ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/05/1998

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ט' באייר התשנ"ח (5 במאי 1998). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה;

רפאל פנחסי - היו"ר

נעמי בלומנטל

משה גפני

צבי הנדל

שבח וייס

חגי מירום

אחמד סעד

עוזי ברעם

עזמי בשארה

נסים דהן

גדעון עזרא

מוזמנים;

יושב ראש הכנסת דן תיכון

אריה האן - מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגן מזכיר הכנסת

גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

יועץ משפטי; צבי ענבר

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית; חדוה בנקין

סדר-היום;

א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות
לסדר היום
1. של חבר הכנסת עוזי ברעם בנושא "בג"ץ תוקף מינויים פוליטיים של

ש"ס בישובי הבדואים".

2. של חבר הכנסת עזמי בשארה בנושא "הקמת מעונות סטודנטים בגבעה

הצרפתית תוך פינוי התושבים הערבים הגרים במקום".

ב. בקשת רביזיה של חבר הכנסת משה גפני בדבר קביעת ועדת הכלכלה לדון בהצעת

חוק סדרי פתיחת כבישים וסגירתם, התשנ"ז-1996 - הצעת חבר הכנסת חיים

רמון.

ג. בקשת רביזיה של חברי הכנסת משה גפני ונסים דהן בדבר קביעת ועדת החינוך

והתרבות לדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת נסים דהן בנושא: "תקצוב

תנועות הנוער החרדיות עקב קריטריונים לא שוויוניים"

ד. הרכב הוועדה המשותפת (חוץ וביטחון וחוקה, חוק ומשפט} לנושא: "הכרזת

מצב חירום" - בהתאם לתקנון הכנסת.
ה. פניית חבר הכנסת גדעון עזרא בנושאים
1. העלאת הצעת חוק פרטית לדיון ללא ידיעת חבר הכנסת המציע.

2. הנחת הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת והבאתן לידיעת חברי הכנסת.

ו. נאום יו"ר בית הנבחרים באמריקה במליאת הכנסת בשפה האנגלית -

על פי סעיף 147 לתקנון הכנסת.

א. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

1. ערעור של חבר הכנסת עוזי ברעם בנושא: "בג"ץ

תוקף מינויים פוליטיים של ש"ס בישובי הבדואים"

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא: ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. הערעור הראשון הוא של חבר הכנסת עוזי ברעם

בנושא: "בג"ץ תוקף מינויים פוליטיים של ש"ס בישובי הבדואים". חבר הכנסת ברעם,

בבקשה.
עוזי ברעם
ב-24 באפריל היה פסק דין שפסל את המינוי של ראש המועצה הממונה בערערה.

שאלו את שר הפנים: מדוע מינית את הבן אדם הזה? והוא אמר: אני ממנה אנשי ש"ס.

מה, אתם רוצים שאני אמנה אנשי ליכוד?

מה שמעניין אותי בענין זה - על אף שאתה, אדוני היושב ראש, יושב פה - זאת

לא הנקודה של מינוי אנשי ש"ס. מה שמעניין אותי זה שייפסק הנוהל הזה של מועצות

ממונות, ויבחרו אנשים מבין הבדואים להיות ראשי מועצות, ולפי דעתי, אחרי הפסיקה

של בית המשפט העליון, מוכרחים להחיל את הענין על כל ישובי הבדואים.
היו"ר רפאל פנחסי
אבל זה צריך להיות בחוק, ולא בהצעה לסדר היום.
עוזי ברעם
קודם כל צריך שהכנסת תסכים להליך.
היו"ר רפאל פנחסי
אתה יודע שכבר מריצים הצעת חוק כזאת.
עוזי ברעם
אדוני היושב ראש, אני הייתי חבר הוועדה הזאת לא מעט שנים ואני יודע שנושא

כזה עומד בכל הקריטריונים של תקפות. היתה החלטה. עכשיו יש לה החלה פוליטית,

ואני חושב שצריכים לקבל את הענין.
היו"ר רפאל פנחסי
אני לא רוצה לשאול אותך אם בתקופה שבה היית שר הפנים לא מינית אנשים

מקורבים. הטעות של השר סויסה היתה שהוא התבטא כפי שהתבטא בענין זה.

חגי מירום;

צריך להפסיק את כל הדבר הזה בכלל. צריך לתת להם לבחור את האנשים שלהם.

היו"ר רפאל פנחסי;

רבותיי, נעמיד את זה להצבעה. מי בעד הכרה בנושא כהצעה דחופה לסדר היום?

מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום - 3

נגד - אין

ההצעה להכיר בנושא שהעלה חבר הכנסת עוזי ברעם: "בג"ץ תוקף מינויים פוליטיים

של ש"ס בישובי הבדואים" כהצעה דחופה לסדר היום - נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה אושרה. .

המערער השני, חבר הכנסת פורז, איננו כאן. לכן זה יורד מסדר היום.

2. ערעור של חבר הכנסת עזמי בשארה בנושא: "הקמת מעונות

סטודנטים בגבעה הצרפתית תוך פינוי התושבים הערכים הגרים במקום

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת עזמי בשארה מערער בנושא: "הקמת מעונות סטודנטים בגבעה הצרפתית

תוך פינוי התושבים הערבים הגרים במקום". בבקשה, נימוקיך, חבר הכנסת בשארה.
עזמי בשארה
אדוני היושב ראש. מדובר בשבעה בתים ערביים שהולכים ליהרס בשכונה הכי

יוקרתית בעיר ירושלים. לדעתי, הדבר הזה מזעזע את אמות הסיפים, וצריכים להכיר

בנושא כהצעה דחופה לסדר היום. הולכים להרוס שבעה בתים בגבעה הצרפית כדי להקים

מעונות סטודנטים. אני חושב שיש מישהו שהשתגע, נפל לו בורג. אני לא יודע מה

הדבר הזה. זה נושא דחוף ביותר. מדובר בבתים שבהם גרים אנשים, בתים עם רשיון,

שבנויים מאז 1949. בעצם וילות - לא בתים - מופקעות, הולכים להפעיל את הצו,

להרוס אותן ולבנות מעונות לסטודנטים. איך אפשר שלא להכיר בנושא כזה כהצעה

דחופה לסדר היום?
היו"ר רפאל פנחסי
נעבור להצבעה. מי בעד הכרה בהצעה כהצעה דחופה לסדר היום? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה להכיר בנושא כהצעה דחופה לסדר היום - רוב

נגד -
ההצעה להכיר בנושא שהעלה חבר הכנסת עזמי בשארה
"הקמת מעונות סטודנטים בגבעה הצרפתית תוך פינוי

התושבים הערבים הגרים במקום" כהצעה דחופה לסדר היום - נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעה אושרה.

ב. בקשת רביזיה של חבר הכנסת משה גפני בדבר קביעת ועדת הכלכלה לדון בהצעת חוק

סדרי פתיחת כבישים וסגירתם. התשנ"ז-1996 - הצעת חבר הכנסת חיים רמון

היו"ר רפאל פנחסי;

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: בקשת רביזיה של חבר הכנסת משה גפני בדבר

קביעת ועדת הכלכלה לדון בהצעת חוק סדרי פתיחת כבישים וסגירתם, התשנ"ז-1996 -

הצעת חבר הכנסת חיים רמון. בבקשה, חבר הכנסת גפני, תסביר את הענין.

משה גפני;

אדוני היושב ראש, לכאורה הצעת החוק הזו צריכה להידון בוועדת הכלכלה, כי

מדובר על פתיחת כבישים וסגירתם. חבר הכנסת רמון הביא את הצעת החוק הזו,

הקואליציה התנגדה, ואז היתה ישיבה אצל יושב ראש הכנסת, וחבר הכנסת רמון אמר

שבהצעת החוק הזו הוא לא מדבר רק על פתיחת כבישים וסגירתם, אלא גם על הידברות

בין הציבור הדתי לבין הציבור שאיננו דתי, וזו הצעת חוק אחת שהוא מנסה באמצעותה

להגיע להידברות.

