הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 117

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י' בכסלו התשנ"ח (9 בדצמבר 1997), שעה 12:00

תברי הוועדה: רפאל פנחסי - היו''ר

חיים אורון

משה גפני

שבח וייס

רחבעם זאבי

חגי מירום

נואף מסאלחה

סעד אחמד

מאיר שטרית

עבד-אלוהב דראושה - מ"מ

. רפאל אלול

אופיר פינס-פז

מזכיר הכנסת אריה האן

שושנה כרם - סגנית שכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

גאולה תיאל- מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

צבי ענבר

איילת יאיר - מתמחה

אתי בן-יוסף

חנה כהן

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסה"י.

ב. הקמת ועדה מיוחדת לדיון בנושא "בעיית העובדים הזרים",

עפ''י סעיף 17 לתקנון.

ג. סדרי הדיון בחוק התקציב לשנת 1998 והצעות החוק הנלוות.

.Tקביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק.



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה. סעיף ראשון בסדר היום: ערעורים על התלטת

יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. המערער הראשון הוא

תבר הכנסת גפני בנושא הטבלת 33 יהודים לנצרות על ידי מסיונרים בתל-אביב,

אני סבור שהנושא דתוף והכנסת צריכה לדון בזה,

יש הצעה רגילה בנושא זה.

שבת וייס;

אם יש הצעה רגילה לסדר היום בנושא הזה, מדוע ניתן בכלל לערער?

כדי להעמיד דברים על דיוקם: חבר הכנסת גפני הגיש אתמול הצעה דחופה לסדר היום,

לי היתה הצעה רגילה שמשכתי אותה, כדי שבנשיאות יאשרו לו את ההצעה הדחופה.

מאחר שהנשיאות לא אישרה לו את ההצעה הגשתי את הבקשה הרגילה שלי, וזאת לאחר

שלא אישרו לו.

עבד-אלוהב דראושה;

כבר היו דברים מעולם. בשבוע שעבר דנו בשמונה הצעות דחופות ובשתי הצעות

רגילות.

אם מאשרים הצעות דחופות אז מוסיפים גם הצעות רגילות.

אם יושב ראש הוועדה ישאיר את ההצעה שהגיש אני אמשוך את הבקשה שלי. אם

הערעור שלי יתקבל המשמעות של זה ששתי הצעות גם שלי וגם של חבר הכנסת פנחסי

יעלו לדיון.

בנושא הזה יש שתי הצעות, גם של חבר הכנסת שאקי. אם מאשרים לחבר הכנסת גפני

מאשרים גם לחבר הכנסת שאקי, ואז גם אני אצטרף.

אנו לא יכולים לאשר כי זה נגד התקנון.

לפיכך חבר הכשת גפני מסיר את ערעורו, כדי שלא נדחה אותו. אני מציע גס לו להגיש

הצעה רגילה.

אנו עוברים לערעור הבא של וובר הכנסת אחמד סעד בנושא הריסת מסגד באום אלפרג'

אני חושב שדחיפות הנושא מובנת מאליה. מה חמור יותר מלהרוס מסגד באום אלפרג'?

זה מעורר רוגז רב בציבור הערבי. זה נושא חשוב שצריך לידון במליאה בדחיפות.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהורסים מסגד. מישהו הביא דחפור

ועקר את המסגד מהיסוד.

הנימוק של חבר הכנסח סעד הוא סיבה מצויינת להצעה רגילה. אין פה שום דבר דחוף,

כי המקרה כבר אירע. יש הגיון בהצעה דחופה בשביל למנוע מעשה או להשפיע על מעשה.

אך אם היו הורסים בית כנסת היינו מאשרים הצעה דחופה.

אם היו מגישים את זה בשבוע שעבר זה היה סביר. אני סבור שצריך להגיש את זה

כהצעה רגילה.

מי בעד לאשר הצעה זו כהצעה דחופה לסדר היום?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 2

נמנעים- אין

הערעור נדחה.

חבר הכנסת אליעזר זנדברג אינו נוכח ערעורו נדחה.

אנו עוברים לערעורו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז בנושא: דבריו של יושב ראש

מפלגת העבודה בנוגע לגיוסם לשירות לאומי של תלמידי ישיבות חרדים ושל ערביי

ישראל.

אני בעד להעלות נושא זה לדיון ציבורי, משום שהוא דיון אמיתי.

מי בעד להגיר בנושא בהצעה דחופה?

הצבעה

בעד - 3

נגד י 4

נמנעים- אין

הערעור של חבר הבנסת אופיר פינס פז נדחה.

חבר הכנסת סלח סלים שהגיש ערעור בנושא: העלייה במימדי הגזענות בקרב בני הנוער,

אינו נובח. באותו נושא מערער גם חבר הבנסת דראושה. הנושא: הגזענות בקרב בני הנוער

בישראל.

בנושא זה יש 9 הצעות רגילות.

לפני מספר ימים התפרסם סקר על הגזענות בקרב בני נוער. באשר 9 חברי בנסת מעלים

את הנושא הזה, זה אומר שמדובר בבל סיעות הבית שרוצות לדון בבר. זה נושא חשוב מארד

והוא בנפש בולנו, יהררים וערבים.

נושא זה אינו חדש ובבר עלה לדיון לפני פחות משלושה שבועות. אין שום היגיון לאשר

את זה פעם נוספת בהצעה דחופה. אין באן שום דבר חדש למרות הבותרות שהיו בעיתונים.

הרי לא יעלה על הדעת שעל בל סקר בעיתונים יתקיים דיון דחוף. יש להעלות זאת בהצעה

רגילה.

מי בעד לאשר את ההצעה הזו בהצעה דחופה?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 4

נמנעים- אין



החלטה; הערעור התתקבל וההצעות של תבר הכנסת סלח סלים ושל חבר הכשת

דראושה אושרו כהצעות דחופות.

הקמת ועדה מיוחדת לדיון בנושא "בעיית העובדים הזרים", עפ"י סעיף 17 לתקנון

מזכיר הכנסת אריה האן הפנה אליי מכתב בנושא הקמת ועדה מיוחדת לדיון בנושא

'הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ד בחשון

התשנ"ח - 24.11.97, להעביר לטיפולה של ועדת הכנסת, על פי סעיף 17 לתקנון הכנסת,

את הצעת הסיכום של תבר הכנסת אופיר פינס-פז בנושא הקמת ועדה לבעיית העובדים

הזרים. הצעת חבר הכנסת פינם שהוועדה תורכב מ-21 חברי הכנסת, 11 מהקואליציה ו- 10

חבר הכנסת יצחק כהן מהקואליציה וחבר הכנסת אופיר

פינס-פז מהאופתיציה. רצ"ב קטע מהסטנוגרמה מהדיון בכנסת בנושא''.

זו החלטה של המליאה שתוקם ועדה מיוחדת לצורר הטיפול בענין העובדים הזרים. זה

מובא עתה לוועדת הכנסת כדי שתחליט על הרכב הוועדה.

הוועדה מציעה למליאת הכנסת את הרכב הוועדה, כלומר, את חברי הוועדה, כי

למעשה הכנסת היא זו שבוחרת. על פי התקנון, אחרי שיש ועדה מתכנסת ועדת הכנסת

ומחליטה.

בעבר היינו ממליצים כל פעם בפני הוועדה.

ברגע זה תפקיד ועדת הכנסת הוא להציע למליאת הכנסת: את רשימת החברים,

שהוועדה מתמנה לתקופח של שנה אחת ואת תפקידי הוועדה שמובאים בהחלטת המליאה.

איני רואה שהוחלט במליאה שהוועדה תתמנה לתקופה של שנה אחת.

זו ועדה לענין מסויים שמוקמת לשנה אחת.

בפרוטוקול המליאה נכתב: "מפאת משקלה והיקפה של סוגיית העובדים הזרים הכנסת

מוצאת להקים ועדת אד-הוק לנושא העובדים הזרים אשר תפעל משר שנה אחת בלבדי.

אי אפשר להקים ועדה של 21 חברים, מפני שעל פי סעיף 3 בחוק הכנסת, מספר חברים

בוועדה קבועה של הבנסת לא יעלה על 15, ועל פי סעיף 17 לתקנון דינה של ועדה לעניו

מסויים, פרט לתקופת כהונתה, כדיו ועדה קרואה. לפיכך מספר החברים בוועדה יכול

להיות 15 חברים מכסימום.

לפיכך יהיו 8 חברי ועדה מהקואליציה ו- 7 מהאופוזיציה.

1. בחינת הנסיבות לשיקול הדעת שהביאו להחלטות בדבר הגדלת

מספר העובדים הזרים בישראל בתקופה שביו אפריל 1993 לאפריל 1996, מכ- 10 אלפים

עובדים זרים לכ- 107 אלף עובדים זרים.

2. מדיניות הממשלה הנוכחית בנושא העובדים הזרים.

3. הגורמים לתלות הגוברת והולכת של המשק הישראלי בכח עבודה זר.

4. איתור הגורמים לריבויים של העובדים הזרים השוהים בארץ באופו בלתי חוקי.

5. לימוד המחיר החברתי והכלכלי הכולל של צמיחת אוכלוסיות רחבות של עובדים

זרים בישראל, זאת בהתבסס גם על ידע מצטבר במדינות אחרות.

6. הדרכים לצמצום מספרם של העובדים הזרים בארץ.

7. פיתוח חלופות לכח אדם זר.

התחייבתי בפני החברים במליאה שגם הנושאים הסוציאליים יידונו בוועדה זו.

אכן יש במכוש הסיכום השלמה לתפקידי הוועדה: 1. המעקב והפיקוח על מתו היתרי עבודה לעובדים זרים.

2. הקריטריונים למתו היתרי עבודה לעובדים זרים.

3. עיגוו זכויותיהם הסוציאליות של העובדים הזרים.

4. יתמות חקיקה מומלצות בנושא.

יש לבחון גם את עמדת המשטרה לגבי יכולתה לרם עובדים זרים עד שיגורשו מהארץ.



מאיר שטרית;

זה דבר טכני.

זה בהתלט לא דבר טכני, אלא חלק מהמהות. איו למשטרה היכן לשים את העובדימ

הזרים עד להוצאתם מהארץ.

החברים בוועדה יהיו חברי הכנסת הבאים: אופיר פינס-פז, אפי אושעיה, רפאל אלול,

שלום שמחון, זאב בוים, אליעזר זנדברג, אברהם הירשזון, יצחק כהן, רן כהן, שמריהו בו-

צור, צבי ויינברג, תמר גוז'נסקי, עזמי בשארה, משה גפני ובנימין אלון.

אני מבקש להחליף את חבר הכנסת רן כהן בחבר הכנסת דוד צוקר.

הבקשה התקבלה ודוד צוקר יחליף את רן כהן.

מדוע אין חברים מסיעת גשר.

סיעת גשר היא חלק מסיעת הליכוד. כל סיעות הבית מיוצגות והרשימה מאחנת.

מי בעד ההצעה להקים את הוועדה, הרכבה ותחומי פעילותה?

ההצעה אושרה.

אני מבקש להסב את תשומת לבכם לכך שיש לנו בעיה קשה מאח- במיקום ועדה מסוג

מה.

הוועדה תתכנם בזמן שחדרי ועדה אחרים ריקים.

יש לנו כבר ועדה אחת שמשוטטת בין החדרים השונים. כמו כן מדובר בתוספת כח אדם,

עוד שני עובדים שיצטרכו ללוות את עבודת הוועדה.

אני מודע לבעיה התקציבית הכרוכה בהקמת הוועדה, אך למרות הקושי ובגלל חשיבות

העניין, כדאי אולי לקחת בחשבון עוד הוצאה קטנה. מועצת אירופה השקיעה הרבה

אנרגיות לחקר כל נושא העובדים הזרים. יש הרבה בעיות דומות ובמועצת אירופה הצטברו

הרבה חומרים מדהימים ומעודכנים. אני מציע שראש הוועדה ייסע למספר ימים

לשטרסבורג, כי לפי דעתי הוא ישוב עם חומר מרתק, עדכני, חשוב ונחוץ לדיון.

לאחר אישור מליאת הכנסת, העניין יחזור לוועדה עם המלצה לאשר את יושב הראש.

הוועדה לא מוסמכת להמליץ על ממלא מקום יושב הראש.

המלצת המליאה היא שיהיו שני יושבי ראש ולא יושב ראש וממלא מקום.

מה הפרוצדורה מעתה ואילו?

החלטת הוועדה תובא בפני מליאת הכנסת ולאחר אישורה הוועדה תחליט מי יהיו

יושבי ראש הוועדה.

לגבי נושא יושבי הראש, ההסכם היה שתהיה חלוקה בין שניים. חצי שנה חבר הכנסת

אופיר פינס-פז יהיה יושב ראש הוועדה וחצי שנה יהיה חבר הכנסת יצחק כהן.

צריך להיות יושב ראש וממלא מקום, ולאחר חצי שנה הם יתוולפו.

סדרי הדיון בחוק התקציב לשנת 1998 והצעות החוק הנלוות

בישיבה הקודמת היו הסכמות לגבי סדרי הדיון בחוק התקציב לשנת 1998. החלטנו על

כך וגם הצבענו, אך כיוון שהיו חילוקי דעות בניסוח, אני מבקש לקרוא את הניסוח הסופי:

"על פי סעיף 131 לתקנון הכנסת, ובהמשך להחלטתה מיום 27.10.97, קובעת ועדת הכנסת

את סדרי הדיון בקריאה השניה והשלישית בתקציב השנתי לשנת 1998, ובהצעת חוק

להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה),

"להצעת חוק התקציב לשנת 1998 לקריאה שניה יצורפו הסתייגויות, הזמן המוקצה

לדיון בהסתייגויות יהיה 6 שעות, במסגרת של דיון סיעתי - ויובא לדיון ביום ב' בטבת

התשנ"ח-31 בדצמבר 1997.

''הנמקת ההסייגויות להצעת החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב

לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה) התשנ"ח - 1997, בקריאה שניה תחל ביום שני, כ"ג

יום שלישי י כ''ד בכסלו התשנ"ח - 23 בדצמבר 1997.

יום רביעי - כ"ה בכסלו התשנ"ח - 24 בדצמבר 1997.

יום חמישי -כ"ו בכסלו התשנ"ח-25 בדצמבר 1997.

יום שישי - כ"ז בכסלו התשנ''ח - 26 בדצמבר 1997. הישיבה תסתיים בשעה 12:00.

יום ראשון -כ"ט בכסלו התשנ"ח-28 בדצמבר 1997.

יום שני - ל' בכסלו התשנ"ח - 29 בדצמבר 1997.

יום שלישי - א' בטבת התשנ"ח -30 בדצמבר 1997".

אין פה חובה לסיים את הצעת החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי

התקציב. יושב ראש הכנסת רשאי להפסיק באמצע ולהתחיל את הדיון בתקציב שיידון ב-

31 לדצמבר.

"בימי הישיבות בחג החנוכה בין השעות 17:00 עד 21:00 לא תערכנה

הצבעות. חברי הממשלה זכאים ליטול רשות הדיבור בעת הדיון על ההסתייגויות, כדי

להעמיד עובדות על תיקונן".

בישיבה גם הובהר שמי שיש לו הסתייגויות ורוצה לדבר זמן יותר ארוך, לא יוכל

לעשות זאת בין השעות 17:00 ל- 21:00, אלא בשעות אחרות.

מאיר שטרית

מדובר בחברי הכנסת הדתיים שהולכים להדליק נרות חנוכה.

האם יושב ראש הכנסת פנה לוועדת הכנסת וביקש לדון בתאריכים הנ"ל? הרי הוועדה

לא יכולה לקבוע את זה, אלא אם כן יושב ראש הכנסת פנה אליה וביקש.

יושב ראש הכנסת יודע על זה.

יושב ראש הכנסת צריר להחליט ולהביא את החלטתו לאישור הוועדה. הוועדה לא

יכולה לקבל החלטה שלפיה הכנסת ונדון בימי חמישי, שישי וראשון.

זה היה בזמן שאני הייתי יושב ראש ופניתי לוועדה וביקשתי לקיים את הדיון.

צריכה להיות פניה בכתב שאומרת: אני מבקש לקיימ ישיבות בימים מסויימים.

זה הוחלט כאשר חבר הכנסת מאיר שטרית מילא את מקומו של יושב ראש הכנסת. חבר

הכנסת יפנה אליי בכוזב עם התאריך בו הוא היה יושב ראש. זה הוחלט כבר אז ולא היום.

גם אז אמרתי שזה לא בסמכות ועדת הכנסת להחליט על הימים חמישי, שישי וראשון

כימי דיון, אלא צריר פניה של יושב ראש הכנסת.

חבר הכנסת מאיר שטרית עשה זאת כאשר היה ממלא מקום יושב ראש הכנסת.

מדובר כאן בתקנון הכנסת. בעובדות אתה צודק אך אינר צודק לגבי הפרוצדורה. כדי

שההחלטה שלנו תהיה חוקית צריכה להיות פניה בכתב.

אין עם כר בעיה ואני אפנה בכתב ליושב ראש הוועדה.

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: ''הסכסוכים, השביתות והאבטלה במשק"

- של חברי הכנסת מקסים לוי, אברהם שוחט ויורי שטרן. חבר הכנסת אברהם שוחט הציע

להעביר את הנושא לוועדת הכספים, אחרים הציעו להעבירה לוועדת העבודה והרווחה.

לאחר שהסכסור הסתיים ויש הסכמה עם האוצר, אני סבור שיש להעביר את הדיון

לוועדת העבודה והרווחה.

כל אחד רגיל לבקש להעביר את הנושא לוועדה בה הוא חבר.

הייתי ביו מגישי ההצעות לסדר וההצעות של חלק מהמגישים היו לדיון במליאה. חבר

הכנסת שוחט ביקש להעביר לוועדת הבספים לא בבדי, חה לא היה רק בגלל שהוא חבר

בוועדת הבספים. הבעיה שעמדה אז על סדר היום וקיימת גם עבשיו היא מערבת היחסים

שקיימת מבחינה תקציבית ביו ההסתדרות לביו שר האוצר. גם נושא הפנסיה ונושאים

אחרים הם תקציביים במהותם.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת בספים?

בעד - 2.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה?

בעד - 6

הצעה לסדר היום בנושא: "הסבסובים, השביתות והאבטלה במשק" עוברת

לדיוו בוועדת העבריה והרווחה.

קביעת ועדה לדיוו בהצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) (תיקון - תחילה ותוקף),

התשנ"ז - 1997, של חבר הבנסת עומי בשארה. נשמעו הצעות להעביר את הדיוו בהצעת

חוק זו לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הבלבלה.

הנושא שייר לוועדת הבלבלה.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הבלבלה?

הצבעה

בעד - 7

נגד - איו-

הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקוו - תחילה ותוקף), התשנ"ז -

1997, של חבר הבנסת עומי בשארה עוברת לדיוו בוועדת הבלבלה.

לגבי החלטת ועדת הבנסת בדבר סדרי הדיון בחוק התקציב: ועדת הבנסת צריבה להיות

זו ש מקפידה על בל בללי התקנון ועל בך שאף גורם בבנסת לא יחרוג מסמבותו. לבו בל מה

שאני אומר בהקשר זה הוא המלצה ליושב ראש.



סעיף 131 בתקנון הכנסת אומר שהוועדה רשאית לקבוע סדרי דיון מיוחדים. לדוגמה,

כאשר הוועדה אומרת ש"להצעת חוק התקציב לשנת 1998 יצור9ו הסתייגויות, הזמן

המוקצה לדיון בהתסייגויות יהיה 6 שעות במסגרת של דיון סיעתי", זו דוגמה מובהקת של

סדרי דיון, מפני שהסתייגויות על פי התקנון הן הסתייגויות אישיות שלכל הסתייגות

מוקצות 5 דקות. הוועדה עתה מחליטה לשנות את סדרי הדיון, ובחוק התקציב הדיון

בהסתייגויות יהיה במסגרת סיעתית. עד כאן הוועדה פועלת מסמכותה, לגבי כל היתר

הוועדה לא יכולה לקבוע.

כל היתר זה הסכמות בין הסיעות.

רפאל פנחסי;

אלה הסכמות שהגענו אליהן עס כל הגורמימ.

סעיף 131 הוא לא הסכמות, הוא החלטות. אם הוועדה רוצה ניתן להמשיר ולכתוב:

הוועדה על פי סעיף 27 (ב) מאשרת את קביעתו של יושב ראש הכנסת שעל פיה יתקיימו

הישיבות בימים מסויימים ובשעות מסויימות. שיהיה בתר שזה לא בסמכות הוועדה, אלא

בסמכות היושב ראש, וועדת הכנסת מאשרת ובלבד שתהיה פניה בכונב.

יש עתה פניה בכתב מממלא מקום יושב ראש הכנסת מאיר שטרית.

אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45