ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/02/1998

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום ג' כ"א בשבט התשנ"ח. 17.2.1998. בשעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר רפאל פנחסי

אורי אור

חיים אורון

נעמי בלומנטל

משה גפני

עבד-אלמאלכ דהאמשה

ניסן טלומינטקי

אחמד טעד

אברהם שוחט

מאיר שטרית

מוזמנים: יושב-ראש הכנטת, דן תיכון

דוד לב, טגן מזכיר הכנטת

שושנה כרם, טגנית מזכיר הכנטת

אבי שגיב, קצין הכנטת

אבי לוי, מנהל בנא"מ, הכנסת

עו"ד צבי ענבר, היועץ המשפטי לכנסת

יואל אופיר, טגן בכיר לחשב הכללי, מנהל מינהל קריות

ממשלה

שמואל מנדל, מינהלת קריות ממשלה

דרור ניר, מינהלת קריות ממשלה

דליה רונן, מינהלת קריות ממשלה

אשדר גנון, מהנדט, אנוש מערכות פרוייקטים וניהול

עופר קולקר, יועץ לצוות הפרוגרמה

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוטף

נרשם על-ידי: חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

א. ערעורים על ההלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר יום.

ב. הצגת תכניות בניה לאגף ההדש בכנסת.

ג. שונות.

א. עורעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר יום

היו"ר רפאל פנחסי; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת.

המערער הראשון הינו חבר הכנסת אורי אור,

בנושא סגירת שגרירות ישראל בנפאל.

אורי אור: בשנת 1997 היו עשרת אלפים מטיילים ישראלים

בנפאל. אני חושב ששגרירות ישראל בנפאל היא

חשובה מאוד למטיילים הישראלים. אני טוען שסדר עדיפות לא נכון הוא לסגור

את שגרירות ישראל בנפאל. הנושא עלה בוועדת חוץ וביטחון, והעליתי אותו

כהצעה דחופה לסדר היום והצעתי לא התקבלה. אני מבקש לשקול זאת כי אני

חושב שזה נושא חשוב ואני רוצה להעלות את זה ביום רביעי כהצעה דחופה

לסדר.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; טענת הממשלה שבשל קיצוצים בתקציב תסגור

ישראל כשש עשרה נציגויות בחו"ל בין השאר גם

את נפאל. רק כדי שתדע, מדובר בסגירת קונסוליה כללית בריו דה ז'רו שם

יש כשלוש מאות אלף יהודים, בסגירת הקונסוליה הישראלית בטורונטו.

אורי אור; עדיין יש לנו שם את מונטריאול.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; בין מונטריאול לבין טורונטו, המרחק הוא

שמונה שעות נסיעה. אנחנו אישרנו שאילתה

בעל-פה לחבר הכנסת עוזי ברעם.

היו"ר רפאל פנחסי: אצלנו יש כלל שאם אישרו שאילתה בעל-פה, לא

מוכרת כהצעה דחופה. שאילתה בעל-פה מורידה את

ההצעה הדחופה.

אזרי אזר: אם זה כך, אין מה להצביע בכלל.

היו"ר רפאל פנחסי: נכון. כשאני הבאתי את זה, לא ידעתי שהיתה

שאילתה בעל-פה.

אורי אור: גם אני לא ידעתי.

היו"ר רפאל פנחסי: ברגע שאושרה שאילתה בעל-פה, היא קודמת להצעה

לסדר יום.

אורי אור: זה לא דומה לסגירה בנפאל.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: אני מתחייב לתת לך מחר בבוקר שאלה נוספת

באותו נושא. תהיה בפתיחה.

אזרי אזר: בסדר. תודה.

היו"ר רפאל פנחסי: יש ערעור של חבר הכנסת ואליד צאדק. מאחר

והוא איננו, זה יורד מסדר היום.

יש ערעור נוסף של חבר הכנסת גפני שאיננו ולכן זה יורד מסדר היום.

ערעור נוסף של חבר הכנסת בנימין אילון, ומאחר והוא איננו, זה יורד מסדר

היום.

ערעור נוסף של חבר הכנסת בנימיו אילון הוא איננו וזה יורד מסדר

היום.

תודה רבה. אף ערעור לא התקבל.

ב. הצגת תכניות במה לאגף החדש בכנסת

אברהם שוחט: אדוני, אני רוצה להציע הצעה. אני רואה שיש

פה רק שלושה חברי כנסת. הנושא הוא מאוד חשוב

וחשובות התגובות של חברי הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי: הנה, הם מגיעים ועוד יגיעו.

אברהם שוחט: אם מגיעים, זה בסדר. כי חשבתי שאפילו כדאי

לדחות את הדיון ולעשות מאמץ לקיים אותו, שלא

בזמן שהוועדות השונות יושבות. חשבתי שכדאי לעשות מאמץ שיווק כדי שחברי

הכנסת יהיו כאן ויבינו את חשיבות העניין. ההצעה לקיים את זה בארז מועדת

הבניה, כי חשבנו שחשוב מאוד לראות כי ההצעות הן מהפכניות והן לא דברים

שבשוליים. אני משאיר לשיקולך, אולי גם של יושב-ראש הכנסת.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: אנחנו נתחיל ונראה בהמשך.

היו"ר רפאל פנחסי; בדיוק, אנחנו נתחיל ונראה בהמשך איזה

השתתפות של חברי הכנסת תהיה. לישיבה הזו

זומנו כל המאה ועשרים חברי הכנסת. על לוח המודעות יש הזמנה של מזכיר

הכנסת שמזמין את כולם. מי שמוצא עניין, יגיע. אנחנו נתחיל. יש כרגע

דווקא פורום די נכבד, חמישה חברי כנסת, כולל יושב-ראש הכנסת וסגן

יושב-ראש הכנסת. נתחיל ונראה בהמשך. אם צריך לעשות ישיבה נוספת, נקיים

ישיבה נוספת.

יו"ר הכנסת דן תיכון; אין ויכוח שהמצב בתוככי המשכן הוא בלתי

אפשרי. נבחרו חברי כנסת והם בצדק באים

בטענות ואומרים שלא מאפשרים להם לפעול כהלכה בשל העדר מקום. זה לא סוד

שחלק מחברי החלק הוותיקים גרים באגף שנקרא חדש אבל הוא ישן, ומצד שני

חלק אחר עדיין גר בקרוואנים, ואת הקרוואנים צריך להרוס על-פי מחוייבות

של הכנסת שלא מתקיימת בשל חוסר האלטרנטיבה.

אנחנו החלטנו לנטות לטפל בעניין הזה. לצורך לימוד העניין התקשרנו עם

משרד האוצר, טגן החשב הכללי, יואל אופיר, והם מטפלים בהרחבת קריית

הממשלה וכל מי שמגיע רואה מה הם עושים בעצם הימים האלה - בתי-המשפט,

משרד החוץ - והם עשו סקר צרכים של כל חברי הכנסת ושל מוסדות הכנסת,

עובדי הכנסת וכל מי בא לכנסת. לאחר שהם עשו סקר צרכים איך תראה הכנסת

בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים, הם עיבדו תוכנית מחשבתית, תוכנית

רעיונית, שבחלקה היא מהפכנית באשר לתפיסה של מבנה משכן הכנסת. אנחנו

רוצים שיציגו את התוכנית הזאת לשתף את חברי הכנסת ואת עובדי הכנסת,

ושהם יציגו כאן את הקונספציה, את התוכנית הרעיונית כדי שנוכל להתחיל

להתקדם ולתת אור ירוק כדי להיכנס אפילו לתכנון מפורט ולהגשת תוכניות

לעירייה.

אברהם שוחט: אני רוצה לומר מילה, בעיקר לחברי הכנסת

שנמצאים כאן. כאשר ישבנו בוועדה יוזד עם

יושב-ראש הכנסת ומזכיר הכנסת וסגן מזכיר הכנסת, בעצם היה צריך להסתכל

על הכנסת הרבה מאוד שנים קדימה. סקר הצרכים - ומכאן נבעה גם הפרוגרמה,

שהיא.מהפכנית במידה רבה ועוד מעט תראו את זה - נבעה מכמה הנחות יסוד,

שלא כולן ברורות עד הטוף ולכן רצינו שחברי הכנסת יהיו. זה גודל

השירותים שמקבל חבר הכנסת, שני עוזרים או שלושת עוזרים בעתיד- הרחוק,

הפרדה בין הכנסת לבין המצב שמתרהש היום שמערכת קומת הוועדות היא בעצם

שטח פתוח והרבה מאוד קהל מסתובב, איך יוצרים הפרדה בין ביקורי הקהל

לביו פעילות חברי הכנסת. הדבר השלישי שהיה זו פעולה בשלבים. ברור

שאי-אפשר להגיע למלוא מיצוי תוכנית אב כזאת בבת אחת אלא צריך לעשות

אותה בשלבים.

כפי שאמרתי קודם, אני חושב שמאוד חשוב יהיה לשמוע עוד חברי כנסת טרם

קבלת החלטה, שכן אמנם נעשה סקר ודיברו עם אנשים, אבל ההחלטה היא כל כך

חשובה והיא מחייבת דיון נוסף. אני מקווה שהיום תהיה הארה בזווית

מסויימת לחלק מחברי הכנסת, אבל הייתי מציע בכל-אופן לעשות מאמץ שיותר

חברי כנסת יהיו שותפים לעניין.

מאיר שטרית; אני חושב שלא צריך להכביר במלים, ואני חושב

שזו גם לא תהיה הגזמה. אי-אפשר להגזים

במצוקה של הדיור שיש בכנסת לחברי הכנסת. גם במצב הנוכחי היום אם ניקח

את האגף החדש, מה שנקרא ה"הילטון", שבה יש חדרים משופרים, אבל כשיש שני

עוזרים, המצב הוא פשוט בלתי אפשרי והוא קשה ביותר. אני אומר את זה

בצורה החדה ביותר. אין ספק שאם רוצים ליצור תנאי עבודה נורמליים, כדי

להבטיח באמת יכולת עבודה הרבה יותר רצינית של המערכת המחוקקת ולתת כלים

יותר טובים לחברי הכנסת לעשות את עבודתם, לפחות לאלו שיהיו מעוניינים,

אין מנוס אלא ליצור תיקון של המצב הנוכחי ולאפשר להגדיל את שטח הבינוי

כדי לאפשר מקומות עבודה או אפשרות עבודה מינימליות.

יש מקומות בעולם שעשו בניינים נפרדים מהכנסת. בוושינגטון למשל הבניין

של הסנטורים, חלק מהבניינים של משרדי הסנטורים, נמצאים מחוץ לבניין

הקפיטול, נמצאים במרחק של כמה רחובות משם, יש להם רכבת והם נוסעים.

כלומר, יש כל מיני פתרונות לעניין הזה. פה יש לנו מתחם די גדול, ניתן

למצוא כאן את פתרונות הבניה, ולתת תשובות הוגנות והולמות. אני חושב שלא

צריך ללכת על הסופר פאר, אבל לתת תשובות הוגנות מבחינת מקום עבודה

לחברי הכנסת, כדי לאפשר להם לעשות את עבודתם ביעילות. פיקוח על המערכת

הממשלתית על-ידי המערכת המחוקקת יכולה לקרות רק אם בידי חברי הכנסת

יהיו כלים לעבודה. בקדנציה שעברה הבטחנו לשנות דברים ואני מקווה

שהתהליך הזה יימשך וטוב שזה ילך בד בבד עם הטיפול של הבניה שנעשה עכשיו

על-ידי הוועדה.

עבד-אלמאלכ דהאמשה; אין לשכוח את המצוקה המיידית בה נמצאים

עכשיו חברי הכנסת, אלה שמשוכנים באגף

השמאלי, בביתנים. ישנה פה בעיה ואני מכיר כמה מהחברים שלי שאינם נמצאים

בכלל בחדריהם והם באים אלינו. אני נמצא באגף החדש ואחד החברים בא אלי

כדי לקבל שירותים וכולי, כי הוא לא מוצא את עצמו בחדר שקיבל. אולי

באופן מיידי אפשר לעשות לפתרון הבעיה הזאת, לפני כל הדבר שהוא גם כן

נחוץ וחיובי.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: מרבית חברי הכנסת חושבים שהעניין לא שייך

להם. אולי יתחילו לבנות בעוד שנה ועד שזה

יגמר, זו קדנציה אחת לפחות, ויש חברי כנסת שלא רוצים לחשוב על מה יקרה

בשנת 2004-2002 ולכן הם לא רוצים לעסוק בדברים האלה. הסן הכל הוא

שאנחנו רוצים לשתף את חברי הכנסת ואת עובדי הכנסת במהלך התכנון של העסק

הזה כי ביתם הוא ביתנו, ביתנו הוא ביתם. לכן, מי שרוצה להשתתף, ישתתף.

מי שלא רוצה, נכבד אותו ונאמר לו תודה רבה על שהוא לא בא. בסך הכל

אנחנו רוצים להציג היום קונספציה מסויימת, כי אם נאשר את הקונספציה,

נוכל להתחיל להתקדם.

היו"ר פנחס רפאלי; נראה את התוכנית ואחר-כך החברים יתייחסו.

שמואל מנדל; אני ממינהלת הקמת קריות ממשלה. יושב פה

איתנו צוות פרוגרמטורים ויועצים אדריכלים

שלנו. אני אתחיל מהמסקנות שלנו, כדי שתהיה תמונה מה הם אותם הדברים

שאנחנו מציעים, שהם תואמים את הדעות שהועלו כאן. בסופו של דבר נציג גם

תמונה קצת יותר רחבה, ותוך כדי זה נרצה להציג גם כיצד ניגש לעבודה,

משום שאני חושב שחשוב להבין מה דרך הניתוח שלנו וכיצד הגענו למסקנות,

כדי שתוכלו להגיב ואולי להעיר ואולי לשנות דברים.

מה שאנחנו הכנו זה בעצם תוכנית אב לבינוי נוסף בכנסת. תוכנית אב,

משמעותה שהסתכלנו לטווח הארוך, לצרכים בטווח הארוך, מתוכם אבל גם גזרנו

את התוכנית המיידית ואנחנו נציג את הפתרון לטווח הקצר כאשר הוא מאפשר

המשך פיתוח התוכנית בעתיד.

שני הצרכים הבסיסיים כפי שעלו כאן הם קודם כל הנושא של לשכות לחמישים

וחמישה חברי כנסת, שחסרות כדי לתת באמת את אפשרות התפקוד הנכונה,

ואחר-כך נגיד גם מה המשמעויות וכיצד זה צריך להיות מאורגן.

היו"ר רפאל פנחסי; כמה יש היום באגף החדש?

שמואל מנדל: ארבעים ושמונה. כרגע בחרתי להציג את המסקנה

הסופית ואחר-כך לפרט כדי שתוכלו להתמקד

ולראות מה הם אותם הדברים.

הדבר הראשון הוא פתרון כולל לכל מאה ועשרים חברי הכנסת שמשמעותו בניית

לשכות לחמישים וחמישה חברי כנסת.

הדבר השני הוא מודרניזציה של חברי הוועדות. אנחנו חושבים שחדרי

הוועדות, העבודה בהן הולכת ונעשית אינטנסיבית, ציוד אור-קולי נדרש

היום, צורות ההצגה הן אחרות, אנחנו יכולים להסתכל על החדר הזה עם כל ים

הכבלים. אנחנו צריכים לעשות מודרניזציה.

אלה שני הצרכים החיוניים והקריטיים לכנסת.

לאחר מכן, בעדיפות שנייה ישנו גוש הממשלה, גוש הסיעות, שירותי התמך

הפרלמנטרים, ושירותי התמך הכוללים של הכנסת, הלוגיסטים, אבל הם בעצם

נגזרת מהצרכים הללו. בעצם המסקנה שלנו מתוכנית האב היא שאת הנושא של

הצרכים הבסיסיים של חברי הכנסת וחדרי הוועדות, לא ניתן לפתור בבניין

הקיים וחייבים לצאת מחוץ לבניין הזה, ואנחנו מיד נראה כיצד הוא מתחבר

ומה מערכת הקשרים, וכל הצרכים הנגזרים בעצם יקבלו מענה בשטחים שיתפנו

כתוצאה מהמבנה החדש.

זאת בעצם התוכנית על רגל אחת, מבלי לדבר על איפה המיקום, כיצד זה נעשה

בשלבים. אבל זה הפוקוס שאנחנו שמנו, על חברי הכנסת ועל חדרי הוועדות,

והמסקנה שאי-אפשר לפתור את זה בחללים הקיימים בבניין במבנה הקיים, אלא

חייבים לצאת ולהרחיב ולבנות בניה חדשה.

מטרת הדיון הזה היא לקבל אור ירוק יותר מוסרי לתוכנית הזאת, מאחר

והצגנו אותה בפני יושב-ראש ועדת הבניה ורצינו לפתוח את זה לפורום נוסף.

משמעות האור הירוק הוא שאנחנו יכולים לגשת אחר-כך לעיבוד יותר מפורט של

הפרוגרמה, לבדיקה יותר יסודית במיקרו, אבל הפתרון כמהות יישאר.

רק לחזור על מטרת העבודה. אנחנו נתבקשנו להכין תוכנית אב פיזית למשכן

הכנסת, כאשר אנחנו לומדים את הכנסת, מבינים את הצרכים הפונקציונאלים

והפרוגרמטים ונותנים את הפתרון המתאים.

מבחינת שיטת העבודה, אני אעבור עליה מאוד בקיצור. אנחנו בעצם הלכנו

בשני צירים. האחד, הבנת מהות הכנסת, דרכי העבודה, הצרכים, מה בעצם צריך

להיות. דבר שני, הלכנו למיפוי המצב הקיים, להבין מה קיים במשכן, מה

כיום ההקצאות של השטחים, היכן הם נמצאים, מה רמת הדיור הנמצא, האם

אפשר לפתור בתוך המעטפת הקיימת או לא. כלומר, פעלנו במקביל - האחד,

להסתכל מה צריך, והשני, מה קיים וכיצד מחברים בין שניהם. כתוצאה מכך

אנחנו בנינו את אותו הכלי המקצועי שלנו שהיא הפרוגרמה שמגדירה מה הם

הנושאים בעדיפות, מה כמות היחידות הנדרשות לכל נושא ונושא, מה שטח

יחידה, היכן ממקמים אותם, איך מארגנים אותם וכולי, שזה צעד פרוגרמטי

שאותו אנחנו עושים כלחם חוקנו. כתוצאה מזה, כאשר הגדרנו את הצרכים

ברמה הפיזית שלהם, ברמה הכמותית שלהם וברמה של אפיון המערכות, בעצם

הלכנו והסתכלנו היכן אפשר למקם את אותם הצרכים. זאת בעצם מהות תוכנית

האב.

הגישה הבסיסית היתה שיש פה שלוש אפשרויות לכל פתרון.

