה לשנות את זה, כי זה לא נראה טוב ציבורית. בואו נהיה יותר רצינים מהממשלה הזאת. מספיק היא עושה את סיפור ההרחבה.

אתה יודע שיש חברי כנסת שיש להם בעיה לשלם את הדברים האלה.

זאת היתה שנת בחירות, ולכן היתה עליה דרמטית בשיחות.

לא התכוונתי בעיה במובן הכספי. אני חושב שצריך שיהיה גורם שיבדוק בין השאר את הדברים האלה. אני בעד בהחלט שיהיו תנאים בתפקוד נאות, אבל אני חושב שצריך להסתכל על ההיבט החינוכי ועל הנורמה שאותה מציגים חברי כנסת בציבור. אני לא יכול, למשל, לדבר נגד הרחבת הממשלה ולציין את הביזבוז, ולבוא לכאן ולתמוך באופן אישי בביזבוז שאני כרוך בו, גם אם הוא לכאורה מוצדק.

אני חושב שהעניין הזה חשוב שייבדק. הועלו שני נושאים: אחד זה שיחות הטלפון שיש על הושלחן, והנושא השני שהועלה בישיבה הקודמת זה הפעלת הלשכה הפרלמנטרית ופניות הציבור. שני הנושאים האלה הם מספיק חשובים וכבדים, כדי שוועדה מכובדת בת 3,4,5 אנשים תבדוק את זה, תביא את מסקנותיה, ונחליט או לאמץ את מסקנותיה או לא לאמץ . בהחלט זה נושא שראוי לבדיקה.

גם ראש משפחה שאיננה משפחה מבוססת דיה יכול להיות נציג הציבור בוועדה. הנושא הזה של התשלומים השונים או העזרות השונות לחבר הכנסת למלא את תפקידו, כמו באמצעות תשלום שיחות הטלפון, זה גם אמצעי לתת לעניים להיות מיוצגים בכנסת.

זה נושא אחד מיני נושאים רבים שיעלו בוועדה הזאת. אני מציע ליו"ר הוועדה ולוועדה כולה ליזום מחדש הקמת ועדה ציבורית עצמאית ובעלת סמכות, כדי להעביר לה מסמכויות הוועדה הזאת בכל מה שקשור לתנאי חברי הכנסת. אני אומר לכם שלעניין הזה אין התחלה ואין סוף. הנושא של הפלאפונים ככלי עבודה הוא נושא מיני רבים. יהיו נושאים יותר קשים, וסאלח עושה נכון שהוא לא רוצה להכריע בנושא הזה. היה פרופסור רוט צבי שהיה יו"ר ועדה ציבורית. הוא נפטר. משום מה הכנסת הקודמת לא הקימה ועדה ציבורית. זה היה משגה נורא ושילמנו על זה מחיר ציבורי יקר ביותר. היתה כאן התעקשות של יו"ר ועדה קודמת, רפאל פנחסי, ואני חושב שהוא שגה. אני מציע להקים ועדה ציבורית, לאפשר לה לקבל סמכויות, כדי לקחת את העניין הזה מעצמינו. בוא לא נעסוק אנחנו בקביעת תנאי עבודתינו או תנאי שכרינו.

המלצתך מתיישבת עם מה שאני מציע: לקבוע תנאי בסיסי לעבודתם של חברי כנסת, אפילו בשיחות פלאפון ולשכה פרלמנטרית, על אחת כמה וכמה כשמדובר על תנאי שכר של חברי כנסת. אנחנו מקבלים החלטה לפנות ליו"ר הכנסת להקים ועדה ציבורית לאלתר, שתבדוק את שני הנושאים האקוטיים שנתקלנו בהם, שזה עניין של מכסת שיחות הטלפון, והפעלת הלשכה הפרלמנטרית עם כל הבעיות שכרוכות בזה. אם מדברים על נושא הפלאפון, אז לעובד בכיר של מועצה מקומית בת 4000 תושבים יש פלאפון חינם. הוא מקבל החזקת שיחות בבית חינם.
















































ג. הקמת ועדת משנה לקשרים פרלמנטריים במדינות
ערב והרשות הפלסטינית.

גם אתמול בדיון שהיה במליאה העליתי את הצורך החשוב, שאנחנו נעשה כמו שעשו חברים פה בבית, ליצור קשרים עם פרלמנטים במדינות ערב לצורך קידום השלום, יצירת קשרים, הבנה ודו-שיח. ככל הידוע לי, העניין היה בעיתי לא מבחינתינו כאן בכנסת, אלא בעיקר מפרלמנטים. אני לא זוכר שיו"ר הכנסת התקבל באיזה שהוא פרלמנט בעמאן, בקהיר או במקום אחר. למעט ביקורים של המלך בזמנו שהיה מלווה ביו"ר הפרלמנט ומספר ח"כים שהיו מפגישים אותו עם האנשים לארוחת ערב, לא היו קשרים, לא היה דו-שיח, לא היו מפגשים כאלה, שיש בהם משום לא רק החשיבות העליונה של מפגש נציגי ציבור משני העמים, אלא יותר מזה, שנושא השלום שמנסים כאן לחזק ולרקום כל פעם מחדש יבוא לידי ביטוי בקשרים הדוקים של נציגי פרלמנטים מהמדינות השונות. זה נושא חשוב מעין כמוהו. ביקרתי בפרלמנט המצרי, דיברתי על ליבם ותמיד היו שם כמה אנשים שכן דיברו כאן, כמו יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט המצרי, ד"ר אחמד עבדאללה, שמוכר כאן בישראל. הוא ניסה ליצור את הקשרים ללא הצלחה בפרלמנט שלו, והיה אירוח של ועדת חוץ וביטחון שלנו במצרים, גם אצל הנשיא מובראכ בזמנו, אבל עד עצם היום הזה לא היתה הצלחה ליצור קשרים. נראה לי שהיום נפתח איזה צוהר חדש שיכול לאפשר לנו גם ליצור את הקשרים האלה. לדעתי, חשוב לנו יותר לבקר בעמאן, בקהיר, ברמאללה, בבחריין ומרוקו, מאשר להיות בקשרים עם אוסטריה, עם אוסטרליה, יפן, תיאלנד. יפה לטייל גם שם, אבל החשיבות של קשרים פרלמנטריים כאלה הם בעדיפות עליונה מאשר קשרים אחרים. ההצעה שלי היא שנחליט על הקמת ועדת משנה ליצירת קשרים פרלמנטרים, אולי נגזרת מהוועדה שלנו.

אני מברך על היוזמה הזאת, כי אני חושב שהיא חשובה. אני ומפלגתי לא התנגדנו לנושא הזה, כי אנחנו חושבים שהקשרים הפרלמנטריים זה דווקא דבר נכון לעשות ולפתח. אני רוצה שהדבר הזה יהווה דוגמה לצעדים נוספים. אני חושב שכל הנושא של הקשרים הבינלאומיים חייב לעלות כיתה בפעילות הכנסת, כי אני חושב שהכנסת יכולה להיות זרוע הרבה יותר יעילה של מדינת ישראל לפיתוח קשרי חוץ. לכן אני מציע לאשר את ההצעה הזאת, אבל גם לחשוב על כיוונים נוספים. אני הצעתי בזמנו בוועדת חוץ וביטחון להקים תת ועדה לקשר עם מזרח אירופה גם מבחינת העליה וגם מבחינת האסטרטגיות. אני בנוסף לברכות גם רוצה להציע שנחשוב על כל המערך הזה בנוגע לוועדות הבין פרלמנטריות, כי היום זה דבר שהוא כמעט וירטואלי. אפשר לפתח את זה, אבל זה מחייב הצטיידות מסויימת ועזרה טכנית רבה שלא חייבת לבוא מהכנסת. יש בשביל זה גם אוניברסיטאות שיכולות לתת סטג'רים לשבת באותן ועדות וכדומה. יש הרבה מאוד פתרונות שאפשר להציע, אבל צריך לקחת את הנושא הזה לתיקון ולהציע דרכים ספציפיות לקידומו.

אני לא מתנגדת להצעה שלך, אבל אם בשלב הזה של הקשרים הפרלמנטריים עם מדינות ערב אנחנו מעצמת על, מעצמה איזורית, אז לא יהיה לנו קשרים מהסוג הזה. זה שלב של התפתחות. אולי כדאי לקרוא לוועדה הזאת ועדת משנה לקשרים עם מדינות מוסלמיות, כך שנוכל לקיים קשרים עם אוסבקיסטן עם קזחסטן, כדי שלא תהיה ועדה בלי קשרים ובלי פעילות.

אני תומכת מאוד בהצעה של יו"ר הוועדה להקים את הוועדה הזאת ,ולא צריך לערבב שמחה בששון, מרינה ויורי. הנושא שהיו"ר הציע הוא נושא מיידי, שאני חושבת שצריך לעשות אותו. זה רעיון נהדר וזה משדר איזה שהוא שדר שאני חושבת שהוא משתלב בגדול עם השינוי שהובטח. ואם רוצים לעשות קשרים עם אוזבקיסטן, קזחסטן וכו', אז יכול להיות שצריך לדון גם בזה.

רציתי להצטרף לאלה שמקבלים את ההצעה ותומכים בה בהתלהבות. אני חושב שזה אחד הדברים שהכנסת וחבריה יכולים ורצוי שיקדימו את הממשלה. ישנם קשרים מסויימים שצריך לפתח אותם, וזה לא עוד איזור בעולם, זה האיזור שבו אנחנו חיים, האיזור שבו אנחנו נושמים. אני חושב שכל התקדמות בקטע הזה היא התקדמות חשובה ומיוחדת, ואני חושב שהכיוון צריך להיות לנסות להשתמש ביחסים הפרלמנטריים בכל הנושא של תהליך השלום.

לגבי הנושא של אבו-עלא, אני חושב שהוויכוח היה ויכוח טקטי. הליכוד, למשל, לא היתה לו עמדה בנושא הזה. אני רואה בעייתיות יותר גדולה בנושא של הרשות הפלסטינית, כי אתה מגדיר פרלמנטים בצורה של מדינות.

לכן אני כתבתי במפורש הרשות הפלסטינית.

ברור שאתה כתבת את זה אחרי שהקדשת לזה מחשבה. דווקא בנושא של מדינות מוסלמיות, הייתי מרחיב למדינות כמו מלזיה או אינדונזיה. דווקא כאן יצא לי להפגש עם חבר פרלמנט מפקיסטן. אני חושב שדווקא כפרלמנט אם נוכל ליזום כאן דברים בתחום הזה וקשר שהוא אישי שלאחר מכן יוכל להתמסד, יש לזה חשיבות רבה יותר. לכן הייתי מציע לשקול את הערה לגבי עצם ההגדרה. לגבי הנושא של הרשות, אני אישית חושב שזה לא מתאים לכלול את זה במסגרת הזאת, משום שלא מדובר כאן בשתי מדינות, זה עניין של השקפת עולם והכרעות שתהיינה. יש נציגים לפרלמנט האירופי, למועצת אירופה, למדינות הים השחור. דרך ועדת הכנסת לפסוק בנושא כל כך חשוב כמו הקמת ועדה לקשרים בין פרלמנטריים לרשות הפלסטינית, לדעתי זה מרחיק לכת.

