ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/06/1998

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום; פניית יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון), התשנ"ח -1998 --בהתאם לסעיף 135(א} לתקנון; קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק; קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום; קביעת מסגרת דיון להצעות האי-אמון

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת הכנ0ת

יום שלישי, חי בסיון התשנ"ח (2 ביוני 1998). שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה;

רפאל פנחסי - היו"ר

רפי אלול

משה גפני

עבד אלמאלכ דהאמשה

צבי הנדל

שבח וייס

רחבעם זאבי

חגי מירום

מאיר שטרית

מוזמנים;

חבר הכנסת חיים רמון

אריה האן - מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

אנה שניידר - היועצת המשפטית, ועדת הפנים ואיכות הסביבה

אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

יועץ משפטי; - צבי ענבר

מנהלת הוועדה; - אתי בן-יוסף

קצרנית; - שלומית כהן

סדר-היום; 1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.

2. קביעת מסגרת דיון להצעות האי-אמון.

3. פניית יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק

הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון}, התשנ"ח-1998 - בהתאם לסעיף

135(א) לתקנון.

4. קביעת. ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.

3327



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגגים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום
א. ערעור של חבר הכנסת רחבע0 זאבי בנושא
"הפלשתינים מתכוונים למלחמה"

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון בסדר היום הוא ערעורים על החלטת יושב

ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

לפני כן אני רוצה לברך את מועצת התלמידים של צבעים, דרוזים וחינוך קיבוצי

תבור, שהם אורחים שלנו במסגרת תוכנית יום הילד והנוער, שארגנה חברת הכנסת ענת

מאור. אני מקדם אתכם בברכה ומקווה שתמצאו עניין בדיון.

המערער הראשון הוא חבר הכנסת רחבעם זאבי בנושא "הפלשתינים מתכוונים למלחמה".

בבקשה, חבר הכנסת זאבי.
רחבעם זאבי
עתון "הארץ" יצא בכותרת ראשית בעמוד ראשון, בתחילת העמוד, עם ידיעה מרעישה

מאוד, לפיה הפלשתינים הכינו את המלחמה הבאה, צוברים נשק אנטי-טנקי ואנטי-מטוסי

וכולי. זו לא ידיעה של מועצת יש"ע, זו ידיעה של עתון "הארץ".

הייתי ער לכך, שהנושאים שהנשיאות תאשר ודאי יהיו הנשק האטומי והשימוש שלו

במרכז אסיה, הודו וכולי, ואמרתי שיותר חשוב לנו לעסוק בנושא הזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש לך חבר להצעה, חבר הכנסת קליינר הגיש הצעה לסדר באותו נושא.

רחבעם זאבי;

זה רק שניים. בידיעה שהנושא הזה הוא יותר חשוב מכל הנושאים האחרים שעלו

בנשיאות ואושרו, כמו "סכנת חוות הדלק והגז בפי גלילות", הסכנה הזו קיימת עשרים

שנה. אותנו לימד חבר הכנסת וייס, בתפקידו כיושב ראש הכנסת וכסגן יושב ראש הכנסת,

שהמבחן הוא תמיד "חשוב ודחוף". זה קנה המידה. חוות הדלק והגז בפי גלילות זה נושא

חשוב, אבל הוא לא דחוף, הוא בן עשרים שנה. את זה הנשיאות אישרה, ואילו את הנושא

שמתחת האף שלנו מכינים לנו מלחמה, לא אישרו. אי לכך אני מערער על החלטת הנשיאות.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה.

חבר הכנסת וייס, האם אתה רוצה לייצג את הנשיאות?

שבח וייס;

בוודאי זה נושא חשוב ודחוף. אין ספק. העניין הוא, שבכל פעם שיש הצעת אי אמון

גורפת כמו היום, נושאים כאלה משתלבים בה השתלבות טבעית, וזה השיקול. אנחנו חשבנו

שלפחות מחצית מן הדוברים היום, אם לא יותר, שיעסקו בביקורת על הממשלה, יגידו

שפלשתינים מתכוננים למלחמה ואתם לא עושים שלום, או להיפך. וזה השיקול. לכן

בשבועות כאלה, שיש אי אמון, אנחנו נותנים קצת מרווח להצעות מסוג אחר, גם יותר

קטנות כמו פי גלילות.



היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום - 2

נגד - 1

ההצעה להכיר בנושא שהעלה חבר הכנסת רחבעם זאבי: "הפלשתינים מתכוונים למלחמה"

כהצעה דחופה לסדר היום - נתקבלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה אושרה.
ב. ערעור של חבר הכנסת חיים רמון בנושא
"פעילותו של השייח' אחמד יאסין בארצות ערב".
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים למערער השני, חבר הכנסת חיים רמון, בנושא: "פעילותו של השייח'

אחמד יאסין בארצות ערב". יש שלוש הצעות בנושא הזה.
חיים רמון
אני לא מערער בדרך כלל. בתחילה הגשתי הצעה בנושא הנשק הגרעיני, ולא היה לי

ספק שיאשרו אותה. למרות זאת ויתרתי עליה. יש תופעה מדהימה. אדם ששוחרר מהכלא

מסתובב במדינות ערב, אוסף כסף, מודיע שהוא הולך לתכנן פיגועים נגדינו, ואנחנו

כולנו מסתכלים על זה כאילו שום דבר.
רחבעם זאבי
כי הוא הלך למות כבר לפני שנה.
חיים רמון
יכול להיות. אני חושב שאי אפשר להתעלם מדבר כזה, ופה אי אפשר לטעון את הטיעון

שטען חבר הכנסת וייס בנושא האי אמון.
סבה וייס
זה מוזר, אבל אותו שיקול היה בשולהן הנשיאות גם בנושא זה. תיארנו לעצמינו

שיאסין יככב היום גם באי-אמון.
חיים רמןן
הוא לא יככב.



היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להכיר בהצעה כהצעה דחופה לסדר היום? השניים הנוספים שהגישו אותה ה0

חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ודוד טל.

הצבעה

בעד ההצעה להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום - 3

נגד - אין

ההצעה להכיר בנושא שהעלה חבר הכנסת חיים רמון: "פעילותו של השייח' אחמד יאסין

בארצות ערב" כהצעה דחופה לסדר היום - התקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה אושרה.



2. קביעת מסגרת דיון להצעות האי-אמון

היו"ר רפאל פנחסי;

סיעות העבודה, מרצ, חד"ש-בל"ד הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון

בראש-הממשלה בשל תפקודו במהלך שתי שנות כהונתו. ההצעות תידונה בישיבת הכנסת ביום

שלישי, ח' בסיוון התשנ"ח, 2 ביוני 1998, כלומר היום. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע

מסגרת דיון.
רחבעם זאבי
אני מציע מה שהצעתי בשבוע שעבר. זה מתחיל להיות כל שבוע הצעת אי-אמון. אני

מציע שלוש דקות לכל סיעה, כולל הסיעות הגדולות, כדי שיירדו מזה סוף סוף.

שבח וייס;

בדרך כלל אני מקבל את ההצעות לקיצור, אבל מכיוון שהנושא הוא כל-כך מסכם וגורף

ואנשים ירצו להתבטא ולחגוג אחרי שהתקשורת כבר סיכמה שנתיים, אני מציע לתת אפשרות

ביטוי רחבה יותר, כולל לקואליציה, שבוודאי תרצה להגן על ראש-הממשלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מציע את ההצעה המסורתית שלנו, 15 דקות לסיעת העבודה, שיוכלו לפצל את זה

לשלושה דוברים, לסיעת הליכוד 10 דקות ולשאר הסיעות 5 דקות.

צבי הנדל;

כשעוד לא הייתי בבניין הזה היה מקובל, לדרג גם לסיעות בינוניות. יש מפלגות עם

שני חברי כנסת או ארבעה חברי כנסת, אנחנו תשעה חברי כנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

אצלינו יש עשרה חברי כנסת, וגם אני מסתפק בחמש דקות. שלוש הסיעות הבינוניות

הן מרצ, מפד"ל וש"ס. אבל אז הגדולות קיבלו 20 דקות והבינוניות 15 דקות. הורדנו

לכולם.

צבי הנדל;

אני מציע לסיעות הגדולות לתת 15 דקות, לבינוניות 10 דקות ולקטנות 5 דקות.

משה גפני;

יש מכשיר פרלמנטרי שנותן ביטוי לגודל הסיעה בנושאים רבים, כמו הצעות לסדר.

אנחנו מדברים על משטר מפלגתי, והעובדה שנותנים למפלגות הגדולות יותר זמן כאשר יש

אי-אמון, דהיינו שהדיון הוא סיעתי, היא הגיונית. אבל הדיון הוא דיון סיעתי,

ובדיון כזה לכל סיעה, קטנה כגדולה, מגיע לומר את דברה בדיוק באותה מידה. אלא אם

כן אנחנו משנים את צורת המשטר. הגודל של הסיעה בא לידי ביטוי בדיונים מסוג אחר.

סיעח גדולה יכולה להגיש יותר הצעות, כאשר יש דיון אישי יותר חברי כנסת יכולים

לדבר, כאשר יש דיון על תקציב היא מקבלת יותר.3

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה של חבר הכנסת הנדל היא למפלגות הבינוניות 10 דקות ולשאר 5 ו-10.
רחבעם זאבי
כל שבוע זה חוזר על עצמו, ומי שנשאר בסוף באולם הם היושב ראש ואני.

היו"ר רפאל פנחסי;

שושנה כרם אומרת, שמבחינה נוהלית זה לא יכול להיות פהות מ-5 דקות.

רחבעם זאבי;

אם אתן לכולם 5 דקות מה הועלתי? גם כך נותנים לי 5 דקות.

שבח וייס;

זה אבסורד אם יתנו לסיעה גדולה 3 דקות, אני אבקש רביזיה.
צבי ענבר
לפי סעיף 148: "הכנסת לא תדון בשום עניין בצורת דיון ההורגת מהוראות התקנון

ומהתקדימים, אלא אם כן ההליטה ועדת הכנסת". ישנה ההלטה, שלפי סעיף 148 סטייה

מהתקנון זה רק בהסכמה. כל מה שאתם מהליטים ודנים, לא רק הפעם, אלא בכל הפעמים שיש

ההלטות על דיון סיעתי, אתם סוטים מהתקנון.
היו"ר רפאל פנחסי
זאת אומרת, שההצעה של הבר הכנסת זאבי היא המקובלת, שצריך להיות דין שווה לכל

הסיעות.
צבי ענבר
יש שתי אפשרויות, או שהולכים על דיון סיעתי או שהולכים על סעיף 57. בסעיף 57

הודעת סיעות זה בין 5 ל-10 דקות, אבל לכולם. ואת זה אתם אף פעם לא עושים.
שבח וייס
הצעת הבר הכנסת פנהסי נראית סבירה. אם היא לא תתקבל, אני אבקש רביזיה.
רחבעם זאבי
בכל הכנסת ה-13, כשוועדת הכנסת דנה בראשותו של הבר הכנסת מירום, הנוסה היה

"הודעת סיעות", לא "דיון סיעתי", ואז זה מסתמך על סעיף 57. אני מוכן שזה יהיה 5

דקות אם התקנון מחייב את זה, ולשתי הגדולות בלבד נכפיל, 10 דקות.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מקבל את ההצעה הזאת. האם הבר הכנסת וייס מוכן לקבל אותה?
שבח וייס
אני לא מצביע בעד.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד שלסיעות הגדולות יינתנו 10 דקות, שיוכלו לפצל אותן לשני דוברים, ולבל

הסיעות האחרות 5 דקות? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - אין

נמנעים - 1

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה התקבלה פה אחד, עם נמנע אהד.



3. פניית יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק הרשויות

המקומיות (בחירות)(תיקון).התשנ"ח -1998 --בהתאם לסעיף 135(א} לתקנון

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו עוברים לסעיף הבא. יש פה בקשה של חבו- הכנסת סאלח טריף, הצעת חוק

הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון), התשנ"ח-1998: "אבקשך לאשר קיום דיון מוקדם

תוך יומיים מיום הנחת החוק המצורף בזח, על פי סעיף 135(א) לתקנון הכנסת, דיון

מוקדם תיקונים 24 ו-28. החוק עוסק בתיקונים חשובים ויש לקבלו בדחיפות רבה, הואיל

ופקידי הבחירות ברשויות השונות יתמנו כבר בחודש יולי 1998, ובעת מינויים התיקונים

צריכים לחיות בתוקף. לאמור, החוק חייב לעבור בחודש הקרוב". הוא מוסיף ואומר, שגם

דעת משרד הפנים לזרז את זה.

יושב פה איתנו מר אהוד שילת, המפקח הארצי על בחירות. הסבר לנו מה הדחיפות

לחוק.
רהבעם זאבי
למח חבר הכנסת המציע לא נוכח?

היו"ר רפאל פנחסי;

הוא התנצל, שהוא חייב להיות בכנס ולכן לא יוכל להיות פה. הוא אמר שהוא סומך

על אהוד שילת שייצג את העניין.
אהוד שילת
מה שנאמר במכתב הוא נכון. החוק הזה כולל תיקון רחב להמון סעיפים של חוק

חבחירות לרשויות המקומיות, תיקונים שאין להם השלכות פוליטיות. אלה תיקונים שבאו

בעקבות הנסיון שנצבר בשלוש מערכות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, כתוצאה

מפסקי דין שניתנו בבתי המשפט בתוך התהליכים של הבחירות. כדרכו של עולם, חוקי

בחירות שאפשר לעשות אותם מיד אחרי הבחירות הקודמות, איכשהו נגררים ותמיד עושים

אותם ערב בחירות. אנחנו ערב בחירות, והעבודה בשטח מתחילה באמצע יולי, והם צריכים

שיהיה בפניהם החוק המתוקן.

התיקונים חם חשובים מאוד, משום שדברים שהיו ברורים במשך 50 שנה, אנשים הלכו

להתדיין עליהם בבתי משפט. החל מהשלב הראשון של הזדהות הסיעות במועצה. בבחירות של

1993 כבר בשלב הזה התחילו התדיינויות בבתי משפט, דבר שגורם לחץ אדיר במערכת. זה

פריט אחד מתוך הפריטים שביקשנו שם לתקן ומעבירים בחוק. לכן מאוד דחוף שהחוק יתקבל

מהר.
היו"ר רפאל פנחסי
הבחירות לא הוקדמו, הן במעדן. היו לנו חמש שנים לתקן את חחוק הזה. למה לא

הממשלה מגישה את החוק? למח צריך חבר כנסת לעבור את הקריאה הטרומית, בשעה שיכולנו

לחסוך את זה כך שהממשלה תגיש והחוק יעבור מיד לקריאה ראשונה? שאלה שנייה, למה

כל-כך באיחור?
אהוד שילת
הסברתי למה באיחור, משום שלחוקי בחירות מתייחסים תמיד ערב בחירות ולא במוצאי

בחירות. הממשלה לא מגישה, כי יש נוהג בארץ, ואני מברך על הנוהג הזה, למרות שיותר

נוח לי להגיש הצעות חוק כחצעות ממשלתיות, שחקיקה בענייני בחירות לא הממשלה יוזמת

אלא היא באה מלמטה. לטעמי זה נוהג מצוין, ולכן אנחנו פועלים לפי הנוהג הזה.



צבי הנדל;

לשאלה למה זה נדהה עד הבחירות, יש סיפור על פסיכולוג שנתן הרצאה ואמה, למרות

שכבר היום אנחנו יודעים ששנת הלימודים בעוד עשר שנים תתחיל ב-1 בספטמבר, תמיד ה-1

בספטמבר נופל בהפתעה.

רחבעם זאבי;

אני מבקש חוות דעת של היועץ המשפטי.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מבין שאין מניעה.

מי בעד לאשר את בקשתו של חבר הכנסת טריף, לפטור מחובת הנחה? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה אושרה. תודה רבה.



4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר-היום

היו"ר רפאל פנחסי;

הצעת חוק עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, התשנ"ח-1997 - של חבר הכנסת

שלום שמחון וקבוצת חברי כנסת. היתה הצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה והיתה

הצעה להעביר אותה לוועדת הכספים.

צבי ענבר, לאן זה שייך?

רחבעם זאבי;

זה שייך לוועדת הכלכלה.

חגי מירום;

ברור, זה קלאסי לכלכלה.

מאיר שטרית;

לא ברור, בכנסת שעברה החוק הזה, של חבר הכנסת גולדשמידט, כבר נדון בוועדת

הכספים בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

חגי מירום;

אם הכנסת הקודמת טעתה, לא צריך שהכנסת הזאת תחזור על הטעות.
היו"ר רפאל פנחסי
נעביר את ההצבעה בעניין לישיבה הבאה, ואבקש שבינתיים היועץ המשפטי יראה מה

תוכנו של החוק.

צבי ענבר;

אני צריך לראות את החוק.

צבי הנדל;

חקיקה בתחום החקלאי שייכת לוועדת הכלכלה.

צבי ענבר;

חקלאות זח כלכלה.

מאיר שטרית;

זה לא עניין חקלאי, זה עניין של נכסים וזכויות.

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו נעביר את ההחלטה לישיבה הבאה.



צבי הנדל;

אני מבקש שזה יהיה רשום בסדר היום.
חגי מירום
היועץ המשפטי לא נזקק כאן לשאלה סבוכה מבחינה משפטית. ההוק מדבר על עיגון

זכויות של חקלאים בקרקע. כשמו כן הוא. היות שאנהנו צפויים לרביזיה ממילא, גם כשזה

יידחה, אני מציע שנקבל עכשיו את ההחלטה, נקבל את הרביזיה עכשיו ונקדם את העניין

בישיבה אחת.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני עצמי רוצה לקרוא את ההוק.

אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודות העיריות, של חבר הכנסת

ראובן ריבלין. המציע ביקש להעביר את הדיון לוועדה לביקורת המדינה. היו הצעות

להעביר את הנושא לווועדת כספים.

צבי הנדל;

אני מבקש שיירשם בסדר היום "קביעת ועדות לדיון".

היו"ר רפאל פנחסי;

את כל ההעברות לוועדות אנחנו שמים בסעיף "שונות", לא רושמים, אני לא ארשום,

כי זה יהיה תקדים. בישיבה הבאה זה יהיה על סדר היום.

שבח וייס;

אין דבר כזה להעביר חוקים לוועדה לביקורת המדינה.

רחבעם זאבי;

ועדת הפנים.

צבי ענבר;

ועדת הפנים עוסקת בנושא העיריה. אם זה היה תיקון לחוק מבקרי פנים, זה היה

שייך לוועדה לביקורת המדינה.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

היו"ר רפאל פנחסי;

הנושא עבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון - שחרור נכסים מוקנים), התשנ"ח-1998, של חבר

הכנסת וליד צאדק חאג'-יהיא. היו הצעות להעביר הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
צבי ענבר
בתקנון כתוב, שרכוש הערבים הנעדרים, שזה נכסים נפקדים, שייך לוועדת הכלכלה.

צבי תנדל;

אבל זה לא רק ערבים. רכוש נפקדים זה גם יהודים.

שבח וייס;

אני מציע ללכת לפי התקנון.

היו"ר רפאל פנחסי;

שר האוצר הוא שהשיב.
צבי ענבר
רכוש היהודים מארצות ערב גם בוועדת הכלכלה.
חגי מירום
אני מציע ועדת כלכלה.
מאיר שטרית
כספים.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש לנו הצעה לוועדת הכלכלה והצעה לוועדת הכספים.

צבי הנדל;

מה היתה ההצעה במליאה?

היו"ר רפאל פנחסי;

ועדת החוקה, חוק ומשפט.

צבי הנדל;

זה הגיוני. זה דבר משפטי ממדרגה ראשונה.

היו"ר רפאל פנחסי;

נעמיד להצבעה שלוש הצעות, כלכלה, חוקה וכספים.

הצבעה

בעד להעביר הנושא לוועדת הכלכלה - 5

בעד להעביר הנושא לוועדת חוקה, חוק ומשפט - 2

בעד להעביר הנושא לוועדת הכספים - אין
היו"ר רפאל פנחסי
הנושא עבר לוועדת הכלכלה.

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שימוש במקרקעין חקלאיים}, התשנ"ח-1998 - של

חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי כנסת. נשמעה הצעה להעביר את הנושא לוועדת כלכלה

או לוועדת פנים ואיכות הסביבה.
שבח וייס
פנים, זה עניין של תיחום.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להעביר הנושא לוועדת הפנים?

הצבעה

בעד - 6

נגד - 1

נמנעים -2

היו"ר רפאל פנחסי;

הנושא עבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום: "פיצוץ בבתי כנסת חב"ד ליד מוסקבה

והתגברות האלימות כלפי יהודים בעולם". חברת הכנסת בלומנטל אינה נוכחת, נשאיר את

הדיון בנושא לישיבה שהיא תהיה בא.

"כלי התקשורת הממלכתיים" - של חברי הכנסת דוד אזולאי, רפי אלול ואפי אושעיה.

סגן השר סילבן שלום ביקש להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. כנראה

שהיו גם הצעות אחרות.

צבי ענבר;

זה שייך לוועדת החינוך.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת החינוך? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - אין

היו"ר רפאל פנחסי;

הנושא עבר לוועדת החינוך.

"נשירת תלמידים מבתי ספר מקרב ילדי יוצאי אתיופיה" - של חברי הכנסת אליהו

גבאי, אדיסו מסאלה ונעמי בלומנטל. היו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החינוך והיו

הצעות להעביר הנושר לוועדה לביקורת המדינה. חברת הכנסת בלומנטל רוצה שהנושא יידון

בוועדת העלייה והקליטה.

נשאיר את שני הסעיפים לישיבה שבה תהיה יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;12.

קוד המקור של הנתונים