ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 12/05/1998

לקחי הדיון בהסתייגויות להצעת החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998; מילוי מקומו של יושב ראש הכנסת בתקופת שהייתו בחוץ לארץ; ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים. שלא לאשר דחיפות בהצעות לסה"י; קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

פרוטוקול

 
מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 156

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ט"ז באייר התשנ"ח (12 במאי 1998 ) .שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; רפאל פנחסי - היו"ר

רומן ברונפמן

משה גפני

עבד-אלמאלכ דהאמשה

שבח וייס

רחבעם זאבי

מאיר שטרית

אריה האן - מזכיר הכנסת

דור לב - סגן מזכיר הכנסת

מוזמנים; דן תיכון - יו"ר הכנסת

חה"כ רפאל אלול

חה"כ עזמי בשארה

חה"כ שמואל הלפרט

חה"כ צבי הנדל

חהייכ אברהס פורז

חה"כ דוד ראם

אנה שניידר - יועמ"ש של ועדת הכספים

דרורה ליפשיץ - ס/יועמ"ש משרד האוצר

סטודנטים ממכללת הגליל המערבי

היועץ המשפטי; צבי ענבר

אלי שהרבני - מתמחה

מנהלת הוועדה; אתי בן-יוסף
קצרנית
רויטל יפרח

סדר-היום; א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא

לאשר דחיפות הצעות לסה"י.

ב. 1. מילוי מקומו של יושב ראש הכנסת בתקופת

שהייתו בחוץ לארץ.

2. קביעת ועדות לדיון בהצעות הוק.

1;. לקחי הדיון בהסתייגויות להצעת החוק להגברת

הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת

1998.



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים.

שלא לאשר דחיפות בהצעות לסה"י.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף הראשון העומד על סדר היום הוא

ערעודים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים, שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר

היום. לפני כן, הייתי רוצה לשגר בשמי ושבס חברי הוועדה תנחומים לחבר

הכנסת יהודה הראל על מות אביו. המקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון

וירושלים, ולא יוסיף לדאבה עוד ולמנוחה מן השמיים. אתמול שלחנו מברק

בשם כל חברי הוועדה.
שבח וייס
אנחנו מצטרפים לתנחומים.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים לערעור הראשון שעל סדר היום של חבר הכנסת אלפרט:

"הסתה חמורה של יושב-ראש מפלגת העבודה נגד הציבור החרדי".
ושמואל הלפרט
חבר הכנסת אהוד ברק יושב-ראש מפלגת העבודה, אמר לא פחות ולא יותר

לפני כמה ימים בהפגנה שהליכוד קנה את החרדים על חשבון המובטלים,

החולים והנזקקים. אני חושב שאלה דברי הסתה חמורים ביותר. כולנו יודעים

מהי המשמעות של הסתה ולמה הסתה עלולה לגרום. מה גם, שדברים אלה נאמרים

על ידי יושב ראש המפלגה הגדולה ביותר בישראל. אני לא חושב שדברים כאלה

יכולים להישאר תלויים באוויר מבלי שתהיה התייחסות ודיון רציני במליאת

הכנסת.
שבח וייס
כנציג הנשיאות אני אומר לגבי כל ההצעות, שזו לא רק בעיה של מכסה.

דווקא השבוע לא מילאנו את המכסה כי אחד השיקולים היה ל"ג בעומר. רצינו

לקצר.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להכיר את הנושא כנושא דחוף לסדר היום?

בעד - 2

נגד - 2

ההצעה לא אושרה.
אברהם פורז
אני חוטב שמותר לחבר הכנסת הלפרט להעלות את הנושא לדיון במליאה.
היו"ר רפאל פנחסי
אם כך, ההצעה אושרה.

אנחנו עוברים לערעור הבא של חבר הכנסת אברהם פורז בנושא:

"זכייתה של ישראל בתחרות האירוויזיון".
אברהם פורז
בעקבות הזכיה של דנה אינטרנשיונל, התעוררו שאלות בקשר לקיומו של

האירוויזיון בשנה הבאה והאם לקיים אותו בירושלים. אני תומך ברב מילר.

אני לא רוצה לקיים את האירוויזיון בירושלים. מכל מקום, העניין שווה

דיון במליאת הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להכיר את הנושא כהצעה דחופה?

בעד - 1

נגד - 4

ההצעה לא אושרה.
שבח וייס
לא שמעתם את דבר הנשיאות. אני מבקש הצבעה חוזרת. קודם עשינו הצבעה

חוזרת. אני לא שמעתי ואני מתנצל על כך.
היו"ר רפאל פנחסי
בסדר, מי בעד להכיר את הנושא כהצעה דחופה?

בעד - 4

נגד - 4

ההצעה לא אושרה.
חבר הכנסת עזמי בשארה מערער בנושא
"התנהגותו של ראש הממשלה מול קהל אוהדי בית"ר הצועקים מוות

לערבים".
עזמי בשארה
אין לי מה להוסיף.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להכיר את הנושא כהצעה דחופה?

בעד - 5

נגד - 4

ההצעה אושרה.

חבר הכנסת טאלב אלסנע איננו...
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מייצג אותו.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש מכתב?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
יש.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת טאלב אלסנע מערער בנושא: "מותה של צעירה בדואית עקב התפוצצות נפל של צה"ל".
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זה אינו המקרה הראשון בו מתפוצצים נפלים ונהרגים אנשים. אין כל

סימון של שטח צבאי, השטח לא מגודר ואין שלט המזהיר כי זהו שטח מסוכן.

המקרים האלה הולכים וחוזרים על עצמם. אני חושב שיש להעלות נושא זה

לדיון.
שבח וייס
בשם הנשיאות אני מעלה נימוק שאף פעם לא העלתי. היתה נטיה חזקה

מאוד לאשר את זה על רקע אנושי, ואפילו יושב ראש הכנסת הצביע בעד. אני

מציע לאשר את ההצעה. זהו נושא אנושי ממדרגה ראשונה.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להכיר את הנושא כהצעה דחופה?

בעד --1

נגד -

ההצעה אושרה.



ב.1. מילוי מקומו של יושב ראש הכנסת בתקופת שהייתו בחוץ לארץ.
היו"ר רפאל פנחסי
אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר היום. זה עתה נכנסו אורחים,

סטודנטיס ממכללת הגליל המערבי. בוקר טוב, אני מקדם אתכם בברכה. במסגרת

עבודתם, מבקרים הסטודנטים בוועדות הכנסת. הם גם עורכים כעין ישיבות של

ועדות הכנסת. האם יש אצלכם בוועדות יושב ראש של ועדת הכנסת?
אסנת
כן, אני.
היו"ר רפאל פנחסי
נעים מאוד.

לפני שאנו עוברים לסעיף העיקרי שעל סדר היום יש לנו פניה ממזכיר
הכנסת
"הנדון: מילוי מקומו של יושב ראש הכנסת בתקופת שהייתו בהוץ לארץ"

יושב ראש הכנסת יוצא לחוץ לארץ בשליחות ממלכתית מיום י"ז באייר

התשנ"ה - 13 במאי 1998 ועד יום כ"א באייר התשנ"ח - 17 במאי 1998.
על פי הוק יסוד
הכנסת סעיף 20אי, ימלא מקומו סו;ו ליושב-ראש כנסת

שתבחר ועדת הכנסת מבין סגני יושב-ראש הכנסת.

יושב-ראש הכנסת ממליץ לבחור בסגן היושב-ראש מאיר שטרית כממלא

מקומו ביום רביעי, י"ז באייר התשנ"ח - (13 במאי 1998) ובסגן היושב-ראש

דוד טל כממלא מקום בימים חמישי, י"ח באייר (14 במאי 1998) עד יום

ראשון בבוקר, כ"א באייר התשנ"ח (17 במאי 1998).

ועדת הכנסת מתבקשת לבחור את הסגן ליושב-ראש שימלא מקומו ".
שבח וייס
איד חבר הכנסת טל יוכל למלא את מקומו בימים שישי ושבת?
היו"ר רפאל פנחסי
כנראה שחבר הכנסת שטרית גם הוא יוצא לחוץ לארץ. אני מציע לקבל את

המלצת מזכיר הכנסת.

מי בעד? - 7

מי נגד? -

ההצעה אושרה פה אחד.



ב.2. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.
היו"ר רפאל פנחסי
אנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (תיקון - ביטול

הסמכות לסגירת עיתון), התשנ"ז-1997 - של חבר הכנסת רפאל אלול.

הועלתה הצעה להעביר את הנושא לירי ועדת הכספים. היו הצעות להעביר

את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, ואני היגעתי להסכמה עם מציע

הצעת החוק שוועדת הכנסת היא שתדון על כך.

האם מבחינת התקנון אני יכול להעביר את הנושא לוועדת הכנסת?
צבי ענבר
מבחינת התקנון הנושא הוא בסמכותה של ועדת הפנים, משום שמי שאחראי

על הנושא הוא שר הפנים.
היו"ר רפאל פנחסי
נכון, אבל גם שר הפנים וגם מציע ההצעה מסכימים שהנושא ידון פה

בוועדת הכנסת.
צבי עכבר
זח לא יהיה שונה ממקרים אחרים שבהם העבירו לוועדות אחרות נושאים

שהם בהסכמה.
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכנסת?

ההצעה אושרה.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות תידון בוועדת הכנסת.



ג. לקחי הדיור בהסתייגויות ולהצעת החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה

ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998.
היו"ר רפאל פנחסי
אנו עוברים לנושא האחרון: לקחי הדיון בהסתייוגיות להצעת החוק

להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998. אני מבקש

להודיע ליושב ראש הכנסת שאנו מתחילים לדון בסעיף ומציע שיצטרף אלינו.

מי שביקש להעלות את הנושא הוא היועץ המשפטי של הכנסת מר צבי ענבר.
צבי ענבר
ביום 24 בפברואר 1998 קיימה ועדה זו ישיבה לא קצרה, בנושא לקחי

הדיון בהסתייגויות להצעת החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי

התקציב לשנת 1998. אם הוועדה תרצה, אני מוכן להציג בפניה את עיקרי

הדברים.
היו"ר רפאל פנחסי
כדאי מאוד שתעשה זאת גם כדי שהסטודנטים המתארחים כאן היום יבינו

במה מדובר. אני מציע שתעשה זאת בקצרה.
צבי ענבר
אציג זאת לפי סדר הדוברים: חבר הכנסת מאיר שיטרית ביקש להציע שהחל מהכנסת הבאה, לא יהיה יותר

חוק הסדרים. על כד חגיב יושב ראש הכנסת שצריך לעגן זאת בתקנון או

בחקיקה ראשית. יושב ראש הכנסת מצידו הציג שני נושאים: 1. הצטרף לדברי

חבר הכנסת שיטרית, ועל פי זה חוק ההסדרים במשק המדינה עובר מן העולם

בכנסת הבאה. 2. הצעה שאולי לא נוגעת במישרין לחוק ההסדרים אבל בעקיפין

נוגעת, לפצל את ועדת הכספים לשתי ועדות. ועדת כספים ווועדת תקציב. אף

זאת החל מהקדנציה הבאה.

אני היצעתי שהוועדה תיקבע לפי סעיף 131 לתקנון, רשות דיבור בחוק

להגברת הצמיחה, ללא צורך בהגשת עשרות אלפי הסתייגויות. כמו בחוק

בתקציב. החלטה דומה.
היו"ר רפאל פנחסי
זאת אומרת שיתנו לכל אחד רשות דיבור לפי מיכסה סיעתית, והסיעה

תחלק זאת בין חבריה.
צבי ענבר
יקבע הזמן אשר יקבע, בלי צורך "לטרטר" את כל המערכת המשרדית

ובהמצאת הסתייגויות שבחלקן הגדול מצוצות מהאצבע או בחלקן רק יוצרות

בעיות אחרות.
היו"ר רפאל פנחסי
המטרה בדרך כלל היא רק לקבל רשות דיבור.
שבח וייס
הן מצוצות בדרך כלל מהתקציב של השנה הקודמת.
צבי ענבר
ועוד דברים חדשים.

הצעה נוספת שהעלתי, שהיא הצעה לתיקון סעיף 120 א' לתקנון, לאפשר

לא רק לחברי הכנסת ולנציגי הממשלה אלא גם ליועץ המשפטי בוועדה וליועץ

המשפטי של הכנסת, לטעון טענת חריגה מגדר הנושא של הצעת החוק לגבי

הסתייגות. היום, גם אם יועץ משפטי שמופקד על תקינות הליכי החקיקה

בכנסת, מכוח יושן התקנון שעל פיו ודאי לא קיימים בכנסת יועצים

משפטיים, לא יכול יועץ משפטי להגיד לוועדה שמדובר בנושא חדש, ואז זה

יובא כמובן לוועדת הכנסת להכרעה.

נושא נוסף שהעליתי היה בקשר לשימוש בסעיף 127 לתקנון. ביקשתי

שהוועדה תקבע בעניין הזה עמדה מפורשת. דהיינו, האם אחרי שמליאת הכנסת

קיבלה החלטה, באמת כל החלטה של מליאת הכנסת אפשר לבטל, ולהחזיר אותה

מחדש לוועדה ולהצביע מחדש? או שמא סעיף 127 נועד לכד שאם קיבלה הכנסת

איזו שהיא החלטה בלתי צפויה, כלומר התקבלה איזו שהיא הסתייגות או

התקבל איזה שהוא נוסח שונה, יוחזר הנושא לוועדה. לא כדי לתקן את מה

שהכנסת כבר החליטה, אלא כדי לראות מה צריד לעשות בעיקבות ההחלטה

שקיבלה הכנסת.
שבח וייס
בהקשר לדיונים בחוק ההסדרים?
צבי ענבר
_

לאו דווקא. זה נבע מתוד הדיון בחוק ההסדרים משום שבמקרה הזה אירעו

כמה מקרים. הכוונה היא בכלל.

מה בעצם דין הצבעת הכנסת? האם יתכן שאחרי שהמליאה הצביעה אומרים

שזו היתה הצבעת נסיון ועכשיו נחזור ונצביע פעם נוספת? הועלו על כד

תגובות שיש פנים לכאן ולכאן, ויושב ראש הוועדה פנחסי העיר שההצעה היא

להתחיל מהקדנציה הבאה לגבי החלטות מהסוג הזה.
היו"ר רפאל פנחסי
הרי תמיד כל מפלגה באופוזיציה רוצה שזה יהיה אצל המפלגה השניה.

כשמפלגת העבודה היתה בשילטון חבריה נלחמו נגד זה. עתה, כשהליכוד

בשילטון הוא נלחם בזה. לכן כשאנחנו אומרים מהקדנציה הבאה ברור שאנחנו



לא יודעים מי יהיה בשילטון וזה יהול בצורה מסודרת.
צבי ענבר
לגבי סעיף 127 יכולים להיות דברים לכאן לכאן. מדובר בהחלטה

עקרונית. ההלטת המליאה מול ההזרה לוועדה. חבר הכנסת מאיר שיטרית תמך

בכל ליבו בחלוקת ועדת הכספים לשתי ועדות ואמר שיקיים על כך דיון עם

הנהלת הקואליציה, וינסה למצוא הלכה למעשה חקיקה שתביא להפרדה לשתי

ועדות. כשמדובר על חקיקה, הבעיה היא שלא מספיקה החלטה לתיקון התקנון,

משום שלוועדת הכספים כיום יש הרבה מאוד סמכויות סטטוטוריות במאות דברי

חקיקה. לכן יש צורך להתייחס לכל הסוגיות האלה וגם לחקיקה, איזו ועדה

תעסוק במה.

חבר הכנסת שיטרית אמר גם שאין טעם בהדפסת אלפי הסתייגויות. זו

עבודה סזיפית שאין לה שום משמעות, ויש לקבוע פרק זמן של 10 שעות או 20

שעות וזה לא משנה, כמו בחוק התקציב.

חבר הכנסת שבח וייס תמך ברעיון של פיצול הוועדה, אבל הצביע על

הקשיים. גם יושב הראש פנחסי תמך בעניין זה, ושוב חבר הכנסת וייס ברשות

הדיבור שאומר לקיים את הדיון בחוק ההסדרים במשך שבוע או שמונה ימים,

כדי שהמסגרת תהיה מספקת. זהו בעצם העניין העיקרי. אם ימצאו מס1;רת

מספקת של דיון, לא יהיה צורך מצד חברי הכנסת ולא יהיה לחץ עם כל

ההסתייגויות.

חבר הכנסת אלול אמר שצריך לתת זמן לדבר, ומצר שני צריך לאפשר

לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות שהוא מאמין בהם. כמובן שזה נכון. ברור

הדבר שאין כוונה שלא יוגשו הסתייגויות, אלא ברו;ע שתהיה זכות דיבור,

יוכלו חברי הכנסת להסתפק בכך שיגישו הסתייגויות "על אמת". כשהם באמת

-. רוצים להכניס תיקון בהצעת החוק. כלומר, אין כוונה לבטל את

ההסתייגויות. תהיינה הסתייגויות אבל הן תידונה כפי שמחייב התקנון.

מי שיש לו הסתייגות אמיתית יביא אותה קודם לוועדה, ינסה לשכנע את

הוועדה.
היו"ר רפאל פנחסי
זה יבוא לדיון בוועדת הכנסת?
צבי ענבר
לא. בוועדה העניינית. ואז, אם זו ועדה שלא חורגת מגדר הנושא של

הצעת החוק, או שיאשרו לו או שאולי יצליח לשכנע או ישכנעו אותו שהוא לא

צודק.

חבר הכנסת רפאל אלול אומר שבנוסף לזכות שתהיה לכל חבר כנסת לדבר,

תישמר כמובן הזכות להסתייגויות, אבל הפעם אלה תהיינה הסתייגויות

אמיתיות.



חבר הכנסת חגי מירום אמר לעניין פיצול החוקים שבחוק ההסדרים

לוועדות השונות, זהו נושא שהועלה לא אחת ואפילו הוגשו הצעות בקשר אליו

לוועדת הכנסת. חבר הכנסת מירום מציע להקים צוות לעניין זה שיעבוד עם

הממשלה. הוא מאוד לא התלהב מהרעיון לגבי חוק ההסדרים ולעניין פיצול

ועדת הכספים.

חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה סבר שיש לפצל את ועדת הכספים לשתי

ועדות.

חבר הכנסת גפני הציע לקבוע מנגנון הסכמה בין הקואליציה לבין

האופוזיציה ולקבוע את זה בתקנון. משהו כמו שבוע ימים.

עד כאן אנו רואים שלמעשה אין מישהו בוועדה שתומך בנושא של אלפי

הסתייגויות סרק, אלא באמת לאפשר דיון כמו בחוק התקציב. עוד העלה חבר

הכנסת גפני, שהדיון בחוק ההסדרים לא יהיה בצמוד לחוק התקציב. שיהיה

בתקנון שבוע או כל פרק זמן אחר שנסכים עליו, בו דנים אך ורק בתקציב

המדינה.

(יושב ראש הכנסת דן תיכון נכנס).

את כל החוקים הנילווים הציע חבר הכנסת גפני, תחוקק הכנסת קודם.

לאחר שיתקבלו החוקים האלה, וכאן אני מפנה את תשומת לב האוצר, ברגע שכל

החוקים האלה יחוקקו קודם, יוכל גם האוצר להכין את חוק התקציב בהתאם.

לפי החוקים שאושרו וההסדרים החדשים שנקבעו בהם.

חבר הכנסת גפני היה גם בעד פיצול ועדת הכספים וסבר שהרעיון הזה

יכול להתממש רק אם תהיה ריאורגניזציה בכל הוועדות.

יושב הראש פנחסי הציע להקים צוות בעיקבות ההצעה של חבר הכנסת

מירום, שיבוא בדברים ויכנס לפרטים.

חבר הכנסת נואף מסאלחה הציע שכל זה יהיה במליאת הוועדה. שהוועדה

תישמע את המומחים.
היו"ר רפאל פנחסי
הוא התנגד להקמתה צוות. הוא רצה שזה יהיה בדיון בפורום מלא.
צבי ענבר
היושב ראש אמר שהוא מקבל זאת ושיהיה המשך דיון בנושא במליאת

הוועדה, וזה בדיוק הדיון של היום.

עד כאן.
יושב ראש הכבסת דן תיכון
לא נותר לי אלא לחזור על מה שאמרתי אז, כשהמציאו את הפטנט הזה

ב-1985. כחבר כנסת, דעתי לא היתה נוחה מן הסידור הזה ואני פעלתי אצל

כל שרי האוצר ללא יוצא מן הכלל מאז ועד עתה, כדי שהם יטפלו בנושא

וימנעו ממה שנקרא חוק ההסדרים במשק המדינה, ששונה לאחר מן לחוק להגברת

הצמיחה והתעסוקה. אבל המהות היא אותה מהות. זו חקיקה גרועה ביותר

שנעשית על ידי הכנסת. עשרות רבות של חוקים שאין להם ולא כלום עם תקציב

המדינה. האוצר מגיש אותם באמצעות החוק הזה לוועדת הכספים, ואני אומר

זאת כמי שהשתתף כ-17 פעמים בדיונים הללו. לוועדת הכספים אין זמן לטפל

בעניין הזה, ואם היא מטפלת אזי היא מזניחה את הדיון על תקציב המשרדים,

מה שיוצא בסוף הוא שמן הבית הזה יוצאת חקיקה לא טובה, לא מובנת, וגם

הפיליבסטר לדורותיו נולד כתוצאה מן העובדה שחוק ההסדרים הלך והתארד

במרוצת השנים.

היו כמה שרי אוצר שהבינו והיו כמה יושבי ראש של ועדת הכספים

שהבינו שככל שהחוק הזה יהיה קטו יותר, מספר ההסתייגויות יקטן. ולכן

אני מבין שמפעם לפעם יש צורד לפעול באמצעות חוק ההסדרים ואולי לא צריד

להעביר אותו מן העולם. צריד לתחום אותו לסעיף אחד או שניים, לא יותר

משלושה. במהות, החוק הזה נוצר כתוצאה מתכנית כלכלית שהוו;שה לבית הזה

והיה רושם שצריך להעביר חוקים נילווים, כמעט כחוקים לשעת חירום. זו

היתה הדוקטרינה מסביב לעניין הזה וההמצאה היא של השר לשעבר מר משה

נסים.

צריד "להרוג" את העניין הזה ולקבוע אחת ולתמיד שאין יותר חוק

הסדרים, והיות ובדרך כלל העניין הזה יאומץ על ידי האופוזיציה, אני

מציע לצמצם אותו עד למינימום ולקבוע בתקנון שהחל מהכנסת הבאה הוא לא

קיים יותר. זה לא משנה מי יהיה בשילטון. כבר אמרתי שאני חוזר להצעתי

המקורית להחליט היום. אני בעד לפצל את ועדת הכספים לשניים כבר מהכנסת

הבאה.
היו"ר רפאל פנחסי
מר ענבר הקריא דברים מתוך הישיבה הקודמת וחבר הכנסת שיטרית תמד

בזה. מי שהסתייג מעט היה חגי מירום.
יוטב ראש הכנסת דן תיכון
אני מתאר לעצמי, כי הוא תוטב שהוא חוזר לשילטון. אבל מעבר לזה, זה

טוב, זה יעיל, זה מקובל.

הבעיה היא איד וכיצד מתייחסת הכנסת לחוק התקציב. חבר הכנסת שבח

וייס הצליח בשעתו להעביר תיקון שבו בעצם הכנסת מתחילה לרון ב-1

באוקטובר?
טבח וייס
חודשיים לפני האישור.
יושב ראש הכנסת דן תיכון
זאת אומרת, בסוף אוקטובר? הממשלה מתחייבת להניח את הצעת וזוק

התקציב עד ה-1 בנובמבר או ה-30 באוקטובר?
אנה שניידר
60 יום לפני.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
ההנחה היתה שוועדת הכספים צריכה כחודשיים ימים כדי ללבן ולהיכנס

לעומק הבעיה. מה שקורה הוא, שכתוצאה מן העומס, האוצר עומד בלוח הזמנים

אבל חוק ההסדרים בעצם הדיון בתקציב המדינה הופך להיות עקר לחלוטין.

זאת אומרת, אנחנו מסרסים בעצם שני אלמנטים: את חוק התקציב ואת חוק

ההסדרים במשק המדינה. אני אומר לכם שהכנסת שמאשרת חוקים, וגברת אנה

שניידר יושבת כאן והיא יודעת שלעיתים לא מספיקים לקרוא את החוק. ודאי

עושים שימוע ציבורי, מזמינים לישיבה אחת גדולה את כל אלה שקשורים בין

אם במישרין ובין אם בעקיפין לחוק. עומדים כמה מאות אנשים בחוץ, נכנסים

בזה אחר זה וכל אחד אומר ומדבר במשך שתי דקות. כך הסתיים השימוע

הציבורי. זה פשוט לא יאומן שבכנסת מודרנית מתקבלות הצעות חוק שכאלה

בהליך חפוז, לא רציני שיוצר בעיות. אתם רואים שבפעם האחרונה כמעט שלא

עבר דבר וכל מה שעבר יש לגביו פרשנויות נוספות.

מנגד, עומדת טענתו של שר האוצר שאומר שבכל זאת הוא צריך כמה

תיקונים. אז אם למשל תתקבל הצעת ההחלטה שאומרת שמפצלים את החוק

ליחידות, וכל חוק כזה מורכב מ-20 או 30 הצעות חוק כי כל סעיף הוא בעצם

הצעת חוק ואז יפצלו את ההוק הזה ויעבירו כל חוק לוועדה שהתמחתה בנושא

- הזה, לעולם לא יצא מזה דבר. כי הוועדות תעכבנה את הדברים וכשיצטרכו

לכנס את הכל שום דבר לא יתכנס.

השאלה אם מעבירים זאת מן העולם. ואז באמת הממשלה צריכה להתאמץ כדי

לשכנע את חברי הכנסת, וחברי הכנסת צריכים לקיים דיון מעמיק רציני

ולשקול כל מילה. בעידן האינטרנט אנחנו רוצים גם לשתף את הציבור במלאכת

החקיקה. שכל אחד יוכל להעיר הערות באשר לניסוח ואולי לצרף ולהוסיף כמה

רעיונות.

אס אתס שואלים אותי, זה מעשה חקיקה רע ביותר.

היו"ר רפאל פנסחי;

אני רוצה להבין, לגבי נושא התקציב אתה מציע לפצל את ועדת הכספים

לועדת כספים ווועדת תקציב. ל1;בי חוק ההסדרים מהי הצעתך? אתה מציע שהוא

יעבור מן העולם?
יושב ראש הכנסת דו תיכון
היות ואני לא מאמין שיש היום את יכולת לכנסת, באמצע הקדנציה...
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו מדברים רק לגבי הקדנציה הבאה. מה יהיה לגבי הרק ההסדרים הוא

יעבור מן העולם?
יוטב ראש הכנסת דן תיכון
הוא עובר בכל מקרה מן העולם. גם אם מפצלים את ועדת הכספים. זה

מעשה חקיקה לא טוב. ברגע שנותנים ל-20 חוקים שידונות במשך 3 ישיבות,

זה הרבה?
אנה שניידר
יש ישיבה אחת בשבוע. 8 ישיבות מאוקטובר עד סוף דצמבר.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
במהלך תקין כשאין דברים דחופים. אבל תמיד יש דברים דחופים.
אנה שניידר
כד היה השנה.
יוטב ראש הכנסת דן תיכוו
אני אומר לכם במלוא האחריות שזה לא מו;יע למספר הזה.
היו"ר רפאל פנחסי
כמה חוקים היו שם? 20 חוקים?
אנה טניידר
למה 20 חוקים? מספיק חוק אחד כמו תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

זה דבר ענק.
יוטב ראט הכנסת דו תיכוו
אני אומר לכם שזה לא רציני. כיושב ראש הכנסת, כיושב ראש הקואליציה

בוועדת הכספים, כיושב ראש האופוזיציה בוועדת הכספים אני אומר שאני בוש

ונכלם שהכנסת מוציאה מעשה חקיקה חפוז. אלא אם כן, אתה מניח שהצעת החוק

כשהיא מו;יעה מן האוצר היא משולמת. א1;ב, תקני אותי גברת ליפשיץ אם אני

טועה, אני לא בטוח שהצעת החוק נדונה ברצינות בוועדת שרים לענייני

חקיקה או בוועדת שרים לענייני כלכלה.
דרורה ליפשיץ
הצעת החוק נדונה השנה בצוות מיוחד של שרים. לא בוועדת שרים רגילה.
ליושב ראש הכנסת דו תיכון
צוות מיוחד של שרים לעיתים גם לא כולל אף שר. תקני אותי אס אני

טועה.
דרורה ליפשיץ
בהקשר זה של חוק ההסדרים, מהניסיון שלי בשנה האחרונה שריס היו

שותפים לדיון. היה עוד חידוש מובהק בשנה האחרונה, שהנושא הופץ לכל

המשרדים זמן מספיק כדי לדון בכל משרד ומשרד, ולהעיר הערות בהבדל משנים

קודמות שלעיתים...
יושב ראש הכנסת דן תיכון
אנחנו אחראים על הכנסת. כיושב ראש כנסת בקדנציה הזאת, דעתי לא

היתה נוחה מכך שהוצא הפטנט הזה ממהלך החקיקה. זה לא רציני בכנסת

שמקבלת בהליך כזה חקיקה מורכבת ומסובכת, עם לוחות קשים וצריך לקבל

הכרעות. למשל, בחוק הבזק היה שינוי מהותי.
אנה שנייידר
פתיחה לתחרות וזכיינים. עכשיו יש גס עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

בעניין הזה.
יוטב ראש הכנסת דן תיכון
יש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק שאומרת שההליך לא היה רציני.

עכשיו יש לבית המשפט הגבוה לצדק אפשרות לפסול חוקים. דבר שלא היה

אפשרי בעבר הלא רחוק. אני אומר לכם שרק דבר שקשור במישרין על תקציב

המדינה, שמשפיע על ו/ודלו, אותו יש לאפשר. דברים אחרים שאין להם ולא

כלום עם חוק התקציב, מקומם לא יכירם.
היו"ר רפאל פנחסי
דה גם יעזור לעבודת הכנסת. במהלך השנה, הממשלה לא מביאה חוקים.

היא מביאה את כל החוקים שלה עם התקציב. בדחיסה. אחר כך אין בכלל חוקים

מהממשלה. מכיוון שאת מה שהם רצו הם הביאו בחוק התקציב וחוק ההסדרים

ודחסו זאת במשך חודש ימים. אחר כך יש להם פרק זמן לנוח. לממשלה אין

בכלל חוקים.
דרורה ליפשיץ
חוץ ממשרד האוצר אף משרד לא יוזם חוקים?
היו"ר רפאל פנחסי
עובדה. יושב פה יושב ראש הכנסת. בתקופה האחרונה לא קיבלנו חוקים

מהממשלה.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
אבל זה מסיבה אחרת. הממשלה הזו חלשה מאוד בחקיקה. היא כמעט ולא

מביאה חוקים. לעומת זאת, הצעות חוק פרטיות עוברות יותר מרי. זה נובע

בין השאר מחוזקה של הכנסת וחולשתה של הממשלה.

לגבי ההסתייגויות, אם חוק ההסדרים ארוך, יש סיפור של הסתייגויות.

פעם, לחוק התקציב וחוק ההסדרים הספיקו יומים שלושה. אחר כך זה גדל

לשבוע, אחר כך זה גדל לשבועיים, ולאחרונה זה נמשך על פני שבועיים

וחצי. מטבע הדברים, הקואליציה מתעסקת בעיקר ורוצה שההוק יעבור.

האופוזיציה רוצה לדבר. אבל, זה מגיע לאבסורד שבעצם כולם מדברים. השאלה

על מה מדברים. אם באים כדי ללמוד לקריין, אני בעד אבל לא בחוק התקציב.

אם רוצים לקרוא את שירי אלתרמן, אני בעד וגם אני אוהב את אלתרמן אבל

לא הבנתי למה זה נעשה במסגרת הבמה הזאת של חוק ההסדרים. גם אם רוצים

לספר בדיחות אני בעד, אבל לא במסגרת הזאת.

לכן אני אומר, כדי שלא ישמע מדברי שאני בא לסתום את הפה

לאופוזיציה, ואני הייתי מבין אלה שהתנגדו להגביל את מספר ההסתייגויות

במשך שנים רבות, שאני בעד זה שתהיה התייחסות כלכלית.
היו"ר רפאל פנחסי
היתה פה הצעה לעשות זאת במסגרת סיעתית.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
על פי התקנון, יכול יושב הראש לקבוע שהנואם לא מדבר לעניין

ולהוריד אותו. למרות שיושבי הראש לא נוהגים להתערב בצד התוכני כי הם

הופכים להיות צנזורה. אבל, אני אומר שבכל מקרה צריך בהנחיות לומר

לאנשים לדבר רק בנושאים קשורים לתקציב. אם רוצים לספר את משלי לפונטין

או משלי קרילוב זה עניינכם אתם, אבל לא בחוק התקציב. אתה יכול להתייחס

כל עוד אתה מתייחס לנושא כלכלי-חברתי, וכל נושא שיש לו השלכות על

תקציב המדינה. מרגע שזה הופד לבדיחה, וזה מה שקרה בחוק הזה, וכל בוקר

שומעים מה היה במרוצת הלילה ומי סיפר בדיחה יותר טובה או מי קרא שיר

של אלתרמן וכולי, זה לא לעניין. אני זוכר שבדיון האחרון אמרתי לחברת

כנסת מסויימת שלא הייתי מאושר מהעוברה שהיא קראה את שירי אלתרמך. היא

אמרה לי.- מה אתה לא מכבד את אלתרמן? אני מכבד אותו ואני מצטט אותו

לעיתים קרובות אבל מעל לבמה המתאימה.

דעתי, שאת עניין ההסתייגויות צריך לקבוע במסגרת כבר לקראת הדיון

הבא, אבל המסגרת ונמיר צריכה להיות מספיק רחבה כדי שתאפשר לאופוזיציה

להביע את דעתה בתחומים שונים שקשורים בתקציב. כי אם אתה שואל אותי,

אסור שהריון יתרחב על פני יותר משבוע ימים. לא איכפת לי שהוא יתחיל

ביום ראשון ויסתיים ביום שישי, ויסתרע מסביב לשעון ללא הפסקות. זה

יוצר עניין ומתח וזה טוב. מעבר לשבוע ימים, נוטלים את הנשמה מן הדיון.
אנה שניידר
למה לשם כך צריך להמציא הסתייגויות סרק?
היו"ר רפאל פנחסי
אם נקבע שזה במסגרת דיון לא נצטרך הסתי י וגרירת. אם נקבע כפי שאומר

יושב ראש הכנסת שנדון במשך שבוע, ללא הפסקה, אז מקבלים החלטה. יש דיון

תרך 48 שעות ראז מחלקים את זה לכל המפלו;רת ולא צריך למצרא הסתייגויות

סרק.
דוד לב
יהיר הסתייגויות עניינירת בלבד.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
חשוב גם לציין את העובדה שההסתייגויות הן לגופו של עניין.
שבח וייס
אנחנו למעשה משחזרים דיון שהיה. לפני כך, הייתי ררצה לבקש שלא

נצביע היום כי אלה הצבערת כבדרת משקל.
יושב ראש הכנסת דן תיכון
ארלי כדאי לקבל החלטות לכנסת הבאה פעם אחת רלתמיד.
שבח וייס
אני מדבר על ההצבעה פה בר רעדה. אלה החלטות שיורדות לנשמת עברדתר

של הפרלמנט.
היו"ר רפאל פנהסי
אנחנר נעשה היום הצבעה טרומית. יש הצערת שהיועץ המשפטי ניסח ארתן.

לא נצביע עליהן אלא נביא זאת לידיעת חברים כדי שירכלר להתייעץ

בסיערתיהם.
שבח וייס
שלא תהיינה מארחר יותר טענות.

עתה הייתי ררצה לסכם את עמדרתיי כפי שביטאתי ארתן גם בפגישה

הקרדמת ובאין ספרר של פגישות. הייתי ארמר, שיש לנר פה סיפור עם תקנון

שהוא תמיד תשרב, רעם תרלדרת זילרתר של התקנון בררח הפרלמנטרית, רתמיד

כאשר קיימת זילרת אנחנר צריכים לחשרב מחדש על שינוי החוק והתקנון. זה
בעצם כל הסיפרר. שתי דוגמאות
אני יודע שדיוני התקציב של הכנסרת



הראשונות, כשיושב ראש הכנסת דן תיכון ואני היינו בהורים צעירים

והתעניינו בפוליטיקה, הם היו מדהימים בהשלבותם. הסיפור של הצגת תקציב

על ידי שר האוצר היה מאורע לאומי. גם הקרב הפרלמנטרי. אני זוכר

כמתעניין צעיר, שכל הסתייגות של דוקטור יוחנן בדר הייתי קורא פעמיים.

היה בה ברק וחוכמה. אלה היו קרבות מדהימים. לא הרבה. 130-100

הסתיי1;ויות כל התקציב. אבל זו חוויה פרלמנטרית שיורדת לעומק ההוויה

הכלכלית והחברתית שלנו. עם הזמן, "מסמסנו" את זה על רקע הנטיה לכמות.

אגב, גס בתחום החקיקה ועל זה אומר מאוחר יותר עוד מילה. יש פה מירוץ

אל הכמות שהוא פונקציה של כל החיים הציבוריים. של הצורד שלנו להפיץ את

עמדותינו בציבור, הצורד לספק את הטורים בעיתונות המקומית, אין ספור

צרכים. הדברים ידועים. המדידה היא כמותית. 3ה ייפיספסנו" את העניין.

אני בעניין זה נוקט עמדה לא קואליציונית, לא אופוזיציונית אלא מה

שנראית לי כעמדה פרלמנטרית גם אם זה בניגוד לדעתה של סיעתי. אלא אם כן

תהיה משמעת סיעתית. נקטתי בעמדה זו גם כשהייתי יושב ראש הכנסת וגם

לפני כן, ואני חושב שיש הגיון כלכלי חקיקתי עמוק בחוק ההסדרים.
היו"ר רפאל פנחסי
אתה בעד חוק ההסדרים.
שבח וייס
אמרתי זאת עשרות פעמים. מיד אומר איזה. אני לא בטוח שהעמדות שלי

ושל יושב ראש הכנסת רחוקות. כי מה התחיל לקומם אותנו? הזילות של

העניין. כשהביאו חוק הסדרים, שלושה ארבעה חוקים רלבנטים לחלוטין, היה

בזה הגיון כלכלי תקציבי שמיד אסביר אותו. כשעל העגלה הזאת התחילו

להעמיס כל כד הרבה אלומות, בחלקן לא לעניין, וניצלו את הטריגר חזה,

עשו זילות של הנושא.

נכון שב-1985, כפי שאמר יושב ראש הכנסת, העניין עלה לראשונה. זו

היתה מהפכה כלכלית. מר שמעון פרס היה אז ראש ממשלה ויצחק מודעי שר

אוצר. הם עשו אז דרמה בכלכלת ישראל והיו זקוקים לחישוקי סיוע.
יושב ראש הכנסת דו תיכון
היו כמה חוקים שהיו בבחינת חוקים לשעת חירום. הקפיאו את השכר...
שבח וייס
נכון, בתיאום עם ההסתדרות. מה בעצם בא לעשות תקציב? תקציב כולל את

כל המדיניות הכלכלית והחברתית של המדינה. ומה לעשות שלפעמים זח כדוד

במה שאנחנו קוראים סדר עדיפויות? נניח שבתקציב הזה אני רוצה להגביר את

הצמיחה, אני לוקח את הכותרת של התקציב האחרון ואני אומר לא בציניות,

שבסעיף מסויים שנוגע לחוקים אלה ואלה, אני מצמצם או מחליט לדחות את

הפעלתו של חוק זה או אחר, או להפעיל אותו באופן חלקי. זה כל הקסם

שבתקציב.



אגב, כל הפרלמנטריזם נולד סביב ענייו התקציב. מי שזוכר את תולדות

הפרלמנטריזם באנגליה בעיקר, הממלכה היתה צריכה תקציב. היא אספה אז את

נציגי הציבור. זה יוצא מהמקרר. רק בגלל תחושה לא נוהה של יושב ראש

ועדה מסויימת ש"דרכו" ונגעו בהוק שלו בתהליד אחר, זה לא מרגש אותי.

אני מתייחס לפרלמנט כמכלול. הוועדות הו תוצר משנה.

מה עוד, שכל הרעיון שלפיו וזבר כנסת שהופך לחבר ועדה או יושב ראש

ועדה פתאום הופד למומחה בתחום הזה, זה נשמע נוזמד. לכו אני תמיד חשבתי

שהשיטה האנגלית היא נהדרת. איו בכלל מומחים. יש ועדות אי ב' ג' ד'

וגמרנו. כאו אנחנו מכירים את המומחים. יושב ראש הכנסת דו תיכון באמת

היה מומחה. הוא כלכלו והוא היה חבר ועדת כספים למופת. בכל ועדה יש

גליל של 4-3 חברים שהם ממש מתמחים בענייו. אבל באופו כללי, אנחנו

פרלמנט והממשלה היא ממשלה, והיא זכאית לנסות ולהבהיר מדיניות כלכלית

כוללת עם סדר עדיפויות שהיא רוצה בו. זה בכלל לא משנה לי כרגע. לגופו

של ענייו אני אתווכח עם ממשלה כזאת או אחרת כעיקרוו פרלמנטרי.

לכו אני מתנגד לביטול ו;ורף של חוק ההסדרים. אני בעד מצב שבו נחפש

איזו שהיא הגדרה. זה כלל לא פשוט. יש לי רעיוו, שיצמצם את האפשרויות

של הממשלה "לעלות על טרמפ" ולעשות זילות של הנושא.

אני מציע מנו/נו ו פשוט, ואני לא יודע אם זה ימצא הו בעיני יושב ראש

הכנסת, אבל אני חושב שכדאי להעלות אותו על השולחו. אני ממליץ שהעניין

של חוק ההסדרים מבחינתו הפרלמנטרית, היקפו וצורתו, יתואמו עם יושב ראש

הכנסת. אני לא מכיר יושב ראש כנסת שלא יעשה את העבודה הזאת מתוד

נאמנות מוחלטת לתהליכים הפרלמנטרים. יושבי ראש כנסת הם פטריוטים של

הפרלמנט. הנסיון מלמד זאת. אגב, בפועל עשינו זאת. אתה, יושב ראש הכנסת

הנוכחית דו תיכוו עשית זאת השנה ואני עשיתי זאת כשהייתי יושב ראש

כנסת.
יוטב ראש הכנסת דו תיכון
היתה תקווה שיו/יע משפטו למשרד האוצר ויבין את החומרה שבחקיקה

חפוזה. אני תליתי המון תקוות עד שהוא חזר אלי ואמר לי: היועצים שלי

אומרים לי שבהזדמנות זו אני יכול להעביר חוקים שמעולם לא אצליח

להעביר. רוצים להרוג את החוק הזה? צריד להחליט שכל סעיף עובר לוועדה

המתאימה ואין יותר חוק הסדרים.
טבח וייס
לכו אני בעד חוק ההסדרים. עם כל הכבוד הראוי לוועדות. אתם יודעים

שתמיד כשאומרים ראוי הכוונה למוגבל.

דבר נוסף, לגבי פיצול הוועדה. אני מרשה לעצמי לקחת זכות ראשונים,

לפני יותר מ-10 שנים העליתי כאו בוועדה, כשהייתי הבר כנסת, את הרעיוו

של פיצול ועדת הכספים לשתי ועדות. התקימו פה שני דיונים. השתתף בהם

אברהם שפירא, המנהל הכללי של המדינה ויושב ראש ועדת הכספים דאז. ככל

שאני חושב על כד יותר, אני לא בטוח שזה ילד ואני רוצה להסביר זאת.



יש לנו קושי ממדרגה ראשונה, ואני מציע לבדוק זאת באופן יסודי

ואציע גם איד- מה הקושי? יש לנו 120 חברי כנסת. בפעילות הכנסת לוקחים

חלק 100 חברים. אם אני מוריד גם את סגני השרים בפועל יש לנו 95 חברים

להפעלה. יש אין ספור ועדות. הקמת עוד ועדה, וועדה כבדת משקל שכזו יהיה
כדוד באוזד מן השניים
או בהקטנת הוועדות...
היו"ר רפאל פנחסי
הבד הכנסת וייס, אתה יודע שהיום יש כ-34 חברים בוועדת הכספים? אז

כשיהיו שתי ועדות ילכו 17 לאחת ו-17 לשניה.
שבח וייס
אתם עושים את עצמכם שאתם לא יודעים מהו ההווי הפדלמנטדי הקבוע?

בזמן הנראה לעין בכנסת יהיו בין 10 ל-13 מפלגות. ומה המשמעות? תמיד

כשיקימו קואליציה ואפילו כשלא יקימו קואליציה, תמיד יצטדכו קואליציה.

זה לא שייך לשיטת בחירה ישידה. גם שם צריד קואליציה. שם צריד שתים.

ואם יהיה סיבוב שני צדיך שלוש. שלושה שלבים של קואליציונריות. אנחנו

לא נוכל לעמוד מול הדדישות הפוליטיות של הסיעות שיהיו להם חברים

בסיעות השונות. הרי עברנו כבר את השלבים האלה. אנחנו מוותיקי הבית.
יוטב ראש הכנסת דן תיכון
תרשה לי להפריע לד, אתה צריך לשאול את עצמך, וכאן אתה לא בעל

נסיון, האם הכנסת מטפלת כהלכה בנושא תקציב המדינה. התשובה היא לאי

לחלוטין לא!
טבח וייס
אני יודע שלא, ואציע משהו. בחלוקה הזאת הולכים על רפורמה ואני

אומר לכם בואו נלד על גדול. אני מציע שזה יהיה משולב בהצעה. אם הולכים

על גדול ועל הכנסת הבאה, אין לנו סכנות מיידיות.
הי"ר רפאל פנחסי
מדובד לגבי הכנסת הבאה.
טבת וייס
אני מציע שזה יהיה קשוד ברפורמה בכל מבנה ועדות הכנסת. אני מציע

לחזור למסגרת של 9-8 ועדות. ואז יהיה לנו כוח אדם לחלוקה הזאת שהיא

דצוייה ומוצדקת.

דבר אחרון, לגבי ההסתייגויות, אני חוזר על מה שאמרתי בתחילת

דבריי. המצב הנוכחי בלתי נסבל, פוגע בכבודנו ככנסת. בתקציב האחרון

הסיעה שלי הטילה עלי תורנות, אז נאמתי 17 פעמים. בעיקר בלילות עם חבר

הכנסת צוקר וחברת הכנסת גוז'נסקי. פעם סיפרתי על נוה-שאנן ופעם על

קריית-חיים, כדי להכניס גם את השכונה של יושב ראש הכנסת. נאמתי על כל



מיני דברים לא רציניים. את זה צריך להפסיק. את זה אני מציע להפסיק

מיד. אני לא יודע אם סיעתי תהיה מאושרת מן העניין הזה כי גם אצלינו יש

נטיות כמותיות. חושבים שכשעושים גימיק זה טוב, גימיק גדול זה טוב

מאוד, ו;ימיק אדיר זה טוב מאוד. שטויות! הציבור מתחיל לבוז לדבריס

האלה. הציבור רוצה פרלמנט רציני. הציבור רוצה כנסת רצינית. אני מציע

בעניין הזה, ואני מציע זאת גם ליושב ראש הכנסת, ניקה אומץ ואני אשתדל

לשכנע את סיעתי, ונלך על סידור הגיוני יותר ונבון יותר כבר לתקציב

הבא. איך לעשות אותו? נקים ועדה של 3-2 הברים שיציעו לנו הצעות. תודה

רבה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני רוצה להתחיל מהסוף. קשה לי להסכים לשני הנושאים שעליהם דיבר

חברי מר שבח וייס, למרות שהדברים תמיד מאלפים ויש לו כוח שיכנוע רב.

אבל אני בדעתי. אני חושב שאת חוק ההסדרים חייבים לעקור מהשורש. זה חוק

שהוא מנוגד לעצם מהותה של הכנסת ושל הדמוקרטיה. החוק הזה מבטל למעשה

את הכנסת. באה הממשלה, ובאופן דחוף תוך שבוע ימים מעבירה 40-30 חוקים.

כמה חוקים שהיא רוצה היא מעבירה בחבילה אחת מבלי שנוכל לדעת מה זה

אומר, לקרוא ולהתייחס לכד באופן רציני ללא שום דיון. ואז הם עוברים

והופכים לחוק. זה מבטל את הכנסת. החקיקה הזאת היא בושה וחרפה. הרעיון

של חוק ההסדרים, שהממשלה מעבירה דברים בהופזה כזאת, מנוגד לכל

דמוקרטיה ולכל המהות של הכנסת עצמה.

אם יש דברים חשובים שהממשלה רוצה להעביר, ונניח שבמקרה יוצא מן

הכלל שכחו חוק כל השנה, אפשר להעביר אותו בצורה כל שהיא עם התקציב בלי

חוק ההסדרים. אבל הממשלה יושבת במשד כל השנה ומוצאת לה דרך נוהה, ללא

מאמץ וללא כל דיון רציני להעביר חוקים. בשבוע האחרון של שנת בתקציב

מעבירים דרד החוק הזה את כל החבילה. זה דבר שלא יעשה. לא ניתן לבצע

זאת בקדנציה הזאת או בשנה הקרובה? ודאי שחיביים לעשות זאת מהקדנציה

הבאה. ויפה שעה אחת קודם.

לגבי העניין של ועדת הכספים ופיצול הוועדות. אני הושב שלגופו של

עניין הנושא מוצדק. צריך שתהיה ועדה אחת, רצינית, שתשב ותדון על

התקציב ותבחן כל דבר לגופו. חשוב שיהיה לה מספיק זמן. אני יושב בוועדת

הכספים. לא מספיקים ללמוד שם נושאים.
שבח וייס
באותה הזדמנות אני מציע שנקטין את מספר הוועדות האחרות. אחרת לא

נסתדר עם כל כך הרבה ועדות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
לזה אני יכול להסכים. יכולים להקטין גם את מספר החבריס בכל ועדה.

לא חייבים שיהיו 17 חברים בכל ועדה. אפשר שבוועדה יהיו 10 חברים, 8

חברים. הרי אנחנו יודעים שדי נדיר שבישיבה אחת נמצאים 5-4 חברים. בדרך

כלל יושבים בוועדות הכנסת 3-2 חברים. אז למה שיהיו רשומים פה למשל 17

חברי ועדה? תהיה ועדה עם 9-7 חברים.
היו"ר רפאל פגחסי
אבל כל המפלגות רוצות ייצוג בוועדה._אז איך תוכל לעשות זאת? אף

אחד לא מוותר.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
צריך לעשות זאת באופן יחסי.
היו"ר רפאל פנחסי
כל אחר רוצה שהשני יקצץ ולא הוא.
שבח וייס
ועדת מדע וטכנולו1;יה שייכת לוועדת חינוך, ועדת סמים שייכת לוועדת

עבודה ורווחה. הקמנו כל מיני ועדות שכאלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הוועדה לקידום מעמד האשה ועכשיו הוועדה לפניות הציבור רוצים להפוך

לוועדה קבועה. יש גם ועדה לעובדים זרים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני חושב שניתן למצוא דרך לפיתרון שיהיו פחות חברים בכל ועדה,

ואולי גם פחות ועדות.
היו"ר רפאל פנחסי
כלומר, אתה בעד הפיצול?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
כן. אני לא מסכים שתצומצם האפשרות של האופוזיציה לעשות פיליבסטר.

לא מפני שאני אופוזיציונר תמידי, אלא כי אני נוטה לרעיון שהוצע על ידי

יושב ראש הכנסת, לקיים את התקציב במשך שבוע אך לא מיום ראשון עד יום

שישי אלא עד יום חמישי בלילה.
שבח וייס
מה יהיה עם הנוצרים לגבי יום ראשון? יש בעיה. לפי דבריך נוכל

לעשות זאת במשך 4 ימים כי יום שישי הוא יום קדוש למוסלמים ויום ראשון

לנוצרים. בפועל, נותרו הימים שני שלישי רביעי חמישי. מהבוקר עד הלילה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אז אפשר לעשות זאת במשך שבועיים. ניתן למצוא את הזמן הנכון, ואז

מי שבאמת רוצה להיות רציני יוכל להתבטא והציבור יוכל להשתתף גם הוא.

וזאת באמת תהיה זו חוויה רצינית כפי שתיאר הבר הכנסת וייס.

מאיר שיטרית;

ראשית, ככל שהדבר אפשרי אני בעד זה שהוק ההסדרים יעבור מן העולם.

אני הושב שנוה לי להגיד זאת למרות שאני עתה בקואליציה, וכידוע חוק

ההסדרים הוא חוק נוה מאוד לקואליציה כשהיא צריכה להעביר משהו באופן

דחוף. אם הממשלה היתה מקפידה שבחוק ההסדרים יהיו רק סעיפים...
טבח וייס
יושב ראש הכנסת יקפיד עליו.
מאיר שיטרית
הממשלה לא שואלת את יושב ראש הכנסת כשהיא מכינה הצעת חוק.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת וייס הציע שיהיה תיאום. הוא לא בעד להעביר זאת מן העולם

אלא סעיפים מעטים בתיאום עם יושב ראש הכנסת.
מאיר שיטרית
אילו חוק ההסדרים היה מעלה רק סעיפים שנובעים מהתקציב עצמו, שהם

חלק בלתי נפרד מצורד אישור התקציב, הייתי אומר: ניחא, זה הגיוני, כי

כדי להעביר תקציב יש פרטים מסויימים שאתה חייב להעביר יחד עם התקציב.

זה דבר הגיוני. לצערי הרב, חוק ההסדרים הפד להיות פלטפורמה שהממשלה

מעמיסה עליה את הבצל ואת תפוחי האדמה וכל .מה שיש בדרד. אלה חוקים

שלחלוטין אין להם שום קשר לתקציב. זו רק הזדמנות לעשות חקיקה חפוזה

ללא דיון. זה מתקבל רע מאוד בכנסת. לכן אני הושב שאולי צריד לחשוב על

אפשרות לקבל החלטה שהחל מהכנסת הבאה, לא יהיה חוק הסדרים. מאחר ואף

אחד מאיתנו לא יודע מי יהיה בכנסת הבאה ומאחר ושתי המפלגות הגדולות

מוכנות לחתום היום, על כד שיהיו מוכנות לוותר על חוק ההסדרים ובתנאי

שיהיו בממשלה הבאה.

אני חושב שמאחר ואיש מאיתנו לא יודע מי יהיה בממשלה הבאה, וכל

ממשלה היתה סבורה ומוכנה לחתום היום על הסכם בו היא מוותרת על חוק

ההסדרים בתנאי שתהיה בממשלה, נראה לי שהחלטה כזו לא היתה פוגעת באף

אחד.

אילו ניתן היה לקבל החלטה כזו, צריד לעשות זאת בהסכמה, כהחלטה

חזקה שיש עליה הסכמה. אם יש הסכמה כללית "מקיר לקיר" זה יכול לעבור.
היו"ר רפאל פנחסי
לכן היצעתי בישיבה הקודמת להקים צורת מצומצם שיוכל לבוא בדברים,

אבל חבר הכנסת מירום התנגד לכד. לכן הדיון הזר לפורום מלא וגם עתה,

בפורום מלא יש 4 הברי כנסת. אז היה יותר טוב לעשות זאת בוועדה

המצומצמת. חבר הכנסת מירום עמד על כד ולא רציתי ללכת נגדו.
מאיר שיטרית
אם ההצעה הזו לא מתקבלת, צריד לעשות תיקונים לחוק ההסדרים כדי

להו;ביל אותו לאותם חוקים שנלווים לתקציב עצמו ולא מעבר לזה. בסמכותה

של ועדת הכנסת לנטרל את החוקים גם כשמדובר בחוק ההסדרים.
היו"ר רפאל פנחסי
זה מה שהממשלה לא רוצה. אם היא תעביר לוועדה שהיושב ראש שלה

באופוזיציה, הממשלה לא תוכל להעביר את החוק כי מי שבאופוזיציה יטרפד

זאת.
דרורה ליפשיץ
פיצול הוועדות השונות בעצם "יהרוג" את חוק ההסדרים.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו רוצים "להרוג" את חוק ההסדרים. אנחנו לא רוצים לעשות זאת

בגלוי אלא בעקיפין.
מאיר שיטרית
לכן אני חושב שצריד להימנע מהכאבים המיותרים הללו. במקום שיביאו

לנו חוק הסדרים שאחר כד נפצל אותו, עדיף להימנע מלהביא חוקים שלא

מקובלים. השנה, לשם שינוי, אנסה לבוא בדברים עם שר האוצר לפני הגשת

חוק ההסדרים, ולנטרל את האפשרויות ואת החוקים שאינם נובעים מן התקציב.

נושא שני ל1;בי ועדת התקציב. אין ספק בכד, שמאז ומעולם הדיון על

תקציב הכנסת ותקציב המדינה, אינו דיון רציני. אני אומר לכם באחריות,

אין פיקוח פרלמנטרי על תקציב המדינה. לכאורה יש, הלכה למעשה - אין.
היו"ר רפאל פנחסי
הנסיון מוכיח שחקמנו ועדת תקציב לנושא הביטחון. לצערי גם בוועדה

הזאת זה לא רציני. תסלה לי חבר הכנסת שיטרית, אתה עומד בראש הוועדה

ולא נכנס לגופו של עניין. אתה לא נכנס לדיון ולא עוקב אחרי התקציב. זה

מוכיח שיש ועדת תקציב לביטחון המדינה ואני משתתף כחבר בה. אין דיון

רציני.
שבח וייס
מה זה דיון רציני? מדובר באותם חברי כנסת. אתה חוטב שבוועדה

מסויימת הס יותר רצינייס?
היו"ר רפאל פנחסי
הדיון הרציני הוא שלאחר התקציב אתה עוקב אחרי הביצוע. אתה בא מדי

פעס ומזמין את המשרד הנוגע לעניין, אתה בודק את הדבריס ולא דואג רק

שיהיה תפקיד לעוד יושב ראש ועדה שיוכל להגיד: אני יושב ראש של תקציב.

צריד להיות מציאותי.
מאיר שיטרית
מאחר ואתה לא היית חבר בוועדה הזו בשניס קודמות...
היו"ר רפאל פנחסי
אני חבר בוועדה זו במשד כל השנים. בשנים קודמות לא היתה ועדה

מיוחדת. זו היתה ועדת משנה. עכשיו זו ועדה מיוחדת. היוס המצב הרבה

יותר טוב מאשר בשניס קודמות. אבל זה לא מה שציפיתי.
מאיר שיטרית
תודה רבה. אין בכלל מקוס להשוואה לשניס קודמות. גם היום, למרות

שהקימו ועדת משנה זו רק תחילת הדרד. מדוע? כי תקציב הביטחון והצורה

שהוא בנוי, וחוסר היכולת שלנו להיכנס לפרטים עדיין מסובד. אני פועל

עתה לשנות את כל הנהליס כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי. אין מי שיטפל בזה.

אבל בוועדת הכספים, אין יכולת זמן טכנית לחברי הוועדה לטפל ברצינות

בנושא התקציב. ברוב הפרלמנטיס בעולם יש הפרדה בין ועדת הכספים לבין

ועדת התקציב.
שבח וייס
ברובס לא, בארצות הברית כן.
מאיר שיטרית
אני עושה עבודת מחקר יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. זוהי עבודת

מחקר רצינית לגבי מה שקורה בכל הפרלמנטים בעולם, מתוד מטרה לבדוק מה

הבעיה שיש היום בדרד התיקצוב. אני מנסה לבנות יחד עם המכון לדמוקרטיה

קבוצה של חברי כנסת שתוביל את התהליד של השינוי. מר פנחסי, אתה בין

אלה שמנויים בהם ודם חבר הכנסת וייס. למרות שהוא מתנגד לעניין חשבתי

שכפרלמנטר ותיק הוא יכול לתרום תרומה רצינית לעניין הזה ולהוביל את

הנושא בכנסת. אני חושב שאפשר להוביל מהלד ולחלק את ועדת הכספים

לשניים.
היו"ר רפאל פנחסי
עקרונית, אני תומך בהצעה, אבל צריכה להיות ועדת תקציב שתהיה פעילה

בל השנה ותזמן משרד משרד ותבדוק את הביצוע, והאם הוא חורג מהמותר.
שבח וייס
יש לזה משמעות מרתקת, כי אז נצטרך לה1;יע למצב של תקציב 4 או 5

שנתי. אחרת לא יהיה תקציב לוועדת התקציב וכולי, והמשמעות היא מדוע בכל

ארצות אירופה זה לא קייס. איך זה עובד בארצות הברית אני יודע ואני לא

צריך את המכון לדמוקרטיה כי אני יכול להרצות שס.
מאיר שיטרית
ברגע שתהיה ועדת תקציב נפרדת, חזקה על הוועדה הזו שהדיונים בתקציב

והטיפול בוועדות שעולות יהיו הרבה יותר רציניים והרבה יותר וזזקים. על

כן אני חושב שצריך להוביל למהלך כזה ואני מתכוון להוליך אותו עוד

בכנסת הזו ולהביא לכך שבכנסת הבאה נחלק את הוועדות אחרת. אני מסכים

להערות של חבר הכנסת וייס. אני חושב שצריד לצמצם בשני מישורים: גם את

מספר הוועדות וגם את גודל הוועדות. הבעיה הקשה שלנו היא שלוועדות

מסויימות כולם נדחפים ועומדים בתור, ובוועדות אחרות קשה למלא את

המקומות החסרים.
היו"ר רפאל פנחסי
ואז חבר כנסת אחד חבר בשלוש ועדות והוא "רוקד" בין שלוש ועדות

והוא לא נמצא בעצם באף אחת. אם יהיו ועדות יותר מצומצמות הוא יוכל

להשתתף בוועדה שהוא חבר בה.
מאיר שיטרית
צריך לעשות סדר בוועדות. אני חושב שיושב ראש ועדת הכנסת יכול

להוביל זאת. אם תהיה הסכמה בבית לעשות סדר בתוך הוועדות, ותהיה כנסת

קצת יותר מאורגנת, נדמה לי שיושב ראש הכנסת הסכים לדעתי לתמוך במהלך

כזה, ונוכל לעשות מעשה להרבה מאוד שנים.
טבח וייס
אני מוכן לעזור. זה לא יהיה פשוט אד כדאי לנסות.
מאיר שיטרית
בנושא הפיליבסטר לתקציב. צריכים לומר בכנות שבתקציב האחרון של

