ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/02/1998

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 140

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. כ"ז בשבט התשנ"ה (23 בפברואר 1998). שעה 11:30

נכחו; הברי הוועדה;

רפאל פנחסי - היו"ר

רומן ברונפמן

שבח וייס

רחבעם זאבי

חגי מירום

ניסן סלומינסקי

מאיר שטרית

המוזמנים;

חבר-הבנסת שאול יהלום, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט

jברת-הכנסת סופה לנדבר

חבר-הכנסת משה שחל

חבר-הכנסת יורי שטרן

זאב גייזל - יועץ ראש-הממשלה

חנה קלר - יועצת משפטית, המשרד לבטחון פנים

אריח תוסייה כהן - יועץ משפטי של סיעת העבודה

עמרי כבירי - יועץ משפטי של סיעת העבודה

מוטי ענברי - דובר סיעת ישראל בעלייה

שירלי אברמי - מנהלת ועדת העבודה והרווחה

סגן מזכיר הכנסת דוד לב

סגנית מזכיר הכנסת שושנה כרם

יועץ משפטי; צבי ענבר

איילת יאיר - מתמחה

אלי שהרבני - מתמחה

מנהלת הוועדה; אתי בן-יוסף

קצרנית; תמר שפנייר

סדר היום;

א. פניית חבר-הכנסת משה שחל בהתאם להוראת סעיף 112(ג) לתקנון, בדבר הדיון

בהצעת חוק יסוד; הממשלה בוועדת החוקה חוק ומשפט.

ב. פניית חברי-הכנסת יורי שטרן וסופה לנדבר בעניין התנהגות המשטרה כלפיהם

בעת הביקור בתאו של צבי בן-ארי בכלא.

ג. פניית חבר-הכנסת יורי שטרן בדבר העברת הצעת חוק הליקבידטורים מצ'רנוביל

מוועדת העבודה והרווחה לוועדת העלייה והקליטה.

ד. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(הוראת-שעה) (תיקון), התשנ"ה-1998.

ה. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

פניית חבר-הכנסת משה שחל בהתאם להוראת סעיף 112(ג) לתקנון. בדבר הדיון

בהצעת חוק יסוד; הממשלה בוועדת החוקה חוק ומשפט

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בפתח דבריי אני רוצה לברך את חבר-הכנסת שאול

יהלום, שנבחר אתמול כמועמד המפד"ל לתפקיד שר התחבורה ואני מאחל לו הצלחה. אני

מקווה שהוא יפריט את אגד מה שיותר מהר, שלא ייבהל.

הסעיף הראשון בסדר היום: פניית חבר-הכנסת משה שחל בהתאם להוראת סעיף

112(ג) לתקנון, בדבר הדיון בהצעת חוק יסוד: הממשלה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אולי אין צורך שאני אקרא את המכתב. חבר-הכנסת שחל נמצא איתנו והוא יכול

להסביר. בבקשה, חבר-הכנסת שחל, תסביר את בקשתך. נמצא פה גם חבר-הכנסת יהלום

כיושב-ראש ועדת חוקה, נכון לרגע זה, והוא יתן לנו מענה.
משה שחל
ראשית רציתי, מטעמי נימוס, לברך את יושב-ראש ועדת החוקה על היבחרו כמועמד

לתפקיד שר התחבורה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אני מודה לך, למרות שבזמן האחרון החלטת אפילו לא לדבר אתי ולא להגיד לי

שלום.
משה שחל
אמת. אני מקיים הלכה למעשה את מה שאמר המלך ינאי לשלומציון במסכת סוטה:

"אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים כי אם מן הצבועים העושים מעשה זמרי

ומבקשים שכר כפנחס". אני לא שייך לצבועים. כאשר אני כועס ויש לי טענה, אני

מביע אותה בגילוי לב. אבל אני בכל זאת מברך, למרות שבהערה שלך אתה מזכיר לי את

הסיפור עם שני היהודים שרבו ביניהם ובאו לרב שיפסוק. הרב מפשר ביניהם ואומר

להם: תלחצו ידיים. הם לוחצים ידיים והאחד אומר לשני: אני מאחל לך מה שאתה מאחל

לי. פונה היהודי השני לרב ואומר: אתה רואה, הוא מתחיל עוד פעם... מה אתה מתחיל

עוד פעם? נבחרת, באתי לברך.
היו"ר רפאל פנחסי
עכשיו חבר-הכנסת שחל הראה שהוא מומחה גם בתלמוד.
משה שחל
אדוני היושב-ראש, הבוקר יש ידיעה בעיתון "הארץ" שסטיבן הוקינג המפורסם

והידוע יוצא בתיאוריה חדשה על הבריאה והוא קובע שהזמן הוא אין-סופי והיקום

ימשיך ויתפשט. אני חייב לומר שאצל חבר-הכנסת יהלום הקביעה הזאת הקדימה את

פרופ' הוקינג. הוא קבע שהזמן הוא אין-סופי וההוק יכול להמשיך להיות מוקפא

בוועדה.

אתחיל בכמה דברים שנוגעים לענייננו. הצעת החוק שאני העברתי נוגעת לחוק

יסוד: הממשלה והיא מציעה לחזור לשיטה הקודמת, לפני שעבר השינוי של הבחירה

הישירה של ראש-הממשלה, למעט שני תיקונים מזעריים שמראש הייתי מוכן על אהד מהם

אפילו לוותר כדי שהחוק יעבור. לעניין הזה יש חשיבות רבה בהמשך ההנמקות שאני

מביא לנושא- עצמו. כלומר, מראש אני בא וקובע שלא מדובר בחוק חדש שהכנסת לא

מודעת לו, שהיא לא יודעת את טיבו, אלא מדובר בחוק שהיה קיים בכנסת במשך למעלה

מ-46 שנים. הוא היה בתוקף, חיינו על פיו, פעלנו על פיו, אין בו חידוש. החוק

הועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט ברוב של 13 חברי-כנסת מול 2, לאחר דיון במליאת

הכנסת, לפני למעלה מ-11 חודשים. במסגרת הזאת נאלצתי לפנות ליושב-ראש הוועדה,

חבר-הכנטת יהלום, הן בעל פה והן במכתב. הדיון היחיד שהתקיים היה לאחר מכתב

שנשלח על-ידי עו"ד תוסייה כהן שביקשתי ממנו שייצג אותי בסוגיה הזאת במגמה

לפנות לבג"ץ אם יושב-ראש הוועדה לא יקבע מועד לדיון.

ואכן, ב-30 באוקטובר 97 היתה פנייה של עו"ד תוסייה כהן לדון בהצעת החוק

ונקבע מועד אחד לישיבה אחת ויחידה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בסוגייה הזאת,

דיון מכובד מאוד. השתתפו בו נציגים בעלי דעות שונות מהאקדמיה, מתחום המשפט,

כדי להתייחס לנושא עצמו. מאז כל ההפצרות לקיים דיונים נוספים לא הועילו.

במכתבים, בעל-פה, במשלחות שניסיתי לשלוח - אני אומר בגילוי לב, מאחר שהנושא

שבו מדובר הוא נושא מרכזי מבחינה ציבורית, אני ביקשתי מאלה שמצדדים בדעתי כי

צריך להחזיר את השיטה הקודמת של בחירת ראש-הממשלה לדבר עם חבר-הכנסת יהלום

ולהשפיע עליו בנקודה אחת בלבד: להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה

והכנסת תחליט אם יש רוב המצדד בשיטה הקיימת או המצדד בשיטה הקודמת. מדבריו של

מר משה ארנס, שהוא דיווח עליהם בעמותה לשינוי שיטת הבחירה של ראש-הממשלה שהוא

עומד בראשה, נאמר שבשיחה שלו עם חבר-הכנסת יהלום הוא קיבל תשובה ומענה שאין

בכוונת חבר-הכנסת יהלום להביא את החוק להמשיך דיון וחקיקה, הוא ינסה להקפיא

אותו - הוא השתמש אולי במילה יותר בוטה - ושהחוק לא יעבור.

במסגרת הזאת נאלצתי לעשות דבר שלא הרביתי לעשות אותו. בכל ימיי בכנסת פעם

אחת פניתי לבג"ץ המפורסם של יוסי שריד נגד מנחם סבידור, וזאת הפעם שאני בהחלט

מוכן לפנייה לבג"ץ על שימוש בלתי סביר בתקנון הכנסת כדי למנוע דיון בעניין

שלכאורה לדעתי חובה לדון בו. גם התשובה שהעביר חבר-הכנסת יהלום אליך מצביעה על

כמה דברים שאני חייב לחלוק עליהם. טענתו של חבר-הכנסת יהלום היתה כי על סדר

יומה של הוועדה יש נושאים דחופים, נושאים אחרים, נושאים מחייבים, והנה התקיים

דיון בהצעת החוק שלי ואין התחייבות לגמור את ההליך עצמו. אני חייב לומר כעובדה

שהיו הצעות חוק פרטיות שהועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט אחרי הצעת החוק שלי

והן נידונו, חלקן אף חגיע לכלל חקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כלומר הוועדה

סיימה את כל הטיפול בהליכי החקיקה שלהן.

יטען הטוען שהצעת החוק הזאת שאני הגשתי היא לא השובה. אני טוען בדיוק

ההיפך: אם יש נושא מרכזי מבחינה ציבורית בחיינו הפוליטיים, השאלה הזאת עומדת

על הפרק. בין אם אלה שטוענים כי צריך לההזיר את השיטה הקודמת צודקים או לא

צודקים, דבר אחד הם יכולים להגיד: הם מאמינים בה, הם חושבים אותה לחשובה מעבר

לשיקול פוליטי. בעמותה של פרופ' משה ארנס נמצאים, בין היתר, יצחק שמיר שהיה

ראש-הממשלה, פרופ' משה ארנס, השרים לשעבר חיים קורפו ומשה נסים, שמעון פרס,

פרופ' שלמה אבינרי - תמצאו שם אנשים כמעט מכל הקשת הפוליטית, שמאמינים בנושא

הזה. כלומר, גם הטענה ש"הנושא איננו בעל חשיבות ציבורית ולכן דחיתי את הדיון

בו" היא איננה נכונה.

בסיכום דבריי אני רוצה לומר דבר נוסף: העניין הזה שיושב-ראש ועדה הוא כל

יכול והוא יכול בשרירות לב לבוא להגיד "לשבט או לחסד, אני אחליט", לא מקובל

עליי לחלוטין. בכנסת מאז ומתמיד היה מה שנקרא נוהל לנהוג בהגינות ובסבירות.

באירוע הזה של החוק אני מצטער לומר שההתנהגות לא היתה במידת הסבירות כפי שנדרש

מיושב-ראש ועדה, גם אם יש לו דעה אישית נגד החוק ודעה אינטרסנטית שלא הסתיר

אותה חבר-הכנסת יהלום - שהחוק הזה שאני מציע הוא לא טוב למפד"ל. אז מה? אני

יכול לבוא ולהגיד במקרה כזה: הרבה דברים נעשים שהם לא טובים למפלגה כזאת או

אחרת. היעלה על הדעת ש-
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
מניין אדוני לוקח את המשפט האחרון, שזה לא טוב למפד"ל?

משה שחל;

מדבריך אליי ומדברים שאומר משה ארנס בפורום של קרוב לשבעה איש, בהנהלת

המועצה הציבורית שהוא עומד בראשה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת ההוקה. חוק ומשפט)
מה הוא אומר? כי אני לא אמרתי את זה.

משה שחל;

שאחד הנימוקים הוא שהחוק הזה שאני מציע עלול לפגוע במפלגות קטנות ועלול

לפגוע במפד"ל, באופן מפורש.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

אני מבין, במפלגות הקטנות.

היו"ר רפאל פנחסי;

המפד"ל כבר לא מפלגה קטנה.

שבח וייס;

נניח שאתה לא אמרת את זה, חבר-הכנסת יהלום. ברור שהמצב הקיים טוב למפד"ל

וטוב למרצ.

היו"ר רפאל פנחסי;

וטוב גם לש"ס.

משה שהל;

דווקא המבחן האמיתי של ממלא תפקיד - ויושב-ראש ועדה ממלא תפקיד ציבורי -

שצריך לנהוג בהגינות ובסבירות, הוא שבניגוד לדעתו הוא עושה דברים מפני שהצד

הציבורי, החובה לנהוג כך, מחייבים אותו. חבר-הכנסת יהלום, אתה עומד להתמנות

לשר, אלה השיקולים היום-יומיים. יושב פה השר לשעבר רפאל פנחסי ואני שיבחתי

אותו לא פעם; כאשר קיבלתי את המשרד שהוא כיהן בו, אני אומר לכם שבניגוד להשקפת

העולם שלו הוא פעל בתחומים רבים על בסיס אחד - של הגינות וסבירות כלפי אנשים

שונים. בעיניי הוא היה אחד משרי התקשורת הליברליים ביותר שהיו במדינה. אני

אומר את זה לא רק היום, אמרתי את זה גם מעל במת הכנסת.

על התהליך הזה בוועדת הכנסת אומר פרופ' רובינשטיין את הדברים הבאים;

"סמכותו של יושב-ראש הוועדה לקבוע את סדר-היום היא פרובלמטית, שכן כך מתאפשר

לו לעכב את המשך הטיפול בהוקים, שבהם אין הוא חפץ, בניגוד לעמדת הרוב בכנסת.

בסעיף 112 לתקנון נקבע, כי אם חלפו שישה חודשים מיום שהחלה הוועדה לעסוק בנושא

ולא נסתיים הדיון במסקנות או לא העבירה את הצעת החוק להכרעת הכנסת, ידווח על

כך יושב-ראש הוועדה ליושב-ראש הכנסת, והוא יעשה זאת מדי פעם, אם עברו שישה

חודשים נוספים. בתיקון מתשנ"א הוסמכה ועדת הכנסת להעביר את המשך הדיון בעניין

או בהצעת חוק לוועדה אחרת, אם הוועדה אליה הועבר העניין לא סיימה את דיוניה

בתוך פרק זמן שקצבה ועדת הכנסת לשם כך, לאחר שחלפו ששת החודשים האמורים".

כלומר, המחוקק היה מודע למצב הזה והוא בא ואמר; אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה לא

יכול להיות דיקטטור אצלך - לקבוע אס אני כן רוצה או לא רוצה. מה עוד, שאם באמת

מדובר ביושב-ראש ועדה שמייצג מיעוט, הוא לא יכול על-ידי זה שיש לו סמכות לבוא

ולהגיד; בניגוד לעמדת הרוב בכנסת, מכוח הסמכות שהוענקה לי - או לא הוענקה, כי

לא נאמר כלום בתקנון - אני יכול למנוע מהרוב להכריע בשאלות מרכזיות בחיים

שלנו.

נקודה אחרונה שאני רוצה להבהיר - מה תפקידה של ועדה בטיפול בהוק בקריאה

טרומית? זה לא תפקידה להיכנס לקרביים. אומר סעיף 138(ב) לתקנון: "הוועדה תכין

את הצעת הרווק לקריאה ראשונה לדיון בכנסת או תציע לכנסת להסירה מסדר היום". אין

לה מה להכריע אלא בשאלה הבאה: האם ההצעה ראויה או לא ראויה, קל וחומר לגבי

הצעה שהתוכן שלה איננו חדש. אם לקחתי הוק שהיה בספר החוקים עד לפני שלוש שנים

ועל פיו חיינו קרוב לארבעים וכמה שנים, הוועדה לא צריכה להכין; היא צריכה

לעשות רק דבר אחד - להעמיד אותו להצבעה ולהגיד אם יש מקום להעביר אותו לקריאה

ראשונה או להסיר אותו. זה ותו לא. אין שום תירוץ לבוא ולהגיד: יש דיונים

ארוכים, הצעת החוק היא חשובה, כפי שכתב יושב-ראש ועדת החוקה. ההצעה היא חשובה,

אין בה חידוש והכנסת לא צריכה להיכנס לסעיף אי ולסעיף בי. אני מוכן להתפשר

לגבי שני הסעיפים שיש בהם חידוש - אחד, אי אמון קונסטרוקטיבי והשני, שיטיל

הנשיא על יושב-ראש הסיעה הגדולה את המהלך הראשון של הרכבת הממשלה. את הסעיף של

יושב-ראש הסיעה הגדולה אני מוכן להוריד אם בעניין הזה במיוחד היתה התנגדות של

היושב-ראש.

מה שאני מבקש מוועדת הכנסת הוא הכרעה והחלטה מיידית. אני מבקש מראש שלא

יבואו ויגידו לי שיושב-ראש ועדת החוקה נבחר להיות שר ואז באותה חגיגה תמתינו

עוד פעם למהלך הבא. אני לא מוכן לזה, כי היו השהיות מכוונות. פעמיים אתה קבעת

דיונים כאן בוועדה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, ויושב-ראש ועדת החוקה לא רצה

לבוא. הדעה היא ברורה, הוא לא הולך לשנות את עמדתו או דעתו. אני מבקש הכרעה של

ועדת הכנסת - או שהוועדה תכריע שהיא מעבירה את החוק מוועדת החוקה לוועדת הכנסת

והדיון יהיה כאן, או שהיא קוצבת זמן ואומרת: אני רוצה תוך שבועיים ימים

שהוועדה תכריע בשאלה, כן או לא. תהיה הצבעה, אני מוכן לקבל את כללי המשחק.

יזמינו את חברי הוועדה, יצביעו, יהיו בעד להעביר לקריאה ראשונה, יהיו בעד;

יהיו נגד, יהיו נגד. זה הליך פרלמנטרי הגון, סביר ותקין. אני פשוט נפגעתי עד

עומק נשמתי, יש כללים כלשהם בין אופוזיציה לקואליציה, בין חברים ללא חברים.

מעבר לוויכוחים שישנם, יש צורך להתייחס בכבוד לצד השני כי הכיסא הוא זמני. זה

אני אומר לך היום, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, לקראת התמנותך לשר - פעם אתה

שר, מחר אתה לא שר. בחדר הזה יש שניים שחוו את החוויה הזאת, אני חוויתי אותה

ארבע פעמים, אני מאחל לך זמן לא יותר קצר. דברים משתנים, דבר אחד נשאר קבוע -

כללים שצריך לפעול על פיהם. לבוא ולהגיד: 'יש לי המנעול ביד, אני אמנע דיון

ציבורי שדרוש, שמעסיק את הציבור בנושא כזה', זה בעיניי שימוש לרעה בסמכות

ובתפקיד. ועדת הכנסת מתבקשת לעשות צדק כדי שאני לא אצטרך לחפש אותו במקום אחר.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. חבר-הכנסת שאול יהלום, יו"ר ועדת החוקה ושר התחבורה בקרוב,

בבקשה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אדוני היושב-ראש, אני קודם כל מברך אותך על קבלתך את הוועדה הזאת כי ושב-

ראש קבע בהסכמה פה אחד של חברי הוועדה. אני גם שמח ומודה לחבר-הכנסת שחל על

הברכות. אני אומר את זה לחיוב משום שפעם ראשונה אני שקלתי אם להגיש תלונה

לוועדת האתיקה האם זו התנהגות של חבר-כנסת, שחבר-הכנסת משה שחל לא ענה לי

אפילו לשלום, ממש לא דיבר אתי. שאלתי אותו: 'אתה אפילו לא עונה לי שלום?' והוא

אמר: 'לא, אני לא עונה לך שלום', וזהו. אמרתי: האם זאת התנהגות ראויה לחבר-

כנסת? ושקלתי להגיש תביעה לוועדת האתיקה. בסוף אמרתי: למה לי להגיש? לא רוצה

להגיד שלום, שלא יגיד. אבל אם הוא כאן מברך אותי, אני מעריך ומוקיר את הברכה

כפל כפליים.
יורי שטרן
התחיל תהליך השלום.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

אדוני היושב-ראש, כאן אנחנו באמת צריכים לדון קודם כל במבחן הסבירות ואחר

כך במבחן העובדות. מבחן הסבירות - חבר-הכנסת שחל מציע הצעת חוק שעם כל הכבוד

היא הצעת חוק יסוד. אפשר לנזוף ביושב-ראש ועדת החוקה, הוק ומשפט, אבל התקנון

עדיין קובע שבחוקי יסוד דנים אך ורק בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הדבר השני, מטבע

הדברים, כאשר מדובר בהצעת חוק יסוד, מדובר בחוק מאוד-מאוד רציני. אין כל ספק

שכאשר רוצים להכניס תיקון לחוק יסוד: הממשלה, מדובר על מהפכה.

שבח וייס;

מדובר על קונטרה רבולוציה.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

בדיוק, החזרת מצב לקדמותו, אבל זו עדיין מהפכה לעומת המצב הקיים. רק כדי

להבהיר; כשהחליטו על המהפכה הנוכחית (בחירה ישירה לראשות הממשלה), ועדת החוקה,

חוק ומשפט דנה על זה ב-44 ישיבות. כדי להחזיר את המצב לקדמותו, אי אפשר לעשות;

זאת בישיבה אחת אלא זה תהליך מאוד-מאוד ארוך ומייגע. זו הצעת חוק יסוד, צריך

61 חברים כדי לקבל אותה בקריאה ראשונה. זה תהליך ארוך ומייגע שיכול להתחלק בין

קריאה טרומית לראשונה, בין ראשונה לשנייה. זה תהליך ציבורי מאוד רחב.

חבר-הכנסת שהל מסתיר רק עובדה אחת מחברי הוועדה ועושה כאן דבר שלא יתכן -

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת שחל. לא זו בלבד שהיא הצעת.

חוק פרטית, אלא רק שלו. חבר-הכנסת שחל, בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריך

ה-28 באוקטובר 97 אומר שהוא מתפטר מהכנסת וגם קובע תאריך לכך; בין ה-17 ל-24

בנובמבר. אם חבר-הכנסת שחל מתפטר מהכנסת, ולמיטב ידיעתי הוא לא הודיע כל הודעה

אחרת שהוא איני מתכוון להתפטר, הרי שהצעת החוק הפרטית שלו בטלה ומבוטלת כעפרא

דארעא. אומר חבר-הכנסת שחל בוועדה החוקה, חוק ומשפט; אמת ונכון, פה ושם מובאים

דברים דחופים שהתקבלו אחרי ההצעה שלו, אבל הוועדה באמת עמוסה עד מעל ליכולת

קיבולה - גם על-ידי הצעות חיק ממשלתיות חשובות, גם על-ידי הצעית חיק פרטיות.

זה כאילו אימר חבר-הכנסת שחל; 'הצעת החיק שלי היא קיקיונית, הרי אני עומד

להתפטר. תדונו אתם, בשביל היוקרה שלי, בעשרות ישיבות כאשר בסוף אני אתפטר

והצעת החוק תבוטל, ובלבד שאני אבוא על סיפוקי', עם כל הכבוד, ראויה דרישתו של

חבר-הכנסת שחל לרדת מסדר-היום.

אני באמת נעניתי לו כאשר הוא אמר לי; 'לפני ההתפטרות אני רוצה לעשות

ישיבה חגיגית ולהזמין את משה ארנס ואת יצחק שמיר ואת כל העמותה לשינוי שיטת

הבחירה'. אני, מטעמי הוקרה לפעילותו הקביעה בוועדת החוקה - מדובר בחבר-כנסת

מכובד שבאמת היה שר כמה פעמים וחבר-כנסת פעיל בוועדה, חבר-כנסת שכולנו מוקירים

אותו או פחות מוקירים אבל אי אפשר לזלזל ביכולתו - הייתי מוכן להקדיש דיון

מאוד רציני להצעתו, ואכן הקדשתי לכך דיון ראשון. אבל מכאן ועד שחבר-כנסת

שמחזיק בחרב ההתפטרות יבוא יום-יום לדרוש חוק שיבוטל ברגע שהוא יתפטר יעוד

להטריד את ועדת הכנסת בעניין הזה, אני הושב שהדברים באמת עוברים את כל גבול

ההיגיון אפילי של חבר-הכנסת שהל, על אחת כמה יכמה של חברי הוועדה שיושבים כאן.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני חישב שבקשתי של חבר-הכנסת שחל ראייה להידהית מכל

יכל.

עכשיו אני ריצה להעיר שתי הערית. הערה ראשונה, אני חושב שעם כל הכבוד לשר

לשעבר משה ארנס - שלא הייתי מזכיר אותו אם הוא לא היה מוזכר על-ידי משה שחל -

הוא עשה כאן מעשה מאוד לא נכון ומאוד לא צודק. אני לא ידעתי שהיוזמה לשיחה שלו

אתי היא יוזמה של חבר-הכנסת שהל, אבל בכל אופן היתה שיחה וכדי שלא יהיה מצב

שדומה לניגוד אינטרסים אמרתי למשה ארנס: 'אני בא אתך לדיון ענייני אבל תדע

שאני קצת נוגע בעניין בגלל שהצעת החוק עלולה לפגוע במפלגות הקטנות'. אמנם מר

שחל היין מוכן להוריד סעיף, אבל צריכים להבין שהצעת החוק המקורית שלו היא לא

החזרת המצב לקדמותו אלא היא תהרוס את כל המפלגות הקטנות בגלל שהוא אומר: המצב

לא יישאר כפי שהיה, שהנשיא מקיים התייעצויות על מי להטיל את הרכבת הממשלה ואז

יש איזה פתה, אלא הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה. זה אומר

שהמפלגות הקטנות יהוסלו מיד כי כל אחד יבוא ויגיד: 'אני מצביע למפלגה גדולה'.

חבר-הכנסת שחל אפילו לא נותן את שיקול הדעת לנשיא אלא קובע: הנשיא מטיל את

הרכבת הממשלה על המפלגה שתקבל הכי הרבה קולות. איזה אדם יצביע למפלגה קטנה?

הוא הרי רוצה לקבוע על מי יטילו את הרכבת הממשלה.

צריך להבין שכל מגמתו של חבר-הכנסת שחל היא ליצור חוק שיחסל את כל

המפלגות הקטנות. אחר כך הוא אומר שהוא מוכן לבוא לקראתי - אינני יודע מה היה

קורה בהמשך - ואת הסעיף הזה להשעות. אמרתי למשה ארנס: אני בא אליך כנציג

מפלגה, הרי לא קיבלתי את ראשות הוועדה בירושה מאבא שלי אלא בגלל שאני נציג

מפלגה, ואני עוסק בחוק שהרוח שלו לפחות היא חיסול או הקטנה של המפלגות הקטנות.

אני מודיע מראש שאולי להתנגדות שלי יש נגיעה בעניין, אבל מזה לבוא ולהציג פה

שכל המטרה שלי היא כזאת - זה הרי דבר שלא יתכן בשיחה בין אנשי ציבור, ואני

באמת מתפלא על העניין שהובא לכאן. תודה.
שבח וייס
חבר-הכנסת יהלום, מהי הצעתך מול ההצעה של חבר-הכנסת שחל שמבקש שוועדת

הכנסת תיתן לוועדת החוקה זמן קצוב - שבועיים או חודש?
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
קודם כל, אני אומר שלוועדת החוקה אין זמן והיא לא יכולה לדון בעניין.
שבח וייס
מתי אתה מתכוון לדון בזה?
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
קודם כל, חבר-הכנסת שחל צריך להגיד האם הוא מתכוון להישאר שנה בכנסת. הרי

הדיונים יימשכו לפחות שנה, יהיו עשרות ישיבות. הוא צריך לומר: 'אני מודיע לכם

שבמשך השנה-
היו"ר רפאל פנחסי
בינתיים הוא נענה לפניית עשרות חברי-כנסת שביקשו ממנו להישאר.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט)
גם אני התמתי על הבקשה הזו. הוא צריך להגיד: 'אני מודיע לכם שבמשך השנה

הקרובה אני לא עוזב את הכנסתי. אז יש בסיס לדיון, ואחר כך נדון. כל עוד הוא לא

מודיע את זה, דינה של בקשתו להידחות מיד. האם נבזבז את הזמן של ועדת חוקה על

הצעת חוק שתתבטל בעוד כמה חודשים?
היו"ר רפאל פנחסי
תודה, חבר-הכנסת וייס, נרשמת לרשות הדיבור.
שבח וייס
יש בדיון הזה הרמת מסך כפי שהיה פעם בפסק דין עקרוני סלומון נגד סלומון.

אני לא הגעתי עדיין למסקנה שחוק הבחירה הישירה הוא חוק רע, לדעתי הדבר הכי קשה

שקרה בשל חוק הבחירה הישירה זאת העובדה ששמעון פרס לא נבחר אבל זה עדיין לא

מביא אותי -לדעה שהחוק גרוע כל כך. אני יודע שאצלנו במפלגה יש תהליך מעניין של

נטישת החוק מצד כל אלה שהצביעו בעדו, אני מניח שזה תהליך אינטלקטואלי בחלקו,

אני מעריך שרובו רגשי. משה שחל באופן עקבי התנגד לחוק הזה. כלומר, לדיון הזה

הוא בא מתוך קונסיסטנטיות מוחלטת. הוא גם ניסה במפלגתו למנוע את העניין הזה

בתקופה שזה לא היה פשוט; היה קרב ע0 יצחק רבין, אמנם לא בתקופה שהוא היה ראש-

ממשלה אבל בכל זאת יצחק רבין ז"ל היה אדם בעל מעמד. ההתנגדות לחוק היא "בייבי"

של חבר-הכנסת שחל באופן כמעט בלעדי. אמנם גם של פרופ' שמעון שטרית בזמנו, אבל

משה שחל הוביל את זה בעקביות רבה. יש פה צד אחד שמבחינה ציבורית זאת הדרך שלו.

אני גם רוצה לומר לכם - וחשוב שזה יירשם פה כי זה באמת דיון בסוגייה

רצינית - שאצלנו במפלגה עוד לא החליטו בעניין. עד כמה שאני יכול לנחש, לא

תיפול החלטה על ביטול של שיטת הבחירה הישירה, ואם היא תיפול זה לא יהיה הישג

נוסף של אהוד ברק שנבחר על מנת שבשיטה הזאת יוכל לנצח, לדעתי רק בשיטה הזאת

הוא יוכל לנצח אבל לא משנה. העמדה שאני מביע כאן - מצדי שהחוק יישאר עם כמה

תיקונים. נכון שהוא מביא יתרון עצום למפד"ל ולמרצ, למפלגות האחרות לאו דווקא;

אני לא יודע למי הוא יביא יתרון בבהירות הבאות. המפד"ל ומרצ הן שתי תנועות

שגדלו נטו על החוק הזה. ש"ס היתה ממילא גדלה, המפלגות הערביות היו ממילא

גדלות, עולי רוסיה ממילא גדלים. כלומר, הסקטורים היו גדלים כי זאת מגמה חברתית

שהיא בעצם אכזבה מהמפלגות בלי שום קשר לחוק, אולי בשוליים. אבל שתי מפלגות

אידיאולוגיות כאלה - המפד"ל, מרצ - שהן קצת מעבר לסקטורים, הן נהנו מהחוק הזה

הנאה גדולה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל מרצ ירדה.
שבח וייס
מרצ ירדה מ-12 ל-9 אבל היא עלתה מ-5 אפשריים ל-9. בגלל כל הדברים האלה

אני מציע לנטרל את הדיון הזה לגמרי מהפוליטיקה. הנה אתם רואים שעמדתי היא לא

כמו עמדתו של משה שחל, ואני רוצה להגן על זכותו לגרום לכך שהחוק יידון. נוסף

לכך, כרגע משה שחל לא מתפטר מהכנסת, נקודה. אני מבין שהנושא הזה ירד מסדר-

היום. אם ציפית לתשובה ממנו בעניין הזה, חבר-הכנסת יהלום, היא ישנה. אתה לא

יכול לסחוט ממנו כאן הצהרה נוספת כי כל חבר-כנסת בכל רגע יכול להודיע שהוא

רוצה להתפטר. דרך אגב, גם כשהוא מודיע ואחר כך מסיבה זו או אחרת הוא חוזר בו,

זה לא אומר שום דבר אלא במישור הרכילותי. חבר-כנסת הוא חבר-כנסת כל הזמן. גם

אם הוא מודיע שהוא מתכוון להתפטר, אני לא חושב שאפשר להפסיק תהליך. נניח שאתה

יכול, לא מסיבות של רצון להטעות אלא מסיבות טכניות, להמתין קצת אפילו בהידברות

איתו - זה בסדר, אבל זה לא מתחייב על פי שום תקנון. חבר-כנסת הוא חבר-כנטת היא

חבר-כנסת. עד מתי? עד שהוא איננו חבר-כנסת. לכן אני יוצא מתוך הנחה שחבר-הכנסת

שחל לא מתפטר. נקודה.
היו"ר רפאל פנחסי
הוא נענה לבקשת חברים רבים שפנו אליו.

שבח וייס;

אז העניין של התפטרות חבר-הכנסת שחל נופל. גם אם הוא היה נכון, הוא נופל.

עכשיו בא העניין הנוסף של רצינות החוק והזמן שצריך להקדיש לו. זה נכון.

זאת אומרת, גם תהליך הביטול הוא תהליך כי הוא כרוך בבדיקה יסודית של נסיבות

הביטול והוא לא בהכרח חייב להיות יותר קצר מתהליך החקיקה כי אנחנו עוסקים פה

באושיות המשטר ובחילוקי דעות כבדים. אגב, בתוך מפלגתי הם הכי כבדים. אני הייתי

כבר פעם בישיבה כזאת ואני ארצה לבוא לא לשלוש דקות, אני ארצה לבוא דווקא

כפרופסור למדע המדינה, שתעניקו לי את הזכות הזאת בלי לקבל תשלום בתור מי שקצת

עסק בפוליטיקה הישראלית; הייתי רוצה לבוא לשעה או שעה וחצי כדי לנמק מדוע רוב

המיתולוגיות על כך שנתניהו נבחר בגלל החוק או שכל הצרות שיש לנו עם חלוקת

האנטיביוטיקה היא בגלל החוק, הן לא נכונות. אני רוצה לנסות להוכיח שאלו דברי

י!בל וקשקוש, לא קשור לחוק בכלל אלא לנפשות הפועלות. אבל צריך לתת הזדמנות

לחבר-הכנסת משה שחל. אני לא אומר שצריך לשתק את ועדת החוקה. נניח שאתה יודע

שיש לך צורך בעשר ישיבות, אתה עושה פריסה של ע;שר ישיבות על ארבעה חודשים. זה

סביר, ואז כבר לא בודקים אם זה סביר מאוד או סביר.
היו"ר רפאל פנחסי
גם בקריאה טרומית צריך עשר ישיבות? הרי כפי שחבר-הכנסת שחל הציג את

העניין, בקריאה טרומית צריך רק להחליט אם כן או לא. הדיון לעומק מתחיל אחרי

קריאה ראשונה.

שבח וייס;

אדוני היושב-ראש, בזה בדיוק אני רוצה לסיים, אני חושב שזאת הנקודה המכרעת

אז אני שומר אותה לסוף.

שתי התוספות שמשה שחל מציע הן "יענע" תוספות. אלו שני חוקים, שתי דרמות

חדשות. כי לאי-אמון קונסטרוקטיבי, כמו שיש במערב גרמניה, יש משמעות אדירה.

בעצם אין אי-אמון אלא כשיש לך ממשלה חליפית. אגפ, אני לא בטוח שאני לא בעד זה,

אבל זה סיפור שעליו נכתבו עשרות ספרים. הספרים שנכתבו על המשטר של גרמניה

המערבית ומידת הצלחתו אחרי הוויימריזם וההיטלריזם חם סביב הסעיף הזה. זה ראוי

להיות חוק נפרד, מעניין מאוד דרך אגב.