אני מברכת על היוזמה, ואני חושבת שהיא יוזמה מצויינת. חבל שאין פה נציג משרד החוץ. בשנות ה70- תחילת שנות ה80- כשבאמת היתה תקופה של בדידות מדינית של ישראל, משרד החוץ ביוזמתו היה מעודד קשרים עם מדינות שאין עימן יחסים דיפלומטיים באמצעות אפיקים אחרים, לדוגמה באמצעות האקדמיה, באמצעות אירגונים חוץ פרלמנטריים, והדבר היה מאוד מאוד פשוט. עד עכשיו הכנסת היתה חסומה מלהקים אגודות ידידות או אגודות לקשרים פרלמנטריים עם פרלמנטים של מדינות שאינן עימה ביחסים דיפלומטיים. ישנם פורומים כמו הIPU, לדוגמה, שאנחנו מייחסים חשיבות רבה לנוכחות של הכנסת כי זאת הזדמנות להפגש עם משלחות של מדינות שאנחנו לא קשרנו איתן בעבר קשרים ישירים. אני הייתי מציעה לעשות את זה דו שלבי: קודם לאמץ את ההצעה שלך, ואחר כך לשקול אפשרות של הרחבה למדינות אחרות שאין עימן כרגע יחסים דיפלומטייים.

לחברי הכנסת הערביים לא היתה בעיה ללכת לאותם פרלמנטים. מבחינתי הקטע לא בעיתי. אני יכול לבוא לעמאן, לקהיר ולהפגש עם ראש הפרלמנט. אני מנסה ליצור קשר כדי שאחרים, כמו הישראלים יבואו. אני חשבתי שדרך היחסים שיש לי אפשר לנסות ולקדם את העניין הזה. נותר אולי ויכוח עם חלק. טוב שחבר הכנסת ישראל כץ אמר שבליכוד אין החלטה עקרונית נגד ביקורו של אבו עלא. זה נכון, כי יש שם חברים שתומכים בקשרים הפלסטיניים, ובצדק רב, ולכן מאוד חשוב שתדעו שאנחנו רוצים לנצל את הקשרים שלנו כדי ליצור קשרים פרלמנטריים שמאוד חשובים למדינת ישראל. אם הייתי מביא את משרד החוץ, הם היו שמחים. אני מדבר איתם מידי פעם לפני שאני יוצא לאיזה שהיא משימה, והם אומרים לי: זה מאוד מאוד חשוב שאתם יוצרים קשר בלתי אמצעי עם גופים, עם אירגונים ועם פרלמנטים בעולם הערבי. הרשות המחוקקת הפלסטינית היא רשות שהוקמה על פי דין ובהתאם להסכם שלנו. אנחנו נחליט על הקמת הדבר הזה, נתייעץ עם יו"ר הכנסת ועם נציגי סיעות כדי לנסות לקדם את זה.

אני מתנגד לצירוף הנושא של הרשות הפלסטינית.

בשנות ה50- לפני צאת רוב מדינות אפריקה לעצמאות, מדינת ישראל הקימה נציגויות רשמיות, לדוגמה בגאנה ב1956-, כי היה ברור שמדובר במועצה עצמאית נבחרת. התקדימים האלה קיימים.

אני מציע שההחלטה שלנו תאמר שיש לחשוב על פיתוח מערכות דומות גם למרחבים נוספים.

אני מקבל את מה שאתה אומר. היעד שלנו יהיה לנסות לפתח קשרים עם מדינות איסלמיות שאין לנו קשר איתן.







































ד. המלצה להקמת ועדה להשבת הרכוש היהודי

חבר הכנסת אברהם הירשזון שמיועד להיות יו"ר ועדה שכבר פעלה בקדנציה הקודמת להשבת הרכוש היהודי, מציע כאן בהסכמת יו"ר הקואליציה להקים ועדת משנה לוועדת הכלכלה להשבת הרכוש היהודי, שתהיה בראשותו.



















































ה. הקמת ועדה משותפת לתקציב הביטחון.

ועדה משותפת לנושא תקציב הביטחון. מטעם ועדת הכספים: חבר הכנסת אבי יחזקאל, שלום שמחון, אבשלום וילן, מאיר פרוש, מאיר שטרית. מטעם ועדת החוץ והביטחון: עוזי ברעם, רענן כהן, ניסים דהן, סילבן שלום. אלה החברים המוצעים.

התקנון מטיל על ועדת הכנסת לקבוע את יו"ר הוועדה המשותפת.

המועמד המוצע ליו"ר הוועדה המשותפת הוא חבר הכנסת אבי יחזקאל. אני מבקש שנאשר את הוועדה המשותפת. מי בעד ההרכב הזה של הוועדה לתקציב הביטחון, ומי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד - 8
נגד - 0
הרכב הוועדה והיו"ר אושרו.




































ו. הקמת ועדה משותפת לתקציב הכנסת.

עכשיו אנחנו נדון בוועדה משותפת מוועדת הכנסת והכספים לנושא תקציב הכנסת. מטעם ועדת הכנסת, עבדכם הנאמן, מיכאל איתן, רחבעם זאבי, עבד-אלמאלכ דהאמשה. מטעם ועדה כספים הוגשו לנו: חבר הכנסת מלול, חבר הכנסת לנגנטל, חבר הכנסת שטרית, חבר הכנסת גולדשמידט וחבר הכנסת שמחון. את מי שייוצג מש"ס לא לקחנו מטעם ועדת הכנסת.

ברגע שהעלית את העניין ביקשתי להיות חבר בוועדה. הייתי בכנסת הקודמת חבר בוועדת תקציב הביטחון. יש לי נסיון דווקא בוועדות התקציביות האלה.

אני חוזר על ההרכב: מלול, לנגנטל, שטרית, גולדשמידט, שמחון, סאלח טריף, מיכאל איתן, יורי שטרן, עבד-אלמאלכ דהאמשה, מוחמד ברכה וחבר הכנסת משה גפני.







































a. המלצה לבחירת סגן יו"ר הכנסת.

מוצע חבר הכנסת שמואל הלפרט לסגן יו"ר הכנסת.

המקום הוא המקום של ישראל אחת. אנחנו במסגרת ההבנות בבית הצענו שחצי קדנציה יהיה חבר הכנסת שמואל הלפרט וחצי קדנציה יהודית נאות משינוי. כרגע מתחיל שמואל הלפרט, ועוד שנתיים אנחנו נבוא עם יהודית נאות.

ה צ ב ע ה
בעד - 8
נגד 0

אושר.









































ח. הצעה להוספת ממלא מקום בוועדת הכספים.

אנחנו למען שלום בית ולמען ייצוג לסיעות קטנות מבקשים, למרות שקיצצנו במספר החברים בוועדת הכספים, להוסיף עוד 4 ממלאי מקום לסיעות לא מיוצגות. ההצעה אומרת שיהיה מקום אחד לאיחוד הלאומי, אחד לרע"ם, אחד לישראל ביתינו ואחד ליהדות התורה שכן מיוצגת. מדובר על תוספת.

הנושא הזה מובא לי פה בהפתעה, ולכן אני לא מקבל אותו. חבר הכנסת אופיר פינס-פז היה צריך לדבר איתי. הוא לא דיבר איתי, לכן אני לא מעלה את זה עכשיו.












































ט. דיון בנושא חדרים לחברי הכנסת.

ההחלטה של ועדת החדרים היתה להודיע לממשלה שמספר החדרים שמעבירים לשרי הממשלה מצטמצם באחד. זה בא בעקבות כל מיני סיכומים קודמים, אבל הממשלה סירבה למלא אחרי ההחלטה.

הממשלה יכולה לתפוס לה מאחז מבלי לשאול אף אחד?

אנחנו מעבירים למזכירות הממשלה, עם השבעת ממשלה חדשה, את התוכנית של קומת הממשלה, ואומרים לה איזה חדרים מוקצים בדרך כלל לשרים. ברוב המקרים כל החדרים שלאורך השורה הדרומית, שבה יש לשכות גדולות וגם חלונות, מוקצים לשרים. מזכירות הממשלה קובעת את מי היא משבצת שם. באופן מסורתי החדר שהיה של מקסים לוי הוא תמיד היה של אחד הסגנים ולא של שר זה כמה שנים טובות, אבל כל השאר זה תמיד היה של שרים. בנוסף לזה יש את אותם מחסנים שהפכנו ללשכות שרים, כמו למשל איפה שישב השר יצחק לוי, שרנסקי ואדלשטיין. החדרים האלה גם מוקצים לממשלה. הם מקבלים את התוכנית, משבצים שרים ומעבירים לנו מה הם החליטו, לפי היררכיה כזאת או אחרת. יש כמובן שרים שתמיד ישבו קבוע באותם חדרים, כמו שר המשפטים, שר הביטחון. אותו הדבר עשינו הפעם. הם העבירו לנו מה השיבוץ, והסתבר לי בדיעבד שהם הפיצו את זה בין השרים בישיבת הממשלה. כעבור כמה זמן החליטה ועדת החדרים, בין היתר, לשדרג את החדר שיושב בו היום חבר הכנסת ליברמן. הוא יושב בקומת הממשלה, נכון לעכשיו, והוא גם יושב במה שמוגדר לשכה, כלומר חדרים מופרדים, אלא העניין הוא שאין בחדרו חלון.

מה קרה, יש שרים שיושבים בצורה הזאת.

נכון, יש שרים שיושבים כך, כמו שר התמ"ס ושר התקשורת, אבל אנשי ישראל ביתינו פנו וביקשו לשדרג את החדר של אביגדור ליברמן בחדר בקומת הממשלה. פנינו למזכירות הממשלה ואמרנו שוועדת החדרים החליטה שהם יתנו כמה חדרים, כלומר שתהיה החלפה. אנחנו כבר שיבצנו בחדרים האלה שרים, מה שהם מגדירים כשרים הבכירים, אם זה ראשי סיעות או בעלי תפקידים כמו שהזכרנו קודם. הם אמרו שבשום אופן הם לא יכולים לתת חדר מהשורה הזאת. זאת היתה התשובה. ביקשתי להעביר את התשובה גם לחבר הכנסת אופיר פינס וגם לאנשי ישראל ביתינו, אבל זה לא מקובל עליהם.

האם זאת הבעיה היחידה שנותרה? יש הרבה בעיות של ח"כים שלא מסוגלים לעבוד בחדרים קטנים. אין לכם פתרונות בעניין הזה?

אנחנו כל הזמן מנסים. למשל עכשיו ירדתי לקומה 4 וחצי וראיתי שיש בעיה לחבר הכנסת בני אלון, שכל הזמן מלינים עליה, שהוא לא יכול להסתדר עם החדר כי אלה חדרים מרוחקים. הייתי שם, ונראה לי שמסתמן שם איזה שהוא פתרון כך שאפשר להרחיב את החדר. כרגע אני רק בודק את הצד הטכני, ואם זה יסתדר אני יודיע לו. אני מאמין ששם תפתר הבעיה. זה יפתור גם בעיה של סיעת ישראל ביתינו, כי אם הוא נשאר למעלה אז הם מקבלים חדר בקומה 1 .

איפה החדר של חבר הכנסת מוחמד ברכה?

מוחמד ברכה קיבל בקומת הממשלה בצד המזרחי.

התנאים נוראיים. אני לא מבין למה אי אפשר למצוא פתרון, כמו למשל להביא עוד קרוואן.

אנחנו נביא.

התנאים הם תת תנאים, מה גם שיש עוד תוספות. הבעיה מתחילה בקומה 5, כי שם היו צריכים להקטין את חדרי הסיעות, ולכן לפעמים יו"ר סיעה היה יושב למעלה ועכשיו הוא לא יושב למעלה. המצוקה היא אדירה. צריך החלטה של הוועדה להוסיף קרוואן אחד, אפילו שניים.

האם יש ממנגנון הכנסת אנשים שיושבים בחדרים של חברי כנסת? למה אי אפשר למצוא להם סידור בקרוואנים?

מה שעשינו לפני שבוע הוא שלקחנו חדר של אנשי מנגנון והעברנו אותו לטובת חבר כנסת. יש חדר פינתי בקומה 1, שהיה החדר של עזמי בשארה בכנסת הקודמת, שהוא יחסית גדול. החלטנו להושיב בו 3 בנות שעוסקות בתחום של שירותי משרד והוצאנו עובדת רביעית והכנסנו אותה לקרוואן. כתוצאה מזה פינינו 2 חדרים במקום האחד שלקחנו. כלומר נוצר חדר אחד נוסף שהיה ממילא חסר. הוא חסר לא משום שפתאום נעלם חדר, אלא משום שהיה חדר באגף החדש, בעצם שורה של חדרים, שהיתה בשימושו של חבר הכנסת עמיר פרץ.

תוך כמה זמן אפשר להביא קרוואן או שניים כדי לפתור את הבעיה?

הורינו לאדריכלים שמתעסקים בצד של ההיתר לפנות לעיריית ירושלים לבקש היתר להציב עוד קרוואן.

האם אחרי הפגרה נוכל לקבל קצת רווחה?

אנחנו רוצים אחרי הפגרה לקבל את הקרוואן.

אם יש בעיה תעדכן אותי, ואני אנסה לפנות לראש עיריית ירושלים. יש מצוקה אמיתית של חכ"ים שאי אפשר להשלים עימה. ח"כ לא יכול להיות עם שני עוזרים בחדר של שניים על שניים.

בחלק מהחדרים אי אפשר לנשום. יש חברי כנסת שיושבים בחדרים רגילים בקרוואנים או בחדרים של ה4- וחצי ש3- אנשים לא יכולים לשבת בהם. אנשי מנגנון תופסים חדרים בקומה 1 וגם לדעתי בקומה 5. אם רוצים שיהיה אגף חדש שנקרא לו שרתון, זה יקח עוד שנתיים, שלוש. אתה צריך בפגרה, לדעתי, למנות תת ועדה של ועדת הכנסת ולעבור עם אבי ולראות איך עושים איזה שינוי שקצת ישדרג את התנאים של חברי הכנסת. לפי דעתי צריך קרוואן אחד, אם לא שניים.

אגב, זה קרוואן זוגי.

אפשר אז לפנות חלק מהמנגנון לקרוואנים. זה ישחרר קצת את הלחץ.

עובדי כנסת לא רצים להצבעות. אני לא מבין למה ח"כים יושבים בקומה 4 כאשר אנשי מנגנון יכולים לשבת שם. חברי כנסת צריכים לרוץ ולהיות מנותקים מהבניין. מדובר על תת תנאים. אני סבלתי את זה פעם. אי אפשר לעבוד ואי אפשר לקבל אורח. אני מבקש לא לקבל החלטה כרגע, אלא שנקבל ממך עדכון במשך הפגרה על מה שקורה.

יש שרים, ויצא מכרז במזכירות הממשלה בעניין, שלא מוכנים לעבור לקומת הממשלה ונמצאים באגף החדש. יש בעיה עם השר בן-אליעזר, יש בעיה עם השר שמעון פרס, שמיועד לו החדר שישב בו שר הבריאות ומשום מה הוא.

החדרים שם מאוד יפים.

אני חושבת שזה עניין של הסיעות, והייתי מציעה שנקבל החלטה כך שהסיעות תהיינה חייבות להטיל משמעת בעניין הזה. אתה בתור יו"ר ועדת כנסת לא רוצה להתעסק עם סיעה אחרת.

אנחנו פה כדי להגן על הח"כים, אני לא מתבייש בזה. בכנסת יש קומת ממשלה ושהם יסתדרו שם. לשרים יש לשכות בירושלים ויש לשכות בתל-אביב. אני צריך להגן על הח"כים, זה התפקיד שלי. אנחנו כוועדת כנסת פונים לממשלה כדי שתעבור לקומת הממשלה. אם השרים לא יבינו אז צריכים להבהיר להם את זה.

אני מסכימה איתך.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25