ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/05/1998

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 155

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. ט"ו באייר התשנ"ח (11 במאי 1998), שעה 11:30

נכחו;

חברי הוועדה; רפאל פנחסי - היו"ר

חיים אורון

שבח וייס

מאיר שטרית

מוזמנים; חבר הכנסת אורי אור

חבר הכנסת ראובן ריבלין

אריה האן - מזכיר הכנסת

גבי שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

יהושע שופמן - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

גבי שלומית טורפז - מתמחה במשרד המשפטים

יועץ משפטי; צבי ענבר

אלי שהרבני - מתמחה

ממנהלת הוועדה; אתי בן-יוסף

קצרנית;

חנה אלטמן

סדר היום; 1. בקשה להעברת הצעת חוק מוועדה לוועדה אחרת;

2. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק;

3. קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון לראש הממשלה;

4. החלטה בעניין שמותיהם של שרים וסגני שרים על הצעת חוק;

5. הרכב הוועדה המשותפת חוץ וביטחון וחוקה, חוק ומשפט לנושא;

הכרזת מצב חירום - בהתאם לתקנון הכנסת.

בקשה להעברת הצעת חוק מוועדה לוועדה אחרת

היו"ר רפאל פנחסי;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הסעיף הראשון שהיינו

צריכים לדון בו היה צריך להיות הרכב הוועדה המשותפת חוץ וביטחון חוקה, חוק ומשפט

לנושא הכרזת מצב חירום - בהתאם לתקנון הכנסת, אבל כיוון שחבר הכנסת אורי אור

כיבד אותנו בנוכחותו - נקדים ונדון על הסעיף שלו - ערעור על החלטת ועדת הכנסת

בנושא חוק הר איתן.

במכתבו, חבר הכנסת אורי אור כותב: " חוק הר איתן עלה במושב הקודם בתאריך 18

במרץ 1998. פרוטוקול הישיבה אינו משקף את מה שהתרחש במליאה. חבר הכנסת דחן מש"ס

העלה, בתחילת הישיבה, הסתייגות לגבי העברת החוק לוועדת הכספים. לאחר שחבר הכנסת

ריבלין ואנכי שוחחנו איתו במליאה הוא הסיר את הסתייגותו והסכים להעברת החוק

לוועדת החוץ והביטחון. מיד לאחר החוק טסתי לחוץ לארץ וכאשר חזרתי התברר לי שהחוק

עבר לוועדת הכנסת וזו החליטה להעבירו לוועדת הכספים בניגוד למה שסוכם במליאה.

להפתעתי הסיכום הנ"ל לא מופיע בפרוטוקול. שוחחתי עם חבר הכנסת דהן וחבר הכנסת

טל "

אורי אור;

חבר הכנסת טל היה יושב ראש הישיבה באותו זמן.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה כתוב בהמשך, בסוגריים: "...(סגן יושב ראש הכנסת שניהל את הישיבה והיה

מעורב בשיחה). הם התפלאו לשמוע כי הסיכום בינינו לא מופיע בפרוטוקול וחם מוכנים

להופיע בוועדה בעניין.

אבקש מהיושב ראש להעלות את הנושא בוועדת הכנסת על מנת להחזיר את ההחלטה

שהתקבלה במליאה ולהחזיר את חוק הר איתן לוועדת החוץ והביטחון כי זה המקום המתאים

לדון בו.".

למען הדיוק - ההחלטה הזאת לא התקבלה במליאה. אתה מדבר על החלטה שהתקבלה

במליאה ואילו ההחלטה הזאת לא התקבלה במליאה, אחרת המליאה לא היתה מעבירה אלינו את

העניין הזה.
אורי אור
כתבתי שהעניין לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול.
היו"ר רפאל פנחסי
כתבת בפיסקה האחרונה של מכתבך: "אבקש מהיושב ראש להעלות את הנושא בוועדת

הכנסת על מנת להחזיר את ההחלטה שהתקבלה במליאה ולהחזיר את חוק הר איתן לוועדת

החוץ והביטחון כי זה המקום המתאים לדון בו.".
אורי אור
הייתי צריך להוסיף שההחלטה התקבלה אבל היא לא נרשמה בפרוטוקול.
היו"ר רפאל פנחסי
היא לא התקבלה, אחרת העניין הזה לא היה עובר אלינו.

מאיר שטרית;

השאלה היא, חבר הכנסת אורי אור, מה היא המטרה שלך? אם המטרה שלך היא להשיג

כסף - מוועדת ההוץ והביטחון לא ייצא לך כסף.

אורי אור;

הנושא של הר איתן הוא נושא חינוכי עקרוני ולא עניין של כסף. מה שאני אומר

הוא שהיה דיון במליאה, כל הסיעות השתתפו בו, חבר הכנסת רובי ריבלין ואנכי הופענו

במסגרת הצעת החוק ומי שחתם עליו הם רוב חברי ועדת החוץ והביטחון. חבר הכנסת דהן

אמר שהצעת החוק תעבור לוועדת הכספים. ניגשתי אליו, תוך כדי הדיון, ביקשתי להעביר

את הצעת החוק לוועדת החוץ והביטחון והוא אמר לי שזה בסדר מצדו. הוא הרים את ידו,

הודיע כי הוא מוריד את הסתייגותו וכי הוא מבקש להעביר את ההצעה לוועדת החוץ

והביטחון. אחר כך כששאלתי את חבר הכנסת דוד טל הוא אמר לי שאני צודק, שעכשיו הוא

נזכר במה שהיה והוא לא יודע מדוע הדברים לא נרשמו.

מה שאני טוען הוא שמה שהתרחש במליאה לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול ואני מבקש

שההצעה תעבור לוועדת ההוץ והביטחון.

היו"ר רפאל פנחסי;

בישיבה של ועדת הכנסת נציג האוצר ביקש להעביר את הנושא לוועדת הכספים. חבר

הכנסת שטרית ביקש להעביר את ההצעה לוועדת התיקצוב. קיימנו דיון - - -
אורי אור
אני יודע שהוועדה קיימה דיון אבל אם חבר הכנסת שטרית היה קורא בפרוטוקול,

כפרלמנטר ותיק, שהנושא סוכם והוא עובר לוועדת החוץ והביטחון - - -

מאיר שטרית;

אם המליאה היתה מחליטה על ועדת החוץ והביטחון - העניין כלל לא היה מגיע

לוועדת הכנסת.

אורי אור;

לכן אני טוען שהעניין הזה הגיע לוועדת הכנסת בטעות.

ראובן ריבלין;

חבר הכנסת דהן ביקש להעביר את הנושא לוועדת הכספים. ניגשתי אליו, שאלתי אותו

מדוע, ואז הוא אמר שהוא מוריד - - -

היו"ר רפאל פנחסי;

על פי שני עדים יקום דבר. אנחנו מסכימים לטיעון של חבר הכנסת אורי אור.

אורי אור;

תודה רבה.

מאיר שטרית;

המילה של חבר הכנסת דהן נאמרה אחרי תוצאות ההצבעה לכן היא לא נרשמה.
אורי אור
לא. הוא השמיע אותה קידם לכן.

דוד לב;

כאשר חבר הכנסת דהן ביקש להעביר את הנושא זה היה כבר אחרי שחבר הכנסת דוד טל

אמר שההצעה תועבר לוועדת הכספים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מעמיד להצבעה את ההמלצה למליאה לשנות את החלטתה, להעביר את הנושא של הר

איתן במקום לוועדת הכספים - לוועדת החוץ והביטחון.

הצבעה

ההמלצה להעביר את הנושא למליאה כדי שהיא תשנה את החלטתה, התקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
אם כך אנחנו נמליץ בפני המליאה לשנות את החלטתה. תודה רבה.

החלטה בעניין שמותיהם של שרים וסגני שרים על הצעת חוק
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת ריבלין התרעם בהצעת חוק שהוא הגיש על כך שמשרד המשפטים מחק את

שמותיהם של סגני שרים מבלי להביא את הדבר לידיעתו ולידיעת חברי כנסת אחרים והוא

מבקש לקיים דיון על הנושא הזה.

רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, הואיל וחוק בגין כבר קיבל תוקף ועבר את שלושת הקריאות - -

היו"ר רפאל פנחסי;

הדיון הזה עקרוני.

ראובן ריבלין;

חשבתי, בכל זאת, שיש צורך לקיים את הדיון הזה משום שהעניין לא נוגע רק לחוק

בגין ואני מבקש שנקבע הלכה - -

מאיר שטרית;

עיקרון.

ראובן ריבלין;

בעניין עקרוני לכן הנושא הזה י יצטרך לבוא לכלל הכרעה.

יש, כאן, בהחלט מחלוקת והבעיה המוצגת בפני ועדת הכנסת היא כדלקמן; חוק הכנסת

קובע שכל חבר כנסת רשאי להיות שותף או להגיש או ליזום הצעות חוק פרטיות. אבל הוא

לא מתייחס לחברי ממשלה - - -

יהושע שופמן

כוונתן לתקנון הכנסת.

ראובן ריבלין;

יש חוק יסוד; הממשלה, יש חוק יסוד; הכנסת, וכאשר אני מדבר על העניין הזה

כוונתי היא לכך שחוקי הכנסת ותקנון הכנסת אינם מדברים אלא על כך

מאיר שטרית;

חבר הכנסת ריבלין, תסלח לי על כך שאני מפסיק את דבריך באמצע אבל עלינו לדון

עכשיו על שני נושאים טכניים קודם שנעבור לדיון שאתה מדבר עליו.

ראובן ריבלין;

מצדי אין בעיה.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

היו"ר רפאל פנחסי;

עלינו לדון בשאלה לאיזו ועדה נעביר את הנושא: יום האדמה ה-22, של חבר הכנסת

עבד אלמאלכ דהאמשה. האם נעביר אותה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת

הכספים?

מאיר שטרית;

לדעתי הנושא הזה צריך לעבור לוועדת החוץ והביטחון.
דוד לב
לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
היו"ר רפאל פנחסי
מר ענבר, לאיזו ועדה צריך להעביר את הנושא הזה לפי דעתך?
צבי ענבר
לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מעמיד להצבעה את הההלטה להעביר את הנושא: יום האדמה ה-22, של חבר הכנסת

עבד אלמאלכ דהאמשה, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה התקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

החלטת הבימה להציג בשבת - הצעה לסדר היום של חברי הכנסת רפאל פנחסי ושמואל

הלפרט. אני מעמיד להצבעה את השאלה לאן נעביר את ההצעה הזאת? האם לוועדת החינוך

והתרבות?

הצבעה

ההחלטה להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - החמרת ענישה), התשנ"ז-1997 - של חבר הכנסת

אופיר פינס-פז - הכנה לקריאה ראשונה.

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא הזה לוועדת הכספים.

הצבעה

ההחלטה להעביר את הנושא לוועדת הכספים התקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הצעת חוק הרשות למלחמה בעוני, התשי"ח-1998, של חבר הכנסת יהודה הראל וקבוצת

חברי כנסת - הכנה לקריאה ראשונה.

מאיר שטרית;

אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מציע להעבירו לוועדת העבודה והרווחה. אני מעמיד להצבעה את הצעתי.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה התקבלה.

רפאל פנחסי;

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית),

התשנ"ז-1997 - הצעת חבר הכנסת עזמי בשארה וקבוצת חברי כנסת.

מאיר שטרית;

אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים התקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הצעת חוק להנצחת הנספים בדרך מאתיופיה לישראל, התשנ"ח-1998, הצעת חבר הכנסת

אדיסו מסאלה. נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות ולוועדת העלייה

והקליטה.

שושנה כרם;

לדעתי הנושא צריך לעבור לוועדת החינוך והתרבות או לוועדת העלייה והקליטה.

אריה האו;

לדעתי הנושא צריך לעבור לוועדת העלייה והקליטה כיוון שמדובר על עולים,

צבי ענבר;

ועדת העלייה והקליטה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא לוועדת העלייה והקליטה.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה והקליטה התקבלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (נוסח חדש)(מינוי יושב ראש מועצה או ועדה

ממונה), התשנ"ז-1997, של חבר הכנסת אדיסו מסאלה. נשמעו הצעות להעביר את הדיון

בהצעת חוק זו לוועדת הכספים וועדת הפנים ואיכות הסביבה. שר הפנים ביקש להעביר את

הנושא לוועדת הכספים.

צבי ענבר;

זה נושא שייך לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מציע להשאיר, כרגע, את שתי הבקשות, מס' 5 ו-6. נעבור לבקשה הבאה - הצעת

חוק העמותות (תיקון - מען רישום), התשנ"ח-1997, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל.

נשמעו הצעות להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת העבודה והרווחה או לוועדת החוקה,

חוק ומשפט.

צבי ענבר;

עמותות שייכות לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. השר הממונה הוא שר הפנים.

יהושע שופמו;

השאלה הנשאלת כאן היא האם אפשר לתת מען ביהודה ושומרון? זאת שאלה כללית של

דיני תאגידים לכן יותר הגיוני להעביר את הנושא הזה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר רפאל פנחסי;

נשמעו הצעות להעביר את הדיון בהצעת ההוק לוועדת העבודה והרווחה או לוועדת

החוקה, חוק ומשפט. כאשר באנו לקבוע את הוועדה לדון בהצעת החוק נשמעה טענה כי

הצעת החוק זהה ונשאלה השאלה מדוע יושב ראש הכנסת איפשר הבאתה מחדש?
אתי בן-יוסף
בפעם הקודמת כאשר דנו בעניין הזה, חבר הכנסת חגי מירום טען שיש הצעה זהה

במליאה. מכל מקום יושב ראש הכנסת אישר זאת.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

להזכירכם, לא דנו היום בקביעת ועדות לדיון בהצעות חוק בסעיפים 5 ו-6.

קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי אמון בראש הממשלה

היו"ר רפאל פנחסי;

עלינו לקבוע מסגרת דיון בנושא הצעות אי האמון שתוגשנה היום בראש הממשלה.

סיעות העבודה - מד"ע-רע"ם ומרצ-חד"ש-בל"ד הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע

אי אמון בראש הממשלה בשל: 1 - ממצאי דוה מבקרת המדינה (עבודה-מד"ע-רע"ם); 2 -

תוצאות שיחות לונדון (מרצ-חד"ש-בל"ד).

נקבע אותה מסגרת דיון כפי שנהגנו לקבוע עד כה - מפלגת העבודה 15 דקות, הליכוד

- 10 ושאר הסיעות 5 דקות. שתי הסיעות הגדולות תוכלנה לפצל את זמנן ל-5 דקות לכל

דובר ואילו הסיעות הקטנות - רק דובר אהד לכל אהת.
צבי ענבר
מה עם הקמת הוועדה המשותפת?
היו"ר רפאל פנחסי
מחכים, תוך כדי הישיבה, לקבל את התשובה מוועדת החוץ והביטחון.
צבי ענבר
הוועדה הזאת מוסמכת. אם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לא ימציא לה את השמות -

היא תוכל לקבוע שמות.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו יכולים להכתיב את השמות?
צבי ענבר
מה שאתה שואל נחשב בגדר נדיבות.
היו"ר רפאל פנחסי
אם לא נקבל את רשימת השמות עד סוף הישיבה, נקבע אותה בעצמנו.
מאיר שטרית
אני מבקש שנהיה פר. לא היכרתי את האופציה שיכולנו להכניס שמות על דעת עצמנו.

מוועדת החוקה, חוק ומשפט - כבר קיבלתי את רשימת השמות.
צבי ענבר
אתם צריכים לקחת בחשבון שכל יום קובע.

החלטה בעניין שמותיהם של שרים וסגני שרים על הצעת חוק

היו"ר רפאל פנחסי;

רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.

ראובן ריבלין;

בתחילת הישיבה הפסיקו אותי באמצע דבריי כדי לדון בעניינים אחרים ואני מבקש

להחזיר אתכם לאותו עניין שעל אף שחוק בגין אושר על ידי הכנסת, אני סבור שיש

חשיבות לדון בעניין העקרוני והוא האם שרים וסגני שרים רשאים, כאשר הם חברי כנסת,

להגיש הצעות חוק פרטיות, מה מעמדן של הצעות חוק פרטיות כאלה ומה קורה אם שר או

סגן שר חתמו על הצעת חוק פרטית, האם הממשלה רשאית לדרוש למחוק את שמו ממנה בלי

שהיא תבקש על כך את אישור הכנסת או את אישור האנשים שחתמו על ההצעה ואשר שמם

מתנוסס עליה?

כפי שכבר אמרתי, החוקים שנוגעים לחברי הכנסת או לעבודת הכנסת אינם אוסרים על

חבר כנסת שהוא גם חבר בעל תפקיד באקזקוטיבה, כגון שר, ועל פי חוות הדעת של היועץ

המשפטי לממשלה גם סגן שר נחשב לחלק מהאקזקוטיבה למרות שהחוק מחייב אותו להיות

קודם כל חבר כנסת. מכל מקום החוקים הנוגעים לחברי הכנסת אינם מפרשים כל איסור

החל על הבר כנסת שהוא שר או סגן שר - לחתום על הצעת חוק.

ידוע לנו שההוראות, אם אלה הן תקנות או חוקים או חוות דעת של היועץ המשפטי

לממשלה, אינם מאפשרים לשר כשר לחתום על הצעות חוק מיוחדות לחבר כנסת שאינו שר או

סגן שר על פי הנחיות הממשלה עצמה.

השאלה היא מה עושים בסתירה שבין החוקים המאפשרים לכל חבר כנסת לחתום על הצעת

חוק פרטית ולהוראה שאוסרת או תוחמת חבר כנסת לאיסור כזה עקב תפקיד נוסף שיש לו

באקזקוטיבה. שאלה שנייה היא כזאת; גם אם באמת אותן הוראות אוסרות על חבר כנסת

שהוא חלק מהאקזקוטיבה, לאמור שר או סגן שר, לחתום והוא בכל זאת חותם כפי שהדבר

נעשה בחוק בגין, האם הממשלה רשאית, על פי הנחיה, להודיע למדפיס הממשלתי להסיר את

שמות אותם חברי כנסת שהם גם חברים באקזקוטיבה, מהצעת החוק?

נכון, כאן מתעוררת בעיה נוספת, שאת הפרסום ברשומות, טכנית, משרד המשפטים

עושה. טכנית הממשלה היא זאת שאחראית על הדפסת החוברות הכחולות, הדפסת הצעות

החוק, אבל למעשה הצעות החוק האלה מונחות על שולחן הכנסת, הן חלק מעבודת הכנסת

ולמרות ההתייחסות הפרקטית הקובעת שאת הרשומות מדפיסים אצל המדפיס הממשלתי על פי

טקסט שנשלח אליו על ידי משרד המשפטים, נשאלת השאלה האם משרד המשפטים, כחלק מהרשות

המבצעת, יכול לעשות דין לעצמו בכל מה שקשור בעבודתה של הרשות המחוקקת ועל דעת

עצמו להסיר שמות אם נראה לו שהם נכנסו לא בדין לאותה הצעת חוק.

על פי הנחיות הממשלה, שהן ברורות, ועל פי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה

המכפיף גם סגני שרים למעמדם של שרים, כאילו הם חלק מהאקזקוטיבה, לכן אסור עליהם,

על פי הנחיות הממשלה, לחתום על הצעות חוק או להיות שותפים להם ואם הם הציעו הצעת

חוק כלשהי בטרם היותם שרים או סגני שרים, הרי שהפכו להיות שרים או סגני שרים

חייבים הם לבטל את אותה חתימה שלהם. משלא עשו כך נשאלת שאלה האם האקזקוטיבה, קרי

משרד המשפטים, קרי הממשלה, רשאית לעשות דין לעצמה? למרות שהכנסת שולחת לה, בצורה

מפורשת, את העובדה שעל הצעת חוק מסויימת חתמו כך וכך אנשים שהם חברי כנסת והם גם

חברי ממשלה ולעשות סדר שהוא הסדר שהממשלה קובעת, גם לגבי עבודת הכנסת?

עכשיו ברצוני לעבור לחוק בגין ולומר כי החוק הזה הוא חוק שבעיני רבים מחברי

הכנסת נראה חוק בעל ערך היסטורי. רבים מחברי הכנסת שהם גם הברי האקזקוטיבה, מצאו

לנכון להביע תמיכה בו על ידי חתימתם ולהצטרף ליוזמת החקיקה בין שהם היו מהקבוצה

שתמכה בבגין פוליטית ובין שהם היו ממתנגדיו המפורשים ביותר.

למעשה כמעט כל חברי הכנסת ביקשו לצרף את חתימתם לחוק ויותר מכך; נדמה לי

שמבין כל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק - לא נמצא אף לא אחד שיצביע נגדו, גם אותם

אלה שהסתייגו מפעולותיו של בגין ולא מצאו לנכון לחתום על החוק - לפחות הם נתנו

הסכמתם על ידי כך שהם לא הצביעו נגדו.

נכון שהדבר הזה נחשב יוצא דופן אבל שר או סגן שר בחר לצרף את חתימתו, מתוך

גאווה שהוא רוצה להיות חלק מאותו מהלך חקיקתי שייזכר לדורות רבים - - -

חיים אורון;

אם מחר זה יהיה מתוך אינטרס, לא מתוך גאווה?
ראובן ריבלין
גם אם הדבר יעשה מתוך אינטרס ולא מתוך גאווה נשאלת השאלה האם משהפר חבר

אקזקוטיבה את התחייבותו כלפי האקזקוטיבה או סטה מאחת מהוראותיה, האם רשאית

האקזקוטיבה, האם רשאית הממשלה, למחוק את שמו מהצעת החוק הפרטית משום שהחובה

המוטלת על אותו אדם שבא מטעם הממשלה בעוד שהכנסת איננה אוסרת על חבר כנסת שהוא

חבר בממשלה לחתום על הצעת חוק כזאת. האם הצעת החוק המוגשת היא הצעת חוק השייכת

לכנסת, האם היא מטעמה של הכנסת או שצריך לבדוק את הכל במכלול ולראות שאם יש

הגבלות על חבר כנסת שהוא חבר בממשלה שלא לחתום על הצעת החוק - האם אין צורך ולא

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ鹨唀Ĉ࡚涁Hנותרת אפשרות בידי הממשלה אלא רק למצות אתו את הדין במסגרת ההליכים שבתוך הממשלה

והיא לא יכולה להתערב בהליכי החקיקה של הכנסת על ידי הסרת שמו.

מה שקרה בחוק בגין היה ש-106 חברי כנסת חתמו עליו, ביניהם שרים רבים, ביניהם

ראש הממשלה וסגני שרים וכאשר הובאה החוברת להדפסה לפני הקריאה הראשונה על ידי

המדפיס הממשלתי, הושמטו אותם שמות של הברים שהם חברים בממשלה. כאשר שאלתי מדוע

עשו כן קיבלתי תשובה שמר יהושע שופמן היה זה שנתן את ההנחיה למחוק את השמות מהטעם

שהוא סבר שכך צריך להיות.

יהושע שופמן;

אתה יודע שזה לא נכון; מדוע אתה חוזר על זה?

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו מדברים, עכשיו, על העיקרון.
ראובו ריבלין
מכל מקום כאשר היבעתי תמיהתי קיבלתי תשובה מהממשלה וגם שר המשפטים טרח לומר

לי שהוא נתן את ההנחיה להוריד את השמות מהצעת ההוק שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה

ראשונה. שאלתי את שר המשפטים באותה עת; מי שמך? מי נתן לך רשות להסיר את השמות?

השאלה: מי שמך, מונהת, פה, על שולחן ועדת הכנסת על מנת שהוועדה תשב על המדוכה

כדי להכריע האם הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת היא הצעה של הכנסת, האם הממשלה

רשאית, אם החוק לא הוגש מטעמה, להתערב בניסוחה? האם העברת הצעת החוק להדפסה

במדפיס הממשלה שכפוף להנחיות של משרד המשפטים, מאפשרת לשר המשפטים או למשרד

המשפטים להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת שאינם אוסרים על חברי הכנסת שהם שרים או

סגרני שרים להגיש הצעות חוק.

אני מבקש מכבוד יושב ראש ועדת הכנסת לתת דעתו על העניין הזה, לשמוע את דעת

היועצים המשפטיים של הכנסת וכמו כן את דעת חברי הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

מאיר שטרית;

אדוני היושב ראש, אני נדרש לצד העקרוני של הסוגייה שהעלה חבר הכנסת ריבלין,

בצדק מבחינתו, ולא לצד הטכני כי בצד הטכני - הוא צודק במאה אחוז. היה צריך להסיר

את שמות השרים ואת שמות סגני השרים שתמכו בהצעת החוק.

בצד העקרוני, לדעתי הכנסת לא צריכה להרשות ששרים וסגני שרים יהיו חתומים על

הצעות חוק ואני מציע שנחליט, היום, על תיקון תקנון הכנסת שבו יאמר במפורש, כדי לא

להשאיר פתח, ששרים וסגני שרים לא יהיו חתומים על הצעות חוק. היה והם כן יהיו

חתומים - שמותיהם יוסרו במידה והם מונו לאחר חתימתם - - -

היו"ר רפאל פנחסי;

כך נוהגים היום. אתה רוצה לעגן את העניין הזה בתקנון.

מאיר שטרית;

בדיוק. אני מניח שהיועץ המשפטי שלנו יוכל לנסח את העניין הזה מבחינה תקנונית

ואנחנו נגיש הצעת תיקון תקנון הכנסת כיוון שלא סביר בעיניי, בצד העקרוני, ששר

יחתום על הצעת חוק, אחרת ייווצר מצב אבסורדי ששר חולק על הממשלה בעניין מסויים,

הוא יוזם הצעת חוק שחבר כנסת מגיש, הוא מצטרף אליה, השפעתו של שר על חברי הכנסת

להצביע בעד הצעת החוק יכולה להיות גדולה מאד, ואז הוא כאילו חותר נגד הממשלה שהוא

חבר בה אפילו - - -

חיים אורון;

האקט הראשון מתבצע. האקט השני לא יכול להתבצע.

מאיר שטרית;

צריך להכניס תיקון בתקנון הכנסת שיימנע את הסוגייה של הקונפליקט בין הדרג

המבצע לבין הדרג המחוקק.

השרים שותפים לאחריות הציבורית, אני אומר את דבריי אלה לחברי הכנסת שרוצים

להיות שרים, אשר אומרים שהם יכולים להיות שרים בממשלה
ראובן ריבלין
מה ההבדל בין הגשת הצעת החוק לבין הצבעה על החוק?

מאיר שטרית;

על פי התקנון אם שר מצביע נגד הממשלה, לכאורה אפשר לפטרו. זה קיים גם במצב

של היום - - -

אריה האו;

על פי חוק המעבר.

מאיר שטרית;

בממשלה יש אחריות קולקטיבית ומי שיושב בה גם אם הוא לא מצביע כמו שהממשלה

מצביעה - הוא אחראי לתוצאות ההצבעה של הממשלה. היה שר אחד שנהג בעניין הזה

כשורה, זאב בנימין בגין, שכאשר הוא לא הסכים עם החלטת הממשלה - הוא הלך הביתה.

הוא לא יכול היה להשלים עם כך שהממשלה חושבת בכיוון הפוך למה שהוא מאמין בו.

שרים לא יכולים להיות גם בפנים וגם בחוץ. מי שבממשלה - נושא באחריות גם אם

הוא לא הצביע בעד החלטה מסויימת.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אורון.

חיים אורון;

אנחנו צריכים לקבוע קודם כל מה אנחנו רוצים שיהיה. אנחנו רוצים ששר וסגן שר

לא יוליכו הליכי חקיקה פרטית בכנסת.

לא פעם עסקנו בשאלה של סגני השרים, שהיא פחות ברורה אבל אני סבור שבמציאות של

היום חלק מהניסיונות של הכנסת לעגן וליצור את האבחנה הברורה בין הרשות המבצעת

לבין הרשות המחוקקת ואגב גם לרשות המבצעת יש הרבה מאד סמכויות חקיקה, אבל לא זה

הנושא. הנושא הוא עירוב תחומים ועירוב סמכויות.

ברגע שהנושא הזה ייקבע בתקנון הכנסת גם תימנע השאלה מי צריך לבצע את האקט

הטכני ומה פתאום קיימת התערבות? ה:מה פתאום, הזה, נוצר בגלל המצב האפור שהיה

קיים והבהרתו תמנע את אי הבהירות.

אדם לא יכול להחליט שמה שהוא לא יכול להעביר כשר בממשלה - הוא יעביר כחבר

כנסת בתוך הכנסת.

שר אומר, לפעמים, לחבר כנסת, תשמע, אני לא יכול אבל תגיש אתה הסתייגות. על

זה אני רק יכול לומר שכל שר והאינטגריטי שלו.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה. רשות הדיבור לסגנית מזכיר הכנסת.
שושנה כרם
אני סבורה שלא צריך להכניס לתקנון דברים שמובנים מאליהם. כדי להביא דוגמה

אני מפנה את תשומת ליבכם לפרק הראשון של התקנון שיש בו פסקה שאומרת שסגן שר לא

יכול להיות יושב ראש ועדה. מדוע לא כתוב גם ששר לא יכול להיות יושב ראש ועדה?

כי הדבר הזה מובן מאליו. לגבי סגני שרים יכול להיות איזשהו ספק לכן התקנון אומר

זאת בריש גלי.

מדוע לא להתבסס על המשך הנוהג הקיים האומר ששרים לא יכולים להגיש הצעות חוק

פרטיות? הדבר הגיוני והוא מבוסס על נוהג שאנחנו נוהגים על פיו מאז הקמתה של

הכנסת. תודה.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה. רשות הדיבור למר יהושע שופמן.

יהושע שופמן;

אני מסכים עם דבריהם של חברי הכנסת שטרית ואורון וגם לתחושה של סגנית מזכיר

הכנסת גב' שושנה כרם שחבל לכתוב בתקנון דברים שמובנים מאליהם אבל עם זאת, כפי

שראינו, דברים שמובנים מאליהם - נשכחים. המכתב של שר המשפטים ליושב ראש הוועדה

מעיד על עצמו שהוא לא היה ער לכך.
ראובן ריבלין
מנחם בגין נהג לומר: המובן מאליו - טוב שיאמר.

היו"ר רפאל פנחסי;

בעניין יושבי ראש ועדות - כתבו: סגן שר, למרות שהוא יכול להיות חבר ועדה.
יהושע שופמן
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה היא לגבי סגן שר כיוון ששר באמת היה

מובן מאליו. הנורמות היו והן עדיין אמורות להיות, שנורמות קונסטיטוציוניות יש

לכבד, ודאי וודאי נורמה קונסטיטוציונית שבאה לכלל ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי

לממשלה.

אנחנו מכבדים את המסורת החוקתיונ שלנו אבל יש עיגון סטטוטורי בחוק יסוד למסורת

הזאת, בסעיף 19 לחוק יסוד: הכנסת, ובמדבר על כך שבהעדר הוראה בתקנות - הכנסת פועלת

על פי הנוהל והנוהג המקובלים.

אין ספק שהנוהג והנוהל היו גם מבחינת הכנסת וגם מבחינת הממשלה ששרים וסגני

שרים אינם חותמים על הצעות חוק פרטיות וחבל לעשות משחו דרמטי ממה שקרה כאן.

השאלה, חבר הכנסת ריבלין, איננה מי מדפיס את הצעת החוק כיוון שגם אם מישהו אחר

היה מדפיס את ההצעה - שר המשפטים היה יכול לבקש ממנו להסיר את השם אבל הוא בא,

וכך הוא גם כותב במכתב, שהוא קיבל על עצמו לדבר בשמו ובשם חבריו והוא מוסיף שאיש

לא בא בטרוניה על כך ואם יש, בכלל, נושא לטרוניה אז זה לא ביחסים בין הממשלה

לכנסת כיוון שמה ששר המשפטים עשה - הוא הדגיש את הפרדת הרשויות. אבל אולי חבר

ממשלה יכול להגיד: אדוני שר המשפטים, מדוע דיברתי בשמי? הוא מעיד שאיש לא בא

בטרוניה ומן הטעם הפשוט כיוון שאיש לא יכול לבוא בטרונייה על כך שניתנה הנחיה

שתואמת גם את המסורת וגם את הנחית היועץ המשפטי שמחייבת כל אחד ואחד משרי הממשלה

ומסגני השרים.

לעגן את הדברים כדי שלא תיווצרנה מתיחויות בעתיד זה, ודאי, דבר נכון ומבורך.

היועץ המשפטי, לבקשת מזכירות הממשלה, הוציא היום ריענון לשרי הממשלה ולסגנים והוא

מזכיר את הנוהג ואת ההנחיות.

אם הדבר יהיה שחור על גבי לבן בתקנון הכנסת - ודאי שתחסכנה אי נעימויות.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.
צבי ענבר
הטענה כאילו מבלי משים חתמו - איננה נכונה כיוון שחתמו ביודעין.

אני מבקש לאבחן בין שר לבין סגן שר. שר הוא חבר הממשלה. סגן שר איננו חבר

הממשלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש סגני שרים שהם כמו חברי ממשלה. הם משתתפים בישיבות הממשלה - -

צבי ענברי;

הם עושים כן בניגוד להחלטת בג"ץ ובהקשר הזה של הדברים אני מבקש להזכירכם את

הההלטה המפורשת של בג"ץ האומרת שסגן שר לא רשאי להשתתף בישיבות הממשלה. סגן שר

הוא לא חבר הממשלה והוא משתתף בישיבה אם הוא מוזמן אליה.
היו"ר רפאל פנחסי
פרוש נחשב משתתף קבוע בישיבות הממשלה.

צבי ענבר;

אם כך הוא עושה זאת בניגוד להחלטת בג"ץ. אם הוא מוזמן לישיבת ממשלה בנושא

שיכון - הוא יכול להביע דעתו, אבל הוא לא יכול לעשות כן בעניין הפעימה וכו'.

היו"ר רפאל פנחסי;

מר ענבר, האם אתה מצטרף לדעתו של חבר הכנסת שטרית?

צבי ענבר;

שר הוא חבר ממשלה ובתקנון הכנסת יש פרק שלם שמדבר על כך כיצד הממשלה מביאה

הצעות חוק. שר הוא חלק מהממשלה ובעניין הזה, כפי שאמר מר שופמן, גם הוראות סעיף

19 לחוק יסוד; הכנסת, וגם על פי הנוהג והנוהל, שר יוצא מהתמונה ואם חתימתו

מגיעה, הכנסת יכולה, על סמך הנוהג והנוהל הזה, למחוק את שמו מהצעת החוק המודפסת.