הצעת החוק מדברת על אחת הסוגיות הקשות, שמאז קום המדינה עומדת על סדר

היום הציבורי: האם לסגור כבישים בשבת, לפתוח כבישים בשבת. הרקע להצעת החוק

הזאת הוא כביש בר-אילן. חבר הכנסת רמון אמר: אני לא בא לפעול נגד הציבור החרדי

ואני לא בא לפעול נגד הציבור הדתי, אני בא לפעול על מנת להגיע לאיזה שהוא שלב

של הידברות.

היה ויכוח גדול בקרב הנציגות החרדית בכנסת אם לקבל או לא לקבל את הצעת

החוק הזאת. אני הייתי בין המצדדים. כמובן, כל שלבי החקיקה ייעשו בהידברות.

כלומר, לא ייעשה שום דבר שהוא לא בהסכמה, מכיוון שכל מגמת החוק היא הידברות,

ואם אין הידברות, אין לזה שום משמעות. היינו יכולים להפיל את הצעת החוק, כי

הקואליציה התחייבה, אבל היתה הסכמה, אני הגעתי להסכמה, הבהרתי את זה לחברי

הכנסת החרדים, הדתיים, והיתה הצבעה במליאת הכנסת. במליאת הכנסת התפלגו קולות

החרדים והדתיים, וכמובן, גם במפלגות אחרות התפלגו הקולות, והצעת החוק עברה על

חודו של קול. חבר הכנסת רמון ביקש להעביר את הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק

ומשפט, מכיוון שיש לה השלכה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש לה השלכה על

אלף ואחד נושאים אחרים שלא נוגעים לפתיחת כבישים וסגירתם.
היו"ר רפאל פנחסי
באיזו ועדה ביקש המציע, חבר הכנסת רמון, שהצעת החוק תידון?
משה גפני
- ועדת החוקה, חוק ומשפט. במליאת הכנסת כולם הסכימו, אבל מה קרה? עלה שר

התחבורה החדש, שאול יהלום, שמתנגד נחרצות להצעת החוק, כשם שאצלנו היה פילוג

בסיעה- - -

היו"ר רפאל פנחסי;

בוועדת החוקה, חוק ומשפט יהיה עוד פילוג.
חגי מירום
חבר הכנסת גפני, אתה בעד החוק?
משה גפני
אני בעד החוק, הצבעתי בעדו, אפשרתי להעביר אותו, והותקפתי על זה בעתונות

החרדית. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים, כי אלה פרטים שנוגעים לציבור

החרדי.
היו"ר רפאל פנחסי
אצלנו התפצלו הקולות. חלק היו בעד וחלק היו נגד. נתנו חופש הצבעה בנושא

הזה.
משה גפני
גם במפד"ל התפצלו. חלק הצביעו בעד וחלק הצביעו נגד.

אני בהידברות עם חבר הכנסת חיים רמון בענין הזה, מכיוון שאם הוא יצליח

במהלך הזה, אם החוק הזה יעבור, המשמעות היא שאפשר להביא בכנסת דברים השנויים

במחלוקת ממשית בין הציבור הדתי והחילוני. אם החוק הזה לא יעבור, המשמעות היא

שאין אפשרות להידברות, ואני מדבר כרגע מבחינת הכנסת, לא מבחינה ציבורית. זאת

אומרת, אם החוק הזה יעבור, אנחנו יכולים לסגור סוגיה שהיא אחת הסוגיות הקשות

ביחסי דתיים-חילוניים.
היו"ר רפאל פנחסי
אולי תסביר לנו למה דווקא ועדת החוקה, חוק ומשפט. הרי המקום הטבעי של

הצעת חוק כזו הוא ועדת הכלכלה. למה לא לא להעבביר אותה לוועדת הכלכלה?

נסים דהן;

היא צריכה להישאר בוועדת הכלכלה.
חגי מירום
אני רוצה לעצור כאן ולהגיד שיש לנו בעיה. מליאת הכנסת אישרה את העברת

הצעת החוק לוועדת הכלכלה.
היו"ר רפאל פנחסי
לא, המליאה לא החליטה בענין זה, היא העבירה את זה להחלטתה של ועדת הכנסת.

בוועדה המליץ היועץ המשפטי שהצעת החוק תידון באופן טבעי בוועדת הכלכלה, כי היא

עוסקת בנושא תחבורה. קיבלנו את המלצתו והחלטנו על פיה, אבל חבר הכנסת גפני לא

היה פה. מיד כשהוא שמע על החלטת הוועדה, עוד באותו יום, הוא ביקש רביזיה על

החלטתנו. אני גם לא הודעתי במליאת הכנסת על החלטתנו, כי חבר הכנסת גפני ביקש

רביזיה.

ברגע שוועדת הכנסת קיבלה את ההחלטה שהצעת החוק עוברת לוועדת הכלכלה, אני

חושב שצריך היה להזמין לכאן את יושב ראש ועדת הכלכלה. י

היו"ר רפאל פנחסי;

לא, אני לא הודעתי במליאה על החלטת הוועדה, כי חבר הכנסת גפני ביקש מיד

באותו יום רביזיה. לכן עכבתי את זה. אם כן, הנושא עדיין לא הוכרע.
חגי מירום
מה עמדת המציע?

משה גפני;

עמדת המציע היא שיש להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ושמפט. מה שקרה

במליאה הוא זה: כולם היו בעד העברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. עלה לדוכן השר

שאול יהלום ודיבר באופן חריף נגד הצעת החוק, וכשהוא ראה שיש רוב בעדה, הוא

אמר: אני מבקש להעביר אותה לוועדת הכלכלה, וזאת כשהיתה הסכמה בין כל התומכים

שהצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. המציע אמר את זה, אלה שתמכו

הסכימו.
היו"ר רפאל פנחסי
הפרוצדורה היא כזאת: קודם נצביע על בקשת הרביזיה, ואם היא תתקבל, נצביע

לאיזו ועדה תעבור הצעת החוק.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה - 4

נגד - 2

בקשת הרביזיה של חבר הכנסת משה גפני בדבר קביעת ועדת הכלכלה לדון בהצעת חוק

סדרי פתיחת כבישים וסגירתם, התשנ"ז-1996, נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
בקשת הרביזיה נתקבלה.

מי בעד העברת הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט? מי נגד?

הצבעה

בעד העברת הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט - 3

נגד - 2

ההצעה להעביר את הצעת חוק סדרי פתיחת כבישים וסגירתם,

התשנ"ז-1996, לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הצעת החוק עברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

ג. בקשת רביזיה של חברי הכנסת משה גפני ונסים דהן בדבר קביעת ועדת החינוך

והתרבות לדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת נסים דהן בנושא

"תקצוב תנועות הנוער החרדיות עקב קריטריונים לא שיויוניים"

היו"ר רפאל פנחסי;

בקשת הרביזיה השנייה, של חברי הכנסת גפני ודהן, נוגעת לקביעת ועדת החינוך

והתרבות לדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסים נסים דהן בנושא "תקצוב תנועות

הנוער החרדיות עקב קריטריונים לא שוויוניים".

במליאת הכנסת היו שתי הצעות: הצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים, מכיוון

שזה נושא תקציבי, והצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות, מכיוון שמדובר

בקריטריונים. על כן הועבר הענין לוועדת הכנסת, ושוב, על פי ייעוץ של היועץ

המשפטי, שאמר שהמקום הטבעי הוא ועדת החינוך והתרבות, החלטנו שהנושא יידון

בוועדת החינוך והתרבות.

עוד באותו יום ביקשו חברי הכנסת גפני ודהן רביזיה ואמרו שהם רוצים להשמיע

את הנימוקים שלהם לכך שהמקום המתאים לדון בנושא זה, שהוא נושא תקציבי, הוא

ועדת הכספים, ולא ועדת החינוך והתרבות. לכן אנחנו מביאים את זה לדיון חוזר.
שבח וייס
אנחנו מבינים את הענין. אני מציע שנעבור מיד להצבעה.
היו"ר רפאל פנחסי
בג"ץ פסק שתנועות חרדיות נוער חרדיות, אלה ואחרות, לא יקבלו תקציב ממשרד

החינוך. הנושא עלה לסדר היום במליאת הכנסת, וכאמור, היו שתי הצעות: הצעה

להעביר את הנושא לוועדת הכספים, כי מדובר בתוספת תקציב, כדי שכל תנועות הנוער

יתוקצבו, ולא רק אלה שמקבלות תקצוב מקדמת דנא.
משה גפני
בלי לפגוע באחרות.
היו"ר רפאל פנחסי
ברור, בלי לפגוע באחרות. והצעה אחרת היתה להעביר את הנושא לוועדת החינוך

והתרבות. מבקשי הרביזיה מציעים להעביר את הההצעה לסדר היום לוועדת הכספים, כדי

לדאוג לתוספת תקציב בנושא הזה.

אנו עוברים להצבעה. מי בעד הרביזיה שמבקשים חברי הכנסת גפני ודהן? מי

נגד?

הצבעה

בעד בקשת הרביזיה - 4

נגד - 2

בקשת הרביזיה של חברי הכנסת משה גפני ונסים דהן בדבר קביעת ועדת החינוך

והתרבות לדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת נסים דהן בנושא:

"תקצוב תנועות הנוער החרדיות עקב קריטריונים לא שוויוניים" - נתקבלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

הרביזיה התקבלה.

מי בעד העברת הנושא לוועדת הכספים?

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום לוועדת הכספים - 4

נגד - 2

ההצעה להעביר- את ההצעה לסדר היום של חבר הכנסת נסים דהן בנושא "תקצוב תנועות

"הנוער החרדיות עקב קריטריונים לא שוויוניים" לוועדת הכספים - נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הנושא עבר לוועדת הכספים.

ד. הרכב הוועדה המשותפת (חוץ וביטחון וחוקה, חוק ומשפט)

לנושא: "הכרזת מצב חירום" - בהתאם לתקנון הכנסת
היו"ר רפאל פנחסי
אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: הרכב הוועדה המשותפת (חוץ וביטחון

וחוקה, חוק ומשפט) לנושא "הכרזת מצב חירום" - בהתאם לתקנון הכנסת. אתמול דחינו

את בחירת הוועדה המשותפת, ויושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת שטרית, קיבל על עצמו

לבוא בדברים עם כל הסיעות ולהביא לנו היום הצעה. אני מבקש עכשיו את תשובתו.

בבקשה, חבר הכנסת שטרית.
מאיר שטרית
גם מרכז סיעות האופוזיציה, חבר הכנסת גולדשמידט, רוצה לדבר עם הסיעות

האחרות באופוזיציה כדי לגבש הסכמה לגבי השמות. לכן, לצערי, אני לא יכול לנקוב

עכשיו בשמות. אבקש, אדוני היושב ראש, לדון בזה ביום שני הבא. עד אז אני מבטיח

להביא את השמות.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה. בבקשה, מר ענבר.
צבי ענבר
אדוני יושב ראש הקואליציה, האם ההצעה שאתה מתכוון להביא ביום שני תהיה

כבר על דעתם של יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט?
מאיר שטרית
ברור, זה מה שאני רוצה.
היו"ר רפאל פנחסי
אמרתי אתמול לחבר הכנסת שטרית שיבוא בדברים גם עם יושבי הראש של שתי

הוועדות.
שבח וייס
אדוני היושב ראש, אני מציע שתקרא לסעיף הזה שיידון ביום שני בשבוע הבא:

ואלה שמות...
צבי ענבר
כל מה שנאמר הוא: ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק

ומשפט. ההרכב יכול להיות: אחד מכל ועדה, שניים או שלושה מכל ועדה, ובלבד שיהיה

מספר שווה מכל ועדה, והיושב ראש יהיה מוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר רפאל פנחסי
אם כן, דחינו את זה ליום שני הבא.
ה. פניות חבר הכנסת גדעון עזרא בנושאים
1. העלאת הצעת חוק פרטית לדיון ללא ידיעת חבר הכנסת המציע;

2. הנחת הצעות הוק פרטיות על שולחן הכנסת והבאתו לידיעת חברי הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: פניות חבר הכנסת גדון עזרה בנושאים: 1.

העלאת הצעת חוק פרטית לדיון ללא ידיעת חבר הכנסת המציע;.2. הנחת הצעות חוק פרטיות

על שולחן הכנסת והבאתן לידיעת חברי הכנסת.

הבר הכנסת עזרא אומר, שכאשר מעלים על סדר היום הצעת חוק פרטית שחבר הכנסת

הגיש, צריכים להביא זאת לידיעתו כמה ימים קודם, כדי שהוא ייערך.
גאולה רזיאל
אנחנו מעלים את זה רק כשחבר הכנסת מבקש.
מאיר שטרית
איך אפשר להעלות על סדר היום הצעת חוק פרטית בלי שהמציע עצמו מבקש זאת?
שבח וייס
אלא אם האו שכה, או שהעוזר הפרלמנטרי לא הביא את זה לידיעתו.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת גדעון עזרא נכנס זה עתה לוועדה. אני קורא את פנייתו בענין זה:

"1. התברר לי כי לאחר הנחת הצעת חוק פרטית והמתנה של 45 ימים, ייתכן מצב שבו

הצעת החוק תועלה לדיון מבלי שהבר הכנסת המציע את החוק ידע על כך או בלא שהות

מספקת להיערך לגיוס חברי כנסת לצורך תמיכה בחוק במועדן הדיון.

2. נראה לי שמן הראוי שהוועה תדון בתיקון המצב לפיו יודיעו לחבר הכנסת מציע

החוק 10 ימים לפני המועד אשר הצעת החוק שלו אמורה לעלות...".

אומרים פה ממזכירות הכנסת שלא מעלים הצעה על סדר היום לפני שחבר הכנסת בא

ומבקש להעלות אותה ובאיזה מועד.
נסים דהן
הוא מבקש להעלות אותה. הוא לא מבקש להעלות אותה במועד מסויים. מה שחבר הכנסת

עזרא טוען הוא, שאחרי שחבר הכנסת ביקש להעלות את הצעת החוק על סדר היום, מזכירות

הכנסת מעלה אותה בלי להודיע לו מראש על מועד העלאתה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת דהן, לכל סיעה יש מכסה של הצעות שהיא יכולה להעלות כל שבוע. יש

כאלה שהמכסה שלהן היא הצעה אחת פעם בשבועיים, יש כאלה שהמכסה שלהן היא הצעה

אחת, שתיים, שלוש או ארבע הצעות לשבוע, הכל לפי גודל הסיעה. הסיעה קובעת את התור

של חברי הכנסת שלה וקובעת למי היא נותנת להעלות איזו הצעת חוק או איזו הצעה לסדר

היום.
מאיר שטרית
חבר הכנסת עזרא, אין דרך שבה יכולים להעלות הצעת הוק פרטית בכנסת בלי ידיעתו

של חבר הכנסת, אלא אם העוזר הפרלמנטרי של חבר הכנסת הגיש את הצעת החוק לסיעה,

הסיעה אישרה אותה והוא הגיש אותה לכנסת, והכל בלי ידיעתו של חבר הכנסת, ואז הבר

הכנסת מופתע. כאמור, הפרוצדורה להעלאת הצעת חוק לדיון היא כזאת שאתה כחבר הכנסת

צריך להגיש אותה לסיעה ולבקש להעמיד אותה על סדר חיום. הנהלת הסיעה מחליטה אם

ההצעה יכולה להיכנס באותו שבוע במסגרת המכסה שלה, ואם ההצעח אכן נכנסת למכסה

השבועית, חבר הכנסת פונה ומבקש להעלות את הצעת החוק על שולחן הכנסת, ואז היא עולה

על השולחן, ולא, זה לא קורה.