(1) יש צרכים מסויימים שחייבים לבנות עבורם תוספת בניה משום שבמצב

הקיים לא ניתן לפתור אותם, אם בגלל מגבלות טכניות, אם בגלל גודל

ואנחנו לא יכולים לאתר שטח בגודל מתאים.

(2) יש שטחים שמתאימים ליעודם, הם נותנים מענה הולם לתפקוד הנדרש ולכן

הם נשארים ללא שינוי.

(3) יש שטחים שצריך לעשות בהם הסבה או רה-אירגון. צריך לעשות בהם

שיפוץ, צריך לחלק אותם בצורה אחרת וכולי.

יש פה יחס של עלות-תועלת, מתי כדאי להכניס כל דבר לכל פונקציה. יש

צרכים מסויימים כמו דיור חברי הכנסת או הוועדות שאי-אפשר לפתור אותם

מסגרת הקיימת והם בעדיפות עליונה, ולכן חייבים להשקיע כסף. יש אחרים

שבתקציבים הרבה יותר נמוכים ובמסגרת רה-אירגון, אולי אפשר לתת מענה לא

מקסימלי, אבל מענה אופטימלי כאשר מחשבים את יחס עלות התועלת. זו היתה

בעצם גישת העבודה.

לגבי הרקע. אנחנו די ותיקים בנושא הפרוגרמות. חלק מהצוות הזה עשה את

הפרוגרמה לבית-המשפט העליון, חלק אחר התחרה על הבניין ויצא במקום שני.

עשינו את משרד החוץ החדש שנבנה, משרד ראש-הממשלה, בניין ג'נרי שייבנה

בקרייה, קריות ממשלתיות, בתי-משפט וכולי, כך שאנחנו מכירים היטב גם את

נושא. הפרוגרמה של בניינים בעלי משמעות לאומית ובניינים מורכבים

בתכולתם, וזה היה חלק מהאימפוט שהבאנו לעבודה הזאת.

מבחינת מאפייני הכנסת, אני אולי אגע בשניים-שלושה דברים מרכזיים שהינחו
אותנו
(א) הנושא של מכובדות, של טקסיות. הכנסת היא בניין מונומנטלי, וחייבים

לשמר את הרוח הזאת.

(ב) דבר שני שהיה בעל משמעות גדולה מאוד מבחינת תכנון פיזי, בעצם הכנסת

היא סמל. לבניין הזה באים מבקרים ורואים אותו, הוא חלק מהמרקם

האורבני של ירושלים, הוא מופיע בטלויזיה, הוא מופיע בצילומים כאלה

ואחרים. כל שינוי במתווה של הכנסת, הוא פרובלמטי מבחינת הפיטבק

הציבורי. בכל תכנון אנחנו חייבים להביא בחשבון שאנחנו משמרים את

הקווים של הבניין. היו פה הצעות שונות במהלך התכנון שעלו והרגו

ולכן הם גם נפלו, משום שהערכנו שזה תהליך ממושך מאוד בדיון ציבורי,

בתהליכי אישור סטטוטוריים שיהיו כמגבלה.

חברי הכנסת כמובן הם המשתמש החשוב ביותר, האינטנסיבי ביותר, הם נמצאים

פה במשך מספר ימים. אנחנו חושבים שגם אופי העבודה בכנסת הוא כזה

שהנוכחות היא טוטאלית. בעצם במשך אותם ימי עבודה של הכנסת, חבר הכנסת

צריך את כל הפעילות שלו לבצע מהמשכן. דבר נוסף הוא קהלים מגוונים. יש

פה מבקרים, יש פה מוזמנים, יש פה הרבה מאוד תנועות בתוך המשכן וצריך

לטפל בהם.

אם אנחנו מסתכלים על המבנה הפיזי של הכנסת, הליבה שלה היא בעצם המליאה

והוועדות, שם בעצם נעשית העבודה הפרלמנטרית. מעבר לזה, יש מעטפת של

גושים נוספים. אנחנו ניסינו לקבץ יחד את הפעילויות שיש להן משמעות. יש

גוש חברי הכנסת, לשכות חברי הכנסת, גוש הממשלה, חדרי סיעות, שירותי

התמך הפרלמנטרים כמו מזכירות הכנסת וכולי, וכל שירותי התמך הלוגיסטיים

שהם בעצם האדמניסטרציה של הכנסת. אלה הגושים כפי שאנחנו רואים אותם,

ובמסגרת מהלך הפרוגרמה אנחנו התייחסנו לכל מכלול ומכלול כזה וראינו מה

הצרכים שלו, וגם מה הזיקות שקיימות. במצב הקיים יש חוסר התאמה וחוסר

אירגון שמשייך את המיקום הפיזי של היחידות להיכן שהן צריכות להיות או

כיצד הן צריכות להיות ביחסי הקירבה שלהן.

מבחינת השטחים, כפי שמדדנו אותם, ואנחנו עברנו פה חדר חדר ואולם אולם

בכנסת ומדדנו את השטחים - המליאה תופסת כאלף מטר, המליאה היא כמובן

אלמנט ייצוגי שמלכתחילה לא התייחסנו לשינוי בו, לא מבחינת אירגון שלו,

לא מבחינת המיקום שלו. הוועדות, חדרי הוועדות תופסים כאלף מטרים

נוספים.

אברהם שוחט: זה ברוטו או נטו?

שמואל מנדל; כל השטחים פה הם נטו. כל השטחים זה מדידה של

מה שקיים בפנים. אני חושב שברוטו אנחנו

מגיעים לסביבות העשרים אלף. יש פה חלק נכבד לחברי הכנסת, 2,250 מטרים,

כרבע משטחי הנטו מיועדים להברי הכנסת, והתמך הלוגיסטי כפי שרואים הוא

גדול מארד, האדמניסטרציה של הכנסת. זאת חלוקת השטחים במצב ר1קיים. יש

לנו גם מיפוי מפורט, אם צריך לראות איפה כל חבר כנסת יושב.

מבחינת המימצאים העיקריים שלנו, שהובילו אותנו אחר-כך לתכנון, כאמור יש
שני שלבים
(1) הנושא הראשון שהדורש פתרון מיידי ושחייבים להתמודד איתו מיידית,

וזה בעצם נושא חברי הכנסת, שבעצם המגבלות העיקריות שראינו הן.-

(א) הלשכות מפוזרות והן לא מאפשרות את האינטראקציה בין חברי

הכנסת.

(ב) חלק מהלשכות לא מותאמות לצרכים, אלא הן אילתורים שנעשו במשכן

במהלך השנים.

(ג) יש מחסור בלשכות ואין לכל אחד מחברי הכנסת.

(ד) אין ססנדרט אחיד.

(ה) צריכה להיות גישה מהירה מאוד מלשכות חברי הכנסת לאולם המליאה,

וזה לא תמיד קיים.

(2) הנושא השני הדורש פתרון מיידי הוא בנושא הוועדות, שבעצם הן לא

מותאמות.

(א) אנחנו היום מדברים על ציוד רב שנמצא, על צרכי הקרנה.

(ב) הבניין הזה הוא בניין מיושן וקשה מאוד להעביר בו את המערכות,

הגובה שלו הוא נמוך וזה מקשה מאוד.

(ג) מזכירויות הוועדות יושבות בתוך הוועדות וזה לא דבר ראוי. כל

נושא כניסת הקהל, הקהל צריך לחדור אל תוך הכנסת ולפעמים זה

כמויות גדולות של מוזמנים והם מסתובבים בכנסת, וזה לא מבנה

נכון.

(ד) כל נושא שירותי התמך, ראינו קודם איך מראיינים כאן חברי כנסת

או מה קורה מבחינת לוגיסטיקה של קפיטריה או הסעדה ואלף ואחד

דברים אחרים שעתונאים צריכים פה איזה שהוא מרכז תקשורת וכולי

והם לא קיימים איזור הוועדות, ומן הראוי היה לארגן את זה בצורה

אחרת.
בשלב השני ראינו שלושה נושאים עיקריים
(1) גוש הממשלה.

(א) בגוש הממשלה יש היום שרים שהם לא חברי כנסת ונוצר מחסור

בלשכות.

(ב) הממשלה היום עובדת בצורה יותר אינטנסיבית בגלל הרוב

הקואליציוני המצומצם שמחייב לנהל חלק מהפעילות מכאן, גם את

הפעילות המשרדית, לקיים ישיבות, אנשים רבים שנמצאים, וזה לא

תמיד מותאם.

(ד) מידור. מאחר ויש היום צרכי אבטחה של ראש-הממשלה ושל חלק

מהשרים, האיזור הזה הוא בעל הרבה מאוד כניסות, קשה למדר אותו

וזה יוצר פה סדרי אבטחה מסורבלים.

(2) חדרי הסיעות. כאן הנושא העיקרי הוא הגמישות, כיצד ניתן בהרכבים

משתנים, בגדלים משתנים של סיעות בהתאם לתוצאות הבחירות, לארגן את

השטחים בצורה הנכונה. אנחנו יודעים שחלק יושבים בצורה היסטורית, זה

לא מותאם וצריך לטפל בנושא הזה.

(3) היתרה היא בעצם כל שאר שירותי התמך, גם הפרלמנטריים וגם הלוגיטטיים

שאותם אנחנו רואים כמשתלבים במקומות האחרים.

נושא נוטף הוא נושא תנועת הקהלים בהיכל. ההיכל הזה הוא מורכב מאוד, הוא

מטובך בתנועה שלו, יש פה אילתורים שנעשו במשך הזמן, אין הפרדה של קהלים

ביו חברי הכנטת, בין מוזמנים, בין מבקרים, טיורים שנערכים בכנטת, מרחקי

ההליכה הם גדולים, הצירים לעתים עמוטים פה וקשה לעבור, זה חוצה דרך

גושים ומפריע לפעילות בתוכם וכולי.

אלה בעצם המימצאים העיקריים, כך ששוב חברי הכנטת והוועדות הם הנושא

העיקרי.

אנחנו עכשיו נעבור לפירוט הפרוגרמטי של הצורך בכל אחד ואחד. כאמור,

אנחנו מצאנו שיש צורך בתוטפת של חמישים וחמש לשכות שחן מורכבות

מפתרונות שקיימים היום ליושב-ראש ולשרים, כאשר בעצם כאן יש שבע עשרה

לשכות שמקבלות פתרון מחוץ לגוש חברי הכנטת. כאמור, יש ארבעים ושמונה

לשכות בגוש החדש, כך שיחד זה שישים וחמש. יש שישים וחמישה חברי כנטת

שמקבלים פתרון שהוא בטטנדרטים טבירים, והיתרה היא חמישים וחמישה חברי

כנסת שמפוזרים ולהם צריך לתת פתרון יסודי.

כאמור, אנחנו צריכים חמישים וחמש לשכות, כאשר אנחנו מדברים על לשכה

בגודל של שלושים וששה מטר מרובע נטו, שמבוטטת על חדר לחבר הכנטת, כולל

טפת אירוח, שירותים ומקלחון. אנחנו מדברים על שלושה עוזרים פרלמנטרים,

על חדר שיש בו שלושה עוזרים פרלמנטרים, מחשב, מדפטת, כל מה שנדרש

לנושא הזה. כפי שאנחנו רואים זה בעצם איך שאנחנו רואים את לשכת חבר

הכנטת.

מבחינת המיקום, הלשכות צריכות להיות קרובות ללשכות הקיימות, כדי ליצור

רצף אחד, כמובן לאפשר מאותו מקום גישה מהירה למליאה. שטח הלשכות

הקיימות הוא עשרים ותשעה מטרים, והן היו מבוטטות על שני עוזרים

פרלמנטריים.

מאיר שטרית: לא. הן היו מבוטטות על עוזר פרלמנטרי אחד.

שמ1אל מנדל; כאשר בפועל יש שני עוזרים פרלמנטרים. אחת

ההתלבטויות במהלך הכנת הפרוגרמה היתה האם

לבנות את הלשכות החדשות גם כן בגודל של עשרים ותשעה מטרים וליצור בדיוק

את חוטר האפליה הזאת בין הטטנדרטים. אבל המטקנה היתה שעדיף לבנות בינוי

חדש בטטנדרט ראוי.

מאיר שטרית; מתוך התוכנית אני רואה שאתה עושה את הכניסה

לשירותים מחדרו של חבר הכנטת. זאת אומרת שאם

העוזר הפרלמנטרי רוצה להיכנט לשם, הוא צריך לעבור דרך החדר של חבר

הכנטת.

שמואל מנדל; זאת תוכנית ועוד לא נכנטנו לארכיטקטורה. זה

יותר שיבוץ של בלוקים כדי לראות מה השטח.

בדרך כלל אנתנו נוהגים לבנות איזושהי תוכנית סכמטית, פשוט בשביל

לראות את הגדלים. השלושים וששה מטר זה לא מספר, אלא שהוא מבוסס על

מימדים שמצאנו. כמובן שאחר-כך בתכנון מפורט יצטרכו עוד לארגן את זה.

מאיר שטרית; מה הסטנדרט לעובד במשרד רגיל בממשלה? משרד

החוץ, משרד ראש-הממשלה, מה הסטנדרט שם?

שמואל מנדל; אנחנו מדברים על סטנדרט של הבניין ברוטו.

זאת אומרת, כולל כל הגרעינים שלו, כולל כל

שטחי המרתף וכולי, על 22.5 מטרים לעובד. אתה מדבר על סטנדרט ממשלתי.

עובד מקבל סדר גודל בנטו, אם הוא יושב יחיד, הוא מקבל כ-6.5 מטרים לתדר

שלו, אם זה שניים, זה גם כן כפולה של 6.5 מטרים. זה בנטו לעובד נניח

אקדמאי, לא למנהל וכולי. מנהלים בדרך ביניים מגיעים ל-12.5 מטר, סמנכ"ל

מקבל 16 מטרים. אלה הם הסטנדרטים, אבל הם במובן נהנים משטחי תמך

מסביבם.

נעבור עכשיו להדרי הישיבות, לגוש הוועדות. שוב, סקרנו את עיקר הבעיות.

כפי שאנחנו רואים אותן, אנחנו חייבים להשתמש בציוד אור-קולי, התצוגות

ילכו ויגדלו. אם זה תצוגות ממוחשבות, אם זה תצוגות בשקפים, אם זה

הקרנות וידאו וכולי. אנחנו חייבים להוציא את הוועדה מהחדר ולאפשר לה

עבודה רציפה. אנחנו ראינו את יושב-ראש הוועדה מקבל לשכה בגוש חברי

הכנסת והוא כלול בחמישים וחמש הלשכות, אבל הוא יקבל משרד קדמי קטן, כדי

שבזמן שהוועדה יושבת, הוא יוכל להמשיך ולעבוד.

מאיר שטרית; למה אתם לא עושים את חדר יושב-ראש הוועדה

צמוד לוועדה?

שמואל מנדל; בנושא הזה היתה התלבטות, האם לבודד אותו

בעצם מחברי הכנסת. מה צריכה להיות

האינטראקציה שלו?

מאיר שטירית: גם היום אין שום אינטראקציה.

שמואל מנדל; זה נושא שיכול לעלות לדיון. ההבנה שלנו

שלחברי הכנסת יש את הסיעות, יש את העבודה

המשותפת, ורצוי לרכז ככל האפשר, למעט חברי הממשלה, את כל חברי הכנסת

באיזור אחד.

מאיר שטרית; אם יושב-ראש הוועדה לא ישב שם, בעצם כל

העבודה לא נמצאת שם. אם הוא לא נמצא שם,

בעצם כל צוות הוועדה לא עושה כלום.

שמואל מנדל; הוא יהיה שם.

מאיר שטרית; הוא יהיה בזמן ישיבות הוועדה.

שמואל מנדל; אתה אומר שבעצם הזיקה של יושב-ראש הוועדה

היא יותר גדולה לצוות ולמזכירות ולפעילות,

היא יותר חשובה מאשר האינטראקציה. בסדר. זה בהחלט נושא שאנחנו מוכנים

לבדוק שוב.

היו"ר רפאל פנחסי: הוא יכול לקבל משרד קדמי קטן ליושב-ראש

הוועדה וחדר שוטף רגיל כמו לכל חברי הכנסת.

שמואל מנדל; מבחינת הכנסת זה רווח נקי, כי מתפנה שטח.

יו"ר הכנסת. דן תיכון; הוועדה לא ונוכל להקצות להם שטחים בדומה לאגף

שבו יהיו המשרדים, מפני שזה לא יכנס.

שמואל מנדל: זה בעצם מחייב אותנו להקטין את גוש חברי

הכנסת בפרוגרמה ולהגדיל את גוש הוועדות.

היו"ר רפאל פנחסי: יכול להיות שצריך משרד קדמי קטן באגף

הוועדות.

שמואל מנדל: דבר נוסף הוא שינוי התפיסה של איזור הוועדות

ולתת להן אוטונומיה מבחינת שירותי התמך. אם

זו איזו שהיא שלוחה קדמית של הקפיטריה, אם זה שטחי המתנה לקהל, איזור

תקשורת, אם צריך איזור תרגום סימולטני או חדר בקרה למערכות השונות

שיהיו פה. זאת אומרת, לבנות אותו כמכלול שיש לו, מאחר והפעילות שלו

אינטנסיבית וחלק מהאנשים מגיעים רק אליו.

נושא של ועדת חוץ וביטחון, אנחנו חושבים שבפרוגרמה המפורטת צריך לתת לה

אולי גישה ממודרת, אפשרות לבודד אותה כדי לשמור על הסודיות, כאשר גם

חלק מהמוזמנים שמגיעים לא צריכים להיות חשופים.

דבר נוסף הוא היכולת לבנות את הוועדות על איזה שהוא קו תפר בין החוץ,

שהמוזמנים יכולים להגיע מצד אחד מבלי לעבור את כל הכנסת, ומצד שני חברי

הכנסת יכולים להגיע מתוך הכנסת, מתוך הלשכות שלהם, ובנגישות טובה

למליאה.

מאיר שטרית: מה גידל של חדר הוועדה מוצע לעומת הקיים

היום?

היו"ר רפאל פנחסי: חדר ישיבות של 12.5 על 8 מטרים.

שמואל מנדל; החדרים האלה הם חדרים של 65 מטרים, ואנחנו

מדברים על חדרים של מאה מטרים. יש חדרים שהם

יותר גדולים. כאשר לחדר נספחים חדר המינהלה ומשרד קדמי של יושב-ראש

הוועדה.

כאן אנחנו רואים אירגון סכמטי של ועדה, כשכאן זה חיצוני לוועדה. אם

אנחנו נרכז את צרכי השטח לחברי הכנסת ולוועדות, נדרשת לחברי הכנסת

תוספת של 3,200 מטר מרובע ברוטו, אם ירד מספר הלשכות כפי שהחלטתם

משלושה עשר או ארבעה עשר יושבי-ראש ועדות ואז צריך יהיה להתאים את זה,

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ荨딛唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ荨딛娀脈̝jᘀ幨ష唀כאשר אנחנו מדברים על 36 כפול 55, קרוב לאלפיים מטרים, עוד מאה ושישים

מטרים שטחי תמך שונים, ושטח אתר הפרוזדורים וכולי.

אם אנחנו מסתכלים על הוועדות, אנחנו צריכים כ-3,500 מטרים, כאשר הובאו

בחשבון פה ארבע עשרה חדרי ועדות, זאת אומרת תוכנן חדר ועדה נוסף,

והייעוץ המשפטי שיהיה בצמוד, ושירותי תמך. גם כאן נוסף שטח הברוטו לפי

אותו יחס.

עד כאן בעצם הפרוגרמה מבחינת הצורך בשלב המיידי. אס אנחנו רוציס לתת

מענה לצרכים בשלב השני, יש לנו בעצם 1,700 מטרים נטו שמתפנים כתוצאה

מפינוי אותס חברי כנסת שמפוזריס בהיכל, והוצאת הוועדות אל מחוץ

לבניין. ניתן להקצות לממשלה תוספת של ארבע מאות וחמישיס מטרים ולסיעות

עוד מאה מטרים. אלה שירותי התמך הלוגיסטיס והפרלמנטריים, תשע מאות

וחמישיס מטרים. ככל שהשטח הנותר ישונה, מי שירוויח או יפסיד זה בעצם

שירותי התמך הפרלמנטריים.

היו"ר רפאל פנחסי: האלה אם המאה מטר שלקחת לסיעות מספק את

הדרישה.

מאיר שטרית; אתם ראיינתם את ראשי הסיעות בכנסת?

שמואל מנדל: כן.

מאיר שטרית: אותי לא ראיינתם.

היו"ר רפאל פנחסי: גם אותי אף אחד לא ראיין. לסיעות יש צרכים

גדולים, וכאן יש להם עוד מאה מטרים.

שמואל מנדל: יש עבודה מפורטת, יש דוחות ואפשר יהיה

להראות את הנחות היסוד שלנו ואת החישובים,

אם טעינו, בהחלט נצטרך לתקן. אבל שוב, חשוב לציין שזו תוספת לשטח

הקיים.

מאיר שטרית: היום יש להם עשרה מטרים. לכן כאשר אמרת להם

מאה מטרים הם אמרו: שבטח זה טוב.

שמואל מנדל: היום יש כשבע מאות וחמישים מטרים, ואנחנו

מדברים על האפשרות לעלות לכתשע מאות מטר סך

הכל שטחי הסיעות. אחת הבעיות היא שהסיעות לא מתוכננות טוב, כך שהצפיפות

מודגשת.

היו"ר רפאל פנחסי: התוספת של המאה מטר, זה לכל הסיעות?

שמואל מנדל: אנחנו יכולים לעשות רה-אירגון של השטחים

האלה.

יש פה עוד מאתיים מטר שצריך להחזיר לייעוד המקורי, וזה כל מיני גלריות

שנסגרו, פינות בתוך מעברים, וזאת כדי להחזיר לכנסת את הדימוי הראוי ואת

החזות הראויה.

אברהם שוחט: יש כאן איזו בעיה. אתה אומר שהמאה מטר

לסיעות, זה לכלל הסיעות.

שמואל מנדל: כן. אנחנו מדברים על אירגון מחדש, תוספת של

מאה מטר ואירגון מחדש של השטחים.

אם נסכם את כל מה שהצגנו כאן, אלה שני הפתרונות המיידיים. הפתרון הזה

חייב לבוא מחוץ למבנה הקיים, מחוץ למשכן וחיבור אליו. אנחנו נבנה בניה

חדשה עבור חברי הכנסת והוועדות ונארגן מחדש את השטחים, כפי שהקצינו

קרום את הצרכים. זאת אומרת, זה בעצם איזה שהוא מבנה דומינו, שאנחנו

עושים צעד אחד, מתפנים שטחים ואנחנו עושים חילופי שטחים. אנחנו נציג את

זה עכשיו מבחינת השלביות.

שלב ראשון זו בניה של אגף חדש לחברי הכנסת.

בשלב השני אנחנו לוקחים את השטחים שהתפנו ברחבי המשכן ומקצים אותם

לטובת הממשלה, שירותי תמך לוגיסטים והמינתלה.

לאחר מכן, בהמשך לבינוי לחברי הכנסת, אנחנו מעבירים את הסיעות מקומה 5

לשטחי הוועדות שהתפנו, ואת השטח שמתפנה בקומה 5 מפנים לטובת פעילויות

אחרות.

היו"ר רפאל פנחסי; הממשלה נשארת בקומה הנוכחית שלה?

שמואל מנדל; כן. זאת בעצם התוכנית בשלבים כאשר הצעד

הראשון הוא בנוי לחברי הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי; לקחתם בחשבון שעדיף לבנות לממשלה בחוץ ושכל

חברי הכנסת יהיו מרוכזים בפנים מאשר להוציא

את חברי הכנסת החוצה ולהשאיר את הממשלה בפנים! יותר סביר שהממשלה תהיה

בחוץ.

שמואל מנדל; אנחנו מדברים על יכולת הפריסה של השטח.

אשר גנון: הקומה לא מתאימה למיקום של לשכות חברי

הכנסת.

שמואל מבדל; צריך להביא בחשבון שיש כאן עניין של אספקה

לחברי הכנסת. צריך לטפל בכל הנושא של מערכות

אינטסלציה וכולי, שעדיף להתמודד איתן במסגרת בינוי חדש ולא להיכנס עם

המערכות לתוך הבניין הקיים.

עד כאן בעצם דיברנו על הצורך, על היקף השטחים וכולי. עכשיו אנחנו רוצים

להראות מה בעצם הפתרון הפיזי, כיצד אנחנו רואים אותו במכלול של הכנסת

ובמסגרת התכנונית שלו.

אנחנו רואים את המשכן פה, כניסת הקהל צפונית, רחבת הכניסה, הבניין

הקיים, ובצד הדרומי בניין חברי הכנסת הקיים או מה שאתם קוראים האגף

החדש. כאן אנחנו נמצאים במבט מערבה, ומזרחה לנחלאות ולעיר המערבית.

זה בעצם מה שקיים היום. בתוכנית המקורית שלכם, כאשר נבנה האגף החדש

היתה תוכנית בניה שבעצם אמרה שנבנה עוד שתי כנפיים בצד מזרח ובצד מערב

שיתנו מענה. זאת אומרת, זאת חלופה אחת. כאשר אנחנו הסתכלנו על השטח,

ראינו מגבלה בהרחבה עתידית וראינו גם הרבה מאוד חסרונות לחלופה הזאת,

גם מבחינת חלוקת חברי הכנסת לשני אגפים, צורך בבינוי בשני אגפים

וכולי, והעדפנו בניה מרוכזת וגם להסתכל על זה כתוכנית אב שלמה שתאפשר

לבנות אחר-כך אגף נוסף שיאפשר גם יתרונות נוספים שמיד אני אעמוד

עליחם.

היו"ר רפאל פנחסי; בדקתם גם אפשרות של תוספת קומה למעלה?

שמואל מנדל: כדאי לציין שבמהלך התכנון נבדקו חלופות

נוספות שלא מוצגות כאן ונפסלו בעיקר בגלל

החזות של הכנסת וכיצד הן יתקבלו. זו תוספת קומה, זה בניה מאחורי הכנסת,

במחצבה. היה רעיון למשל לבנות כאן מבנה על באגף הזה, ושהוא ילווה את

רחבת הכניסה. חלק מהרעיונות היו שרחבת הכניסה היא בעצם גדולה וריקה,

ולבנות בה, ואתם תראו שגם אנחנו השתמשנו, אבל לא בצורה של בניה. זאת

אומרת, היו כאן חלופות אחרות שנבדקו, נפסלו, ואנחנו בעצם מביאים שתי

חלופות ריאליות שהן מעשיות גם מבחינת לוח זמנים, גם מבחינת היכולת של

ההעברה הסטטוטורית שלהן.

היו"ר רפאל פנחסי: לקחתם בחשבון גם את העלות, איפה יותר זול,

איפה יותר יקר? עלות חלופה אחת מול השנייה?

שמואל מנדל: כן. שתי העלויות שאנחנו מדברים כאן, העלויות

שלהן הן מאוד קרובות. כאן יהיו לשכות כל

חמישים וחמישה חברי הכנסת, וזה ייצור רצף אחד, יאפשר כניסה נוחה לחברי

הכנסת למשכן, יהיה בסמיכות למליאה. הנושא הזה נבדק וזה אחד היתרונות של

החלופה.

היו"ר רפאל פנחסי: איפה שעומדים עכשיו הקרוואנים?

שמואל מנדל: כן. מיד האדריכלים יסקרו את זה בצורה קצת

יותר מפורטת, ואני אציג זאת רק באופן

סכמטי.

אברהם שוחט: כמה קומות זה? שתי קומות?

עופר קולקר: זה תלוי בשתי קומות, כן.

שמואל מנדל: אנחנו רואים בשלב הבא שהשילוב של שני השלבים

בעצם נותן כוח לתוכנית הזאת, וזה נותן פתרון

נאות לוועדות ללא מגבלות הבניין הקיים, מבחינת גובה, מבחינת יכולת

להעביר אספקות, ויתרון נוסף הוא הימצאות גוש הוועדות על איזור החיץ.

מצד אחד יש גישה נוחה לחברי הכנסת, מצד שני הקהל לא צריך לעבור את כל

הדרך אל הכנסת, וליצור פה תנועות קהל, ליצור בעיות של מידור וכולי, אלא

אפשר להכניס אותו מיידית לתוך שטח הוועדות וכמובן להגביל כניסה ולהרשות

רק למורשים כניסה לתוך משכן הכנסת.

מאיר שטרית: זה מצמם את החניה?

שמואל מנדל: כן.

עופר קולקר: לעומת זאת זה מציע חניה תת-קרקעית.

שמואל מנדל; אנחנו מיד נפרט. כרגע אנחנו מראים את זה רק

מבחינת החזות. אני מציע שמיד האדריכלים

חיברו על זה קצת ביתר פירוט.

היו"ר רפאל פנחס: זה כיום נמצא בשטח החניה.

שמואל מנדל: כן. על שטח הגינה. זה בעצם לאורך הגינה

הצמודה לרחבת הכנסת. זה מאפשר כמובן התרחבות

עתידית על שטח החניה, כאשר כל שלב שבו בונים, בעצם החלופה לחניה היא

בניית מרתף חניה תת-קרקעי. אם נראה את זה פשוט כציור אילוטטרציה, הקומה

הזאת היא בגובה הרחבה, היא לא עולה מעליה, היא לא בולטת, והיא משתלבת

בבניה, כאשר יש פה את גוש חברי הכנסת בצמוד למשכן, ואת גוש הוועדות

שנמשך עד השער, וזה גם מאפשר כמובן מעבר מקורה לתוך ההיכל בימי גשם או

במזג אוויר קשה.

אני מציע שעופר קולקר יציג את ההיבטים האדריכלים, וגם את הצד

הטטטוטורי שהוא לא פחות חשוב מבחינת משך הזמן ואפשרות המימוש של

התוכנית.

עופר קולקר; הפתרון מבוסט בעיקרו על התוספת של המבנה הזה

של מבנה ועדות. מבנה הוועדות הוא למעשה

המשך של ביתן הכניסה של שערי פלומבו. למעשה באותו גג, אם ממשיכים

באופן אופקי, כיוון שהרחבה עולה והכניסה עולה, אנחנו נשארים בונים את

המבנה לא יותר מגובה המעקה שמלווה את הרחבה. אם נטפל גם נופית ונגלם

את הגג, למעשה איננו פוגעים כמעט בדימוי הנוכחי הקיים של המבנה. התוספת

של חברי הכנסת, אם זה המבנה החדש הנוכחי, אנחנו מוסיפים לו בקומה

הראשונה המשך כאן, ועולים אל גובה המרפסת השנייה בקומה הזאת. כך שאנחנו

למעשה מרחיבים בעזרת מבנה חברי הכנסת החדש את הטרסות הקיימות, ושוב,

איננו פוגעים במבנה הקיים של הכנסת. כאמור, המבנה של הוועדות מאפשר

גישת קהלים ישירות ממבנה הכניסה אל חדרי הוועדות, מבלי שהם עוברים

במשכן.

למעשה היתרון הגדול של התוכנית היא שחדרי הוועדות הנוכחיים הופכים ללב

משכן חברי הכנסת. הם בין חדרי חברי הכנסת לאולם המליאה, ועל-ידי כך

אפשר להפוך את חדרי הוועדות הנוכחיים לחדרי סיעות, כאשר חדרי הסיעות

יימצאו במשכן הכנסת, בין אולם המליאה לבין חדרי חברי הכנסת עצמם.

מאיר שטרית: מה יהיה בקומה 5?

עופר קולקר: שירותי תמך. הם יעברו חזרה לטובת שירותים.

רפאל פנחסי: הייעוץ המשפטי למשל, כל אלה שנמצאים למטה,

יקבלו כנראה חדרים למעלה.

עופר קולקר: ואז אפשר יהיה לפנות מבנים מיותרים לטובת

מבנים יציבים בקומה החמישית.

היו"ר רפאל פנחסי: חשבתם גם על שינוי המקום של בית-הכנסת?

קריאה; צריך להגדיל אותו.

עופר קולקר: המבנה הורחב פה בנקודה מסויימת מטעמי

ביטחון, מצרכי הביטחון. למעשה אתם רואים את

הרחבה עם המעקה, כניסת הרכב קצת חשוכה פה אבל היא בנקודה הזאת מתחת

לרחבה.

כאן אנחנו רואים שקיצצנו את התוספת הזאת בהצעה הזאת ואנחנו מרחיבים את

מבנה הכניסה לכיוון מזרח, ומוסיפים לו את מבנה הוועדות לכל אורך הרחבה.

כך שיש פה מקום מספיק לכל הוועדות, לשירותי התמך הצמודים אליהם

ולמשרדים של חברי הכנסת הצמודים לחדרי הוועדות.

למעשה אתם רואים שאנחנו שומרים על הגובה, כאשר אנחנו בונים על הגינה.

תוספת שאנחנו מציעים בפתרון הזה היא תוספת של מבנה חניה. רוחב מבנה

חדרי הוועדות החדש מאפשר חניה מתחתיו בקומה אחת או בשתיים, על-פי

החלטה שבסופי של דבר תיפול לגבי היקף הבניה. זה מאפשר חסכון בשטחים

האלה שהם מנוצלים באופן די מוגבל בקומה אחת, והגדלת שטחי הגינון באיזור

הזה.

מבחינה סטטוטורית למעשה מותר לנו לבנות אגף אחד פה ואגף אחד כאן, כך

שלמעשה שלב אי של בניית לשכות חברי הכנסת נופל למערכת המאושרת במצב

הנוכחי. כלומר, ניתן מיד להגיש בקשה להיתר לבניין חברי הכנסת, לתוספת

לבניין חברי הכנסת, ולגשת לבנייה בזמן קצר.

מאיר שטרית; הוא לא יותר גדול?

עופר קולקר: הוא יותר גדול, אבל אין שם מגבלה במטרים.

לכן העובדה שהוא נמצא באותו מקום, ניתן

בהפקדה של שבועיים אני מניח להתגבר על הבעיה הזאת כי זה שינוי בבינוי

לפי סעיף 43 ולא שינוי במהות. כנראה שנצטרך להגיש שינוי תב"ע לשלב

הוועדות ולכן אנחנו רואים בו שלב ב'. כיוון שאין פה פגיעה חמורה בדימוי

הכללי, אנחנו לא מעריכים שתהיינה התנגדויות לרעיון הזה כי הוא גם

למעשה מסתתר מאחורי העצים, ושוב, יש לו יתרונות גדולים מבחינת תפעול

הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי; מה אתה מראה כאן בחץ?

עופר קולקר; התרחבות עתידית. מגרש החניה הזה מאפשר גם

הפרש הטופוגרפי, הפרש הגובה בין הנקודה

הזאת. במגרש החניה יושרה במה שיש לה הפרש גובה ניכר בנקרדה הזאת. אנחנו

יכולים גם לדרג מדרגות נוספות לכיוון התרחבות בכיוון הזה, ולמעשה כמו

שקרה במוזיאון ישראל, להרחיב את המדרגות מבלי שיורגש באופן מהותי

שעשינו את זה. אפשר להנמיך את איזור החניה שהוא למעשה מילוי, הוא מעין

במה שמאפשרת חניה ישרה, ולקרב אותו לכניסה לכנסת. אם נדרג את זה, אנחנו

יכולים לדרג בקלות מבנים נוספים ולהסתיר אותם על-ידי החורשה שנמצאת

כאן.

שמואל מנדל; אנחנו יודעים שבתכנון קשה מאוד לחזות צרכים

עתידיים. צריך להשאיר אופציות. כאשר המשכן

נבנה, לא ידעו שיצטרכו תוספת שטחים, חשבו על לשכות יותר מצומצמות לחברי

הכנסת וכולי. אם אנחנו מדברים על תוכנית אב, אנחנו פשוט סימנו משבצת

שלפי דעתנו מאפשרת לתת מענה לצרכים עתידיים בלתי ידועים כרגע, מבלי

לפגוע בצורה הכללית של הכנסת, מבלי לפגוע בחזות של הכנסת כאשר מסתכלים

עליה מצד העיר, אפשר לבנות את זה מדורג. אנחנו משאירים שטחים נוספים,

אבל לנו נראה שהצד המזרחי הוא צד הרבה יותר נוח מבחינה ארכיטקטונית או

מבחינה אורבנית לבניה.

עופר קולקר; מבלי שייפגע הדימוי, וזו נקודה חשובה

ביותר.

שמואל מנדל: ויש רצון לרכז שטחים מבחינת מערכות, מבחינת

אספקות, מבחינת דרכי גישה, מבחינת אירגון

החניה. עדיף לרכז.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; המהפך הוא שתמיד חשבו שצריך לרדת למטה

לכיוון אגף נוסף במקביל לאגף החדש שנבנה.

כאן הם באים ואומרים לא להיכנס לבעיות תכנוניות מסויימות, אלא תעברו

לצד אחר, ואז תוכלו לבנות הרבה יותר גדול והרבה יותר רחב.

שמואל מנדל; יתרון נוסף הוא באמת יצירת רצף מהכניסה

והזזת חדרי הוועדות למקום שהנגישות של הקהל

היא הרבה יותר נוחה והרבה יותר נשלטת.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; אני מציע נעצור כאן. ראינו. התוכנית נראית,

אבל מה שמפריע לנו זה שיכול להיות שאתם

נעולים על קונספציה ולא שמענו איזה חלופה טובה גם היא שתתחרה בחלופה

הזאת. יכול להיות שאתם נועלים אותנו על קונספציה אחת.

מאיר שטרית; למה למשל לא לבנות תוך שנה בניין משרדים אחד

גבוה ולגמור את הכל?

יו"ר הכנסת. דן תיכון; לא יתנו לך לעולם.

שמואל מנדל: לעומת זאת, זה יקה שש שנים בוועדות.

יו"ר הככסת, דן תיכון; למה לא ללכת לאגף חדש למשל במחצבה? חברי

הכנסת לא יודעים איפה זה המחצבה ואולי אתה

יכול להראות להם איפה היא. איפה שהיתה חוות מיכלי הדלק. זה בכלל מחוץ

לתמונה, יש שם דשא ענקי שקוע, אבל זה יהיה מחוץ לתחומי הבניין.

שמואל מנדל; זאת בדיוק הנקודה המרכזית. אנחנו גם רואים

את הנושא הזה של הזזת גוש הוועדות. שוב,

אנחנו מסתכלים בתוכנית שלמה. יש לכם צורך מיידי לפתור את בעיית חברי

הכנסת.

יו"ר הננסת. דן תיכון; למה לא בצד השני לדוגמה?

עופר קולקר; הצד השני הוא חשוף לכביש רופין שהופך לכביש

עת יותר מרכזי במערך התנועה החדש של

ירושלים. שם אנחנו מנסים לשמור על הדימוי הקיים, ואנחנו מרכזים את עיקר

הבניה בצד הזה בריכוז. מבחינה טכנית יותר קל לרכז ולבנות גוש אחד

שמתפקד גם עם החניה מתחתיו וגם עם הקשר בין הוועדות לבין חברי הכנסת

עצמם, במקום לפזר את זה בשני צידי המשכן. דבר נוסף, כמו שאמרתי לאורך

כל חדרך, הצד הזה יש לו אפשרות להתרחבות עתידית ויש אפשרות לא לחשוף

ולהפוך את הבניה לאלמנט של שינוי התדמית.

יו"ר הכנסת. דן תיכון; אתה כבר מאוהב בתוכנית שלך.

שמואל מנדל; אני רוצה להתייחס למרחב האפשרויות.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: אני שאלתי למה לא ללכת למחצבה, ללכת לאגף

חדש לגמרי, כמו שאמר מאיר שטרית על הקונגרס

והסנט בארצות-הברית.

שמואל מנדל: היא אפשרי כפתרון לחברי הכנסת, אבל אנחנו

חושבים שהיא יותר מרוחקת, היא דורשת זמני

הגעה יותר גבוהים. אני חושב שהאלמנט הזה, שהוא אלמנט עורקי אל הכניסה,

שמביא חלק מהקהל לא להיכנס אל תוך הכנסת, אותו קהל שהוא בכמויות, זה

נראה לנו פתרון טוב. גם יצירת ציר הליכה. יש פה סט שלם של אפשרויות של

בינוי על תוספת קומה או בניה על ההרחבה עצמה שנראים לנו בלתי אפשריים

מבחינת ההנגדות התכנונית שתהיה, וזה יהיה תהליך ממושך. אז זה מהפך

טוטאלי, אבל צריך להביא בחשבון שזה יכול לקחת בין שלוש לעשר שנים של

דיון ציבורי. רציתם לפתור מיידית את מצוקת דיור חברי הכנסת ואנחנו

פסלנו את האפשרויות האלה.

מעבר לצוות הזה התייעצנו עם עוד צוות אדריכלים והנטייה היא תמיד לבנות

אלמנט עורקי.

יו"ר הכנסת דן תיכון: אני מציע שנעצור כאן וניתן את האפשרות לשאול

שאלות.

מאיר שטרית: בהנחה שהפרוגרמה הזו היא הפרוגרמה הנכונה,

אני רואה בלוח הזמנים שאתם כתבתם שהזמן

הדרוש לביצוע הפרוייקט, הוא אמור להסתיים בפברואר 1999.

שמואל מנדל: שנתיים מההחלטה.

אברהם שוחט: זה מהר מאוד.

יואל אופיר: לוח הזמנים הזה הוא מאוד מאוד לחוץ וזה יהיה

נס אם יגמרו את זה תוך שנתיים.

שמואל מנדל: דבר נוסף שצריך לזכור הוא שאנחנו עובדים

במערכת ציבורית פתוחה. אנחנו צריכים שנתיים

לבניה.

משת שטרית: אנחנו מדברים על 3,000 מטרים. למה צריך

שנתיים לבנות בניין כזרז?

יו"ר הכנסת, דן תיכון: עזוב את זה, אנחנו עוד לא בשלב הזה.

היו"ר רפאל פנחסי; הלוואי וזה יהיה מוכן בעוד שנתיים. יש לי

נסיין ציבורי ממשלתי ואני יודע כמה זמן זה

לוקח.

יואל אופיר; צריך לעשות מכרז, צריך לקבל אישורים.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: עזוב את זה, אנחנו עוד לא בשלב הזה.

אברהם שוחט; שנתיים זה מהר מאוד.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: השאלה שמטרידה אותי, כפי שאמרתי לכם בשעתו,

אנחנו חושבים על חברי הכנסת, אנחנו חושבים

על העוזרים, אנחנו חושבים על הוועדות, אבל יש גם מינהלה כאן והמינהלה

נראית כאילו היא סוג בי שנכנסת לתוך השטחים המתפנים. איזה קונספציה אתה

מציג למינהלה כאן?

היו"ר רפאל פנחסי; כל קומה 5. הסיעות יורדות ומתפנים לך שם

החדרים.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; הכל מתפנה, גם השטחים שבהם יש היום חברי

כנסת.

היו"ר רפאל פנחסי; את זה הוא אמר שהוא נותן לממשלה.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; השאלה איזה קונספציה ניהולית אתה מציג כאן

לגבי שלוש מאות וחמישים אנשים שחיים כאן. יש

מאתיים ועשרים עובדים פלוס משמר הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי; בחדר המשמר לא עושים כל שינוי.

צבי ענבר; מאתיים וחמישים עובדים קבועים ועוד כחמישים

לא קבועים, ועוד מאה אנשי משמר.

היו"ר רפאל פנחסי; זה ארבע מאות עובדים.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; זו בכל-זאת מסה שאפילו בדברי ההסבר שלכם לא

הייתם עם הפנים אליה, אבל היא חיה כאן חמישה

ימים בשבוע.

שמואל מנדל; אנחנו דיברנו על כאלף מטרים.

יו"ר הכנסת, דן תיכון; אם אתה יכול, לא צריך עכשיו, להראות לנו. יש

כאן ארבע מאות איש שרוצים לראות איך הם

חיים, איפה הם יהיו, איך הם יקבלו שירותים והם מורכבים מכל מיני

יחידות.

אברהם שוחט; יש לכם פרוגרמה מפורטת של מה שאומר

היושב-ראש?

שמואל מנדל: יש פרוגרמה, לא הייתי אומר שהיא מפורטת, אבל

בהחלט יש הצעות והשטח הזה מבוסס על-פי

השטחים. הצגתי בהתחלה שהיו שטחים שראינו בהם מהפיכה והיו שטחים בהם

ראינו הו3אמה. אנחנו מדברים על תוספת של תשע מאות וחמישים מטרים לשירותי

תמך לוגיסטים ופרלמנטרים, שהם ניבנו גם מתוך הנחה של יחס עלות תועלת.

היינו יכולים להוסיף בינוי, להוסיף תקציבים.

יו"ר הכנסת, דן תיכון: לא הבנת את השאלה. הייתי חבר כנסת במשך שש

עשרה שנים וחשבתי שהמנגנון נועד לשרת את

חברי הכנסת, אבל היום ראיתי שחברי הכנסת נועדו לשרת את המנגנון. לכך

אני שואל איך זה נראה. הם תמיד נשארים כאן ואילו אנחנו זזים.

שמואל מנדל; זה נותן מענה.

יו"ר הכנסת,דן תיכון: אני לא בטוח שאתם רואים את העובדים.

שמואל מנדל: אנחנו נהיה מוכנים להציג את התוכניות.

יו"ר הכנסת. דן תיכון: איפה אתה ממקם את המחסנים של הכנסת? אתה

יודע שהמתכנן הראשוני חשב שהמחסנים של הכנסת

צריכים להיות בכניסת חברי הכנסת. טוב, זה תכנון נפרד.

שמואל מנדל: אנחנו נציג את החומר המפורט.

יו"ר הכנסת. דן תיכון: הארבע מאות וחמישים האיש האלה שחברי הכנסת

משרתים אותם, איך הם יחיו כאן?

שמואל מנדל: בסדר, אני מציע שאנחנו נראה את החומר

המפורט.

שושנה כרם: אני חייבת לפתוח במחמאה אדירה משום שלא

האמנתי שאפשר לשבור את ביצת הפלומבו הזו כפי

שאתם עשיתם. חשבתי שבאיזה שהוא מקום אנחנו קשורים לתוכנית משני הצדדים,

עם האילוצים של זה, והרעיון שלכם לגבי הוועדות הוא פשוט רעיון שמאיר

מוצא חן בעיני, כולל גם הגישה הגורפת שלכם לגבי שינויים שבאיזה שהוא

מקום יוציאו אותנו מתוך המילכוד הזה שאנחנו כל הזמן נתונים בו, של

טלאי על טלאי שנעשה במשך שלושים שנה ואכן הגיע הזמן שהוא יבוא לידי

ביטוי.

אני רוצה לשים דגש רק על דבר אחד ויכול להיות שאני מקדימה מבחינת עומק

התוכנית, וזה הנושא של שטחי איחסון גמישים ומפוזרים מאוד. יש לכם פה

מול העיניים בדיוק את אחת הבעיות שלנו. החדר הזה צריך להיות

רב-תכליתי, הוא צריך להיות גם שולחן עגול אבל גם חדר הרצאות למאה

וחמישים אנשים, ואין מקום לשים כסאות, ואנחנו לא יכולים לנייד את

הכסאות האלה שלוש קומות למטה, או למרחק של מאתיים מטר לכיוון אחר. ככה

גם לגבי כל ועדה וועדה. יהיה לכל ועדה מיכשור אלקטרוני שהיא תצטרך

שיהיה בחדר הוועדה.

אבי שגיב: אמרתם ונתתם את דעתכם למסלולי התנועה בתוך

המבנה. אני ממליץ לדון ברמה הפרוגרמטית גם

בסוגייה הזאת שהיא חשובה מאוד, ואני ממליץ בשטחים הממודרים לכלול גם את

הוועדה לביקורת המדינה. יש לכם מקום לשתי ועדות ממודרות, ואני מציע

לכלול גם את הוועדה לביקורת המדינה כועדה שלישית.

דוד לב; יש לנו פה בכנסת דבר שנקרא חוליית פנים של

המשכן. זה חלק של הביטחון שממוקם היום במקום

שהוא בלתי אפשרי לקבוצה גדולה יחסית, כי צרכי הביטחון הם גדולים, ואתם

צריכים לקחת את זה בחשבון איפה למקם את זה מבחינה אסטרטגית במקום הטוב

ביותר שהם יכולים לגשת לכל מקום.

האולם הזה לא רק שהוא רב-תכליתי אלא הוא האולם היחיד שיש לנו היום

לצרכים שכאשר ועדה או כל גוף אחר רוצה לקיים כנס מעבר לישיבת ועדה

רגילה, וצריך לקחת גם את זה בחשבון.

דבר נוסף שאני מקווה שמנהלת הארכיון אמרה לכם. כל נושא הגניזה של

הארכיון, מסמכים וכיוצא באלה, כולל ציוד, וצריך לקחת גם את זה

בחשבון.

מאיר שטרית: קומת החניה התת-קרקעית שאתם רוצים לעשות,

תצטרכו לחפור. לא יותר פשוט לבנות תקרה או

לתת קומה שנייה על הגג? זה הרבה יותר מהיר.

שמואל מנדל; אנחנו לא רוצים להעלות את גובה הרחבה.

מאיר שטרית; אם אתה מעלה את הקומה לקומת הרחבה, העלאת

התקרה של החניה לא עולה לגובה הרחבה אלא היא

מתחת לרחבה. זה הרבה יותר זול והרבה יותר מהר.

עופר קולקר; כן, אבל מצד שני אנחנו ניסינו לא להקים קיר

לאורך הרחבה. כלומר, לא לעלות על גובה

המעקה. אם אנחנו עולים מעל גובה המעקה, אז אין בעיה.

מאיר שטרית; אתה לא עולה.

עופר קולקר; קומת החניה חייבת להיות חפורה. ברגע שאתה

חופר, אתה יכול להחליט כמה חניה אתה רוצה

להוריד אל מתחת למבנה הזה. ככל שאתה בונה עד אופטימום של ארבע-חמש

קומות, ככל שאתה בונה יותר קומות, עלות החניה למקום יורדת. אם אתה בונה

ארבע קומות או שלוש קומות חפורות, מחיר המקום יורד לעומת קומה אחת שהיא

על-פני הקרקע.

היו"ר רפאל פנחסי; לפי מה שהם הציגו, אני חושב שזה היה דווקא

מאוד חכם, שמבחינת מראה הכנסת זה באמת רעיון

נפלא. הוועדות קרובות ליציאה, נכנסים ויוצאים בלי להיכנס לכנסת.

מאיר שטרית; יש כמובן אלמנטים בתוכנית שהם מאוד יפים.

השילוב או האפשרות להפריד את אגף הוועדות

מתוך הכנסת, וזה גם ימנע את כל האנשים שמסתובבים בבניין בלי סוף ואתה

לא יכול לזוז בלי להיפגש בהם. הם יקבלו אישורי כניסה לאגף הוועדות ולא

יהיה להם מה לחפש בבניין. באגף הוועדות תעשה מזנון לבד, והם בכלל לא

יכנסו לבניין. לכן יש עם זה יתרון גדול מאוד, בהפרדת הוועדות והיכולת

להיכנס לשם ללא כניסה לבניין הזה.

אני לא יודע האם הפרוגרמה שלכם כוללת גם שיפוץ הבניין וזקיים.

שמואל מנדל; בההלט.

מאיר שטרית; כי למשל הטיפול במעליות פה מחייב טיפול

הכרחי.

היו"ר רפאל פנחסי; לא רק המעליות. גם מערכת המיזוג.

מאיר שטרית; לא ראיתי שכתבתם מחשב, אבל אני מניח ומקווה

שאתם לוקחים בחשבון את הצורך ליצירת רשתות

תקשורת מתוך הבניין לכל המקומות. זאת אומרת, כולל לוועדות, למליאה,

לחדרים, לחברי הכנסת, דרישות של כל הבניין למערכת תקשורת מתקדמת מאוד

שתאפשר תקשורת של מחשבים ותקשורת של טלפוניה וכל הסיפור הזה. זה חשוב

מאוד לצורך מקומות, ששם אפשר לחבר מחשבים בכל מקום עם חיבור ליחידת

המחשב המרכזי שמתוכננת. צריך ליצור רשת בצורה חכמה שתתן תשובות מבחינת

מדיה אלקטרונית.

אני חושב שחשוב לי לדון בעתיד בפרטים של התוכנית מעבר לראיה הכוללת.

הראיה הכוללת בעיני מקובלת, אבל אני חושב שצריך לדון בפרטים של

התוכנית. הפרטים הרבה יותר חשובים בעיני מאשר הראיה הכוללת, כי איך

מתכננים באמת את הלשכה של חבר כנסת, זה הרבה יותר חשוב בעיני מאשר איפה

מוקם הבניין. למשל, תיוק, שהיום חברי הכנסת צוברים וממלאים את כל

החדרים בארונות ומדפים וכולי, כאשר בפתרון טכני פשוט, אתה עושה פשוט

נישה שבתוכה אתה שם ניירות ומתייק את הכל בפנים ואתה לא רואה כלום. אלה

דוגמאות אלמנטריות שלדעתי אתם צריכים להיכנס גם לפרט הזה, כשנגיע

לתכנון, להיכנס ממש לפרטי הפרטים מבחינת הפונקציונאליות של תוכן הבניין

הבעיה היא תמיד אם אתה יכול לבנות בניין הכי יפה, אם הוא לא יהיה

פונקציונאלי, הוא לא שווה שום דבר.

שמואל מנדל; לא צריך איחסון. הכל נמצא בזכרון של

המחשב.

היו"ר רפאל פנחסי; לא כל חברי הכנסת ידעו להשתמש בזה.

יואל אופיר: בהיערכות לקבל החלטה צריך לקחת בחשבון מוקש

והמוקש הוא בחירת אדריכל. בחוק כתוב שבנין

בעל עניין אדריכלי ציבורי צריך לעשות תחרות אדריכלית, וזה יכול להיות

סיפור ארוך מאוד. לכן גם התוספת המוצעת כאן, שאני מבין שמתגבשת בהסכמה,

זו תוספת לבנין ויכול להיות שאפשר יהיה לדלג על זה. גם כך תהיה בעיה עם

בחירת אדריכל וצריך לקחת את זה בחשבון.

מאיר שטרית; למה? מבחינת חוק המכרזים, למיטב ידיעתי,

לצורך תכנון לא צריך.

יואל אופיר: חבר הכנסת פורז יזם חוק שלאדריכלים לבנין

ציבורי, צריך לעשות את זה בתחרות וזה נמצא

בתוך התקנות. החוק תקף כבר שלוש שנים.

שמואל מנדל; אנחנו היינו כאן באיזה שהוא סד בין תוכנית

אב שמתעסקת במקרו, שמתעסקת באססרטגיה

ובעקרונות לבין צורך של פתרון. לא הכל בתוכנית הזאת סגור. מת שאנחנו

מביאים זה הבקשה לאישור תוכנית האב. לאחר מכן יש שלבים שצריך לעסוק

בתכנון בפרוגרמה מפורטת, ונושאים כמו מערכות וכולי בתוך הבניין הקיים,

חייבים התייחסות בפני עצמה. זאת אומרת, יש פה הרבה עבודה להשלים, אבל

ברגע שהעקרונות ידועים, השאר הוא הרבה יותר קל.

היו"ר רפאל פנחסי: תרדה רבה. אני חושב שעל-פניו תוכנית האב

נראית לי מאוד נכונה, במיוחד שהתוספת של

הוועדות הן לכיוון יציאה לבניין נפרד וגם אגף חדרי חברי הכנסת משתלב עם

המערכת הנכונה ולא מקלקל את המראה הנוכחי של הבניין. כמובן, כמו שאמר

חבר הכנסת שטרית ואחרים, נצטרך להיכנס יותר לפרטים, מבחינה ביצועית,

איך אנחנו רואים את זה.

אני מודה לכם בשלב זה. נצטרך לעשות ישיבות נוספות כדי לראות איך

מתקדמים עם כל העניין הזה.

ג. שונות

היו"ר רפאל פנחסי: אתמול ועדת החוקה אישרה מיזוג של שני חוקים

- ומונחת בפנינו בקשת יושב-ראש ועדת החוקה -

חוק הפטנטים (תיקון מס' 3) וחוק הפטנטים (תיקון מס' 4). הוא כנראה איחד

אותם והוא מבקש לשחרר אותם כי הוא רוצה להביא אותם עת היום.

מי בעד לשחרר אותו מחובת הנחה? מי נגד? אושר,

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעת 30;13

קוד המקור של הנתונים