לדעתי יש בעיה לגבי סגני שרים. סגן שר הוא קודם כל חבר כנסת. הוא סגן שר רק

בגלל זה שהוא חבר כנסת. אם הוא לא היה חבר כנסת - הוא לא יכול היה להיות סגן שר.

תקנון הכנסת הכיר בסגן שר כחבר כנסת אם כי במגבלה מסויימת. התקנון אומר שהוא לא

יכול להיות יושב ראש ועדה אבל חבר ועדה - כן. זה עניין מובן של חברות בכנסת.

בעבר, כאשר היו מקרים בודדים של סגני שרים שעמדו על כך ששמם יופיע על הצעות

חוק, סברתי שמבחינת הכנסת אין שום עניין בכך - - -

אריה האן;

הם גם יכולים להגיש, באופן נפרד, כסגן שר, לשיטתך.

צבי ענבר;

לשיטתי כן כי הם חברי כנסת ואם הם עוברים על הנחיות פנימיות של הממשלה -

שהממשלה תקרא אותם לסדר.

שושנה כהם;

הניסוח של חוק יסוד; הממשלה, החדש , הוא, באמת, פרובלמטי מהבחינה הזאת. אולי

זאת רק בעיה של ניסוה, מכל מקום כתוב כי "סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לי,

בשם חבר הממשלה שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו.".

יהושע שופמן;

זה הניסוח של חוק היסוד הקודם.
צבי ענבר
הוועדה צריכה לקבל החלטה חד משמעית ולקבוע אותה בין אם בכוכבית ובין אם

בתקנון, מה מעמדו של סגן שר לעניין - -
היו"ר רפאל פנחסי
מה היא המלצתך?

צבי ענבר;

לזמן לוועדה גם את סגני השרים כדי לשמוע את דעתם וגם את השר המקשר בין

הממשלה, הוץ משר המשפטים שגם אותו צריך לזמן לאותה ישיבה, כדי שיביע את דעת

הממשלה.

הוועדה תשמע את הדברים ותחליט.

כחבר ועדה סגן שר יכול להסתייג מהממשלה. אם הוא חבר ועדה אז הוא לא חבר ועדה

נכה.

אריה האן;

על פי הנוהג הוא לא היה מסתייג.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת שבח וייס.

שבח וייס;

המצב איננו מקרי. זאת לא טעות של המחוקק או שיכחה. המצב המעומעם הזה

בכתובים משקף דינמיקה. קודם כל בכלל לא היה רצון בסגני שרים, כך הדבר התהיל.

בהתחלה זח היה נראה דבר מוזר או מיותר עד שנוצר צורך או פיצוי אישי או פיצוי אחר.

כך העניין הזה נולד, אחר כך הוא התנפח והתנפח לפיתרון בעיות שונות, בעיקר

פרסונליות. עובדה שבמשרדים הכי כבדים ברוב השנים לא היה סגן שר. דווקה במשרדים

שבמחינת העומס המוטל עליהם הם היו בקושי מהלקה קטנה או אגף צנוע במשרד אחר, כן

מונו סגני שרים. אחר כך התלבשו על זה צרכים נוספים. היו, למשל, שני סגני שרים

בתיק שבכלל לא היה לגביו שר. יש, לדוגמה, מסלול של סגן שר אגודה, או הבטחה כמו

סילבן שלום

היו"ר רפאל פנחסי;

במשרד לענייני דתות יש שני סגני שרים ולעומתו במשרד האוצר, משרד כל כך גדול,

אין אף סגן שר.

שבח וייס;

בגדול הממשלה לא רצתה אף פעם להכניס אותם למועדון השרים כמו ששופטי בית המשפט

העליון לא אוהבים להכניס אחרים. הם עושים זאת פה ושם בהשאלה לשנה, ובכל הדוחות

שלהם הם לא ממליצים להגדיל את בית המשפט העליון. כמה שהם פחות - הם יותר חשובים.

צבי ענבר;

כל הדרישות להגדיל את בית המשפט העליון באו מצד השופטים.

שבח וייס;

לא. אני זוכר את דוח לנדאו ואת מה שהוא כתב בדיוק. הוא רצה ליצור שם דרגת

ביניים כדי לא להגדיל יותר מדי את בית המשפט העליון, ואגב, בצדק. כמו סגני יושב

ראש הכנסת.

הממשלה לא רוצה את סגני השרים בזרוע המבצעת אז משאירים אותם כאילו חברי כנסת

ואני אומר לכם שהם חברי הזרוע המבצעת. גם אם מישהו מהם הוא חבר בוועדה, במקרה,

האם הוא מופיע לישיבות אותה ועדה?

אני מתייחס לתיפקודם ולא למאווייהם או לאי מאווייהם. על פי תיפקודם הם לא

צריכים להגיש הצעות חוק. זאת סתירה מוחלטת כי לממשלה, כזרוע מבצעת, יש מסלול

משלה שהוא ישר קריאה ראשונה.

אם הנוהג נשמר - לא סגני שרים ולא שרים לא צריכים להגיש הצעות חוק. אם הנוהג

יישבר - אי אז נצטרך להכניס לתקנון כוכבית.

סגן שר לא יכול להיות בשום פנים ואופן יזם של חוקים גם לא להגיש הסתייגויות.

היא אקזקוטיבי.

דוד לב;

אדוני היושב ראש, אם הגישה הזאת לא תתקבל כי אז אפשר להגיע כדי אבסורד שיש

הצעת חוק פרטית, סגן השר התום עליה, והשר מטיל על הסגן להשיב על הצעת החוק.

שבח וייס;

שר יכול להטיל על הסגן שלו להציע הצעת חוק נגד משרד אחר בכלל.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. רשות הדיבור למר שופמן.

יהושע שופמו;

מר ענבר הציג את העניין כשאלה פתוחה אבל הוא לא כזה. כבר בחוות דעת של היועץ

המשפטי לממשלה משנת 1972, לא זאת שדיברנו עליה, - הדברים נאמרו וזכו לאישור בית

המשפט העליון. נאמר שסגן שר הוא חלק מהרשות המבצעת על כל המשתמע מכך ולא צריך

לפרש יותר.

אגב, חוק היסוד ההדש לא שינה שום דבר חוץ מזה שהוא הגדיל את מספר סגני השרים.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. רשות הדיבור לסגנית מזכיר הכנסת.

שושנה כרם;

סגני שרים גם לא מגישים שאילתות ואינם מציעים הצעות לסדר היום.

היו"ר רפאל פנחסי;

כמו שחבר הכנסת שבח וייס אמר, הם הרשות המבצעת, לא הרשות המחוקקת.

חברים, האם אתם מקבלים את: הצעתו של היועץ המשפטי של הוועדה, מר ענבר, לזמן

לכאן את השר המקשר ואת סגני השרים? אפשר גם לקבל החלטה ולקצר את חדרך.

חיים אורון;

אני מציע להכניס שינוי בתקנון. אפשר יהיה לתת הזדמנות למי שידבר במליאה

להעיר את הערותיו.

שבח וייס;

שר וסגן שר לא יגישו הצעות חוק פרטיות.

היו"ר רפאל פנחסי;

מדובר על סגני שרים. לגבי שרים - חעניין ברור. האם זה מקובל עליכם? כוונתי

רק לסגני שרים.

חיים אורון;

אני מקווה שלא יתעוררו, בעוד שנתיים, ויגידו שלא כתבו: שרים, - - -

היו"ר רפאל פנחסי;

אם אנחנו מגבילים את הנוסח וכותבים רק סגני שרים, כל אחד יבין

שבח וייס;

אפשר לכתוב; שר וסגן שר - י -

היו"ר רפאל פנחסי;

לא יהיו רשאים לחתום על הצעות חוק ואם הם חתמו בעבר - שמם יימחק.

חיים אורון;

מרגע שנבחרו - חתימותיהם בטלות.

היו"ר רפאל פנחסי;

מקובל עליי. אני מעמיד להצבעה את ההצעה שהתקבלה.

הצבעה

ההצבעה התקבלה.

הרכב הוועדה המשותפת חוץ וביטחון וחוקה, חוק ומשפט

לנושא; הכרזת מצב חירום - בהתאם לתקנון הכנסת

היו"ר רפאל פנחסי;

הרכב הוועדה המשותפת חוץ וביטחון וחוקה, חוק ומשפט, לנושא: הכרזת מצב חירום -

בהתאם לתקנון הכנסת. מוועדת החוקה, חוק ומשפט יהיו חברים: חברי הכנסת חנן" פורת,

אלי גולדשמידט, דוד טל, דוד צוקר וראובן ריבלין. מוועדת החוץ והביטחון: עוזי

לנדאו, יורי שטרן, דן מרידור, אורי אור ועוזי ברעם. 5 חברים מכל ועדה שהיושב ראש

שלה יהיה חבר הכנסת עוזי לנדאו.
חיים אורון
תחזור, בבקשה, על הרכב הוועדה.
היו"ר רפאל פנחסי
3 חברים מהליכוד, 3 חברים מהעבודה, 1 מרצ, 1 ש"ס, אחד מפד"ל, 1 עולים.
שבח וייס
חברי הכנסת יודעים באיזה ועדות הם חברים?
חיים אורוו
התקבל תיקון שתהיה בוועדה הזאת נציגות של כל המפלגות אם אינני טועה.
היו"ר רפאל פנחסי
לא. היתה בקשה לעשות מאמץ כדי לבדוק כמה - - -
שבח וייס
אדוני היושב ראש, האם חברי הכנסת יודעים באיזה ועדה הם חברים?
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו מודיעים להם.
חיים אורון
מדוע לא יכול להיות חבר בוועדה כזאת נציג מהסיעות הערביות? בוועדת החוקה,

חוק ומשפט, יש נציגים של הסיעות הערביות.
היו"ר רפאל פנחסי
אין בעיה. אפשר להוציא מישהו מאצלכם ולהכניס במקומו נציג ערבי.
חיים אורון
קודם שתפרוץ שערורייה אני מבקש לציין שהחוק מדבר על ועדת החוקה, חוק ומשפט

ועל ועדת החוץ והביטחון - - -

מאיר שטרית;

חבר הכנסת עזמי בשרארה הוא חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר רפאל פנחסי;

אפשר להוציא את חבר הכנסת אלי גולדשמידט ואז יישארו שניים: חברי הכנסת אורי

אור ועוזי ברעס. נכניס במקום חבר הכנסת גולדשמידט את חבר הכנסת בשארה.

שבח וייס;

אינני יודע אם חבר הכנסת גולדשמידט יסכים להוצאתו מהוועדה.

מאיר שטרית;

מי שצריך לתת את השמות אלה הם ראשי הוועדות.

שבח וייס;

אני מציע שהעבודה תחליט מי מהחברים ייצא מהוועדה המשותפת.

מאיר שטרית;

יש לי הצעה; נוציא את חבר הכנסת פנחסי מוועדת החוץ והביטחון ונוסיף את חבו-

הכנסת בשארה מוועדת החוקה, חוק ומשפט.

שבח וייס;

מקובל עליי.

היו"ר רפאל פנחסי;

אם כך מוסיפים לוועדה המשותפת את חבר הכנסת בשארה מוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מעמיד להצבעה את הרכב הוועדה המשותפת שתכלול 6 חברים מכל צד, 12 חברים

יחד.

הצבעה

הרכב הוועדה המשותפת אושר.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 30;12

קוד המקור של הנתונים