ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת הכנסת



יום שלישי, י"ב באדר התשנ"ח (10 במרץ 1998), שעה 12:00
נכחו:
חברי הוועדה; רפאל פנחסי - היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

שבח דייס

נואף מסאלחה

מאיר שיטרית

אריה האן - מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

מוזמנים: דן תיכון - יו"ר הכנסת

חה"כ רפאל אלול

חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ עזמי בשארה

חה"כ אלי גולדשמידט

חה"כ יעל דיין

חה"כ ואליד צאדק

אביעד קאמרה - חשב הכנסת

טובי חכמיאן - ממונה על הגימלאות, גיזברות

הכנסת

אברהם אמונה - משרד הפנים

היועץ המשפטי: צבי ענבר

אלי שהרבני - מתמחה

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית: רויטל יפרה

סדר-היום: א. ערעורים על ההלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא

לאשר דחיפות להצעת סה"י.

ב.1. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות

השילטון (חברי כנסת ושאיריהם)(תיקון)

התשנ"ח-1998.

2. ההלטת שכר חברי הכנסת (פדיון חופשה ליושב

ראש הכנסת)(השוואת תנאים), חתשנ"ח-1998



ו;. בקשת חה"כ אלי גולדשמידט לקיים רביזיה

בנושא: "ציוד אישי לחה"כ הממומן מכספי הקשר

עם הציבור".

ד. בקשת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה להקדמת

הדיון בהצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה,

התשנ"ח-1998.

ה. פניית חה"כ ואליד צאדק בדבר השכרת לשכה

פרלמנטרית בשייבה.

ו. פניית חה"כ רפאל אלול בדבר צבירת גמלאות

ממקום עבודה קודם.



אני מתכבד לפתוח אח הישיבה, הסעיף הראשון העומד על סדר היום:

ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר את דחיפות ההצעות

לסדר היום. המערער הראשון הוא חבר הכנסת עזמי בשארה.

הנושא המוצע הוא נושא חשיפת מציאותם של עצירים מינהליים לבנוניים

האסורים כבני ערובה. בבקשה הברה כנסת בשארה.

בשבוע שעבר נחשף שבית המשפט הגבוה לצדק החליט לאשר את שהותס של

העצירים המנהליים בישראל כמה שנים לאחר שתקופת עונשם הסתיימה, כקל3יי

מיקוח במשא ומתן עם חיזבאללה. אני חושב שזה שינוי ראדיקלי לגמרי

ואסביר מדוע. בית המשפט הגבוה לצדק מחליט שנשארים עצירים בבתי- כלא

ישראלים כקלף מיקוח למשא ומתן עם חיזבאללה. זו בכלל לא היתה המטרה של

מעצרים מינהלים. בית המשפט הגבוה לצדק הרחיב בהחלטתו זו את הקונספציה

של מעצר מינהלי ולשם מה יש מעצר מינהלי.

אנחנו מערערים בכלל על קיומו של מעצר מינהלי, ואילו כאן הורחב

תוקפו של מעצר מינהלי. זהו לא מעצר נגד אדם שמאיים על ביטחון המרינה

או שעלול לאיים על ביטחון המדינה. זה סיפור אחר לגמרי. אתה עוצר מישהו

מינהלית לא בגלל שהוא מהווה איום, אלא כדי להביא תועלת לביטחון המדינה

על ידי כך שהוא יהווה קלף מיקוח. אני חושב שזה משהו מהפכני. אנחנו

חייבים לתת את הדעת על כד. אף פעם לא ניתנה לנו האפשרות לדון בכנסת

במעצרים מינהליים של עצירים לבנוניים. זו הפעם הראשונה. לכו ראוי

שניתן על כך את הדעת.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני סוטה לרו;ע מהנושא, לידיעת החברים- מתר הישיבה בכנסת מסתיימת

בשעה 14:00. לא בטוח שהנושאים האלה יגיעו לדיון.

שבח וייס;

אז ידחו אותם. אני הופעתי בשידור רדיו ביום חמישי עס גברת שולמית

אלוני והיא שאלה אותי לגבי הנושא הזה. אמרתי שאני מסכים שייחטפו אנשים

רק אם הם כמו אייכמן. מצפונית, אני לא יכול להתנגד להצעה של חבר הכנסת

בשארה.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד לאשר את הצעת החוק של חבר הכנסת בשארה?



מי בעד? - 5

מי נגד? -

ההצעה אושרה.

הבר הכנסת טלב אלסאנע מערער על "תכנית שרון- בורו;". בבקשה,
טלב אלסאנע:
בשבוע שעבר פורסמה ונחשפה בעיתון "ידיעות אהרונות" תכנית רחבת

היקף של שר התשתיות מר אריאל שרון ושל ראש הסוכנות היהודית מר אברהם

בורו;, המיועדת להעביר מיליוני דונמים מבעלות המדינה לבעלות הסוכנות

היהודית. על ידי כך, למנוע את ההכרת האדמות ולמנוע בכלל קביעת בעלות

מצד התושבים הערביים ובמיוחד הבדואים בנגב. המצוקה של הבדואים בנו;ב

ידועה לכל. בשבוע שעבר התפרסמה כתבה בנושא. נאמר ©אנו טוענים שחלק

ממנה היה מפוברק וזה נמצא בחקירת המשטרה. לכן, לאור הטיבות העניין.

דחיפותו. וההשלכות שיש לדבר הזה אני מבקש לאשר את ההצעה.

תודח. חבר הכנסת שבח וייס רוצה לומר דבר מה?
שבח וייס:
לא נעים לי, אני משתדל לייצג את הנשיאות בכבוד. אבל זה לא ת3קידי

זה תפקידו של חבר הכנסת מאיר שיטרית.
היו"ר- רפאל פנחסי:
אני מביו שזאת התשובה הרגילה ש-5 הצעות יכולים לאשר.

היום אני לא בעד לעשות זאת כי דווקא עם הנושאים האלה אני מזדהה.
היו"ר רפאל פנחסי:
תודה. מי בעד לאשר את ההצעה כהצעה דחופה?

מי בעד? - 5

מי נגד? -

ההצעה אושרה.

חברת הכנסת נעמי חזן איננה ולכן הצעתה נפסלת.



הצעתו של חבר הכנסת רפאל אלול: העברת חלק מתקציב אירועי שנת ה-50

לנזקקים. חבר הכנסת אלול בבקשה.

הנושא של עמותת שנות ה-50 עולה ויורד חדשות לבקרים. לדעתי, יש שם

הוצאת כספים אדירה. חייתי עתה בוועדה לביקורת המדינה...
נעמי חזן:
אני מבקשת לדון בהצעתי מאחר ואני מנהלת ברגע זה את ועדת הכלכלה

ולכן לא הייתי פה.

אני מקבל את הבקשה למרות שזה לא מקובל, לרגל יום האשה שחל היום.
רפאל אלול:
כשאתה שומע ורואה את המכתבים שמגיעים אלי מאנשים שאין להס כסף

למכשירי שמיעה לדוגמא וכולי, אני חושב שיש להעביר תלק מהכספים שנחסוך.

ולתת אותס לנזקקים.
היו"ר רפאל פנחסי:
מה הדחיפות שבעניין?
רפאל אלול:
בכל יום שעובר מבוזבזים מיליוני שקלים.
היו"ר רפאל אלול:
המושב מסתיים ויש לכם המון מכסות. תנצל זאת על חשבון מכסה. יהיו

לד 10 דקות במקום 3 דקות. קח זאת כהצעה רגילה.
רפאל אלול:
אם בקשתי לא תעבור 3ה אקבל את הצעתן.

מי בעד להכיר את ההצעה כהצעה דחופה?

מי בעד? - 4

מי נגד? - 1

ההצעות אושרו.



אנו עוברים לפנייתו של חבר הכנסת ואליד צאדק בנושא המצוקה הקשה של

הבדואים בישראל.

אני חושב שהמצוקה נחשפה בצורה הגלויה ביותר בתבנית הטלוויזיה...
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
כדי שהעיתונאים לא יצאו מדעתם בחוץ, אני מציע לך אדוני יושב ראש

הוועדה לפתוח את הישיבה. הם חושבים שמסתירים כאו מי יודע מה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אדוני יושב ראש הכנסת, כשנגיע לנושא שלך נדון בזה. נציג הנשיאות

חבר הכנסת שיטרית איננו, אדוני יושב הראש הכנסת רוצה לייצג את

הנשיאות?

מה הבעיה?

הערעור של חבר הכנסת ואליד צאדק בנושא המצוקה הקשה של הברואים

בישראל.

ראשית, הישיבה מהר היא ישיבה קצרה. היאת תיפתח בשעה 11:00 ותסתיים

בשעה 14:00. היא מחולקת לשני חלקים: חלק שיוקדש לחוקים וחלק יוקדש

להצעות לסדר יום שווה בשווה. אנחנו אישרנו sסעי3ים. לא שלא היו עוד 5

מתאימים, אבל זה סולם הקדימויות, נכון למה שנקרא הצעות דחופות לסדר

היום, והדגש הוא על המילה דחוף. אם אצטט את מה שאמר חבר כנסת מסיעתי

כשהיגענו לנושא הזה. ששם זה עומד לפני פיצוץ. אבל, אנחנו שקלנו את

העניין וזה נראה לנו כראוי להצעה רגילה לסדר היום. אם תגיש זא כהצעה

רגילה לסדר היום הנושא ידון, אך לא ביום רביעי הקרוב.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להכיר את ההצעה כהצעה דחופה לסדר היום?

מי בעד? - 4

מי נגד? - 2

ההצעות אושרו.



חברת הכנסת נעמי חזן בנושא שינוי מתכונת בדיקת בחינות הבגרות,

בבקשה.

עומדים להוריד את מספר הבודקים של בחינות הבגרות מ-2 ל'-1. זה משנה

מהותית את כל הרמה. העניין דחוף כי הוא עומד להתבצע כבר בבחינות

הבגרות הקרובות, ומליאת הכנסת חייבת לתת את דעתה בענייו. אני מבקשת

להצביע על כד.

זה לא ענייו דהוף כי מדובר לגבי הבחינות שיתקיימו רק בעוד שנה.
נעמי חזן:
מדובר בבחינות של השנה הנוכחית.
מאיר שיטרית:
הממשלה אמרה בישיבת הנשיאות שהשינויים לא יהיר השנה אלא בשנת

הבאה.

זוז נאמר על ידי חברת כנסת ולא על ידי הממשלה. אני הייתי בישיבה.

מי בעד להכיר בהצעה כהצעה דחופה לסדר היום?

מי בעד? - 3

מי נגד? - 3

ההצעה לא התקבלה.

אנו עובדים לסעיף הבא שעל סדר היום.











ב.החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)(תיקון) התשנ"ח-1998. 2 . החלטת שכר חברי הכנסת (פדיון חופשה ליושב ראש הכנסת) (השוואת תנאים) . התשנ"ח- 1998 היו"ר רפאל פנחסי;

למעשה, הדין בנושאים אלה הסתיים ועלינו לעבור להצבעה. נכון מר

ענבר?
שבח וייס:
לא, אני מציע שאם יש חברי כנסת שרוצים לדבר, שינתן להם זכות

הדיבור. אני גם מציע לפתוח את הישיבה בפני התקשורת.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
אני מבקש ממר אדוני יושב ראש הוועדה לפתוח את הישיבה.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד לפתוח את הישיבה לתקשורת?

מי בעד? - 5

מי נגד? -

0

הישיבה פתוחה לתקשורת.

אני מבקש הסבר.

אני מקווה שהפעם אהיה מובן יותר מאשר בפעם הקודמת. אנחנו באים

לתקן תיקונים טכנייים בשל עובדה פשוטה, והיא, שהנושא של השרים וסגני

השרים נדון בוועדה הכספים, והנושא של חברי הכנסת, סגני יושב ראש הכנסת

ויושב ראש הכנסת נדון בוועדת הכנסת. מפעם לפעם היו נושאים שהגיעו לאחת

מן הוועדות ולא עברו סימולטנית לוועדה השניה, ובסופו של דבר, אנחנו

עמדנו בפני אי דיוקים, חוסר השלמות, וכתוצאה מזה עשויות להיווצר

בעיות.

יש כלל אחד קבוע והוא: ששכר ראש הממשלה צמו ו לשכרו של יושב ראש

הכנסת. זאת אומרת, לא ששכרו של יושב ראש הכנסת צמוד לשכר ראש הממשלה

אלא המצב הפוך. הטענה היא, שכל רשות שומרת על השיוויון של ראשיה

בהשוואה לרשות הקודמת. כד היה במשך שנים רבות. היות ולא הייתי בכנסת

הראשונה אני יכול לומר שכן אני מצאתי את המצב ב-1981 כשנכנסתי לכנסת.



אגב, כשמדובר בגימלה של יושב ראש כנסת שסיים את תפקידו, הששכר שלו צמוד

לשכר ראש הממשלה במפורש.

בתום הכנסת ה-13, באחת הישיבות האחרונות של ועדת הכספים, בא הבר

הכנסת גדליה גל בהצעה מעניינית, הוא ביקש להעלות את שכר השרים ב-12.5%

בהשוואה לשכר הברי הכנסת, ואת שכרו של ראש הממשלה ב-25%. בעקבות

ההחלטה הזאת, שהיתה בספק לפחות מבחינת משרד המשפטים אם היא היתה חוקית

אן לא חוקית, נוצר פער בין המשכורת של ראש הממשלה ושל יושב ראש הכנסת.

הפער הזה הסתכם ב-1200-1000 שקלים. אבל, אני לא באתי לכאן. הייתי חדש

ורציתי ללמוד את הסוגייה הזאת. והנה, בעקבות החלטה נוספת של ועדת

הכנסת, אם זכור לכם, כשדנו בנושא ה-33% חבשרי הכנסת קיבלו בשלב הראשון

כ-28% ולפני כשנה קיבלו עוד תוספת של 4%,5%, תוספת שלא ניתנה לשרים

ולסגני השרים כהחלטה מהכנסת הזאת. אבל, ההחלטה לגבי שכר השרים צריכה

להתקבל במליאת הכנסת, או על ידי ועדה מיוחדת שיקיי ם היושב ראש והרכבה

יאושר על ידי ועדת הכנסת..

כתוצאה מזה שלא קיבלו השרים וסגני השרים כ-3%- 4% במסגרת ה-33%,

שוב הפער בין ראש הממשלה לבין יושב ראש הכנסת הצטמצם מ-1200-1000

שקלים לפער שנע בין 120-140 שקלים. אני אומר שלאורך כל הדרד נשמר הכלל

באשר לשיוויון בין שתי הרשויות האלה. אד מדוע נובע הפער? כי בהגדרות

של החלטת ועדת הכספים והחלמת ועדת הכנסת תמיד ניקבע השכר בשקלים. זאת

אומרת, לא נאמר שיש צמידות, אבל תמיד הופיע אותו מספר בהחלטת לעדת

הכנסת ואותו מספר בהחלטת ועדת הכספים. כמובן משנוצר הפער של 12.5%

ו-25% הוא יושר, וחלד והצטמצם וירד ל-120 עד 140 שקלים.

כדי להביו, נניח שאני פורש בתוד הקדנציה הזאת כיושב ראש הכנסת, על

פי החלטות ועדת הכנסת אני תמיד אקבל גימלה בגובה משכורתו של ראש

הממשלה. זאת אומרת, לצורך פרישה אני מוגדר כשווה לראש הממשלה. ואז.

באופן אוטומטי הגימלה שלי תהיה יותר גדולה מהשכר שלי היום באם לא

נשווה. לכן, אנחנו מציעים ליקבוע במפורט פעם נוספת, לאחר שהדבר היה

מקובל כ-48 שנים, שהשכר של ראש הממשלה ויושב ראש הכנסת יהיה שווה.
צבי הנדל:
אז לא יהיה הפער שדיברת עליו קודם?
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
הפער לא יהיה יותר. אם נקבל החלטה שהשכר שווה לא יהיה אף פעם פער.

אם יקפיאו לראש הממשלה את השכר, גם השכר שלי יוקפא.
היו"ר רפאל פנחסי:
היום למשל 3.9% ראש הממשלה לא קיבל ואנחנו קיבלנו. לכן הפער היום

בין יושב ראש הכנסת לראש הממשלה הצטמצם ל-145 שקל, בו בזמן שהפער היה

צריד להיות הרבה יותר גדול. הוא ויתר על 3.3%. הוא יוצר שיוויון. יושב

ראש הכנסת שווה לראש הממשלה. את המעמד הזה יושב ראש הכנסת רוצה

להחזיר.



יושב ראש הכנסת;

תמיד, יושב ראש הכנסת לא שווה לראש הממשלה אלא ראש הממשלה שווה

תמיד למשכורת של ראש חרשות המחוקקת. כתוצאח מחחלטה חפוזה וחוסר

סימטריה בין שתי ועדות בכנסת, והיו בכנסת האחרונה כמה החלטות כאלה,

3תאוס חתברר למשל שהשרים מעל גיל 55 נשארו עם פנסיה של 4%. אף אחד לא

שם לב כי זח נחתך בשתי הוועדות, ולא היה שיוויון בין שתי הוועדות.

בעצם היו צריכים לעבור מיד מוועדת הכספים לכאן ולאשר את אותה החלטה

שהיא אוטומטית...
צבי הנדל:
הבנתי ארוני יושב הראש. אבל אני חושב שיש היגיון שלראש הממשלה

יהיה שכר מעט יותר גבוה מאשר לך.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
להיפך. אני יכול לומר לך שעל פי ההירארכיה הראשון הוא הנשיא. השני

הוא יושב ראש הכנסת ורק השלישי חרא ראש הממשלה.

צבי הנדל?

כן, אבל הוא עובד קשה יותר משני הראשונים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אס אתה מדבר לפי יחס העבודה אז נשיא מרינה עובד 3חות מכולם.
שבח וייס:
לא הנשיא האחרון.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
אני גם מציע לך לא לחזור על הכלל הזה מי עובר יותר. לא בטוח.
צבי הנדל:
התכוונתי לכמות האחריות המונחת על כתפיו. אני מתנצל אם פגעתי

באדוני יושב ראש הכנסת.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
על פי הכלל הזה מתעוררת שאלה, מה קורה ליושב ראש כנסת שחוזר להיות

חבר כנסת? אנו נתקלים בסקרים מועטים. אבל נדמה לי שמדובר ב-4 מקרים

שכאלה. על.3י הכלל שמשכורתו של יושב ראש הכנסת היתה צמודה למשכורתו של

ראש הממשלה, צריכים היינו, אילו הכל היה נדון בוועדה אחת, לאמץ החלטה

נוספת של ועדת הכספים. המקרה הוא מקרה מפורסם של חשר שמעון פרס שהיה



ראש ממשלה ולאתר מכן הפד להיות שר בימתו ו. השאלה שהתעוררה היא לצורך

גימלה. איך תחושב הגימלה שלו. ואז. נקבע שראש ממשלה לשעבר שחזר להיות

שר, לצורך חישוב הגימלה רואים את משכורתו כראש ממשלה. כאילו זי

המשכורת.

אם הוא כיהן לפחות 18 חודש.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
תרשה לי להשתמש בשמך תבר הבנסת וייס. אם חבר הכנסת שבח וייס חיה

פורש בתום הקרנציה הקודמת, הגימלה שלו היתה מחושבת על פי משכורתו של

ראש הממשלה. מאחר והוא העדיף להיבחר פעם נוספת, ולצערו ולצערי לא

נבתר, יש בעיה כשבאים לחשב את הגימלה שלו לכשיפרוש, והיא החושב מהשכר

האחרון שהיה לו. אנחנו מבקשים להחיל את הכלל של ראש הממשלה גם לגבי

יושב ראש כנסת לשעבר, קרוב לוודאי- שבעניין שלי זה לא יהיה רלבנטי.
שבח וייס:
אל תתחייב.

יושב ראש הכנסת דן תיכון;

הממשלה באה בקדנציה הקודמת כמדומני לוועדת הכספים, והציגה כושיה

מאוד מעניינת: היא אמרה שראש הממשלה, השרים וסגני השרים הם חברי כנסת.

אבל, הם לא כהנים מהחופשות של חברי הכנסת. זאת אומרת, בשעה שחבר כנסת

מסיים את המושב ויוצא לפגרת הקיץ או החורף, השר, סגן השר וראש הממשלה

הולד למשרדו וממשיך לעבוד כהרגלו, בדומה לכל עובד בשירות המדינה.

הממשלה ביקשה לאשר לשרים ולסגניהם באמצעות ועדת הכספים את נושא

החופשה. כמדומני, לכל שר או סגן שר וראש ממשלה מגיעים כ-26 ימי חופשה

בהשוואה ל-3.5-3 חודשים שמקבל כל חבר כנסת. ועדת הכספים אישרה לשרים

ולסגניהם לצאת לחופשה של 26 ימים או לחילופיו, כשהם לא מנצלים את

חופשתם, חם יכולים לצבור עד 66 ימים.

אנחנו מציעים לכלול את העניין חזה ולהחיל אותו על יושב ראש הכנסת,

מתוד הנחה שיושב ראש כנסת עומד בראש מוסד שעובדים בו בין אם במישרין

ובין אס בעקיפין כ-600 איש. הוא לא יוצא לפגרה. חבר הכנסת שבח וייס

קורא ליושב ראש הכנסת השר לענייני כנסת. הנושא הועלה בשעתו על ידי חבר

הכנסת שילנסקי וחבר הכנסת שבח וייס. הם בדקו את העניין עם היועץ

המשפטי, והיועץ המשפטי אמר להם שיכול להיות שמגיע להם. אבל אם מגיע

להם, הם צריכים לפנות לוועדת הכנסת, כדי שזו תאמץ את אותה החלטה

שנקבעה לגבי שרים וסגני שרים בוועדת הכספים. עד כאן.

אגב, לגבי הסעיף האחרון יש בעיה של תחולה.

. ? r



היו"ר רפאל פנחסי;

זאת אומרת, התחולה היא לגבי פדיון חופשה ולגבי המעמד. איך מחלקים

על זה פנסיה.
שבח וייס:
אני רוצה להתייחס לדברים כי אני נוגע לעניין, ולא רק כמי שעשוי

להנות מ3רי ההחלטה אלא גם כיושב ראש כנסת שבתקופתו לא נ3לו החלטות

בעניו, ולכך בהלקן היה צריך לטפל יושב ראש הכנסת הנוכחי. אם תרצו אני

הנאשם בהזנחת הנושא.

אמרתי כבר בישיבה הקודמת, שיכולתי לעשות לעצמי עבודה קלה ולומר

שיושב ראש הכנסת דן תיכון הוא יושב ראש חזק, והוא יכול להתמודד מול

ביקורת בהרבה יותר עצמה ממני, ולהטיל עליו את כל העגודה השחורה, אני

לא הושב שזה הוגן. לכן, גם בישיבה הקודמת הייתי כאן ואני כאן גם עתה.

אני רוצה בעניין זה לשאת בתפקיד להסביר את העניין יחד עם חברי יושב

ראש הכנסת דן תיכון.

אני מעיר את ההערות האלה כיושב ראש כנסת לשעבר, כפרלמנטר. מאוחר

יותר אעיר הערה אישית. ראו, מה שהוועדה הזאת צריכה להחליט, וזה כבר

היה צריד לקרות מזמן, זה לא קרה בזמני ולכן אני לא מאשים את קודמי,

איד היא מתייחסת לתפקיד יושב ראש הכנסת מבחינת תנאי עבודתו ללא רק

סמכויותיו. למה לא הוחלט על כד עד עכשיו? אני משער שמאותה סיבה שאני

לא עשיתי זאת גם קודמיי לא עשו זאת. התביישנו להתעסק עם הנושא הזח.

אנחנו בת3קיד מאוד לא נעים. עלינו לתתעסק בנושא של מוסד שהוא אנחנו.

גם יושב ראש הכנסת דן תיכון התלבט בעניין אבל בעניינים האלה אין לו מה

להתבייש. אין 3ה שום דבר שנעשה מתחת לשולחן והוא יותר אמיץ מקודמיו

בעניין הזה מבחינה ציבורית. זאת האמת.

לא אנחנו היינו צריכים לעשות זאת. מישהו בכנסת היה צריד ליזום זאת

כדי להוריד מאיתנו את המבוכה. אני יודע שכאשר חבר הכנסת לשעבר דב

שילנסקי הפסיק להיות יושב ראש כנסת והיה הסגן שלי וחבר שלי, למרות

שאידאולוגית אנחנו רחוקים זה מזה מאוד, אבל כניצולי שואה אנחנו כמו

אחים, אני יודע שדברים קטנים שהיה צריד לסדר הוא הלד לחבר כנסת מסויים

והם גרמו לכך שבוועדת הכנסת סודרו הדברים. דברים פעוטים צודקים לגמרי

כמו מזכירה ודברים אלמנטרים. לא קם בתוך מנהל הכנסת ולא במערכת

השיפוטית של הכנסת איש שלקח על עצמו את המשימה. אני לא בא בטענות

לאיש. יכול להיות שמאותה סיבה. לא רצו להתעסק בדבר שהוא...

הרי התקשורת לא יושבת כולה בממשלה. אבל 3ה בל דבר מעורר מהומות.

כל דבר יוצר 3יצוץ. בסדר. הוועדה הזאת חושבת שראש המוסד הפרלמנטרי מכל

בחינה שהיא הוא ל3חות אחד מתוד שלושה או מתוד ארבעה. יש את הרשות

השופטת ונשיא בית המשפט העליון מטופל נהדר. אל תדאגו. לא צריך לפרט.

הלוואי מחצית עלינו. הם ראויים לזה כמובן.



מאיר שיטרית;

למה העיתונאים לא כותבים על זה?

אני הרי לא בא להרצות פה נגד עיתונאים. אני רוצה להסביר את

העניין. תנו לי להתבטא ברציפות עוד דקות אהדות. לדעתי זה הטוב להחלטה

ואני מבקש גם את סליחתו של יושב ראש הכנסת. אני לא רוצה שיגידו

שהדברים נעשו בצורה חפוזה במו בישיבה הקודמת, ואומר מיד במה מילים על

כד.

ראש ממשלה - הזרוע המבצעת, יושב ראש כנסת - אתמול הייתי אני, היום

יושב ראש הכנסת דו תיכון ומחר אני או הוא או אהר והראשון שפרינצק

ונשיא המדינה. אלה ראשי זרלעות השילטון. הנשיא סימלי וכן הלאה. אני

מדבר על נשיאים בכלל ולא על נשיאים פוליטית. גם אהרי שתחליטו על כך,

תדעו לכם שההבדל בזכויות הוא אדיר. לראש ממשלה פורש יש מכונית, נהג,

לשכה, צוות מזכירות ומזכירים.

גם לאישתו,

שבח וייס;

רק במקרה אחד.

לא...

שבח וייס;

אם כד. אני מצרף את הערתו של יושב ראש הכנסת דן תיכון כי לא ידעתי

פרטים. אני רוצה להסביר. יש הרי כל מיני צורות בהו אדם מסיים את

תפקידו. מר מנתם סבידור לא נבהר וסיים באופן עצוב מאוד. מר יצהק שמיר

הפך ראש ממשלה והוא לא בתוך העסק הזה. מר שלמה הלל היה יושב ראש כנסת,

המערך לא הזר לשילטון והוא היה חבר כנסת במשך 4 שנים והלד לקרן היסוד.

מר שילנסקי, היה יושב ראש כנסת. 4 נישם היה סגן. אני, הייתי יושב ראש

כנסת ועכשיו אני סגן יושב ראש הכנסת. זה חלק מההיים הפוליטיים. זו לא

החלטה שאני יכול לתכנן אותה בדיוק. אני רציתי להיות שוב חבר כנסת,

נאבקתי ב3ריימרים ונבחרתי לא דע. רציתי להיות טוב יושב ראש כנסת. לו

המערד היה לוקה את השילטון - הייתי נבחר. סביר להניח כר.

אנחנו יורדים מתפקיד בכיר מאוד לכלום. הוזמנתי לפני שנה וחצי לטקס

אזכרה לראש הממשלה יצחק רבין אהובי. הייתי יושב ראש כנסת לשעבר. אף

אהד לא חשב על כר. שכמו שמטפלים מבחינת מקומות ישיבה בראשי ממשלה

לשעבר ונשיאים לשעבר לדאון; גם לי. אנחנו לא קיימים. כלום. אני לא יכול



לטפל בזה. זה לא יאה. מישהו אחר צריך לעשות זאת.

יושב ראש הכנסת דן תיכון;

אני רוצה לטפל גם בענייו הזה.
שבח וייס:
כל הכבוד לך. אתם מבינים את המצב שלנו? אני הייתי צריך לעשות זאת

כאשר כיהנתי כיושב ראש הכנסת אך לא נתקלתי בדברים האלה. אס מר דב

שילנסקי היה בא אלי הייתי מטפל בזה. ב-4 שנות כהונתי לא עסקתי בכלל

בזכויות השכר למיניהן של חברי כנסת מסיבה...
היו"ר רפאל פנחסי:
בתקופה שלך התעסקו עס הרעה של זכויות חברי כנסת. הכל היה בקדנציה

שלך.

בקדנציה שלי קיבלתם את ה-30%. תפסיקו.אני לא שיבטתי את זה. אני

מקבל את זה שהעובדים יקבלו וגם שיושב ראש הכנסת תיכון יקבל. אנחנו לא

אנשים רעים כל כך.

העניין הוא שאיש לא העיר כלום בתקופה שכיהנתי. אף אחד לא העיר את

תשומת ליבנו כמעט. המצב היה לא נעים. אני צריד להתעסק בשכר של עצמי.

חבל שזה המצב. כשאני סיימתי את ת3קידי, וקודם לכן דב שילנסקי ושלמה

הילל אמרו שצריך לטפל בזה. חודש חודשיים לפני שסיימתי, זה היה לפני

הבחירות, אמרתי להם שיניחו לי. יש בחירות ונראה אחר כך. סיימתי את

תפקידי ולא נבחרתי שוב כיושב ראש כנסת. לקחתי את הסט של הנושאים, ולא

ביקשתי פידיון חופשה ולא כלום. לא ידעתי על קיומה. סיפרו לי. רשמתי את

רשימת הנושאים וביקשתי מהיועץ המשפטי של הכנסת חברי צבי ענבר שיענה לי

מה המצב שלי. הוא אמר 3ד וכד וזהו. כל שינוי צריך לעבור בוועדת הכנסת.

לקחתי את התיק הזה והעברתי אותו ליושב ראש הכנסת הנוכחי דן תיכון

ואמרתי לו שאם הוא לא רוצה שלא יטפל בזה.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר הכנסת וייס, אנחנו רוצים לסיים היום.
שבח וייס:
רק רגע, למה כל דבר נעטה באפן חפוז כל כד? זה עניין עדין. אמרתי

ליושב ראש הכנסת דן תיכון: "שמע! אני לא התעסקתי בזה כי סביב הדברים

הקטנים האלה עושים סיפורים וגדולים. לא היה לי אומץ. אני לא לוחץ עליד

להתעסק בזה. הוא אמר לי שהוא אכן יתעסק עם זה. הוא לא פוחד מאיש. זה

הסיפור פשוטו כמשמעו.



לגבי פידיון חופשה. אם זה יהיה רק מהיום והלאה, זה לא נוגע לי

בכלל. תחליטו מה שאתם רוצים. לא דיברתי על כך ע0 איש. לא עשיתי שום

לובינג ואני גם לא מתכוון לעשות זאת. אני כאן כדי להסביר. אני אצא

ותצביעו מה שתצביעו. לא אשתתף בהצבעה. אני לא אכעס על אף אחד. איש איש

לפי ראות עינו. שום חשבון לא תשמעו ולא תראו ממני. תעשו מה שאתם

מבינים. אני לא רוצה להצביע על זכויות שנוגעות בתפקיד. לא רוצה. זה לא

הוגן.

העירו כאן הערות לגבי עבודת יושב ראש הכנסת. אני מעיד על עצמי.

ואני חושב שהעדות שלי נכונה גם לגבי יושב ראש הכנסת הנוכחי דן תיכון

ולגבי יושב ראש הכנסת לשעבר מר דב שילנסקי. אלה הם שניים שאני מכיר

היטב את עבודתם. כי אצל מר דב שילנסקי כיהנתי כסגן וגם עתה אני סגן.

כיושב ראש כנסת, אין חופשה א3ילו יום אחד. זה מיניסטריון. 600-500

עובדים - כל הנספחים. אתה עובד כל הזמן. בחופשות אנחנו עוסקים בשיפוץ

הבית, מתקיימים אין סוף טקסים, מגיעים אין סוף אורחים מבחוץ. הכנת

התקציב וכולי. לא יצאתי ליום חופשה אחד. ושעון הכנסת 'כול להעיד על

כד.

אני לא דורש פידיון חופשה רטרואקטיבי. מה שתחליטו - תחליטו. מדוע

אני אומר זאת? כי היתח הערה. אין פגרה. זה מוסד חי ותוסס. אני לא מדבר

על שעות עבודה, אנחנו לא מסכנים. אני מאוד הייתי רוצה להיות שוב יושב

ראש כנסת. מחברקר עד חלילח עובדיס. זה נהדר. זו תקו3ה נפלאה, יזה

תפקיד מעניין מאין כמוהו. אין חופשה. היתה גם הערה לגבי ועדה ציבורית

וכולי. תעשו מה שאתם רוצים. פה בוועדה הזאת נ3לה החלטה לא ביוזמתי וגם

לא תמכתי בה, להעניק לכל חבר כנסת משרד לשיפור עבודתו. ארבע וחצי שנים

זה התקיים בכנסת הזאת. מדובר על 50,000 דולר בקדנציה שהם קרוב

ל-200,000 שקל.
היו"ר רפאל פנחסי:
הבר הכנסת וייס למה אתה מסבד את הדברים?
שבח וייס:
הקלות הזאת, ההערה הזאת. אני לא מבקש כלום. תחליטו מה שתחליטו.

אתם פטורים מכל לחץ.
מאיר שימרית:
ראשית, אני מברד את יושב ראש הכנסת דן תיכון על שהוא מטפל בנושאים

אלו ולא מפחד מאף אחד. אם אנשים מאמינים במה שהם עושים הס לא צריכים

לחשוש מאיש. כשאתה עומד מאחורי דבריד ונותן להם הצדקה, מכבדים את

עמדותיד בצורה גרורה לגמרי. אני שמח שאתח עושה זאת. יש אימרה שאומרת

שאתה במדרגות למעלה תסתכל על האנשים למטה כי אם אתה יורד כולם בועטים

בד שוב. בענייו זה אני חושב שאתה צודק בכך שאתה מטפל בנושאים האלה ולא

משאיר זאת באוויר. לגבי הנושא של השוואה שכר יושב ראש כנסת לשבר ראש

ממשלה אני בעד השוואה. אין לי שום ס3ק בכד.



לגבי נושא חופשה של חברי הכנסת. בניגוד למה שאמר יושב ראש הכנסת

אנחנו בפגרה, לא בחופשה. ליושב ראש הכנסת יש חובה להיות בבניין. אבל

לא כך לגבי חברי הכנסת. לא בפגרה. נכון שיש חברי כנסת שנמצאים בפו/רה

כל השנה. יש גם שרים שנמצאים בפגרה כל השנה. אין שום הצדקה לתת לשר או

לסגן שר חופשה, ולחבר כנסת לא.
היו"ר רפאל פנחסי:
אתה מתכוון פדיון חופשה.
מאיר שיטרית:
נכון. מה ההבדל? אפשר לחשוב ששרים עובדים סביב השעון ללא הפסקה,

ולכן מגיעה להם הופשה ולסגניהם ולחברי כנסת לא. אני קובע שפגרה לחבר

כנסת היא לא חופשה.

אני קשה הבנה. אני מופתע.

acj

אם זה הכיוון אני מבקש לבטל את העניין.
מאיר שיטרית:
חבר הכנסת מסאלחה...
נואף מסאלחה:
אני נשבע לך שבהתחלה לא הבנתי מה שאמרת.

אני אסביר. על סמך מה עולה הטיעון של פדיון חופשה? על סמך זה

ששרים, סגני שרים וראש ממשלה היו זכאים לפידיון חופשה של 26 ימים

בשנה, בהנחה שהם לא יוצאים לחופש במשך כל השנה. זאת אומרת: או שיצאו

לחופש, או שייפדו את זה.

אם הם יוצאים לחופשה הם לא מקבלים פידיון.

מתוך ה-26 ימים, 6 ימים הם חייבים לצאת. הם לא יכולים לצבור בשנה

אחת יותר מקדנציה. 65 יום גם אי אפשר לצבור. בכל שנה צריכים לצאת ל-7

ימים.



מאיר שיטרית;

אני מביר את הכללים. אני לא מכיר שר שפרש שלא קיבל את פידיון 65

ימי חופשה. תאמינו לי, אני גם לא מכיר שום פקיד בכיר שפרש ולא קיבל 65

יום חופשה, בין אם יצא לחופשה ובין אם לא,

אני מכיר הרבה שקיבלו 100 ו-200 ימים.

זו "חתונה" אחרת, לכן. ביקשתי להבהיר את הטענה, שכאילו חברי כנסת

נמצאים בפגרה מהכנסת ולכן הם בחופשה. זו טענה לא נכונה. הם לא נמצאים

יותר בחופשה מאשר שרים וסגני שרים. זוהי סוגייה שאולי צריך לטפל בה

במסגרת הוועדה הציבורית. הן לגבי שרים וסגני שרים והן לו;בי חברי כנסת.

אם אתם רוצים להבדיל מכל אלה בעניין של פידיון חופשה את יושב ראש

הכנסת וראש הממשלה, זה איננו נוגע לשרים. אני בעד.
היו"ר רפאל פנחסי:
בדיוק מה שאני אומר. לגבי חברי הכנסת נשלח לוועדה ציבורית יחד עם

כל הנושאים, ונעלה גם את הטענה הזאת. אני חושב שיושב ראש כנסת באמת

זכאי כי הוא עובד. אמר בישיבה הקודמת חבר הכנסת שבח וייס שלפעמים היה

עובד אפילו בשבת.

יש לי שתי שאלות- לשרים אישרו כבר את העניין?

היו"ר רפאל פנחסי;

זה אושר מזמן. אתן תשובה מדוייקת. הנוהל הזה היה נהוג בממשלה מאז

קום המדינה. אלא שהוא לא היה בכתובים. בשנת 1994 העירו על כך שצריך

לקבל החלטה, ואז ב-1994 ביצעו זאת על 9י החלטה. אבל, הביצוע היה גם

קודם. אני יכול להעיד על עצמי. כשהייתי שר בשנים 1992-1990, בסוף 1992

קיבלתי פידיון חופשה ללא ידיעתי. ביקשו שאתן דוח מתי יצאתי לחופשה

ושילמו לי. אחר כך חיקקו זאת בתקנה.

זה נראה לי מאוד הגיוני. נראה לי לא הגיוני להשוות את חברי הכנסת

לשרים. אפילו ברמת הביקורת. אני חושב שזה נכון שיושב ראש כנסת יקבל

כמו שר. כשמדובר על השוואה בשכר האם מדובר להעלות את השכר של יושב ראש

הכנסת לדרגת ראש ממשלה או להוריד? אני אגב בעד השוואה בשכר,



לא להוריד. יכולים להעלות, אם שכר ראש הממשלה מוקפא וגם שכד יושב

ראש הכנסת מוקפא.

חבר הכנסת הנדל, נניה שהיום עומד על סדר היום הציבורי נושא הק3את

שכר בכירים. על זה צריכה לקבל החלטה הממשלה או ועדת הכספים. אני לא

יודע מה קורה במליאה...

הכנסת במליאתה.
היו"ר רפאל פנחסי:
יכולה להיות מציאות, שוועדת הכנסת לא תקבל החלטה שמקפיאה, ואז

חברי הכנסת יקבלו את התוספת והממשלה תקבל זאת. ואז יושב הראש יהיה

צמו!- לראש הממשלה. הוא לא יקבל את התוספת שאנחנו מקבלים. לטוב ולרע.

אני מסכים עם כל מה שנאמר פה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו

ולומר את דבריי. אני אומר זאת בצניעות כי אינני מכיר את כל סידרי הבית

כמי חברי הכנסת הוותיקים. דבר אהד צורם לי, ושווה לתת עליו את הדעת.

נושא אחזקת רכב לחברי כנסת, כולל נ9ת המנוע ומספר הקילומטרים וכולי.

אני אפילו לא זכאי לקבל נפח נוע כמו שמקבל פקיד בכיר.

אני רוצה להביא לידיעת החברים, שבנושא זה היתה פנייה של כמה חברי

כנסת הגרים בצפון הארץ, ובאמת מספר הקילומטרים עבורו הם מקבלים החזר

לא מתאים. הם התבססו על דוה ועדת רוזן-צבי זכרונו לברכה שהמליץ להעלות

ולהשוות בנושא זה, אבל, יושב ראש הכנסת אמר שלגבי נושאים אלה תקום

בקרוב ועדה ציבורית, והוא ממליץ שכל הנושאים האלה יועברו לטיפול

הוועדה הציבורית.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
לא תקום כל ועדה ציבורית. ארענן את זכרונכם. הועבר אלי הנושא על

ידכם והבטחתי למנות ועדה של שלושה מומחים שתבדוק את הטענה הזאת. לצערי

הרב, עדייו לא עשיתי זאת אד אני מניח שתוך שבוע שבועיים הענייו יטופל.
נואף מסאלחה:
אני לא רואה את הדברים כשחור ולבן. אני לא שלם לגמרי עם ההחלטה

אד לא אתנגד לה. ליושב ראש הכנסת יש 11 סגנים. אני יודע שהיה אפשד

ב-40 יום של החופשה הקרבה ובחודשיים וחצי של חופשת הקיץ לחלק את הנטל

בין שני סגנים כך שכל אחד יעבוד 10 ימים. הרי לשבוע חופש צריד לצאת.



אבל עיני לא צרה באיש.

לגבי הרטרואקטיביות. אף פעם לא החלטנו החלטה כזו. בעצם היינו

צריכים להגיד: מהכנסת הבאה. בדי שמישהו לא יחשוד שאנו מסדרים לעצמנו.

אבל נניח שנעשה זאת בכנסת הזאת, אז מה אגיד לחבר הכנסת שבח וייס או

למר דב שילנסקי? מה אגיד להם? עניין הרטרואקטיביות מפריע לי. לא בגלל

סגן שר. אני מקבל שיושב ראש הכנסת צריך את כל התנאים כמו ראש ממשלה.

אין לל כל הסתייגות. זו הרשות המחוקקת של מדינת ישראל. זה הריבון.
שבח וייס:
אני רוצה למסור הודעה. אני מבקש שהענין יחול רק מהיום והלאה.

תחליט על כך רק ועדה ציבורית. כולל המשרדים לחברי כנסת. גם על כך

תחליט ועדה ציבורית.
נואף מסאלחה:
אדוני יושב הראש, אתה מבין מדוע אמרתי בתחילת דבריי שאני מצביע

בעד? מדובר בבני אדם שגם אם לא היו נוכחים כאן, אני כחבר ועדת הכנסת

צריך להחליט. אני מודיע לך שאני מחליט לא ל3י השכל הישר. אולי הוא לא

ישר. אף אחד לא דיבר איתי. זו האמת. לכן אני בעד ההצעה. אני רוצה

שתבינו מה אני חושב. אני מציע שנקבל את ההצעה של יושב ראש הכנסת דן

תיכון בשלמותה.

אני מציע שייאמר גם שיושב ראש לא יוכל לשכור לישכה בתקופת כהונתו

כיושב ראש הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי:
זה כתוב בהחלטות.

אין התייחסות לסוגייה הזאת.
שבח וייס:
אני לא מצטדק ואני אומר את דברי ברוח הברית. למען הצדק, שהעניין

יחול רק מהיום והלאה. אני לא בעסק. רק קדימה ורק ועדה ציבורית. עם

חברי הכנסת וכל המיליונים שהם מוציאים כשאני לא הוצאתי גרוש. לי אפילו

אין לישכה.
היו"ר רפאל פנחסי:
עם כל הכבוד, אני חושב שאתה מערב מין שלא במינו. בנושא של המשרדים

התקיים דיון והיתה החלטה. אז אתה רוצה להעניש עכשיו? שמחר זה יופיע



בכותרות העיתונים?

לסיכום - אני רוצה לעבור נושא נושא ולהעביר להצבעה. הנושא הראשון

הוא פשוט ואין עליו חילוקי דעות: שכר יושב ראש הכנסת יהיה כעוכר ראש
הממשלה והניסוח הוא כזה:
"בתוקף סמכותה לפי סעיף 2 לחוק שכר חברי הכנסת התש"ט-1949, מחליטה
ועדת הכנסת לאמור:
1. במקום סעיף 1. להחלטת שכר חברי הכנסת התשמ"ז-1986 יבוא: "שכר

היסוד של יושב ראש הכנסת יהיה כשכר היסוד של ראש הממשלה".

מי בעד ההצעה ירים את ידו?

ההצעה אושרה פה אחד,

ההצעה השניה היא בנושא הגימלה של יושב ראש הכנסת שגם אם בזמן

הפרישה לא יהיה יושב ראש, יחושב לו השכר כיושב ראש בזמן הפרישה. אם

הוא חבר כנסת או סגן, גם זה הגיוני כמו לראש ממשלה. יש גם הגבלה שהוא

צריד לכהן לפתות שנתיים בת3קיד. אני רוצה לקרוא את ההחלטה:

"החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השילטון (חברי הכנסת ושאיריהם)
(תיקון), התשנ"ח-1998:
בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות

השילטון, התשכ"ט-1969 1), מחליטה ועדת הכנסת לאמור-.

1. בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. התשכ"ט-1969 2)

(להלן - החלטת הגמלאות), בסעיף 1, בהגדרת "המשכורת הקובעת-,

במקום "היה סגן" יבוא "היה יושב-ראש הכנסת או סגן".

2. האמור בסעיף 8 להחלטת הגמלאות יסומן "(א)", ואחריו יבוא-

"(ב) חבר הכנסת לשעבר שכיהן כיושב-ראש הכנסת שמונה-עשר תדשים

לפחות, תשולם לו קיצבה כאמור בסעיף זה, בשיעור שהיה משתלם לו

אילו חדל לכהן בהיותו יושב-ראש הכנסת.

(ג) יושב-ראש הכנסת לשעבר, אשר כיהן כיושב-ראש הכנסת משך

כהונתה של כנסת אחת או שנתיים לפחות, והיה זכאי לקיצבה בשיעור

של פחות מ-70%, יהא זכאי לכיסוי הוצאותיו עבור שירותי מזכירות

ולפטור ממס הכנסה עבור טובת הנאה, בשיעור יחסי לאמור בסעיף 24

הנ"ל, כיחס אחוזי קיצבתו ל-70%'.

אני מציע שהתחולה תהיה לגבי יושבי ראש הכנסת שטרם פרשו.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני רוצת להסביר. כל מה שקראתי קיים לגבי ראש ממשלה. ראש ממשלה

שפורש זכאי לקבל שירותי משרד אס יש לר 70% פנסיה. הוא זכאי לקבל

שירותי משרד ומשרד גם כשחוא לא ראש ממשלה.
שבח וייס:
אבל גם עכשיו זה המצב. מר דב שילנסקי מקבל שירותי משרד, מר ברמן

מקבל שירותי משרד. זה קיים. עכשיו יגידו שהמצאת את זה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני קורא מה שנתנו לי.

זה קיים ממילא. עכשיו יגידו שהאנשים האלה קנו זכות לעצמם.

מעגנים את הזכויות הקיימות בחקיקה.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
זה לא נכון. לגבי חלק, מי שלא הגיע ל-70% ל-18 חודש זה לא קייס.

' איו דבר כזה. כדי שיהיה שווה לראש ממשלה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אם אנחנו משווים זאת לראש הממשלה ואצל ראש ממשלה מופיעה הפיסקה

הזאת...

צריך לכתוב קדנציה.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא, תסלח לי. אצל ראש ממשלה זה קיים.
צבי ענבר:
ראשית, לעניין תחולה: כאשר אין סעיף תחולה המשמעות והיא שההחלטה

חלה מכאן ואילך, אבל, המשמעות היא שגם מי שפרש מהכנסת למשל ל3ני

תהילתה של ההחלטה, היא תחול לא מהתאריד שהוא פרש. אס ניקח יושב ראש

כנסת בדימוס. יושב ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל פרש כיושב ראש כנסת.
שבח וייס:
הוא לא פרש כיושב ראש כנסת. הוא היה חבר כנסת קדנציה נוספת.
צבי ענבר:
הוא היה שר. כשר יש לו 100%. שילנסקי פרש כסגן יושב ראש כנסת ולכן

הבסיס לחישוב קיצבתו כיום הוא על 3י ההגדרה של המשכורת הקובעת מסעיף

1. היום המשכורת הקובעת שלו היא כמו של סגן יושב ראש כנסת. על פי

ההחלטה הזאת מעתה ואילד חישוב המשכורת הקובעת יהיה על 3י...
היו"ר רפאל פנחסי:
גם על חבר הכנסת שבח וייס זה יחול?
צבי ענבר:
ודאי שזה יחול. מעתה ואילד. הוא לא יקבל רטרואקטיבית מהיום שהוא

פרש.
מבת דיים:
לגבי זה לא רלוונטי כי אני לא מתכוון לפרוש עד יום מותי.
צבי ענבר:
מה לעשות, ולשון המחוקק איננה לשון בני אדם. כלומר, לא כותבים

בחוק בצורה מפורטת. יש הגדרות. יש את הגדרת המשכורת הקובעת ואו אתה

מסתכל בסעיף שמ3נה למשכורת הקובעת. למה משפטנים לוקחים שכר כל כך

גבוה? כדי שרק הם יבינו ואנשים אחרים לא יבינו. אז כד כותבים את

החוקים. המשמעות היא שכל יושב ראש כנסת לשעבר שמשלמים לו מקבל מעתה

ואילד את הקיצבה ויחשבו לו אותה לפי משכורת קובעת של יושב ראש כנסת.

זה משתלב עם סעיף 2ב' שאומר, שחבר כנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת

18 חודשים לפחות, תשולם לו קיצבה כאמור בסעיף זה, .בשיעור שהיה משתלם

לו אילו חדל לכהן בהיותו יושב ראש כנסת. פירושו של דבר, ודאי שזה תל

על מי שכיהן 4 שנים ל3חות. אבל למה 18 חודשים? פשוט כדי שתהיה התאמה

מלאה למה שכתוב היום בהחלטת הגימלאות שנוגעת לראש הממשלה. התאמה מלאה.

הואיל והיום רק שר שהגיע ל-70% קיצבה זכאי לשירותי משרד, בא סעיף

קטן ג' ואומר שמי שזכאי לפחות מ-70%, אז הזכות שהוא יהיה זכאי לה

לשרותי משרד תהיה בהתאם לאחוז שלו.

זה לא חל עלי ולא על חבר הכנסת שבח וייס כי אנחנו עברנו את ה,70%-



מי בעד ההצעה?-

מי- נגד ההצעה? -

ההצעה התקבלה.

אני עובר לנושא האחרון של פדיון חופשות.

כאשר כתבתי בסעיף 2 בתחילתה של החלטה זו, במפורט לא חשבתי על ימי

יושבי ראש הכנסת לשעבר ברמן או הלל. חשבתי רק על אפשרות אחת. מרגע

שהבעיה התעוררה. היה יושב ראש כנסת שעורר את השאלה הזאת, יושב ראש

הכנסת דב שילנסקי. הוא הראשון שעורר זאת. יצאתי מהנהה, שכל יושבי הראש

הקודמים לו לא סברו שהם זכאים לפידיון חופשה. לכן. לדעתי אתם צריכים

לקבל החלמה אחת משתיים לפי שיקול דעתכם...

מכיוון שחבר הכנסת שבח וייס לא רוצה שייקבלו רטרואקטיבית. אנחנו

לא מקבלים זאת אלא מכאן ולהבא.

אבל אני לא רוצה לפגוע בידידי יושב הראש לשעבר מר דב שילנסקי.
היו"ר רפאל פנחסי:
אי אפשר אחד כן ואהד לא.

מי בעד לקבל את ההחלטה של פידיון חופשה מכאן ואילך?

מי בעד? - 5

מי נגד? -

ההצעה אושרה.







ג. בקשת חבר הכנסת אלי גולגשמידט לקיים רביזיה בנושא: "ציוד אישי לחבר הכנסת הממומן מכספי הקשר עם הציבור". היו"ר רפאל פנחסי: חבר הכנסת אלי גולדשמידט ביקש רביזיה בנושא ל רישום ציוד על שם

הכנסת, וכשחבר כנסת פורש מחזירים את הציוד לכנסת, או, שזה לא ירשם על

שם הכנסת וכל אחד מתקציבו יוכל לרכוש מה שהוא רוצה לשלוש שנים

ראשונות, ובשנה אחרונה של הקדנציה הנושא יעבור לדיון. חבר הכנסת אלי

גולדשמידט ביקש רביזיה. אנחנו נעמיד להצבעה ונראה אם יש רוב לרביזיה.

ואם יהיה רוב נדון בזה.
אלי גולדשמידט:
אני רוצה להסביר תחילה במה מדובר.

היו"ר רפאל פנחסי: הסברתי לכולם. יודעים במה מדובר. אנא הסבר במשפט אחד במה מדובר.

אלי גולדשמידט: אני אסביר ותחליטו מה שתחליטו. אינני חבר ועדת כנסת והייתי נוכח

אז כממלא מקום של חבר הכנסת מירום. אני חושב שההחלטה שהתקבלה באותה

ישיבה היא החלטה רעה מכל הבחינות. ראשית. היא החלטה רעה מבחינת חברי

הכנסת עצמם ומיד אסביר מדוע. כמו כן, היא החלטה רעה משופ שהיא לא

צודקת ויש בה משום סממן של ניצול טובת הנאה. סבר נוסף, זאת החלטה

שעושה את חברי הכנסת לשונים מכל אזרח אחר במדינה.

היו"ר רפאל פנחסי;

נציב מס הכנסה טוען שחברי הכנסת שונים מכל אזרח אחר, ולכו הוא

מסכים שנושא זה ישאר בשטח האפור. כלומר, לא לכאן ולא לכאן.

אלי גולדשמידט: אני מכיר את המושג "שטח אפור", ולא הייתי רוצה להיות אף פעם בשום

שטח אפור. לא א3ור ולא שחור. אני רוצה להיות בשטח לבן. אני חושב שזה

אינטרס של כולנו.

בסוף הקדנציה הקודמת התלבטנו בשאלה הזו. אומר לכם מדוע. ערב פיזור

הכנסת הקודמת, היו חברי כנסת שידעו שהם כבר לא ישרתו בכנסת הבאה, והם

רכשו המון ציוד ומחשבים ביתרת הדף לבוחר שלהם. סביב זה על כל הנושא.

ניסיתי למצוא דרך שהנושא יהיה תקין מבחינה משפטית, ושחברי הכנסת יוכלו

להמשיך לרכוש ציוד בצורה מסודרת. ואז, הסיכום היה, שכשמדובר בנכסים

בני קיימא כמו מחשבים, המחשב ירשם על שם הכנסת. הוא יהיה שייך לכנסת.

הוא נמצא בביתו של חבר הכנסת כשם שחבר הכנסת מחזיק משרד.



היו"ר רפאל פנחסי: הבנו. אני חושב שהסברת את עצמך,

אני מאוד מבקש מכם שתסכימו לרביזיה כדי שאוכל להסביר לכם את

הדברים במו שצריך.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד רביזיה? - 3

מי נגד? - 3

הרביזיה לא התקבלה.

איזה מן דבר זה? אתם עשיתם לי עכשיו דבר נבזה. לא נתת לי לגמור

להסביר... איזה מן דבר זה?
היו"ר רפאל פנחסי:
סליחה, השאלה אם מקבלים את הרביזיה. כך כתוב בסדר יום. הסברת כל

מה שאתה רוצה...

תדע לך שאני הולך עכשיו לתקשורת. אם היה פה דיון ובעקבותיו הייתם

מקבלים החלטה - לא הייתי אומר מילה. אני התחלתי לדבר ואתה הפסקת אותי.

גם אני ניהלתי ועדות.

אני זוכר שחבר הכנסת גדליה גל כיושב ראש ועדת כספים היה מצביע ללא

שום הסבר.
אלי גולדשיט:
אנשים לא יודעים על מה מדובר, אני רוצה להסביר.

אתה רוצה ללכת לתקשורת, לך לתקשורת. אני יושב ראש הוועדה ואני לא

נבהל.
אלי גולדשמיט:
אני הולד להגיד לתקשורת שיושב ראש ועדת הכנסת לא נתן לי אפילו

להסביר את זה. איזו מן התנהגות זו? בבית משפט לא מתנהגים כך. סותמים

לי את הפה ומצביעים.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
בא נעשה את זה ב3עס אחרת שוב.

אני לא ריצה בפעם אוזרת. אני מחכה לדיון הזה כבר 4 שבועות. אני

רוצה שהדיון הזה יתקיים עכשיו. איכפת לי מהנושא הזה כי אנחנו עושים

מעצמנו גנבים. אתם לא יודעים מה שאתם עושים. כל אזרה במדינת ישראל

יכול לברא ולהגיד שמתנות שהוא מקבל ממקום העבודה פטורות ממס בגלל

שבכנסת עושים כך.
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
בשל קוצר הזמו אני מציע לדהות את הנושא הזה לשבוע הבא. אבל, אני

חייב להגיב על דבריך. אני קצת מבין בעניין הזה.

עוד לא אמרתי כלום. סליהה אדוני יושב ראש הכנסת, אני התחלתי

להסביר ולא סיימתי.

הסוף של דבריד היה גרוע...
אלי גולדשמידט:
התהלתי להסביר את ההחלטה מסוף הקדנציה הקודמת. אומר לי יושב ראש

הוועדה להפסיק, ונחליט עכשיו אם לקבל רביזיה או לא. עדיין לא היגעתי

לנושא.

הסעיף שלד מופיע בסדר היום אחרי הסעיף של חברי הכנסת ר3אל אלול

וואליד צאדק. אבל, הזכרתי כבר את הדוגמא של חבר הכנסת לשעבר גדליה ו;ל

כיושב ראש ועדת הכספים...
אלי גולדשידט:
איזו מן דוגמא אתה נותן לי?



היו"ר רפאל פנחסי;

הוא לא מספיק טוב בשבילך?
אלי גולדשמיט:
חיו 0© רביזיות כל יום, פה פעם ב-20 שנה יש רביזיה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני אקבל זאת, אבל אל תאיים עלי עם התקשורת. אתה ביקורת לומר משפט.

נתתי לד להגיד משפט. אם היו מקבלים את הרביזיה היית מדבר כמה שאתה

רוצה. הנושא יועלה בשבוע הבא.
שבח וייס:
שלא תהיינה אי הבנות לגבי הישיבה הקודמת. שיהיה ברור שכל ההחלטות

טנפלו היום לא נוגעות באיש. אני לא רוצה כלום.
נואף מסאלחה:
אני לא יודע למה הבר הכנסת שבח וייס כל כד רגיש. ההצעה התקבלה פה

אחד ולא השתתפת בה. אנחנו היצבענו...
היו"ר רפאל פנחסי:
הצעת הבר הכנסת שבח וייס התקבלה.



ד. בקשת יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה להקדמת הדיון בהצעת

חוק הרשות לקידום מעמד האשה. התשנ"ח-1998.

הנושא שמעלה חבר הכנסת אלול היום הוא עניין מורכב ויהיה צורך

בישיבה נוספת.
היו"ר רפאל פנחסי:
או שכן או שלא. נראה. ייתכן והוא קל ונוכל לקבל החלטה. הנושא נמצא

על סדר היום ואנו נתחיל לדון בו.

יעל דיין;

אני מאוד מבקשת לדון בהצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה.
היו"ר רפאל פנחסי:
זה צנה עלי, זה לא מופיע בסדר היום.

אני אבקש מראש הממשלה שיבוא ויציג את החוק. זת חוק של ראש הממשלה

זה לא חוק פרטי שלי. ראש הממשלה מצין; אותו במליאה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אז מדוע היגעתם כל כד מאוחר? ידעתם שהיום חל יום האשה.

ידוע לכבוד יושב הראש שהיתה לנו אתמול בעיה עם מבקרת המדינה.

הבעיה הזו נפתרה אתמול ב-22:00 בלילה ולכן ביקשנו לבוא לכאן היום. אני

מאוד מבקשת...
יושב ראש הכנסת דן תיכון:
היו בעיות ביני לבין מבקרת המדינה באשר להשקפת עולמה של המבקרת.

נחה דעתינו. שלא יווצר מצב שבגלל העיקשות שלי הצעת החוק לא תונח היום.

זה ה"מסמר" של יום האשה הבינלאומי החל היום.
רפאל אלול:
אני מוריד את הסעיף שלי. לא אכ9ת לי.



אני צריכה להתחנן? באתי לכאן ב-9:00 ועכשיו 12:00. זו הצעת חוק

ממשלתית.אני רוצה לעמוד בלוח הזמנים.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש בקשה של יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת הכנסת

יעל דיין שמבקשת לפטור מהנחה חוק הרשות לקידום מעמד האשה שראש הממשלה

תומך בו לקריאה שנייה ושלישית. זהו חוק ממשלתי. יש פה הרבה הסתייגויות

ויש הרבה דפים שחברי הכנסת לא יספיקו לקרוא.

מי בעד? -

מי נגד? - אין

ההצעה אושרה.
יעל דיין:
תודה רבה.



ה. פניית חבר הכנסת ואליד צאדק בדבר השכרת לשכה פרלמנטרית בטייבה.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר הכנסת ואליד צאדק בבקשה.

אתם אומרים שמה שמעלה חבר הכנסת אלול מסובך. אני רוצה שיהיו כאן

חברי כנסת. אני מציע לדחות זאת...
היו"ר רפאל פנחסי:
יש באו 4 הברי כנסת.

אני מציע שנדון במה שמציע הבר הכנסת אלול בפעם אהרת ונמצה אח

העניין.
היו"ר רפאל פנחסי:
זכותך לבקש לדהות דיון כשנסיים את הדיון. אני קבעתי זאת לסדר היום

כי ריכזתי להיום את כל נושאי השכר. מספיק "לחטוף" בתקשורת פעם אהת, לא

בכל שבוע אני צריד "לחטוף" בנושא כזה או אהר. ש"יחטפו" היום וזה יבלע

בפנים. אני רוצה להתהיל בדיון. אם יהיה קושי - נדהה לישיבה אהרת. אם

נשתכנע - נצביע היום.

לפני כן. יש פנייה של הבר הכנסת ואליד צאדק. הוא מבקש החלטה שלנו

בנושא שכירת משרדים, שלא לקבל מקרוב משפחה שכירות משרד. הוא ביקש כבר

בעבר וטען שבכפרו ניתן להשיג משרד רק מקרוב משפחה...

בהחלטת ועדת הכנסת יש החלטה שאסור לשכור משרד מקרוב משפחה. קרוב

כמו בן, בת, דוד, דודה וכולי. חבר הכנסת צאדק מצא משרד במקום מגוריו

רק של קרוב משפחה. הוא הביא זאת לדיון בוועדה, והוועדה לא קיבלה את

הפניה. אמרנו שעליו למצוא משרד של אדם זר ולא של קרוב משפחה. הבר

הכנסת צאדק חזר אלינו בבקשה חוזרת, וטען שאין בנמצא משרד אלא רק של

קרוב משפחתו.
ואליד צאדק:
כל הדיון בנושא לא נעים לי. לכן לקח לי שנתיים להעלות את הנושא.

גם עתה אני מהסס. אני לא מוצא משרד אחר.
צבי הנדל:
שאלה בעניין זה- קיבלתי חוזר שאי אפשר לשכור שירותי משרד ושירותי

מזכירות מגוף מסויים. מה זאת אומרת?
היו"ר רפאל פנחסי:
יסבירו לך. כרגע יש הגבלות ויש נוהלים. בתרך הנוהלים כתובים שני

הדברים.
צבי הנדל:
נניח שאני הולך ל"כור" או ל"סולל בונה" ורוצה לשבור אצלו משרד.

במקום לקחת כתבנית ומזכירה הוא מספק לי ו;ס את שירותי המשרד.

ההחלטה הזו נובעת כדי למנוע אפשרות של קבלת אינטרסים שלו במשרד

שלך. לכו אסרנו על כך. מותר לד לקחת מזכירה פרטית ולשלם לה מכספך.

אני שוכר משרד מחברה כל שהיא ואני מבקש מהם שביומיים שאני יושב שם

יספקו לי שירותי משרד.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש ועדה לעניינים האלה. ת3נה אליהם ותקבל תשובה.

אנו עוברים לבקשה של חבר הכנסת צאדק. זהו מקרה הריו;, האם לאשר לו

או לא?
צבי הנדל:
זהו מקרה חריג או שרוצים לשנות זאת בכלל?

מה פתאום? מקרה חריג בלבד.
רפאל אלול:
אני מכיר את חבר הכנסת צאדק. אני מכיר את הצניעות והיושר שלו. אם

האדם אומר שהוא תיפש ולא מצא והביא זאת כבקשה פעמים" אי אפשר לסרב לו.

הוא לא לוקח דבר לכיסו הפרטי. הדיון הציבורי בעניינו לא מקל עליו. אני

מציע לאשר לו את העניין. כבר עברו שנתיים.
ואליד צאדק:
אין משרדיס בטייבה. לא בונים משרדים.



מר ענבר, יש לנו אפשרות לאשר זאת במקרה חריג?
צבי ענבר:
הסמכות בנושא זה כולה בידיכם. כמו שנאמר: חפה שעשה הוא הפה שיתן.

רק הפה של הוועדה הזאת הוא שרשאי להתיר.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד לתת אפשרות לחבר הכנסת ואליד צאדק כמקרה הריו;... אתה יודע

מה גובה השכירות?
ואליך צאדק:
סמלי לו;מרי.

מי בעד? - 4

מי נגד? -אין

הבקשה אושרה.

לאחר שאישרנו אני מציע להוסיף את הנימוק שחבר הכנסת ואליד צאדק

אומר אמת מוחלטת.
ואליד צאדק:
תודה רבה.



1. פניית חבר הכנסת רפאל אלול בדבר צבירת גמלאות ממקום עבודה קודם
היו"ר רפאל פנחסי:
אנו עובדים לבקשה האחרונה שעל סדר היום: פניית חבר הכנסת רפאל

אלול.

פרשתי מהמועצה המקומית מזכרת-בתיה לאחר שהייתי יושב ראש המועצה.

על פי החוק, תוך שבועיים מיום פרישתי הייתי צריך להעביר לכנסת את כספי

הפיצויים שלי כראש מועצה. היה סגן שר או שר שייעץ לי לא לעשות זאת.

אלא לשים זאת בקופה. ורק מאוחר יותר לעשות זאת. שמתי את הכסף בקופה

נושאת רווחים. בתחילת הקדנציה באתי לכבוד הרב פנחסי וביקשתי ממנו לדון

בזה. אז התגלה לנו, שעל פי החוק מותר תוך שנה להעביר את הכסף. נכוו

להיום, אינני יכול לצרף את הכסף הזה לתקופת עבודתי בכנסת.

צבי הנדל;

כל זאת על מנת לשמור על רצי9ות?
רפאל אלול:
כן. ולכן, כתבתי מכתב ליושב ראש הוועדה. אני רוצה שהדברים יהיו

ברורים. גם אם הייתי מעביר את הכסף לכנסת, הכנסת היתה משקיעה אותו

באותה צורה. זאת אומרת. בגלל האיחור. הכנסת אומרת שאני לא יכול לקבל

את זכויות הפנסיה שלי. בדקתי את הדברים, ובשלטון המקומי ובנציבות

המדינה זה מקובל.
היו"ר רפאל פנחסי:
לכו לא הבנתי מדוע העניין מסובד. אני מציע שנשמע את נציג משרד

ה9ניס מר אברהם אמונה שמתעסק בנושא ו;מלאות לנבחרי רשויות מקומיות.

אס חבר הכנסת אלול היה חוזר לרשות המקומית, תור שלושה חודשים הוא

היה צריד להחזיר את הפיצויים, המענק שקיבל בצמוד לעליית משכורתו. לא

חשוב מתי הוא קיבל את המענק, אם לפני 10 שנים, 7 שנים או לפני שנה.

מסתכלים על המשכורת הקובעת של ראש רשות מקומית היום ומצמידים זאת

למשכורת הקובעת הנוכחית. דהיינו, את המשכורת הקובעת של היום צריד לחשב

מחדש את המענק במחירי משכורת של היום ולהחזיר זאת לרשות המקומית.

ההחלטה מאפשרת לאדם להחזיר כעבור כמה שנים את הזכויות שלו לכנסת.

חדלו של חחזרת פיצויים חרא שצריך להחזיר זאת בצמוד לעליית משכורתו.

המשכורת הקובעת של הכנסת וכבודו יקבע זאת. כלומר, אין מניעה להחזיר

זאת אם החלמת הכנסת מאפשרת זאת. אם זה חיה מקרה במסגרת רשות מקומית,

היועץ המשפטי של משרד ה3נים אולי היה מאשר זאת. אבל, בהחלטה כתוב



בפירוש שתוך שלושה חודשים צריך להחזיר את הפיצויים.

אצלינו כתוב תוך שנה.

תוך 4 חודשים מיום קבלת המענק.
אברהם אמונה:
מבחינת הרשות המקומית מזכרת-בתיה הכספים האלה הוצאו ממנה. כלומר,

הם נמצאים בידיים פרטיות של הבר הכנסת אלול. אין פה שום אחריות של

מזכרת-בתיה לגבי המענק. כלומר, אם ההחלטה...

כלומר, זה לא מתווה נטל על משרד הפנים. זה למעשה פרטי של חבר

הכנסת אלול. זו בעיה של הכנסת בלבד ולא שלכם.
שבח וייס:
מי אמר שזה מסובך? אולי הוא יסביר מדוע.

אני מסכם את דבריי: יש פה נושא של איזה משכורת קובעת הוא צריך

להחזיר וגם תיקון החלטה שלכם אם זה 4 חודשים או יותר.
היו"ר רפאל פנחסי:
תודה. מר צבי ענבר אנא הסבר מדוע העניין מסובך.
צבי ענבר:
ראשית, מה אומרת ההחלטה? החלטת הגמלאות מאפשרת תוך 4 חודשים לחבר

הכנסת להחליט. החלטות מהסוג הזה או קציבת זמן לקבלת החלטה על ידי

נושאי משרה שונים, ובכלל גם בשירות המדינה וכל מיני גופים שיש בהם

גמלאות, קוצבים זמן. זה גם אמור וקשור להיוון. היתה לנו רק לאתרונה

9רשה של חבר כנסת שקיבל היוון, ואחרי הזמן שבו הוא רשאי היה להגיד

שהוא חוזר בו, הוא רצה לחזור בו. מטרת קציבת הזמן הזו יש בה היסטוריה.

מאז שאני עוסק בנושאים האלה, השאלות האלה התעוררו מספר פעמים לגבי

חברי כנסת לשעבר משני הכיוונים. מה פירוש? הם קיבלו החלטה לצרף ורצו

לחזור בהם מההחלטה. מדוע? כי בזמן שקיבלו את ההחלטה הם חשבו שזה הדבר

הכדאי להם ביותר. עבר פרק זמן מעל מה שנקבע בחוק, ופתאום השתנו נסיבות

והם החליטו לחזור בהם. המחוקק קצב זמן. אני לא מדבר רק לגבי ההחלטה

הזו.המחוקק שם לעצמו גבול. הוא אמר לאותו אדם שעליו לקבל החלטה כשהוא



מתחיל בתפקיד ולא אחרי כמה שנים...
היו"ר רפאל פנחסי:
ואם הוא לא יודע שהוא צריך לקבל החלטה בהתחלה?

במקרה הדה הוא ידע כי הוא קיבל מכתב מפורש.

קיבלתי מכתב וקיבלתי גם יעוץ גרוע ממישהו.
היו"ר רפאל פנחסי:
אצלי זה הלד לאיבוד כי אף אהד לא הודיע לי. הייתי ראש רשות. אחרי

10 שנים השבתי שזה מצטבר אוטומטית. אמרו לי שלא הודעתי בשנה הראשונה,

והכסף הלך לאיבוד. לא קיבלתי פיצויים אד פנסיה, שום דבר. כל 17 השנים

שהייתי ברשות מקומית הלכו לאיבוד.
רפאל אלו:
אגי מסתכל כרגע דרך עיניים ציבוריות, נגרם נזק לכנסת?
צבי ענבר:
חבר הכנסת אלול קיבל מכתב בו היה כחוב מה יקרה אם יעשה כך או אם

יעשה כד והוא בחר ביודעין, בעיניים פקוחות בדרך בה הוא בחר. הוראות

מעיו אלה קיימות בדברי חקיקה שונים, כאשר כוונת המחוקק היתה שאדם,

יקבל את ההחלטה בתחילת כהונתו ולא אחרי כמה שנים שהוא מגיע למסקנה

שדרך אחרת כדאית יותר.

מכאן, מה עניו המורכבות? אני ביקשתי ולא הצלחנו להשיג להיום מה

עמדת האוצר הכללית לגבי הסוגייה. כי ההוזלטה שאתם מקבלים זאת לא החלטה

שהיא כמו במקרה של חברי הכנסת..
היו"ר רפאל פנחסי:
למה? יכולים לקבל החלטה ספציפית רק בענייו הזה,

צבי ענבר;

לא! זאת החלטה שאתם צריכים לפרסם אלתה ברשומות. איו פה החלטה. זו

החלטה חקיקתית. זו לא החלטה פרסונלית. החלטה לבטל את הסעיף ולהגיד

להחזיר מתי שהוא רוצה. אתם לא יכולים לקבל החלטות. גם אם זו תהיה

הוראת טעה...
היו"ר רפאל פנחסי:
זה גורף לגבי כולם? אי אפשר להחליט רק לגבי חבר הכנסת אלול?

אני רוצה לומר לכנו שגם כאשר החליטו לתת לאלמנתו של יצחק רביו

זכרונו לברכה רכב ושירותי משרד ל-3 שנים, לא קבעו שגברת לאה רביו

תקבל, אלא קבעו שאלמנת ראש ממשלה בנסיבות כאלה וכולי. זאת אומרת, קבעו

החלטה כללית, לא מקבלים בנושא כזה החלטות פרסונליות. כל החלטה היא

החלטה בעלת תוקף של חקיקה והיא מתפרסמת ברשומות. לכן, מכיוון שהנושא

הזה אינו עומר בפני עצמו אלא קשור ברברי חקיקה שונים. יש צורך גם

בשמיעת המומנה על הגמלאות באוצר,
היו"ר רפאל פנחסי:
אתם ביקשתם להזמין רק אוו נציג משרד הפנים. אם היית מבקש להזמין את

אותה גברת ממשרד האוצר היינו מזמינים גם אותה.
צבי ענבר:
מי שהסביר לי את כל הנושא היו מטעם הממונה על השכר באוצר מר יוסי

כהן. הממונה על השכר מר יוסי קוצ'יק ריבר איתי, אבל שלח אלי את סגנו

מר יוסי כהן. מר כהן הסביר לי את כל המאטריה הזאת והוא אמר שמבחינת

ההסדרים המינהלים באוצר, מן הראוי שבפני ועדת הכנסת תופיע הממונה על

הגמלאות באוצר הגברת יהודית טרנר. הו/ברת טרנר לא היתה פנוייה להיום

ואני חושב שאתם לא יכולים לקבל החלטה כזאת מבלי לשמוע גם אותה. זו

סוגייה אחת.

סוגייה שניה שאותה העלה מר אמונה היא לגבי ההחזר. כאן קיים סעיף

מפורט. כלומר, אני לא אומר שייגרם נזק לאוצר המדינה. אני פשוט לא ער

להשלכות לגבי דברי חקיקה שונים ולנקודות התקדמיות והענייניות. יש אולי

נקודה שאני לא חושב עליה. כי לגופו של עניין, יתכן מאוד שהמדינה בכלל

לא ניזוקה מהבקשה. מפני שאומר הסעיף: "חבר הכנסת לשעבר שבחר להחזיק

מענק לפי סעיף 6 שאותו מבקשים לתקן, יחזירו צמוד לשיעור העליה במשכורת

חברי הכנסת". כך שבכל זאת מדובר כאן בסכום של...

360 אלף שקל. אני מוכן להעביר אותו. הוא בידי.
היו"ר רפאל פנחסי:
הוא שם את כספי הפיצויים בקופה ושם זה צמוד.
צבי ענבר:
לכן, אסכם במשפט אחד ואדמר, שיתכן מאוד שהמיגבלה של 4 חודשים



איננה מוצדקת. אינני יודע. אבל הואיל וזה עניין עקרוני ששייך לכל

המיגזרים, הייתי רוצה שתשמעו גם מה אומר נציג האוצר.
היו"ר רפאל פנחסי:
האם יש אפשרות שנקבל החלטה היום? אם האוצר יערער נחזיר זאת לדיון

תוזר.
צבי ענבר:
לא1 אם אתה מקבל החלטה תצטרך לשלוח אותה מיד לפרסום ברשומות.
היו"ר רפאל פנחסי:
זה מותנה בשמיעת תגובת האוצר. אם האוצר ירצה לערער נעביר זאת

לדיון חוזר, לא ירצה לערער...
אברהם רמונה:
אם נגיד בתהילת הקדנציה הבאה בכנסת, חבר הכנסת אלול יפרוש לרשות

מקומית, יש אפשרות מבחינת חוק הרשויות המקומיות להחזיר את הפיצויים

לקופת מזכרת-בתיה אם הוא רוצה.
היו"ר רפאל פנחסי:
כלומר, צריד להגיד לאוצר שמבחינת הרשויות המקומיות אם הוא חוזר

היום לרשות הוא יכול להחזיר. חטוב לומר זאת. מענישים אותו בגלל שהוא

לא חוזר לרשות המקומית ונשאר חבר כנסת,
רפאל אלול:
מה שחשוב לי הוא שלא יגרם כל נזק.

צבי ענבר;

לכן אני אומר שמהבחינה העקרונית. צריד לאפשר לאוצר לומר את דברו.

מפני שכאן בעניין הזה אין לי כל עניין עקרוני לכאן או לכאן, אלא שיהיה

קו אחיד במדינה.
היו"ר רפאל פנחסי:
מטרתי היתה לנקות את השולחן מכל נושא הטכר לגמלאות. אבל אם אומר

כד היועץ המשפטי של הוועדה, וחבר הכנסת אלול מסכים שנדחה זאת לשבוע

הבא כשיהיה פה נציג האוצר, נדחה זאת לשבוע הבא,
צבי ענבר:
אני מציע שיזומנו נציג האוצר ונציג שירות המדינה,



אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 13:45)

קוד המקור של הנתונים