ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 174

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. וי בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998) שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; רפאל פנחסי - היו"ר

חיים אורון

רפי אלול

נעמי בלומנטל

משה גפני

עבד אלמאלכ דהאמשה

צבי הנדל

שבח וייס

רחבעם זאבי

חגי מירום

מאיר שטרית

מוזמנים; דן תיכון - יו"ר הכנסת

אריה האן - מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן " "

שמריהו בן-צור

שמואל הלפרט

חנן פורת

אברהם פורז

אופיר פינס-פז

חיים רמון

אריאלה קלעי - משרד המשפטים

שמעון שטיין - משרד ראש הממשלה

יועץ משפטי; צבי ענבר

מנהלת הוועדה; אתי בן-יוסף

קצרנית; אסתר אלפיה

סדר-היום; 1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר היום.

2. השגה לתיקון סעיף 112 לתקנון בדבר הדיון בנושא בוועדה.

3. הצעת חה"כ חיים רמון לתיקון סעיף 37 לתקנון - בדבר

הצעה להביע אי-אמון בראש הממשלה בכנס מיוחד.

4. פניית יושב ראש ועדת העבודה והרווחה בדבר טענה של חריגה

מגדר נושא הצעת חוק שירות לאומי (הטבות לבת בשירות

לאומי), התשנ"ח-1998 - הצבעה.

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

היו"ר רפאל פנחסי;

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון שעל סדר היום:

ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

הערעור הראשון של חבר-הכנסת אברהם פורז בנושא: "סיבסוד לימודי המשפטים של

מרגלית הר-שפי על ידי משרד הדתות".

חבר-הכנסת פורז, בבקשה. אני רק רוצה להזכיר שסגן שר הדתות הכחיש זאת.
רפי אלול
אדוני היושב ראש, חבר-הכנסת פורז הוא הדובר שלנו.
היו"ר רפאל פנחסי
יש שמונה הצעות.
אברהם פורז
לדעתי, הנושא צריך להידון במליאה כי זה חשוב גם כדי להבהיר את התמונה

באופן מדוייק. במת הכנסת איננה רק להתנגחות והתנצחות וצריך לתת הזדמנות

לגורמים ממשלתיים להסביר מה קורה פה, אולי זו סתם שמועה והדבר לא נכון? אני

חושב שאנחנו עושים שירות לממשלה אם אנחנו מאפשרים לדובר מטעמה להסביר את

הענין.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת דהאמשה, באותו ענין. אתה רוצה להצטרף לערעור של חבר-הכנסת פורז

או שאתה רוצה לנמק?
עבד אלמאלכ דהאמשה
את הערעור שלי אני מבטל.
היו"ר רפאל פנחסי
אני רואה שגם חבר-הכנסת תאופיק הטיב, מהמפלגה שלך, - שלא נמצא פה - הגיש

ערעור באותו נושא, והרי אי-אפשר שני ערעורים מאותה סיעה, אז יש שבע הצעות.
עבד אלמאלכ דהאמשה
אדוני היושב ראש, אין לי מה להוסיף לנימוקים של חבר-הכנסת פורז, ואני

מבקש שהנושא יועלה לדיון במליאה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת רפי אלול, כמעט באותו נישא, אתה רוצה לנמק?

רפי אלול;

גם לי אין מה להוסיף לנימוקים של חבר-הכנסת פורז.

היו"ר רפאל פנחסי;

אם כך, נשמע את עמדת נשיאות הכנסת מפי סגן יושב ראש הכנסת חבר-הכנסת מאיר

שטרית, בבקשה.

מאיר שטרית;

הנשיאות אישרה ארבעה סטים של הצעות דחופות לסדר היום. הנשיאות איננה

הושבת שבנתונים הנוכחיים, הדיון בעניינה של מרגלית הר-שפי ראוי להידון בכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל מותר לה חמשה?

מאיר שטרית;

בדרך כלל אנחנו מאשרים חמשה, קורה לעיתים שלא מגיעים להסכמה ואז מאשרים

ארבעה. אבל קורה גם שמאשרים ששה. הנשיאות חושבת שהיום, לאחר שהנושא נדון

בהרחבה בעתונות, וכבר דעך, אין הגיון לדון בעניינה ולתת לה פרסום נוסף. לדעת

הנשיאות, עדיף להוריד את הנושא מסדר היום.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. חבר-הכנסת רפי אלול, וחבר-הכנסת עבד

אלמאלכ דהאמשה, אתם לא יכולים להצביע.

מי בעד להכיר בדחיפות הנושא: סיבסוד לימודי המשפטים של מרגלית הר-שפי על

ידי משרד הדתות? מי נגד?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 3

נמנעים - אין

ההצעות להכיר בדחיפות הנושא, לא התקבלו

היו"ר רפאל פנחסי;

3 בעד, 3 נגד, נמנעים אין. ההצעות להכיר בדחיפות הנושא שהעלה חבר-הכנסת

אברהם פורז, ואחרים בענין: סיבסוד לימודי המשפטים של מרגלית הר-שפי, לא

התקבלו.

חבר-הכנסת שמואל הלפרט מערער בנושא: "דברי האלוף מתן וילנאי שלישראל אין

יכולת להכריע ולערבים יש". גם פה שבע הצעות לשבעה חברי כנסת.

שמואל הלפרט;

האלוף מתן וילנאי אמר דברים חמורים מאוד ומן הראוי שהכנסת תדון בהם

באופן דחוף.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, בבקשה.
מאיר שטרית
הנושא עלה בבר לדיון בוועדת חוץ ובטחון. האלוף וילנאי אמר את דעתו, ואני

לא מבין למה צריכים להעלות עכשיו לדיון את סוגיית בטחון ישראל. הדברים נאמרו

באופן לגיטמי, ונדונו בוועדת חוץ ובטחון. גם שר הבטחון התייחס לנושא.
שמואל הלפרט
אבל מדובר בקצין שהיה מיועד להיות הרמטכ"ל.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להכיר בדחיפות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת שמואל הלפרט בנושא:

"דברי האלוף מתן וילנאי שלישראל אין יכולת להכריע ולערבים יש"? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 2

נמנעים - אין

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא, התקבלה
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה של חבר-הכנסת שמואל הלפרט להכיר בדחיפות הנושא: "דברי האלוף מתן

וילנאי שלישראל אין יכולת הכרעה ולערבים יש", התקבלה.

הצעתו של חבר-הכנסת טאלב אלסאנע בנושא: "רצח שני החיילים בלבנון". הוא

איננו. ההצעה יורדת מסדר היום.
חיים אורון
איזו כותרת זו "רצח שני החיילים בלבנון". מי רצח את מי?
מזכיר הכנסת אריה האן
אתה צודק, אני מקבל את ההערה. זה לא קורה לנו לעיתים קרובות.

היו"ר רפאל פנחסי;

הנה, הוא כותב פה: "התקריות הקשות בדרום לבנון ושפיכות הדמים לא נפסקים,

דבר המעלה סימני שאלה רבים לגבי המשך נוכהות צה"ל בדרום לבנון". אבל זה לא

רצח, זה קורה כל יום.

חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, ערעורן בנושא: "נטישתם של -ילדי עובדים זרים על

ידי הוריהם". בבקשה.
אופיר פינס-פז
בסיור שקיימה הוועדה לעובדים זרים בתל-אביב נודע לנו על תופעה חדשה

שילדים של עובדים זרים ננטשים על ידי הוריהם. בחודשיים האחרונים - רק באיזור

מסויים בתל אביב - ננטשו 6 ילדים. זה נושא שהמדינה לא מכירה אותו, ולא ברור

אם החקיקה נותנת לזה תשובה. אני חושב שזה מסוג הנושאים שהכנסת צריכה להכיר,

להתמודד איתם ולשמוע את תשובת הממשלה. אני גם מקווה שההצעה תועבר לוועדה

לעובדים זרים שתקיים בה דיון יותר מקיף.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, בבקשה.
מאיר שטרית
רבותי, נושא עובדים זרים עלה בכנסת לעיתים די מזומנות. חזקה על חבר-הכנסת

אופיר פינס וועדתו שיוכלו לדון בנושא הזה. כבר עכשיו אנחנו מאשרים לך לדון בו

בוועדה שלך. למה לך שזה יעבור במליאה? אנחנו לא חושבים שזה נושא דחוף. אתה,

כיושב ראש הוועדה לעובדים זרים יכול להעלות את הנושא לדיון בוועדה, ואתה לא

צריך את אישור המליאה. לדעת הנשיאות, אין בזה שום תועלת, וזה סתם עוד דיון

במליאה.
אופיר פינס-פז
אני רוצה לשמוע תשובת שר במליאה.
מאיר שטרית
אז תזמין אותו לוועדה.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להכיר בדחיפות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת אופיר פינס-פז בנושא:

"נטישתם של ילדי עובדים זרים על ידי הוריהם"? מי נגד?

הצבעה

בעד - 4

נגד - 2

נמנעים - אין

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא, התקבלה
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה להכיר בדחיפות הנושא: "נטישתם של ילדים עובדים זרים על ידי הוריהם"

שהעלה חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, התקבלה,

ערעורו של חבר-הכנסת חגי מירום בנושא: "החשש לחיסול הארכיאולוגיה

בישראל". בבקשה.
חגי מירום
חברים, זה די נדיר שאני מערער, אבל מדובר בנושא שיש בו את כל המבחנים של

דחיפות. נולד הסכם בין אגודת ישראל לבין ראש הממשלה; הולכים להעביר את אמיר

דרורי מתפקידו כמנכ"ל הרשות; והולכים לכונן מועצה שתהיה שונה. הוויכוח הזה

בוער והוא עומד בכל מבחני הדחיפות.
היו"ר רפאל פנחסי
מי המערער השני?
חגי מירום
אמנון רובינשטיין.
היו"ר רפאל פנחסי
אז זה רק בפלג הזה, אתה צריך להוסיף הצעה רגילה.
חגי מירום
לא איכפת לי.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת שטרית, מה עמדת הנשיאות?
מאיר שטרית
הנושא אולי חשוב אבל לא דחוף, וחבר-הכנסת חגי מירום יכול להגיש זאת כהצעה

רגילה, על כן הנשיאות לא הכירה בדחיפות הנושא.
משה גפני
נכון שהתפרסם בעתונים שהגענו להסכם עם ראש הממשלה על זה שמחליפים את

מועצת הרשות, ומחליפים את אמיר דרורי.
חגי מירום
אבל זה עוד לא הוכח.

היו"ר רפאל פנחסי;

כשמסתיימת קדנציה, כל שר מחליף את האנשים, זה דבר לא חדש. חבר-הכנסת

מירום, אני מתפלא עליך. כששחל הגיע למשרד התקשורת, לא החליף את כל האנשים שאני

מיניתי? ומי שבא אחריו לא עשה את אותו הדבר? לו היו עושים את ז ה באמצע הקדנציה

- אתה צודק. אבל המינוי שלו מסתיים.
משה גפני
אני מודיע באופן רשמי והמוסמך ביותר, אין לנו שום הסכם עם ראש הממשלה

מעבר להסכם הקואליציוני שהונח על שולחן הכנסת. אין לנו שום הסכם להחליף את

אמיר דרורי, אין לנו שום הסכם להחליף את מיעצת הרשות, אין שום הסכם להכניס

חריגים למועצת הרשות, הכל שקרים שיוצאים לתקשורת מרשות העתיקות.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להכיר בדחיפות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת חגי מירום בנושא:

"החשש לחיסול הארכיאולוגיה בישראל"? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 2

נמנעים - אין

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא, התקבלה

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא: "החשש לחיסול הארכיאולוגיה בישראל" שהעלה

חבר-הכנסת חגי מירום, התקבלה. בעצם, שתי ההצעות, גם הצעתו של אמנון

רובינשטיין, ואם למען האיזור יהיה צורך להגיש הצעה רגילה, יצטרכו לאפשר זאת.
חגי מירום
אני בעד, אין שום בעיה.

אדוני מזכיר הכנסת, אני כבר מוכן שנעביר את זה ליום שני הבא, בתחילת סדר

היום.
מאיר שטרית
אנחנו לא מסכימים.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מבקש - - - כהצעה רגילה לסדר היום.
מזכיר הכנסת אריה האן
אבל צריך להגיש את זה.
היו"ר רפאל פנחסי
ש"ס תגיש את זה.

מאיר שטרית;

בסוף סדר היום.
היו"ר רפאל פנחסי
תשים את זה איפה שאתה רוצה.

הערעור הבא של חבר-הכנסת חנן פורת בנושא: סיום שביתת הפסיכולוגים באמצעות

בוררות מוסכמת עם הרשויות המקומיות". בבקשה.

הנן פורת;

אני גם, כהגי מירום אינני נוהג בדרך כלל לערער. אני רוצה לומר שבמקרה הזה

בהנתי היטב את הדברים לפני שהגשתי את ההצעה. לכאורה, נסתיימה השביתה, ואני

שליוויתי אותה והשתדלתי מאוד עבור הפסיכולוגים החינוכיים, הגעתי למסקנה, לאחר

שדיברתי איתם שבעצם יש כאן, במידה רבה, הונאה.

ראשית - והדברים האלה גם פורסמו בתקשורת - הפסיכולוגים עצמם, על כל פנים,

מליאת הפסיכולוגים לא קיבלה את ההסכם; שנית - וזו הסיבה שבגללה לא קיבלו את

ההסכם - מפני שהאוצר התנגד ולא היה מוכן להיות שותף לבוררות מוסכמת. מכיוון

שהאוצר התנגד, היה פה איזה שהוא נסיון להטיל את זה על הרשויות המקומיות,

כשהאוצר מודיע מראש, שאחר כך כשהדברים יגיעו אליו, הוא יעצור את זה. זאת

אומרת, יש פה איזה שהוא נסיון למרוח דבר שבסופו יתפוצץ שוב בפנינו ויכה בנו.

אני חושב שהרעיון להגיע לבוררות מוסכמת הוא טוב, אבל עם האוצר, כדי שזו

תהיה בוררות מוסכמת אמיתית. אני אומר לכם פה, בלי הבדל של קואליציה

ואופוזיציה, הנושא הזה עלול לגבות מחיר כבד אס הוא לא יסתיים באופן אמיתי ולא

ברמייה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר-הכנסת שטרית, מה עמדת הנשיאות?

מאיר שטרית;

מהסיבות עצמן שהזכיר חבר-הכנסת פורת, הנשיאות לא רואה בזה ענין דחוף.

השביתה הסתיימה, היו דיונים בנושא הזה בכנסת לא פעם אחת. הנושא הוא אולי חשוב

אבל לא דחוף.

חנן פורת;

אני אומר לכם, זה לא הסתיים, אנחנו מרמים את עצמנו. אני בדקתי את זה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר-הכנסת חנן פורת, אנחנו בסוף מושב, אין לכם הצעות רגילות? לכל המפלגות

יש עודף של הצעות, ואף אחד לא מנצל את זה.

מי בעד להכיר בדחיפות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת הנן פורת בנושא:

"סיום שביתת הפסיכולוגים באמצעות בוררות מוסכמת עם הרשויות המקומיות". מי נגד?

הצבעה

בעד - 6

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא, התקבלה

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה להכיר בדחיפות הנושא: "סיום שביתת הפסיכולוגים באמצעות בוררות

מוסכמת עם הרשויות המקומיות שהעלה הבר-הכנסת חנן פורת, התקבלה.

חבר-הכנסת צבי הנדל מערער בנושא: "השוואת תנאי ביטוח החיים של טייסי

מילואים לטייסים המשרתים בקבע". בבקשה.
צבי הנדל
לראשונה, שמעתי את הנושא הזה בשידור ברדיו, לאחר מכן למדתי שזה לא דבר

חדש. החידוש הוא שחלק מהטייסים הודיעו שהם מפסיקים לבוא למילואים לחידושי

טיסה. אני מקווה שזה הוסר כי היה עליהם לחץ. אבל בעיני זה דבר מסוכן ואני חושב

שהנושא דחוף ביותר וראוי שיעלה לדיון במליאה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת מאיר שטרית, מה עמדת הנשיאות?
מאיר שטרית
רבותי, עם כל הכבוד, אני רוצה לבקש, גם מצבי הנדל, לא להעלות את הנושא

לסדר היום במליאה. הנושא הזה איננו חדש והוא נמצא בדיונים כבר למעלה מששה

חודשים. אני מטפל בו ובשבוע הבא יתקיים דיון בנושא בוועדה שלי.
היו"ר רפאל פנחסי
בדיוק שם המקום לפתור את הבעיה.
מאיר שטרית
אני לא מציע לחשוף את הענין במליאה. זה נושא רגיש מדי.
צבי הנדל
קיבלתי, ואני מסיר את הערעור.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה.
משה גפני
אדוני היושב ראש, למה הערעור שלי לא מופיע?

הי ו"ר רפאל פנחסי;

היושב ראש לא אישר לך. לפני מספר ימים נדונה במליאה הצעה לסדר היום

בנושא: הכאת שלושה בהורי ישיבה בשכונת בית וגן. מאהר וגם אתה מדבר על הכאה,

השבה הנשיאות שהיה כבר דיון בנושא ואין מה לדון בו שנית.
משה גפני
אני לא מבקש לערער על מה שאמרת, אבל אני רוצה שתדעו שזו פעם ראשונה שילד

הוכה על ידי ילדים. זאת אומרת, שההסתה מחלחלת גם בילדים קטנים.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת שמריהו בן-צור, אתה בבחינת זכה ומלאכתו נעשית בידי אהרים.

סיימנו כבר את נושא הערעורים ואם לא היית בא לא היינו דנים בערעורך. אבל,

מכיוון שהצעתו של חבר-הכנסת הלפרט, באותו נושא, אושרה, אז גם אתה נהנה.

2. השגה לתיקון סעיף 112 לתקנון בדבר הדיון בנושא בוועדה
היו"ר רפאל פנחסי
רבותי, הבר-הכנסת חנן פורת, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט נמצא באמצע

דיון בווועדה שלו, ומבקש להעלות לדיון את השגתו לתיקון סעיף 112 לתקנון הכנסת,

לפיו אישרנו: "(1) סעיפים קטנים (א) עד (ד) יסומנו עד (ה) בהתאמה; (2) בתחילתו

יבוא: (א) עברו שלושה חודשים מהיום שענין נמסר לדיון בוועדה לפי סעיף 111 או

מהיום שהצעת חוק הועברה לוועדה לפי סעיף 116(א), סעיף 117, סעיף 138(א} או

סעיף 141, והוועדה לא כללה את הנושא בסדר יומה - רשאי חבר הוועדה לפנות לוועדת

הכנסת ולבקש את התערבותה".

הנחנו זאת על שולחן הכנסת פרק זמן של 14 יום. ההשגה היחידה שהתקבלה היא

של חבר-הכנסת חנן פורת המבקש לערער.
צבי ענבר
בסדר.

ועדת הכנסת החליטה ביום 11 באוקטובר 1993, החלטתה בעמוד 76 לתקנון, תחת

שתי כוכביות: "הוגשה השגה השוללת הצעת תיקון לתקנון, לא תדון הוועדה בהשגה,

אך תצרף את ההשגה להצעת התיקון, המשיג יקבל רשות הדיבור בכנסת והכנסת תצביע

על ההשגה".

היו"ר רפאל פנחסי;

לא פה?

צבי ענבר;

לא פה, יתקיים דיון במליאה והוא יכול לשכנע את המליאה להסיר את ההצעה.

הנן- פורת;

האם סוגייה כזאת שנוגעת ליושבי ראש הוועדות, ונדמה לי שיותר מכל היא

נוגעת לוועדה שלי כיוון- שבה מובאים רוב החוקים, לא היה ראוי לשתף אותי בדיון

כזה? אני אומר שיש פה הצעה שהיא בלתי אפשרית.

היו"ר רפאל פנחסי;

ניתנת לך אפשרות לבוא למליאה ולשכנע.
הנן פורת
הרי כולנו יודעים איך מתנהלים הדברים במליאה.

קודם כל, דבר כזה שנוגע ליושב ראש ועדה צריך שלפהות הוא ישתתף בדיון.

אנחנו נמצאים במציאות - וזה נכון לגבי כל ועדות הכנסת, ודאי לגבי ועדת החוקה,

חוק ומשפט - בלתי אפשרית. מאות חוקים של חברי כנסת, בעיקרם מן העבר, מונחים על

סדר יומה של הוועדה. ההצעה הזאת לפיה כל ענין ייענה אחרי שלושה חודשים, לא

מסוגלת להיות ישימה. אני חושב שאנחנו צריכים להמיר אותה לפחות בששה חודשים. כל

יושב ראש ועדה יצטרך לתת דין וחשבון לוועדת הכנסת על עבודתו ומה שעומד אצלו

על סדר היום כדי שתהיה איזה שהיא בקרה. אני חושב ששלושה חודשים זה בלתי אפשרי.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר-הכנסת חנן פורת, אם אתה מתנגד לזה, אז למה התנגדת להצעה השניה שתוך

חצי שנה יושב ראש הוועדה לא יביא את הצעות החוק שלו? אם באמת יש לך כל כך חרבה

עומס, אז ההצעות של יושבי ראש הוועדות רצות מהר וכשאמרנו בואו נגביל לחצי שנה

וניתן לאחרים, התנגדת וגייסת את כל יושבי ראש הוועדות. אז ממה נפשך?

חנן פורת;

לפי דעתי, אם יושב ראש ועדה מרבה להביא חצעות חוק שלו באופן- לא

פרופורציונלי, צריכים לקרוא אותו לסדר לכאן, לא במסגרת תיקון. לפעמים הוא צריך

שיקול דעת של דבר שהוא דחוף מאוד וצריך להעלות אותו, גם אם לא עברו שלושה

חודשים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו לא מקיימים דיון, ההשגה שלך תועלה למליאה עם התיקון, ואתה יכול

לשכנע את המליאה להסיר את ההצעה.

חנן פורת;

בסדר גמור, תודח רבה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת חנן פורת, יושב ראש הכנסת בכל זאת רוצה לומר משפט בנושא.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

אני לא בטוח שאני מבין על מה הוויכוח כאן, אבל אם מתייחסים למעמדם של

יושבי ראש הוועדות, אני מוכרח לומר לך, אספתי נתונים במשך קדנציות רבות והענין

הזרז יותר מצורם. כל פעם שיושב ראש הוועדה החליט להגיש הצעת חוק, מיד היא עברה,

ותמיד הוא כיוון את ישיבות הוועדה כך שאף אחד לא יבוא, וזה קל מאוד לתמרן

שהוועדה תשב תמיד ביום שני בשמונה בבוקר, שאז כמעט אף אחד לא מגיע. אם תסתכלו

על הסטטיסטיקות, תאמינו לי, זו חקיקה גרועה ביותר.

חבר-הכנסת שבח וייס יודע שבמשך שנים אני מרים קולי בענין הזה. תראו מה

שיהיה בשבוע האחרון של חודש יולי. הגרוע בכל העסק הזה שבמשך שנים אנחנו

"אוכלים" אותה בכמה מיוזמות החקיקה האלה, ולא מצליחים להיפטר מהם. היות ויש

סטטיסטיקה בענין הזה - והיא חשובה מאוד - תראו איזה הצעות חוק מוגשות: שלושה

ימים לפני המועד הקודם; ושלושה ימים אחרי המועד הקודם; ויום אחד לפני; ויום

אחד אחרי; ונקודה ופסיק.

אז אם אתה שואל אותי אם אני משוכנע שהכל נעשה בהגינות ובטוהר לב, ואם זו

חקיקה טובה, אני אומר לך, לא מיניי ולא מקצתי, ובדרך כלל גם לא עושים שימוע

לפני זה, ורצים מהר מהר. קח את הנתונים ותראה עד כמה זה מדהים.
חנן פורת
אז מה האלטרנטיבה?
יו"ר הכנסת דן תיכון
האלטרנטיבה שיתנו לחברי הכנסת כדי שיהיו שווים.

3. הצעת חה"כ חיים רמון לתיקון סעיף 37 לתקנון -

בדבר הצעה להביע אי-אמון בראש הממשלה בכנס מיוחד
היו"ר רפאל פנחסי
הסעיף הבא בסדר היום: הצעת חבר-הכנסת חיים רמון לתיקון סעיף 37 לתקנון -

בדבר הצעה להביע אי-אמון בראש הממשלה בכנס מיוחד. התחלנו לדון בנושא הזי!

בישיבה הקודמת ולפי הרשימה, ראשון הדוברים, חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.
חיים רמון
אדוני היושב ראש, ברשותך משפט אהד לפני חגי. בגלל שרוב החברים כאן לא היו

בישיבה הקודמת אני רוצה לומר שהכוונה היא אמיתית ולא לעשות מחטף. אם אין רוב

להפיל את ראש הממשלה בפגרה, אין בכוונת הסעיף הזה לאפשר עוד מסלול של דיון חסר

תכלית. אם יש רוב, אז הסעיף הזה מאפשר, ואסור שיכהן בישראל ראש ממשלה שאיבד את

אמון הכנסת, כמובן, על פי חוק הבחירה הישירה. זו הכוונה. לא תרגיל פרלמנטרי,

ולא שום דבר. לא מחטף של השלטון להמשיך להתקיים ללא רוב, ולא מחטף

אופוזיציוני.

צבי הנדל;

- - - הצבעה בוועדה?
חגי מירום
אחר כך זה עובר למליאה. יש שבועיים להשגות, והחבר'ה "כבר דוחקים את זה

לכיוון הפגרה.

מאיר שטרית;

זה לא יגיע עד הפגרה.

חיים רמון;

למה? אם הדיון יסתיים היום, ויהיה רוב?
צבי הנדל
אז אולי במקום דיון נעשה הצבעה.

חיים רמון;

אדוני היושב ראש, יושב ראש הקואליציה העיר הערה שאני חושב שפגעה בכבודך,

כי אם היית שומע אותה, היית נזעק בעצמך. יושב ראש הקואליציה הודיע עכשיו -

אני מקווה שרק על דעתו -
היו"ר רפאל פנחסי
זה רק על דעתו. בינתיים אני קובע את סדר היום. עם כל הכבוד, אני לא אומר

מתי זה ייגמר. אנחנו ממשיכים את הדיון, הוא יכול להסתיים היום, מחר ואולי בעוד

שבוע. מה שהוא אמר הוא אמר בשמו. הוא יכול לנצל את כל האפשרויות, כמי שאתם

רגילים: התייעצות סיעתית, רביזיה, הצבעה כזאת או אחרת, אנחנו עובדים.

חיים רמון;

ללא שיתוף פעולה עם היושב ראש, אני בטוח שלא יועיל לו דבר.

היו"ר רפאל פנחסי;

בשבוע הבא אני לא אהיה, והוא ימלא את מקומי.
יו"ר הכנסת דן תיכון
למה אתה לא מזמין את מיקי איתן, הרי הוא איש המפתח בענין הזה.
מאיר שטרית
ביקשתי לזמן אותו, הוא יבוא לישיבה הבאה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.
חגי מירום
אדוני היושב ראש, תמיד הייתי סבור שיש זכות להעלאת הצעת אי-אמון.

כשישבתי בכסא שלך - זו היתה תקופה שהממשלה היתה שלנו - ועלו הצעות כאלה על ידי

חברי כנסת מהאופוזיציה דאז שהיום הם חברי ממשלה, עמדתי לא היתה נגד. לא מיהרתי

להכריע את הדיון או להפסיק אותו כי הייתי סבור - ואני חושב שאפשר למצוא את זה

גם בכתובים -

שבח וייס;

הם דנו ואני החלטתי.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

לא מיהר להחליט. אציג את העמדה שלך כפי שכותב עליה צבי ענבר. אתה קיימת

כמה וכמה דיונים בנושא הזה במרוצת הקדנציה הקודמת והדברים נראו לך חשובים

ביותר, אבל, הוא אומר: "...והוא לא מיהר להכריע".

חגי מירום;

נכון, כי היה לי רוב.

חיים אורון;

חברים, אנחנו לא ב"אלה הם חייך", יש פה נושא קונקרטי, נגיד שהם החליטו

אלף פעמים, אפשר לדון על שינוי בתקנון או לא?

יו"ר הכנסת דן תיכון;

אבל יש לזה עבר, הווה ועתיד, וצריך להיזכר מה כל אחד אמר בשעונו.

חגי מירום;

אני רק יכול להגיד פה ברמיזה שהיו שיחות בין יושב ראש הכנסת דאז לביני,

וגם עם גורמים יותר בכירים מאיתנו שמאוד לחצו לחתוך את הענין תזה, ואני לא

מיהרתי לחתוך אותו, כי בפנימיותי חשבתי שבמצב הקיים של התקנון יש זכות להגשת

האי-אמון.

אני חושב שהמינהג שנוצר פה - ומינהג זה דבר רציני ולא זניח - לא בכדי

נוצר כי צריכות להיות סיבות מאוד מרחיקות לכת, וגם רוב מיוחד כדי שיהיה אי-

אמון בפגרה, כולם חשו בזה ולכן בעצם זה לא קרה.

הדיון בשאלה הזו של אי-אמון בפגרה התחדש לפני שנה, אף כי לא באה הצעה

מהסוג שהבר-הכנסת רמון מביא פה, דנו בזה ואני טענתי את אותה טענה גם בקיץ

שעבר, ואני יכול לומר שאני הייתי המתלהב היחידי מהטענה הזו. באותה עת גם

בסיעתי לא היתה התלהבות להגשת הצעת אי-אמון בפגרה ולכן זה גווע בעודו באיבו.

בעקרון, אני חושב שחבר-הכנסת היים רמון מביא פה הצעה שיש בה את ההגיון

שלה בגלל מספר המציעים שהוא מציע - 55.

חיים רמון;

ואני גמיש, זו לא המלה האחרונה.

היו"ר רפאל פנחסי;

הצעתי 60 והוא אפילו הסכים.

חיים רמון;

שמעתי הצעה מפי היושב ראש, ואני מוכן לקבל אותה.

חגי מירום;

אני חושב שבמצב הזה אנחנו מייצרים דבר חדש. יש לו קשר לבחירה הישירה, יש

לו קשר לכל מיני דברים, אבל יש לו קשר לדבר אחד מאוד חשוב: הוא מביא לידי

ביטוי מצב מיוחד, לא אופוזיציוני, אין 60 לאופוזיציה.

מאיר שטרית;

כשאני סופר את גשר וזאבי בחוץ, יש לה 59. ואם אני מוסיף את דן מרידור, אז

אני מגיע ל-60. כך שלצורך החתימות יש לך 60 בלי בעיה.
חיים רמון
הוא התחיל את הקדנציה עם 66, והיום 54 בלבד יש להם אמון בראש הממשלה.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

טוב שיש מי ששואל אותך מה קורה עם האחרים.

חיים רמון;

האחרים, חלקם אין להם אמון, חלקם יש להם אמון וחלקם יושבים על הגדר. אבל

היום, רק 54 מצביעים לממשלה.
חגי מירום
כיוון שכך, משלושה נימוקים: האחד - הדברים שאמרתי לגבי הזכות לאי-אמון

בפגרה וגם המספר המיוחד; השני - מפני שנופלת עלי חיתתו של חיים רמון; והשלישי

- מפני שאם הוא לא יהיה, כבר לא יהיה לי בכלל מנהיג, ולכן, אני בעד לקבל את

ההצעה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת חיים אורון, בבקשה.

חיים אורון;

אני רוצה שהדיון יתקיים ולא על בסיס הזכרון הקולקטיבי כי הטעם של כולנו,

אני מקווה, מאוד שונה.

עם החוק החדש נוצר מצב חדש, והשאלה הבסיסית שעומדת - וקראתי את חוות הדעת

של צבי ענבר בה מצוטטים אמנון רובינשטיין שמצטט את ברק וכו' וכוי - על הפרק

היא: האם כאשר הגענו למצב של אי-אמון קונסטרוקטיבי, מה שנקרא בעבר, זאת אומרת

שאי-אמון בא לביטוי רק כאשר יש 61 חברי כנסת שאומרים: אין לנו אמון בראש

הממשלה, וצריך שלאורך השנה, מאיזה שהיא סיבה, יווצר מצב שהרוב הזח לא יבוא

לידי ביטוי. לדעתי, זאת השאלה היחידה שעומדת על הפרק.

אם מישהו חושב שיוכל לוותר על סיטואציה שרוב חברי הכנסת, בנושא כל כך

מרכזי לא יבוא לידי ביטוי בהליך מסודר ובנוהל תקין, הוא צריך לדחות את ההצעה

הזאת, ולכן אני לא נכנס לפרטיה כי בעיני הם לא חשובים.

בעיני חשובה הקביעה הזאת, מרגע שבמצב הקונסטיטוציוני החדש נוצר רוב של

חברי כנסת שאיננו מקבל את השלטון הקיים, זה צריך לבוא לידי ביטוי, ולא יכול

להיווצר מצב, לא של שבוע ולא של שבועיים ולא של שלושה חודשים, שהרוב הזה לא

יכול לבוא לידי ביטוי.

אם מעקרון הזה יתקבל, אז צריך לדון איך מממשים אותו? כמה התראה צריכה

לעבור כי האנשים לא נמצאים בארץ, זה לא יכול להיות מחטף וכל מיני שאלות אחרות.

אבל, אם תהיה הסכמה לעקרון הזה אפשר להתקדם בדברים אחרים.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה.

חבר-הכנסת שבח וייס, בבקשה,
שבח וייס
אני לא נמצא במצב של מצוקה אישית, וגם לא באלה הם חיי. אחרי התייעצויות

ושיקול דעת חיוותי את דעתי, כשחוות הדעת שלי היתה מבוססת גם על המסורת

המנהגית, ואני עומד על דעתי. זה צד אחד של הענין.

עכשיו אני צריך לבדוק אם חוק הבחירה הישירה קשור לענין או לא. מכיוון שגם

חיים רמון וגם אני ניסינו אתמול לדחות את כל האגדות על חוק הבחירה הישירה

בכינוס מגוחך, מיתולוגי, תיאולוגי של מתנגדי הבחירה הישירה שדיברו שם דברי

הבל בערימות מדהימות. אז אני לא כל כך מתרגש מהענין שההקרנה של הבחירה הישירה

בהקשר הזה לגבי הפגרה. אני גם לא זוכר שבמצב הקודם היו אפשרויות להפיל ממשלה

רגילה שלא על פי בחירה ישירה. זאת נקודת המפתח.

יחד עם זאת אני איש פוליטי ואני מודע לחשיבות הענין, ואותי הענין החוקתי

מעניין מאוד עד שאני מגיע לתחושה שיש ענין פוליטי וציבורי שמעניין יותר,

מבחינת החיים קודמים לחיים הקונסטיטוציוני ים הטובים. אז אם יפעילו עלי משמעת

מפלגתית אני אצביע יחד עם חיים רמון, ואם הסיעה תואיל בטובה ותחליף אותי, אשמח

שלא אצטרך לעמוד כאן בניגוד פנימי.

אם הכוונה להפעיל את הרעיון של אי-אמון קונסטרוקטיבי, שזה אגב מאוד

מעניין, יהיה קצת מוזר שאת השיטה הזאת מפעילים בפגרה, ומה שלא בפגרה מפעילים

את השיטה הקודמת. יכול להיות שצריך להפעיל אותה לאורך כל השנה. ואז לא צריך עם

55.

מתוך תחושה עמוקה שנחזור לשלטון בקרוב, אני לא רוצה ליצור מצבים שנפריע

לעצמנו כשנחזור לשלטון. אני אצביע לפי משמעת מפלגתית.

חיים רמון;

אני מודיע שאני מוכן לקבל את האתגר של חבר-הכנסת שבח וייס בקואליציה.

אעלה למליאה שתי הצעות. אהת - שזה יתהיל מהקדנציה הבאה; ואחת - שזה יתחיל

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀၨ唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉၨ娀脈̝jᘀ牨唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ牨娀脈̝jמעכשיו. ואם תיפול ההצעה להחיל מעכשיו, אתמוך בהצעה שזה יחיל מהקדנציה הבאה.
יו"ר הכנסת דן תיכון
ואולי אפשר לקצר אתה הדרך ולהגיע להסכמה שזה יתחיל בקדנציה הבאה.
חיים רמון
אני לא מסכים, אבל אני מציע הצעה הוגנת, להעלות למליאה שתי הצעות ולראות

איזה הצעה תתקבל. אתם יודעים שאין לכם רוב, אז אתם משחקים.

מאיר שטרית;

ראשית, אני רוצה לומר שאף אחד פה לא תמים. הוויכוח הוא פוליטי ויזה לא

פסול, זה בהחלט לגיטימי. התסריט הוא כזה. יש אולי סיכוי - אני מקווה טוב -

שתבוצע פעימה לפני הפגרה.
חיים אורון
חבר-הכנסת שטרית, בבקשה, בלי בדיחות. לפני שבועיים הוא אמר את זה ברצינות

עכשיו הוא צוחק.
מאיר שטרית
לדעתי, יש סיכוי שתחיה פעימה לפני הפגרה. על מה בונה חיים רמון את הצעתו?

הוא אומר כך? אם תהיה פעימה, יש קבוצה של חברי כנסת שמאיימת להפיל את הממשלה.

ומה החשש חגדול? אם הפעימה היתה באה שבועיים-שלושה לפני הפגרה, אז אין בעיה.

עלול להיות מצב שהפעימה תבוא בשבוע האחרון שלפני הפגרה. ואז, בפגרה לא

יכולים להפיל את הממשלה. אותה קבוצת חזית ארץ ישראל יכולה להביא הצעת אי-אמון

רק חודשיים וחצי אחרי הפגרה, ואין סבלנות לידידי חיים רמון - -
חיים רמון
אתה רוצה שבישראל תכהן ממשלח שאין בה אמון? אתה אומר דברים חמורים.

מאיר שטרית;

ואז, אותה קבוצה לא תצליח להפיל את הממשלה חודשיים וחצי לאחר מכן, אם

באמת הם יעמדו במריים ויסכימו לוותר, אחרי החודשיים האלה, על הכסאות שלהם ועל

כל מה שמתווסף לענין יוותרו וילכו הביתה. אישית, אני חושב שאם הפעימה תבוא

בשבוע האחרון של הפגרה, זה לא יכול לקרות, בחיים הם לא יעזבו את הכסאות שלהם

על הענין הזה. מזה יש חשש באופוזיציה.

ואילו האופוזיציה רוצה לתפוס אותם באיום, ולהגיד להם: איימתם, עכשיו

תחתמו על כינוס הכנסת בפגרה להביע אי-אמון בממשלה.

חיים רמון;

אבל אז אנחנו לא חותמים כי רק אנחנו יכולים לעשות.
מאיר שטרית
תן לי רשת בטחון והתחייבות שאתה לא חותם עד סוף הפגרה בענין הפעימה, אני

מסכים איתך.

חיים רמון;

אני מתחייב לך על דבר אחד, אנחנו לא נחתום על אי-אמון נגד - הרי יש נושא.

מאיר שטרית;

מה זה חשוב על איזה נושא?
חיים רמון
אם חס וחלילי!, בתיאוריה, ראש הממשלה מסתבך בפלילים, ויש אי-אמון בו, אז

שאני לא אחתום? אני אומר: על הפעימה לא נחתום על אי-אמון.
מאיר שטרית
יגישו אי-אמון על נושא כלכלי, על נושא חברתי.
חיים רמון
הם לא יכולים, צריך 60.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, מולדת יכולה להגיש הצעת אי-אמון. אנחנו לא יכולים

להתערב. בפגרה אנחנו צריכים לחתום למולדת על הגשת הצעת אי-אמון.
מאיר שטרית
לא חבר-הכנסת חיים רמון מנהל את מפלגת העבודה, ואתם עומדים בצורה נהדרת

בפיתויים להפלת הממשלה, אז אתם לא תגישו הצעת אי-אמון על הפעימה. אבל, נניח

שהחזית לארץ ישראל תגיש הצעת אי-אמון על ענין אחר לגמרי שייאלץ אתכם לחתום,

ולא תוכלו לעמוד בפיתוי.

אז אני שואל אותך, למה לי לשחק לידיים שלך או לידיים של הזית ארץ ישראל

כדי לתת להם ציאנס להפיל את הממשלה בפגרה. מה יש? שיתאפקו חודשיים וחצי,

שיחשבו, שישנו על זה. אם הם באמת חושבים שצריך להפיל את הממשלה, בשבוע הראשון

אחר הפגרה, יבואו ויפילו. מה קרה? מה הבהלה הגדולה להפיל את הממשלה בפגרה? אתה

מתאר לעצמך שנתחיל לכנס את הכנסת ולשגע את חברי הכנסת והשרים מהארץ ומחוץ לארץ

על הצבעות אמון באמצע הפגרה?

קבענו לעצמנו כלל, יש תקנון שקובע את זמן הכינוס. אני חושב שזה לא טוב

לנו כממשלה, ולא חיה טוב לכם אם הממשלה היתה שלכם. אבל, אתה רוצה להעביר את זה

על ממשלות, אז בואו נהיה אובייקטיביים, ולא נעשה זאת במשחק הספציפי.
היו"ר רפאל פנחסי
בואו נעשה את זה מהממשלה הבאה.
מאיר שטרית
לכן, אמרת 60 חתימות, כהצעה נגדית הסכמתי ואמרתי: מהכנסת הבאה, ואני לא

יודע מי יהיה בממשלה בכנסת הבאה. ואז, זה יחול עליכם וגם עלינו. אני מוכן

לחתום על זה כבר עכשיו.
חיים רמון
אתן לך הצעה יפה. הרי הצעתי שתי הצעות. אתה ראש הקואליציה, יש לך רוב

במליאה, תפיל את ההצעה להפעם, ותשאיר את ההצעה לפעם הבאה.

מאיר שטרית;

חיים, הרי אותה חזית ארץ ישראל שרוצה להפיל את הממשלה מחכה בדיוק לענין

הזה, היא לא תצביע איתי, היא תצביע איתך על הגירסה שלך. למה שאני אשחק לידם?
חיים רמון
באמת, הקואליציה פוחדת? אם אין לך רוב לך הביתה.
מאיר שטרית
אדוני היושב ראש, הנושא לגופו מחייב דיון על ההשלכות של צעד כזה על

פעולות הכנסת והממשלה בתקופת הפגרה. הנושא עלה לדיון בכנסת שעברה. מרכז הטיפול

בנושא הזה היה מיקי איתן. אני מבקש להזמין אותו לדיון הבא כדי לשמוע את עמדתו.

יש לו גם את כל ההומר שהיה אז בדיונים בוועדה.
חיים רמון
אף פעם לא היתה הצעת שינוי בתקנון. היה ויכוח מה הפרשנות. אני מבקש שינוי

התקנון.

חיים אורון;

לאור שינוי חוק היסוד, יש היום הצעה לעשות שינוי בתקנון.
מאיר שטרית
מאה אחוז, אבל אני מתנגד להצעה הזאת.
חיים אורון
אז בואו נצביע וסגור את הדיון.
מאיר שטרית
כיוון שהנושא עלה בעבר אני מבקש להזמין את מיקי איתן, הוא ריכז אז את כל

החומר, ולדעתי חשוב שנשמע את דעתו.
היו"ר רפאל פנחסי
עורכת הדין אראלה קלעי ממשרד המשפטים, בבקשה.
אראלה קלעי
בישיבה הקודמת נתבקשתי לשאול את היועץ המשפטי לממשלה מה עמדתו. ובכן,

עמדתו היא שהוא תומך בחוות הדעת שהוגשה על ידי היועץ המשפטי של הכנסת, ואני

מדברת על החלק המשפטי.
היו"ר רפאל פנחסי
זאת אומרת שיש אפשרות להגיש אי-אמון. זו היתה עמדתו בבג"ץ. חבר-הכנסת

חיים רמון, זה מחזק אותך.

חיים רמון;

ההיפך, זה מחליש אותי. עכשיו אני צריך להסיר את ההצעה שלי, כי אם היועץ

המשפטי לממשלה אומר את זה, אז המצב עוד יותר גרוע. המצב מבחינת הקואליציה יותר

גרוע, כי אז אני יכול - איך אמר היועץ המשפטי - עם 30 חתימות להביא לאי-אמון.

ופה, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי של הכנסת, אבל לפי היועץ המשפטי לממשלה, ברגע

שיוגש בג"ץ הוא יגיד שהבג"ץ צודק.

אז עכשיו אני בעדך בכלל, אתה צריך לברך אותי על ההצעה.
מאיר שטרית
אם כן, אתה אולי מסיר את ההצעה שלך?
חיים רמון
להיפך, אתה צריך לאמץ אותה.
מאיר שטרית
לא, תסיר אותה.
חיים רמון
אם אני מסיר אותה אז יש בג"ץ, אתה רוצה שיהיה בג"ץ?
מאיר שטרית
כן, אני מוכן לבג"ץ.
חיים רמון
גברת קלעי, אמרת דבר מאוד השוב, אפשר לקבל את זה בכתב?
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת רמון, לכן, בישיבה הקודמת ביקשתי ממנה את עמדת היועץ המשפטי

לממשלה. נמשיך הלאה.

אדוני יושב ראש הכנסת, בבקשה.
יו"ר הכנסת דן תיכון
אדבר הפעם כחבר כנסת ותיק שליווה חלק מן האירועים. קראתי גם את חוות הדעת

של צבי ענבר, ורשמתי לעצמי כמה הערות. בסעיף השני של חוות הדעת, בשורה השלישית

מלמטה, כותב היועץ המשפטי לכנסת שמנקודת ראותו השינוי בחוק יסוד: הממשלה לא

תרם לשינוי מהותי בהשקפת עולמו. הוא אומר: "בעקרון איני סביו- שיש לענין הצעת

אי-אמון בפגרה הבדל מהותי בין שתי התקופות" - היינו, זו שקדמה לחוק וזו שלאחר

החוק - וזו הנחה השובה ביותר להמשך חוות הדעת שלו, אם כי נראה לי שלאחר מכן

הוא מבטל את הקביעה הזו שלו, אבל אתייחס לכך לאחר מכן.

הנושא שנדון כאן הוא נושא עתיק יומין. בעצם, על פי המשך חוות דעתו, היועץ

המשפטי נתקל בנושא הזה לראשונה ב-5 בספטמבר 1972, והוא מספר על סיעת גח"ל

שהיתה אז באופוזיציה וביקשה להביע אי-אמון לממשלה בתקופת הפגרה, והדיון

מעניין. ארי אנקוריון היה אז יושב ראש הוועדה, והוועדה התייחסה בכובד ראש

לדרישת סיעת גח"ל, אבל בעמוד 3, סעיף די, מציין היועץ המשפטי: "לפי הצעת חבר-

הכנסת יצחק רפאל, הצהיר יושב ראש הוועדה כי החלטה זו לא תשמש תקדים, וועדת

הבנסת תשוב לדון בתיקון הסעיף הנ"ל. ודיון כזה לא התקיים"-.

זאת אומרת, מאז 1972 כל ועדות הכנסת, ללא יוצא מן הכלל, מקיימות דיון

בנושא הזה, אבל לא מסיימות אותו מתוך הנחה - שלי איננה ברורה - אבל כל אחד

מעדיף לקדם את הנושא ולא להגיע לכלל החלטה. הוא גם אומר" ףואחריו רבים מראשי

הוועדה, לא מסיימים את הדיון, והם אומרים שהדיון יימשך".

בסעיף 5א. כותב היועץ המשפטי: "בכנסת המשיכה לשרור הדעה כי אין ניתן

להגיש בפגרה הצעת אי-אמון". ובסעיף 5ג. כותב היועץ המשפטי דבר שהוא די נכון -

ואימתי אותו עם עורך דין ליבאי ועוד נגיע לעורך דין ליבאי, כי קודמי לתפקיד

גם הוא נזקק לשיתופו בגיבוש חוות דעת בנושא הזה, בהבדל אחד שאז הוא לא היה

עורך דין הוא היה שר המשפטים - כותב צבי ענבר: "בנוסף על אלה הבעתי השערה

שנוצר מעין הסכם ג'נטלמני שלא להעלות בפגרה הצעות להביע אי-אמון בממשלה כדי

לאפשר לחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד לנצל את פגרת הכנסת למנוחה

בארץ ובחוץ לארץ".

כשקראתי את הנימוק הזה, תמהתי, צחקתי ורשמתי לעצמי מאין לקח צבי ענבר את

הזכות לומר דברים כאלה: חברי הכנסת בפגרה; חברי הכנסת חולים; והחלטתי להיפגש

עם עורך דין ליבאי. וראה זה פלא, הוא חוזר על הדברים האלה ואומר שאלה הם דברים

כבדי משקל ולא ראוי לגחך, כי באמת חברי הכנסת יוצאים לפגרה ונוסעים לכל מיני

מקומות, בהנחה שהם יודעים שבפגרה אי-אפשר להביע אי-אמון בממשלה. והוא התייחס

לדברים האלה לא בגיחוך, כמו שאני ואתה ציחקקנו, אלא הוא אמר - והוא אמר זאת רק

היום, בלי לדעת מה הנושא שיידון, כך אגב אורחא שוחחתי איתו בנושא הזה.

בעמוד 4 סעיף 6(ב}, יש כאן דבר מעניין, ב- 16 בנובמבר 1982 - ואני כבר

הבר כנסת וגם די מקורב ליושר ראש מנחם סבידור, ונדמה לי שמוגשת אז חוות דעת

של היועץ המשפטי דהיום, והוא מפרט אחת לאחת את מחשבותיו בנושא הזה כשבעיקרו של

הדו"ח שהוא הכין הוא אכן אומר שלפי דעתו ניתן להגיש בפגרה בקשה לאי-אמון

בממשלה.

אני לא קורא מה היתה ההחלטה של מנחם סבידור - ואין אפשרות לשאול אותו -

אבל שאלתי היום את היועץ המשפטי מה היתה התגובה של חבר-הכנסת מנחם סבידור שהיה

אז היושב ראש לחוות הדעת שלו, ואני מניה שהוא יוכל לומר אבל הוא בוודאי לא תמך

בחוות הדעת של היועץ המשפטי והוא העדיף כנראה שלא להחליט. יש ליועץ המשפטי

לכנסת גירסה ששחל, שהבין אז מה המצב, החליט שיש נסיבות מסויימות וירד מן

הענין, כך שגם היושב ראש דאז, מנחם סבידור, העדיף להמשיך את הדיון ולא לקבוע

מסמרות בענין הזה.

ואז אני עובר לסעיף 8א. ו"ביום ה-29 למרס 1990, פנה חבר-הכנסת שמעון פרס,

אשר נשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה, אל היועץ המשפטי לממשלה,

וביקש חוות דעתו לגבי דרך זימון הכנסת" - אני מבין שזה הרעיון של חבר-הכנסת

רמון שהיה אז פעיל, ואם אני זוכר, הייתי אז יושב ראש הכנסת בפועל וקיבלתי מכתב

מחבר-הכנסת רמון שהיה אז יושב ראש הסיעה בו כתב: עלה בידי להרכיב ממשלה ואני

מבקש לכנס
חיים רמון
עלה בידי שמעגן פרס.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

אני שמח שאתה זוכר, כי נדמה היה לי שבעוד רגע תאמר שאני כבר לא זוכר אם

הייתי מעורב או לא. אבל לפי מיטב ידיעתי כל מה שנעשה אז נעשה בהשפעתך, ואני גם

זוכר שצילצלת אלי ואמרת לי: נו, תיכון, מה בכוונתך לעשות לאחר שקיבלת את

המכתב, עלה בידי להרכיב ממשלה - -
חיים רמון
עלה בידי - חתום שמעון פרס - כלומר, עלה בידו.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

ואז כותב היועץ המשפטי לכנסת ש"ביום ה-30 במרס 1990, שלח מר יוסף חריש,

היועץ המשפטי לממשלה, חוות דעת ליושב ראש הכנסת" - כך שאראלה איננה מחדשת היום

ולא כלום שהרי היא בוודאי יודעת שיוסף חריש, ותסתכלו רק באיזה מהירות, ב-29

במרס 1990 פנה שמעון פרס, וב-30 במרס היועץ המשפטי כבר הכין את חוות הדעת,

וידוע היה שחריש לא היה משיב כל כך מהר.

שילנסקי שבינתיים מיהר לחזור לארץ הבין שיש בעיה כי גם הוא חבר של חריש

ונשיאות הכנסת התכנסה ושמעה את היועץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר היא החליטה

שלא להחליט. אבל אז צמחה ישועה - וחבל שאינך מאזכר זאת - והגיע אלי מכתב משמיר

בו הוא אמר לי: והממשלה מבקשת לכנס את הכנסת כדי להביע אי-אמון.

זאת אומרת, ההנחה היתה שיש קושי בענין הזה עם חברי הכנסת, אם הם יכולים

או לא יכולים, ובמקום שהכנסת תתלבט בבעיה הזאת, הוציא שמיר את הערמונים, והוא

מחלץ את כולם מן הפלונטר.

שבח וייס;

ממתי המכתב הזה של שמיר?
יו"ר הכנסת דן תיכון
מאפריל 1990.

שבח וייס;

לא סתם שאלתי, כי פסח זה חופש קטן, הם עוד לא הספיקו לצאת לחוץ לארץ.

רציתי שזה יירשם בפרוטוקול.

צבי ענבר;

מעולם לא ראיתי את המכתב הזה, אצטרך אם כך לצרף את המכתב הזה.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

אני הרי הייתי שם, אבל אתה עשית עבודה מצויינת והמסמך הזה לא ידוע לך.

ושימו לב לממשלות ולקואליציות ולראשי הממשלות וליושבי ראש הכנסת שמשחקים

תפקיד חשוב בענין הזה, כדי שלא להחליט.

"ב-18 באוגוסט 1993 פנה חבר-הכנסת מיכאל איתן אל יושב ראש הכנסת שבח וייס

בנושא הבעת אי-אמון בממשלה בעת הפגרה", והוא מעלה את הנושא מחדש שהרי הממשלה

כבר אחרת, ועדת הכנסת כבר בידי מישהו אחר, ואז מכין יושב ראש הכנסת שבח וייס

חוות דעת והחלטה.

אני מניח שהנושא הזה היה חשוב ביותר רק כדי להבין מי הן הדמויות שפועלות

בנושא הזח, והוא מתייעץ, הוא פשוט כותב על גבי המכתב של מיקי איתן, עם מי הוא

רוצה להתייעץ בענין הזה, והוא מזכיר את שר המשפטים דוד ליבאי, את פרופ' אמנון

רובינשטיין שהיה אז שר האנרגיה, ויש לו מה לתרום לענין הזה, ואת פרופ' ברכה,

ואני מניח שהוא אכן קיים איתם שיחות ארוכות. אבל בדמיון הפראי שלי אני לא יכול

להניח כי חבר-הכנסת רמון יגיד שהוא היה אז בחוץ לארץ, וצבי ענבר טוען שגם הוא

היה אז בחוץ לארץ.

חיים רמון;

תגיד לי תאריך.
יו"ר הכנסת דן תיכון
23 באוגוסט 1993. איך אתה יודע איפה היית אז?

חיים רמון;

הייתי בחו"ל. אני יודע, כי אז היה אוסלו והייתי מעורב באוסלו. לפני

הנסיעה שלי לחו"ל שאלתי את ראש הממשלה האם אני יכול לנסוע לשבועיים? הוא אמר

לי תיסע לשבוע, וזה היה בסוף אוגוסט.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

חבר-הכנסת רמון, עם כל הכבוד ללוח הזמנים שלך, יושב ראש הכנסת דאז, שבח

וייס הרי לא מחליט באותו יום. הוא מקיים ישיבות שבוע-שבועיים לפני כן, ולא

יעלה על דעתי שהאיש מספר אחד, השר המקשר, לא בתמונה. אני מסרב להאמין שלא

התייעצו איתך בענין הזה.

את החלטתו של שבח וייס שמעתם מפיו עצמו, ואני מניח ששבח וייס קיים אז את

כל ההתייעצויות שניתן היה לעשות, והוא גיבש החלטה מאוד מדוייקת שעיקרה: אי-

אפשר להגיש בפגרה, והוא מגדיר את זה במדוייק, רק הבל שההחלטה הסופית שלו לא

מצויינת כאן. בכל אופן, החלטתו של שבח וייס היתה ברורה בשל הנוהג והמינהג

שקיים במשך שנים, אי-אפשר לכנס את הכנסת לצורך הבעת אי-אמון.

היה לנו כאן אדם שהבין בתקנון, וזה מזכיר הכנסת שמואל יעקבסון שקראו לו

גם "מר תקנון". וחבר-הכנסת שבח וייס, ובצדק, שיתף את שמואל ידידי בבדיקת

הענין, ויש לנו התכתבות של יושב ראש הכנסת דאז עם שמואל ידידי והדברים ברורים.

הוא מסתמך על דעתו של מר יעקבסון שאי-אפשר לכנס את המליאה לצורך הבעת אי-אמון,

וגם מצטטים מדברי שמואל יעקבסון, כפי שבאו לביטוי באותו זמן.

אבל, מיקי איתן לא מוותר, והוא מגלגל את הענין לחבר-הכנסת חגי מירום

שמכנט את ועדת הכנסת - והיית אז יושב ראש של ועדת הכנסת - שיושבת ב-30 באוגוסט

1993, והיות והיועץ המשפטי לכנסת נמצא בחוץ לארץ, שולחים את היועץ המשפטי של

ועדת הכספים, עורך דין דמביץ. יושב ראש הכנסת, שבח וייס, חזר על עמדתו על פיה

יש נוהג ויש מסורת שאין מעמידים הצעת אי-אמון בפני עצמה בזמן הפגרה. והדיון

בוועדה לא הוכרע.

מיקי איתן לא מוותר בקלות, הוא פונה ליושב ראש הכנסת שבח וייס וליושב ראש

ועדת הכנסת, וביום 4 באפריל 1995 מתכנסת הוועדה פעם נוספת ו"עליה לקבוע את

ההסדרים המתאימים. גם הפעם לא קיבלה ועדת הכנסת החלטה עקרונית, וסוכם להידבר

בין הסיעות ולהגיע להסכמה בשאלת מועד ההצבעה".

אלה לא דברים שאני אומר, אני מצטט את צבי ענבר. וצבי מביא כאן חוות דעת

של פרופ' ברק, מה-30 במרס 1977, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה, אבל הוא אומר, יש

לה חסרון אחד, ואנחנו יודעים מה דעתו של היועץ המשפטי חריש; אנחנו גם יודעים

מה דעתו של היועץ המשפטי ברק, אבל יש חסרון אחד - ובעיני הוא לא נחשב - כותב

צבי ענבר, חוות דעת זו אינה חתומה, אבל הוא מנתח את חוות הדעת, ואין ספק

שמבחינה משפטית, סבור ברק, שניתן להגיש.

סעיף 11 א. "ביום 27 בספטמבר 1995, השיב מר שמואל יעקבסון, מזכיר הכנסת,

ליושב ראש הכנסת שבח וייס" והוא מנתח אחד אחר השני, כפי שכותב צבי ענבר, ואני

מצטט את הסיפא: "אשר לזימון הכנסת על פי דרישת 30 חברי כנסת, כל אשר אומר מר

יעקבסון הוא כי מעמידים את הנושא כהצעה דחופה לסדר היום, ואין הוא מתייחס

לאפשרות של הצעת אי-האמון בהקשר זה".

בסעיף בי חבר-הכנסת חגי מירום לא מסתפק, אבל כנראה שצבי ענבר שוב פעם

בחוץ לארץ, או אולי באותו ענין, והוא נזקק לחוות דעתה של היועצת המשפטית של

ועדת הכספים, עורכת-הדין אנה שניידר, והיא תומכת בחוות דעתו של מר יעקבסון, אם

כי, היא אומרת, מבחינה משפטית יש בעיה.

ואנחנו מגיעים לכנסת הזאת, וזה העיקר, כי שוב השתנה השלטון. בכנסת הזו

עלה הנושא ביום 28 ביולי 1997 בוועדת הכנסת ובמליאה. בוועדת הכנסת נשאל עורך

דין צבי ענבר, והוא הביע את דעתו. השר מיכאל איתן לא מוותר, הוא ממשיך להיות

פעיל, הוא מופיע בוועדה ואומר: הפעם השלטון התחלף, והוא עדיין דבק בדעתו, אבל

הוא אומר דבר ברור: אתם רוצים לשנות את כללי המשחק - מהכנסת הבאה. אף יושב

ראש כנסת לא מיהר להחליט, חוץ משבח וייס, ובכלל, כל יושבי ראש ועדת הכנסת

תמיד הכריזו על הדיון כלא נגמר, כדיון נמשך, וזאת מ-1972.
חיים רמון
אבל אף פעם לא הציעו שינוי תקנון. זה הדבר היוצא דופן הפעם.
היו"ר רפאל פנחסי
אבל אז לא היתה בחירה ישירה.
יו"ר הכנסת דן תיכון
אתה מאוד צודק, אבל אין חובה לסיים את הדיון היום בשעה 13:00, הדיון

יימשך כשם שכל יושבי הראש המשיכו את הדיון. אני מעריך מאוד את חגי מירום למרות

שאתמול הוא נזף בי ואמר, אני לא חבר-הכנסת של אלי גולדשטיין. אני מעריך מאוד

את ההחלטה שלו שלא לסיים את הדיון במשך ארבע שנים, למרות ששבח וייס חתך את

הענין, הוא לא הסתפק.
חיים רמון
אדוני היושב ראש, הדיון אצל חגי מירום היה דיון אקדמי, כי לא פעם הוא היה

מסתיים. נניח שוועדת הכנסת היתה מחליטה שמותר או לא מותר, על פי התקנון.

יו"ר הכנסת דן תיכון;

אני מסכים שאתה מבקש לשנות את התקנון, אבל אני, כחבר כנסת ולא כיושב ראש

הכנסת, בוודאי אצטרך לקחת בחשבון את חוות הדעת שלו ועוד גורמים, ומה החליט

קודמי לתפקיד, וקודמו של קודמי.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני מציע לך לקיים דיון ולנהוג כמו כל קודמיך.

הדיון נמשך.
חיים רמון
חבר-הכנסת דן תיכון, אני פונה אליך, בכוונה, כאל יושב ראש הכנסת. דיברו

על פוליטיקה? תאר לך שיווצר מצב שבו יהיה רוב להפיל את הממשלה. נניח. אתה מעלה

על דעתך, אדוני היושב ראש, שתיקרה לידי האופוזיציה הזדמנות כזאת, ויש לנו חוות

דעת של היועץ המשפטי לממשלה שניתן להגיש - - -

אריאלה קלעי;

הודעות קודמות, צריך להיות ברור, הוא לא שינה
היו"ר רפאל פנחסי
היושב ראש אמר שזה גם חריש, גם ברק וגם רובינשטיין.

חיים רמון;

בסדר, לא שינה, אבל כדי שלא נלך לבג"ץ. הרי נלך לבג"ץ. אני שואל, לכבוד

הכנסת, יש סוגייה, צריך להכריע בה, למה אתה, למעשה, מביא את הכנסת לבית המשפט

העליון? זה לא טוב לנו. זה לא טוב לבית המשפט העליון. אני לא אפנה לבג"ץ אם לא

יהיה 60.
חגי מירום
יש הליך.
יו"ר הכנסת דן תיכון
אענה לך, ואם שמת לב, אמרתי, כחבר כנסת, לחבר-הכנסת פנחסי, יושב ראש

הוועדה, שהוא לא יסגור את הדיון, וימשיך לקיים אותו, ואם ילכו לבג"ץ הוא יגיד:

השאלה היא כבדת משקל, היא עומדת על סדר יומה של הכנסת מאז 1972.

חיים רמון;

לא, היא עומדת רק עכשיו. ענין של שינוי התקנון הוא רק עכשיו.
יו"ר הכנסת דן תיכון
בסדר, צבי ענבר כותב שהענין נמשך ועומד על סדר יומה של הכנסת מאז.
צבי ענבר
אדוני היושב ראש, שתי הערות קצרות. האחת - הענין שאליו התייחס סבידור היה

בקשה של 30 חברי כנסת, תשמעו מה הנושאים: 1. הצורך לדון בהתפטרות ראש הממשלה

ושר הבטחון הנושאים באחריות זה וזה; הצורך לדון בהתפטרות ראש הממשלה ושר

הבטחון בעקבות...

כתבתי ליושב ראש הכנסת דאז דבר כזה: מה זה נקרא, אתה צריך להעמיד את זה

כעת על סדר היום, כנס מיוחד. מה יכולה הכנסת לעשות? להחליט לא לכלול את הנושא

בסדר היום; להחליט כן לכלול בסדר היום, ואז קובעים מועד או להעביר את ההצעה

לוועדה. בקיצור, ניתחתי מבחינה מעשית.
היו"ר רפאל פנחסי
כלומר, לא היה אי-אמון בכלל.
צבי ענבר
נכון.
יו"ר הכנסת דן תיכון
הוא הבין שאין אפשרות אבל הוא רצה לעשות, אני אסביר לך מה היו הנסיבות

אז. אני לא יודע איזה משני המקרים תופס כאן, לסבידור, לפי מיטב זכרוני, היו

שני מצבים. מצב אחד שהממשלה גלשה אל תוך הפגרה כשתקציב המדינה עוד לא אושר,

היה תיקו, ואז, התקציב הוצבע ביום האחרון לפני היציאה לפגרה.

והיתה עוד הזדמנות אחת שהממשלה איבדה את הרוב שלה והיא גלשה אל תוך

הפגרה, כשאיבדה את הרוב כתוצאה מתרגיל מסריח שרפי אדרי קנה שני חברי כנסת.
חיים רמון
אני מבקש למחוק את המלה "קנה". הוא מעולם לא קנה, הוא שיכנע שני חברי

כנסת בנחיצות - - -
יו"ר הכנסת דן תיכון
ואז הממשלה איבדה את הרוב שלה, ומממשלת 61 היא הפכה להיות ממשלת - - -

ויצאה למלחמה בלבנון. ואני לא צריך לומר לכם איזה הרגשה היתה, ואז שחל בא

כנראה עם הענין שלו.
צבי ענבר
הסיכום שלי היה שמי שרוצה לדון בהתפטרות, יש לו רק דרך אחת והיא: להגיש

הצעת אי-אמון. וכתוצאה מחוות דעתי פסל יושב ראש הכנסת את שתי ההצעות לסדר

היום.

נקודה שניה שאני רוצה להבהיר, שהתרשומת של יושב ראש הכנסת דאז, מ-30

באוגוסט 1993, כלומר, ההתחלה היתה בכלל ב-18 באוגוסט 1993, כשמיכאל איתן פנה.

נמשך ב-23 באוגוסט וב-30 באוגוסט כותב היושב ראש שבח וייס: "שמואל ידידי,

הנושא כבד, ראוי לעיון. אפשר אולי לבקש סיוע לגיבוש עמדה גם מצד צבי ענבר".

זאת אומרת, ברור מתוך זה שב-30 באוגוסט לא הייתי.

והנקודה האחרונה שאני מבקש להודיע לחבר-הכנסת המון לגבי מה שהוא מתכונן

או לא מתכונן בפגרה, אני רוצה שוב שתדעו שאם הבעיה תתעורר בפגרה, אז אני ב-5

בחודש יוצא ל-18 יום ואי-אפשר יהיה להשיג אותי אפילו בטלפון כי אהיה באיסלנד.
חיים רמון
אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אילו לא הייתי שומע את הוות דעתו של היועץ

המשפטי לממשלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה לא חדש, זה עוד מחריש.
חיים רמון
לא חדש, חודש, הוא לא חייב להסכים - - -

צבי ענבר;

עוד דבר שאני חייב לומר לפרוטוקול. היועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה, לפני

שהלך אמר לי, אנחנו כמובן כפופים להוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. כך

שהעמדה שהביעו הנציגים שלו בפעם הקודמת, כרגע לא רלבנטית.

היו"ר רפאל פנחסי;

מאחר ויושב ראש הכנסת לשעבר שבח וייס אמר שהנושא מאוד כבד וצריך לשאול את

צבי ענבר, גם אני אומר שהנושא מאוד כבד, ולכן, אזמן עוד ישיבה עם אלה שבאמת

מומחים, חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, והשר מיכאל איתן שהיה מעורב בשעתו בנושא.

נקיים דיון יותר יסודי, נגבש עמדה ונודיע מתי תתקיים ההצבעה.

שבח וייס;

אדוני היושב ראש, הערה לסדר. הרעיון להזמין את כל המומחים היה נכון לו

היינו ממשיכים בדיון ובוויכוח מה המצב הנוכחי. פה יש רעיון לתיקון תקנוני של

המצב הנוכחי, אז בשביל מח צריך את המומחים האלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אם חבר-כנסת מבקש לזמן מומחים, אני חושב שזכותה של הוועדה לשמוע אותם.

אני רוצה לדעת איך להצביע, רוצה לשמוע אם באמת התיקון נחוץ או לא כי יש חילוקי

דעות בין יועצים משפטיים. איך אמרת, חבר-הכנסת שבח וייס? דעתך אחרת, ואתה

מצביע פוליטית.
חיים רמון
מכיוון שחברי הכנסת הביעו את דעתם, בכך הסתיים חלקם של חברי הכנסת.

עכשיו, יבואו המומחים ואני מבקש שבתום דבריהם לקיים הצבעה.

אני פונה אליך, מכיוון שהענין טעון שבועיים במליאה, לא מכובד שנושא שקשור

לאמון או אי-אמון בכנסת, מיעוט ימנע הצבעה. הרי אם יושב ראש הקואליציה היה

חושב שיש לו רוב בוועדה, הענין היה יורד מזמן מסדר היום, בלי מומחים ובלי שום

דבר. כל הבעיה שהוא חושב שלא רק כאן אלא גם במליאה אין לו רוב.

ולכן, אני מבקש מהיושב ראש, עם כל הכבוד, אני בטורו שהוא לא מתכוון, אבל

פשוט שיהיה כתוב, שלא יתן יד למיעוט למנוע מהרוב בכנסת לבוא לידי ביטוי. אני

מאוד מבקש, ואין לי ספק שכך הוא ינהג.

אני מאוד מבקש שבשבוע הבא יתקיים דיון המומהים, ובסיומו תהיה הצבעה.

במידה ויבקש התייעצות סיעתית, אני יודע מנסיוני בהתייעצויות סיעתיות, הן לא

נדחות יותר מאשר יום אחד וזאת במקרים נדירים.

שבח וייס;

בסיעה יעילה, זה לוקח אפילו שעה.

חיים רמון;

אני מבקש שכך ינהג היושב ראש, כדי שמיעוט לא יכפה על רוב ארחות שהוא

איננו חפץ בהם.

היו"ר רפאל פנחסי;

בקשתך נרשמה בפרוטוקול.

חיים רמון;

אני רוצה שהיא תירשם על לוח לבך.
היו"ר רפאל פנחסי
בכל אופן, נזמן את המומחים, נשמע אותם, ובתום דבריהם נעבור להצבעה. אם

יבקשו התייעצות נחליט באותו זמן.

חיים רמון;

תודה רבה.

פניית יושב ראש ועדת העבודה והרווחה בדבר טענה של חריגה

מגדר נושא הצעת חוק שירות לאומי (הטבות לבת בשירות לאומי),

התשנ"ח-1998 - הצבעה

היו"ר רפאל פנחסי;

הנושא האחרון; פניית יושב ראש ועדת העבודה והרווחה בדבר טענה של חריגה

מגדר נושא הצעת חוק שירות לאומי (הטבות לבת בשירות לאומי), התשנ"ח-1998 -

הצבעה.

את הנושא הזה העלתה חברת-הכנסת ענת מאור, וכעת היא מבקשת לוותר עליו. היא

מקבלת את חוות דעתו של צבי ענבר, ומבקשת לומר כמה דברים לפרוטוקול, בבקשה.

ענת מאור;

אדוני היושב ראש, קודם כל, אני משחררת אותך מהצבעה, אני מבקשת לומר שלאחר

הדיון אתמול, מתוך הערכה, אמון וכבוד ליועץ המשפטי של הכנסת, אני וחבריי,

למרות מחלוקת, אנחנו מקבלים את פסיקתו כלשונה ורואים בזה נושא חדש. ביטלתי את

פנייתי ליושב ראש ועדת העובדה והרווחה, והיועץ המשפטי של הוועדה מסר ליושב ראש

ועדת הכנסת שאני מסירה את פנייתי.
היו"ר רפאל פנחסי
למעשה, כאילו שהתקבלה, כי זה נושא חדש.

ענת מאור;

חבר-הכנסת ריבלין מוכן להוביל את החוק החדש. לפיכך, פנייתנו אליכם שבבוא

העת תשחררו אותנו מחובת ההנחה,
היו"ר רפאל פנחסי
כשהבקשה תגיע לוועדה נתייחס במלוא ההבנה.

ענת מאור;

שכן עורך דין בוטון הבהיר לנו שאם הוועדה תפטור אותנו מחובת ההנחה, אנחנו

נוכל לקדם אותה כך שתוכל להצטרף לקראת קריאה שניה ושלישית עם הצעת החוק

המקורית של חבר-הכנסת ריבלין. תודח רבה.

צבי ענבר;

אני מבקש להודות לחברת-הכנסת ענת מאור על דבריה.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45)

קוד המקור של הנתונים