ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1997

פרוטוקול

 
sharp8

2008-09-04dbq



-----------------------הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי

נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מסי 109

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ד' בחשוון התשנ"ח (4 בנובמבר 1997). שער, 00 ;12

נכחו; חברי הוועדה; רפאל פנחסי - היו"ר

חיים אורון

רפאל אלול

בנימין אלון

עבד-אלמלכ דהאמשה

יהודה הראל

שבח וייס

רחבעם זאבי

עמנואל זיסמן

ניסן סלומינסקי

אחמד סעד

וליד צאדק

מאיר שטרית

דן תיכון

מוזמנים;

אריה האן - מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ישי יודקביץ' - הלשכה המשפטית, משרד הבטחון

סיגל קוגוט - משרד המשפטים

צבי ענבר - היועץ המשפטי של הכנסת

משה בוטון - יועץ משפטי

אנה שניידר - יועצת משפטית

אופיר בן דוד - מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת

איילת יאיר - מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת

אביעד קמארה - חשב הכנסת

טובי חכימיאן - גזברות הכנסת

יוסי וקנין - עוזר פרלמנטרי

רונן צור - עוזר פרלמנטרי

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית: ימימה פרלס

סדר-היום; א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסה"י.

ב. הצעת חוק הכנסת (תיקון - דיון בוועדות משנה), התשנ"ז-1997.

ג. החלטת שכר חברי הכנסת (שכירת משרדים - הוראת שעה), התשנ"ח-1997.

ד. תנאי העסקת העוזרים הפרלמטריים.

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.
היו"ר רפאל פנחסי
אני פותח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון בסדר היום הוא ערעורים על החלטת

יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. חבר הכנסת זאבי, אתה

צריך לדבר--
רחבעם זאבי
יש ערעורים של אחרים באותו נושא.
היו"ר רפאל פנחסי
נכון, יש ערעור של חבר הכנסת זיסמן, זה בסדר גמור.
עמנואל ז יסמן
יש לי בקשה, אדוני היושב ראש, מאחר שיש לי שידור של הוועדה בערוץ 33

בנושא מאוד רגיש, אם אתה יכול, אם זה מקובל, להקדים.
היו"ר רפאל פנחסי
בהחלט, בבקשה. זכות הערעור לחבר חכנסת זיסמן, מאחר שכיושב ראש ועדה הוא

חייב לחזור לעבודתו.
עמנואל זיסמן
הנושא של הטיולים, הוא נושא רגיש מאוד. עשינו ניסיון גדול מאוד בוועדת

החינוך, והגענו לסיכום שמחייב את אירגון המורים העל יסודייים להפסיק את מתן

השירותים לפעילויות מחוץ לבית הספר, כשאחת הפעילויות העיקריות הם הטיולים. אבל

מסיבות שונות, הם חזרו בהם, ומאז, מערכת החינוך נמצאת במשבר, ואין יום שאין

שביתות מתוכננות ומאורגנות של מועצת התלמידים, ונגרם נזק כבד מאוד, גם

לתלמידים בכיתות הגבוהות, ובעיקר לתלמידים בכתה י"ב, שאצלם הטיולים הם אחד

הדברים המקודשים לפני גיוסם לצה"ל. נדמה לי שעם החרפת המשבר, מאחר שלא הצלחנו-
היו"ר רפאל פנחסי
קיבלתי את מה שאמרת. אתמול שוכנעתי מזה. חבר הכנסת דהאמשה רוצה להוסיף?

בבקשה.

עבד-אלמלכ דהאמשה;

אני הייתי רוצה לראות את העניין שלי באותו ערעור, כי זה אותו נושא מבהינת

הדיון, מכיוון שאני מדבר על שביתת בתי הספר ושביתת התלמידים.
היו"ר רפאל פנחסי
אם תשים לב, בסדר היום כתוב: סעיף 3 אי, בי, גי, כך ששלושתכם באותו נושא.

עבד-אלמלכ דהאמשה;

הבנתי. אני תומך במה שחבר הכנסת זיסמן אמר. אני חושב שהנושא הוא חשוב

לכולנו. בתי הספר, התלמידים והלימודים, הם בשיא החשיבות. אנחנו נמצאים עכשיו

בתקופה שבה למעשה הרבה ימי שביתה עברו, וזה מחייב דיון ממצה ומהותי, בכדי

לצמצם את הנגע של ההשבתות.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת זאבי, אתה רוצה להוסיף? בבקשה.
רחבעם זאבי
כן. אני חושב שהחברים שלי לא ביטאו את מידת התסכול והנזק שישנם בבתי הספר

התיכוניים בכל הארץ.
היו"ר רפאל פנחסי
אתה תשלים עכשיו את הדברים?
רחבעם זאבי
אסתפק בכותרת הזאת, אבל הנשיאות חוזרת לסורה בנושאים שאני לא מבין אותם.

למשל סעיף מספר 2, שעוסק בעיתון "הצופה", נדון אתמול בהרחבה במליאת הכנסת, אז

מדוע זה צריך להיות נושא דחוף לסדר היום? אם תעבור על כל ששת הסעיפים שאושרו,

לפני כולם היה צריך להופיע הנושא הזה של שנת לימודים בלי טיולים. ועדת החינוך

קי ימה דיון יסודי--
היו"ר רפאל פנחסי
מטיילים גם בחורף, או בדרך כלל רק בקיץ?
רחבעם זאבי
מטיילים בכל השנה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת וייס, בבקשה.

שבח וייס;

זה נכון שהנושא הוא מאוד מרכזי ומאוד חשוב. אנחנו הרי תמיד עומדים בפני

בעיה אילו חמש הצעות לאשר, וזו בעיה קשה. אנחנו לא ידענו למשל שהדיון המרכזי

אתמול יהיה בנושא של "הצופה", אם כי אפשר לשער. התייחסנו מאוד ברצינות להצעה

הזאת, ובזה אני כבר אומר את המגמה. אחד הנימוקים שלא לכלול אותם בחמישייה

הפותחת, הוא שנדמה לי שוועדת החינוך קיימה אתמול דיון מאוד נוקב בנושא הזה.
היו"ר רפאל פנחסי
אתה רואה שיושב ראש ועדת החינוך בעצמו מערער על זה, ולכן זה מצחיק.
שבח וייס
לנו יש בעיה במקרים כאלה, כי מה בעצם קורה? זאת לא סתם ועדת חינוך, זה

כמובן הופיע בתקשורת וברדיו, ובצדק. הכנסת, ציבורית, נשקפת דרך מליאתה ודרך

ועדותיה. אמרנו: כבר היה דיון כל כך מרכזי, אז מה, אנחנו נדון, ונחזיר שוב

לוועדה שכבר דנה בזה. הייתי אומר, שבמובן זה, בכך שהוועדה הקדימה קצת, היא

חיבלה באפשרות שזה יהיה במליאה. הנושא חשוב, תחליטו מה שאתם רוצים.

רחבעם זאבי;

הדיון בוועדה לא היה במסגרת ציבורית.
שבח וייס
היה, היה מאוד. יותר מאשר יהיה במליאה, אגב. ועדה לפעמים "גוזלת" לעצמה

נושא, כשהיא מקדימה את זה ליום שני בבוקר. זה קורה לנו בחיים הפרלמנטריים,

ואתם גם יודעים למה.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה, אתה לא משתתף בהצבעה. מי בעד להכיר בנושאים

האלה כהצעות דחופות לסדר היום? מי נגד?

הצבעה

בעד - 6

נגד - 0

ההצעות התקבלו.

ההצעות אושרו כהצעות דחופות לסדר היום.

חבר הכנסת סעד מגיש ערעור על פגעי מזק האויר וההערכות לקראת החורף. חבר

הכנסת סעד, בבקשה.

אחמד סעד;

אני מדבר פה על נושא שהוא אקטואלי ומדאיג. לא רק בישראל, אלא בעולם כולו

מדברים על אל ניניו. היינו עדים להצפות שהיו לפני כמה זמן, והחזאים מעריכים

שהשנה יהיה חורף קשה מאוד. הבעיה היא איך אנחנו נערכים לקראת הדבר הזה, שיש לו

השפעה על כולנו. אני חושב שצריך לעשות משהו, אבל לא אחרי הקטסטרופה, אלא

שאנחנו נמנע קטסטרופה.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה. חבר הכנסת וייס, בבקשה.
שבח וייס
אישרנו שש הצעות. עשינו שם קצת "טריק" לטובת חברי הכנסת, בכך שמיזגנו שני

נושאים, כך שהם זה על יד זה, והם לא בדיוק מיזוג. הסיבה היא פשוטה וידועה.
היו"ר רפאל פנחסי
תודה רבה. מי בעד להכיר בהצעה כהצעה דהופה? מי נגד? חבר הכנסת סעד, אתה

לא מצביע.

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

ההצעה התקבלה

ההצעה אושרה. למעשה מדובר בשתי הצעות.

חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה.
ניסן סלומינסקי
הגשתי בקשה לדון בנושא של גניבת כלי רכב. בהתפתחות, שלנו היא ידועה,

עכשיו ברור ששותפים לה הרבה מאוד בכירים ברשות, וזה נותן הרבה יותר עוצמה

ויכולת לגניבת כלי הרכב. איחרתי לכאן, כי היה עכשיו דיון בוועדה לביקורת

המדינה עם המפכ"ל ועם חברות הביטוח, והתגלתה לפנינו תמונה מדהימה, שהציבור לא

מודע-
היו"ר רפאל פנחסי
כבר היה דיון, אז למה להביא את זה עוד פעם?
ניסן סלומינסקי
ועדת הביקורת זו רמה אחרת של דיון. אני אומר שוב, התופעות הן מדהימות,

הנזקים לתושבים, לאזרחי המדינה, הם אדירים מבחינה כלכלית. יש גם נזקים-
שבח וייס
חבר הכנסת סלומינסקי, יש לך פה רוב.
היו"ר רפאל פנחסי
מעבר לזה, יש הצעת חוק באותו נושא.
ניסן סלומינסקי
אבל הטיעון הזה אינו אמיתי, כי הממשלה מתנגדת להצעת חוק. הממשלה רוצה

להפיל את זה, אז אי אפשר מצד אחד להפיל הצעה, ומצד שני גם את ההצעה הזאת

להפיל. צריכים לנהוג ביושר ובהגינות.
הי ו"ר רפאל פנחסי
תגייס רוב, כדי שלא יפילו את ההצעה. לפי התקנון, כשיש נושא שעולה לסדר

היום על ידי השר או על ידי הצעת חוק, לא עולות הצעות דחופות.
שבח וייס
מכיוון שאנחנו בוועדת הכנסת, אני רוצה לדייק. הנוהג, שהוא ממש מחייב

אותנו ואת חוועדה, עד שהיא לא תשנה אותו, הוא שכאשר יש הצעה רגילה בעניין

מסויים באותו שבוע, היא דחופה, נקודה. הצעות חוק באות אל זירת המליאה כהצעה

רגילה, אם כי יש להן סגנון משלהן. לא הייתי אומר שבאופן חד משמעי, קטגורי,

נחרץ, אפשר להתייחס להצעת חוק כהצעה רגילה. לדעתי כן, בשלב הזה. יש כאלה

שטוענים שלא. לקחנו בחשבון שחבר הכנסת רפי אלול מעלה את זה, והוא יציג את זה.

זו הצעה שלו. יבוא השר, וישיב על כך ודאי בהרחבה רבה. מישהו מחברי הכנסת יכול

עוד להתנגד, וזה סיפור גדול שיעסיק את הכנסת רבע שעה-עשרים רגע, בו בזמן שהצעה

דחופה תעסיק את הכנסת רק שלוש דקות.

רפאל אלול;

במהלך הדיון, אגב, נגנבו שלוש מכוניות... הוא לא יכול להגיד מספר מדוייק

אף פעם, כי כל רגע זה משתנה.

ניסן סלומינסקי;

המיוחד כאן, שזה עבר כבר לרמה של בכירים ברשות, שזה מראה על רמה שונה

לחלוטין --

היו"ר רפאל פנחסי;

יש ארבע הצעות בהצעה הזאת של גניבות רכב, אך לפי הנוהל שהיה בעבר, אם יש

הצעה רגילה, הצעות דחופות לא עולות. פה יש שוני מסויים, כפי שסגן היושב ראש

אמר את הדברים מטעם הנשיאות, שהם לא אישרו את זה מהסיבה הזאת. אבל אנחנו נעמיד

את זה להצבעה, ונראה מה החברים יחליטו. מי בעד להכיר בנושא כהצעה דחופה? מי

נגד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 2

ההצעה נדחתה

ההצעה לא מאושרת, כי יש כאן שניים מול שניים.

ב. הצעת חוק הכנסת (תיקון - דיון בוועדות משנה). התשנ"ז-1997
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. מר צבי ענבר, בבקשה.

צבי ענבר;

מדובר בהצעה לתיקון רווק הכנסת. כזכור וכידוע, יש לנו חוק יסוד הכנסת,

וחוקי יסוד שמטפלת בהם ועדת חוקה חוק ומשפט, ויש לנו חוק הכנסת, שכולל הוראות

שמקומן במסגרת של חוק, לא של תקנון, ויחד עם זאת, הן לא מגיעות לכלל החשיבות

הראויה בכדי לכלול אותן בחוק יסוד הכנסת. על פי המקובל, ועל פי החלטת ועדת

הכנסת, סמכותה של ועדת הכנסת להציע חוקים כאלה ישר לקריאה ראשונה. בנושא

הכנסת, הממשלה לא מרבה להתערב ביוזמת חקיקה, אלא משאירה את זה ליוזמת הכנסת,

לכן מובאת ההצעה הזאת לוועדת הכנסת, כדי שוועדת הכנסת תציע את ההצעה לקריאה

ראשונה.

הנושא הועלה לראשונה על ידי משרד הביטחון, ומר ישי יודקביץ' מהלשכה

המשפטית של משרד הביטחון, יוכל להרחיב בנושא הזה. אני אומר את זה רק בשורה

אחת, שישנם נושאים שהיום, על פי חוקים שונים, הם בסמכויות ועדה, והכוונה היא

שגם ועדת משנה תוכל במקרים מסויימים, כמו שקבוע בהצעת החוק, לאשר אותם, לטפל

בהם, בלי שיהיה צורך, כפי שקיים כיום, להביא את זה לאחר מכן למליאת הוועדה.

כאמור, יוכל אחר כך מר יודקביץ' להרחיב.

הנושא התעורר לא מבחינה תיאורטית, אלא מפני שנצבו כמה בעיות ממשיות

שהצריכו את הטיפול בכך. נפגשנו במשרד המשפטים, וגם עם היועץ המשפטי לממשלה.

נמצאת פה גם הגברת סיגל קוגוט ממשרד המשפטים, שהכינה את הטיוטא המוצגת לפניכם.

על כל פנים, טיוטא זו שהוכנה, מצוייה, אני מניח, בתיקיכם.
היו"ר רפאל פנחסי
כן.
צבי ענבר
הטיוטא היא גם על דעת משרד הביטחון, וגם על דעתי. לאחר מכן, קיימנו מפגש

אצל יושב ראש הכנסת, בהשתתפות יושבי ראש הוועדות הנוגעות בדבר. אם כי קיימת

חשיבות שיש גם ועדות אחרות, הוועדות העיקריות הן ועדת הכספים, ועדת החוץ

והביטחון, והוועדה לענייני ביקורת המדינה. לאחר דיון, נראה היה גם ליושב ראש

הכנסת, וגם ליושבי הוועדות האמורות, שהצעת החוק הזו אכן ראוייה לחקיקה בכנסת,

ויושב ראש הכנסת העבירה לוועדת הכנסת, לשם המשך הליכי החקיקה.
ישי יודקביץ'
אין לי מה להוסיף.
היו"ר רפאל פנחסי
אם כן, נעבור עכשיו לניסוח שמונח בתיקים שלכם. אנחנו הוספנו אתמול בהכנה

לקראת הישיבה, את התוספת בסעיף בי; "ועדה" - לרבות ועדה משותפת. כשנגיע לזה,

נוסיף את זה. מר ענבר, בבקשה.
צבי ענבר
הצעת חוק הכנסת (תיקון - דיון בוועדות משנה), התשנ"ז-1997

הוספת סעיף 4 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 3 יבוא:

"דיון בוועדת משנה 4. (א) נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת,

רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על

ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע, כי טעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ

או של קשרי מסחר בינלאומיים, מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו

בסוד.

(ב) לעניין סעיף זה "אישור" - לרבות הסכמה, החלטה, חובת התייעצות ופעולה

אחרת כיוצא בזה."; כאן נוסיף: "ועדה" - לרבות ועדה משותפת".

"(ג) הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה

על חמישה.

(ד) דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על

ידי מליאת הוועדה.

(ה) ישיבותיה של ועדת המשנה תהיינה חסויות."

כמובן, אם הצעת החוק הזאת תתקבל, יהיה צורך לתקן גם את סעיפים 15 ו- 102

אי רבתי, לתקנון הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי
אני חושב שיותר מתאים להוסיף את "ועדה" - לרבות ועדה משותפת" אחרי סעיף

(ד).
סיגל קוגוט
אבל זה מתייחס לסעיף (א).
היו"ר רפאל פנחסי
אז צריך להוסיף את התוספת אחרי סעיף (א).
סיגל קוגוט
לא, כי סעיף (ב) הוא הלק מסעיף (א).
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.
ניסן סלומינסקי
קודם כל, האם יושב ראש הוועדה תמיד יהיה חבר בוועדת המשנה?
סיגל קוגוט
לא. דווקא להיפך.
ניסן סלומינסקי
שנית, הבקשה לסודיות תהיה לפני הדיון? כלומר, האם מגדירים מראש שזה יהיה

דיון של החלטות, או רק אחרי כן, לאור מה שיש, ועדת המשנה מגיעה, אתה רואה אם

זאת ועדה סודית או לא, או שיש אינטרס? כי אתה אומר כאן שיושב ראש הוועדה מבקש.

הוא מבקש לפני הדיון?
סיגל קוגוט
לפני הדיון.
צבי ענבר
הגיעה אל יושב ראש הוועדה פנייה של משרד האוצר או משרד הביטחון לדון

באיזשהו נושא בוועדת משנה. נאמר במפורש לעניין הזה, שיש צורך באישור הוועדה,

נניח פטור להברה מהוראות מסויימות, ואז המשרד עצמו בדרך כלל יוזם.

ניסן סלומינסקי;

אבל העובדה שאתה נותן לוועדת המשנה את הסמכות, היא בעיקר בגלל שאתה רוצה

שהדיון יהיה מצומצם, בדרך כלל בסודיות, בעיקר בהחלטות, ושהוא לא יגיע לוועדה,

אבל לפעמים הוועדה דנה, לא מחליטה, או מחליטה החלטות שבסופו של דבר לא תהיינה

סודיות, שלא קשורות לכל העסק--
אנה שניידר
אבל מראש יודעים. מראש אתה מחליט שהדיון סודי.

ניסן סלומינסקי;

לא, שההחלטה סודית. הדיון תמיד סודי, הבעיה היא ההחלטה.
צבי ענבר
מראש יודעים. המשרד אומר מראש שבנושא הזה אנחנו מבקשים שזה יבוא לוועדת

משנה חסויה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת שטרית, בבקשה.
מאיר שטרית
סעיף (ד): "ישיבותיה של ועדת המשנה תהיינה חסויות"; זה כאילו סעיף מאוד

כולל, שכל ישיבותיה של ועדת משנה תהיינה חסויות.
צבי ענבר
שוועדת המשנה, כלומר, ועדת המשנה הזאת, שבה מדובר בסעיף זה.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת הראל, בבקשה.

יהודה הראל;

ברור לי עניין הדיון הסודי, אבל לגבי הההלטות הסודיות, האם קיימות עוד

ההלטות של הכנסת שהן לא חשופות לציבור, או שזה תקדים ראשון? אני מדבר על עקרון

של פומביות.
היו"ר רפאל פנחסי
בוועדת חוץ וביטחון יש ישיבות חסויות.

ניסן סלומינסקי;

גם בוועדה לביקורת המדינה.

צבי ענבר;

נאמר, יש מקרה שצריך לקבל החלטה שחברה מסויימת ממשלתית, תהיה פטורה ממשהו

מסויים, מפני שהיא עוסקת בסחר נשק כזה שאסור שיידעו עליו. כמובן שאותה החלטה,

שבמקרה הזה צריכה להנתן על פי דין על ידי הוועדה, היא החלטה, במפורש, שנועדה

לא לפרסום, על ידי ועדת הכספים במקרה הזה.

יהודה הראל;

אתה אמרת שצריך לשחרר אותה מפני אי, ב' ו-ג'. מפני אי, בי ו-ג' אין לי

ספק, לגבי הדיון. האם גם לגבי ההחלטה? השאלה היא אם יש איזו דרך שלא ייעשה בזה

שימוש נרחב מדיי, כי מדובר בפומביות של החלטות הכנסת, ומניעת המחליטים מלשאת

באחריות להחלטותיהם.

ניסן סלומינסקי;

זה תלוי ביושב ראש הוועדה ויושב ראש הכנסת.

צבי ענבר;

בדיוק, הכנסת היא זאת שמחליטה. לא הרשות המבצעת מחליטה מה לא יפורסם.

יושב ראש הוועדה ויושב ראש הכנסת, חזקה עליהם שהם ישמרו על כך שעקרון הפומביות

יישמר.
סיגל קוגוט
זו הסיבה שנקבע מנגנון ההתייעצות. ראשית, כתוב שיושב ראש הוועדה אינו

חייב להיות יושב ראש ועדת המשנה. יושב ראש הוועדה צריך להשתכנע, וזה כתוב

בסעיף. יש קביעות מוגדרות; בטחון המדינה, יחסי חוץ או קשרי מסחר בינלאומיים,

כלומר, לא סתם, ושנית, הוא חייב להתייעץ עם יושב ראש הכנסת.

יהודה הראל;

מדובר בחוץ, בטחון וכלכלה.
סיגל קוגוט
גם בביקורת המדינה. בנושא ביקורת המדינה למשל, היה עכשיו דו"ח על השב"כ,

ובמליאת הוועדה לא רצו לפרסם את הדו"ח, ולהחליט אם להניה אותו או לא להניח

אותו על שולהן הכנסת. הם, על דעת עצמם, קבעו מנגנון של ועדת משנה בפועל.

יהודה הראל;

אני לא מדבר על זה. אני מדבר על ההחלטות.

צבי ענבר;

מדובר בהחלטה. ההחלטה שלא להניח את אותו חלק בדו"ח מבקר המדינה שנוגע

לחקירות השב"כ. הרי מישהו היה צריך לקרוא את הדו"ח של מבקר המדינה?

מאיר שטרית;

ועדת החינוך דנה פעם באיידס. הביאו תלמיד חולה איידס לוועדה. היתה החלטה

בוועדה לא לפרסם את שמו של התלמיד.

יהודה הראל;

אני לא שואל לגבי הדיון, או המשתתפים בדיון, חולי האיידס, וכו'. אני מדבר

על החלטות שמקבלים בוועדה שיכולות להיות אפילו חקיקה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אין חקיקה סודית.

וליד צאדק;

תפסיק ללכת סחור סחור. יש פה ועדת משנה, בכדי להוציא חברי כנסת ערביים

מוועדת המשנה. זה הכל.

מאיר שטרית;

אבל זה לא הנושא בכלל. לא מחליטים על הקמת שום ועדה.

וליד צאדק;

הגברת קוגוט אמרה שמקימים ועדת משנה.
היו"ר רפאל פנחסי
אם מקימים. אנחנו לא מקימים כרגע. אם ועדה מהוועדות תרצה לבחור לה ועדת

משנה שתהיה חסויה, יש לה הסמכות לעשות זאת. זה מה שלגביו אנחנו הולכים כרגע

לקבל החלטה.

וליד צאדק;

למבקר המדינה יש ועדת משנה, ולכל הדברים האלה יש ועדת משנה, במטרה ברורה.

1A.
היו"ר רפאל פנחסי
הגברת שושנה כרם, בבקשה.

שושנה כרם;

רציתי להעיר לגבי עניין סגנוני קטן בסעיף 4(ב). לדעתי צריך לשנות את סדר

המילים, כשהמילה: "החלטה" באה לפני המילה: "הסכמה", כדי ללכת מהכבד אל הקל, כך

שייכתב: "...לרבות החלטה, הסכמה, הובת התייעצות...".
היו"ר רפאל פנחסי
בסדר. מי בעד הצעת חוק הכנסת עם כל התיקונים? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

ההצעה התקבלה

ההצעה אושרה.

ג. החלטת שכר חברי הכנסת (שכירת משרדים - הוראת שעה) התשנ"ח-1997
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו עוברים לדון בסעיף הבא שעל סדר היום: החלטת שכר חברי הכנסת (שכירת

משרדים - הוראת שעה), התשנ"ח-1997. אני רוצה לרענן את זכרוננו. לפני שנה, ועדת

הכנסת, בהסכמת יושב ראש הכנסת כמובן, קיבלה החלטה לאפשר לחברי הכנסת לשכור

משרדים באזור מגוריהם, או בכל מקום שהם רוצים לרכז בהם את הפעילות שלהם. הטלנו

על יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת שטרית, לנסח לנו, פחות או יותר, הנחיות

לנושא. זה חיה ניסיון של שנה. אמרנו שכעבור שנה נחזור ונדון אם ניישם את זה גם

לשנת 1998, או שאם הניסיון לא עלה יפה, נחליט שמוותרים על כך. היום יש פניות

מחברי כנסת, מאחר שלגבי מי ששכר בחוזה, נאמר ש-60 יום לפני תום המועד, הוא

חייב להודיע למשכיר אם עליו להמשיך את השכירות, או שהוא מחזיר את הנכס למשכיר.

אנחנו בתוך התקופה של ה-60 יום, ולכן אנחנו צריכים לקבל החלטה אם אנחנו

ממשיכים או לא ממשיכים. אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת ששוחחתי על כך באופן

אישי עם יושב ראש חכנסת, והוא אמר שדעתו האישית היא שהוא היה מעדיף לבטל, אבל

הוא אמר שיכבד כל החלטה של ועדת הכנסת. אם ועדת הכנסת תחליט שממשיכים, הוא אמר

שנמשיך את ההסדר. לפני שנתייחס לזה, הייתי רוצה לשמוע מהגזברות כמה חברי כנסת

שכרו, ואם יש להם השגות והערות נשמע אותן, ואז נתייחס לנושא. מר קמארה, בבקשה.
אביעד קמארה
עד כה כארבעים חברי כנסת שכרו משרדים וניצלו את הזכות הזאת. מר צבי ענבר

ואנוכי הוסמכנו לשבת בוועדה שתעבור על החוזים, ותאשר או לא תאשר חוזים. לצבי

ענבר ישנו הסיכום של השנה. אני חושב שכדאי שניתן לו את הזכות לומר את דברי

ההגנה.
היו"ר רפאל פנחסי
אני רואה שחבר הכנסת דן תיכון נכנס.

דן תיכון;

אני רק רוצה לומר ברשותך, אדוני היושב ראש, שני משפטים. תראו רבותיי,

אנחנו רואים הרבה דברים. הם לא מריחים טוב. יש מקרים שלא הייתי ממליץ לחברי

הכנסת לעשות אותם, אבל הם עושים, באומץ חסר תקדים. בשטח האפור, ואני נזהר, הם

רוצים "לצ'פר" כל מיני אנשים, מתחילים להשתמש בקשר עם הציבור ולהעביר כספים

כ"צ'יפור", אם ניתן לומר כך בעברית. הדברים האלה הם אותו דבר גם במשרדים. אני

קורא לחברי הכנסת להזהר. הסכום הוא גדול, הוא לא קטן, והפיתוי הוא עצום.

אומרים חברי כנסת: "אם הוא עושה, הוא יודע מה הוא עושה, זה טוב לו, זה גם טוב

לי". אני חוזר ואומר: הרי בסופו של דבר איזה עיתון ישים צוות של חוקרים--
היו"ר רפאל פנחסי
תגיד לנו מה הנושאים--
דן תיכון
אני אומר לכם, בסופו של דבר יהיה צוות של חוקרים.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו נעשה את הבדיקה. למה לא?
דן תיכון
אתה יודע מה? התלבטתי בבעיה הזאת. האם אני יכול בכלל לבדוק חברי כנסת,

והתשובה היא: לא. מפני שאז יגידו שאני בולש אחריהם.
היו"ר רפאל פנחסי
מותר לך. אתה נותן תקציב-
דן תיכון
לא, אלא אם כן הוועדה הזאת תחליט שאנחנו נבדוק באקראי, אבל זו החלטה

מרחיקת לכת.
ניסן סלומינסקי
תיזהר.
היו"ר רפאל פנחסי
למה להזהר?

ניסן סלומינסקי;

כי אתה פותח את כל החסינות.

מאיר שטרית;

אני מבקש לשים את דבריך במסגרת הנכונה. יכול להיות שישנה חריגה של חבר

כנסת זח או אחר, או פעולה בתחום האפור, שהיא לא בדיוק מוסברת. אני חושב שחלק

מן הבעיות שנבעו מהעניין הזה, נבעו גם מעצם העובדה שזאת הפעם הראשונה שהוחל

הנוהל הזה של שכירת משרדים, ויש פה תקופה של אי בהירות. אני אומר את זה, בדי

לא ליצור רושם, חלילה, שאותם חברי כנסת ששכרו משרדים, שהם השתמשו בזה שלא

כחוק, או לא בסדר. אני חושב שהרוב הגדול שלהם משתמש בזה כשורה. אני חושב

שהכנסת לא משלמת לאף אהד מחוץ לתקנון. אני מחדד את הנקודה, כדי שלא יאמרו שכל

חברי הכנסת השתמשו בתחום האפור. לא צריך להוציא מחר את הדברים מהקשרם. גם אם

קרה דבר כזה, זה נובע לדעתי, מחוסר בהירות בשלבים הראשונים של ההפעלה, אבל סך

הכל, רובם ככולם, מתוך אותם אלה ששכרו, ואני שומע עכשיו שרק ארבעים חברי כנסת

השתמשו בכלל בזכות הזו שניתנה לכולם--
דן תיכון
זה הרבה.

מאיר שטרית;

זה לא הרבה.
דן תיכון
תראה, הסכום הוא גדול, וכל אחד יאהב את הסכום הזה.
מאיר שטרית
אדוני היושב ראש, אני יוצא מנקודת הנחה שזה הדבר הנכון ביותר שהכנסת

יכולה לעשות אותו, במקום להזדקק לכל מיני טובות הנאה של כל מיני חברות שחברי

הכנסת יהיו מחוייבים להן. אנחנו משלמים, כדי שחבר הכנסת יהיה חופשי.
דן תיכון
מהסכום הזה אין המרות, בניגוד לקשר עם הציבור, שאם אתה לא מנצל--

דוד לב;

אי אפשר להעביר משנה לשנה.
היו"ר רפאל פנחסי
יש לנו סעיף מפורש על כך, בסעיף 1(א) "חבר כנסת שלא מיצה את מלוא הסכום

הנקוב בסעיף קטן (א), לא יוכל להשתמש ביתרת הסכום לאחר תום שנת 1997."; אנחנו

נעשה את זה גם בשנת 1998. אין העברות משנה לשנה כמו בקשר עם הציבור.

מר צבי ענבר, בבקשה.

צבי ענבר;

נתונים מספריים על כמה אושרו, זה בגדול שמעתם.
היו"ר רפאל פנחסי
מה שמעניין אותנו זה השטח האפור, אם יש דבר כזה.

צבי ענבר;

בדיוק, ועוד איך. אני רוצה לומר לכם, ראשית, שיש בעיות, ושנית, בסוגיות

אשר באו בפנינו, אנחנו בדרך כלל החמרנו. כלומר, מה שלא ראינו שנכנס, סופר-

החמרנו.
היו"ר רפאל פנחסי
צריך להחמיר, בסדר גמור. אני עוד זוכר שהסכום היה צמוד לדולר, ואם היה

כתוב "דמי שכירות", אז אמרו; "שכירות של משרדים". כל דבר רצו שיהיה כתוב ברחל

בתך הקטנה, וזה טוב מאוד, בהחלט.

צבי ענבר;

לפעמים גם גרמנו נזק לאוצר המדינה. אתן לכם דוגמא; חבר כנסת בא ואמר שיש

לו חדר בחינם, אבל שהוא צריך ציוד. אמרנו לו שמי שלא שוכר חדר, לא מקבל, אז

הכרחנו אותו לשכור חדר. אני רוצה שכל הדברים האלה יובאו בחשבון, בבואכם להחליט

על ההמשך. סוגיה אחרת היא סוגיית יושבי ראש סיעות. באו לפנינו שני מקרים לפחות

שבהם הסיעה מוכנה להעמיד חדר לרשות יושב ראש הסיעה, אבל הוא מבקש את הציוד.

הוועדה צריכה לקבוע לגבי הנושא הזה של יושבי ראש סיעות. יש לנו שני מקרים,

שבאחד מהם היושב ראש קיבל חדר מהסיעה, ובמקרה שני נפלה מחלוקת בינינו, הוועדה,

כאשר הסיעה שכרה חדר מגוף. נוכח עמדתנו, עשה חבר הכנסת הסכם נפרד עם אותו גוף,

ושכר ממנו את אותו חדר שקודם הוא נשכר על ידי הסיעה, והסיעה שילמה. אנחנו

הכרחנו אותו לשכור, ונפלה מחלוקת בוועדה אם לשלם או לא לשלם את זה, כי אמרו

שזה בעצם של הסיעה. זה סוג אחד של החלטות שאתם צריכים לקבל.

נקודה שנייה היא עניין סכומים מירביים. ראשית, בקשר לדמי השכירות עצמם.

מה קורה כשחבר כנסת שוכר חדר בסכום שנראה בלתי סביר? היו מקרים שעו"ד איילת

יאיר, בגלל תכונות האופי שלה, קיימה בעצמה משא ומתן עם הסוכנים, ודרשה מהם

להוריד. לא תורידו, לא נאשר. תוך כדי כך, יכול להיות שהבעיה הזאת של סכום

מירבי תיפתר, אם ייקבע בהחלטה במפורש, או "לא יעלה על כך וכך", או, מצידי, זה

יכול להיות שייקבע במפורש שדמי השכירות שבהם מדובר, כלומר, הסכום שהוועדה

מאשרת, הוא סכום שנתי. על פי הנוסח שבנידון כיום, מדובר על חלקי שנה. אם הוא

שכר רק ממחצית השנה--
דוד לב
על שלושה חודשים הוא שילם ארבעת אלפים דולר--
היו"ר רפאל פנחסי
צבי ענבר;

אנחנו מבקשים שבנוסח יהיה כתוב: "שכר לחלק משנה, התקציב בהתאם".
טובי חכימיאן
לגבי הסכום, אם אפשר שכמו בקשר עם הציבור, אתם מקבלים סכום לכל השנה,

שיהיה גם סכום לשכירת המשרד לכל השנה. לא צמוד לדולר.
היו"ר רפאל פנחסי
למה?
טובי חכימיאן
כי זה יותר קל.
היו"ר רפאל פנחסי
בדרך כלל חוזים של המשכירים צמודים לדולר, אז חבר הכנסת ישלם את ההפרש?
צבי ענבר
זו הסיבה מדוע הצמדנו רק את הציוד.
טובי חכימיאן
הי"ר רפאל פנחסי
אתם לא מצמידים את זה למדד?
טובי חכימיאן
כן, אבל-
היו"ר רפאל פנחסי
המדד עולה יותר. בכך שהצמדנו את הכסף לדולר, הסכנו לעצמנו כסף מבחינת

עלויות, כי הדולר עלה פהות מהמדד. אם היית מצמידה את היתרה למדד, היית משלמת

יותר.
ניסן סלומינסקי
הוץ מזה מדובר רק בשנה הראשונה והשנייה. אחר כך זה יחול רק על שכר דירה.
אביעד קמארה
אם תקבע סכום, אפילו אם תעלה את זה במעט, ותקבע סכום קבוע, אנחנו לא

נצטרך על כל חשבונית וחשבונית שמביאים לנו, לחשב את ההצמדה לדולר.
היו"ר רפאל פנחסי
אבל אין ברירה. אתה לא משלם שנה מראש. הבנתי שבחוזים שמשלמים כל רבעון.

כל רבעון המחיר משתנה, ואתה לא יכול לקבוע מראש.

צבי ענבר;

הוועדה צריכה להחליט אם היא קובעת את ההסדר כרגע לשנה אחת בלבד, או בכלל,

באופן קבוע. ניסיון השנה הראשונה מראה שעדיין יש הרבה בעיות, ולכן כדאי,

עדיין, לקבוע לשנה אהת, כי אחר כך לתקן החלטה זה הרבה יותר קשה מאשר לדון

בהצעת החלטה חדשה. שייאמר לגבי רכישת ציוד בהיקף של 40%, שמי שזו שנתו

הראשונה- בעיקרון כל אלה ששכרו כבר בשנה הקודמת, יהיו זכאים השנה רק ל-10%.
היו"ר רפאל פנחסי
גם שנה שנייה. 40% לא הספיק.
צבי ענבר
בשנה הזאת הוחלט על 20%, ועל 10% בשנה שלאחר מכן. לאחר מכן הגדלתם מ20%-

ל-40%, והדבר שמי שלא שכר בשנה שעברה, וישכור פעם ראשונה בשנה הבאה, גם

כן מן הדין שיקבל 40%.
היו"ר רפאל פנחסי
ברור.

צבי ענבר;

השאלה היא רק מה הגובה לגבי מי שהוא שנה שנייה, וצריכים לקבל החלטה

בעניין זה.

ישנן עוד שתי נקודות שאעלה, האחת מהן, היא לקבוע במפורש שכשחבר הכנסת

מביא הצעת חוזה - והפעם, בניגוד לשנה שעברה, שכל חבר כנסת היה צריך להכין

לעצמו חוזה, או המשכירים, הפעם יש חוזה - שחבר כנסת לא יכול לקבל רטרואקטיבית.

קודם תנהל משא ומתן, תביא לאישור, ולא תבוא אלינו לבקש את הכסף אחרי שלושה

חודשים. אלה דברים שהם פתח--
מאיר שטרית
השנה נתנו רק חודשיים אחורנית.
איילת יאיר
יכולה לצוץ בעיה משפטית. חבר כנסת נכנס כבר למושכר, והוא מתחייב בעל פה

על חוזה מסויים שאנחנו עדיין לא בדקנו. אין מי ששומר על הזכויות שלו, אין מי

שבודק מה הוא מקבל ומה הוא לא מקבל, למה הוא מתחייב, ואחר כך, רטרואקטיבית,

הוא מחייב אותנו. יש חוזים שהביאו לנו, שמצבו של השוכר--
מאיר שטרית
אם עושים חוזה קבוע, סטנדרטי, זה חוזה אחד, אבל אם הוא רוצה לשכור על

בסיס שעות, זה יהיה אחרת, זה לא אותו חוזה.

איילת יאיר;

מאה אחוז. הוא יבוא אלינו בפניה, ואנחנו נארגן לו את המסמך.

؀ࠂࠈࠊࠎࠐࠒࠖ࠘ࠚࠞࠠࠢࠦࠨࠪ࠮࠰࠲࠶࠸࠺࠾ࡀࡂࡆࡈࡊ쏒뻒뺯鮪險隇玂溂湟䭚Z̝jᘀ魨ఐ唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ魨ఐ娀脈̝jᘀ鍨_唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ鍨_娀脈̝jᘀ둨∸唀Ĉ࡚涁H渄H甄Ĉᘉ둨∸娀脈̝jᘀꁨ浜唀Ĉ࡚涁Hניסן סלומינסקי:

חודשיים זה יהיה טוב...
צבי ענבר
תחילת החודש שקדם לאותו חודש, ולא יותר.
היו"ר רפאל פנחסי
לזה אני מסכים. זה מקובל.
צבי ענבר
הנקודה הבאה היא שאנחנו מבקשים שייאמר בהחלטה, שזכאי לשכור אך ורק חבר

כנסת אשר בפתה משרדו תלוי שלט שבו כתוב: "לשכה פרלמנטרית", וכתובים ימי ושעות

קבלה, בין אם על ידיו, ובין אם על ידי מישהו שהוא מעסיק, אבל חייבות להיות

שעות קבלה. לא ייתכן שתהיה לשכה פרלמנטרית שהוא יבוא אליה מתי שהוא רוצה.
היו"ר רפאל פנחסי
מהכסף מותר לי לשלם למזכירה?
צבי ענבר
בוודאי.

זו תהיה לשכה פרלמנטרית. שלא יגידו שזאת לא לשכה פרלמנטרית, אלא שהוא שכר

את החדר אינני יודע לאיזה צורך.
דוד לב
זה נועד כדי לא לפתוח פתח.
ניסן סלומינסקי
לפתוח לשכה פרלמנטרית, זה בסדר, אבל שעות קבלה, מה זה שייך? אם תהיינה

כתובות השעות, מה המשמעות אם זה סגור או פתוח?
שושנה כרם
אולי אפשר להוסיף שם: "לאחר תיאום מראש".
ניסן סלומינסקי
ואם אני לא מקיים שם פגישות, אלא אני עובד שם ומכין את כל ההצעות לסדר

שלי, ואת כל החוקים, אז מה?
צבי ענבר
אדוני היושב ראש, ההצדקה היחידה לכך שהכנסת מאשרת לחבריה שכירת משרדים,

זה לצורך קשר עם הציבור, וקבלת קהל. זאת ההצדקה המוסרית היחידה שיש.
היו"ר רפאל פנחסי
בתיאום מראש זה לא טוב.
צבי ענבר
לכל אחד מחברי הכנסת יש שני עוזרים פרלמנטריים, ובנוסף על כך, מהתקציב

הזה הם יכולים לשכור פקידה שבאותם ימים ושעות קבלה, הפונה יבוא לחבר הכנסת

ויהיה מי שיענה לו. זאת הצעתנו, ואלה הם הדברים העיקריים. לא רציתי להגיד גם,

שבאותה החלטה יוטל על חשב הכנסת או על כל גוף אחר בכנסת, לבדוק באמת את

הלשכות.
טובי חכימיאן
החשב מתנגד.
היו"ר רפאל פנחסי
בזה אני תומך. חבר הכנסת שטרית, בבקשה.
מאיר שטרית
אדוני היושב ראש, אני מציע לקבל החלטה שאנחנו מאריכים את ההסדר לשכירת

משרדים לחברי כנסת עד לסוף הקדנציה הזאת. היה ויתעורר בעיות שיחייבו דיון,

נדון מחדש בוועדת הכנסת, או בוועדת המשנה. שנית, אני מציע לעדכן בנוהל הקיים

את הנקודות שהועלו פה. ראשית, לגבי ראשי סיעות שיש להם משרד מהמפלגה שלא

חייבים לשכור משרד נוסף. זה מטופש לשלם כסף פעמיים. אני מבקש לתקן את הדבר הזה

בנוהל, כבר מהשנה הזאת, בפועל.

התק"ם לא יכול לתת משרד, כי החוק מתיר רק למפלגות לתת. אם מפלגה תרצה לתת

לכל חברי הכנסת משרדים בבניין המפלגה, מותר לה, ואז אני לא חייב לשלם שכר

דירה. הלוואי שיעשו את זה. חבר כנסת יכול לשכור משרד מהתק"מ.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת לא יהיה זכאי להחזר עבור שכירת משרד, או שירותי משרד, אם הוא

מקבל מהמפלגה.
צבי ענבר
זה ברור.
ניסן סלומינסקי
אתה מציע להשאיר את זה לגבי יושבי ראש סיעה?
היו"ר רפאל פנחסי
לא, לגבי חברי כנסת בכלל.
מאיר שטרית
אין הבדל, נניח שהמפד"ל נותן לו משרד בבניין המפד"ל, בקסטל,

ניסן סלומינסקי;

אז הוא לא יכול לקבל על זה כסף?

מאיר שטרית;

הוא לא יכול לקבל על השכירות, אבל על הציוד וההוצאות כן, מדובר ב-40%

מהסכום לשנה ראשונה,

צבי ענבר;

ובלבד שיהיה על חדר--

ניסן סלומינסקי;

המזכירה זה ב-60%--

מאיר שטרית;

אני חושב שהפרשנות שלכם לא נכונה, בעניין הזה רשאי חבר כנסת לקבל משרד

ממפלגתו, זה הדבר היחידי שמותר על פי חוק, למפלגה מותר להעמיד משרד לרשות חבר

כנסת, על פי חוק, לחבר הכנסת אסור לשלם שכירות על המשרד הזה מהסכום הזה, אבל

מותר לו לשלם הוצאות אחרות של אותו משרד, מותר לו להזמין כיבוד, מותר לו לשלם

עבור טלפונים, מותר לו לשלם עבור מזכירה שהוא שוכר באמצעות חברת כח אדם, זה

מהסכום כולו,
היו"ר רפאל פנחסי
מה פתאום מהסכום כולו?

ניסן סלומינסקי;

המזכירה לא נמצאת ב-40%. היא נמצאת ב-60%. ה-40% זה רק ציוד.
מאיר שטרית
בשנה השנייה אתה לא צריך 40%, מספיק 10% על ציוד שוטף. בסכום הזה של

10,000 דולר, אם אני שוכר משרד, המשרד עולה 500 דולר לחודש.
איילת יאיר
משרד עולה בין 800 דולר לאלף דולר לחודש.

ניסן סלומינסקי;

תלוי באיזה מקום.
צבי ענבר
השאלה היא מה הסכום שיעמוד לרשות חבר הכנסת שמקבל משרד.
היו"ר רפאל פנחסי
בדיוק.
היו"ר רפאל פנחסי
לא יותר מ-50%.
מאיר שטרית
בשנה שנייה?
היו"ר רפאל פנחסי
גם בשנה ראשונה וגם בשנה שנייה.
מאיר שטרית
הבעיה היא בשנה השנייה. בשנה הראשונה אין בעיה, כי צריך לממן את הציוד

הקבוע.
ניסן סלומינסקי
כמה עוד חוץ מה-40%?
מאיר שטרית
50% מהיתרה שאיננה ציוד קבוע.
ניסן סלומינסקי
30% הולך על מזכירה.
היו"ר רפאל פנחסי
לא הולכים רטרואקטיבית. מדובר בסך הכל על החודשיים שנותרו בשנה הנוכחית.

הציוד, אני מסכים איתך, הוא 40%. לגבי מזכירה והוצאות נלוות, עוד 10% ולא

יותר.

מאיר שטרית;

אתה מדבר לגבי השנה?
היו"ר רפאל פנחסי
כן.
מאיר שטרית
מאה אחוז. זה בסדר.

צבי ענבר;

הבר כנסת ששכר משרד, במקרה הכי טוב, שילם רק 600 דולר, שזה 7,200 דולר

לשנה. נשארו לו 2,800 דולר, בשביל כל היתר. על פי ההצעה של חבר הכנסת שטרית,

אס הוא לא שכר, יש לו קודס כל את ה-40% בשביל ציוד, ואיורי כן, הצי מה-50%--

היו"ר רפאל פנחסי;

עם כל הכבוד, אני לא מקבל את זה. אם המפלגה נותנת לו, לא יעשו לו קו

טלפון נפרד--

מאיר שטרית;

הנקודה היא פשוטה. על ציוד שוטף מתכלה של משרד, כגון ניירות, מעטפות,

סיכות, מהדק, להערכתי, בשנה רגילה יעלה 10% מהסכום.
היו"ר רפאל פנחסי
על ציוד קבוע לא מספיקים ה-40% שנתת בשנה הראשונה.

מאיר שטרית;

אני רוצה להסביר את הצעתי, ואתה נתפס לפרט. בוא נדון על הפרט הזה בשלב

ב'. בשלב ראשון, נניח שנשמור על הנוהל הקיים, שהציוד הקבוע מכוסה ב-10%

מהסכום. בשנה הראשונה היום מותר לו 40% מהסכום. אני טוען שאם מותר לו 40%

מהסכום לציוד קבוע בשנה הראשונה, היתרה שלו היא 6,000 דולר. אני מציע שבשנה

הראשונה למשל, מאחר שהוא מקבל שכירות משרדית, מותר לו לקבל מתוך ה-6,000 דולר

שנותרו, רק 3,000.

צבי ענבר;

ועוד 4,000 עבור זה, זה 7,000 בשנה ראשונה.

מאיר שטרית;

מאה אחוז. חבר כנסת שכן שכר, יש לו 10,000.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת שטרית, בשנה הראשונה יש לך רבעון, כרגע יש לך רבעון.
מאיר שטרית
אני טוען שצריך 10% לציוד קבוע. נותרו 90%, שזה 9,000 דולר. אני טוען

שחבר כנסת ששכר משרד, מגיע לו כל הסכום, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה. אין שום

בעיה. חבר כנסת שלא שכר משרד, יוכל להשתמש בחצי מהסכום שנותר. במקום 9,000,

4,500.
היו"ר רפאל פנחסי
לכן, במקום לסבך את זה, הצעתי 50% מכל הסכום הכולל. כל שנה 50% מהסכום.

חבר כנסת שקיבל משרד ממפלגתו, הוא יוכל לנצל עד 50% מהסכום הכולל. לא יותר.

לשנה הזאת אני אומר שמותר לו לנצל את הסכום לציוד, ועוד 10%. הוויכוח בינינו

הוא על 500 דולר. רבע מ-6,000 זה 1,500 .1,500 ועוד 4,000 זה 5,500. אני

אומר ש-50% מהסכום הכולל זה 5,000.

מאיר שטרית;

הצעתי היא לחדש את ההסדר הזה עד סוף הקדנציה--
היו"ר רפאל פנחסי
ומי שמקבל בנפרד מהמפלגה, מקבל 50%.

מאיר שטרית;

אמת. נתקן לגבי השנה הזאת באופן ספציפי לגבי החודשים שנותרו לנסיעות.

שלישית, לגבי ההצעה של היועץ המשפטי, אני חושב שאי אפשר להגיד שהוא יקבל

שכירות בלי שלט על המשרד. אני חושב שצריך לחייב אותו כשהוא שוכר משרד לשים שלט

על המשרד; "לשכה פרלמנטרית של חבר כנסת . "Xאם הוא רוצה לכתוב את השעה, זאת

זכותו. אני מתנגד לקבוע את שעות העבודה לחברי הכנסת, הוא לא חייב לעבוד, בטח

לא במשרד כזה.

צבי ענבר;

מספר הטלפון שלו יופיע על השלט?

מאיר שטרית;

לשם מה?

צבי ענבר;

לקביעת פגישה.

מאיר שטרית;

נקודת המוצא שלך מוטעית. אתה חושב שאם חבר הכנסת ישכור משרד, הוא יעשה

מזה משרד ליבוא וליצוא. לחבר כנסת יש משרד בכנסת. מישהו מכריח אותו לפתוח

אותו? יש לו שעות קבלה?
צבי ענבר
בכנסת זה לא נועד לקבלת הציבור.
מאיר שטרית
אם לי יש משרד פרלמנטרי לפניות ציבור, חזקה עלי שבכרטיס הביקור שלי

יופיע מספר הטלפון של המשרד, וחזקה עליי שיופיע שלט על המשרד שאומר שזו לשכה

פרלמנטרית של חבר הכנסת מאיר שטרית, אז כל אחד יידע שזאת לשכה פרלמנטרית, ואם

עושים שם יבוא ויצוא, זה ידליק אורות אדומים.
היו"ר רפאל פנחסי
הנה, אתה יכול לראות בכרטיס הביקור שלי את המספר בבית, בכנסת ובמשרד.

צבי ענבר;

ראיתי לשכח פרלמנטרית באוסטרליה, והיה כתוב שם; "לשכה של חבר פרלמנט זה

וזה, מקבל קהל בימים אלה ואלה, בשעות אלה ואלה".
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת הראל, בבקשה.

יהודה הראל;

אני הייתי נגד ההצעה הזאת בזמנו. בינתיים, אחרי הניסיון, שמעתי כאן דברים

ברורים מהיושב ראש, דברים קשים. שמעתי הערות--
היו"ר רפאל פנחסי
תן לו--
מאיר שטרית
אתה מצטט אותו לא נכון. יצאת באמצע דבריו. חבר הכנסת יהודה הראל רוצה

להצטייר בחוץ כצדיק תמים שמגן על-- לא ראיתי שוויתרת על התוספת של א' ו-ב',

למרות הצהרותיך.
יהודה הראל
תגיד גם שאני קיבוצניק. אני מכיר את זה.

מאיר שטרית;

מאה אחוז. בגלל חברי כנסת כאלה שמנסים להתייפייף בעיני התקשורת, חברי

כנסת אחרים אוכלים אותה, חברי כנסת שעושים עבודתם נאמנה ולא מרמים ולא משקרים,

ויש רבים כאלה. אתה רואה שלמרות שניתנה לחברי כנסת זכות חופשית לשכור משרדים,

רק ארבעים השתמשו בזה.

יהודה הראל;

אני אומר שהדיעה שלי התחזקה בעניין הזה. אני חושב שהדברים האלה שהם

דרושים. לי יש משרד בתל אביב, ממומן ממימון המפלגות. אני חושב שזה צריך להיות

הסידור. לא נראה לי שבהחלטה כזאת ישתתפו ארבעה חברי כנסת. סיעות גדולות מאוד

בכנסת לא מצאו לנכון לבוא, מסיבות כאלה או אחרות. בגלל זה אני מבקש שהדיון

יהיה בנוכחות יותר חברים, שיצביעו על זה, ואם לא תקבל את בקשתי, אני אבקש

התי יעצות סיעתית.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת סלומינסקי, אתה רוצה להוסיף משהו?

ניסן סלומינסקי;

רציתי רק שנסיים את הישיבה. אנחנו חוזרים על עצמנו. דעתו של חבר הכנסת

הראל ידועה.

מאיר שטרית;

חבר הכנסת הראל, זו טענה מטופשת, עם כל הכבוד לך. בכנסת אנחנו מעבירים

תקציב של מיליארדים על שני אנשים. אנשים הוזמנו, מי שעניין אותו יכול לבוא.

יהודה הראל;

אני מבקש, אדוני היושב ראש, שתפנה בקשה מיוחדת שבנושא כזה, שהוא חשוב

לכולנו ככנסת, יהיו נוכחים סיעת העבודה וסיעות אחרות--
היו"ר רפאל פנחסי
סליחה, חבר הכנסת הראל, אנחנו הפצנו את סדר היום לכולם. היה פח חבר הכנסת

שבח וייס וחבר הכנסת רפאל אלול מסיעת העבודה, והם שאלו אם הנושא עולה לדיון.

אמרתי להם שכן, ושבח וייס אמר שהוא רוצה להצטרף לדעתו של יושב ראש הכנסת, אבל

הוא לא מצא לנכון להיות נוכח פה כעת. לגבי הסיעות הגדולות, הליכוד נמצא פה,

ש"ס נמצאת פה, מפד"ל נמצאת פה. איזה סיעות אתה מבקש? הדרך השלישית נמצאת פה.

מי שמצא עניין נשאר, מי שלא מצא עניין הלך. הסיעות הקטנות תומכות בזה.

יהודה הראל;

אני חושב שזה לא אחראי לקבל את זה בצורה כזאת.
היו"ר רפאל פנחסי
למה? ארבעה חברי כנסת זה לא מספיק? בוא לוועדת כספים, ותראה כמה חברים

מחליטים על מיליונים, או בוועדת חוץ וביטחון. בדרך כלל בוועדות היושב ראש מקבל

החלטה פה אחד, זה הפה שלו...

ניסן סלומינסקי;

בוועדת הכלכלה, תראה את חבר הכנסת גולדשמידט יושב לפעמים לבד ומחליט.

מאיר שטרית;

בשנה שעברה, כיושב ראש ועדת המשנה של תקציב הביטחון, הייתי יושב לבדי

בישיבה ומעביר מיליארדים ממקום למקום.

מאיר שטרית;

חבר הכנסת הראל, זה "נון" של חברי הכנסת שלא באים.
היו"ר רפאל פנחסי
אנחנו חוזרים לנושא. עו"ד איילת יאיר שחסכה לנו הרבה כסף, ורוצה להחכים

אותנו, בבקשה.
מאיר שטרית
אנחנו רוצים למנוע מכשול מחברי הכנסת.
איילת יאיר
בזמנו דיברנו על כך שתוקם כאן ועדת משנה.
היו"ר רפאל פנחסי
קמה ועדת משנה.
איילת יאיר
ידוע. היועץ המשפטי לכנסת העלה, בגלל קוצר הזמן, רק דברים על קצה המזלג.

הדברים לא הועלו באופן מלא, יש עוד הרבה מאוד הערות. לכן, אני מציעה, ואולי זה

גס יעשה כאן שלום בחדר הזה עכשיו, שאנחנו נעלה את כל הדברים על הכתב, נביא

הצעה מסודרת לוועדת המשנה. זה יידון, יש הרבה דברים שצריך לדון בהם, ואחר כך

נביא את זה לאישור ועדת הכנסת. ההחלטה המקורית--
היו"ר רפאל פנחסי
לגבי תקציב 1997, נקבל החלטה אחת, ואני מאמין שחבר הכנסת הראל לא יתנגד

לכך שמפלגות שמעמידות משרדים לרשות חברי הכנסת לא יקבלו תשלום שכירות, אבל

יוכלו להשתמש ב-50% מהתקציב לצורך ריהוט או לצורך דברים אחרים. אנחנו נקבל על

כך החלטה היום, ולגבי שאר הדברים, אני מקבל את ההצעה של עו"ד יאיר, שתביאו

מסמך לוועדת המשנה.

אנחנו מוסיפים עוד סעיף, שחבר כנסת שמפלגתו מעמידה לרשותו משרד, לא

ישולמו לו דמי שכירות עבור שכירת המשרד, אבל חבר הכנסת יהיה רשאי לקבל ממחצית

הסכום העומד לרשות חברי הכנסת, לצורך ריהוט ומזכירה. 50% כולל הכל, זאת אומרת,

5,000 דולר, כולל ריהוט, הוצאות נלוות, מזכירה וכל מה שצריך מסביב.
דוד לב
יחסית לחלקי השנה שנותרו.
ניסן סלומינסקי
אבל הוא קונה ריהוט פעם אחת.
היו"ר רפאל פנחסי
50% מהסכום, כלומר, הוא מקבל אלף דולר. מי בעד ההצעה לשנת 1997, לאפשר

לחבר כנסת שמקבל משרד ממפלגתו לנצל עד 50% מהסכום הכולל עבור ריהוט וכל

ההוצאות הנלוות?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 0

ההצעה התקבלה

ההצעה אושרה. ההצעה לשנת 1998 או לשנים הבאות, תובא לוועדת המשנה.
ניסן סלומינסקי
אם היא לא תובא, הכל ימשיך הלאה.
היו"ר רפאל פנחסי
עקרונית, אפשר להודיע להברי כנסת שצריך להודיע 60 יום מראש. להגיד שהמגמה

היא לאשר. כל אלה שיש להם אופציות להארכה, יוכלו להודיע שהם מאריכים.

מאיר שטרית;

אני מציע לקבל החלטה אחת, כדי שאנשים שנמצאים באוויר, לא יישארו באוויר.

אני מציע לקבל החלטה שאנחנו מאריכים את הנוהל לשכירת משרדים עד לסוף הקדנציה

הזאת. לגבי הנוהל עצמו, עידכונים, וכן הלאה, נקבל הצעה מהלשכה המשפטית לוועדת

המשנה. נדון בה, ואז נחליט לאיזה כיוון אנחנו הולכים.
יהודה הראל
אני רוצה התייעצות סיעתית.
היו"ר רפאל פנחסי
אם כן, אנחנו דוחים את המשך הישיבה לשעה 15:30.

הישיבה נפסקה בשעה 13:20

הישיבה ממשיכה בשעה 15:30
היו"ר רפאל פנחסי
אני ממשיך את הישיבה שהתחילה בבוקר. יש פה שני הברי כנסת שלא היו בדיון

בבוקר. לפני שנה קיבלנו ההלטה שכל חבר כנסת יכול לשכור לשכה פרלמנטרית באזור

מגוריו. זה היה לצורך ניסיון של שנה אהת. אמרנו שכעבור שנה נבדוק את המצב

ונחליט אם מאריכים את זה או לא. נכון להיום, קיבלנו מהחשבות אינפורמציה

שכארבעים חברי כנסת מתוך מאה נצלו את הזכות הזאת ושכרו במהלך השנה משרדים. יש

בחוזים אופציה להארכה עם הודעה מוקדמת של 60 יום, ולכן אנחנו נמצאים קצת בלחץ

של זמן, כי הם צריכים להודיע אם הם ממשיכים, או שהמשכיר יכול לתת את זה למישהו

אחר.

רחבעם זאבי;

אז שיודיעו שזה מבוטל.

הי ו"ר רפאל פנחסי;

לפי גירסתך. יש כאלה שרוצים להמשיך את זה.

יהודה הראל;

דרך אגב, מסרתם לי אינפורמציה לא נכונה על עמדת יושב ראש הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

סליחה, אני אמרתי שהיושב ראש מתנגד, אבל הוא אמר לי שאם ועדת הכנסת תקבל

החלטה, הוא יכבד זאת. הוא גם ישב פה ואמר את זה.
יהודה הראל
אני אומר לך דברים שהתבררו, הוא מתנגד באופן חד משמעי.
היו"ר רפאל פנחסי
סליחה, אני אמרתי את דעתו. הוא לא מסתיר את דעתו. הוא אמר שהוא יכבד את

ההחלטה. חבר כנסת הראל, אמרתי את זה, והודעתי יותר מזה. אמרתי שחבר הכנסת שבח

וייס יצטרף לדעתו של היושב ראש שמתנגד. לא הסתרתי את הדברים. אני אומר גם

עכשיו שהיושב ראש אמר שהוא אישית חושב שיותר טוב לא להמשיך, אבל הוא יכבד כל

החלטה של הוועדה. אם הוועדה תחליט שממשיכים, הוא ימשיך. אנחנו מעמידים את זה

להצבעה.

מי בעד להמשיך את ההסדר עד סוף הקדנציה?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 2

ההצעה התקבלה

מאחר שנבחרה הוועדה המצומצמת של חברי הכנסת מאיר שטרית, חגי מירום,

ואנוכי, לגבי הנוהלים נצטרך לעשות שינויים לגבי המשך בשנה הבאה, אם זה יהיה

40% או 30%, או מבחינת הריהוט. נביא את זה לאישור מחדש.

שונות

א. טלפונים

צבי ענבר;

במסגרת השונית, אני רוצה לקבל הבהרה מהוועדה בנושא הטלפון. כיום מקובל

שחבר הכנסת יכול לחלק את מכסת השיחות שיש לו. אם חבר הכנסת משתמש בטלפון

סלולרי, גם כן אין בעיות, והחברות הנוגעות בדבר מעבירות את זה לפעימות מונה--

היו"ר רפאל פנחסי;

את החלק של פעימות מונה הם מורידים, ואת החלק של זמן אוויר הם גובים.

צבי ענבר;

ואין עם זה בעיה. עכשיו התעוררה שאלה חדשה, שמבחינה עקרונית אני לא רואה

בזה הבדל, אבל יש בזה שוני טכני מסויים, וזה, מה קורה כשלחבר הכנסת יש בזכארט

על שמו. למשל בטלפון סלולרי מסוג מנגו, אתה יכול להשתמש בבזכארט, והחשבון הוא

גם כן על שמו.
היו"ר רפאל פנחסי
אומר לך מי; נהוג כרגע. הכנסת משלמת את זה מחשבון הקשר עם הציבור, והוא

מגלם את המס. הוא משלם כפול.

צבי ענבר;

השאלה היא האם בזק מוכנה, גם כן במסגרת עשרים וחמש אלף השיחות, לכלול גם

את פעימות המונח האלה.
היו"ר רפאל פנחסי
זה לא.

חבר הכנסת וייס, הודעתי את דעתך שאתה מצטרף לדעת היושב ראש, ושאתה מתנגד.
שבח וייס
בסדר מה הוחלט?
היו"ר רפאל פנחסי
שממשיכים את ההסדר.
שבח וייס
בניגוד לדעת היושב ראש?

היו"ר רפאל פנחסי;

כן. היושב ראש אמר בפירוש שאם הוועדה תקבל החלטה, חוא מצטרף אליה.
שבח וייס
חייתי בישיבה אצל היושב ראש. לא ידעתי שתצביעו הצבעת בזק.
היו"ר רפאל פנחסי
ההצבעה עוכבה כי הבר הכנסת הראל ביקש התייעצות סיעתית. החלטנו שאנחנו

ממשיכים את ההסדר עד סוף הקדנציה הזאת. יש כמה הערות של היועצים המשפטיים ושל

החשבות על הנוהלים, יש ועדה מצומצמת של הברי הכנסת חגי מירום, מאיר שטרית

ואנוכי. נבחן את הדברים, ונביא את זה שוב.

ב. מימון קורס ותקציב נסיעות לעוזרים פרלמנטריים
היו"ר רפאל פנחסי
רבותיי, יש לנו פה שתי פניות של העוזרים הפרלמנטריים. אחד מהם מהבר הכנסת

גדעון עזרא. אני רוצה להקריא את זה, וזה יעניין אולי גם חברי כנסת אחרים. זה

תקדים.

"לכבוד יושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת פנחסי

הנדון: קורס לעוזרים פרלמנטריים מטעם האוניברסיטה העברית.

הריני מעוניין שעוזרתי תצא לקורס מטעם האוניברסיטה העברית שבו תרכוש

הכשרה בעבודתה מול כלי התקשורת. הקורס יתקיים החל מ-18 בנובמבר 1997, ביום ג'

בשבוע בשעות אחר הצהריים. עלות הקורס: 1,900 שקל. ברצוני לדעת האם את מימון

הקורס הנ"ל ניתן לבצע מחשבון דף לבוחר".

הם פנו לגזברות, והגזברות הפנתה אותו אליי. בנושא הזה היה פה היושב ראש.

דיברתי איתו, הוא לא התנגד.
רחבעם זאבי
זה יגרום לזה שתקציב דף לבוחר יהיה תקציב מנופח מדיי. עובדה שמשתמשים בזה

ל-א', בי, גי, די, הי, וי. השימוש כל כך מגוון, סימן שהתקציב גדול.
היו"ר רפאל פנחסי
חבר הכנסת זאבי, אומר לך בשם החשבות. רוב חברי הכנסת משאירים את זה

לתחילת הפריימריס, ומנצלים אז את כל התקציב. אם מישהו אומר לי שהוא מעדיף לנצל

את התקציב במהלך השנים לקורס תקשורת כדי לייצג אותו, מאשר לנצל הכל בתחילת

הפריימריס, אז הוא מנצל את זה במהלך השנים. הוא לא צובר את הכסף. אם הוא לא

ינצל, זה יישאר לזכותו עד תחילת הפריימריס שלו, לכן אני לא רואה עם זה שום

בעיה.
צבי ענבר
החלטת שכר חברי הכנסת קשר עם הציבור, אומרת שלחברי הכנסת ישולמו כך וכך

שקלים חדשים בשנה לכיסוי הוצאותיו המיוחדות לקשר עם הציבור. הענקה זו תשמש לכל

מטרה המסייעת לחבר הכנסת במילוי תפקידו. אחרי זה בא איזשהו פירוט. כעת, אם חבר

הכנסת שולח עוזר פרלמנטרי לנושא שקשור בתקשורת, זה דבר מובהק של קשר עם

הציבור. בעבר, אני זוכר לפחות מקרה אחד שהסכמתי לתשלום, לכן נראה לי שזה סביר.
היו"ר רפאל פנחסי
בסדר. מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5

נגד -1

ההצעה התקבלה

ההצעה אושרה.

יש פניה נוספת של חברי כנסת נוספים. זה נושא יותר כבד. פה כבר יושב ראש

הכנסת מתנגד. אומר את דעתו מראש. יש בעיה שהתעוררה, שיש חלק מהעוזרים

הפרלמנטריים שגרים רחוק, בצפון, ויש הצעות גם להעסיק מהדרום, והם לא מביאים

אותם, מכיוון שאין להם אפשרות לינה בימי שני ושלישי. מאחר שחבר הכנסת ישן בבית

המלון, לעוזר הפרלמנטרי שלו אין איפה להיות, ויש קושי מסויים לחזור עד עכו

וצפת ולחזור שוב לכאן. העלינו את זה לפני הפגרה. היו דיעות לכאן ולכאן. חברת

הכנסת ענת מאור מאוד תמכה בזה. היא טענה שזה נותן עידוד לערי השדה מוכות

האבטלה, בכך שיקחו גם משם עוזרים פרלמנטריים ולא את כולם מירושלים ותל אביב.

אבל ליושב לא כל כך נוח בנושא הזה. הם אפילו לא מבקשים מלון. הם יכולים גם

להיות גם באכסניית נוער, העיקר שיוכלו לישון באיזה מקום.
שבח וייס
כמה עולה אכסניית נוער?
היו"ר רפאל פנחסי
אני לא יודע, לא בדקתי.
דוד לב
83 שקל ללילה לינה באכסניית נוער.
שבח וייס
זאת הוצאה.
היו"ר רפאל פנחסי
היושב ראש אמר שהוא לא מסכים, מסיבה פשוטה. הוא אמר: אנחנו עשינו הסכם

לפני מספר חודשים - בלחץ שלי, וזה נכון - והוא אומר: אתה ניצחת אותי, כופפת

אותי. אתה רוצה עוד פעם להפר את ההסכם? אז עשינו הסכם שהיטבנו בכמה דברים עם

העוזרים הפרלמנטריים. למיטב זיכרוני, יש פה חילוקי דיעות ביני לבין היושב ראש,

אני לא העליתי את הנושא הזה. זה גם לא היה במשא ומתן עם העוזרים הפרלמנטיים,

והנה הם נמצאים פה. הם אומרים שהנושא הזה בכלל לא עלה ולא עמד על הפרק, כי לא

היו עוזרים פרלמנטריים שבאו מהדרום ומהצפון. היושב ראש אמר שאם נפתח את זה,

הוא פותח את כל העסק הזה. לכן ביקשתי מהוועד של העוזרים הפרלמנטריים לשאת את

דבריהם.
ניסן סלומינסקי
בישיבה הקודמת הסברת שזה מהדף לבוחר.
היו"ר רפאל פנחסי
זאת היתה הצעת פשרה שהצעתי ליושב ראש.
שבח וייס
היושב ראש הסכים שזה יהיה מהדף לבוחר?

היו"ר רפאל פנחסי;

מהדף לבוחר אין לו התנגדות, אבל לא כל הבר כנסת מוכן. יש לו גם תקציב בדף

לבוחר. אל תשכח שחלק מחברי הכנסת אומרים: זה תקציב שעומד לרשותי, אני לא רוצה

את זה לעוזר פרלמנטרי. אתיו לא רוצה לתת לי להביא מהצפון, אני אקה ירושלמי, אני

אקח תל אביבי, אני לא אעזור לערי השדה. רונן צור, בבקשה.
רונן צור
קודם כל אני מבקש להסביר שהבקשה לעניין הלינה, הגיעה קודם כל מחברי

הכנסת. זו בקשה פורמלית שהגיעה מחברי כנסת שדואגים לעניין הזה. לא מדובר פה -
ניסן סלומינסקי
היית צריך לשלוח את חבר הכנסת גדעון עזרא שיציג את העניין. למה אתה צריך

למשוך את האש? תן לו לעשות את זה.
שבח וייס
אני חושב שחבר הכנסת סלומינסקי צודק, כי זה לא קרב שלנו על זכויות, זה

קרב של חברי הכנסת--
רונן צור
אני רוצה לומר שההתלות כל פעם באותו הסכם, נראה לי לא סבירה, מכיוון

שהמצב במדינה היום הוא שהסכם הוא לא הסכם. הוועד לא הוא זה שהעלה את העניין,

וההסכם נוגע בכלל לדבר אחר. אנחנו מבקשים שלא בכל דבר שהעוזרים הפרלמנטריים

מבקשים, לבוא ולהניף את ההסכם הזה מול העיניים. זה לא הוגן וזה לא הגון. אנחנו

גם נאמר את זה ליושב ראש הכנסת. לעצם העניין, לא מדובר פה בהרבה עוזרים. אין

הרבה עוזרים שמגיעים מהצפון ומהדרום. העניין לא כבד מבחינה כלכלית, לדעתי.

אולי כדאי לשמוע גם את היושב בעניין הזה.
אבי עד קמארה
זה הופך להיות כבד מאוד.
היו"ר רפאל פנחסי
כמה עוזרים יש לך מהפרברים, מהדרום ומהצפון?
אחמד סעד
לי יש שניים.
ניסן סלומינסקי
אבל זה לא קנה מידה.
היו"ר רפאל פנחסי
זה למעשה מה שהברת הכנסת ענת מאור אמרה, שהיא רוצה לעודד על ידי זה,

שיוכלו לקחת גם מהצפון ומהדרום.
רונן צור
יש פה גם עניין של מניעת אפליה מסויימת אצל חבר'ה צעירים שמעוניינים

להיות עוזרים פרלמנטריים, ואיתרע גורלם, הם לא גרים בירושלים או במבשרת או בתל

אביב.
היו"ר רפאל פנחסי
מר דוד לב, בבקשה.

דוד לב;

ראשית, אני רוצה להעיר גם למר רונן צור, שהנושא הזה של ריחוק מקום

המגורים של עוזרים פרלמנטריים, עלה בעת הדיון על הסכם השכר האחרון. הוא עלה

בוואריאציה טיפה שונה.

רונן צור;

לא, הוא עלה בנושא נסיעות.

דוד לב;

הנושא הזה עלה. אתם העליתם את הבעיה של המרוחקים. ניסיתם ללכת דרך הכיוון

של החזר הוצאות נסיעה. זה עלה על השולחן. שנית, יש פה נושא של כל מערכת היחסים

של עובד-מעביד. אני חושב שצריך להזהר ולבחון כל נקודה כזו שעולה. שלישית, אני

לא חושב שאפשר ליצור מצב שבו יחיה שכר שונה שחבר הכנסת נותן לעוזר הפרלמנטרי,

לא הכנסת. מר קמארה הוא רק מתווך בין חבר הכנסת ובין העוזר הפרלמנטרי, כי הם

לא עובדי הכנסת. השאלה היא איך זה ייראה. האם יהיה חבר כנסת שיקבל כאילו יותר

כסף לעוזר הפרלמנטרי, כי העוזר שלו בא ממקום יותר רחוק?

אני חוזר על מה שאמר יושב ראש הכנסת, האמת היא שהוא נלחץ לקיר בהסכם

האחרון. הוא לא היה שבע רצון.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מסכים.

דוד לב;

אבל הסכמנו ביחד עם העוזרים הפרלמנטריים, וזה כתוב בהסכם, שלא תשמע

תביעה. זה לא כל כך הגון --

רונן צור;

מאשימים אותנו כל הזמן.

דוד לב;

אנחנו מכירים מה זה נקרא שחבר כנסת פונה. הבר כנסת פונה כאשר העוזר

הפרלמנטרי מעיר את תשומת ליבו. זה נכון לא רק לתנאים, זה נכון גם להצעות

דהופות לסדר יום. זה לא הבר הכנסת שפנה. מישהו גרם לכך שהוא יפנה.
יוסי וקנין
הבר הכנסת גרם לכך, כי הוא לא מרגיש נוח שבסוף היום בשעה 22:30 הוא הולך

לחדר שלו, ואני אומר לו שאין לי לאן ללכת.
דוד לב
אני לא מתעלם מכל הטענות נכונות, אני לא בטוח שזה הפתרון הנכון.
שבח וייס
רציתי להעיר כאן שלמרות הכל זאת הבעיה של חברי הכנסת, כך אני חושב.
היו"ר רפאל פנחסי
נכון.
שבח וייס
אני גר רחוק, אבל לי יש שני עוזרים ירולשמיים כך שאין לי בעיה. אם הבר

כנסת גר רחוק ומעסיק עוזר חמישה ימים, אז יש פה פיצול. יש כאן בעיה. חשבתי אם

אפשר היה לעשות את זה ממש עניין כספי. זה לא נכון שמדובר רק בארבעה-חמישה איש.

יהיה הרבה יותר נוח להרבה חברי כנסת להביא איתם עוזרים שהם יוכלו להיות איתם

כל החמישה ימים. אני יודע שאצלי הרבה פעמים השיקול היה לקחת ירושלמים, כי זה

פה ונגמר העניין. יש כאן בעיית אמת. חשבתי שאולי אפשר למצוא נוסחה מאוד זולה

לכנסת, ובכל זאת מועילה איתם. כשאמרת אכסניית נוער, השבתי שזה הרבה פחות, אבל

זה לא מעט.
חיים אורון
אני רוצה להציע לניסיון הצעה. לקו שהוא צפונה מחיפה עוזר פרלמנטרי אהד.

דרומה אין בעיה, כי אין משם אנשים.
היו"ר רפאל פנחסי
עוזר אחד לכל חבר כנסת?
חיים אורון
לא לכל חבר כנסת. אלח שגרים צפונה מחיפה יקחו איתם עוזר פרלמנטרי אהד

מהצפון. זה בנוי על זה שאחד משם ואחד מפה. הכי רחוק בדרום זה אני וחבר הכנסת

פיני בדש.
יוסי וקנין
היתה עוזרת שהגיעה כל יום מחצרים.
חיים אורון
לא במקרה אמרתי מה שאמרתי. אף אהד לא מחליף אף אחד--
יוסי וקנין
אדם שמתמודד בפריימריס במקום אזורי--
חיים אורון
יש לי השקפה שונה על התפקיד של העוזר הפרלמנטרי. העוזר הפרלמנטרי הוא לא

הזרוע הארוכה של הפריימריס, אבל יכול להיות שפה אני תמים קצת. התעוררה בעיה

לגבי חברי כנסת שמעסיקים עוזר המישה ימים בשבוע, חברי כנסת רחוקים, ואני

בכוונה לא אומר צפונה מתל אביב, כי אז זה בלי סוף, אלא רק צפונה מחיפה.
היו"ר רפאל פנחסי
כולל חיפה?
חיים אורון
לא, צפונה מחיפה. לא כולל חיפה.
משה ביטון
ההסכם שנחתם עם העוזרים הפרלמנטריים היה תוצאה של דיון בין נציגי העוזרים

הפרלמנטיים לבין צוות מסויים שהעלו כל מיני דרישות והגיעו להסכמה. הדרישה הזאת

במפורש לא עלתה.
היו"ר רפאל פנחסי
בזה הם צודקים. הם לא פנו, הדרישה באה מחברי הכנסת.
משה בוטון
אני מבקש שהנושא הזה יבוא לדיון בצוות הזה בוועדה. נשמע אותם, נשמע את

עצמנו, ובסוף נביא הצעה של הדיעה שלנו.
היו"ר רפאל פנחסי
אני חושב שההצעה של היועץ המשפטי שהיה בצוות המשא ומתן הקודם, יחד עם מר

דוד לב ועם החשב, היה הצעה נכונה. יש פה בעיה אמיתית של יחסים בין עובד-מעביד.

הכנסת לא מעסיקה את העוזרים הפרלמנטריים, ולכן יש בעיה לשלם להם על הלינות. יש

פה בעיות מורכבות, ולכן אני מקבל את ההצעה של היועץ המשפטי בוטון, שיחזור

לצוות המשא ומתן שלהם, ילבנו את הנושא, ויביאו הצעה חוזרת.

חיים אורון;

היות שהוסיפו שלוש מאות וכמה שקל לנסיעות, לחלק לארבע זה בערך תשעים שקל

לשבוע, אפשר לחסוך יום אחד בהוצאות נסיעה למי שנשאר בירושלים.
יוסי וקנין
זה לא תורגם כך. אני עוזר שגר בנהריה, נחשב כמה עולות לי הנסיעות כל יום

עד נהריה, ונראה אם קיבלתי את ההחזר. הרי אנחנו התפשרנו, וזאת הפשהה.
היו"ר רפאל פנחסי
רבותיי, אני מקבל את ההמלצה של היועץ המשפטי בוטון. תחזרו עם הנושא הזה

לליבון באותה ועדה מצומצמת. אם תגיעו להסכמה, טוב, ואם לא, תחזרו אחר כך.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00

קוד המקור של הנתונים