הכנסת, קבענו יחד עם יושב ראש הכנסת ונתתי שבועיים זמן לפיליבסטר. זה

הפד להיות בזיון לכנסת. למרות שאני בקואליציה והדבר נוח לי, מחר אני

יכול לחיות באופוזיציה ואני חושב שצריך להגביל זמן הפיליבסטר על חוק

ההסדרים שמהווה את הבעיה. על חוק התקציב יש זמן דיון של 6 שעות. צריך

לקבוע זמן לדיון על חוק ההסדרים. לא שבועיים. אפשר לקבוע x שעות ולחלק



זאת לפי סיעות, ואז אנשים שמעורים בתקציב יוכלו לדבר ולעשות פיליבסטר

כמה שהם רוצים בצורה מכובדת. יהיה לזה התחלה וסוף.
דרדרה ליפשיץ
חצי שעה, לפני שהיגעתי לכאן נודע לי מהו נושא הדיון. ראשית, אני

רוצה להתנצל על כד שלא נמצאים כאן נציו;יס נוספים ולבקש שלא תקבלו היום

החלטות כי הנושא מאוד חשוב...
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת וייס "הציל" את האוצר וביקש שלא תהיינה היום החלטות אלא

בישיבה הבאה.
דרורה ליפשיץ
אני רוצה לבקש שלפני שתגיעו להחלטות, יתקיים דיון בו ישמע שר

האוצר וישמע אגף התקציבים כי הנושא חשוב מאוד מבחינת משרד האוצר.
היו"ר רפאל פנחסי
שד האוצר יטריח את עצמו להו;יע?
דרורה ליפשיץ
אם תזמין אותו.
היו"ר רפאל פנחסי
נשקול את הבקשה הזו.
דרורה ליפשיץ
בנוסף, אני חושבת שאין ויכוח אמיתי על כד שחוק ההסדרים צריד לכלול

רק נושאים שקשורים ללב ליבו של התקציב, ולנושאים של התכנית הכלכלית

שמוצגת באמצעות התקציב. השאלה העקרונית מה הם הנושאים שבאמת קשורים

במישרין ומה הם הנושאים שתופסים "טרמפ" על חוק ההסדרים. צריד לנסות

למצוא מבחנים כלשהם ויכול להיות שאפשר לעשות את זה. במהות, אין ויכוח

שחוק ההסדרים צריד לכלול רק את אותם נושאים שבאמת קשורים לתקציב.
היו"ר רפאל פנחסי
לא שמת לב שהיו הצעות שביקשו שחוק ההסדרים יעבור מן העולם? את

מתייחסת להצעתו של חבר הכנסת וייס שמבקש להשאיר. אבל יושב ראש הכנסת

דן תיכון, יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת שיטרית ואני, חושבים שחוק

ההסדרים לא צריד לעבוד בצמוד עם התקציב. אני מבקש שתעבירי את המסר הזה

לאוצר. כמעט רוב החברים פה חושבים, שחוק הסדרים צריד להיות במתקונת

אחרת. חבר הכנסת שיטרית מציע שזה יהיה כבר מהתקציב הקרוב. יכול להיות



בהכנסת הבאה כבר תהיה בתקציב הבא. אי אפשר לדעת מתי תהיה הכנסת הבאה.
דרורה ליפשיץ
אני מבינה שהמשמעות "להעביר מן העולסיי במסגרת הההלטות שלכם היא

לההליט שהוועדה תהיה רשאית לפצל את זה לוועדות אהרות.
היו"ר רפאל פנחסי
לא הבנת נכון. הכוונה היא שתביאו את ההוקים במשד כל השנה. לקראת

התקציב תביאו זאת לאישור נפרד.
דרורה לפשיץ
אני עדין לא מבינה איד מבהינה משפטית אפשר "להרוג" את החוק מבלי

להחליט על פיצול בוועדות.
צבי ענבר
אפשר לעשות הוראה כמו בדרייטון בהוראות בדבר החקיקה, שס נאמר

שלנציב העליון מותר לחוקק אד ורק חוק שעוסק בנושא אחד.
אנה שניידר
אז יגיעו 20 חוקים באותו יוס.
צבי ענבר
בבקשה. עם 20 חוקים באותו יום איו לנו בעיה.
דרורה ליפשיץ
אז יעשו זאת ב-20 חוברות שיתפרסמו ברשומות או בצורה אהרת.
צבי ענבר
אין בעיה משום שאז אפשר כל חוק להעביר לוועדה.
טבח וייס
אף ממשלה לא תקבל זאת.
היו"ר רפאל פינחסי
אנחנו יכולים לקבל החלטה שאנחנו מוסמכים לבטל. את לא צריכה להביא

זאת בחוקים. ועדת הכנסת מחליטה שאת החוקים היא מפצלת לוועדות הנוו;עות

בעניין, ואז "הרגנו" את חולו ההסדרים.
דרורה ליפשיץ
המשמעות של זה היא בעצם "הריגת" חוק ההסדרים. כאשר אנחנו חוטבים

שמאוד חשוב שתהיה ועדה אחת שיש לה ראייה לרוחב, שתדון בכל הנושאים

האלה. אותה ועדה שבאמת דנה גם בנושא של התקציב מבחינתנו.
מאיר שיטרית
זה לא משחק. אם החוקים הם חלק אינטגרלי מהתקציב, אין לך ויכוח

איתנו. אבל לא יכול להיות שממשלות ישימו על חוק ההסדרים פלטפורמה

ויעמיסו עליה את כל החוקים שלא הצליחו להעביר בוועדות. למשל, חוק

התקשורת. מה זה שייך לתקציב עם כל הכבוד? הוא צריך לעבור לוועדת

הכלכלה. חוק הבריאות צריך לעבור לועדת העבודה והרווחה.
דרורה ליפשיץ
הויכוח הוא על איזה מבחן קובעים לקשר הזה? מהו במישרין ומהו

בעקיפין.
מאיר שיטרית
חוק הבריאות הוא דו1;מא מצויינת. אם הממשלה היתה רוצה להגדיל את מם

הבריאות כדי לכסות את החצי מיליארד שקל שהיה חסר בתקציב מ-4.8% ל-5%

ומגישה סעיף אחד בחוק הבריאות שאומר שמס הבריאות יעלה מ 4.8%-ל-5%

והתיקרה תעלה מפי 4 לפי 5, זה היה מתקבל בשמחה כחלק מחוק ההסדרים.

להכניס פנימה את העלמת קופות החולים וכולי...
צבי ענבר
במחלת פפדופולוס פופולוס, לא יטפל רופא אלא אם הוא חבר של רופא.
דרורה ליפשיץ
אני רוצה להתייחס להצעה שהציע מר ענבר, שחוק ההסדרים ידון לפני

חוק התקציב. זאת הצעה שנראית לי לא מעשית.
צבי ענבר
זו הצעתו של חבר הכנסת גפני, אני רק קראתי אותה מתך הפרוטוקול.
דרורה לפשיץ
סליחה. זה לא מעשי, כי יצטרכו לדון בחוק ההסדרים הרבה קודם. עוד

במושב הקיץ כי שמענו שחוק התקציב צריך להיות מונח חודשיים לפני תחילת

השנה. מעבר לזה שאי אפשר לדון באמצע השנה על מה שעומד לקרות לקראת סוף

השנה. לעיתים משתנים הנושאים בחוק ההסדרים כתוצאה מהדיונים.
היו"ר רפאל פנחסי
יש כמה נקודות שהיועץ המשפטי של הוועדה הכין ואקדא אותן, ונראה

סביב מה אנחנו מתלכדים. אנחנו לא נצביע היום. אני מביא זאת לידיעתכם

כדי שתוכלו להעביר זאת לסיעות ולהביא זאת בישיבה הבאה להצבעה. אני

אפיץ את ההחלטות.
"הצעות צבי ענבר בנושא
לקחי הדיון בהסתגויות להצעת חוק להגברת

הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1988".

1. תיקון התקנון, בתוקף מהכנסת הבאה, על-פיו ועדת הכנסת תפצל חוק

לוועדות הנוגעות.

2. דיון בתקציב ובחוקיס הנלוויס - בקריאה שניה יינתן זמן מספיק

ל3יליבסטר.

3. לא תוכנס הסתייגות שלא נדונה בוועדה ונדחתה.

4. תיקון התקנון - היועץ המשפטי לכנסת ולוועדה רשאים להעלות טענה

של נושא חדש.

5. סוגיית פיצול ועדת הכספים מחייבת דיון נפרד.
צבי ענבר
כשדובר על דיון נפרד, הכונה היא בעצם שצריך להציג בפני הוועדה

הצעה מה יהיה בוועדת הכספים, מה יהיה בוועדת התקציב, מה יהיו

סמכויותיה של כל ועדה ומה הם תיקוני החקיקה הנדרשים.

זו עבודה לשנתיים.
היו"ר רפאל פנחסי
כל זה מדובר לגבי הכנסת הבאה. אם הכנסת הזו תמלא את ימיה ושנותיה

אז יהיה זמן. אם היא תתפזר מחר, נהיה באמצע העבודה. מדובר על עוד

שנתיים וחצי.
צבי עבבר
הייתי מוסיף עוד סעיף אחד: כיצד 'יופעל סעיף 127 לתקנון.
אריה האן
סעיף 127 לא מתייחס רק להסדרים.
היו"ר רפאל פנחסי
אלה פחות או יותר הסעיפים שנצביע עליהם באחת הישיבות הקרובות.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)

קוד המקור של הנתונים