לנושא של הטלת התפקיד של הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה, אני אתנגד

באופן הכי נחרץ גם במפלגתי. אני כבר לא מדבר על הטריקים שאפשר לעשות: להקים

סיעה ואחר כך להתפרק. אני אומר שזו לוטריה, זו הגרלה. בחירה ישירה של ראש-

ממשלה זו בכלל לא הגרלה; גם אם מישהו נבחר בהפרש של 20 אלף קולות זה באמת משקף

את רצון הציבור. אבל להטיל את הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה, זה בכלל לא

משקף את רצון הציבור. לכן אני אומר ששני התיקונים של חבר-הכנסת שחל הם שני

דברים גדולים מאוד.

אני חוזר לעניין הזמן. הצעתו של שחל היתה צריכה להידון בוועדה החוקה, חוק

ומשפט במשך 15-10 ישיבות. היא היתה צריכה להידון. אם לא מספיקים לכך ארבעה

חודשים כפי שהצעתי - הרי ההצעה הזאת נמצאת בוועדה כבר 11 חודשים אז אפשר היה

לפרוס את הישיבות על פני זמן ארוך יותר. אבל ההצעה עוד לא התחילה להידון.
היו"ר רפאל פנחסי
היא התחילה, בישיבה אחת.
שבח וייס
אני הייתי בישיבה הזאת והיא עוד לא התחילה להידון, חברים יקרים. אשר על

כן אני חוזר לתפקיד של ועדה בקריאה טרומית. יש לוועדה תפקיד, פה אני לא מקבל

את גישתו של משה שחל. הרי כל המנגנון של הקריאה הטרומית, של הצעות חוק פרטיות

של חברי-כנסת, מובנה לתוך שיטתנו הפרלמנטרית שביקשה - לצד שפע הסמכויות

והזכויות לחבר-הכנסת הבודד - להגביל מצב של אנרכיה חקיקתית, שקיימת בכנסת מאז

פריחת הצעות החוק הפרטיות. דרך אגב, אני אשם בכך כי אני התחלתי למדוד כמה

הצעות פרטיות יש, עוד עם חברי בריכטה לפני עשרים שנה. כשאתה מתחיל למדוד משהו

אתה עושה נזקים, כי אז לפי המדידה החבריה מתחילים להתחרות מי הגיש יותר הצעות

חוק פרטיות. חבר-הכנסת שחל, כשהיה שר, גם לא אהב שהציעו לו כל פעם הצעת חוק

פרטית, ובצדק. אבל הצעת החוק הפרטית שלפנינו כן צריכה להידון ועוד איך. מכל מה

שקרה עד כה אני מסיק שיש כאן בהחלט כוונה מצד חבר-הכנסת שאול יהלום, שר

התחבורה הבא. לפי דעתי הוא התחיל כאן את תפקידו כשר התחבורה. במקום לאפשר

תנועה במהירות של מאה קילומטר לשעה בכביש חיפה תל אביב כדי שזה יהיה זהה

למהירות בין תל אביב לירושלים, כפי שהוא הבטיח לי, הוא כאן הפעיל את כל

הטכניקות האפשריות להאטה.
חגי מירום
הוא הכניס את זה לדרך ללא מוצא.

שבח וייס;

צריך לאפשר לחבר-הכנסת משה שחל את המשך החקיקה. לא יתכן שוועדה עד כדי כך

תשבש את רצון הכנסת באותה הצבעה במליאה. 2 נגד 13, זה לא אומר כלום; אם היו

יותר חברים במליאה אולי היה יוצא 30 נגד 13, אבל בשבילנו זה רצון הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל אתה יודע שבקריאה ראשונה צריך 61 חברים.

שבח וייס;

אני יודע, אבל זו קריאה טרומית. בשבילנו זה המפתח, אין עוררים עליו -

2 נגד 13 זה פי 6. אין מה לעשות, זהו המפתח. חבר-הכנסת שאול יהלום היה יכול

להגיד; 'אני עוד מעט לא יושב-ראש ועדה, תניחו לי', אבל הוא הוגן.
היו"ר רפאל פנחסי
הוא באמת הוגן ואני מעריך את זה שהוא בא לכאן. הייתי בטוח שהוא יגיד:

'נבחרתי לשר, אני לא באי.

שבח וייס;

אני מציע שהוא יסיים את זה בכבוד לרגל המעבר לאקזקוטיבה. אני מציע שאנחנו

נקבע כאן לא שבועיים, אבל אנחנו כבר לקראת הפגרה, יש לנו חודש וחצי עד הפגרה.

אני מציע עד סוף הפגרה לסיים את העניין לקריאה ראשונה. ואז או לבוא ולומר:

הרוב בוועדה נגד ואנחנו נמשיך את התהליך הפרלמנטרי כמו שהוא, או להתחיל את

הדיון בקריאה ראשונה. כמובן שאני לא רוצה להציע הצעה שונה מהצעתו של משה שחל

כאן בוועדה. לכן אני אצביע בסוף על ההצעה שלו.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.

חגי מירום;

קודם כל, אני בהחלט מצטרף לברכות לחבר-הכנסת שאול יהלום שהולך לממשלה. זו

פיסגת השאיפות של חברי-כנסת ולכן זה יפה מאוד, אני מאחל לך כל הצלחה, אני גם

בטוח שאתה תצליח.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
תודה.
צבי ענבר
איך תצביעו במליאה על המינוי?

חגי מירום;

לא נצביע נגד. אנחנו נוהגים להצביע אי-אמון לראש הממשלה אבל לא לשרי

הממשלה. אני רוצה להגיד כאן שבדרך כלל מקובל עליי שחבר-הכנסת שאול יהלום ניהל

את ועדת החוקה בהגינות רבה ונטה לראות איך אפשר לסייע בידי חקיקה ולא איך אפשר

לקפד אותה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
תודי; רבה.
חגי מירום
אבל אני רוצה להגיד שבעניין הזה אי; לי ספק שחבר-הכנסת שאול יהלום טועה

בשני הארגומנטים המרכזיים שלו. ראשית, זה פשוט לא מעניינו של אף אחד האם חבר-

כנסת עומד לסיים או לא עומד לסיים את תפקידו בכנסת.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
גם אם הוא מצהיר על כך באופן רשמי?
חגי מירום
גם אם הוא מצהיר על כך באופן רשמי. עובדה היא שחבר-הכנסת משה שחל, גם

כאשר חלף ה-17 בחודש נובמבר, נשאר כאן.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
זאת בעיר; של אמינות.
חגי מירום
מי אנחנו בכלל שנשפוט את אמינותו של חבר-כנסת?
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אדם מצהיר, נותן תאריך. זה מוגזם.
חגי מירום
השאלה של המשך או אי המשך כהונה היא שאלה אישית, אדם מחליט בה בעצמו. יש

שינויי נסיבות וזה לא בהכרח עומד על שאלת אמינות. לעיתים עניינם של אחרים בכלל

מכריע כדי שהוא יישאר בכל זאת, כי הוא מחובר למישהו חיבור אישי וההוא בא אליו

ואומר לו "אל תעזבני"; כי פתאום התגלתה איזו בעיה פרלמנטרית שיש לו עניין

להכריע בה ולהיות שותף עדיין. אולי אפילו נסיבותיו האישיות של מי שתיכנן לצאת

משתנות לרגע והוא מחליט להמשיך ולשאת בתפקיד הפרלמנטרי.
היו"ר רפאל פנחסי
או שהוא נענה לבקשתם של חברים.
חגי מירום
האיש נבחר, זה הדבר, וכל אימת שהוא פה הוא נבחר ואנחנו איננו צריכים לשים

את עצמנו בשאלה מתי הוא מסיים ומתי הוא מתחיל, ואפילו לא בשאלה שקשורה להצהרות

שהוא הצהיר. אני אומר את זה כאן מפני שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו כאן הוא

שראשי ועדות יתפסו חברי-כנסת על מילה שלהם בהקשרים ציבוריים כאלה ואחרים על

מנת לעשות בזח קרדום לחפור בו בשאלה של כן להניע מהלכים שלהם או לא. אני יכול

להעלות על דעתי הצהרות אחרות שיכולות להיות פה, למשל שחבר-כנסת מודיע שהוא

מצדד בחוק הבחירה הישירה של ראש-הממשלה. אני, למשל, צידדתי בחוק הבחירה הישירה

והיום אני אינני מצדד יותר בחוק הבחירה הישירה של ראש-הממשלה ואני מאוד תומך

בגישה העקרונית שחבר-הכנסת שחל מוביל על אחד מתיקוניה. דווקא להבדיל משבח וייס

וגם משאול יהלום, אני כן מצדד בכך שראש-הממשלה יהיה ראש הסיעה הגדולה ביותר

בכנסת. אבל נעזוב את זה, זה לא נקי מבעיות, כל המירקם הקונסטיטוציוני שלנו

מאוד בעייתי. אני לא רוצה להיכנס למהות, אני אומר כאן שעצם הפעלת השיקול של

סיום תפקידו של חבר-הכנסת הוא לא רלוונטי. אם הייתי מגיש עכשיו הצעת חוק

שעניינה ביטול חוק הבחירה הישירה, יכול היה מישהו לבוא ולהגיד: אין פה אמינות,

הרי אתה הצבעת בעד החוק הזה. נביא אחד לשני כאן הצבעות שלנו מן העבר ואם מישהו

שינה את דעתו, נטען לאי-אמינות שלו. זה לא לגיטימי. חבר-הכנסת שאול יהלום, זה

לא לגיטימי שתפעיל שיקול דעת כזה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר-הכנסת מירום, מישהו שאל פה בקריאת ביניים: האם אתה תומך בהטלת הרכבת

הממשלה על הסיעה הגדולה גם אם היא תהיה ש"ס?
חגי מירום
אני דמוקרט ממדרגה ראשונה ואני מקבל כל הכרעה דמוקרטית.

הטענה השנייה היא עוד יותר חמורה. אם הבנתי נכון את מה שאמרת כאן, חבר-

הכנסת יהלום, אתה באת ואמרת: 'הרי עצם הצעת החוק באה לכלותנו, קרי את המפד"ל

וכן הלאה, לכן מה פתאום שאני אתרום את תרומתי לקידומה?'.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אתה לא שמעת את הטיעונים שלי, אתה סתם שם בפי דברים.
חגי מירום
למה עשית שימוש בטענה הזו? שהרי מדובר כאן בהצעת חוק שאם היא תתקבל,

המפלגות הקטנות ייעלמו.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אתה איחרת. לכן, ברשות היושב-ראש, אני אחזור על שני הטיעונים כדי להבהיר.

לא טענתי לבעיה של חוסר אמינות בנושא הזה. קודם כל, אני טענתי שמאחר שהעומס על

ועדת חוקח הוא עומס בלתי נסבל וגדול מאוד, הרי שאין טעם לקחת הצעת חוק שעתידה

להיבטל משום שהיא הצעת חוק פרטית של חבר-כנסת אחד. נדון, כפי שאומר חבר-הכנסת

שבח וייס, 15-10 ישיבות, וחבה-הכנסת שחל מצהיר: 'אני עומד להתפטר'.
חגי מירום
אנחנו לא יודעים אם היא עשויה להיבטל או לא. יכול להיות שחבר-הכנסת שחל

יגלה בה עניין רב כל כך שהוא ילך איתה עד סוף הקדנציה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
יכול להיות. אני מבהיר את הטענה הראשונה. מאחר שהוא מצהיר לפרוטוקול שהוא

עומד להתפטר ואז היא תתבטל, אני אומר שאני לא אשקיע בוועדת החוקה 10 ישיבות

במקום בחוקים שיתקבלו באופן בטוח. ברי ושמא - ברי עדיף.

הדבר השני לא שייך בכלל לעמדת מפלגתי, אלא חבר-הכנסת שחל אמר שבשיחה עם

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ⹨쨮唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ⹨쨮娀脈̝jᘀ獨唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ獨娀脈̝jᘀ센唀Ĉ࡚涁Hאיש ציבור אחר אני באתי ואמרתי שאני מתנגד לחוק כי זה יפגע במפלגתי. זה גילוי

נאות. באותה שיחה עם איש ציבור - שנערכה לא בכנסת אלא במשרדו - אמרתי לו:

'אנחנו דנים עניינית ואתה רוצה לשכנע אותי. תדע לך שהצעת החוק דינה לחסל את

מפלגתי, ולכן אני אולי נוגע בעניין ויתכן שאני מתנגד להצעת החוק הזאת מראש כי

היא עתידה לחסל את מפלגתי'. אותו אדם הלך לשחל ואמר לו: 'שאול יהלום מתנגד

בגלל זהי. אני אומר שלא ראוי היה לספר זאת אחרי שאני דיברתי בגילוי לב. יכולתי

לדבר כמו שבח וייס שהוא במפלגה גדולה ויש לו נימוקים ענייניים. יכולתי לבנות

לאותו איש ציבור את כל הנימוקים של שבח וייס. לפני שבניתי אותם אמרתי: תדע

שאולי אני נוגע בעניין. אם הוא לוקח את הגילוי הנאות ועושה מזה דבר מרכזי

והולך לשחל, ושחל מביא את זח לוועדת הכנסת, זה לא ראוי.
משה שחל
אדוני היושב-ראש, בהקשר הזה אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. מדובר

בפרופ' משה ארנס והוא לא בא כאדם פרטי או לשיחה בארבע עיניים אלא מטעם התנועה

לתיקון החוק. הדבר השני, הדברים נאמרו לא לי אלא לפורום של הנהלת העמותה שעומד

בראשה משה ארנס. הדבר השלישי, כשהוא אמר את הדברים האלה הוא לא סייג אותם

כשיחה פרטית או אישית, הם חלק מן הבג"ץ. השיחה בינך לבינו היא חלק מהבג"ץ

עצמו, ואני גם פניתי למשה ארנס באפשרות שהוא יתן תצהיר בנושא הזה. זה לא היה

עניין פרטי שמישהו בא ואמר למישהו אחר: אני--
היו"ר רפאל פנחסי
כבר פנית לבג"ץ?
משה שחל
הבג"ץ מוכן.
היו"ר רפאל פנחסי
אמרת שזה חלק מהבג"ץ אז הבנתי שכבר הגשת עתירה לבג"ץ. אם כך, מה אני יושב

פה ומאבד זמן? אם כבר הגשת בג"ץ, חבל שנשב.
משה שחל
לא, עוד לא הגשתי.
היו"ר רפאל פנחסי
היתה חשובה לי ההבהרה הזאת.
חגי מירום
הואיל וגם הפרוטוקול של הישיבה היום הוא חלק מהבג"ץ, ואין לי ספק שכבוד

השופטים העליונים יקראו כל מילה שאנחנו אומרים כאן בתשומת לב, אני רוצה להעיר:

האכסניה היחידה לדיון בחוקי יסוד היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. בעניין הזה אני

מסכים במאה אחוז עם דבריו של חבר-הכנסת יהלום. אבל גם חבר-הכנסת שחל סבור כך.

הוא לא בא ואמר שהוועדה לא ראויה לדון בזה, בצר לו ובהעדר דיון בסוגייה הזו

הוא ביקש שוועדה אלטרנטיבית תדון בו. לא שזו עדיפות ראשונה שלו, חבר-הכנסת שחל

אומר (כך אני מבין אותו): תבוא הצעת החוק בפני ועדת החוקה חוק ומשפט; תתקבל שם

- תתקבל, לא תתקבל - תעלה הוועדה למליאת הכנסת ותנסה להסביר מדוע היא לא רוצה

להמשיך בחקיקה, והמליאה תחליט מה שתחליט. מכל האמור לעיל אני חושב שמה שוועדת

הכנסת נדרשת לעשות הוא לפנות לוועדת החוקה ולבקש להעלות על סדר-היום בהקדם

האפשרי את הצעת החוק של משה שחל להכנה לקריאה ראשונה. לא קבועות מסמרות בשאלה

איך מכינים הצעת חוק לקריאה ראשונה. יש המקילים ואומרים שבין קריאה טרומית

לקריאה ראשונה אין צורך לעשות עבודה רבה מדי, ואפשר להעביר את העניין כמעט

בנוסחו אלא אם כן נפלו פגמים; ויש כאלה הגורסים שמדובר בעניין רציני שצריך

לדון בו החל מהקריאה הטרומית. אני לא הייתי ממהר לפסוק מי צודק יותר ומי צודק

פחות.
שלמה שוהם
מכיוון שמדובר בחוק יסוד, צריך לדון החל מהקריאה הטרומית.
שבח וייס
בחוק יסוד השלב הטרומי הוא קריטי.

חגי מירום;

כבוד השופט שוהם, אני מסכים אתך שהצעת חוק יסוד, אם היא לא בעלת אופי

טכני אלא יש בה עניין מהותי וכבד, יש לדון בה בצורה רצינית בוועדה החל מהקריאה

הטרומית. אבל יש דיון ויש דיון, יש רצון להמשיך ולהעביר את זה ויש רצון לעכב

את זה ואין ממש דיון.

שבח וייס;

לא היה דיון בכלל, הוא עשה תצוגת אופנה אחת וזהו.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

אני מודה שלא היה דיון.

שבח וייס;

כנראה שלא היה דיון של ממש בהצעת החוק הזו מתוך מגמה להמשיך ולהכריע

בוועדה.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

אפילו לא התחיל בן-בנו של דיון.

חגי מירום;

אני מציע שפשוט נחליט כאן שאנחנו פונים ליושב-ראש ועדת החוקה להעלות את

העניין בהקדם על סדר-היום.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

רק רציתי להבהיר דבר ששכחתי לומר, ואדוני היושב-ראש אני מבקש לאשר - לא

חשבתי שהפרוטוקול יבוא לבית המשפט. לגבי שתי הישיבות שנקבעו בוועדת הכנסת

בעניין הזה - לא שלא הייתי מוכן לבוא, הייתי מאוד מעוניין לבוא אלא ששתי

הישיבות נקבעו בזמן שהיו ישיבות של ועדת החוקה שאני צריך לנהל או ביום שבכלל

לא הייתי בכנסת, אינני זוכר. לכן ביקשתי שהישיבה תתואם אתי. ברגע שהיא תואמה,

באתי. זה לא היה עניין של חוסר רצון, חס וחלילה.

היו"ר רפאל פנחסי;

גם אני ציינתי שלא יכולת להגיע כי הישיבה נקבעה בתיאום בין שתי מנהלות

הוועדה אבל זה לא היה בתיאום אתך. כאשר פנית ואמרת שיש לך דבר חשוב ולכן אתה

לא יכול לבוא, קיבלתי את זה ולכן נעניתי לבקשתך לדחות את הדיון בנושא הזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

נשמע עכשיו את חבר-הכנסת שחל, בבקשה.

משה שחל;

אדוני היושב-ראש, מכל הנימוקים לא השבתי שחבר-הכנסת יהלום ישתמש בנימוק

של ההתפטרות כהנמקה.
שבח וייס
הנימוק הזה נפל.

משה שחל;

אני אמרתי באופן חברי, שהייתי מציע שהחוק יגיע לכלל דיון בכנסת מפני שיש

לי תוכניות להתפטר. הרי כל אדם דן את עצמו איך הוא היה נוהג; במקרים כאלה שבא

מישהו והעניין קובע אצלו, וזו לא קפריזה אלא נושא מרכזי ורציני, אני הייתי

אומר: הכנסת תכריע. ציבורית היא צריכה לבוא ולהגיד אם היא בעד השארת החוק

לבחירה ישירה שהיא קיבלה. ראינו שחבר-הכנסת חגי מירום אומר: 'רבותיי, עשינו

ניסיון, היתה לנו כוונה טובה. התברר לנו שהדבר הזה לא טוב. היום אני בעמדה

ובדעה אחרת, שיניתי אותה'. כל הכבוד, הוא אומר את זה באומץ לב. מבחינתי העניין

נוגע באמת לתפיסת העולם הבסיסית שלי, לא רק לאחרונה. אני טענתי מהיום הראשון

שחוק הבחירה הישירה איננו טוב.
רחבעם זאבי
אני רק בא, אני כבר אומר לך "ברוו". אני נגד הבחירה הישירה.
היו"ר רפאל פנחסי
ואתה ממפלגה קטנה.
משה שחל
כשהפעילו את חוק הבחירה הישירה, הוא הוכיח את הפגמים שלו. אני אמרתי

באופן הכי חברי, בגילוי לב, לא בחדרי חדרים: 'רבותיי, יש לי כוונה לעזוב את

החיים הפוליטיים'. הכוונה היא מוצהרת. בעקבות זה אומר חבר-הכנסת יהלום: 'אני

עכשיו תופס אותך על בסיס האמרה הזאת ומעניש אותך'. אין לך סמכות, זה גם לא

חברי. אך מעבר לזה, החוק קבע שחבר-כנסת שמתפטר, גם אחרי הגשת מכתב ההתפטרות

תוך 48 שעות הוא יכול להתחרט. אתה בא אליי ואומר: תצהיר - אני מבזבז את הזמן.

אני לא רוצה לבזבז את הזמן.

נקודה שנייה, כנסת איננה בית חרושת. היא לא צריכה להוציא תפוקה של מוצר

מסוים. אני באמת חולק על יושב-ראש ועדת החוקה בשל השבועיים האחרונים שבהם דנה

הוועדה כמי שאחזה אותה תזזית בחוקים רציניים בפרקי זמן קצרים מאוד, כי הי ושב-

ראש רצה לגמור לפני שהוא יעבור להיות שר בממשלה. מדוע לך מותר ולי אסור להגיד:

רבותיי, לפני שאני מסיים אני רוצה שהנושא הזה יגיע להכרעה? לא אצלי אלא על-ידי

הכנסת. לא הוגן להשתמש בזה כנימוק נגד ולהגיד לי: 'עכשיו יש לך ענישה. אתה על

תנאי אלא אם כן תכריז שאתה נשאר לפחות שנה בכנסת'. האם אני נמצא במאסר, במעצר

בית?
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אתה מרשה לי קריאת ביניים?
משה שחל
לא. דבר שני, זה גם לא סוד שלחבר-הכנסת יוסי ביילין ולחבר-הכנסת עוזי

לנדאו יש הצעת חוק דומה שהיתה אמורה, לפי חישוב שלהם, לעלות בסוף השנה הקודמת

ומשום מה באו בכנסת ואמרו: לא, היא תעלה כנראה בתחילת מרץ. אתה חושב שעל-ידי

זה שאני כן אהיה בכנסת או לא אהיה בכנסת הנושא הזה ירד מסדר-היום? הבעיה היא

בעיה רצינית, היא חייבת להידון לגופו של עניין. כל אדם רציני היה בא ואומר:

רבותיי, עשינו ניסיון למען מדינת ישראל, לא למען מפלגה כזאת או אחרת, אנחנו

צריכים לבדוק אם זה טוב או רע.
רחבעם זאבי
אני הגשתי את הצעת החוק הזו מחדש, היא נפלה לפני חצי שנה.

0שבח וייס;

אני רוצה לדעת אם תהיה הצבעה, כי אני צריך ללכת לישיבת נשיאות.

משה שחל;

אני חושב שתהיה הצבעה.

חגי מירום;

אלא אם כן נסכים בינינו.

משה שחל;

תהיה הצבעה. לעניין השיחה עם פרופ' ארנס, כפי שאמרתי זו לא היתה שיחה

פרטית. בחיים שלי לא חזרתי על שיחה פרטית כשדיברתי עם חבר, ויש לי שיחות

שקיימתי עם חבר-הכנסת יהלום, יותר "מרשיעות", ואני לא מספר עליהן. את מה שחבר-

הכנסת יהלום אמר לפרופ' משה ארנס הוא לא אמר בסודי סודות, הוא אמר את זה

כדיווח לגוף ציבורי שנמצא בטיוטת הבג"ץ. לכן אי אפשר לבוא ולהגיד; 'אני אמרתי

לו כך, לא אמרתי לו אחרת'. הוא בא אליך על פי בקשה מפורשת של העמותה.

אחרון-אחרון, עניין הכנת החוק. חבר-הכנסת וייס טען טענה ולגביה אני רוצה

להגיד משהו. שלב הקריאה הטרומית אין בו כללים, אבל לעניות דעתי הכוונה של

המחוקק היתה שוועדה מוועדות הכנסת תכריע האם החוק ראוי להגיע לקריאה ראשונה או

לא ראוי להגיע לקריאה ראשונה. מידת ההכנה של הצעת החוק בקריאה טרומית תלויה

בטיב המוצר. לגבי העניין של הסיעה הגדולה - הצהרתי בוועדה!, לפרוטוקול, שאם

היושב-ראש רואה את זה כדבר שכל כך פוגע בסיעות הקטנות מפני שההצבעה עלולה

להשתבש ואנשים יצביעו לסיעה גדולה כדי שממנה יבוא ראש-הממשלה, אני מוכן להוריד

את התיקון הזה. עניין האי-אמון הקונסטרוקטיבי זה השינוי השני שהצעתי. על מה

אני בא לדבר במקרה הספציפי הזה? אני חושב שזה לא נכון ולא הוגן למנוע מהכנסת

דיון רציני על חוק שכל כולו החזרת מצב קודם. אין כאן חוק חדש. תוציאו את שני

הסעיפים האלה, אנחנו מדברים על חוק שהיה החוק התקף במדינת ישראל במשך 46 שנים.

לבוא אליי. ולהגיד שעכשיו הוועדה תכין אותו? מה היא תכין? היא צריכה להכריע

בשאלה אחת ויחידה; האם יש תמיכה ציבורית בכנסת, ברוב חברים, להחזיר את המצב

הקודם. אילו היה בא אליי מראש יושב-ראש הוועדה ואומר; 'לצורך זה תוציא מהצעת

החוק כל מילה חדשה, תוציא את שני הסעיפים שהוספתי, לא היתה בעיה. זה נקרא דיון

הוגן. תתנו לכנסת להחליט. היא צריכה להכריע האם היא בעד החוק החדש או שהיא

רוצה להחזיר את המצב לקדמותו.

לכן בעניין הזה אני מפרש את סעיף 138(ב) - לא 10 ישיבות כמו שאמר חבר-

הכנסת וייס. מבחינת העניין עצמו זו ספירת ידיים. אם יש, קודם כל, רוב בוועדה

שאומר 'הנושא ראוי, אנחנו רוצים להחזיר את המצב הקיים', הוועדה צריכה להחליט;

'אנחנו ממליצים להביא אותו לקריאה ראשונה'. יהיה דיון בקריאת הראשונה, יתבטאו

חברי-כנסת ויביאו את החוק להכרעה.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. חבר-הכנסת יהלום.

שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט);

אני רוצה קודם כל להעיר שחבר-הכנסת שחל אמר במפורש - ואני מקריא

מפרוטוקול ישיבת ועדת החוקה מה-28.10.98, עמוד 3 - "אני מעוניין שלפחות תהיה

שמיעה ראשונה של החוק". הוא אמר במפורש; 'אני מתפטר ואני מבקש שלפחות תהיה

שמיעה ראשונה', הוא לא רצה לגמור את החוק. הוא החליט שלא להתפטר? בבקשה.

הדבר השני, עם כל הכבוד, משה שחל כבר בא ואומר לנו: 'לא רק שאני מבקש

שוועדת הכנסת תקבע שצריך לדון, אלא אני גם קובע האם ועדת החוקה צריכה לדון בזה

ב-10 ישיבות או בישיבה אחת'. מה זאת אומרת? הרי זו כנסת חדשה, זה הרכב חדש,

אלו מסקנות אחרות כתוצאה ממה שקרה אחרי הבחירה הישירה. אי אפשר לבוא ולומר:

'בגלל שזה היה חוק ישן, תעשו ישיבה אחת ותספרו ידיים'. יש לזה אלף השלכות.

ברגע שהכנסת חוקקה חוק, לא משנה אם הוא ישן או לא; כדי לשנות את החוק הזה, כדי

להחליט אם כן או לא לעשות מהפכה כה גדולה בשיטתה הדמוקרטית, היא חייבת להקדיש

לעניין את מלוא תשומת הלב. היא לא יכולה להגיד: בגלל שזה היה בעבר, אפשר

להצביע במהירות.

אני בהחלט מוכן לקבל את הצעתו של חגי מירום ללא שום הגבלה על הדרך שוועדת

החוקה, חוק ומשפט תחליט לקיים את אותו סעיף בתקנון, אם לקבל את החוק או לדחות

אותו. לדעתי יש להחליט כאן שוועדת החוקה, חוק ומשפט צריכה לפתוח בדיון על

החוק, שהדיון הראשון יהיה תוך שבועיים נניח, שזה יהיה הדיון הראשון לפחות. אם

הוא אחרון או לא, את זה נשאיר להחלטת הוועדה והיושב-ראש שלה.
היו"ר רפאל פנחסי
אני חושב שההצעה של חבר-הכנסת יהלום היא סבירה: שאנחנו נפנה לוועדת החוקה

שבתוך פרק זמן של שבועיים תתחיל בדיון ותסיים אותו בהקדם האפשרי, בפרק זמן

סביר ולא עם סחבת. חבר-הכנסת שחל, אתה מקבל את הצעת הסיכום הזו?
משה שחל
השאלה מה זה "פרק זמן סביר"?
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו לא יכולים להגביל. לפי חבר-הכנסת שבח וייס זה 15-10 ישיבות. אי

אפשר לדעת כמה ישיבות החברים בוועדה ירצו לדון בזה ומה היושב-ראש יקבע. אנחנו

גם לא יודעים מי היושב-ראש ההדש של ועדת החוקה, ניתן לו גם את האפשרות להחליט.
משה שחל
מבחינתי הדרך ההגיונית, לאור העובדה שהחוק עבר לפני למעלה משנה - ולא

צריך להיות עד כדי כך תמים כדי להבין מה המניע לכל הסחבות - היא שוועדת הכנסת

תקבע זימון ותהליט שהדיון בוועדת החוקה, לכאן או לכאן, יהיה עד לגמר הדיון

בהצעת החוק.
היו"ר רפאל פנחסי
אתה יודע שבעוד חמישה שבועות אנחנו יוצאים לפגרה, לא יסיימו את הדיון עד

אז.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
אתה כבר נכנס לקרביים, באמת.
חגי מירום
האם אי אפשר להכין את הצעת החוק הזאת עד לפגרה?
היו"ר רפאל פנחסי
אם באמת רוצים לדון במשך 15-10 ישיבות, כפי שאמר חבר-הכנסת וייס - ויש

לוועדה עוד נושאים - אי אפשר לגמור את זה עד הפגרה. חבר-הכנסת מירום, אני

קיבלתי את התשובה של חבר-הכנסת יהלום והוא כתב כאן כמה חוקים ממתינים עדיין על

סדר היום של הוועדה והוא לא מצליח להגיע אליהם. זו באמת אחת הוועדות העמוסות

ביותר והיא באמת צריכה לעבוד ביסודיות.
חגי מירום
אבל צריך לקהת בחשבון- שמדובר פה בהצעת חוק שעברה כבר לפני שנה.
היו"ר רפאל פנחסי
אני מציע שנחליט שתוך שבועיים יושב-ראש ועדת החוקה חייב להתחיל את הדיון,

זה פרק זמן סביר. במידה שחבר-הכנסת שחל יראה ששוב יש מגמה של סחבת, הוא יחזור

לכאן ואז נקבל החלטה.
הגי מירום
נאמר שייעשה מאמץ להגיע לקריאה ראשונה לקראת הפגרה.

משה שחל;

אני מבקש תיקון קטן. אני הייתי מציע שההחלטה תהיה, כפי שהרישה שלה אומרת,

שהוועדה תדון תוך שבועיים ובזמן סביר, ובדיון הראשון שלה תקבע לוח זמנים לסיום

החוק. את זה אני מוכן שהוועדה תקבע. זה הוגן, זה נכון, כי אם אין כוונה לקיים

דיון אחד ואחר כך לסגור את העניין -
היו"ר רפאל פנחסי
מה שאתה מציע נראה לי סביר.
רחבעם זאבי
אני מציע שייאמר בהחלטה של ועדת הכנסת שכל הנושא ייגמר עד יציאתנו לפגרה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אי אפשר שזה ייגמר. זה חוק יסוד, ירצו להביא מומחים. אני הושב שההצעה של

חבר-הכנסת שחל היתה סבירה, שתוך שבועיים יתחיל הדיון ובישיבה הראשונה יתנו לוח

זמנים כדי שהוא יוכל לראות האם לוה הזמנים הזה סביר. אם לא, עם לוח הזמנים הזה

הוא יוכל ללכת לבג"ץ.
ניסן סלומינסקי
הוועדה צריכה להתייעץ גם עם מומחים חיצוניים?

היו"ר רפאל פנחסי;

ודאי.
ניסן סלומינסקי
אז איך הוועדה יכולה לקבוע לוח זמנים?

היו"ר רפאל פנחסי;

ודאי שהיא יכולה לדעת מה יהיה לוה הזמנים.
הגי מירום
חבר-הכנסת סלומינסקי, אולי אתה תהיה יושב-ראש ועדת החוקה אז אתה תשאל את

השאלה הזו.
משה שחל
אחרי הקריאה הראשונה הצעת החוק תעבור לוועדה ואז יהיה לה זמן למכביר

להזמין מומחים.
היו"ר רפאל פנחסי
אני חושב שהוועדה צריכה לקבוע לוח זמנים עד שהצעת החוק תגיע למליאה

לקריאה ראשונה. במליאה כבר ידעו אם זה נופל או לא נופל, והכניסה לעומק והזמנת

המומחים תיעשה אחרי הקריאה הראשונה ולגבי זה כבר לא צריך לתת את לוח הזמנים.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
עם כל הכבוד, אני מבקש לא להיכנס לעבודת הוועדה. אני חושב שוועדת הכנסת

יכולה לקבוע את ההחלטה הראשונה - שהוועדה חייבת להתחיל בדיון. אבל לבוא ולומר:

'אני מחייבת אותך בדיון הראשון לקבוע לוח זמנים', זה לא.
היו"ר רפאל פנחסי
לקבוע לוח זמנים עד לקריאה ראשונה זה בהחלט סביר. גם היועץ המשפטי צבי

ענבר אומר את זה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
תקשיב לי רגע. יתכן מאוד שלוח תזמנים צריך להיות מותאם לדיונים. יכול

להיות שנגמר דיון, יכול להיות שלא. אתה לא יכול לקבוע דבר כזה. אם אתה אומר

שיש לסיים את הצעת החוק תוך זמן סביר, אני מבין, אבל איך אפשר בישיבה שבה רק

מתחיל הדיון לקבוע לוח זמנים? זה לא הגיוני.
הגי מירום
זה הגיוני להסכים שההכנה לקריאה הראשונה תהיה עד הפגרה?
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
מה פתאום? במשך חודש ימים נסיים?
היו"ר רפאל פנחסי
לא הגבלתי את זה, אמרתי שהוועדה תקבע לוח זמנים.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
שבח וייס אומר שצריך 15 ישיבות. נניח שנקבע פעם בשבועיים ישיבה, זה כבר

שלושים שבועות.
חגי מירום
אני מקווה שאתם תמיד תצטטו את שבח וייס.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
כפרופסור למדעי המדינה הוא חזק מאוד-.
היו"ר רפאל פנחסי
אני אומר - ואני מבין שגם היועץ המשפטי תומך בזה - שבסך-הכל אנחנו מבקשים

לוח זמנים עד לקריאה הראשונה. זה סביר מאוד.

ניסן סלומינסקי;

לוח זמנים משוער.

היו"ר רפאל פנחסי;

את -זה כבר הוועדה תגיד. ובכן, ועדת הכנסת מקבלת החלטה שתוך פרק זמן של

שבועיים צריך להיות הדיון הראשון בחוק מכיוון שזה כבר נסחב קרוב לשנה. ועדת

החוקה צריכה גם להודיע את לוח הזמנים המשוער עד לקריאה הראשונה, מתי היא מביאה

את זה למליאה. אני חושב שזו הצעה הוגנת והמליאה תכריע האם לקבל את הצעת החוק.

בל נשכח שבהצעה הזו לא מספיק רוב ומיעוט אלא צריכים להיות 61 חברי-כנסת

שיתמכו. אם לא יהיו 61 בעד החוק, החוק נופל וזה בכלל לא חוזר חזרה לוועדת

החוקה, לכן אינני צריך להגיד ליושב-ראש הוועדה שיתן לי לוח זמנים אחרי הקריאה

הראשונה. אם זה יחזור לוועדה, ידונו בזה הלאה.

מי בעד ההצעה שהצעתי, ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה - 5

נגד - אין

ההצעה נתקבלה.

הוחלט; תוך שבועיים יהיה בוועדת החוקה דיון בהצעת החוק של חבר-הכנסת שחל.

הוועדה גם צריכה להודיע מה לוח הזמנים המשוער של הדיון בחוק עד

לקריאה הראשונה.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצעח התקבלה. תודה רבה לחבר-הכנסת שחל ותודה רבה לחבר-הכנסת יהלום. אני

מאחל לו שוב הצלחה בתפקידו החדש.
שאול יהלום (יו"ר ועדת החוקה. חוק ומשפט)
תודה רבה.

פניית חברי-הכנסת יורי שטרן וסופה לנדבר בעניין התנהגות המשטרה כלפיהם

בעת הביקור בתאו של צבי בן-ארי בכלא

היו"ר רפאל פנחסי;

רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: פניית חברי-הכנסת יורי שטרן

וסופה לנדבר בעניין התנהגות המשטרה כלפיהם בעת הביקור בתאו של צבי בן-ארי

בכלא. לכן נמצאים פה שני חברי-הכנסת שכתבו את המכתב; ישנה פה נציגת השר

לביטחון פנים, הגברת חנה קלר.
חגי מירום
אני מוכרח להגיד שעם כל הכבוד לגברת חנה קלר, שאני מכיר אותה ומעריך אותה

מאוד, אני רואה טעם גדול מאוד לפגם בכך שהשר לא נמצא בדיון הזה. מדובר פה

בטענות כבדות משקל של חברי-כנסת - קראתי אותן בעיתון - לגבי התנהגות כלפיהם

ומעמדו של חבר-הכנסת כפונה, כמבקר. אני לא חושב שהדיון הזה צריך להתקיים ללא

השר לביטחון פנים.

רחבעם זאבי;

השאלה אם הזמינו אותו.

סופה לנדבר;

אני מציעה להעביר את הדיון הזה ליום אחר.

חגי מירום;

אני זוכר שבעבר, כשהיו טענות כאלה, משה שחל היה פה בדיונים לגבי התנהגות

כלפי חבר-הכנסת מיכאל איתן, חבלה בו וכוי.

היו"ר רפאל פנחסי;

סליחה, אני חושב שפשוט מנהלת הוועדה שלחה מכתב לשר לביטחון פנים והיא לא

ביקשה שהוא יופיע. היא ביקשה "להזמין את נציגך". לכן הוא שלח לכאן את נציגתו.

אם המתלוננים חושבים שזה לא מספיק וצריך להזמין את השר בעצמו, אני בהחלט מוכן

לקבל את הפנייה, לשלוח מכתב חוזר ולבקש שהשר ישתתף ולדחות את הדיון לישיבה

הבאה. זה תלוי בחברי-הכנסת שביקשו זאת. אני הבנתי מהם שהם ביקשו לקיים דיון

כדי לברר את כל הסוגייה ולא בנוכחות השר. לכן פעלנו לפי רצונם, כפי שהבנו

אותו. אם הם יעמדו על כך שהם רוצים דווקא את השתתפות השר, אנחנו לא נפתח היום

את הדיון, נעשה את זה בנוכחותו.

יורי שטרן;

אני בהחלט ציפיתי שיבוא לכאן לא השר, אני חשבתי שמפכ"ל המשטרה יבוא.
היו"ר רפאל פנחסי
כלומר, התכוונת לנציג וכך כתבנו לו. הוא מצא לנכון במקום את המפכ"ל,

לשלוח את היועצת המשפטית.

יורי שטרן;

כבוד היושב-ראש, אני חושב שכדאי לנו להתחיל בדיון אבל אני בהחלט - ואני

חושב שסופרי לנדבר באותה דעה - לא חושב שאפשר להתספק בתגובה של היועצת המשפטית.

לכן אני מציע שאנחנו נתחיל את הדיון היום ונמשיך בנוכחות השר.
היו"ר רפאל פנחסי
לא נקיים שני דיונים בנושא הזה. אם אתה מבקש לדחות את הדיון ולפעם הבאה

להביא את המפכ"ל, את השר, את מי שאתה רוצה - אני מוכן לקבל את זה. אבל אם אני

פותח את הדיון, אני לא מקיים שני דיונים.

יורי שטרן;

אם כך אני מעדיף לקיים דיון בהשתתפות השר או המפכ"ל.

חנה קלר;

למה המפכ"ל? מדובר בבית סוהר, זה קשור לשירות בתי הטוהר.

יורי שטרן;

לא, מדובר על התנהגות של גורמים בכירים במשטרה. אני יכול להציג את הנושא?

היו"ר רפאל פנחסי;

תציג אותו בנוכחות השר. אני לא רוצה לפתוח פעמיים את הדיון. אם אתה רוצה

שיהיה פה דווקא המפכ"ל או השר, אנחנו בהחלט נקיים ישיבה נוספת בשבוע הבא.
רחבעם זאבי
הוא רוצה את המפכ"ל והשר, לא המפכ"ל או השר.

היו"ר רפאל פנחסי;

הבר-הכנסת שטרן אמר לי שהוא רוצה את המפכ"ל, בלי השר.

סופה לנדבר;

אנחנו רוצים את השר.
יורי שטרן
התלונה היתה על כך שהמשטרה השמיצה אותנו בצורה שהיא משמיצה את-

רחבעם זאבי;

עכשיו אתה נכנס למהות. אתה רוצה שיבוא הנה השר או המפכ"ל או שניהם?

יורי שטרן;

אני חושב שגם המפכ"ל כי קודם כל מדובר פה בהדלפות מהמשטרה, אבל גם השר.

רחבעם זאבי;

אז אני הבנתי נכון: הוא רוצה את המפכ"ל והשר.
חגי מירום
אנחנו נמנענו מלהכניס מפכ"לים ומזכ"לים לדיוני ועדת הכנסת.

רחבעם זאבי;

אבל זה מה שהוא מבקש.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו נזמין את השר. אם השר ימצא לנכון, הוא יזמן את המפכ"ל או לא יזמן.

השר קובע, ולא אני קובע, את מי הוא מביא. אם הוא בא בעצמו, הוא לא חייב להביא

אנשים לפי בקשתנו, הוא יקבע את מי שהוא רוצה להביא. במכתב שלכם לא כתוב שצריך

להזמין את תשר. עכשיו, בגלל ההצעה של חבר-הכנסת מירום, אתם משנים את דעתכם.
יורי שטרן
התייעצנו גם בינינו.
היו"ר רפאל פנחסי
אני בהחלט מקבל, אני רק אומר שמנהלת הוועדה לא ראתה במכתב - וגם לא היתה

בו פנייה כזאת - שרוצים את השר או את המפכ"ל. לכן היא כתבה לשר שישלח נציג.

הוא יכול לשלוח את המפכ"ל, הוא יכול היה לשלוח את היועצת המשפטית. עכשיו אתם

מבקשים שזה יחזור לדיון בנוכחות השר והשר יחליט אם הוא מביא את המפכ"ל או לא.

אנחנו נקיים ישיבה חוזרת, נתאם את המועד עם חשר ונחליט.

חנה קלר;

אני רוצה לומר מילה אחת לא לגופו של עניין, אלא למה אני הגעתי ולא מישהו

אחר. כשהגיעה הבקשה לבקר בבית הסוחר, זו סמכותו של השר לאשר ואנחנו בחנו את זח

בהיבט המשפטי - מה זכותו של חבר-הכנסת. על הפרסומים אני באמת מאוד צריכה

להצטער אבל המשטרה לא אחראית לפרסומים האלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חתלונות שלהם הן על הפרסום.

סופה לנדבר;

בפרסומים מדובר על - - -
רחבעם זאבי
אתם נכנסים לוויכוח עצמו.

היו"ר רפאל פנחסי;

סליחה, אנחנו לא נכנסים עכשיו לוויכוח. התלונה שלהם היא על הפרסום ולא על

הסמכות. לכן אני מקבל את הפנייה שלכם, אנחנו נזמן את השר ויהיה דיון בנוכחות

השר.
יורי שטרן
אני רק מבקש, אם אפשר, לקיים את הדיון בצורה דחופה.
סופח לנדבר
כן, בגלל שזה לוקח יותר מדי זמן.
היו"ר רפאל פנחסי
אני צריך לתאם את המועד עם השר. מבחינתי אני מוכן להכניס את זה לסדר-היום

כבר בשבוע הבא. השאלה אם לשר יש יום פנוי ואם הוא יהיה מוכן. אנחנו צריכים

לתאם את זה איתו.
חנה קלר
אני רוצה לשאול: האם מתלונה שלכם היא רק על הפרסומים?
יורי שטרן
העיקר הוא שהמשטרה היא המקור לפרסומים והיא לא התנצלה, היא לא חקרה מי

הדליף את זה, ויש בזה פגיעה במעמד חברי-הכנסת. אנחנו ביקשנו הבהרה-
היו"ר רפאל פנחסי
הנושא הזה כבר נסגר. אם אתה רוצה, תמשיך להתווכח איתה בחוץ.

פניית חבר-הכנסת יורי שטרן בדבר העברת הצעת חוק הליקבידטורים מצ'רנוביל

מוועדת העבודה והרווחה לוועדת העלייה והקליטה

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: פניית חבר-הכנסת יורי שטרן, יש לך עוד

פנייה כאן. אתה ביקשת להעביר את הצעת חוק הליקבידטורים מצ'רנוביל מוועדת

העבודה והרווחה לוועדת העלייה והקליטה.

אני מקריא את מכתבך: "בעקבות שיחתי עם מנהלת ועדת העבודה והרווחה, סיכמנו

כי הצעת חוק שלי בנושא ליקבידטורים מצ'רנוביל, שהיתה אמורה לעלות בוועדה לקראת

קריאה ראשונה, תעבור לוועדת העלייה והקליטה. הסיבה לכך היא הרצון לאהד את הצעת

החוק הזו עם ההצעה הדומה שהוגשה על-ידי חברת-הכנסת סופה לנדבר, שהגיעה לוועדת

העלייה והקליטה וכבר החלה בהכנתה לקריאה ראשונה. על כן הנני מבקש לאשר מעבר

הצעת החוק שלי מוועדת העבודה והרווחה לוועדת העלייה והקליטה". אני השבתי, על

פניו, שיש לכך הסכמה של יושב-ראש הוועדה.
יורי שטרן
כך הבנתי.
היו"ר רפאל פנחסי
הנה הגיעה לכאן נציגת יושב-ראש הוועדה מקסים לוי, והיא אומרת שהוא מתנגד

לכך שיעבירו את זה מוועדתו לוועדת העלייה והקליטה.
סופה לנדבר
אדוני היושב-ראש, קברו את שני החוקים האלה ואנחנו רוצים לאחד את החוקים

של חבר-הכנסת שטרן ושלי, לטובת העניין. מה שקורה היום - אחד מתעקש והשני

מתעקש, ואנחנו פשוט נופלים בין שני כסאות. לכן אני ממליצה להעביר את זה לוועדת

העבודה והרווחה וזהו. זו כבר סחבת של חצי שנה.
היו"ר רפאל פנחסי
אז תפני בקשה להעביר את הצעת החוק שלך לוועדת העבודה. אבל קודם כל אני

רוצה לשמוע את היועץ המשפטי: מבחינת המהות של החוק הזה, איזו היא הוועדה

הנכונה והמתאימה שתדון בהצעת חוק הליקבידטורים מצירנוביל, האם זו ועדת הקליטה

או ועדת העבודה והרווחה?
צבי ענבר
הבעיה היא בכך שהצעות החוק עברו לוועדות שונות. הוועדה שעוסקת בנושאים

כאלה היא ועדת העבודה והרווחה. כעת צריך אולי לשמוע מהם למה אין התקדמות בחוק.
יורי שטרן
ברשותכם, לא אכפת לנו באיזו ועדה זה יידון, העיקר שזה יהיה בוועדה אחת.
סופה לנדבר
ושזה יידון באופן דחוף.

היו"ר רפאל פנחסי;

בזה למעשה הם צודקים. לכן אני שאלתי את היועץ המשפטי איזו היא הוועדה

היותר מתאימה - ועדת הקליטה או ועדת העבודה? עוד לא שמעתי את התשובה שלו.
יורי שטרן
תרשו לי עוד תוספת נתונים. הצעות החוק הן באותו עניין והן די דומות. היו

שתי הצבעות וכתוצאה מכך הצעה אחת נכנסה כבר לוועדת העלייה והקליטה ושם עברה

דיון ראשוני. אבל אין המשך דיון בוועדת העלייה והקליטה כי מהכים לצירוף עם

ההצעה שלי, ואין שום דיון בוועדת העבודה והרווחה כי בעצם מגוחך לדון בזה

במקביל בשתי ועדות.
סופה לנדבר
גם שם זה יפול וגם שם זה יפיל.
היו"ר רפאל פנחסי
כשהנושא של חברת-הכנסת לנדבר עבר, היה סגן שר האוצר דוד מגן. הוא ביקש

להעביר את זה בכלל לוועדת הכספים כי זה נושא תקציבי. חברת-הכנסת נעמי בלומנטל

התנגדה והתעקשה שזה יישאר אצלה, ואז היתה הכרעה. בעקבות התפטרותו של סגן השר

דוד מגן, לא היה מי שידרוש שזה ילך לוועדת הכספים ולכן זה נשאר אצלה.
חגי מירום
אני מבין שנמצאת כאן מנהלת ועדת העבודה והרווחה כנציגה של חבר-הכנסת

מקסים לוי, שמתנגד להעברה של הצעת החוק מהוועדה שלהם. אבל אין כאן נציג של

חברת-הכנסת בלומנטל.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו חשבנו שיש הסכמה. לפני המש דקות הביאה לי מנהלת ועדת העבודה מכתב

שיושב-ראש הוועדה מתנגד. עד לפני שעה זה היה בהסכמה. ההתנגדות התעוררה עכשיו,

אחרת היינו מזמינים את חברת-הכנסת נעמי בלומנטל.
חגי מירום
גם נעמי בלומנטל מתנגדת להעברה לוועדת העבודה והרווחה?
היו"ר רפאל פנחסי
כן, בהחלט.
חגי מירום
אז צריך להכריע בזה בהשתתפותה.
רחבעם זאבי
כדי שלא יהיו בעיות, אני מציע שהדיון יהיה בנוכחות שני יושבי-הראש של

הוועדות, אהרת לא תצא מזה.
היו"ר רפאל פנחסי
קודם כל אני רוצה לשמוע מצבי ענבר מהי הוועדה המתאימה.
צבי ענבר
הוועדה המתאימה היא ועדת העבודה והרווחה.
חגי מירום
זה נושא קלאסי לוועדת העבודה והרווחה, לא לוועדת העלייה והקליטה.

היו"ר רפאל פנחסי;

זאת אומרת שצריך לשכנע את חברת-הכנסת בלומנטל שהיא תסכים. חברת-הכנסת

לנדבר, אני מציע שכאשר את מבקשת להעביר את הצעתך, תפני -
סופה לנדבר
אני כבר פניתי, זה לא יעזור.
היו"ר רפאל פנחסי
את צריכה לפנות בכתב אליי, לוועדת הכנסת, שאתה מבקשת להעביר את ההצעה.
סופה לנדבר
לא, תהיה סהבת.
היו"ר רפאל פנחסי
אני אזמין את שני יושבי-הראש לדיון אבל אני צריך את הפנייה שלך בכתב.

כרגע יש פנייה של חבר-הכנסת יורי שטרן להעביר את הצעתו לוועדת הקליטה. אני לא

יכול ליזום להעביר לוועדת העבודה. לכן אני מבקש ממך שתפני אלינו פנייה שאת

רוצה להעביר את הצעת ההוק שלך מוועדת הקליטה לוועדת העבודה והרווחה ואז תהיה

בפנינו פנייה כדי שנוכל לזמן את שניהם. תודה רבה.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(הוראת שעה) (תיקון). התשנ"ח-1998
היו"ר רפאל פנחסי
עכשיו יש לנו פנייה של מזכיר הממשלה - או יותר נכון של מזכיר הכנסת, כי

הפנייה של הממשלה היא ליושב-ראש הכנסת - להקדים את הדיון בהצעת חוק שהייה שלא

דין (איסור סיוע). אני מקריא את המכתב: "הריני מתכבד להביא לדיון בכנסת את

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ח-1998. על

פי סעיף 113(ג) בתקנון הכנסת מבקשת הממשלה כי ועדת הכנסת תחליט על הקדמת הדיון

בהצעת החוק הנ"ל. החוברת הכחולה בה מתפרסמות הצעות החוק תישלח אליכם בנפרד".

היא כבר נשלחה. צריך להאריך את הוראת השעה הזאת בעוד שנה.
חגי מירום
לאן ממהרים פה?
היו"ר רפאל פנחסי
יש פה נציגת המשרד לביטחון פנים והיא תסביר.
חנה קלר
אני לא יודעת אם אני כאן מטעם משרד המשפטים או המשרד לביטחון פנים, כי

השר שלי ממלא היום את מקומו של שר המשפטים. החוק הזה עומד לפקוע ב-14 במרץ.
רחבעם זאבי
ולא ידעתם את זה?

חנה קלר;

אנחנו ידענו את זה, אבל אנחנו התחלנו לעבוד עם זה קצת קודם והיתה הצעה

להרחיב את האיסור של הסעת אנשים שנכנסים שלא ברשות מהאזור לישראל, והיו הרבה

התנגדויות לנוסח של ההרחבה. בסוף השמטנו אותה, אחרי הרבה דיונים, כי חשבנו

שהיא תחול גם על נהגי אוטובוס וכדומה. ההתדיינויות האלה לקחו יותר מדי זמן,

היום אנחנו ב-23 בפברואר. לא באנו ברגע האחרון כי החוק פוקע ב-14 במרץ אבל אם

יהיו עכשיו עוד שבועיים של הנחה, אנחנו ניכנס ללחץ זמן. החוק הזה הוא מאוד

חשוב כי הוא נותן את כל הכלים לטפל בשהייה שלא כדין של אנשים מהאזור.

חגי מירום;

תסבירי מה זה אזור. זה השטחים.
חנה קלר
האזור זה כמובן יהודה ושומרון.

חגי מירום;

הצעת החוק היא חשובה, היא סבירה והכל.

רחבעם זאבי;

אבל אני לא אוהב שמפתיעים אותי.

חגי מירום;

וגם יש עוד זמן עד ה-13 במרץ.

חנה קלר;

אבל אין לנו שבועיים של הנחה.

חגי מירום;

אתם לא צריכים הנחה של שבועיים. אתם יכולים להניח היום את הצעת החוק.

רחבעם זאבי;

ביום רביעי אפשר לדון בזה.

חגי מירום;

יש לך גם את השבוע הבא, את כולו.

חנה קלר;

מי שביקש את nrזו מזכירות הממשלה ומשרד המשפטים.
חגי מירום
מה דינה של הצעת חוק שמונחת באותה חוברת כחולה, במקרה זה הצעת חוק מס

קנייה?

היו"ר רפאל פנחסי;

היא לא מקבלת פטור מחובת הנחה. הפטור הוא רק על הצעת החוק שאנו מצביעים

עליה - הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע).
חגי מירום
השר תיכנן להופיע עם זה היום במליאה.
קריאה
זה לא מופיע בסדר היום. הוא תיכנן להופיע עם זה מחר.
חנה קלר
זה באמת היה גבולי מאוד, אפילו עצם הבקשה. אבל החליטו להיות על הצד הבטוח

יותר. היו לנו הרבה התלבטויות במשרד המשפטים כי הצעת החוק היתה מוכנה כבר לפני

כחודש.
היו"ר רפאל פנחסי
אז למה לא הזדרזו להביא אותה?
חנה קלר
כי היו התלבטויות עד שהיתה הכרעה.
רחבעם זאבי
אני נגד כי מסורתית במשך עשר שנים, לא חשוב מי נמצא בממשלה, אני נגד זה

שיבטלו את חובת ההנחה כי זה נוח מאוד לממשלה.
היו"ר רפאל פנחסי
אבל זה לא נושא שצריך להתנגד לו מי יודע מה, זה בסך-הכל שורה אחת.

רחבעם זאבי;

אבל זו פירצה, זה תקדים. אני נגד פטור מחובת וזנחה. יניחו את זה היום,

ידונו בזה בשבוע הבא. לא יקרה כלום.
היו"ר רפאל פנחסי
מה אתה אומר, חבר-הכנסת מירום?
חגי מירום
מי אני ומה אני שאדבר בעד, כשחבר-הכנסת זאבי הוא נגד?

היו"ר רפאל פנחסי;

אז זה יחזור לדיון חוזר מחר. אני לא מעמיד את זה להצבעה, את רואה שיש רוב

נגד. אנחנו דוחים את ההצבעה למחר. פשוט אין לנו כרגע הפורום שיחליט חיובית.
צבי ענבר
מכל מקום, הגברת חנה קלר, תדאגי שזה היום יונח על השולחן ויוכרז.
היו"ר רפאל פנחסי
להניח צריך בכל מקרה, אז יוכלו ביום רביעי להביא את זה.

חנה קלר;

דרך אגב, זו לא היתה יוזמה שלנו אלא גם של משרד המשפטים.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים לנושא הבא. הכנסת ביקשה לקבל הכרעת הוועדה לגבי הצעת חוק

הובת המכרזים (תיקון מספר 10), התשנ"ח-1998 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נשמעו הצעות להעביר את הדיון בהצעת ההוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט והיו כאלה

שביקשו להעביר את זה לוועדת הכספים.

צבי ענבר;

חוק חובת המכרזים היה בוועדת ההוקה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אז זה צריך להידון בוועדת החוקה.

חנה קלר;

כבוד היושב-ראש, לפני שאני הולכת אני מוכרחה להגיד משפט לנושא הקודם.

היתה כאן אי הבנה גם בהגדרה כשאתם הפניתם אלינו את הבעיה. לו היינו יודעים

מראש שעיקר הכעס של חברי-הכנסת הוא על הפרסומים בעיתון, אולי לא היו שולחים

אותי לכאן, אבל זה לא נאמר.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו צירפנו את הפנייה. בפנייה שלהם הם לא היו מדויקים, הם לא כתבו שהם

רוצים את השר או המפכ"ל, אין להם כל כך ניסיון. חבר-הכנסת חגי מירום נתן להם

עצה מנסיונו שצריך להזמין גם שר, ולכן הם נענו לבקשתו. הניסוח שלהם היה אחר

בכלל, הם שינו את בקשתם פה ברגע האחרון בעקבות השאלה שלו.

חנה קלר;

בסדר, תודה רבה.

חגי מירום;

אין טעם בדיון עם היועצת המשפטית.

היו"ר רפאל פנחסי;

אנחנו חוזרים לנושא שלנו. אני שומע שהיועץ המשפטי אומר שמקומו הטבעי של

חוק חובת המכרזים הוא בוועדת החוקה וגם הדעות שנשמעו במליאה היו להעביר אותו

לוועדת ההוקה או לוועדת הכספים.

צבי ענבר;

החוק נחקק בוועדת החוקה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני ממליץ לקבל את המלצתו של היועץ המשפטי. מי בעד להעביר את הצעת חוק

חובת המכרזים לוועדת החוקה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

ההצעה להעביר את חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998,

לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה נתקבלה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים