ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/12/1997

פרוטוקול

 
sharp8

2008-11-27dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 119

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. ט"ז בכסלו התשנ"ח (13 בדצמבר 1997). שעה 30;11

נכחו חברי הוועדה; רפאל פנהסי - היו"ר

משה גפני

שבח וייס

רחבעם זאבי

חגי מירום

ניסן סלומינסקי

מאיר שטרית

מוזמנים קבועים;

אריה האן - מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

צבי ענבר - היועץ המשפטי לכנסת

שלמה שוהם - יועץ משפטי

איילת מישר - מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת

מוזמנים;

צביה גרוס - יועצת משפטית למערכת הבטחון

יוסי הלברייך - ראש חטיבת מלמ"ד, משרד הבטחון

גלוריה ויסמן - משרד המשפטים

סיגל קוגוט - משרד המשפטים

אתי שוסטר - מתמחה, משרד המשפטים

יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

איתן אטיה - משרד המשפטים

מנהלת הוועדה; אתי בן-יוסף

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום;

א. פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר העברת הצעת חוק העונשין (תיקון -

איסור מכירת משקאות משכרים לקטין), התשנ"ז-1996 מוועדת הכלכלה, לוועדת החוקה

חוק ומשפט.

ב. הצעת חוק הכנסת (תיקון - דיון בוועדת משנה), התשנ"ח-1997 - הכנה לקריאה

שניה ושלישית (דיון מחודש).

ג. שונות.

א. פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר העברת הצעת חוק העונשין (תיקון -

איסור מכירת משקאות משכרים לקטין), התשנ"ז-1996 מוועדת הכלכלה, לוועדת החוקה

חוק ומשפט.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. הסעיף הראשון שעל סדר היום הוא פניית יו"ר

ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר העברת הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור מכירת

משקאות משכרים לקטין), התשנ"ז-1996 מוועדת הכלכלה, לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

קיבלנו פניה מחבר הכנסת שאול יהלום בנדון להצעת חוק העונשין (תיקון -

איסור מכירת משקאות משכרים לקטין), התשנ"ז-1996, הצעת חוק פ/1015, אברהם

הירשזון , בפניה נאמר:

"ביום כ"ח בחשון התשנ"ח (26.11.97), העבירה מליאת הכנסת את הצעת החוק

שבנדון לוועדת הכלכלה, להכנה לקריאה ראשונה.

אבקשך להביא בפני ועדת הכנסת את בקשתי לשנות החלטת המליאה ולהעביר את

ההצעה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט העוסקת בתיקונים השונים בחוק העונשין".

היועץ המשפטי יוכל להסביר לנו את הבקשה. חבר הכנסת הירשזון אומר שאין לו

התנגדות שזה יהיה בוועדת החוקה או בוועדת הכלכלה, העיקר שיהיה דיון. מר שוהם,

בבקשה.
שלמה שוהם
מדובר על תיקון חוק העונשין, התיקון שעוסק בנושא של ענישה. לגבי התיקון

הזה ,מטבע הדברים נושא כזה לא בא אלינו. פה אני בא בשפה הרבה יותר בוטחת, ברור

שכל הנושא של חוק העונשין, במיוחד בנושאים שקשורים לענישה, הגיע לוועדת החוקה.

הנושא הזה הוא חיוני בשביל ליצור קורהרנטיות בחוק. יש בעיות קשות מאוד בענישה,

כשיש גופים שונים שמטפלים בנושא אחד, ואז כל אחד מהם נותן ענישה שונה,

וכשרואים את המידרג של הענישה, לפעמים הוא גרוע מאוד, לקוי. למשל עכשיו הוגשה

הצעת חוק על פרסום דבר. מי שיפרסם דבר על קטין, נניח, העונש יהיה הרבה יותר

המור מאשר נגד מי שעושה מעשה נגד הילד, וזה ודאי חסר משמעות. לכן, הנושא הזה

מאוד ברור. סעיף 193א', הוא סעיף עונשין קלאסי. יש לו משמעויות חברתיות כמובן,

אבל הטיפול בעונש בהחלט חייב להיות בוועדת החוקה, כי זה המקום ששם הוא צריך

להיות. אני לא רואה סיבה שלא.
היו"ר רפאל פנחסי
מישהו רוצה להתייחס לבקשה?
חגי מירום
אני מצדד בה.
שבח וייס
אם חבר הכנסת מירום מצדד בה, גם אני, למרות ש-

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להמליץ למליאה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור מכירת

משקאות משכרים לקטין), התשנ"ז-1996 מוועדת הכלכלה, לוועדת החוקה חוק ומשפט? מי

נגד?

הצבעה

בעד - 4

נגד - 0

הבקשה התקבלה. נמליץ בפני המליאה לשנות את החלטתה, ולהעביר את הדיון בחוק

מוועדת הכלכלה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

ב. הצעת חוק הכנסת (תיקון - דיון בוועדת משנה), התשנ"ח-1997 - הכנה לקריאה

שניה ושלישית (דיון מחודש).

היו"ר רפאל פנחסי;

למעשה, בהצעת החוק הזאת היתה כבר החלטת ועדה, שהתקבלה בקריאה שניה

ובקריאה שלישית, אבל לפי פניית חבר הכנסת חגי מירום, שעדיין לא קיבלתי אותה

בכתב, למרות שהבטיח שיישלח בכתב, הכנסנו את זה לסדר היום. אני מאמין שהמכתב

בדרך.

חגי מירום;

האמת היא שתכננתי לכתוב, אבל כשראיתי שזה נכלל בסדר היום, כבר לא כתבתי.

היו"ר רפאל פנחסי;

על סמך ההבטחה שלך הכנסתי את זה.

אנחנו חוזרים לדון בבקשה הזו של חבר הכנסת מירום, שהצטרף אליה גם חבר

הכנסת וייס, ולכן רשות הדיבור לחבר הכנסת מירום.

חגי מירום;

הטעמים ליוזמת החקיקה הזו נראים לי ברורים, אבל אני שואל את עצמי שוב,

ואני אומר בפתח דבריי שאין כאן מקצת של אופוזיציוניות. אני חושב שזה בכלל לא

הסיפור, אלא אחריות וראיה כוללת של עבודת הכנסת ועבודת הוועדות. אני מוכרח

להגיד כאן לאורחים שלנו, שבאו ממערכת הבטחון, ממשרד המשפטים, ואחרים,

שההתלבטות שלי היא ברמה הקונסטיטוציונית. אני לא מתלהב מהקמת ועדות משנה או

מהאמירה המפורשת בספר החוקים שוועדת משנה היא ועדה מקבלת תוקף. הכנסת נמצאת

בתהליך הדרגתי של מתן סטטוטוריות לוועדות משנה, ועוד מעט נמצא עצמנו פה עם 120

ועדות, כדי להביא לידי ביטוי את ההערכה שלנו ל-120 חברי הכנסת על היבחרם.

המחוקק לא התכוון לזה. במשך חמישים שנות המדינה, הוא לא חוקק את הצעת החוק

הזו, אף כי הבעיות הספציפיות של איזושהי התפתלות, בשל צורך לחיסיון ולטיפול

בעניינים בטחוניים כמוסים, היו על סדר יומן של ועדות הכנסת. אני יודע שיש לנו

כאן, בכנסת, מספר ועדות, זולת ועדת החוץ והבטחון, שעוסקת ממילא בנושאים מאוד

סודיים, כגון הוועדה לביקורת המדינה, וועדת הכספים, ולעיתים אפילו ועדת החוקה,

חוק ומשפט, כאשר מדובר בשאלות שהן כמו קונסטיטוציוניות, או קרובות לעניינים-

בזמנו, כאשר שאלנו את עצמנו באיזו אכסניה החוק הזה יחוקק, ומהן הבעיות

שאפשר יהיה לדבר עליהן במסגרות הללו, נקלענו בין ועדת החוקה, חוק ומשפט,

לוועדת החוץ והבטחון. חיפשנו כיצד לטפל בזה, וזה עוד יעסיק אותנו בעתיד הקרוב,

ואולי אפילו היום. לגבי חוק השב"כ והשאלה איך ממשיכים לטפל בו, בוודאי עוד

יהיו ויכוחים על כך. אותו כנ"ל בכל הקשור לביקורת על מערכת הבטחון. בוועדה

לביקורת המדינה, יש לעיתים ביקורת מאוד כמוסה, ברמה של סוד או ברמה דומה לזה,

וזאת בעיה מאוד מאוד גדולה. אותו כנ"ל, כפי שהיועצת המשפטית למערכת חבטחון

הסבירה לי, גם בעניינים של תקציב , שיש בהם צורך של ועדת הכספים, כאשר מדובר

בעניינים מאוד כמוסים. ובכל זאת, היינו מוצאים פתרונות. מצאנו דרכים לפתור את

העניין הזה. או שבתוך הוועדה היתה הבנה שיושב ראש הוועדה יחד עם חבר או שניים,

הם כאילו ועדה לעניינים כמוסים, או שהוועדה היתה מסמיכה במפורש את השניים, או

את האחד, או את השלושה, לקבל החלטה בשמה, בלא שהיא תהיה בתוך העניין, דבר שיש

לגביו סימני שאלה מבחינה משפטית.
צבי ענבר
אלה לא סימני שאלה, זה ברור שאי אפשר, נקודה.

סיגל קוגוט;

אם אתה מכיר בצורך, אתה חייב למצוא פתרון.

חגי מירום;

אדוני היועץ המשפטי, לכנסת גם ברור שלא היו עוררין על העניין הזה.

צבי ענבר;

ברור שכל הזמן בשנים האחרונות, היו בעיות.

סיגל קוגוט;

יש עוררין. יש עתירה לבג"ץ, בגלל שהוועדה לביקורת המדינה לא מזמן החליטה

על הדו"ח בעניין השב"כ. היא עשתה את התרגיל הזה, הסמיכה ועדת משנה בהסכמה,

ואמרה שמה שוועדת המשנה תחליט מקובל עליה, בלי שחברי המליאה ראו באמת את מה

שהוחלט, ואי אפשר לעשות את זה. אנחנו התחמקנו מזה ואמרנו; טוב, הכנסת יושבת

וחושבת איך לפתור את זה, ואולי יהיה חוק, אבל לא יכולנו להכחיש-

חגי מירום;

מי הגיש את הבג"ץ?

סיגל קוגוט;

האגודה לזכויות האזרח. קיבלנו על כך מכתב. פרקליטת המדינה ענתה להם

שבכנסת שוקדים על המדוכה. מאחר שאנחנו לא יכולים להכחיש את זה, שאם זה לא

בוועדה, זה במליאת הוועדה, וכל מיני תרגילים שעושים-

היו"ר רפאל פנחסי;

סליחה, חבר הכנסת מירום באמצע רשות דיבור. אחר כך תקבלי רשות דיבור.

חגי מירום;

הבעיות האלה היו קודם, והן ידועות לנו. אני מחפש עדיין איזושהי דרך, כי

אם יש הכרח לחוקק, לא לכנות את החוק בשמו הזה, ולא לעסוק בוועדת משנה כוועדת

משנה, אלא לנסות ליצור משהו שנקרא; הסמכת חלק מוועדה לדון בנושאים בטחוניים,

או משהו מהסוג הזה. אני חי בתחושה שהעלאת המושג "ועדת משנה", וחקיקתו, תגרור

את הכנסת מאוחר יותר לצאת מהנושאים הבטחוניים, ולהעתיק את זה גם לנושאים

אחרים. אני מחפש איזשהו מכניזם אחר, שונה, שלא יהיה בגדר ועדת משנה, אלא יהיה

בגדר הסמכה של ועדה, שרק חלק מחבריה ידון בנושאים האלה.

משהו זכור לי, אדוני היועץ המשפטי, שחוקק בכל הקשור לוועדה לביקורת

המדינה ולוועדת החוץ והבטחון, לגבי מי מוסמך לדון בנושאים חסויים.

צבי ענבר;

הכל במליאת הוועדה.
שבח וייס
איך פועלות 12 שנים ועדות משנה חסויות שלא מביאות את החומר בפני הוועדה?

צביה גרוס;

באופן לא חוקי.

צבי ענבר;

ראשית, הן פועלות שלא כדין. שנית, הבעיות לא התעוררו. שלישית, הוועדות

פעם היו מורכבות ממספר מוגבל של חברים, היום הוועדות מורכבות מחצי כנסת בכל

ועדה, גם בחוץ ובטחון וגם בוועדת הכספים.

היו"ר רפאל פנחסי;

מר ענבר-

צבי ענבר;

אני כועס מפני שהדיון הזה שנגמר לפני -

חגי מירום;

יש חשיבה נוספת. אתה לא צריך לכעוס, מר ענבר. יש פה גישה מאוד עניינית,

מאוד אחראית.

צבי ענבר;

המליאה העבירה בקריאה ראשונה, כך שהמליאה קיבלה את העיקרון בלי מתנגד

אחד-

היו"ר רפאל פנחסי;

גם הוא לא מתנגד, ואני חושב שצריך לתת את הדעת על ההערות שמעיר חבר הכנסת

מירום, כי ההערות הן נכונות. אני רוצה לשאול אם זה יכול להניח את דעתנו,

שנגביל את זח רק לשלוש ועדות, לוועדת החוץ והבטחון, לוועדת כספים, ולוועדה

לביקורת המדינה. כאן זה בצורה גורפת, שגם ועדת הכלכלה וגם ועדת הקליטה, כל

ועדה תוכל לעשות לה ועדת משנה. הייתי חושב להגביל את זה רק לשלוש הוועדות, או

לחילופין, אותה ועדת משנה צריכה לקבל את א'שור ועדת הכנסת, בצורה כזאת שתהיה

ביקורת, ושלא כל יושב ראש ועדה יוכל לעשות לו ועדה חסויה.

חגי מירום;

זה לא רק אישור של הכנסת, זה גם בגיץ, זאת אומרת, יש פה תנאים לשיקול

הדעת שלהם. אני ער לזה, אני רואה את הדברים. כאן מדובר על תנאים מצטברים כאלה,

שיושב ראש ועדה צריך להתייעץ עם יושב ראש הכנסת.

צביה גרוס;

שיפרנו את המצב הקיים.

חגי מירום;

ארור כך צריך שהוא ישוכנע כי טעמים של בטחון המדינה, יחסי חוץ, או קשרי

מסחר בינלאומיים, וכן הלאה. זאת אומרת, זה בגיץ, אבל אני אומר שאני מחפש דרך

להגביל, לצמצם ולמנוע יצירת מצבים מהסוג הזה. אם הייתי מגביל, הייתי מחפש

הגדרה אחרת מאשר ועדת משנה.
שבח וייס
אני מתאר לעצמי שלשתי הרתיעות, של חבר הכנסת מירום ושלי, יש בסיס דומה,

וזה יחס אולי קצת שמרני אפילו, יחס של כבוד למוסדות הכנסת, וחשש מזילות

מוסדותיה, על ידי אינפלציה של מוסדותיה. זה הבסיס. בשנים האחרונות התפתח הווי

של הרבה יושבי ראש ועדות משנה למיניהן ולסוגיהן ולדבריהן, שמכריזים על עצמם

בראש חוצות שהם ראשי ועדות. העיתונאים לא בודקים. הם ממהרים, הם צריכים לספק

700 אלף חדשות ברבע שעה, תוך התחרות עם 18 תחנות. יש פה קודם כל זילות. יש

מיסוד, יש ועדות, יש ראשי ועדות. ראשי ועדות נבחרים. מתלווה לבך גם המיסוד

הפורמלי התקנוני, וגם מידה מסויימת של כבוד וחירארכיה בתוך הכנסת, בתוך

המפלגות, בין ותיקים וחדשים, וכן הלאה. פה פתאום הכל שדה הפקר. כל יושב ראש

ועדת משנה בוועדת הכספים, חבר הוועדה של ועדת יחיד, מופיע בעיתונות וברדיו

כיושב ראש ועדה. זה דבר פנטסטי, זאת זילות מוחלטת. אחר כך מתחילים להתייחס

אליו כאל מוסד, ואז חוא בפועל כבר פועל כמוסד.

היו"ר רפאל פנחסי;

לוועדת הכספים יש 15 ועדות משנה.

שבח וייס;

זה דבר פנטסטי. יש שלושה-ארבעה מודלים לפרלמנטים. ישנו המודל הבריטי,

ההגיוני. כל חברי הפרלמנט מורשאים לכל דבר באותה מידה-

מאיר שטרית;

אפשר לקבוע תקנה שוועדת משנה לא תקיים את דיוניה, אלא אם יש שלושה חברים.

כך גמרת את הוועדה...

שבח וייס;

אני רוצה להסביר מה פשר ההתנגדות שלנו, למרות שזה אושר בקריאה ראשונה.

ההנחה של מר ענבר שאם זה אושר בקריאה ראשונה, צריך לדון באותו כיוון, היא

נכונה ברוב המקרים, אבל יצרו את המנגנון של שני השלישים, כדי שפה ושם, פעם

בשנה, יהיה מקרה שזה לא יהיה כך.

צבי ענבר;

העקרון אושר.
שבח וייס
אפשר ללכת לנוסחה הבריטית, של ועדות ס A, B, C,וכן הלאה. זה הכי טוב. מי

שפנויה, זורקים לה נושא. יש להם 650 חברי פרלמנט, וממילא רק 150 מצליחים להגיע

לכלל רשות דיבור אחת תוך חמש שנים. 450 אף פעם לא מדברים, אז יש להם את העסק

הזה.

היה הסגנון הישראלי, נניח, של ועדות מול משרדי ממשלה ונושאים, והמסגרת

הזו כבר נפרצה. יש לזה, לדעתי, פתרון לא מסובך. אותו מנגנון בגיץ, וכן הלאה,

שקיים פה בהצעת ההוק הזאת, צריך לאפשר לראש ועדה להטיל טיפול בנושא מסויים

לחלק מחבריה בשם הוועדה, ללא צורך לההזיר את זה למליאתה, בלי הקמת שום ועדה

נוספת, לא משנה ולא משהו אחר.

היו"ר רפאל פנחסי;

היועצת המשפטית של משרד הבטחון, הגב' צביה גרוס, בבקשה.

צביה גרוס;

אני שמחה קודם כל לשמוע שגם שני חברי הכנסת שביקשו, לא מערערים על הצורך,

אלא רוצים מנגנון של פתרון. ראשית, שאל חבר הכנסת מירום, והוא גם הזכיר מה היה

עד עכשיו. לגבי המצב שהיה עד עכשיו, אני רוצה לומר שהצעת החוק באה לשפר את

המצב שהיה עד עכשיו, משום שבפרקטיקה בנושאים מסוי ימים, מאוד רגישים, גם בוועדה

לביקורת המדינה וגם בוועדת הכספים, מצאו את הדרך של הקמת ועדת משנה עם היושב

ראש, יחד עם עוד מספר מצומצם של חברים. בדרך כלל הפרקטיקה היתה עם שני חברים,

חבר אחד מהקואליציה, וחבר אחד מהאופוזיציה, ובמסגרת הזאת היו מאשרים. אנחנו לא

מדברים כאן על נושאים שהם בדיון בוועדה, ושלשם כך אני חושבת שאין מניעה

שאיזשהו הרכב יותר מצומצם ידון. אנחנו מדברים על אישורים סטטוטוריים שנדרשים

מוועדה, כאשר החוק אומר בפירוש שניתן לבצע זאת באישור הוועדה, או על פי החלטת

הוועדה, ואם-

שבח וייס;

למה שתקראו לה ועדת משנה? תקראו לה ועדה.

צביה גרוס;

אם אתה מוכן להקים יותר מוועדה אחת למניעת-

שבח וייס;

לא, זה מה שאני לא רוצה.

צביה גרוס;

מיד אתייחס לזה. אני רק רוצה לומר ש- א. למיסוד מצב שהיה קיים, עד אשר

התחילו לשים עליו סימני שאלה חוקיים, ובצדק, כי המצב המשפטי הוא כזה שכשהחוק

אומר; "באישור הוועדה", הוא מתכוון למעבר ולא לאיזה הרכב שבאופן בלתי מוסמך

מקים-

שבח וייס;

האם סימן שאלה חוקי הוא גורף רטרואקטיבית, ומבטל את כל ההחלטות שעשרות

ועדות המשנה קיבלו בעבר לאישור הקונסטיטוציוני הנשגב?

צביה גרוס;

נמצא פה נציג היועץ המשפטי לממשלה. אני מציעה לא להדרש לנושא, כדי שלא-

שבח וייס;

זאת שאלת קיטבג...

צביה גרוס;

זאת שאלה מדיי קשה. מכל מקום, אנחנו חשבנו שבהצעה הזאת נתנו חישוקים, על

ידי כך שמשתפים גם את יושב ראש הכנסת, והאישור הוא פרטני, לא אישור גורף, זאת

אומרת, פר אותו מקרה שיירצו לדון בו בוועדת המשנה, צריך לפנות להתייעצות עם

יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן לוועדת המשנה, וגם רק אם שוכנע כי

טעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ, וכו'. ועדת המשנה מתמנה באופן מסודר על

ידי הוועדה. זאת אומרת, בעצם יש פה את כל החישוקים כדי לעגן את זה ולהגן על זה

מבחינה חוקתית.

אני רוצה להזכיר לכם שלפי חוק יסוד: הממשלה, לממשלה יש ועדות, ולוועדות

האלה יש את מלוא הסמכות של מליאת הממשלה. כך למשל, חוק החברות הממשלתיות מדבר

על אישורי ממשלה שמתקבלים על ידי ועדת שרים לכלכלה, וזה סטטוטורי ולגיטימי.

פשוט לכנסת אין את אותו כלי שיש לממשלה, ואנחנו בסך הכל נותנים פה לכנסת אותו

כלי שיש לממשלה. שקלנו את הנושא הזה שהוועדות האחרות גם הן תהיינה בבחינת ועדה

נוספת, אבל המודל הזה, אחרי הרבה מחשבה, נראה מודל יותר ראוי מבחינת הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. הגב' קוגוט ממשרד המשפטים, בבקשה.

סיגל קוגוט;

יש לנו כאן הצעת חוק פרטית. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה

לביקורת המדינה לעכב אותה. זאת היתה הצעת חוק פרטית לתקן את חוק מבקר המדינה

בשביל זה, ולהוסיף את זה ולומר שמצד מקבלי הסמכויות, לפי סעיף זה, זה הסעיף

שהוועדה יכולה להניח רק חלק או רק תמצית על שולחן הכנסת, ושרצו י לקבוע שלצורך

ביצוע סמכויותיה, רשאית הוועדה לבחור את ועדת המשנה ולהעביר לה את הסמכויות.

אותו דבר רצו לעשות בחוק הרוברות הממשלתיות של ועדת הכספים. יוצא שיש כל מיני

חוקים ספציפיים שהתחילו לעשות את זה, אז עדיף ליצור מנגנון שיהיו בו באמת

עילות מאוד ברורות, ומנגנון מקשה מבחינת שיקול הדעת שיהיה ליושב ראש הכנסת,

שיהיה שיקול דעת מלמעלה, ולא איזה צורך פרטני של חברים מסויימים, שיצטרכו

לשכנע אותו שזה באמת מצדיק את זה. אחרי שיש עילות מאוד מסויימות של בטחון

המדינה, יחסי חוץ וסודות מסחריים, חשבנו שזה דבר מחשק. אין לנו התנגדות להצעות

חברי כנסת לקרוא לזה משהו אחר, אם הכינוי ועדת משנה זה דבר שמיד פורץ פתח

להקים ועדות משנה על כל דבר, וזה לא העניין פה, אולי אפשר למצוא משהו. לגבי

המנגנון עצמו, אנחנו חשבנו שכדאי יהיה שיהיה מוסדר כך עם שיקול דעת של יושב

ראש הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. חבר הכנסת שטרית, בבקשה.

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ佨ꈄ唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉמאיר שטרית:

אדוני היושב ראש, אני חושב שדנו בהצעת החוק הזאת בוועדת הכנסת, והסוגיה

הזאת של של שמירת דיונים חסויים היא סוגיה שעלתה בכנסת בסיעות השונות ובוועדות

השונות. היא מהווה בעיה, אחרת לא היה צורך לעשות את החקיקה הזאת. זאת בעיה

קיימת, שוועדה רוצה לשמור נושא מסויים בצורה חסויה יותר מאשר נושאים אחרים

באופן חיצוני. בפועל בנתונים הקיימים היום, התהליך הזה הוא מאוד קשה. מה שהוצע

פה בהצעת החוק, כפי שאמר היועץ המשפטי, ושאושר כבר בקריאה ראשונה, אני חושב

שעונה על הצורך-

היו"ר רפאל פנהסי;

אנחנו הכנו אותה לקריאה שניה, ובעקבות פניה של חבר הכנסת חגי מירום,

החברתי את זה לדיון חוזר.

מאיר שטרית;

אני חושב שהצעת החוק עונה על הצורך הזה ונותנת תשובה טובה לבעיה. יש פה

כמה נקודות שמבטיחות את הצורך בשיקול דעת, גם של יושב ראש הוועדה וגם של יושב

ראש הכנסת. תחת קריטריון מסויים, אם הוא שוכנע כי טעמים של בטחון המדינה, יחסי

חוץ או קשרי מסחר בינלאומיים, מחייבים אישור שהם יישמרו בסוד, יש פה שורה של

תנאים שצריכים להתקיים כדי לקיים את ההליך הזה. אני חושב שצריך להמשיך עם הצעת

החוק כמו שהיא.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. היועץ המשפטי, מר צבי ענבר, בבקשה.

צבי ענבר;

המושג של ועדת משנה כבר קיים היום בתקנות, כך שלא ממציאים מושג חדש. אם

נסטה מהמושג של ועדת משנה, וננסה ליצור איזשהו פורום אחר בתוך ועדה, אנחנו

למעשה מרכיבים על התקנון שיש בו כבר ועדה וועדת משנה וועדה משותפת וועדה

מיוחדת, ובונים עליו עוד גוף חדש. השאלה היא לאיזה צורך. לקחנו מושג שהוא כבר

קיים - ועדת משנה, וכידוע, יש כמה ועדות משנה, בעיקר בוועדת החוץ והבטחון

שעוסקות בנושאים חסויים.
שבח וייס
כמה?

צבי ענבר;

ועדת המשנה לשירותים חשאיים וגם ועדות אחרות שאולי אני אפילו לא יודע על

קיומן. אנחנו יודעים שיש גם בוועדה לביקורת המדינה. בפועל הועברו נושאים

חסויים לוועדות משנה, אבל הדבר הזה היה מאוד מאוד בעייתי מבחינה משפטית, כי לא

קיימת לוועדה סמכות, כך שהפתרון אשר יוצע, הוא פתרון שמתבסס על המצב הקיים

מבחינה תקנונית, והוא נראה בתור הפתרון האופטימלי, כי יש בו כמעט כל המרכיבים

שנדרשים כדי שוועדת משנה כזאת תדון באמת רק במקרים שהם בעלי חשיבות של טעמים

של בטחון המדינה, יחסי חוץ, וכיוצא בזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

תודה רבה. חבר הכנסת גפני, אחרון הדוברים, בבקשה.

משה גפני;

אני חושב שחבר הכנסת חגי מירום צודק לחלוטין, וכך גם לגבי מה שחבר הכנסת

שבח וייס אמר לאחר מכן. הכנסת נמצאת בעבודה יומיומית מסובכת מאוד וקשה מאוד,

ועם אינטרסים מנוגדים, ועם מצבים שבהם הרבה פעמים אנחנו נדרשים למצוא פתרונות

לדברים שלגביהם הפתרונות כמעט בלתי אפשריים. יש מצב שכולנו מסכימים לו,

והסכמנו לו במשך כל השנים מאז קום המדינה. יש מצבים שבהם אמנם זה לא בדיוק

נוהל לפי הסדר המשפטי הנכון והתקין, אבל גם בניהול ענייני מדינה, וגם בניהול

חייה של כנסת דמוקרטית ושל פרלמנט דמוקרטי, יש דברים שהם חשובים יותר מהסדר

המשפטי. סליחה שאני אומר את זה, אבל זאת היתה תמונת המצב עד היום.

בהערת אגב, אני רוצה לומר שזו למעשה אחת ההשלכות הלא טובות של המצב שבעצם

הכל שפיט, הכל בגיץ, הכל פתוה לדיון ציבורי, הכל פתוח לתקשורת. מדינה צריכה

לדעת להגן על האינטרסים החיוניים שלה, אפילו אם זה לא במסגרת המשפטית הטהורה

המסודרת. יש דברים שהם מעל לעניין הזה, וזה אחד הדברים. כך נהגו במשך כל

השנים, וכך נהגנו גם אנחנו בשנים האחרונות. זה נכון שאין לנו ברירה, ואנחנו

חייבים להמשיך היום בנושא הזה, אבל היות שהאגודה לזכויות האזרח אמרו שתהיה

פניה לבג"ץ, אני מניח שהדבר הזה יצטרך לבוא על פתרונו.

אני תמכתי במסגרת המוצעת, גם בוועדה וגם במליאת הכנסת. אני סבור שצריך

לשקול את העניין מחדש, ואני מודה לחבר הכנסת מירום שהעלה את העניין הזה. גם

בנושא של בטחון המדינה, גם בנושא של יחסי חוץ, וגם בנושא קשרי מסחר

בינלאומיים, אנחנו מכסים חלק ניכר מעבודת הכנסת בהצעה הזאת. זאת אומרת, אם

יהיה איזה קושי לוועדה מוועדות הכנסת, ויקימו ועדת משנה, לפעמים זה יכול להיות

רוב ומיעוט, ולפעמים זה יכול להיות מצב שבו לא תהיה הסכמה, ולא יהיה קונצנזוס

לגבי העניין הזה, מה שהיה לגביו עד היום קונצנזוס כמעט מוחלט. זה יכול בעצם

לרוקן את עבודת הוועדה מכל תוכן. יכול להיות מצב כזה שמתחיל בזה ונמשך הלאה.

האפשרות בחוק להקים ועדת משנה על קשרי מסחר בינלאומיים, זה יכול מהר מאוד

להביא את ועדת הכלכלה למשל, לקבל החלטה על איזשהו דבר ששנוי במחלוקת, ולהכליל

אותו בתוך העניין הזה. אני לא אומר שזה כעת, אבל זה תהליך שאנחנו עכשיו

מתחילים אותו, והוא יכול להמשך הלאה.
מאיר שטרית
זה צריך אישור של יושב ראש הכנסת.

משה גפני;

בסדר, אבל זה עדיין בחדרי חדרים, כלומר, זה עדיין במצב שבו לא נדרשת

הסכמה רחבה.
מאיר שטרית
נניח שאתה חבר ועדה, ואתה מגלה שמקימים ועדת משנה כזאת, אי אפשר לשמור את

זה בסוד, כי צריך לדווח על זה לוועדה הספציפית. אתה מגלה שהולכים להקים ועדה

כזאת ויש לך עירעור, לא תלך ליושב ראש הכנסת?
משה גפני
בסדר, אבל זה תחילת התהליך שבו אנחנו בעצם יודעים שיש ועדות משנה. כל

ועדות הכנסת, על פי הצהרת החוק הזו, יכולות להקים ועדת משנה, ובעצם אתה מרוקן

את ועדת הכנסת מכל תוכן.
שבח וייס
אסור לתת סמכויות מהותיות ליושב ראש הכנסת, כי הוא חלילה ישתמש בהן.
משה גפני
לפעמים יכול להיות יושב ראש כנסת שהוא לא כל כך אחראי.

צבי ענבר;

ואז תצטרכו לגלות את כל ה- בפני ועדת הכנסת.

משה גפני;

שלא תהיה טעות, כל יושבי ראש הכנסת עד היום, כולל הנוכחי, היו אנשים

אחראים.
מאיר שטרית
אבל חבר הכנסת גפני, אתה מסכים שיש צורך לעשות איזשהן הגנות על נושאים

שהם באמת חיוניים למשק המדינה?

משה גפני;

ודאי, להיפך, אני מתקומם על זה שכל העניין הזה נפתח ומגיע לדיון בבג"ץ.

הייתי מקבל את ההסדר- שהיה עד היום. אני מסכים לחלוטין שצריך לשנות את המושג של

ועדת משנה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל שמעת מה שמר ענבר אמר. יש לך בתקנון כבר את ועדת המשנה-
משה גפני
אז מה? אתה הולך פה לחקיקה ראשית. יש לך איזה עניין מיוחד שזה יהיה ועדת

משנה?

היו"ר רפאל פנחסי;

אז איך תקרא לזה? ועדה מיוחדת?

משה גפני;

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת וייס היא הצעה טובה, שיושב ראש ועדה,

בנושאים-
מאיר שטרית
חבר הכנסת גפני, לוועדת החוץ והבטחון יש ועדת משנה לשירותים חשאיים.
משה גפני
גם בוועדת הכספים יש-
מאיר שטרית
יש ועדת משנה שממילא קיימת היום ועובדת בצורה שהחוק הזה אומר. ועדת המשנה

הזו מטפלת בנושאים חשאיים שבכלל לא באים לידיעת הוועדה המלאה. היא מקבלת

החלטות בתחום שלה, אז ממילא זה קיים היום.

שבח וייס;

אז מה אתה צריך עוד?

היו"ר רפאל פנחסי;

אז הם אומרים שזה פעל כל הזמן לא על פי חוק, והם רוצים להעביר את זה

בחוק.

מאיר שטרית;

הם אומרים שזה לא חוקי, אבל זה קיים, זה עובד היום. הרי אף אחד לא הולך

להקים אלף ועדות משנה בכל ועדה.

ניסן סלומינסקי;

אז בשביל מה אתה צריך את החוק? זה קיים.

מאיר שטרית;

זה עובד לא לפי חוק. הם רוצים למסד את זה, שניתן יהיה להקים ועדה

לשירותים חשאיים, שרק היא תדון בנושאים חשאיים, ושדיוניה לא יבואו למליאה

לצורך הצבעה או דיווח או משהו כזה. יש מקומות שבהם ישנם הצרכים האלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת מירום, אפשר ללכת להצבעה על החוק הקיים? אנהנו נמצאים במילכוד

מסויים, אבל צריך למסד את זה.

חגי מירום;

חיפשתי לזה טרמינולוגיה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה רואה שאתה לא יכול למצוא.

היו"ר רפאל פנחסי;

אז נקבל את ההצעה של מר ענבר.

חגי מירום;

שזה יהיה חוק שיסמיך ועדה להטיל על חלק מחבריה נושאים חסויים.

שבח וייס;

אולי לא חוק, אלא החלטת ועדת הכנסת.

צביה גרוס;

אדוני היושב ראש, אפשר להטיל על היועץ המשפטי של הכנסת, ואנחנו יכולים

לסייע, לקבל את ההצעה, ולקרוא לזה בשם אחר.

צבי ענבר;

אדוני היושב ראש, ועדת משנה היא לא רק מוגדרת בסעיף 15 לתקנון. ישנם עוד

סעיפים בתוך התקנון שמדברים על ועדות משנה, פעולותיהן, על ישיבה הסויה של ועדת

משנה, קובעים מעמד מיוהד לפרוטוקולים של ועדות משנה. הנושא הזה הוא נושא שהוא

כבר ממוסד בתקנות. אם הכוונה היא שפה ייאמר, במקום: "האישור יינתן על ידי ועדת

משנה של אותה ועדה", לקבוע: "על ידי תת-ועדה", ולמטה להוסיף: "דינה של תת-ועדה

בקשר לתקנון, כדינה של ועדת משנה",זה יפתור את הבעיה מבהינתי.
שבה וייס
"תת" זה טוב, כי זה קשור לעניינים בטחוני ים, זה כמו: "תת-מקלע"...
היו"ר רפאל פנהסי
הבר הכנסת מירום, האם ההצעה של מר ענבר מקובלת עליך?
חגי מירום
כן. יש חשיבות לסמנטיקה הזאת.
צבי ענבר
אם כן, ייאמר במקום: "יינתן על ידי ועדת משנה", ייאמר: "יינתן על ידי תת-

ועדה של אותה ועדה".
היו"ר רפאל פנהסי
בסדר גמור. מי בעד ההצעה שמר ענבר הקריא אותה? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

ההצעה אושרה לקריאה שניה ולקריאה שלישית. מר ענבר, אתה תנסה יחד עם מערכת

הבטחון את הנוסה הסופי.

ג. קביעת מסגרת דיון להצעות אי אמון בראש הממשלה
היו"ר רפאל פנחסי
סיעת העבודה, מרצ-הד"ש-בל"ד, הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי אמון

בראש המשלה, בשל מדיניותו בתהום מערכת הבריאות.

משה גפני;

זה הדבר היחיד שנשאר לכנסת לעשות?
היו"ר רפאל פנחסי
מי בעד לקבל את ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד - מיעוט

נגד - רוב

ההצעות לא נתקבלו. ההסתייגות נרשמת.

אני מציע מסגרת דיון כפי שהיה בפעם האחרונה, רבע שעה לסיעת העבודה, שלושה

דוברים, עשר דקות לליכוד, שני דוברים, המש דקות לשאר הסיעות. מי בעד הצעת

מסגרת הדיון הזאת?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

מסגרת הדיון נקבעה.

ד. קביעת הרכב ועדה משותפת לדיון בהצעה לסדר היום

היו"ר רפאל פנחסי;

עוד לא קיבלתי את החוברת הכחולה. הם טוענים שזה דחוף, אבל אני לא מוכן

להביא פטור מהנהה, לפני שמונחת בפנינו החוברת הכחולה. אם אתם רוצים להזדרז,

תזדרזו שם. בינתיים נעבור הלאה.

קביעת הרכב ועדה משותפת לדיון בהצעה לסדר היום: הכנסת החליטה, בישיבתה

מיום די, י"א בכסלו התשנ"ח - 10 בדצמבר 1997, להעביר לוועדה משותפת עבודה

ורווחה-כלכלה הצעות לסדר-היום בנושא: "עתיד מפעל כיתן בנצרת עילית" של חברי

הכנסת יהודה לנקרי, תמר גוז'נסקי, אפי אושעיה וחיים אורון.

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע את הרכב הוועדה ואת העומד בראשה. אני בטוח

שכשנקבע את הרכב הוועדה, חבר הכנסת מקסים לוי יבוא מיד ויערער שזה תקדים

מסוכן, אבל אנחנו צריכים לעשות מה שהמליאה הטילה עלינו.

אני מציע שהוועדה תהיה מורכבת משלושה חברים מוועדת העבודה והרווחה, שלושה

הברים מוועדת הכלכלה, ושבראשה יעמוד יושב ראש ועדת העבודה והרווחה.

מי בעד ההצעה הזאת? מי נגד?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 0

ההצעה אושרה.

ה. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק

הצעת הוק לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שינויים בשירותי

הבריאות), התשנ"ז-1997 - של חבר הכנסת אפרים סנה.

חבר הכנסת אפרים סנה הציע להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת הכספים.

חבר הכנסת נואף מסאלחה הציע להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת העבודה

והרווחה.

אדוני היועץ המשפטי, לאן זה שייך? על פניו זה שייך לוועדת העבודה

והרווחה.

צבי ענבר;

ודאי.

משה גפני;

הנושא הוא לא חוק ביטוח בריאות. הנושא הוא כסף, לחלוטין.

שבח וייס;

שינוי סל זה מהות.

היו"ר רפאל פנחסי;

המציע תמיד מבקש את מה שנוח לו, אבל אנחנו צריכים לראות מבחינה תקנונית

לאן הנושא שייך. בדרך כלל, מבחינת השתייכות של נושא חוק הבריאות, את החוק

במקורו חוקקה ועדת העבודה והרווחה. עכשיו רוצים שינוי בסל הבריאות. שטח

ההתמחות הוא בוועדת העבודה והרווחה, ולא בוועדת הכספים, ולכן, מטבע הדברים,

כפי שאמר מר ענבר, זה שייך לוועדת העבודה והרווחה, למרות שלכל נושא יש השלכות

תקציביות.
משה גפני
אדוני היושב ראש, הרי אנחנו כולנו עדים לעניין הזה שאתמול ישבה ועדת

הכספים על העניין הזה, וזה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה. קיבלה החלטה-

היו"ר רפאל פנחסי;

היא ישבה איתכם על חוק ההסדרים, כשהעברנו את זה אליה. פה זה חוק אחר.

משה גפני;

השאלה היא אם אנחנו רוצים ללכת פה פורמאלית, או אם אנחנו רוצים אכן לפתור

את הבעיה.
שבח וייס
חבר הכנסת גפני, כל הקרב הוא נגד תיקון חוק בריאות ממלכתי. זאת בדיוק

הנקודה.
משה גפני
ודאי.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הכספים?

הצבעה

בעד - 2

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה

בעד - 2

אני מציע שתהיה הצבעה מחר, כי אין פה הכרעה.

ו. שחרור הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון)(תיקון},

התשנ"ח-1997 מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת בכל הקריאות

היו"ר רפאל פנחסי;

מאחר שהגיע צילום של החוברת הכחולה, עם המספר, אנחנו יכולים לדון בנושא.

יש לנו פניה ממזכיר הממשלה מר נוה, שמבקש לפתור מחובת הנחה את הצעת חוק סדר

הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון)(תיקון), התשנ"ח-1997.

גלוריה ויסמן;

אני קודם כל מודה ליושב ראש הוועדה שהסכים לשמוע את זה עכשיו על פי צילום

של הטופס הכחול. ב-1 בינואר 1998, ייכנס לתוקף סעיף בחוק המעצרים החדש, לפיו

כל מי שנמצא במעצר עד תום ההליכים, ועברו שישה חודשים מיום מעצרו, צריך לשחרר

אותו, אף שהדיון במשפט שלו טרם הסתיים, אלא אם כן נשיא בית המשפט של אותו בית

משפט שבפניו הוא נידון, מחליט להאריך את המעצר לתקופה כפי שנקבע בחוק.

יש לנו כנראה בסביבות 250 נאשמים שנמצאים במעצר עד תום ההליכים, ושב-1

בינואר הם יהיו שישה חודשים במעצר. היום החוק הקיים מאפשר להחזיק אותם במעצר

עד שנה. אנחנו מבקשים לאפשר לנו לתקן את הסעיף הזה בהצעת החוק, כדי לדחות את

כניסתו לתוקף של הסעיף האמור, מפני שאחרי שישה חודשים י יצטרכו לשחרר אותם, אלא

אם כן קובע נשיא בית המשפט שאפשר להמשיך להשאיר אותם במעצר. בוועדת החוקה

הוצע שבמקום שישה חודשים זה יהיה תשעה חודשים. חשוב לנו מאוד שההוראה הזאת

תתקבל, ובשביל זה אנחנו צריכים להעביר בשלוש קריאות בתקופה מאוד מצומצמת, שהיא

מהיום עד תחילת הדיון בתקציב.
משה גפני
אבל ועדת החוקה לא הסכימה לזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת גפני, כרגע אנחנו מתבקשים להביא את זה לדיון מזורז.
גלוריה ויסמן
אנחנו לא מבקשים שהצעת החוק תעבור כחוק. אנחנו רוצים שזה יעבור כחוק, אבל

ברור שהכנסת היא רשאית לקבוע אחרת. אבל כדי לתת את האפשרות גם-
היו"ר רפאל פנחסי
איפה היתה הממשלה עד היום? למה היא לא היתה ערה לזה?
מאיר שטרית
לא לחוק הזה, לחוק הקודם שאמר-
משה גפני
אני מדבר על החוק עצמו.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת גפני, אנחנו נדרשים לזרז את מהלך החקיקה.

מאיר שטרית;

מסתבר שהחוק לא נכון. מה הטעם לשחרר 200 עצירים קשים?

משח גפני;

החוק נכון. למה לא מעמידים אותם למשפט?

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת גפני, כל ההשלכה, מה שאנחנו מתבקשים זה 24 שעות. אם הם יכולים

להביא את זה מיד למליאה או-

חגי מירום;

הוא כבר יורד למחות.
היו"ר רפאל פנחסי
המהות זה בוועדת החוקה, לא פה.

חגי מירום;

אבל זה קובע את הדחיפות כאן.

משה גפני;

בדיוק.

גלוריה ויסמן;

נכון. הדחיפות היא דחיפות, מכיוון שבסופו של דבר ב-1 בינואר זה ברור-

חגי מירום;

אתם רוצים להרוויח עוד שלושה חודשים.

גלוריה ויסמן;

לא. לפי הצעת החוק אנחנו רוצים להרוויח יותר זמן, לא רק שלושה חודשים.

מאיר שטרית;

ישנם שני שינויים. שינוי אחד זה תשעה חודשים, ושינוי שני זה הזמן.

גלוריה ויסמן;

אתה צודק,

מאיר שטרית;

אין שינוי בזמן התחולה?
אריה האן
כן, תחולה לשנת אלפיים זח תשעה חודשים.

חגי מירום;

עד שנת אלפיים?-
גלוריח ויסמן
תשעה חודשים. תקרא את הצעת החוק, ואז תראה-

מאיר שטרית;

מזכיר הממשלה מזכיר במכתבו שב-1 בינואר אמורה להכנס לעבודתה הוועדה

שאמורה לעשות את הרפורמה בבתי המשפט. במסגרת הרפורמה הזאת בבתי המשפט, היינו

חושבים שבשנת אלפיים כבר תהיה היערכות של המערכת, להביא לכך שאז אפשר יחיה

להחיל את החוק הזה הלכה למעשה תוך שישה חודשים. הם מבקשים פסק זמן. אם החוק

עבר היום, הוא הפך לעובדה. יש להם התמודדות עם בעיה של עצירים הכי מסוכנים

שנמצאים במעצר, אז גם אם החוק עבר, אין שום הגיון היום לשחרר את העצירים האלה

ולשלוח אותם הביתה.

משה גפני;

אדוני היושב ראש, אני שאלתי לגבי דחיפות העניין, כי זו תקופה קצרה שהחוק

הזה עבר.

מאיר שטרית;

אתה צודק.

משה גפני;

הממשלה בסופו של דבר הסכימה לעובדה הזאת.

היו"ר רפאל פנחסי;

ועכשיו היא מערערת שהיא לא רוצה להביא את זה לדיון חוזר.

משה גפני;

היא לא מערערת. היא אומרת-

חגי מירום;

לא בטוח שהיא הסכימה.

משה גפני;

עכשיו היא באה לוועדת הכנסת-
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת גפני, בגלל התקציב הבא שיהיה קשה להביא את זה, הם רוצים כבר

להביא את זה. אנחנו לא נכנסים למהות של החוק. מהות החוק תידון בוועדת חוקה.

אנחנו רוצים רק את הפטור מהנחה.
מאיר שטרית
חבר הכנסת גפני, כשאדם נולד לחיים, אומרים לו שיום אחד הוא ייתן את הדין.

הוא מסכים. אבל כשמגיע יום הדין...

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד לפטור מחובת ההנחה את הצעת החוק שביקשה הממשלה?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 0

ההצעה אושרה. הפטור מהנחה הוא בשלוש הקריאות, ראשונה, שניה ושלישית. לא

תצטרכו לבוא לפה עוד פעם.

גלוריה ויסמן;

תודה רבה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;12

קוד המקור של הנתונים