היו"ר רפאל פנחסי;

מה שאתה מבקש, חבר הכנסת עזרא, מתקיים במציאות.
מאיר שטרית
אלא אם העוזר הפרלמנטרי עושה זאת על דעתו, בלי לשאול את חבר הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי
זה יכול לקרות כשחבר הכנסת נוסע לחוץ לארץ, ובינתיים העוזר הפרלמנטרי מבקש

להעלות את הצעת החוק.

צבי הנדל;

חבר הכנסת שטרית, יש לי הצעת חוק שנדונה בוועדת הכספים אחרי קריאה טרומית.

מאיר שטרית;

אתה מדבר על ועדות, ואילו חבר הכנסת עזרא דיבר על המליאה.

צבי הנדל;

ביקשתי כבר פעמיים-שלוש להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה. ביקשתי,

ואני יודע שאני אקבל תשובה היובית, אבל אף אהד לא מודיע לי מתי הצעת החוק תעלה

בפועל במליאת הכנסת, והיא יכולה לעלות לדיון בשבוע הבא או בעוד שבועיים. זה שאני

ביקשתי - זה עוד לא מספק לי חומר לדעת מתי הצעת החוק הולכת לעלות במליאה בפועל.

מאיר שטרית;

חבר הכנסת עזרא מדבר על הקריאה הטרומית, ואילו חבר הכנסת הנדל מדבר על הקריאה

הראשונה. בדרך כלל האחריות להעברת הצעת החוק מהוועדה למליאה היא של הוועדה. יושב

ראש הוועדה מחליט. הוא יכול להעלות אותה במליאה בלי לשאול את חבר הכנסת המציע, כי

מרגע שהוועדה אישרה אותה בקריאה טרומית - - -

צבי ענבר;

מי שמציג אותה זה חבר הכנסת המציע.

שושנה כרם;

גם וגם.

צבי הנדל;

אני לא מבין מה הבעיה להעביר פתק לחבר הכנסת יומיים-שלושה לפני שהצעת החוק

עילה.

מאיר שטרית;

כאשר יושב הוועדה מבקש להעלות את הצעת החוק במליאה, בדרך כלל מזכירות הכנסת

פועלת בענין הזה על פי בקשתו. אם מדובר בהצעת הוק שהוכנה לקריאה ראשונה, וצריך

לעבור עוד שלב לפני שהיא תוגש לקריאה ראשונה בכנסת, משרד המשפטים עובר עליה, מאשר

אותה ומדפיס אותה ב"בלו-פרינט", וכשהיא מוכנה, יושב ראש הוועדה יכול לבקש

ממזכירות הכנסת להעלות אותה בקריאה ראשונה ביום שני, ביום שלישי וכוי. לדעתי,

ההגינות מחייבת את יושב ראש הוועדה להודיע לחבר הכנסת המציע: דע לך שאני אבקש

להביא את ההצעה שלך ביום פלוני. היום לא קיימת פרוצדורה כזאת. ברגע שמבקשים

ממזכירות הכנסת להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה, זו אחריותו של יושב ראש

הוועדה.

שושנה כרם;

המזכירות גם צריכה לדעת מי מביא את זה בפועל במליאה. לכן יש תיאום עם הוועדה.

מאיר שטרית;

אבל כתוב בקריאה הראשונה מי חבר הכנסת היוזם.

מזכיר הכנסת אריה האן;

אנחנו מודיעים לו מיד.

מאיר שטרית;

- באותו יום, באותו שבוע שהיא מונהת.
מזכיר הכנסת אריה האן
באותו רגע שאנחנו יודעים, אנחנו מודיעים.

מאיר שטרית;

ואז טוען חבר הכנסת עזרא שזה מאוחר מדי.

שבח וייס;

אדוני היושב ראש, יש מצבים יותר משעשעים, שחבר הכנסת לא יודע שהצעתו לא עולה.

ברגע האחרון הממשלה לא מרוצה מהצעת החוק והיא מדברת עם יושב ראש הוועדה, זה

האחרון מוריד אותה ולא מצליח להודיע על כך לחבר הכנסת, ואז חבר הכנסת מגיע

למליאה, ואומרים לו לפתע שהצעת החוק לא עולה. אני זוכר ארבעה-חמישה מקרים כאלה עם

יצחק רבין, זיכרו לברכה, בקשר ליום חינוך ארוך. ברגע שעמדו להעלות את הצעת החוק,

הגיע טלפון מראש הממשלה, והצעת החוק לא עלתה, וחברת הכנסת דליה איציק הופתעה כל

פעם מחדש לגלות זאת ברגע האחרון.

מזכיר הכנסת אריה האן;

אני יכול להביא דוגמה מאתמול; היו שתי הצעות לקריאה ראשונה ששר הבריאות היה

צריך להתייחס אליהן, ובשבע ושלושים הוא אמר שהוא הולך.

גדעון עזרא;

אני יכול לבקש בסיעה שהצעת החוק תעלה בעוד שבוע או שבועיים, והיא תעלה?

שמעון שטרית;

אתה יכול להגיד לסיעה שאתה רוצה שהצעת החוק תעלה בעוד שבועיים, ובעיקרון היא

תעלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני עובר לפנייתו השנייה של חבר הכנסת עזרא:

"1. הצעות חוק פרטיות מונחות על מושבו של הבר הכנסת במליאה. ההצעות מונחות

מבלי שנקבע להן מועד (ולו משוער) לדיון בהן.

2. בנוסף, על פי סעיף 113(ג) לתקנון הכנסת הצעת הוק מטעם הממשלה יש להניח על

שולחן הכנסת יומיים לפני הדיון.

3. על פי סעיף 31 לתקנון, על יושב ראש הכנסת להודיע לחברי הכנסת על סדר היום

השבועי לישיבות הכנסת ביום ו' שלפני אותו שבוע.

4. כדי לייעל את הדיון בהצעות חוק, הן הפרטיות והן הממשלתיות, וכדי לאפשר

לחבר הכנסת להתכונן כיאות לדיון בהצעות חוק, הנני מציע כי הצעות חוק יועברו

ישירות לחדרו של חבר הכנסת או לתאו באופן שעוזריו הפרלמנטריים יוכלו לרכזן

עבורו. בנוסף, מן הרא؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ큨䍋唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ큨䍋娀脈̝jᘀ㍨䙳唀וי שבמועד הנחת הצעת חוק ייקבע המועד המשוער לדיון בהצעת

החוק. מן הראוי שסדר היום השבועי יפורסם ביום חמישי" - נדמה לפי שמפרסמים את זה

אפילו ביום רביעי אחר הצהריים - "שלפני אותו שבוע ויישלח לחדרו של חבר הכנסת או

בפקס לביתו" - זה במחשב, אתה יכול להוציא את זה כשאתה רוצה - "סדר היום השבועי

מאפשר לחבר . הכנסת להיערך כיאות לדיון בהצעות חוק. על כן, יש לקבלו באופן שיאפשר

לחבר הכנסת לדעת אילו הצעות חוק עומדים לסדר בשבוע הקרוב.

בנוסף, אשר להצעות חוק של הממשלה, יש לקבוע שתונח תוך לפחות 10 ימים מראש" -

ממש ימי המשיח.

שושנה כרם;

זה מצריך תיקון התקנון.

היו"ר רפאל פנחסי;

לכן הוא מציע שנדון ונתקן, ואם יהיה רוב, נתקן.

והסעיף האחרון בפנייתו זו של חבר הכנסת גדעון עזרא הוא:

"5. אודה לכם אם הצעותיי אלו יבואו לדיון בפני הוועדה לתיקון המצב הקיים

בהתאם".

חבר הכנסת עזרא, אתה רוצה להוסיף? לא. בבקשה, חבר הכנסת שבח וייס.
שבה וייס
חלק מהעניינים שמעלה חבר הכנסת עזרא הם פשוטים מאוד לפתרון. מה שצריך אולי

לעשות זה להפנות עוד פעם מכתב לכל העוזרות והעוזרים הפרלמנטריים, ובמכתב זה

להבהיר להם באופן תמציתי את כל האפשרויות הגנוזות במחשב ולהסביר להם שרצוי שהם

ישתמשו בהן ויספקו לחברי הכנסת את השירותים הפרלמנטריים שיש כאן.
היו"ר רפאל פנחסי
נדמה לי שהצעות חוק פרטית לא מוצגות במחשב.
שושנה כרם
הן מונחות בפועל על השולחן.
היו"ר רפאל פנחסי
נכון, אבל חבר הכנסת עזרא מבקש שישלחו אותן לחדרים או שיניחו אותן בתאים.

דוד לב;

גם הצעות החוק הפרטיות הן במחשב, וחבר הכנסת יכול לשלוף אותן.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל חבר הכנסת לא יודע מה יגישו באותו שבוע. האם הוא יילך לבדוק מה הגישו כל

120 חברי הכנסת? אין ריכוז לכל שבוע.
שושנה כרם
אבל זה מונח על השולחן.

דוד לב;

ההכרזה של המזכיר נמצאת. לפי זה הוא יכול לדעת מה מונח.

מאיר שטרית;

לפי החוק, צריך להניח את ההצעות על השולחן, לא בחדר.

שבח וייס;

אנחנו מנסים לפתור פה את הבעיות באופן קונסטרוקטיבי, ואלה בעיות של אמת,

בעיקר לגבי חבר כנסת חדש, פעיל, שרוצה ליהנות מכל השירותים הנחוצים. כפי שאמרתי,

חלק מהבעיות אפשר לפתור על ידי הדרכה או תזכורת מחודשת לכלל העוזרים הפרלמנטריים.

יש לרענן את זיכרונם ואולי לכתוב בראש המכתב; בעקבות פנייה של מספר חברות וחברי

כנסת בענין זה, על מנת למנוע אי הבנות ולסייע ולייעל, הרינו מזכירים לכם את כל

השירותים שעומדים לרשותכם באמצעות מחשב. זה פותר חלק גדול מהבעיה. יתר הדברים

כבר קשורים במערכת היחסים בין העוזרת הפרלמנטרית או העוזר הפרלמנטרי לבין חבר

הכנסת. זה פותר 60%-70% מהבעיה. חבר הכנסת עזרא מעלה שניים-שלושה עניינים, והמחשב

נותן פתרון לחלק מהם.

ענין שני הוא מה מונח מול חבר הכנסת על השולחן, ופה יש בעיות מסויימות, ואומר

לכם מדוע. מה הכי טוב שיהיה מונח? וזה לרוב ישנו, אם כי לפעמים יש תקלות קטנות,

אבל ניתן להתגבר עליהן. כאשר חבר הכנסת בא, הכי טוב שיהיו לו כל הצעות החוק

וההצעות האחרות שנדונות באותו יום. סדר יום יש לו. קורית פעם בחודש תקלה שלא

מצליחים להדפיס, ואז יושב ראש הישיבה מעיר, ושושנה כרם או דוד לב מזרזים, והחומר

מגיע. כדאי פה להקפיד. זה סיפור אחד.

אלא מה קורה הרבה פעמים? - או שחברי כנסת רואים ערימה לשבוע שלם, או מהשבוע

הקודם, ונוצר להם אי-סדר על השולחן.
היו"ר רפאל פנחסי
אם העוזרים יקדישו שעה לצורך זה, זה יפתור את הבעיה.

שבח וייס;

העוזר הפרלמנטרי לא יכול להיכנס לאולם המליאה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת יבול להביא לו את זה למיון.

שבח וייס;

כל חבר כנסת ינהל את ענייניו כפי שהוא רוצה. אני אגיד לכם מה אני, למשל,

עושה. אני ממיין כל מה שמהשבוע שעבר: כל מיני תוספות ומכתבים, וזורק לפח. גם

כשאני בא לנהל ישיבה, אני ממיין ומשאיר לי רק מה שנחוץ, וכל מה שאני מסיים אני

משליך לפח. זה סגנון עבודה. יש פה בעיה שאני מציע שפעם נתמודד אתה. אולי אין לי

תשובה מדוייקת. הרבה פעמים אין החומר לחבר הכנסת, אינני יודע למה. אני, כמובן,

מצביע במקרים כאלה, ואז ניגש הסדרן ומביא לי את הצעת החוק. יכול להיות שמרבית

המקרים הם באשמתי, כי אולי זרקתי את החומר לפח קצת לפני הזמן. כלומר, את זה אפשר

לארגן. דוד לב או שושנה כרם - שושנה כרם במקרה זה - יישבו על זה, ועם קצת תשומת

לב, אפשר לפתור את זה.

היו"ר רפאל פנחסי;

סגן מזכיר הכנסת, דוד לב, קיבל על עצמו להפיץ חוזר, וזה ירענן את הנהלים

מחדש.
שבח וייס
יש חלוקת סמכויות בין שני הסגנים. אני לא רוצה להיכנס לענין הזה. העבודה היא

בסדר. עובדי הכנסת עושים עבודה טובה.

ענין שלישי הוא כבר ענין חדש לגמרי. לזרז את הממשלה בהגשת הצעות חוק וכו ' -

זה סיפור. אנחנו באופוזיציה שמחים תמיד לעשות את זה, אבל אני אף פעם לא חושב

באופן אופוזיציוני בדברים כאלה ולא רוצה להעסיק את הממשלה בשטויות. פה אני מגיע

לשלושה-ארבעה מודלים של חברי כנסת מבחינת דרך התייחסותם להצעות חוק. את המודלים
החיוביים אזכיר עם שמות
ישנו מודל יאיר צבן. יאיר צבן היה לומד כל הצעת חוק מתחילתה ועד סופה, יעוד

היו לו קשרים מפותחים עם הממשלה, כך שתמיד היה מקבל את זה, כנראה, עוד לפני כן,

כדי שיוכל להעלות את זה בתור הצעה דחופה. אם אתם זוכרים, הוא היה בא תמיד עם הרבה

ניירת והיה נותן ניתוח מנומק, מדהים.

ישנו המודל של חבר הכנסת שבוחר חלק מן החוקים ולומד אותם, לא את כולם. הוא

בוחר מה שמעניין אותו ולגבי זה הוא מתכונן כהוגן.

יש חברי כנסת שבוחרים ענין מסויים בתוך חוק מסויים ומתמודדים אתו. יש כאלה

שבאים באותו שבוע, לוקהים את החומר, ממיינים, ויש להם על מה לדבר. יש כאלה

שצריכים למלא מנה שבועית של קצבת דיבור והם באים אליי ושואלים אותי: על מה מדובר,

ואחר כך הם עולים לדוכן ומתחילים לדבר.
צבי הנדל
יש עוד סוג אחד שלא מנית: חברי כנסת שלא מכירים את החוק שהם מגישים.
שבח וייס
בייחוד אלה שמחתימים אותם. אל תחתמו על הערימות האלה.

בענין זה אני מביע את דעתי: רצוי שהממשלה תגיש את הצעות החוק לפני כן.

מזכיר הכנסת אריה האן;

אבל היום יש לחברי הכנסת פרשנות בסדר היום מה בדיוק הנושא.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה באמת דבר מועיל מאוד שעשה עכשיו מזכיר הכנסת החדש. בעבר זרז לא רזיה. זה

מאוד מקל.

שבח וייס;

מר האן, זה רעיון מאוד יפה. זה מקל על אלה שבאים ברגע האחרון.

צבי ענבר;

זה לא בדיוק מזכיר הכנסת כותב.

מזכיר הכנסת אריה האן;

אספר לכם אנקדוטה בענין זה; בוועידת המזכירים של ה-איי-פי-יו היה אייטם שהגיש

מזכיר הפרלמנט הבריטי, והבעיה היתה מה לעשות עם הצעות חוק. הוא אמר; רוב חברי

הפרלמנט באים, מצביעים ולא יודעים על מה הם מצביעים, אבל הצרה היא שגם הצעות חוק

המונחות להם ב"בלו-פרינט" על השולחן הם לא מבינים, הן לא כתובות בלשון בני אדם -

כך הוא התבטא - זו לשון משפטית, מה עושים? ואז עליתי וסיפרתי מה עשינו בפרלמנט

הישראלי, והם קנו את הרעיון.

צבי ענבר;

אתה מוזמן לראות אצלנו "שיר" על לשון החוק.

גדעון עזרא;

הראית לי את זה.

מאיר שטרית;

אני מבקש להוסיף רק שתי נקודות. חבר הכנסת עזרא מעלה עוד סוגיה שעליה חבר

הכנסת וייס לא נתן תשובה, והיא שייכתב מה המועד הצפוי לדיון בהצעת החוק.

שושנה כרם;

איך אנחנו יכולים לדעת?

מאיר שטרית;

את זה אי אפשר לעשות משתי סיבות; ראשית, אין שום ביטחון שכל הצעת חוק שעולה

תבוא לדיון. יותר מזה, רוב הצעות החוק, 90% מהצעות החוק שמונחות על שולחן הכנסת,

בכלל לא עולות לדיון.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש רק כותרת בעתון שהוא הגיש הצעת חוק.

שבח וייס;

לזה יש לי שם; הצהרות חוק.

מאיר שטרית;

בדיוק.

מדוע הן לא עולות לדיון? מכיוון שממילא המכסה לחבר הכנסת למושב שלם היא 5

הצעות, כולל הצעות רגילות לסדר היום. חברי כנסת מגישים 500 הצעות חוק, שעה שמותר

לחבר כנסת להגיש חמש בשנה. לכן רוב ההצעות האלה לא עולות בכלל לדיון. לכן אי אפשר

בכלל לקבוע מועד.

שנית, מתוך 100 הצעות חוק, למשל, חבר הכנסת יכול לבחור את השניה, את

העשירית, את ההצעה ה-100. לכן אי אפשר לקבוע את המועד שבו זה יבוא לדיון.

שושנה כרם;

זה תלוי גם בממשלה.

גדעון עזרא;

למה נותנים לו להעלות?

שבח וייס;

על זה היה דיון.

מאיר שטרית;

חבר הכנסת עזרא, יש הצעה שלי לתיקון סעיף 81 לתקנון הכנסת שאומרת שלא יותר

לחבר הכנסת להניח יותר מפעמיים מכסת הצעות החוק שמותר לו להגיש בשנה. חתוצאה תהיה

שההתייחסות של חבר הכנסת להנחת הצעות חוק תהיה רצינית. היום מפעילים את המערכת

המשפטית, את המחשבים ועוד ומבזבזים את זמנה של המערכת המשפטית. יושב ראש הכנסת

התנגד לזה. בענין הזה אני עדיין בעמדתי שיש לתקן את התקנון. פנינו לסיעות לקבל

עמדות. אני מציע שנחזור לדיון בענין הזה ונזמין את יושב ראש הכנסת ןנחליט.

צבי הנדל;

אני בעד.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל יושב ראש הכנסת מתנגד. הוא היה פה בישיבה. ביקשנו תגובות של יושבי ראש

הסיעות. עוד לא קיבלנו אותן.

מאיר שטרית;

דבר שני שאני מבקש להעיר לגבי הענין של הנחת הצעות חוק מטעם הממשלה; חבר

הכנסת עזרא מציע שהצעת חוק מטעם הממשלה תונח לפחות עשרה ימים מראש, וזו גזירה

שהקואליציה לא תמיד יכולה לעמוד בה. 48 שעות זה זמן סביר, כי ברגע שמקבלים הצעת

חוק לפחות יומיים לפני הדיון הראשוני בה, יש אפשרות לקרוא אותה, לעיין בה. יומיים

זה מספיק זמן. להכביד על הממשלה באפשרות של חקיקה - זו תהיה בעיה מאוד קשה מבחינת

הקואליציה.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה. חבר הכנסת שבח וייס, בבקשה.

שבח וייס;

אני רוצה להציע הצעה לוועדה, אם תרשו לי. אנחנו דנים בנושא פרלמנטרי די חשוב;

לא דרמטי, אבל חשוב. הוויכוח הזה חוזר בריטואל בכל כנסת. אני כבר השתתפתי בו מספר

פעמים. כשהייתי יושב ראש כנסת, ניסיתי לנקוט יזמה דומה לזו של חבר הכנסת שטרית

עכשיו. לא קבעתי כמסגרת הכפלה של המכסה שיש לחבר הכנסת, אבל לנוכח הערימה הזאת

של הצעות חוק, כשחברי כנסת שיש להם עוזרים ומתמחים מתיישבים ומחפשים נושאים

ומעלים 70, 80, 90 הצעות חוק, אמרתי: זאת זילות החקיקה.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה מופיע אחר כך בסקר, בסטטיסטיקה. בגלל זה הם מגישים.

שבח וייס;

אם זה מופיע בסטטיסטיקה, זה עוד יותר גרוע. תיכף אומר לכם משהו בקשר

לסטטיסטיקה, אבל בסך הכל יש לזה כל מיני סיבות: יש חברי כנסת שחושבים שהם

מחוקקים, הם יושבים בבית המחוקקים. הם לא שמים לב שבכל המקומות בעולם כותבים: בית

נבחרים, הפרלמנט. "בית מחוקקים" מופיע רק בספרי אזרחות מיושנים.

צבי ענבר;

במדינות שבארצות הברית, בסטייטס, דווקא מדברים על LEGISLATURE.

שבח וייס;

אבל הקונגרס - לא. אנחנו HOUSE OF REPRESENTATIVES .

למצב הזה יש, לדעתי, תוצאות קשות. זו זילות החקיקה. לי יש בכלל השקפה שעודף

חקיקה זה נזק בלתי רגיל.

צבי הנדל;

אתה בעד הצעתו של חבר הכנסת שטרית?

שבח וייס;

יש פה בעיה, לפי דעתי, ותיכף אומר לך איפה הבעיה.

מדוע זה נזק, על פי ההשקפה הדמוקרטית שלי? משטר חופשי הוא משטר שבו הכל מותר

חוץ מאשר חוק אוסר. משטר טוטליטרי, לא-חופשי, הוא משטר שבו הכל אסור, חוץ מאשר

חוק מתיר. מה קורה אצלנו? אנחנו משטר חופשי, הכל מותר חוץ מאשר חוק אוסר, אבל

אצלנו החוק כבר מגדיר את הכל, לא נשאר כמעט מרחב חיים. יש פה בעיות יסוד. נכון

שרוב החוקים הם תיקונים, תוצאה מפסקי דין, משגגה, מהזנחה. זה בסדר, אבל יש שפע,

יש שיטפון. פשוט אפשר להיחנק מזה. ואז היתה התנגדות נחרצת בוועדה, גם מצד יושב

ראש הוועדה באותו זמן, חבר הכנסת יוגי מירום, ונדמה לי גם מצד חבר הכנסת דן תיכון.

אני חושב שיש לו בענין הזה גישה יציבה. הטענה היתה: תנו לפרלמנט לפרוח, אנחנו נדע

למיין.

בא חבר הכנסת פורז שהיה מלך - לזכותו אומר שהוא לא מלך ההצעות, הוא מלך

ההצלחות. הוא חוקק המון חוקים נכונים. הוא פרלמנטר כמו שצריך והוא הביא תיקונים

חשובים מאוד בכל מיני עניינים שנראים כאילו לא חשובים. הטענה היתה, שאם הוא נותן

80-70 הצעות, הוא מחליט אחר כך מה לבחור לו.

צבי ענבר;

שבח וייס;

לא התכוונתי לומר שהוא מחליט סופית. הוא חוכך בדעתו מתוך המבחר. אומר את זה

בלשון עמוס עוז; הוא חוכך בדעתו, מתלבט ומתייסר מול האפשרויות ואזי הוא מחליט

מאיזה אור של איזו תכלת עזה הוא בוחר מה שהוא בוחר. הוא מחליט בהתאם לאפשרויות.

אין שום סיכוי ליזמה של הבר הכנסת מאיר שטרית. עכשיו הוא בכלל בצרה גדולה.

הוא בשלטון, תבוא האופוזיציה ותטען כלפיו; אתה מדכא את חופש את הדיבור. זה רעיון

יפה, והלוואי שיצליח. תאמינו לי, יש גבול. פעם עשינו כמה רפורמות. היו פעם

שאילתות בלי הגבלה, ואז שושנה ארבלי-אלמוזלינו ודוד מגן התחרו ביניהם מי עובר את

ה-500.

מאיר שטרית;

אומרים לך פה בשם שלוש סיעות, מפד"ל, ליכוד וש"ס; אנחנו שלושתנו תומכים בזה.
היו"ר רפאל פנחסי
אני תומך בזה.

שושנה כרם;

למעשה הדברים כבר נאמרו בעיקרם. ההצדקה היחידה שעוד יכולה להיות למספר בלתי

מוגבל של הצעות שמוגשות זאת האפשרות התיאורטית, הבלתי מוגבלת, להגיש הצעות במסגרת

של דקה אחת מהמקום, משום שהענין הזה לא מוגבל על ידי שום הליך, ובפועל המיצוי

המקסימלי היה אותן 18 הצעות חוק פרטיות שהצליח חבר הכנסת אברהם פורז להעביר, אבל

בזה מדובר.

צבי הנדל;

ראשית, למדתי כאן שכאשר הממשלה מאשרת, זה לא נכלל במכסה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל חבר הכנסת לא מדבר מהדוכן, אלא מהמיקרופון בצד.
צבי הנדל
זה לא משנה מאין הוא מדבר, אבל הוא מעביר חוק.

אני חושב שצריך לשים איזה שהוא גבול לכמויות הבלתי נסבלות שמגישים, בין

שהגבול יהיה כפל המכסה או גבול אחר. מכל מקום לא יכולים לעשות צחוק מהעבודה. אם

חשוב לחבר הכנסת איך הוא נראה בעיני הציבור, אנחנו עושים מעצמנו צחוק בהרבה

תחומים - אנחנו עושים את זה, לא התקשורת ולא אחרים. יש תחומים שבחם אנחנו יכולים

להגביל את עצמנו. כמות הניירות שמסתובבים פה היא עצומה.

שבח וייס;

והעבודה של הלשכה המשפטית הכרוכה בזה.

היו"ר רפאל פנחס';

זה מה שאמרתי. מרוב חוקים שמגישים אני לא קורא אף אחד, כי אני לא מספיק לקרוא

ערימות כאלה, אבל אם הכמות תהיה מצומצמת, אני אקרא.

צבי הנדל;

לכן אני מאוד בעד הענין הזה, ובכל תחום. ככל שהדברים יהיו פחות פופוליסטיים

ויותר ענייניים, הם יכבדו אותנו. לא הרשימות הארוכות הן שיכבדו אותנו.

יש נקודה נוספת שחבר הכנסת עזרא העלה במכתבו, ולא התייחסו אליה. חבר הכנסת

עזרא ביקש שאת הצעות החוק יביאו לחדר.

שושנה כרם;

אין לנו שליחים לענין הזה.

היו"ר רפאל פנחס';

אתה יכול להוציא את זה מהמחשב.

צבי הנדל;

אני חושב שהצעות החוק צריכות להיות מונחות במליאה, לא מפני שכך זה כתוב, אלא

משום שנכון לעשות את זה כך.
שבח וייס
בוודאי.

צבי הנדל;

מאחר שדיברתי על הרבה ניירת, אני גם לא חושב שראוי שתהיה כפילות ושיביאו לו

את הצעות החוק גם לחדר. לכן נראה לי שהנקודה הזאת חייבת להישאר כמות שהיא. אם

אפשר למצוא את זה במחשב, על הכייפק, ואם אי אפשר, גם על הכייפק. לדעתי, את זה

אסור לשנות.
צבי ענבר
בפרלמנט הבריטי עושים כך: חבר הפרלמנט שזוכה בהגרלה, מותר לו להגיש הצעת חוק

ביום שישי, ואז הוא מקבל הצעות מכל מיני גופים, גם מחוץ לפרלמנט: תגיש הצעת חוק

בנושא הזה. והוא בוחר במה להגיש הצעת חוק, ואז הוא מתיישב עם הנסחים המשפטיים.

יושבים ומכינים הצעת חוק.
שבח וייס
אתה יודע מה היה שם בשנה שעברה. היו 13 חברי פרלמנט בוועדת האתיקה שיזמו

שאילתות והצעות חוק של אינטרסנטים. קיבלו כסף בשביל זה.
צבי ענבר
זה סיפור אחר.

נפגשתי עם נסח חיקוקים של הפרלמנט הקנדי, שבו מספר הצעות החוק הוא מועט

ביותר. גם שם, כשאותו חבר פרלמנט כבר מגיש הצעת חוק, יושבים כל הנסחים ומקדישים

הרבה מאוד זמן ומגישים הצעה שהיא מנוסחת כדבעי.

אצלנו יש ביקורת כלפי הכנסת - וגם ביקורת במשרדי הממשלה או בלשכת עורכי הדין

או בגופים אחרים - בין היתר, על כך שהצעות החוק הפרטיות אינן מנוסחות כהלכה.

אנחנו מתקשים להסביר להם שבגלל ריבויין של הצעות החוק, פשוט לא ניתן לנסח אותן,

אלא מניחים את מה שמניחים.

אני מעלה נקודה למחשבה: מכיוון שמקובל על כולם שהצעות חוק בדיון מוקדם הן סוג

של הצעה לסדר היום - הצגה, תשובת הממשלה ןהחלטה אם להעביר או לא להעביר - שמא

נבוא ונאמר שבשלב הזה, הצעת חוק שמגיש חבר הכנסת תהיה אך ורק דברי הסבר.
שבח וייס
רק דברי הסבר, נכון - "הצהרת חוק".
צבי ענבר
כותב חבר הכנסת: אני מבקש הצעת חוק שתסדיר את נושא ההנדסה הגנטית, למשל. והוא

מגיש, ובזה זה נכנס. ורק כאשר הוא מקדם אותה, ואם היא עוברת לוועדה- -
היו"ר רפאל פנחסי
את מה הוא מביא לאישור, את הכוונה?
צבי ענבר
הרי זה כמו הצעה לסדר היום, זה במסגרת של הצעה.
מאיר שטרית
זו בעיה.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה לא יתקבל.

צבי ענבר;

ואז לא יוקדשו כל המאמצים הנהוגים בהכנת הצעות חוק, שהן גם לא תמיד מדוייקות,

ויטופל באותן הצעות חוק שאכן קודמו, וחבר הכנסת הודיע מה הוא חושב על נושא שטעון

תיקון.
שבח וייס
זה דיון אקדמי. זה לא יעבור.

היו"ר רפאל פנחסי;

רבותיי, גלשנו קצת יותר מדי. נחזור לנושא שהעלה חבר הכנסת גדעון עזרא.

גדעון עזרא;

אם אני מבין נכון, את הצעות החוק הפרטיות אני יכול למצוא במחשב ולראות על פי

סדר היום. אני מציע שתוציאו תזכורת ליועצים הפרלמנטריים.

היו"ר רפאל פנחסי;

יוציאו. דיברנו עכשיו על זה. סגן מזכיר הכנסת דוד לב יוציא תזכורת.

גדעון עזרא;

נקודה שנייה; אם אני רוצה להתייחס ברצינות להצעות חוק של הממשלה, ואם אני

רוצה להתייחס ברצינות לכל הצעות החוק שבקריאה ראשונה, נראה לי שהזמן שעומד לרשותי

כשאני בא למליאה באותו יום ומוצא את הצעת החוק אצלי על השולחן - לא מספיק לי. אם

אני רוצה להתייעץ עם גורמים כאלת ואחרים, זה לא רציני. אתם מנוסים, כל אחד ואחד

מנוסה עשרים שנה. אני אומר לכם את הדברים; אני לא בטוח שהדיונים שלנו בהצעות

החוק, בהצעות חוק בקריאה ראשונה, תורמים הרבה למדינת ישראל.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מברך את יושב ראש הכנסת שנכנס זה עתה.

רבותיי, אני רוצה לסכם. כפי שאמרתי קודם, יושב ראש הכנסת מתנגד להצעה של חבר

הכנסת שטרית, ואנחנו נקיים בפעם אחרת דיון בענין זה של הגבלת מספר הצעות החוק

הפרטיות.

יושב ראש הכנסת דן תיכון;

שפרלמנט יגביל?

שבח וייס;

אדוני יושב ראש הכנסת, סיפרתי להם שאתה מתנגד קבוע, גם בקדנציה הקודמת.

ו. נאום יושב-ראש בית הנבחרים האמריקני במליאת הכנסת בשפה האנגלית -

על פי סעיף 147 לתקנון הכנסת

היו"ר רפאל פנחסי;

רבותיי, קיבלנו פה פנייה ממזכיר הכנסת, בשם יושב-ראש הכנסת, בזו הלשון:

"ביום שלישי, אי סיוון התשנ"ח (26 במאי 1998) יבקר בכנסת כאורח יושב-ראש

הכנסת, יושב-ראש בית הנבחרים האמריקאי, ניוט גינגריץ' עם משלחת של 40 חברי

הקונגרס האמריקאי.

יושב ראש הכנסת מבקש לאפשר לאורח לשאת דברים מדוכן הנואמים במליאה

בשפתו", זאת אומרת באנגלית.

"אודה לך אם תעמיד על סדר יומה של הוועדה את הבקשה לאשר ליושב ראש בית

הנבחרים האמריקאי לשאת את הנאום כאמור".

בבקשה, אדוני יושב-ראש הכנסת.
יושב-ראש הכנסת דן תיכון
יש לפרלמנט שלנו בעיה בקשרים שלו עם הקונגרס האמריקני, על שני בתיו,

ואנחנו מזמינים 40 חברי בית הנבחרים וסנטורים, שלוש משלחות, בראשותו של יושב

ראש בית הנבחרים. יושב ראש הסנט ביקר כאן לפני יומיים-שלושה - זה סגן נשיא

ארצות הברית.

אנחנו נארח אותם יום שלם בכנסת. אנחנו מקיימים כל מיני שיחות אתם,

דיאלוגים, במגמה לעודד את הקשרים בין שני הבתים ולארגן חילופי משלחות, דבר

שקיים היום באופן אישי. זאת אומרת, יכול כל חבר כנסת להגיע לוושינגטון ולהיפגש

עם מי שהוא רוצה, אבל כפרלמנט אל פרלמנט כמעט שלא נעשה דבר.

הם יבואו לכאן, ויושב-ראש בית הנבחרים, שהוא אישיות רבת מעלה שם, מבקשים

שיאופשר לו לנאום בכנסת. אני חושב שזה דבר טוב.
היו"ר רפאל פנחסי
בתקנון הכנסת יש רשימה של מספר אישים שמותר להם לנאום באנגלית. יושב-ראש

בית הנבחרים האמריקני לא כלול בתוך הרשימה, ולכן יש בקשה לאפשר לו זאת.
דוד לב
לפי סעיף 147 לתקנון הכנסת.
שבח וייס
קודם כל אני מציע לאשר את הבקשה של היושב ראש, וכיוון שזו החלטה עקרונית,

אסביר גם למה. היתה לנו רשימה סגורה טובה. זה כל כך מכובד, שלא צריך לעשות

אינפלציה. לכן דובר על ראשי מדינות, והיו כאן ראשי מדינות ויהיו.

גם אני כשהייתי יושב-ראש הכנסת ניסיתי לפרוץ דרך לקשרים ממוסדים עם

הקונגרס האמריקני. זה מסובך. יש להם מנהגים שונים. אם יש כאן פתח של תקווה -

והעובדה שזו בכל זאת ארצות-הברית, יש לה יתרון מסויים - אני מציע, לפנים משורת

הדין, מול הנימוקים האלה, לאשר את הבקשה. זה ענין עם "חוד, שהוא הלק מייחוד

היחסים שלנו עם ארצות-הברית. לכן אני מציע לאשר את זה על פי סעיף "חודי.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד אישור הבקשה של יושב-ראש הכנסת, על פי סעיף 147 לתקנון הכנסת,

לאפשר ליושב-ראש בית הנבחרים האמריקני לשאת דברים מדוכן הנואמים במליאת הכנסת

באנגלית?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את בקשת יושב-ראש הכנסת - 3

נגד - אין

ההצעה לאשר את בקשת יושב-ראש הכנסת לאפשר ליושב-ראש בית הנבחרים האמריקני

לשאת דברים מדוכן הנואמים במליאת הכנסת באנגלית,

על פי סעיף 147 לתקנון הכנסת - נתקבלה.
היו"ר רפאל פנחסי
הבקשה אושרה.

יושב ראש הכנסת דן תיכון;

לפני שהכניסו את הכוכבית, בדרך כלל היה מקובל שרק ראש מדינה נושא דברים

מדוכן הנואמים בכנסת, ואז בא נשיא הפרלמנט האירופי, והיינו צריכים לתת לו

לנאום, ונתנו לו, ואז הכניסו את הכוכבית.

כפי שאמר חבר הכנסת שבח וייס, אנחנו מנסים להשתית את היחסים בין ישראל

לקונגרס, ובפעם הראשונה גם לקיים דיאלוג, ואני מזמין את כל חברי הכנסת. יהיו

כאן כעשר פגישות באותו יום, ואנחנו מזמינים מתורגמנים כדי שכל אחד יוכל

להשתתף, בלי מורא של השפה, וזה יקל על כולנו. אני מקווה שהיום הזה יתרום רבות

לשיפור היחסים בין ישראל לבית הנבחרים. האמריקנים מחרימים כל מיני מוסדות.

למשל, אין אגודה לידידות בין ישראל לארצות-הברית, ואנחנו מנסים לארגן את זה

עכשיו. יש כבר כמה סנטורים שהתנדבו לענין הזה. נראה מה נשיג.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים