פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 179

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. כ' בתמוז התשנ"ח (14 ביולי 1998). שעה 12:00

נכחו: חברי הוועדה: רפאל פנחסי - היו"ר

חיים אורון

מיכאל איתן

רפאל אלול

נעמי בלומנטל

רומן ברונפמן

רחבעם זאבי

עבד אלמלכ דהאמשה

צבי הנדל

שבה וייס

מודי זנדברג

הגי מירום

ניסן סלומינסקי

אחמד סעד

אמנון רובינשטיין

ראובן ריבלין

הי ים רמון

מאיר שטרית

דן תיכון
מוזמנים:
שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

דוידה להמן-מסר - סגנית היועץ המשפטי לממשלה

מני מזוז - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

יועץ משפטי: צבי ענבר

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית: ימימה פרלס
סדר-היום:
א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.

ב. חסינות חברי-הכנסת, זכויותיהם והובותיהם - החלטה בדבר שיחות טלפון.

ג. הצעת חה"כ היים רמון לתיקון סעיף 37 לתקנון הכנסת - בדבר הצעה להביע אי-

אמון בראש הממשלה בכנס מיוחד.

ד. הצעת חוק היועץ המשפטי לכנסת, התשנ"ז-1997, הצעת חה"כ חגי מירום - הכנה

לקריאה ראשונה.



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח את ישיבה הוועדה.

חה"כ פורת ביקש להיות אחרון, לכן נתחיל עם הערעור של חבר הכנסת דראושה.

שושנה כרם;

אני חושבת שזאת אותה הצעה עם חה"כ בשארה.

היו"ר רפאל פנחסי;

הה"כ דראושה איננו, הנושא יורד מסדר היום. לחה"כ סעד יש ייפוי כוח במקום

חה"כ בשארה. חה"כ סעד, בבקשה.

דוד לב;

הנושא של חה"כ דראושה וחה"כ בשארה זה אותו נושא.

אחמד סעד;

הנושא מדבר בעד עצמו. אנחנו רואים בהמלצה הזאת גישה לא בריאה כלפי חלק

מאזרחי המדינה, ובכך אנחנו רואים את חשיבות העניין.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. מי בעד להכיר בנושא "גיבוש מדיניות ממשלתית כלפי הערבים

בישראל" כהצעה דחופה לסדר היום? מי נגד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 2

לא נתקבל

ההצעות לא אושרו.

חה"כ תאופיק הטיב איננו, הנושא יורד מסדר היום.

עבד אלמלכ דהאמשה;

אני מערער בשמו.

היו"ר רפאל פנחסי;

חה"כ תאופיק חטיב מערער בנושא "הפיצוץ ליד האוריינט האוס", ולחה"כ דהאמשה

יש ייפוי כוח, והוא רוצה לערער בשמו. חה"כ דהאמשה, בבקשה.

עבד אלמלכ דהאמשה;

הנושא הוא על פיצוץ בתוך העיר, במרכז העיר, כאשר אנחנו לא יודעים מי ומה,

אבל בכל מקרה על פיצוץ, ויש לזה משמעויות מאוד חשובות, וזה גם דחוף. כל הנושא

של ירושלים מחייב דיון ציבורי.



היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. מי בעד להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום?

הצבעה

בעד - 4

נגד - אין

נתקבל

ההצעה אושרה.

הה"כ ניסן סלומינסקי בנושא "השוואת חיילי צה"ל לנאצים על ידי אנשי שמאל".

חה"כ סלומינסקי, בבקשה.

ניסן סלומינסקי;

קבוצה גדולה שקראה לחיילי צה"ל "נאצים", בזמן שהם אמורים היו לבצע את

תפקידם. זה דבר חמור שלא יעלה על הדעת. אני חושב שצריכים לדון על זה. הנשיאות

אישרה את ההצעה הזאת בפועל.

הי ו"ר רפאל פנחסי;

אבל בסוף היו לה נושאים אחרים, ואת זה היא הורידה. במציאות היא לא אישרה.

אנחנו נאשר עכשיו.

חיים אורון;

אין לי בעיה שידונו, הבעיה היחידה היא שנעמי חזן לא בארץ השבוע.
היו"ר רפאל פנחסי:
אבל היא בין כה וכה לא משיבה.

חיים אורון;

אבל בחלק מההצעות גם מוזכר שמה, למרות כל מה שהיא הכהישה ואמרה.
אריה האן:
שיביא את זה לשבוע הבא.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה מה שרציתי לבקש. היושב ראש מבקש ממנו שיביא את זה לשבוע הבא, אם אנחנו

נאשר את זה. מי בעד לאשר את ההצעה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 2

נתקבל - הדיון יהיה בשבוע הבא.

ההצעה אושרה.



חה"כ רחבעם זאבי מערער בנושא "הפגיעה בספרי התורה בבית העלמין היהודי

בחברון". מי בעד לאשר את הנושא?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 2

נתקבל

הנושא אושר.

חה"כ הנדל ייצג את חה"כ פורת בנושא "ההסכם המתגבש על הפעימה השניה...

והפעימה השלישית דופקת בשער". חה"כ הנדל, בבקשה.

צבי הנדל;

חה"כ רמון דיבר על נושא של אולברייט והתהליך המדיני שזה דבר מאוד דומה,

והנשיאות אישרה לו. הייתי מבקש שזה יהיה גם כאן. אני לא יודע מה צריך להסביר.

זה כל כך פשוט, שצריך לאשר לו. למה לחה"כ רמון כן, ולחה"כ פורת לא?

חגי מירום;

תרשה לי להעיר כנציג האופוזיציה כאן, שלא היה מקום להבחין בין השניים.

מדובר באותה הצעה, ולפי דעתי זאת היתה טעות שזה לא אושר. אני חושב שצריך לאשר

לו את זה, אם אושרה הצעתו של חה"כ רמון. זה פשוט אותו דבר.
היו"ר רפאל פנחסי:
בסדר. מי בעד להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - אין

נתקבל

ההצעה אושרה.

תודה רבה, אנחנו עוברים לסעיף הבא,



ב. חסינות חברי-הכנסת. זכויותיהם וחובותיהם - החלטה בדבר שיחות טלפון.

היו"ר רפאל פנחסי;

בבקשה.

צבי ענבר;

בהמשך לדיון שהיה כאן אתמול בעניין שיחות הטלפון, ראשית, הוועדה צריכה

לקבוע באיזה תאריך זה ייכנס לתוקף.

היו"ר רפאל פנחסי;

את התחולה. חשבתי על זה.

צבי ענבר;

בתחולה לדעתי צריך להפריד בין שני חלקים. החלק הטכני של כל ההסדרים איך

מחשבים, יכול להכנס לתוקף כבר ב-1 באוגוסט.

היו"ר רפאל פנחסי;

הם רוצים שזה יהיה מה-1 ביולי, שזה יהיה חצי שנה-חצי שנה, ואז יותר קל

לחלק את השיחות מבחינת החשבונות. החשבונות מגיעים בעוד שבועיים-שלושה, כך שזה

מחלק את השנה בדיוק לחצי, וזה יותר קל.

צבי ענבר;

לגבי אופן החישוב, בכל מה שקשור למכסה, לדעתי זה יכול להתחיל גם עכשיו.

היו"ר רפאל פנחסי;

גם אותו דבר.

צבי ענבר;

לא, זה לא אותו דבר.

היו"ר רפאל פנחסי;

אם זה חצי שנה, אז יש לך בדיוק את השינוי בחצי שנה. לכן רצינו דווקא את

התאריך הזה של ה-1 ביולי.

צבי ענבר;

תשמעו את הבעייתיות שכולל החישוב של אמצע השנה. אביעד אמר לי שמבחינת

המעקב אחר כל חברי הכנסת-

היו"ר רפאל פנחסי;

נזמין אותו לפה ונשמע ממנו. אנחנו נעשה מה שהוא יגיד.
צבי ענבר:
דבר שני, על פי ההצעה שהכנתי, הכללים של החישוב יהיו כללים שייקבע חשב

הכנסת באישור יושב ראש הכנסת, משום שיושב ראש הכנסת הוא זה שמופקד על ביצוע

חוק חסינות חברי הכנסת, אז הייתי מציע שהנושא הזה כולו, כדי שיושב ראש הכנסת

יוכל להתייחס אליו, לפני שהוועדה תאשר-

היו"ר רפאל פנחסי;

לקראת סוף הישיבה אני אזמן את אביעד להגיד מתי התחולה. להערכתי זה צריך

להיות בחצי שנה. הוא יכול לחלק את זה חצי-חצי, אם זה יותר קל לו. החשבונות של

יולי מגיעים רק עוד שבועיים-שלושה, אז ממילא, אם אנחנו עושים את זה מה-1

ביולי, יש לו בדיוק 12.5 אלף שיחות, והוא מתחיל את ה-13.5. אנחנו נשמע ממנו,

ונעשה את מה שהוא יגיד. אנחנו עשינו את זה לפי בקשת החשבות, ואנחנו ניענה

לבקשתם.

לגבי נוכחות היושב ראש, הוא מגיע בסעיף של חה"כ רמון, אז באותו מועד נשלב

את שני הדברים. לפני שנעבור לסעיף של היועץ המשפטי, נעבור לעניין הזה לקראת

סוף הישיבה.



ג. הצעת חה"כ חיים רמון לתיקון סעיף 37 לתקנון הכנסת - בדבר הצעה להביע אי-

אמון בראש הממשלה בכנס מיוחד.
היו"ר רפאל פנחסי:
הדיון החל, המציע הציג בהרחבה את עמדתו, חברי הכנסת התייחסו. לפי בקשת

חבר הכנסת שטרית, זימנתי את חה"כ מיכאל איתן וחה"כ אמנון רובינשטיין. כך

עשינו, ומאחר שהם לא הגיעו, אנחנו מתקדמים בנושא. חה"כ שטרית, בבקשה.

מאיר שטרית;

אדוני היושב ראש, ההצעה של חה"כ רמון היא הצעה חדשנית שיוצרת בעצם מהפיכה

בגישה של הכנסת להצעות אי אמון.
שבח וייס:
הוא יציע את זה לכנסת ה-15.

מאיר שטרית;

ודאי. הוא לא מסכים. אם הוא היה מסכים, הוא היה פותר את העניין. אדוני

היושב ראש, הכנסת קיימת 50 שנה. ב-50 השנים הללו, אף אחד לא העלה על דעתו

לעשות הצעות אי אמון בפגרה. זה דבר בלתי אפשרי, ואני רוצה להסביר מדוע זה בלתי

אפשרי. הכלל הקובע הוא לגבי פגרה, שבפגרה חברי הכנסת יוצאים לחופשה. פעם אנחנו

בקואליציה, ובפעם הם בקואליציה. גם אנחנו היינו באופוזיציה. היו ניסיונות,

אגב, כשאנחנו היינו באופוזיציה, להעלות הצעה כזאת שנוכל להגיש הצעת אי אמון

בפגרה. כל הניסיונות הללו נדחו בצורה בוטה ומיומנת, אין בכלל מה לדבר. לכן, מה

נשתנה יום מיומיים? מה פתאום לכנס את הכנסת לאי אמון בפגרה? אי אפשר לעשות

כינוס בפגרה. תבין גם את הנקודה המרכזית. בפגרה, כל אחד מחברי הכנסת נוסע

לעיסוקיו, כל אחד עסוק בענייניו. תאר לך שכל שבוע האופוזיציה תגייס חתימות,

ותכנס את הכנסת לכינוס פגרה לצורך הבעת אי אמון. יקרה אחת מהשתיים. על פי החוק

החדש, להצעת אי אמון יש ערך, רק אם יש 61 אנשים. אתה לא מסכים ש-61 יחתמו על

בקשת כינוס הכנסת בפגרה. אם אתה מסכים על 61, אולי אני אסכים איתך.

חי ים רמון;

ל-60 אתה מסכים?

מאיר שטרית;

לא.

חי ים רמון;

למה לא?

מאיר שטרית;

כי אתה תטרטר את הכנסת סתם.

חיים רמון;

לא, 60 זה לא סתם. אתה אומר שכל הוויכוח שלנו הוא בין 60 ל-61.



מאיר שטרית;

כן.
חיים רמון:
אז כבר התקדמנו.
דן תיכון:
להזכירך שמאיר שטרית הוא חבר כנסת. יש עוד חברי כנסת. יש לנו ארגומנטים.

אתה לא היית כשאני דיברתי.
חיים רמון:
אני הייתי כשדיברת פעמיים. דווקא אותך, אדוני היושב ראש, לא החמצתי. היו

אחרים שהחמצתי, בצדק, אבל אותך לא החמצתי. הוויכוח שלנו הוא בין 60 ל-61.

מאיר שטרית;

זה אחד הנימוקים.

חיים רמון;

זה "ה"נימוק, כי אתה אומר שאסור לטרטר, ובצדק, ואני לא רוצה לטרטר את

הכנסת, כי כדי לטרטר את הכנסת יש לי 30. אתה אומר שאם 61 חברי כנסת חותמים שהם

רוצים להפיל את ראש הממשלה, אתה חושב שצריך לכנס את הכנסת.

שבח וייס;

בכל מצב?

חיים רמון;

בכל מצב.

שבח וייס;

כולל בפסח.

חי ים רמון;

לא חשוב מתי זה קורה.
שבח וייס:
זה חידוש. זה נשמע סביר מאוד.

חי ים רמון;

אני אומר לך שאני הצעתי 55. כדי לגמור את העניין בצורה מכובדת, בלי לעשות

פה תרגילים-



דן תיכון;

אני רוצה להבין את ההגיון שלך. ישבת כשר מקשר, אתה יכול להגיד לי מאה

פעמים שלא היית בארץ בשעה שהוכנה ההצעה שלך.
חיים רמון:
אני אסביר לך למה, דבר אחד פשוט. ההבדל המהותי של מה שקרוי הטרטור,אז לא

היה צריך 61. אומר חה"כ שטרית בצדק שאסור לבוא-

דן תיכון;

אני באמת שואל אותך שאלה.

חיים רמון;

תן לי לענות, אתה שואל אותי בקנטרנות למה לא עשיתי אז. אתה יודע כמה

דברים הליכוד לא עשה אז, לא עושה היום, ואולי יעשה בעוד עשר שנים? אז נשאל למה

הוא לא עשה?
דן תיכון:
זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, להחיל את זה מהכנסת הבאה.
חיים רמון:
אני שואל אותך כיושב ראש הכנסת, כחבר כנסת, האם זה נכון שראש ממשלה ש-61

חברי כנסת חותמים שהם רוצים להביע בו אי אמון, ורוצים להצביע על אי אמון,

ימשיך לכהן יום אחד כראש ממשלח?
דן תיכון:
זה היה נכון בכל הכנסות.
מאיר שטרית:
זה נכון בכל מקרה. גם אם מביעים בו אי אמון, הוא ממשיך לכהן כראש ממשלה

עוד חודשיים.
חיים רמון:
אבל הוא ראש ממשלה של מעבר, זו טכניקה.
דן תיכון:
אבל זח היה נכון בכל כנסת.
חיים רמון:
לא נכון, כי אם בכנסת הקודמת היו באים שבעה אנשים, ארבעה היו מצביעים בעד

ושלושה נגד, הוא היה נופל.



דן תיכון;

מה ההבדל בטיעון שלך בי; אז להיום? אז, אם היית מביא 61, הוא היה נופל

כעבור חודש.

חיים רמון;

נכון, אבל ה-61 האלה לא היו צריכים לבוא לכנסת, ולא היה צריך להפיל אותם.

אני אומר שחל שינוי קונסטיטוציוני משמעותי.

מאיר שטרית;

אדוני היושב ראש, במצב הקודם לפני החוק החדש, זה נכון מה שאומר חה"כ

רמון, שאם היו שבעה מצביעים נגד ראש הממשלה, וארבעה בעדו, הוא היה נופל. אבל

מה היה קורה כשראש ממשלה היה נופל בתנאים האלה? אם זה היה קורה, לפי החוק שהיה

קיים אז, הנשיא היה מקיים התייעצויות חדשות עם המפלגות, ומחליט להטיל את הרכבת

הממשלה על מי שנראה לו המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. זאת אומרת, שגם אם

במקרה הקואליציה פיספסה בהצבעה, הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה

הגדולה ביותר בדרך כלל, שהיה חוזר ומרכיב ממשלה, ועושים כינוס של הכנסת מחדש,

מחליטים עוד פעם שנותנים אמון בממשלה באותו הרכב, והיו דברים מעולם. ראשי

ממשלות התפטרו, נפלו, חזרו, היה התרגיל המסריח, זה קרה אלף פעמים, ולא היתה

שום סכנה. המשחק הזה לא קיים יותר. במצב הנוכחי, כשיש 61 חברי כנסת, אם יש אי

אמון, ראש הממשלה נופל. אין מצב שהנשיא מטיל מחדש, אלא הולכים לבחירות חדשות.

אנחנו לא נסכים בשום פנים, חה"כ רמון, לשום קונייקטורה מקרית שתפיל ממשלה בגלל

שבפגרה חבר כנסת אחד חסר או נסע להונולולו. זה לא בא בחשבון.
חיים רמון:
הוא יכול לנסוע לאיפה שהוא רוצה. אם הוא בעד הממשלה, הוא יכול לנסוע לאן

שהוא רוצה. רק אם הוא נגד הוא צריך להיות.
מאיר שטרית:
אני לא רוצה שבגלל קונייקטורה מקרית-
חיים רמון:
מקרית? 61 חברי כנסת מביעים אי אמון בראש הממשלה באופן מקרי, בטעות?
מאיר שטרית:
זה מקרי משתי בחינות. ראשית, מבחינת זה שיהיה רוב לאופוזיציה בפגרה,

ושנית, מספיק שבתקופת הפגרה ראש הממשלה יסגור או לא יסגור את הקניון ברמת-אביב

בשבת, ויפילו אותו על אותו עניין. יש זכות לעשות את זה בכל תקופת הכנסת. מה

בוער? יפילו את הממשלה אחרי הפגרה. אם יש לכם רוב יציב של 61, גם אחרי הפגרה

יפילו אותה.

הנה, עכשיו זו קונייקטורה מקרית, שבה אתה מנסה להעביר החלטה בניגוד גמור

לכל מה שמקובל בכנסת, מכיוון שיש חבר כנסת אחד מהקואליציה שחושש שמא תבוצע

פעימה חלילה, והוא ירצה להפיל את הממשלה, אז אתה נותן לו יד ליצור את הדבר

הזה. אנחנו לא ניתן יד לזה, ואני חושב שגם אתח לא צריך לתת יד לזה.



חיים רמון;

בשביל 61, חבר הכנסת הנדל לא מספיק. הוא צריך את החמישים וכמה שלנו.

מאיר שטרית;

נכון.
חיים רמון:
זה עניין עקרוני, שאם יש 61, ראש ממשלה לא יכול להמשיך.
צבי הנדל:
אני בסך הכל רוצה לקזז את חבר הכנסת שבח וייס. אני מסכים איתך, זה הכל.
מאיר שטרית:
אם זה עקרוני, אדוני, בוא נחיל את זה מהכנסת הבאה.
חיים רמון:
אם 80 חברי כנסת רוצים להפיל את ראש הממשלה, היית אומר שלא בפגרה?
צבי ענבר:
אף פעם, בפועל, אף הצעה לא הוגשה בפגרה, ולכן לא נדהתה.
מאיר שטרית:
לא הצעת אי אמון. הוגשו לוועדת הכנסת הצעות להגיש הצעות אי אמון.
צבי ענבר:
לא הגישו ואמרו להם לא.
שושנה כרם:
היו הצעות אמיתיות.
מאיר שטרית:
רוב להפיל את ההצעה שלך יש לי בכל תנאי ובכל מצב שתעשה.
חיים רמון:
בבקשה, יש לי רוב. אם לא היה לי רוב, כבר מזמן היית מעלה את זה להצבעה

ומפיל אותי.
מאיר שטרית:
חכה ותראה.



דן תיכון;

חבר הכנסת רמון, אתה אדם רציני, ואתה מבין את האפשרויות שעומדות בפני

יושב ראש. אם אתה רציני לחוקק את התיקון הזה, תתחיל מהכנסת הבאה, ואז יכול

להיות שאתה תנסה להפיל אותו בכנסת הבאה.
קריאה:
אין חשש כזה.
דן תיכון:
הקירות כבר מנוסים בהצהרות כאלה.

צבי הנדל;

אדוני היושב ראש, היתה פה הצעה מאוד הוגנת לדעתי שמונעת טירטור וקנטרנות,

שרק אם 61 חכ"ים חותמים.

דן תיכון;

עם כל הכבוד לך, חבר הכנסת הנדל, ואני רוחש לך כבוד רב כידוע לך, חבל שלא

שמעת את דבריי.

חיים רמון;

הוא שמע, חוא היה בישיבה הראשונה ושמע.

דן תיכון;

בראשונה כן בשניה לא.

חיים רמון;

הגירסה הראשונה שלך היתה הרבה יותר חזקה...

דן תיכון;

לשאלה אחת אתה לא עונה לי, איפה היית כשהכינו את ההחלטה של חה"כ שבח וייס

שלא לאפשר-

שבח וייס;

הוא לא היה בסוד העניין. אם הוא היה בסוד העניין, הוא לא היה מרשה לי. יש

לו עמדה עקרונית מיום לידה בעניין הזה.

חיים רמון;

לא הייתי, כי הייתי בצרפת.

דן תיכון;

לא עשו את זה ללא השר המקשר. אני יכול לומר לך שחוות הדעת הזאת משתרעת על

פני כמה שבועות. הוא כבר חזר מצרפת.
שבח וייס:
לא היה צורך. אני הייתי כל כך נחרץ בדעתי. אני אומר פה משתו נגד עצמי,

אבל אי; מה לעשות.
דן תיכון:
למה אתה אומר משהו כנגד עצמך?
שבח וייס:
כי היום הרי אני כאילו צריך להתנהג אחרת.
דן תיכון:
אם אתה רוצה להיות הוגן, אנחנו לא יודעים מה יהיה בכנסת הבאה, ולכן, מבלי

להכנס לצדקת הטיעון שלך, מקובלים עליי דברי היועץ המשפטי לכנסת, שההבדל בין

הכנסת הזו לכנסת שעברה איננו משמעותי בכל מה שקשור לשאלה הזאת.את הדברים האלה

הוא כותב בצורה מפורשת בפתיח של חוות הדעת, ולעיתונאית שהשתלחה בי, אני חוזר

ואומר שלא ביקשתי את חוות הדעת הזאת, והיא לא הוצגה בפניי לפני שאמרתי את אשר

אמרתי במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, אז אי אפשר גם לבוא ולומר שאני כביכול

הזמנתי את חוות הדעת, ואחר כך לא קיבלתי אותה. זה פשוט לא נכון, אבל זה לא

הדבר היחידי שהוא לא נכון באותה כתבה משוקצת וחסרת אחריות.

לענייננו, מבלי להכנס לוויכוח איתך, אתה הרי יודע מה זה לוח הזמנים, אתה

שומע את עמדתי, ואתה יודע מה היתה עמדתו של היושב ראש הקודם ושל כל יושבי הראש

ללא יוצא מן הכלל. מטבע הדברים, כל פעם שהיושב ראש נבחר, יש לו גם קואליציה

וחבריו שואפים לחתור במהירות רבה אל הפגרה. אני גם זוכר, כפי שאמרתי, לפני

שנבהרת כחבר כנסת, שפעם אחת הממשלה בכלל איבדה את הרוב שלה ביום האחרון, וחתרה

לפגרה. היא הגיעה לפגרה, וכעבור חודש ושבוע, בתום הפגרה, היא יצאה עם רוב

מחוזק. במסגרת אותה תקופה היא אפילו יצאה למלחמה בלבנון.

ההצעה נורא פשוטה. בקדנציה הזאת זה כנראה לא יילך, והקדנציה הזו יכולה

להמשך משלושה שבועות פלוס חודשיים, עד שנתיים ורבע. בנושאים כאלה מהותיים שיש

בהם מחלוקת שנמשכת משנת 1974 לפחות בתוככי הוועדה הזאת, אנחנו מציעים את ההצעה

הבאה, ואני הפעם עומד על משקל שבח וייס נוקט עמדה, ואז לא יגידו לי שאני יושב

ראש פוליטי.
שבח וייס:
אני יצרתי לך יותר מדיי נוחויות, אדוני היושב ראש.

דן תיכון;

נכון. אני אומר לך דבר פשוט, מבלי להכנס לעניין המהותי, ולוויכוחים

ולפלפוליסטיקה, שמעמידה כאן בספק את השקפת עולמם של חלק גדול מהאנשים שמשנים

את עמדתם בשל פוליטיקה כזו או אחרת. אנחנו יכולים להתקדם במסלול אחד, לבוא

ולומר: דעתך מקובלת החל מהקדנציה הבאה, שאיש לא יודע מה יקרה בה. אתה מסכים?

אגב, אומר לי חבר הכנסת שבח וייס, שבספר שלו הוא כלל את ההחלטה שלו.
שבה וייס:
אגב, לו הייתי יודע מה העניין, הייתי מעכב את פרסומו של הספר.
חיים רמון:
אדוני היושב ראש, אני אדבר איתך בקלפים גלויים. אם יתגבש במהלך פגרה רוב

של 61 להפלת ראש ממשלה, אני מודיע לך שאנחנו נלך לבג"ץ. אני אומר לך מה יקרה.

אם לא יהיו לנו 61 או 60, ממילא אני לא אעשה את זה.

דן תיכון;

אז נשאיר את המצב כמו שהוא.
חיים רמון:
סליחה, אני מציע לך כיושב ראש כנסת, התבטאת בבג"ץ, ודווקא התבטאות

הגיונית. אני לא נשבע על הניסוח שלה, אבל יש הגיון במה שאמרת, שהכנסת צריכה

להיות כנסת, ובית המשפט צריך להיות בית משפט. מה אתה עושה? אני רוצה למנוע

פניה לבג"ץ. יש חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת, יש חוות דעת של היועץ המשפטי

לממשלה, שקובעים שניתן להגיש אי אמון בפגרה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל חוות הדעת הזאת היתה גם בכנסת הקודמת, ובכל זאת היושב ראש הקודם לא

קיבל את חוות הדעת הזאת.
חיים רמון:
כי אף פעם בתקופת פגרה לא היו 61. אני משוכנע שאם היו לאופוזיציה באיזשהו

שלב 61, היה לה רוב אמיתי, היא היתה הולכת בפגרה, והיתה הולכת לבג"ץ. זה

העניין.
דן תיכון:
איזה שיקול זר זה?

חי ים רמון;

עד עכשיו אתה דיברת על שיקולים זרים לעניין, של קואליציה ולא קואליציה.

אני מדבר על ההתנהגות הפרלמנטרית ההגיונית. כשחה"כ מירום התווכח בפעם הקודמת,

אמרתי לו; חגי, אם אין לנו רוב, עזוב, לא נגיש. להגיש אי אמון בפגרה סתם על

טירטור הכנסת, אין צורך בזה. יש לנו את 30 החתימות, אנחנו יכולים לעשות את זה,

וזה מספיק טוב. אנחנו לא צריכים אי אמון כדי ליפול בו בתקופת פגרה, זה לא

חשוב. אבל אני אומר לך, אדוני היושב ראש, כממונה על כבוד הכנסת, על הרצון

להגיע להפרדת רשויות אמיתית, אנחנו באים ואומרים, למה לנו להתווכח? למה לנו

ללכת? אם יהיה דבר אמיתי - אני לא אומר דבר לא אמיתי - מה ההגיון אם הוא עכשיו

או אחר כך?

דן תיכון;

אני מקבל את הצעתך שתלך לבג"ץ.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל היתה הצעה טובה. למה אתה לא רוצה לקבל את זה?



חיים רמון;

למה אני לא יכול לקבל את זה? כי היא מרעה את מצבי. אם הכנסת עכשיו תביע

את דעתה למעשה, אם אני אלך לבג"ץ עם 61, אז תגידו לי: סליחה, חוקקת--
דן תיכון:
אבל היו לך פעם 61, והתבזית.
חיים רמון:
ולכן אני אינני רוצה. מבהינתי עדיף המצב הקיים. אני פונה שוב בתחינה

ליושב ראש, שאם אין 61, אף אחד לא יעשה אי אמון בפגרה באופן פרקטי. אם כל

הוויכוח היה בינינו על 60-61, אני מוכן לשבת, יש על מה לדבר. אתה לא מוכן,

למדת מביבי. הוא אומר לפלשתינים: אתם מוכנים 14%?הם אומרים לו: כן, והוא

אומר: אבל אני לא מוכן. אתה שואל אם אני אהיה מוכן ואחר כך תגיד לי לא?
דן תיכון:
בשונה ממך, אני מוכן להמר שאני דיברתי בקדנציה פחות פעמים עם ביבי מאשר

אתה.
חי ים רמון:
לא אתה, דיברתי על חהייכ שטרית.

אני פונה ליושב ראש, זה לא לכבוד הכנסת, זה לא לטובתנו, אנחנו יכולים

לקבוע את כללי המשחק לאי אמון בפגרה, בלי שאף אחד יילך לבג"ץ. לא עולה על דעתך

שיהיו 61, ויש חוות דעת של היועץ שאפשר להגיש, ואנחנו לא נלך?
מאיר שטרית:
אני אומר לך שבג"ץ בשום מקרה לא ייתן לך אישור לכנס את הכנסת בפגרה על

הצעת אי אמון.
חיים רמון:
לא עולה על הדעת שהוא לא ייתן, בעיקר שהיועץ המשפטי לממשלה-
היו"ר רפאל פנחסי:
הוא לא יתערב.
דן תיכון:
שאלתי אותך שאלה. בניגוד לכמה מטובי חבריך, שאין לחם ניסיון בכנסת, אתה

הרי יודע לעשות הערכת מצב. אם אתה אומר: אני בלאו הכי אפנה לבג"ץ אם יהיו לי

61, אני אומר לך: אהלן וסהלן. אני יכול לעצור בעדך? הזמן שלך כבר עבר.
חיים רמון:
לא רק שאתה מופקד על כבוד הכנסת, גם על העניין של עיקרון הפרדת הרשויות,

ואני חושב אחרת ממך.
דן תיכון:
אבל אני אומר לך אהלן וסהלן, לך.

חיים רמון;

אבל למה אתה רוצה שאני אלך?
דן תיכון:
אותי חינכו להגינות בפוליטיקה. אני יושב כאן, מקיז את דמי ארבע שנים. אתם

עושים צחוק מאיתנו ארבע שנים, מביאים חוות דעת מכל העולם. אנחנו מקפלים את

הזנב שלנו והולכים הביתה.
חיים רמון:
כי לא היה לכם רוב.
דן תיכון:
לכאורה היה לנו רוב.
חיים רמון:
אף פעם לא היה לכם רוב.
דן תיכון:
היתה לכם ממשלת מיעוט כל הזמן.
חיים רמון:
הרי הגשתם אין סוף הצעות אי אמון בתא הזה.
דן תיכון:
גם אתם הגשתם.
חיים רמון:
אותו דבר.
דן תיכון:
הרבה פחות.
חיים רמון:
ביחס לממשלה הגשנו פחות ממה שהיינו רוצים.
היו"ר רפאל פנחסי:
חה"כ רמון, אני מודיע לך שבשעה 13:00 אני עובר לסעיף הבא.
מאיר שטרית:
רבותיי, אני לא רואה את הצורך לשנות את נוהגי העולם במשך חמישים שנה,

ולהביא הצעת אי אמון בפגרה. אני לא רואה את הצורך בעניין הזה. אני לא חושב

ששום הסדר קונייקטוארי מקרי יכול להביא לשינוי החלטה זאת. לדעתי בג"ץ לא יכול

להתערב בהחלטת כזאת. אם יש 61 אנשים שרוצים להפיל את הממשלה, יש להם זמן לעשות

את זה גם אחרי הפגרה, אם זה רציני. דווקא בתקופת הפגרה ייווצר רוב של 61 להפיל

את הממשלה? זה יותר מדיי קיצוני בשביל לחשוב שזה נכון. אני אומר שחרף כל זאת,

ניתן לזה צ'אנס. אני מוכן לתת לזה ציאנס מהכנסת הבאה, לא עם 61, אלא עם 60.

אתה רוצה עם 55 מהכנסת הבאה? בוא נעשה עם 55 מהכנסת הבאה. אני לא יודע מי יהיה

בממשלה. אני מוכן לקחת את הסיכון. קובעים דבר עקרוני, ולא מקרי לגופו של עניין

אם עכשיו יש התפתחות מדינית כזו או אחרת, ושאולי יש הזדמנות להפיל את הממשלה,

לכן עושים חקיקה בהתאם. לא תופרים חוק לפי מצב מקרי שבו נמצאת הממשלה, לטוב או

לרע. אני נגד זה. כמו שדיברנו פה בכנסת על האפשרות לבטל את חוק ההסדרים, אני

תמכתי בגישה שנקבע שבכנסת הבאה לא יהיה חוק הסדרים בכלל. מדוע? כי לא עושים

תיקון לגופו של עניין עכשיו, אלא עושים תיקון עקרוני להרבה שנים.
אמנון רובינשטיין:
שום ממשלה לא תסתדר בלי חוק הסדרים.
מאיר שטרית:
אנשים טוענים שכשהממשלה קודם הגישה חוק הסדרים, זה היה כשר וטוב.
שבח וייס:
חוק ההסדרים הוא חיוני. זה קישקוש.

הי ו"ר רפאל פנחסי;

חוק ההסדרים התחיל בתקופת מודעי זכרונו לברכה ב-1985.

מאיר שטרית;

חוק ההסדרים קיים. חרף זאת, אני מוכן לבטל את חוק ההסדרים. אם הממשלה

רוצה לעשות חקיקה, שתביא את זה לדיון רגיל בכנסת, ולא בחקיקה חפוזה. אפשר

לקבוע כחוק ההסדרים שיביאו רק את הנושאים שנוגעים ספציפית לנושא. היום הרחיבו

את זה.

חיים רמון;

החוק האחרון של ממשלת העבודה-
היו"ר רפאל פנחסי:
סליחה, אנחנו לא נדבר עכשיו על חוק ההסדרים.

מאיר שטרית;

אי אפשר לעשות תיקון עקרוני להצעת חוק כזאת על בסיס מצב רגעי. אני חושב

שלא נכון לעשות חקיקה כזאת. אני חושב שחקיקה רצינית צריכה לקחת בחשבון את

ההתפתחויות להרבה שנים, ולא לרגע המקרי הזה. אני יכול לתת לך שורה של הצעות

חוק עליהן החליטו פה, בוועדת הכנסת, שהקואליציה חשבה שזה לטובתה, ולמחרת,



כשהפכה לאופוזיציה, זה הפך לרעתה, ראה החלטות קורפו לגבי מספר חברי ועדות

כנסת, ועוד שורה ארוכה של החלטות. אני מציע שנהיה אחראים. אם הנושא היה רציני,

נחיל אותו מהכנסת הבאה.

צבי הנדל;

אני רוצה לומר בקיצור נמרץ שלוש נקודות. נקודה ראשונה, לדעתי הדיון נגמר

כבר לפני שתי ישיבות.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני אמרתי שאנחנו מזמינים את חה"כ אמנון רובינשטיין ומיכאל איתן.

צבי הנדל;

נקודה שניה היא שבניגוד לכנסות הקודמות, ברגע שאתה חייב שיצביעו 61, לא

מחוץ לארץ, אלא אתה צריך שיהיו בכנסת 61, אז זה לא דומה לשום דבר שהיה בכנסת

הקודמת. זה דבר אחר לגמרי.

הדבר האחרון, ושמחתי אם הבנתי נכון את רוח דבריו של חה"כ רמון, שהוא מוכן

בשביל להסיר ספק שלא עושים פה תרגיל פוליטי, שרק אם חותמים 61 חברים.

היו"ר רפאל פנחסי;

הוא אמר שהוא מוכן לדבר.

צבי הנדל;

בתנאים האלה אני חושב שמן הראוי ומן הנכון ללכת על זה, מה עוד שהיועצים

המשפטיים אומרים שזה ודאי אפשרי, גם לא לפי השינוי החדש. עכשיו, כשיש שינוי,

ואני צריך 61 חכ"ים, זה לא פשוט לגייס 61 חכ"ים. אם צריכים להחתים 61 חכי"ם,

אני חושב שאין פה שום זילות לכנסת, שום טירטור. אני חושב שזה כבוד לכנסת. אני

הייתי מציע שנקבע שעה ויום ונעשה הצבעות.

שבח וייס;

אני לכאורה במלכוד, ואני לא מתכחש לו. הדברים ידועים, אני חוזר על דברים

שיושב ראש הכנסת אמר. אני נתבקשתי לעניין בקדנציה שבה הייתי יושב ראש הכנסת,

ומתוך בדיקת הנושא עם מר שמואל יעקובסון זכרונו לברכה, משיחה שקיימתי עם מר

ליבאי ועם עוד מישהו, קבעתי את מה שקבעתי, למרות שהיועץ המשפטי לכנסת סבור

אחרת. זה היה, ואני גם באופן רטרואקטיבי לא חוזר בי. אני חושב שנהגתי נכון.

עכשיו יש מצב חדש, אולי, שלאורו צריך לבדוק את העניין. לא צריך להגיד שזה

פוליטי, כי מצחיק להגיד בכנסת שמשהו הוא פוליטי. פה גם בית השימוש הוא פוליטי.

גם אז הבקשה היתה פוליטית. זה מוסכם. חבל בכלל לדבר על כך. השאלה תיא אם יש

כאן איזשהו כיסוי או ארגומנטציה חוקתית, וכיוצא באלה, נוסף לשיקול הפוליטי.

ברור שאחד השיקולים שאז הנחו אותי ואת קודמיי, שממשלות במצב החוקתי

הקודם, תיאורטית, בפגרה, יכלו ליפול על קוצם של קולות שלא קיבלו כרטיס מהמגבית

היהודית המאוחדת לנסוע לכייף. כרגע, ברגע שחה"כ רמון אומר 61 חברי כנסת, שזה

ממש תואם חוק חדש שיש פה, הסיפור מתחיל לקבל טנדנציה אחרת. אני לא בטוח באופן

מוחלט, אבל יש פה משהו, כי המקריות לא קיימת יותר.

לכן, יש כאן שתי דרכים. הדרך של הליכה לבג"ץ היא תמיד פתוחה, גם יושב ראש



הכנסת אמר כך, וגם אני הייתי מגיב באותה צורה. בכל פעם שחברי כנסת היום אומרים

שיילכו לבג"ץ, אני הייתי אומר שיבואו אליי ויקבלו יעוץ חינם. יש פה דרך לקבל

את העיקרון, מכיוון שמדובר על 61, והמקריות איננה, ומכיוון שקשה להעלות על

הדעת שממש 61 חברי כנסת יחתמו באופן אמיתי. צריך לחשוב איך זה יהיה אמיתי,

צריך אולי לחשוב על איזשהו מנגנון חדש. זה משנה את המצב במידה לא מבוטלת לעומת

התקופות הקודמות, לא רק שלי, אלא של כל קודמיי, שבאופן לגמרי מקרי אפשר להפיל

ממשלה, רק על סמך העובדה שהציבור פזור בגולה. איך נבטיח שזה יהיה באמת 61? אני

הייתי אומר לא חתימות מראש למשל. ליצור מנגנון שבאים לחדרו של יושב ראש הכנסת

וחותמים, או מנגנונים שיבטיחו את זה. אם הדבר הזה יקבל תנופה שזה צודק, מול

המצב החדש פה לא צריך את הכנסת הבאה. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, אני חושב שנהגתי

נכון לגבי הכנסת הקודמת, וקודמיי נהגו נכון, ואני לוקח את האחריות על מה

שעשיתי אז, גם רטרואקטיבית.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. חה"כ רובינשטיין, בבקשה.
אמנון רובינשטיין:
תמיד יש חשד שאדם הולך לפי נטייתו הפוליטית, ולכן אני מביא את עמדתי כפי

שכתבתי אותה לפני שהעניין היה בכלל נדון בכנסת, פעם כשהייתי בממשלה, ופעם

כשהייתי באופוזיציה, בשתי מהדורות. אני חושב באופן עקרוני שתקנון הכנסת לא

יכול למנוע את הסמכות הטבועה ביסודה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה בכל עת

ובכל שעה. אני יכול לתת דוגמאות שבהן אי אפשר להמתין, למשל אם הממשלה מחליטה

על פעולה מדינית מסויימת, מלחמה, והמליאה מתנגדת לכך, ואז אי אפשר לדחות

לשלושה חודשים. יש סמכויות שטבועות בכנסת, ותקנון, מעצם טבעו, לא יכול לגרוע

מהן. לכן אני כותב בשתיים או שלוש המהדורות האחרונות, וגם הבאתי את עמדתו של

פרופ' ברק שאז לא היתה ידועה כל כך, שגם אם הכוונה של התקנון זה להוציא מסדר

היום הצעת אי אמון, התקנון לא יכול לעשות את זה. לדעתי יש סמכות לכנסת להביע

אי אמון בממשלה, והבעתי דעתי זו גם כשהייתי באופוזיציה, וגם כשהייתי שר

בממשלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. אדוני היושב ראש, בבקשה.

דן תיכון;

חה"כ רמון, תמיד מרגיז אותי שבאים חברי כנסת ומשנים את עמדתם העקרונית על

פי המצב שבאותו רגע. אני לא מקבל את העובדה שלא היה מצב שבו לממשלה לא היה

רוב. כשאני אומר שלממשלה לא היה רוב, המשמעות היא שהיו 61 קולות להפיל אותה.

זה היה בדיוק לפני שאתה נכנסת לכנסת, היה מצב כזה במדוייק, כשקנו את שני

החבריה האלה. אז הם צרפו את יובל נאמן ואת יגאל הורביץ, עם בן פורת. דיין נפטר

אז, אם אתה זוכר, ונכנס בן פורת.

חיים רמון;

לכן לא היה המצב שאתה מתאר.

דן תיכון;

היה. אני זוכר איזו אנהת רווחה נשמעה כשהגענו לפגרה באותה תקופה. זה היה

מצב כמו שאתה מדבר עליו. אילו הייתי יכול להתייחס לדבריך כאילו המצב השתנה,

אבל החלק היחידי שאני מסכים לו בחוות הדעת של מר ענבר, עוסק דווקא בנושא הזה,

האם יש הבדל בין שני המצבים.



שבח וייס;

מה אתה אומר מול הקביעה שאז אפשר להפיל את הממשלה עם רוב של 61?
דן תיכון:
גם אז אי אפשר. קובע מר ענבר שמבחינה מהותית-

היו"ר רפאל פנחסי;

חה"כ שטרית, אני רוצה לקרוא לאנשים להצבעה.
מאיר שטרית:
אני מבקש התייעצות סיעתית.
חיים רמון:
אני אומר שמכיוון שאנחנו יוצאים לפגרה בעוד שבועיים, אני קורא ליושב ראש

במסגרת ההגינות של חברי הכנסת, שההצבעה על בקשתו להתייעצות סיעתית תתקיים לא

יאוהר ממחר. אם היא לא תתקיים מחר, לא התקבלה בקשתו להתייעצות סיעתית, אלא

התקבלה בקשתו לדחות את ההצבעה.
היו"ר רפאל פנחסי:
חה"כ רמון, מי כמוך יודע שאחרי התייעצות סיעתית תבוא רביזיה, ואחרי

רביזיה יבוא עוד תרגיל אחר. יכול להיות שבעקבות התייעצות סיעתית תגיעו לפשרה

ביניכם, ואז נוכל לעשות את זה ברוח מובנת. אני לא רוצה כרגע להודיע מתי הישיבה

הבאה. אני הבנתי את דבריך. אני לוקח בחשבון שהכנסת יוצאת לפגרה בעוד 14 יום.

אפילו אם נניח את זה תוך 24 יום, היושב ראש צריך להכניס את זה לסדר היום. אם

הוא לא יכניס, זה בלאו הכי יידחה.
חיים רמון:
לזה יש לי פתרון.
דן תיכון:
אני שוב פעם חוזר להצעתי, שלצערי לא שמעתי התייחסות אליה מחה"כ רמון.

ללכת לבג"ץ תמיד אפשר, ובכל רגע, ויש אנשים שהלכו היום.

חיים רמון;

אתה מציע לי להרע את מצבי, ואני לא עושה את זה, כי אם אני מסכים להצעתך,

אני חוסם לעצמי את הדרך לבג"ץ, ואני לא ארע את מצבי. אני באתי לפה -לשפר את

מצבי. אתה רוצה שאני ארע אותו? אני משחק בקלפים גלויים.

דן תיכון;

הבנתי. אדוני היושב ראש, המצב הזה היה קיים במדוייק מלהיפך, ואז הטוען

העיקרי היה חה"כ מיכאל איתן. אני הייתי בסך הכל לבלר אז. בסוף בסוף הוא העלה

את ההצעה שאני הצעתי לחה"כ רמון. הוא אמר: אתם יודעים מה? אתם טוענים לוותק,

למינהג, אז מהכנסת הבאה.
חיים רמון:
הכנסת הבאה זה עכשיו.
דן תיכון:
אני לא יודע מה קרה לחה"כ איתן.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני זימנתי אותו לישיבה, ומשום מה הוא לא הגיע.
דן תיכון:
אי אפשר לסיים את הדיון הזה בלי לשמוע אותו. שמעתי את חה"כ רובינשטיין

ותמהתי. הוא השתתף אז בהתייעצויות. אני עומד על כך שיבוא לכאן חה"כ מיכאל

איתן.



ד. הצעת חוק היועץ המשפטי לכנסת, התשנ"ז-1997 הצעת חה"כ חגי מירום - הכנה

לקריאה ראשונה.

היו"ר רפאל פנחסי;

בבקשה.

דן תיכון;

לגבי היועץ המשפטי לכנסת, יש לי הרבה מה לומר. בימים אלה נוצר מצב הדש

לגמרי.
היו"ר רפאל פנחסי:
בעקבות הבג"ץ של דרעי.

דן תיכון;

אני לא רוצה להשתמש בשמות. נוצר מצב מעניין מאין כמותו. במה דברים

אמורים? קיבלה ועדת הכנסת ההלטה, אני לא יודע מהי, כי כל המאמרים שנכתבים,

מתייחסים להחלטה שאומרת שוועדת הכנסת סירבה להסיר את חסינותו של חבר הכנסת

דרעי. קראתי בעיתון שהיועץ המשפטי לממשלה החליט פתאום לא להגן על הכנסת ברגע

של מחלוקת, והוא הצטרף לצד השני. הוא לא חשב שיש יושב ראש כנסת שצריך לתאם

איתו החלטה מהפכנית כזו, כי נדמה לי שזו הפעם הראשונה בהסטוריה שיועץ משפטי

לממשלה מחליט שהוא לא מגן על הכנסת. לא רק שהוא לא מגן, זה בסדר, אני מכבד את

החלטתו, אלא שהוא מצטרף לצד השני, אבל הוא גם לא טורח להודיע ליושב ראש הכנסת

שאכן כזה המצב. הוא מסתפק באיזה דיון פנימי שמתקיים אצלו, והוא חושב שזה מינהל

תקין.
חגי מירום:
אדוני היושב ראש, לא מזמן היה לך מה להגיד על בית המשפט העליון, ועכשיו

אתה רוצה שהכותרות של מחר תהיינה גם בינך לבין היועץ המשפטי לממשלה? יכול

להיות שיש לך טענה רצינית, אבל האופן שבה אתה אומר אותה, עלול ליצור מחר עימות

עם היועץ המשפטי. זה לא עניין של לא לפחד, זה עניין שאתה מייצג פה את כולנו.

קריאה;

אז אסור לו להגיד את דעתו?

חגי מירום;

לא שאסור לו להגיד את דעתו, אבל הוא צריך להגיד אותה בזהירות.

דן תיכון;

אני מייצג מצב אובייקטיבי פרוצדורלי. אני מכבד את ההחלטות שלו. אני,

מינהלתית, לא נוהג כך. כשאני מקבל החלטה מהפכנית, אני קורא לאנשים ומסביר להם

למה קיבלתי אותה. כך אני נוהג.

דו ידה לחמן-מסר;

היועץ המשפטי של הכנסת היה בדיון.



דן תיכון;

הוא היה. אני הרי אומר שהיתה התייעצות פנימית אצלכם, ואליה הוזמן היועץ

המשפטי של הכנסת, והוא גם אמר לי. אני אמרתי שאני לצורך העניין מבקש להפגש עם

היועץ המשפטי לממשלה. לצערי הרב אני לא מצליח. כבר עברו למעלה משבועיים וחצי,

ואני לא מצליח להפגש איתו. כנראה שיש לו שיקולים משלו, שאני מכבד אותם. אני

נוהג אחרת. יכול להיות שהוא לא מעריך אותי, ויכול להיות שהוא חושב-

חגי מירום;

אי ן דבר כזה.

דן תיכון;

אני נוהג כך. לגופו של עניין, לצערי הרב, בשל אי הבנה ביומנים, נמצא אצלי

כאן השגריר החדש של אוקראינה, והוא כבר ממתין לי רבע שעה. אני אפגש איתו,

ולאחר מכן ארד.

חגי מירום;

אדוני היושב ראש, אני חושב שאני מכיר את הסוגיות שמטרידות את יושב ראש

הכנסת. עמדותיך בשתיים-שלוש נקודות קריטיות יכובדו כאן. היות שאנחנו עומדים

בהכנה לקריאה ראשונה, אז אני מציע שזה לא יעוכב.

דן תיכון;

אבל לפני שאתה מצביע, אני עדיין רוצה לעבור איתך על החוק, שמא יתעורר ספק

ספקא. אספר לך סיפור דומה. יש מצב דומה באשר לחוק שעוסק בהקמת מועצה מייעצת

ליד נגיד בנק ישראל. אני בא ליושב ראש ועדת הכספים ואומר לו: שמע ידידי, זה

עבר את הקריאה הטרומית, בוא נעביר את זה בקריאה ראשונה, ואחר כך נתווכח בין

שניה לשלישית. מניסיוני אני בוועדת הכספים, אני יכול לומר לך שבין קריאה

טרומית לקריאה ראשונה, לא עשינו כלום. העברנו את זה ישר, ואמרנו שעיקר האמון

יתקיים בין קריאה ראשונה לשניה. כך נהגנו, אבל בכנסת הזאת פתאום הפחד הזה

במעבר מן הטרומית לראשונה הוא כזה גדול, שלא הצלחתי. הוא אומר; שמע, אני מפחד,

קריאה ראשונה זאת כבר התחייבות. אין שום התחייבות, אני לא מפחד, אבל אני רוצה

אמת מידה אחידה בכנסת, אם אפשר.

חגי מירום;

אז ללכת לשיטה שאתה חושב שהיא לא ראויה?

דן תיכון;

לא, התייחסתי להערתך שנעביר את זה לקריאה ראשונה.

חגי מירום;

אומר לך מה אני מציע. הייתי מציע שהוועדה תסיים את הדיון, ואני אעלה אליך

עם הנוסח.



דוידה לחמן-מסר;

מאחר שיושב ראש הכנסת ציין שהנושא נודע לו מהעיתון, אני רוצה רק לציין

שהיועץ המשפטי לממשלה לא הצטרף לעמדת המשיבים בעתירה. היועץ המשפטי לממשלה אמר

את דברו בסוגיה מסויימת, ואני פשוט רוצה לדייק, שבתצהיר התשובה של היועץ

המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון יש הבהרה-

דן תיכון;

קראתי שהוא הצטרף.

דו ידה לחמן-מסר;

סליחה, אתה קראת בעיתון, אבל במציאות הוא חזר על עמדתו בפני הוועדה, והוא

לא הצטרף.

דן תיכון;

אבל אחר כך הוא הצטרף.

דו ידה לחמן-מסר;

הוא לא הצטרף.

דן תיכון;

אז אנחנו חיים בטעות.

דוידה לחמן-מסר;

נכון, כי זה מהעיתון. ההצעה הזאת מדברת על אותו מצב שהיועץ המשפטי לממשלה

ייצג את הכנסת בערכאות, והוא רשאי להסתייג-

דן תיכון;

מדוע הוא מתחמק?
דוידה לחמן-מסר:
אני לא חושבת שהוא מתחמק. אני חושבת שהדברים הם בינך לבין היועץ המשפטי

.. לממשלה, ולא הייתי רואה בזה עניין של התחמקות, אם יורשה לי להעיר.
היו"ר רפאל פנחסי:
נקבל את ההצעה של עו"ד ביטון ונעבור סעיף סעיף. ישנה הבנה על רוב

הסעיפים, אבל יש שני סעיפים שעדיין שנויים במחלוקת, תקופת פרישתו ותקופת שכרו.
משה בוטון:
הצעת חוק הכנסת (תיקון - היועץ המשפטי לכנסת). התשנ"ח-1998

1. (א) לפני סעיף 1 לחוק הכנסת, (התשנ"ד-1994) (להלן - חוק הכנסת), תבוא
הכותרת:
"פרק אי - פתיחת הכנסת".

(ב) לפני סעיף 3 לחוק הכנסת, תבוא הכותרת:

"פרק ב' - ועדות הכנסת".

(ג) לפני סעיף 6 לחוק הכנסת, תבוא הכותרת:

"פרק גי - בחירת נציגי הכנסת לוועדות מינויים"

2. אחרי סעיף 6 לחוק הכנסת יבוא:

"פרק ד' - היועץ המשפטי לכנסת

7. (א) לכנסת יהיה יועץ משפטי.

(ב) היועץ המשפטי לכנסת -

(1) יעניק יעוץ משפטי לכנסת ולמוסדותיה בכל עניין הנוגע לסמכויותיהם

ותפקידיהם;

(2) יסייע לחברי הכנסת בכל עניין שבתחומי עבודת היועץ המשפטי" - פה מוצע

לתקן על דעת משרד המשפטים: "יסייע לחברי הכנסת בכל עניין הנוגע לכנסת והנובע

מחברותו בה, לרבות בניסוח...". זה שיפור הנוסח.

(3) יפעל לתקינות הליכי החקיקה בכנסת;

)4( ייצג את הכנסת בערכאות והוא רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה לסתייע

לשם כך בפרקליטות המדינה;

(5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי דין." - במקום: ייעל פי דין",

יהיה: "על פי חוק".
מאיר שטרית:
מה זה: "יפעל לתקינות הליכי החקיקה בכנסת"?
משה בוטון:
הכוונה היא שהוא יוציא חוזרים והוראות איך מתנהגים-
מאיר שטרית:
אני מציע לכתוב: "ייעץ בענייני הליכי החקיקה בכנסת".



חגי מירום;

"ייעץ בכל עניין הנוגע להליכי החקיקה בכנסת".

היו"ר רפאל פנחסי;

"ייעץ בכל עניין הנוגע להליכי החקיקה בכנסת".
משה בוטו ן:
סעיף 7 נשאר כפי שהוא.

מאיר שטרית;

בסעיף הקודם 7(ב) הכל הוא לגבי חברי הכנסת, אבל היועץ המשפטי מייעץ גם

ליושב ראש הכנסת?

משה בוטון;

אבל יושב ראש הכנסת הוא גם חבר כנסת.

מאיר שטרית;

היושב ראש הוא מוסד בכנסת?

דוד לב;

כן.

מאיר שטרית;

אם יושב ראש הכנסת לדוגמא, מוציא מכרז, איפה זה כתוב?

דו ידה לחמן-מסר;

"יעניק ייעוץ משפטי לכנסת ולמוסדותיה, בכל עניין הנוגע לסמכויותיהם

ולתפקידיהם".

מאיר שטרית;

הוא כפוף ליושב ראש הכנסת?
משה בוטון:
הוא כפוף מינהלית, לא מקצועית.

מאיר שטרית;

לגבי סעיף 7, מי כשיר להתמנות כשופט בית המשפט העליון?



משה בוטון;

מי שיש לו עשר שנות ניסיון, כלומר, שהוא עורך דין לפחות עשר שנים, ולא

שלוש שנים.

סעיף 8 (א): "היועץ המשפטי לכנסת ייבחר על ידי ועדה של שבעה חברים (להלן

- ועדת הבחירה), ברוב של לפחות חמישה מחבריה". - הייתי אומר: "ברוב של חמישה

מחבריה לפחות".

"(ב) חברי הוועדה יהיו יושב ראש הכנסת" - במקום: "נשיא בית המשפט העליון

ושופט נוסף של בית המשפט העליון", אני מציע: "שני שופטים של בית המשפט

העליון".
היו"ר רפאל פנחסי:
יותר טוב.
מאיר שטרית:
אני לא מסכים עם זה. יועץ משפטי הוא עובד של הכנסת, הוא לא עובד של בית

המשפט העליון. הוא צריך להבחר על ידי הכנסת, ולא על ידי שופטי בית המשפטי

העליון.
חגי מירום:
בטח, אולי גם במליאה?...
מאיר שטרית:
נכון, כך צריך להיות.
היו"ר רפאל פנחסי:
בנוסח המקורי של ההצעה היו שלושה שופטי בית המשפט העליון. אנחנו התפשרנו

וירדנו לשניים.
מאיר שטרית:
אדוני היושב ראש, אני רוצה להבין, איך נבחר היועץ המשפטי של הכנסת?
היו"ר רפאל פנחסי:
מדובר פה על שניים מתוך שבעה חברים. זאת אומרת, שני אלה יכולים להיות

במיעוט, ויש חמישה אחרים מולם. החלטנו פה שיהיו שלושה יושבי ראש ועדות, שזח לא

היה בהצעה הראשונה. הרוב בוועדה הם חברי כנסת, אבל כדי שזה יקבל מעמד נכבד

מבחינה ציבורית, חשבנו ששני שופטים מבית המשפט העליון מתאימים לכך, כי הם

במעמד שהם מורמים מעם, ויותר ניטרליים, כי הם לא פוליטיקאים. היתה הצעה של פה

אחד, ואנחנו אמרנו שלא, אלא שיהיו 52.
מני מזוז:
עומדת על הפרק ועדת שמגר שאמורה להמליץ על דרכי מינוי של היועץ המשפטי

לממשלה, וזה יהיה, קרוב לוודאי, בשיטה דומה. זה בא לקבוע שלמרות שהיועץ המשפטי

לממשלה הוא של הממשלה, שהיא לא זאת שתבחר אותו, ואותו דבר לגבי היועץ המשפטי



לכנסת, לתת להם איזשהו מעמד עצמאי מחוזק משל עצמם, ולא כפקיד רגיל של הממשלה

או של הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

סליחה, יש פה חמישה חברי כנסת. יושב ראש הסיעה הגדולה, יושב ראש הכנסת,

שלושה יושבי ראש ועדות, כלומר, חמישה שהם מהכנסת ושני שופטים עליונים.

מאיר שטרית;

אני חושב שיש פה ערוב תחומים, שמערבים את בית המשפט העליון בקביעת מינוי

של הכנסת. אני לא בטוח שזה נכון.

מני מזוז;

מערבים את הכנסת לבחור שופטים.
מאיר שטרית:
זה נכון, אבל הפוך לא.
מני מזוז:
למה הפוך לא?

מאיר שטרית;

מסיבה פשוטה, למינוי בית המשפט העליון או מינוי שופטים, יש כל מיני שיטות

בחירה בעולם. אם צריך לבחור מישהו, אז יש ועדה שרוב בה שייך למשרד המשפטים-

מני מזוז;

ברוב העולם הרשות המבצעת בוחרת שופטים, בישראל גם הרשות המחוקקת.

מאיר שטרית;

תראה לי עוד פרלמנט אחד בעולם ששופטים עליונים ממנים את היועץ המשפטי של

הפרלמנט.

היו"ר רפאל פנחסי;

מה ההצעה שלך?
מאיר שטרית:
אני לא יודע.

חגי מירום;

בוא נעביר את זה ונחשוב.

היו"ר רפאל פנחסי;

בסדר, בוא נתקדם, וזה בסימן שאלה. בשבוע הבא אתאם עם יושב ראש הכנסת.
חגי מירום:
נלך אליו.

משה בוטון;

8(ג) "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ובלבד שלא יובא עניינו של מועמד לדיון

בפניה, אלא לאהד שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות, כמקובל לגבי מועמד

לכהונת שופט". אנחנו רוצים שיהיה כתוב: "בדומה לנוהג המקובל לגבי מועמד לכהונת

שופט בשינויים המחוייבים".

היו"ר רפאל פנחסי;

במקום "כמקובל" יהיה "כנהוג"?

משה בוטון;

כן.

היו"ר רפאל פנחסי;

בסדר.

משה בוטון;

ו"בשינויים המחוייבים".

היו"ר רפאל פנחסי;

למה "בשינויים המחוייבים"? "כנוהג..." זה מספיק.

משה בוטון;

9. "תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, אך

ניתן למנותו מחדש לתקופות כהונה נוספות".
חגי מירום:
היתה פה הצעה ללכת לשבע שנים, וזה עוזר. יכול להיות שזח נכון, כי הוא

משרת והוא יוצא, ולא צריך לחלות את פניו של אף אחד.
משה בוטו ן:
אבל אדם רוכש מיומנות, נכנס לעניינים-
היו"ר רפאל פנחסי:
אני הצעתי שבע שנים, אבל אמרו לי שמכיוון שהוא רוכש ניסיון, חבל לא לתת

לו אפשרות להבחר שוב.



דוידה לחמן-מסר;

צריך לכתוב: "...אך ניתן למנותו מחדש באותה דרך בה מונה, לתקופות כהונה

נוספות".
משה בוטון:
10. "שכרו של היועץ המשפטי לכנסת יהיה" - במקום: "כשל שופט בית המשפט

העליון", אני מציע: "כשל היועץ המשפטי לממשלה", ושידובר רק על שכר ולא על

מעמד.
הי ו"ר רפאל פנחסי:
ביקשנו אז שיהיה כתוב: "פרט לשבתון", וזה גם חסר פה עכשיו.
משה בוטון:
לא. רק השכר.
היו"ר רפאל פנחסי:
וההשוואה ליועץ המשפטי לממשלה מוסכמת?
משה בוטון:
כן. יתר תנאי עבודתו יהיו כשל חבר כנסת, ולכן לא צריך לכתוב שבתון, כי

לעובד כנסת אין שבתון.
חגי מירום:
תכתוב: "יתר תנאי עבודתו לרבות תנאי פרישתו יהיו כשל עובד הכנסת".
היו"ר רפאל פנחסי:
בסדר.

11. "במילוי תפקידיו לא יונחה היועץ המשפטי לכנסת אלא על ידי החוק".

12. "במהלך תקופת כהונתו לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים".
היו"ר רפאל פנחסי:
היתה הצעה ששכרו יהיה כשכרו של יושב ראש הכנסת, אבל שקל אחד פחות, כדי

שהוא לא יעלה עליו. איך זה נראה לכם?
משה בוטון:
לא נראה לנו, מפני שאנחנו באותה היררכיה.
היו"ר רפאל פנחסי:
חה"כ מיכאל איתן, איפה היית?
מיכאל איתן:
רק עכשיו התחלפתי עם חה"כ סילבן שלום.

היו"ר רפאל פנחסי;

העברנו את הסעיף לשבוע הבא, מכיוון שלא הגעת.

מיכאל איתן;

אני לא מייצג עמדה סיעתית. אני מאמין שצריך לעשות שינוי, אבל אני רוצה

שזה יהיה הוגן ויחול מהכנסת הבאה, ושיהיו 61.
דוד לב:
ההשוואה לשכרו של יושב ראש הכנסת היא בלתי אפשרית, כי יהיה מצב שבו היועץ

המשפטי לכנסת ירוויח יותר מי ועצים משפטיים אחרים בכנסת שמוגבלים לשופטים

מחוזיים, אבל מרוויחים יותר מיושב ראש הכנסת. איך אתה פותר את זה?
היו"ר רפאל פנחסי:
מה שמר לב אומר הוא שיקול, מפני שאם היועצים האחרים מקבלים כשופט מחוזי,

ושופט מחוזי מרוויח יותר מיושב ראש כנסת, אנחנו לא יכולים להוריד לו בשכר.

חגי מירום;

זה מוציא אותי מהכלים שזה בכלל עומד כך. אני לא מבין את העניין- שקובעים

את רמתו, דרגתו של האדם לפי השכר שהוא מקבל. הגבלנו אתכם, את המשפטנים,

למשפטנים שנמצאים במערכות חיצוניות.

דוד לב;

אבל אתה תהיה פה בפרדוקס.

דו ידה לחמן-מסר;

אי אפשר לקבל את ההצעה הזאת.

היו"ר רפאל פנחסי;

חה"כ מירום, אני מוכן לשכנע את היושב האש, יחד איתך, אם תרצה, כי לא יכול

להיות שהוא מקבל היום יותר, ונוריד לו בשכר.



משה בוטון;

12. "במהלך תקופת כהונתו לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים

הפוליטיים".

13.(א) "כהונת היועץ המשפטי לכנסת תסתיים באחת מאלה:

(1) בתום תקופתה;

(2) בהתפטרותו או בפטירתו;

(3) בהעברתו מכהונתו."

היו"ר רפאל פנחסי;

איך מעבירים אותו מכהונתו?
משה בוטון:
זה כתוב בסעיף (ב): "היועץ המשפטי לכנסת לא יועבר מכהונתו, אלא על פי

החלטת ועדת הבחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט העליון-, ושנתקבלה

ברוב של חמישה חברים לפחות".

דוידה לחמן-מסר;

צריך למחוק את: "נשיא בית המשפט העליון".
היו"ר רפאל פנחסי:
אז מה נכתוב?
משה בוטון:
"היועץ המשפטי לכנסת לא יועבר מכהונתו, אלא על פי החלטת ועדת הבחירה לפי

הצעת יושב ראש הוועדה, או שלושה מחבריה, ושנתקבלה ברוב של חמישה חברים לפחות".
דוידה לחמן-מסר:
נניח שיש מצב שיושב ראש הכנסת לא רוצה להדיח את היועץ המשפטי לכנסת.

לעומת זאת-
היו"ר רפאל פנחסי:
אני חושב שזה הגיוני בהחלט שיושב ראש הוועדה או שלושה חברים. אני מקבל את

ההצעה הזאת.
משה בוטון:
14.(א) "תקן לשכת היועץ המשפטי לכנסת יאושר על ידי ועדת הכנסת; התקן

יכלול, בין היתר, יועצים משפטיים לוועדות הכנסת.

(ב) דין עובדי לשכת היועץ המשפטי לכנסת, כדין שאר עובדי הכנסת".
דוד לב:
יש פה בעיה, כי את תקציב הכנסת מאשרת ועדה מיוחדת לתקציב הכנסת.



משה בוטון;

סליחה, התקן זה משהו אחר.
דוד לב:
תקן הוא מכלול של כל ההלטות הכנסת, ובכלל זה היועץ המשפטי. כל תקן הכנסת

מאושר באותה ועדה.
משה בוטון:
כתוב: "תקן לשכת היועץ המשפטי יאושר על ידי ועדת הכנסת".
דוד לב:
הוועדה המיוחדת לעניין תקציב הכנסת, שמורכבת מוועדת הכנסת וועדת הכספים,

היא שמאשרת את תקציב הכנסת, ובכלל זה את תקן עובדי הכנסת, ובכלל זה את תקן

היועץ המשפטי.
היו"ר רפאל פנחסי:
זו ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת הכנסת. זה לא הנוסח שאנחנו סיכמנו

בפעם הקודמת. בפעם הקודמת זה היה בלי היועצים המשפטיים.
משה בוטון:
זה הנוסח שאישרנו בפעם הקודמת.
היו"ר רפאל פנחסי:
בנוסה הקודם היה כתוב ש"העובדים המקצועיים בלשכת היועץ המשפטי לכנסת,

יסייעו לו בכל הנוגע לתפקידו".
משה בוטון:
את זה מחקנו.
היו"ר רפאל פנחסי:
למה?
משה בוטון:
מפני שזה מיותר. לא שינינו פה שום דבר.
דוד לב:
יכולה להיות פה סתירה בין שתי ועדות.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני מציע: "על ידי ועדת התקציב של הכנסת".



משה בוטון;

מי שמאשר את התקן וקובע שצריך את מה שצריך, זוז יושב ראש הכנסת היום. אהרי

שהוא קבע מה שצריך, הוא הולך לוועדת התקציב המשותפת, ומקבל אישור על כך. זה מה

שעשינו פה.

דו ידה לחמן-מסר;

השאלה היא מיהו הגוף המקצועי להחליט כמה אנשים צריך?
הי ו"ר רפאל פנחסי:
זה תלוי בההלטת ועדת התקציב.
דוידה להמן-מסר:
מי מכין את ההצעה?
היו"ר רפאל פנחסי:
הגזברות.

משה בוטון;

יושב ראש הכנסת יכול להגיד: לי מספיקים שלושה יועצים משפטיים. הוא יעביר

את זה לוועדת התקציב, ויאשרו לו שלושה. אני רוצה שגוף של ועדת הכנסת, שהוא גוף

מקצועי שמפקח על פעילות הכנסת ויודע מה הצרכים של הכנסת, שהוא יקבע את התקן.
חגי מירום:
נקבע את ועדת הכנסת, ונראה מה יהיה הלאה.
היו"ר רפאל פנחסי:
נעבור הלאה להוראות מעבר. נלך לפי גירסה ב'.
משה בוטון:
גירסה בי: "מי שכיהן כיועץ המשפטי לכנסת ערב תהילתו של חוק זה...".
חגי מירום:
אני מציע גירסה משופרת לגירסה בי. אני נכנעתי לגירסה בי. אני לא מאושר

ממנה, אבל בשיחה עם יושב ראש הכנסת הצעתי שאפשר יהיה להאריך על פי -
היו"ר רפאל פנחסי:
על פי ועדת המינויים. זה כתוב בסעיף הקודם.
חגי מירום:
לא, להאריך עד מעבר לגיל הפרישה בהסכמת יושב ראש הכנסת או על פי המלצתו.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא, על פי הוועדה.

חגי מירום;

או על פי הוועדה.

דוידה לחמן-מסר;

מי יגיש את ההצעה לוועדה להאריך את הכהונה? יש מאין היא תדון בזה? זה מה

שאתה מציע?
היו"ר רפאל פנחסי:
לא. אני מקבל את ההצעה של חה"כ מירום שיש אפשרות להאריך במידה שיירצו,

אבל מי שיוכל להציע להאריך זה יכול להיות יושב ראש הכנסת או שלושה חברים

מהוועדה, אבל הוועדה תדון בזה, ולא אף אחד אחר. זה כמו בחירה מחדש.
משה בוטון:
פה מדובר על מי שמכהן כרגע.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני יודע. אני לא מוכן לתת ליושב ראש הכנסת את הסמכות לבד.

דוידה לחמן-מסר;

היושב ראש הציע הצעה מאוזנת.

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה היא שיש אפשרות להאריך לתקופה נוספת אחרי גיל פרישתו, לפי הצעתו של

יושב ראש הכנסת, או שלושה מחברי ועדת המינויים, שהמינוי להארכה יבוא לוועדת

המינוי ים.

חגי מירום;

שיאושר על ידי אותה ועדה.

הי ו"ר רפאל פנחסי;

נכון.

משה בוטון;

הכוונה היא מעבר לגיל פרישה?

הי ו"ר רפאל פנחסי;

כן, אחרי גיל פרישה, במקרה שירצו להאריך את כהונתו. יושב ראש הכנסת יכול

להציע את זה, או שלושה חברים מקרב חברי הוועדה. הם יביאו את זה לדיון בוועדת

המינויים, ואם יחליטו שמאריכים, אז יאריכו,

ו



בכל אופן, גירסה א' נמחקה, ויש גירסה אחת שהיא הוראת מעבר. אנחנו כותבים

כך: "מי שכיהן כיועץ המשפטי לכנסת ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו כאילו נתמנה

לכהונת היועץ המשפטי לכנסת לפי חוק זה, ביום תחילתו ועד ליום פרישתו לקיצבה על

פי חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970, אך ניתן להאריכה

לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וזאת על פי הצעת יושב ראש הכנסת או שלושה

חברי ועדת הבחירה, ושנתקבלה על ידי חמישה מחבריה לפחות".
דוד לב:
זה כמו מינוי חדש.
היו"ר רפאל פנחסי:
נכון.
משה בוטון:
יש לי פה בעיה, רק לשקילה, אדוני היושב ראש. במקום על ידי יושב ראש

הכנסת, שזה בעייתי, אני הייתי מציע על ידי ועדת הכנסת או שלושה חברי הוועדה.

אסביר למה, כי הרכילות תהיה שהיועץ המשפטי של הכנסת כל הזמן נותן חוות דעת

לטובת היושב ראש, כדי שהוא יציע להאריך לו.
חגי מירום:
אם יהיה מצב כזה, יש שם כמה חברים בוועדה שאם הם יראו שהיועץ הוא "פודל"

של היו"ר, אז הם לא יקבלו את זה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים