ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/10/1997

בקשת יושב ראש ועדת החוץ והבטחון למיזוג הצעות חוק; החלטת שכר חברי הכנסת - שכירת משרדים ושימוש בתקציב "קשר עם הציבור"; הצעה בדבר נוהל "שעת שאילתות"; הצעה לתיקון סעיף 49א (3) לתקנון הכנסת - הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעה לתיקון סעיף 81 תקנון הכנסת - הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית; מועדי המושב השלישי של הכנסת ה-14; סדרי הדיון בתקציב המדינה לשנת 1998; סעיף פניית חבר הכנסת משה גפני בדבר חוק המועצות הדתיות; קביעת דיון בהצעת חוק

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. כ"ז בתשרי התשנ"ח (28 באוקטובר 1997). שעה 12:00

נכחו;
חברי הוועדה
רפאל פנחסי - היו"ר

מאיר שטרית

משה גפני

יהודה הראל

רחבעם זאבי

שבח וייס

נואף מסאלחה

יוגי מירום

רפאל אלול

רענן כהן

עוזי לנדאו

מוזמנים קבועים לישיבה; דן תיכון - יו"ר הכנסת

אריה האן - מזכיר הכנסת

שושנה כרם - סגנית מזכיר הכנסת

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

אבנר יוסף - עוזר ליו"ר הכנסת

יועץ משפטי; צבי ענבר

מתמחה; איילת יאיר

מנהלת הוועדה; אתי בן יוסף

קצרנית; תמר פוליבוי

סדר-היום; 1. בקשת יושב ראש ועדת החוץ והבטחון למיזוג הצעות חוק.

2. סעיף פניית חבר הכנסת משה גפני בדבר חוק המועצות הדתיות.

3. מועדי המושב השלישי של הכנסת ה-14.

4. סדרי הדיון בתקציב המדינה לשנת 1998.

5. הצעח בדבר נוהל "שעת שאילתות".

6. הצעה לתיקון סעיף 49א(3) לתקנון הכנסת -

הצעת חבר חכנסת מאיר שטרית.

7. הצעה לתיקון סעיף 81 לתקנון הכנסת - הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית.

8. קביעת דיון בהצעת חוק.

9. החלטת שכר חברי הכנסת - שכירת משרדים ושימוש בתקציב "קשר עם

הציבור".



1. בקשת יושב ראש ועדת החוץ והבטחון למיזוג הצעות חוק.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח את הישיבה. יושב ראש ועדת החוץ והבטחון, חבר הכנסת עוזי לנדאו,

מבקש למזג שתי הצעות חוק.

מאיר שטרית;

האם אפשר לדעת מה קרה בזמן הזה?

עוזי לנדאו;

דיברה איתי אחת האמהות, ומעבר לזה לא היו כל מגעים, ולא היתה אליי כל

פנייה בנושא.

היו"ר רפאל פנחסי;

הבקשה היא למזג שתי הצעות חוק; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מסי 33)

(ועדות חקירה ותחקיר צבאי), התשנ"ז-1997 והצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מסי

35) (תחקיר מבצעי), התשנ"ז-1997. הנושא אושר כבר בעבר בראשותו של ממלא מקום

יושב הראש בישיבה דאז, חבר הכנסת מאיר שטרית, אך אחר כך יושב ראש הכנסת ביקש

להחזיר זאת לבדיקה. מי בעד המיזוג?

הצבעה

בעד - כולם

נגד -אין

נמנעים - אין

המיזוג אושר.



2. סעיף פניית חבר הכנסת משה גפני בדבר חוק המועצות הדתיות

משה גפני;

אדוני יושב הראש, אני מבין שהונחה הצעת חוק המועצות הדתיות, ויש בקשה של

הממשלה לשחרור מחובת הנחה.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש לפניי פנייה של מזכיר הממשלה עם החוק. מכיוון שיש כבר חסכמה שדוחים את

כל הנושא וגם הדיון המשפטי יידחה, אין טעם לעשות פטור מהנחה.
משה גפני
זה חוק שלא נועד לשלול ממישהו משהו.

היו"ר רפאל פנחסי;

לא "נשבור כלים".

משה גפני;

זה חוק "פרווה" ו"נחמד".

היו"ר רפאל פנחסי;

אם כך, זה יעבור בעוד 48 שעות, אין חובה לפטור אותו מהובת הנחה. הבטחנו

שזה יונח היום על שולחן הכנסת.

משה גפני;

מעלים את המעמד של חברי המועצה הדתית, והם כמו חברי כנסת. האם זה יהיה

בשבוע הבא?

היו"ר רפאל פנחסי;

זה תלוי ביושב ראש הכנסת.
מאיר שטרית
אם יש הסכמה, לא מחוקקים.
היו"ר רפאל פנחסי
יושב ראש הכנסת קובע את סדר היום. אם הוא החליט שהוא רוצה להביא, זוהי

זכותו, אך בסך הכל היינו אמורים, אם זה היה עולה היום לדיון, לפטור מחובת

הנחה. מכיוון שהיום יש הסכמה שזה לא עולה, כי זה לא בין הדברים הדחופים לפני

התקציב, איננו מתייחסים לזה. זה יונה היום על שולחן הכנסת, ומועד הדיון הוא

בסמכות יושב ראש הכנסת. בוא איתו בדברים, ושכנע אותו שביום שני יעלה זאת,

ונשמח. זה לא שייך אלינו.



משה גפני;

יש כאן דברים טכניים, שמכיוון שהנושא הזה נדהה, ולפי מה שאני שומע, הוא

נדחה לבמה חודשים, ואיני עוסק כל כך בעניין הזה, אך יש מועצות דתיות גדולות

וחשובות שבלי החוק הזה, ההרכב שלהן נדחה כבר עשר שנים.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה בגלל הבג"צ, לא בגלל -זה.
משה גפני
אם חוק זה קיים, אפשר למנות מועצות דתיות כחוק, למשל, ירושלים.
שבח וייס
בוועדת הפנים ואיכות הסביבה דנים במועצות דתיות.
היו"ר רפאל פנחסי
יש כאן בקשה לפטור מהנחה, ואיני מביא זאת לדיון.



3. מועדי המושב השלישי של הכנסת ה-14

היו"ר רפאל פנחסי;

במסגרת שונות אני רוצה גם להביא את מועדי המושב השלישי. יש לי פנייה
ממזכיר הכנסת, והיא כדלהלן
"אני מתכבד להעביר אליך במצורף המלצת יושב ראש הכנסת והסגנים מישיבתה

היום, 27.10.1997, למועדי המושב השלישי של הכנסת ה-14. המלצת יושב ראש הכנסת

והסגנים טעונה אישור ועדת הכנסת. ההצעה המובאת בפנינו:

המושב נפתה ביום שני, כ"ו בתשרי התשנ"ח - 27 באוקטובר 1997.

כנס החורף יסתיים ביום ראשון, בי בניסן התשנ"ח - 29 במרס 1998.

פסח חל השנה ביום שבת, ט"ו בניסן התשנ"ח - 11 באפריל 1998.

יום העצמאות ביום הי, די באייר התשנ"ח - 30 באפריל 1998.

כנס הקיץ יתחיל ביום שני, חי באייר התשנ"ח - 4 במאי 1998.

כנס הקיץ יסתיים ביום ראשון, י' באב התשנ"ח - 2 באוגוסט 1998."

מאיר שטרית;

2 באוגוסט נופל על תשעה באב.

היו"ר רפאל פנחסי;
בדקתי זאת, וזה בסדר. אני ממשיך לקרוא
" כנס הקיץ יסתיים ביום ראשון, י' באב התשנ"ח - 2 באוגוסט 1998.

המושב הרביעי של הכנסת ייפתח ביום שני, כ"ט בתשרי התשנ"ט - 19 באוקטובר

1998."
משה גפני
מתי נופל תשעה באב?
היו"ר רפאל פנחסי
ביום ראשון.
משה גפני
אם כך, יש בעיה.
היו"ר רפאל פנחסי
מה הבעיה? יש חופש ביום שבת.



מאיר שטרית;

אבל הצום הוא ביום ראשון.

היו"ר רפאל פנחסי;

מי בעד ההצעה?

ר;צבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים -אין

הצעת מועדי המושב השלישי של הכנסת ה-14 אושרה.



4. סדרי הדיון בתקציב המדינה לשנת 1998

משה גפני;

מכיוון שאנו עוסקים במועדים, אתמול עלה בוועדה זו העניין שחג החנוכה נופל

על השבוע שהתקציב צריך להסתיים.

היו"ר רפאל פנחסי;

דיברנו על כך עם יושב ראש הכנסת, שייקח -זאת בחשבון.
מאיר שטרית
חנוכה מתחיל בתאריך 24 בדצמבר, נר ראשון של חנוכה.

חיו"ר רפאל פנחסי;

זח מתחיל ביים שלישי בתאריך 23 בדצמבר. יום רביעי הוא היום, אך ההדלקה

מתחילה ביום שלישי בלילה.
מאיר שטרית
חנוכה מסתיים בתאריך 31 בדצמבר, ביום רביעי.
היו"ר רפאל פנחסי
ביום רביעי אין בעיה, כי ההדלקה היא ביום שלישי, ומבחינתנו זה מסתיים

ביום שלישי, שזה ה-31 בדצמבר.
דן תיכון
האם זה אומר שכל דיוני הכנסת בחנוכה יידחו? מה היה בעבר?
משה גפני
עד היום הדיונים בחנוכה הסתיימו מוקדם, היו דיונים שהסתיימו אפילו בשעה

חמש, או בשעה שמונה, אך הם הסתיימו מוקדם. בתקציב הדיונים נמשכים לתוך הלילה,

ואז נכנסים לבעיה הלכתית אמיתית. אם אתה דוחה הדלקת נרות-
מאיר שטרית
בעיה זו נוגעת בעיקר לחברי הכנסת הדתיים שרוצים להדליק נר בבית.
משה גפני
לאו דווקא.
היו"ר רפאל פנחסי
כן, רוב, וגם עובדי הכנסת רוצים להגיע מוקדם יותר הביתה כדי להיות עם

הילדים בחג החנוכה.



מאיר שטרית;

זה לא חופש חנוכה. מכיוון שבימי הדיונים בכנסת הדיונים הם סביב השעון,

וחברי הכנסת הדתיים שיש להם זכות דיבור לא רוצים להפסיד את זכות הדיבור, אני

מציע שניתן לחברי הכנסת הדתיים זמן דיבור עד לשעה, נאמר חמש או שש בערב. הרי

ממילא נקבע את ההצבעות בתאריך 31 בדצמבר בלילה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אין לנו בעיה בתאריך 31 בדצמבר.
מאיר שטרית
אז זוהי בעיה שזהו חנוכה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אפילו שזה חנוכה, אין הדלקה, ואפשר להשתתף בדיונים כל הלילה.

מאיר שטרית;

מה אכפת לך אם ידברו ואתה לא תהיה כאן?

דן תיכון;

זה לא פשוט. איני מדבר כיושב ראש הכנסת, אלא כמי שיש לו נסיון בעניין

הזה. מה שאתה מציע זה שהממשלה תבקש מהכנסת להקדים את הדיון בשבוע ימים, כלומר,

אתה מציע שהדיון בתקציב יסתיים לפני חנוכה.

מאיר שטרית;

יסתיים ביום שני בלילה, ביום שלישי בבוקר, בתאריכים 23-22 בדצמבר.

דן תיכון;

בעצם, הוא יחל שבוע וחצי לפני זה, כלומר, הוא יחל ב-15, או ב-17 בדצמבר.

השאלה היא אם הכנסת תהיה מוכנה, אין זו בעיה שלנו, אלא של ועדת הכספים עם כל

חוק ההסדרים החדש, שהוא לא קצר.

היו"ר רפאל פנחסי;

כמה ימים יהיה הדיון בנושא הזה?

מאיר שטרית;

הרב אברהם רביץ אמר לי שהוא ישמח-

דן תיכון;

איני יודע, בפעם הקודמת הקצינו לחוק התקציב שבועיים, בשונה ממה שהיה שנים

שעברו.



מאיר שטרית;

נוכל לצמצם זאת.

דן תיכון;

גם אם אתה מצמצם, זה יוצא בתוך חנוכה.

היו"ר רפאל פנחסי ;

למה ההסדר שחבר הכנסת מאיר שטרית הציע לא טוב?

דן תיכון;

ההסדר של חבר הכנסת מאיר שטרית הוא מצויין, כי בלאו הכי חברי הכנסת לא

משתתפים בדיונים, במירוץ ההסתייגויות, הם הולכים לישון בלאו הכי בבית. חבר

כנסת שירצח לדבר, יימצא לו סידור.

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצבעות תתקיימנה בתאריך 31 בדצמבר, למרות שזה חג חנוכה, אין הדלקה, ואנו

מוכנים "לשבת" כאן כל הלילה, ואין לי בעיה עם זה.

דן תיכון;

חבר חכנסת רפאל פנחסי, גם זה לא פשוט.
חגי מירום
אני מבקש על זה התייעצות.

דן תיכון;

לא הצבעתם אתמול על סדרי ההצבעה, וכמדומני, לא נגעתם בקריאה שנייה

ושלישית.

מאיר שטרית;

סיכמנו שחבר הכנסת רענן כהן ואני נגיע להבנות.

דן תיכון;

אז לא סיכמתם זאת.

היו"ר רפאל פנחסי;

לא סיכמנו זאת, וזה יהיה במסגרת ההבנות.

חגי מירום;

הוא צודק, לא סיכמנו.



דן תיכון;

יש כאן בעיה, הרי בפעם הקודמת הצביעו בנפרד על חוק ההסדריס ובנפרד על חוק

התקציב.

משה גפני;

זה היה הכל ביום האחרון.

דן תיכון;

בפירוש לא.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה נכון, חוק ההסדרים היה קודם.

דן תיכון;

מי שזוכר, הצביעו בעד או נגד חוק ההסדרים כמה ימים לפני זה, ואחר כך נתנו

עוד יום, יום והצי לחוק התקציב, ואז עשינו אותו מהר, וגמרנו בזמן.
משה גפני
אפשר לקיים הצבעה בבוקר על חוק ההסדרים.
דן תיכון
אני מציע למנות ועדת ארבעה. איני יודע מי מרכז היום את האופוזיציה בוועדת

הכספים-
חגי מירום
חבר הכנסת אברהם שוחט, או חבר הכנסת חיים אורון.

מאיר שטרית;

חבר הכנסת מיכאל קליינר מצד שני.

מאיר שטרית;

באילו ארבעה חברי כנסת מדובר?

שבח וייס;

אפשר גם להתחשב קצת בסיעות הקטנות, כי לי היה נסיון לא טוב עם זה, וטעיתי

בעניין הזה.

היו"ר רפאל פנהסי;

ועדת חמישה.
מאיר שטרית
כולל אותו.
דן תיכון
ועדת חמישה ,כולל חבר הכנסת רפאל פנחסי, שינסו לתאם לוח זמנים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אנו מדברים על ועדת חמישה חברי כנסת, והם: מיכאל קליינר, אברהם שוחט,

רענן כהן, מאיר שטרית ורפאל פנחסי. נגיע להבנה, ואז נביא זאת להצעה לוועדת

הכנסת.
שבח וייס
בכל זאת, מתוך נסיון לא טוב שלי, כדאי לשוחח עם חברת הכנסת תמר גוז'נסקי
ועם חברי הסיעות הקטנות, כמו
הדרך השלישית.
דן תיכון
אין מה לדאוג, נשלח את חבר הכנסת חיים אורון.
שבח וייס
הוא שייך לסיעה בינונית.



3.הצעה בדבר נוהל "שעת שאילתות"

היו"ר רפאל פנחסי;

קיבלנו פנייה "שעת שאילתות".

שושנה כרם;

ראשית, יש לי ספק לגבי הכותרת, ואולי כדאי לקרוא לזה "שעת שאלות" כדי לא

לערבב זאת עם נושא השאילתות האחרות, ושזה יהיה דומה יותר לתרגום האנגלי של

המונח שמקובל בפרלמנט-

דן תיכון;

קודם תסבירי, בבקשה, את העניין, ואחר כך נקרא לו בשם.

שושנה כרם;

אקרא את הטקסט הקצר יחסית-

דן תיכון;

לא, תסבירי, אל תקראי.

שושנה כרם;

יושב ראש הכנסת רשאי להודיע לכנסת, שהנה בשבוע מסויים הוא מקיים שעת

שאילתות, וזה יתקיים ביום מסויים, ויופנה לשר שיקבע יושב ראש הכנסת, והוא יקבע

עוד שניים עד ארבעה נושאים בתחום אחריות השר, שסביבם יתמקדו השאילתות.

כאן אני רוצה להביא דוגמה שדיברנו עליה, שהתבקשתי לעשות טיוטה לנוהל הזה,

למשל, יושב ראש הכנסת מודיע לכנסת שכעבור שבועיים ביום מסויים יופיע שר

התחבורה ויענה לשאלות של חברי הכנסת בשניים עד ארבעה נושאים, כגון; אל על,

תאונות הדרכים ומחירי התחבורה הציבורית.

רחבעם זאבי;

כמה זמן מראש חברי הכנסת ידעו על זה?

שושנה כרם;

אם הוא מודיע לכנסת על קיום הנוהל הזה-

רחבעם זאבי;

לא הנוהל.

דן תיכון;

שבוע מראש.



שושנה כרם;
כתוב בדף שלפנינו
"לגבי כל אהוד מן הנושאים יקבע היושב-ראש שואל שישאל

שאלה אהת והשר ישיב, והוזר חלילה."

דן- תיכון;

זאת אומרת, שאלה-תשובה, שאלה-תשובה.

היו"ר רפאל פנהסי;

דקה לשואל, ושלוש דקות למשיב.

שושנה כרם;

יש כאן נסיון לאמץ את הנוהל הבריטי של תפיסת עינו של יושב הראש. הוא יראה

מספר מסויים של אנשים שמבקשים לשאול, והוא יעשה את האיזון בין האנשים השונים,

ויבתר לפי שיקוליו את השואל.

שבח וייס;

במה זה שונה מהסידור הקודם? הסידור הקודם היה שקודם שר היה שעה "מעייף",

והסידור שאתם מציעים טוב יותר.

היו"ר רפאל פנחסי;

לא, זה היה במסגרת דיון התקציב.

דן תיכון;

לא, בימי שלמה הלל היה נהוג שבדרך כלל היו דיונים על משרדים, וכאשר

ענייני התקציב של המשרד נדונו במליאה, היה השר פותח בנאום. הברי הכנסת שהיו

מעוני ינים, היו נרשמים, והשר היה מסכם, לעתים היתה הצבעה, וזה תלוי אם זה לפני

התקציב, או לאחר התקציב, לעתים לא היתה הצבעה.

שלמה הלל אמר שהוא רוצה לשכלל, שכן העניין הזה "פשט את הרגל", והוא הציע
דיון בתקציב בצורה הבאה
השר פותה, כל חברי הכנסת שואלים שאלות במרוכז, בסוף

הדיון השר משיב, בדרך כלל השואל לא נמצא, וכך הסתיים העניין, כאשר כל השואלים

לא נכחו, כאשר השר השיב.

כאן מאמצים נוהל, שהוא קיים כמעט בכל הפרלמנטים ללא יוצא מן הכלל. מביאים

את השר, קובעים איתו את היום, קובעים איתו שלושה עד ארבעה נושאים, קובעים עשרה

הברי כנסת ששואלים שאלות, כאשר הראשון שואל שאלה, והשר חייב להשיב מייד, בלי

הכנה. השר לא יודע איזו שאלה תישאל, ולכן הוא גם לא יכול להתכונן לתשובה,

בינתיים עוזריו יכינו לו תשובות, אך זה בשיטת הפינג-פונג, שואל-עונה, שואל-

עונה מייד. אם הוא לא יכול לענות, כמובן, הוא ישלה את התשובה תוך פרק זמן קצר.

הכוונה היא להחיות את העניין בשיטת הפינג-פונג כדי ליצור עניין, למשל,

נושא תאונות דרכים שהוא נושא חשוב. מביאים את השר, ומתחילים "לרדת עליו", ויש
כל פעם נושאים, למשל
חוק ההמרה, מביאים את שר הדתות, קובעים שלושה עד ארבעה

נושאים, עשרה חברי כנסת הם ששואלים.



בפרלמנט הבריטי, כפי שניתן לראות זאת בערוץ 14 אצלנו, כל מי שצד את עינה

של יושבת הראש, היא נותנת לו מייד לשאול, ומייד ראש הממשלה משיב. איך צדים את

עינה של יושבת הראש, עדיין לא הבנתי, אך עושים לה סימן כלשהו, מעין רמיזה.

אנו מבקשים מכם לנסות ולראות איך זה עובד.

רפאל אלול;

האם ראש הממשלה ייכלל בין השרים?

דן תיכון;

בוודאי.

רפאל אלול;

באיזה יום בשבוע זה יהיה?

דן תיכון;

זה יהיה ביום שלישי. הכוונה היא ליצור כאן מומנטום כלשהו, כי תהליך

השאילתות הולך ומת, בין אם רוצים או לא.

יהודה הראל;

זה יחייב את השרים להכיר את ענייני משרדם.

דן תיכון;

השר יצטרך לבוא מוכן, וזה לא מזיק.

יהודה הראל;

ואם מישהו ישאל כמה עובדים יש במשרד?

דן תיכון;

השר יצטרך לבוא עם חמישה אנשים. אנו רוצים את רשותכם לנסות את התהליך

הזה.

משה גפני;

האם הכוונה היא שלא תהיה אף שאלה מראש שהשר לא יידע אותה?

דן תיכון;

הוא לא יידע.

משה גפני;

אחרי שזה נכנס לתוקף, אפשר להודיע זאת קודם לשרים.



היו"ר רפאל פנחסי;

הודיעו כבר אתמול בתקשורת, כבר כולם יודעים.

שושנה כרם;

השאלות תהיינה על אותו נושא, עד שיחליט יושב הראש לעבור לנושא הבא אהריו,

בין אם זה מיצה את עצמו, או כדי לשמור על פרופורציה של זמן. השאלה תהיה במסגרת

של עד דקה אהת, והתשובה במסגרת שלוש דקות.

היו"ר רפאל פנהסי;

לדעתי, שלוש דקות זה הרבה, צריך לכתוב כאן דקה מול שתיים, כמו בשאילתות

בעל פה על שאלה נוספת.

שושנה כרם;

אני ממשיכה לקרוא; "על השאלות האלה...יחולו הסעיפים...לתקנון", שמתייחסים

בעיקר לזה שהשאלה צריכה להיות בקיצור נמרץ בצורת שאלה, שלא יהיה כל עניין

פוגע, ויכוח, או חריצת משפט, וכוי, וכל הדברים שמפורטים בתקנון ואשר יאפשרו

ליושב ראש הכנסת להפסיק שאלה אם זה עובר על הדברים האלה, כולל פגיעה בכבוד

הכנסת, או במוסר המקובל, וכו'.

סעיף נוסף שביצענו בו שינוי הוא סעיף האומר בתקנון ששר רשאי לסרב להשיב

על שאילתה, אם התשובה יכולה, לפי דעתו, לפגוע בענייני המדינה. בתקנון נאמר

שהוא צריך לציין תשובה בכתב, וכאן הפכנו זאת להודעה בעל פה, שהסרוב להשיב בה

מהמת סיבה זו.

משה גפני;

מה ההצעה הזו תבטל?

היו"ר רפאל פנחסי;

שום דבר, במקום עשרה סעיפים בסדר היום, ישימו שמונה-

משה גפני;

מה עם השאילתה בעל פה-?

היו"ר רפאל פנחסי;

לא, אלה ממשיכים להיות-
מאיר שטרית
אני מברך על הרעיון, ואני הושב שזהו רעיון טוב מאד. אני רואה זאת בפרלמנט

הבריטי, וזה דבר חי מאד, אך אם רוצים שהדבר יעבוד נכון, צריך להקפיד על תשובות

קצרות ועל שאלות קצרות. לכן, אם מקפידים שהשאלה תיארך דקה, יש גם לתת גם תשובה

בדקה, אחרת העניין יימרח לאורך זמן.



גם בבריטניה ראש הממשלה עונה בקיצור נמרץ, אחרת העניין נסחב, ואז זה מאבד

מהעניין שזה יהיה חי. תשובות של שאילתות בעל פה של שרים צריכות להיארך דקה

במקום שבע עד עשר דקות, שכן צריך שזה יהיה קצר מאד. אם נגביל גם את השאילתה

וגם את התשובה לדקה-דקה והשרים יחרגו קצת, עדיין אפשר להעיר להם, אך הם יבינו

שזמן תשובה הוא דקה ושצריך לענות בקיצור.

לא צריך להגדיר נושא, אלא השר צריך להיות מצוי בענייני משרדו.
היו"ר רפאל פנחסי
למשל, האם אתה יודע על כמה נושאים אחראי משרד השיכון והבינוי?

מאיר שטרית;

לא משנה אם תגדיר נושא, כי אם תעשה זאת, האם השר ילמד את כל החומר באותו

נושא?
היו"ר רפאל פנחסי
לפחות הוא יידע במה מדובר.

מאיר שטרית;

אני חושב שאחת הבעיות הקשות שעלולה להיות היא שלאחר ששואלים שאלה, השר

יאמר שיבדוק וישיב לשאלה, וכך יחזור וישיב לכל השאלות.

רפאל אלול;

השר הזה "יילך הביתה".

היו"ר רפאל פנחסי;

לא יהיה לו נוח לתת שלוש פעמים תשובה כזו.

רפאל אלול;

זה מצולם.

מאיר שטרית;

גם אם לא קובעים נושא, השר יהסס מאד לומר כל פעם שאינו יודע, כי אחרת, מה

הוא עושה כאן כשר? אם אינו יודע, שילך הביתה, ילמד את החומר, ויחזור. אולי

התוצאה תהיה ששרים יתחילו ללמוד את ענייני משרדיהם, ואם השגנו את זה, זה כבר

שווה את כל העניין.

מה שטוב בשאלות האלה זה שאפשר לשאול את השר שאלה קונקרטית על נושא מסויים

ספציפי, גם אם הוא לא יכול לענות על המקום, ואם כתוב כאן שהוא יענה על שאלה

בכתב, צריך להגביל בזמן, שלא יענה על שאילתה בכתב אחרי חודש.

רפאל אלול;

שבעה ימים.
היו"ר רפאל פנחסי
במקום בכתב רוצים שיאמר השר שאין הוא רוצי; לענות.

מאיר שטרית;

אם הוא לא בקיא, הוא יענה בכתב, אך לא כתוב זמן.
אריה האן
היום בשאילתות הרגילות, אם הוא אומר מעל הבמה שהוא יבדוק, הוא צריך תוך

שבוע לענות.
רפאל אלול
השר לא עומד בזה.

אריה האן;

הוא לא עומד בזה, אבל הוא צריך לעמוד בזה.

מאיר שטרית;

כתוב כאן שאם השר לא בקיא בתשובה, הוא יענה לשואל בכתב.

דן תיכון;

תוך שבעה ימים.
מאיר שטרית
צריך להגביל זאת בזמן.
היו"ר רפאל פנחסי
כתוב כאן שלא צריך לתת את התשובה בכתב, אלא שיאמר שזה פוגע בביטחון

המדינה, ולכן אין השר חייב לתת תשובה.

אריה האן;

הוא מסביר למה הוא לא נותן.
היו"ר רפאל פנחסי
לא כתוב זאת, אלא כתוב ש"עליו לציין בתשובה בכתב שהסירוב בא מחמת סיבה

זו", אבל הוא לא נותן תשובה.

שושנה כרס;

המשפט האחרון הוא לגבי יישום סעיף 42.

דוד לב;

מה קורה אם הוא לא יודע?



היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת מאיר שטרית שואל מה קורה אם השר לא יודע את התשובה ורוצה לומר

שייתן לחבר הכנסת תשובה בכתב, איפה זה כתוב?

אריה האן;

זה לא כתוב.

היו"ר רפאל פנחסי;

הוא מציע שיהיה כתוב שבמקרה כזה תהיה תשובה בכתב תוך שבעה ימים.

מאיר שטרית;

כדי להגביל את הזמן, ושהעניין לא י יסחב.

שבה וייס;

למען הסדר, יש לנו נסיון מסויים עם העניין הזה, והוא לא היה כל כך מוצלח,

ואני מקווה שהנסיון החדש יהיה מוצלח יותר. בזמנו, השרים נתנו סקירות על

משרדיהם, וזה היה בדרך כלל כבר אחרי אישור התקציב, ואז הצביעו, ואחר כך הוספנו

לזה את עניין השאלות במשך שעה עד שעה והצי, בדיוק לפי הכללים האלה.

דן תיכון;

לא, זה התחלק חצי-חצי, מי ששאל שאילתה, לא נאם.

שבח וייס;

שלב השאלות היה די מעניין, מה שייהרג" אותו היה מבואות השרים. רובם היו

קודם כל מוציאים חוברות מהודרות לקראת האירוע הזה, ואחר כך חלק היה קורא את

החוברות, שזה דבר נורא. לי היה משעמם כאשר ניהלתי את הישיבות האלה, או לאחד

מסגניי, והיה משעמם לחברי כנסת, וביוזמתי המעטתי זאת, בלי הודעה, מתוך רחמנות

על הכנסת, וגם על הצופים.

יש לנו היום עניין שלא רק לכנסת יהיה מעניין, אלא שגם לציבור יהיה

מעניין, וזה לגיטימי, כי הקשר עם הציבור דרך ערוץ 33 הוא הלק מהמשחק הדמוקרטי,

ובגדול הוא חיובי מאד. זה עד כדי כך חיובי, שהפרלמנט האנגלי השמרני החליט

להעביר זאת בטלוויזיה. אני אומר שכדאי לחזור לנסיון הזה.

עכשיו יהיו לנו ארבעה מסלולים. אהד מהם הוא המסלול של השאילתה הרגילה,

שפעם היה פראי במובן זה שחבר כנסת אחד שאל 500 שאילתות רגילות בקדנציה, אחר

436 שאילתות, אני 329, ו"בילבלנו לציבור את המוח", ו"הרגנו" את הכנסת. זה

נגמר, ויש לנו מנה קצובה וסבירה.

במסלול שני יש את השאילתות הישירות, וגם קצת הגבלנו זאת. במסלול שלישי יש

שאילתות בעל פה, זה מנגנון די יפה, שגם שם יש מידה קטנה של ספונטניות כאשר

ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הישיבה ולאחד הסגנים יש גם מה שנקרא "עין", אם

כי שם זה מי שראשון, עינה של סגנית המזכיר, או עינו של המזכיר.



עכשיו יש לנו מנגנון, שלפי דעתי, קודם כל כדאי לנסות, כי הוא המשך של

המנגנון הקודם שלנו, בלי הכובד הזה של המבוא של השר, שהיה מטרד. אני מניה

שהנסיון יצליה, זה גם קצת יחייה את המליאה. זה משודר בשידור ישיר, ובכל זאת

רואים זאת, רואים זאת כמה מאות אלפי אנשים, לא יחד. אגב, כדאי לבדוק זאת פעם,

ושיעשו לנו בדיקה של פריסה. הניחוש שלי אומר שזה מגיע ל-6%-7% בפריסה כלשהי,

וזה לא מעט, כלומר, לא בבת אחת, ואיני מדבר על ישיבה כמו אתמול, שהיתה ציפייה,

אלא על ימים כתיקנם.

קודם כל, צריך "ללכת על זה", ולדעתי זה יעבוד. איפה יכולות להיות התקלות?

וזה נלמד מהנסיון, יכול להיות שיהיו חברי כנסת שירצו סתם להציק לשרים, ואני

אומר שצריך גם לשמור על כבודם של שרים. שר לא חייב לדעת פרטי פרטים על מה

שנעשה במשרדו, זו שטות, אוי ואבוי אם הוא יודע פרטי פרטים של מה שנעשה במשרדו,

ודאי אם זה משרד גדול. מה הציפייה שלנו ממנהל בכיר? ככל שהוא מנהל בכיר, שהוא

יידע את המנגנונים, יידע לתאם, לעשות את הקואורדינציות ואת ההחלטות הנבונות

ולשמוע את המומחים, אבל לא שיתמצא בכל פרט.

ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הישיבה יש תפקיד מאד חשוב, שלא יהפכו עניין

זה למטרד לא הוגן. אחרי הכל, הפרלמנט הוא זרוע מפקחת, אך לא זרוע שחייבת לשעשע

את הקהל, ויש לי בעניין הזה ויכוח גם בתוך סיעתי לא פעם. סיפור הפרלמנט הוא

כבד, וזו טכניקה נהדרת עם סכנה, ואני אומר שנרשום לפנינו שנלמד מהנסיון, למשל,

לנסות לתפוס את השר שלא ידע שבתחנת משטרה כלשהי יש כך וכך שוטרים בתקן, אפשר

לחשוב איזה כשלון!

דן תיכון;

אם כך, הוא יענה שיבדוק וישלח תשובה תוך שבעה ימים.
שבח וייס
נראה איך זה יעבוד. אני בעד זה, לדעתי, יש לצאת לדרך, ולבדוק את עצמנו

בעוד הצי שנה, מתי שצריך.

רחבעם זאבי;

החידוש הזי; הוא מעניין, אך אני מציע לראות בו רק נסיון, ושבעוד כמה

חודשים, כאשר יקבע יושב ראש הכנסת, נשב על המדוכה.

המטרה איננה להביך את השרים, אלא לקבל מידע, אולי לעודד אותם להתכונן,

אבל לא להביך אותם. אגב, בעניין החוברות שהוזכרו כאן, פניתי בכנסת הקודמת

למזכירות הממשלה, כי היו חוברות ברמות שונות, וקיבלתי תשובה פורמלית ממזכירות

הממשלה, שהם העבירו החלטה שכל החוברות תהיינה אחידות בהדפסה, בצורה וכן הלאה,

ושלא תהיינה יותר "החגיגות" האלה של כרומו ושל צבעים.

ההתרעה לחברי הכנסת וגם לשרים צריכה להיות לא פהות משבוע, כלומר, בסוף

השבוע, ביום רביעי, נדע מה יעלה בשבוע הבא. כאשר מגישים לנו את "בנק" הנושאים

לשבוע הבא, באותו נייר יהיה כתוב שבשבוע הבא עונה שר אי על נושאים אלה ואלה.

צריך למצוא דרך שתבטיח חלוקה צודקת של חברי הכנסת השואלים. יכולה להיות

מקריות, ויכולה להיות גם לא מקריות, אלא מכוונות, שיהיו חברי כנסת שיקבלו את

הבמה, ויהיו כאלה שיישארו מקופחים. איך מבטיחים זאת?



שבח וייס;

יש מנגנון, צריך למצוא שעון הסתר, שמי שנוכח וזרבה במליאת, יקבל את כל

חשעה הזו.

דן תיכון;

אז יבואו גם אחרים.
שבח וייס
זה יכול להיות מעודד.

רחבעם זאבי;

בקורת על סירוב השר לענות מסיבות ביטחון. יתכן שימוש לרעה על ידי שר או

שרים.

שושנה כרס;

לא היה.

רחבעם זאבי;

יכול להיות, ולכן אני מציע שתהיה בקורת של יושב ראש הכנסת.

שבח וייס;

הם לא יעשו זאת.

רחבעם זאבי;

כאשר יש סירוב של שר לענות מסיבת ביטחון, זה יובא לידיעתו של יושב ראש

הכנסת, תהיה על כך בקורת.

דן תיכון;

מוכרחה להיות.

מאיר שטרית;

אתה לא יושב בכל הישיבות, ולכן אני אומר שגם אם יש סגן יושב ראש על הבמה,

והוא מנהל את הישיבה, והיה סירוב, צריכה להיות בקורת על סירוב.

תשובה שניתנה בכתב מחוסר ידיעה - ואנו רואים זאת כלגיטימי ששר לא יידע,

והוא יענה בכתב, אך הוא יכול גם להתחמק כדי להעביר זאת בכתב - תוקרא במליאה.

כאשר הוא ענה לחבר כנסת בכתב, ואני מוכן אפילו להוסיף, לפי החלטת יושב ראש

הכנסת-

שבח וייס;

השואל לא יהיה במליאה, האם אתה מבין מה שאתה עושה?
רחבעם זאבי
זה לא חשוב, אבל שלא יהיה מצב שהשר לא ענה בהתחמקות, כי הוא מעדיף לשלוח

מכתב.

דן תיכון;

אבל זה מצורף לפרוטוקול.

רחבעם זאבי;

אבל זה איכשהו הועלם, "חצי הועלם".

באיזו שעה תקויים תכנית זו? האם היא תהיה בתחילת הישיבה, או בסופה? יש

כאן שיקולים לכאן ולכאן, למשל, כדי למשוך את חברי הכנסת להיות נוכחים ולא

להיעלם מהכנסת צריך לעשות זאת בסוף הישיבה, מבחינה ציבורית וערוץ 33 כדאי

לעשות זאת בתחילת הישיבה.

שבח וייס;

אתה אף פעם לא יודע מתי זה סוף הישיבה.

רחבעם זאבי;

איני יודע, ולכן אני מציע שזה יישקל על ידי יושב ראש הכנסת.

צריך לתדרך את חברי הכנסת, ואולי אפילו בתקנון שאנו כותבים כעת, ששואלים

שאלה עקרונית ולא שאלה נקודתית, וזה בניגוד למה שאמר חבר הכנסת מאיר שטרית,

שאמר להיות ספציפיים.

שבח וייס;

אי אפשר לכתוב זאת, זה לשיקול יושב ראש הכנסת, או יושב ראש הישיבה.

רחבעם זאבי;

אבל שאלת חבר הכנסת לא יכולה להיות על כך, שלמשל, ביום שלישי שעבר בשעה

00;16 מפקח משנה מסויים היכה מישהי.

שבח וייס;

אז יושב ראש הישיבה יסביר לאותו חבר כנסת שהוא משתטה.

רחבעם זאבי;

בפתיח צריך להיות שהשאלות-

דן תיכון;

נצרף זאת בדברי הסבר.



רחבעם זאבי;

בסדר, שהשאלות צריכות להיות עקרוניות ולא ספציפיות או נקודתיות, כי אין

סיכוי שבעולם ששר יידע להשיב על נקודה ספציפית, אלא אם היא מובאת כדוגמה לשבר

את האוזן. אולם אם אני מביא מקרה בודד, ומצפה שהשר יענה לי, מה אנו רוצים

מהשר? הוא בשר ודם.

רפאל אלול;

ה"פינג-פונג" הזה נותן חיים לפרלמנט. ראשית, אני שמח שזה ביום שלישי, כי

זה יום ד' "מת" בכנסת, וזה אולי יתן היים. אני מציע לבוא בדברים עם אנשי "קול

ישראל" שיוכלו למצוא לוח שידור, שהציבור ישמע זאת, זה מעניין אותו, וזה לא

בשמיים. אפשר לבקש מרשות השידור שחצי שעה זו תשודר באופן קבוע.

שבח וייס;

אם זה יהיה מעניין, הם במילא ישדרו זאת.

רפאל אלול;

לא.

היו"ר רפאל פנחסי;

כמו שבהתחלה, כאשר התחילו את השאילתות בעל פח, היה שידור ישיר מהכנסת

בשעה 11:00.

דן תיכון;

בסופו של דבר השאילתות זזו.

היו"ר רפאל פנחסי;

נכון, מכיוון שלא עשו זאת בדיוק בשעח 00;11, ולכן הפסיקו לשדר.

דן תיכון;

קודמי נתן הנחה, ופיזר זאת לאורך כל יום רביעי, ואז זה אבד.
שבח וייס
עד שסגנך, חבר הכנסת מאיר שטרית, העיר לי והחזרנו זאת לשעה הנכונה.
רפאל אלול
זה יכריח את השר להתכונן, וזו לא בושה ששר ילמד על המשרד שהוא מופקד עליו

ויהיה מצוי בפרטים. גם אם הוא יובך, לדעתי, בפעם השנייה הוא יתקן זאת. אולם

אפשר לעזור לשר בצורה אחרת, שכן אין הוא בא לבד, אלא עם עוזריו. אפשר לתת לו

שלוש דקות נוספות, בינתיים הוא ישמע שאלה נוספת, והעוזר שלו יכול להעביר לו את

התשובה, ובסוף הסט של השאלות, לתת לו שלוש דקות להערות כלליות, ואז הוא יתן

תשובה לשאלה. כך הוא יכול לתקן עצמו בתוך אותה ישיבה.



היו"ר רפאל פנחסי;

הוא יביא איתו את המומחים.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מבין שההצעה שמונחת לכם בתיקים, רק בתיקון קל, שתשובה שהשר לא יידע

להשיב עליה, תינתן בכתב תוך שבעה ימים.
שבח וייס
הניסוח "לא ידע להשיב" אינו טוב.
היו"ר רפאל פנחסי
"אם לא היתה לו תשובה במקום, ישיב תוך שבעה ימים".
דן תיכון
"כשלא ניתנה תשובה מספקת, או מניחה את הדעת".
אריה האן
מי יקבע אם היא "מניחה את הדעת" או לא?
יהודה הראל
השר עצמו צריך לקבוע, כאשר יאמר שהוא רוצה לברר.
דן תיכון
בדרך כלל זה הולך כך, בדרך כלל שאילתה חוזרת-
משה גפני
אולי יש להוריד את תשובת השר לשתי דקות.
היו"ר רפאל פנחסי
אנו מציעים תיקון נוסף שתשובת השר תהיח שתי דקות, נעשה פשרה, לא שלוש

דקות ולא דקה אחת, אלא שתי דקות.
דן תיכון
השם חשוב מאד, ויש כאן כמה אנשים יצירתיים, שינסו להמציא שם לעסק הזה.
שבח וייס
"שאלת חשעה" במקום "שעת השאלות".
היו"ר רפאל פנחסי
האם אתה רוצה שנקבל החלטה על השם עכשיו?
דן תיכון
לא, אתם תעמדו איתנו בקשר באשר לשם.
שבח וייס
נחשוב קצת.

מאיר שטרית;

האם הגבלתם את זמן התשובה?
היו"ר רפאל פנחסי
כן, לשתי דקות. אנו עוברים לחצבעה.

הצבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה אושרה.

אנו מברכים את יושב-הראש על הרעיון הפורה והטוב.
מאיר שטרית
עם הזמן יסתבר, שאם מגבילים את הנושא מראש והשרים מוגבלים בזמן, זה יכול

לעשות את השאילתות חיות, ובסיבוב השני נראה.

איילת יאיר;

האם החלטתם שצריך להקריא במליאה את התשובה?

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת רחבעם זאבי העלה הצעה שתינתן תשובה בכתב.

מאיר שטרית;

איני חושב, לא כדאי.

רהבעם זאבי;

הרי לא במקרה הצעתי זאת. במקרה ששר לא ירצה להראות שהוא לא בסדר, או

שמשרדו לא בסדר, יענה בכתב, ויענה בכתב זה נשכה.

דו תיכון;

התשובה תצורף לפרוטוקול.

רהבעם זאבי;

מי קורא את הפרוטוקול חוץ מהיסטוריונים?



דן תיכון;

תתפלא, עתונאים.

רחבעם זאבי;

אבל לא עם ישראל.

דו תיכון;

אבל העתונאים מפרסמים זאת לאחר מכן. אתה תדאג לכך שהתשובה תפורסם. יש

הרבה תשובות לשאילתות, שהשואל לא היה ודואגים לפרסם זאת.

רחבעם זאבי;

לא ראיתי דבר כזה.

משה גפני;

כן, כל הזמן.
דוד לב
יש את הנוסהה המתוקנת של דוברי הכנסת, למשל, באינטרנט.

דן תיכון;

אז זה יצורף לאחר מכן, נמצא זאת, ונתגבר על הטכניקה של ההגהה.

היו"ר רפאל פנחסי;

סעיף בי, כנראה, צריך לעבור שיפוץ. איני מעלה את סעיף בי, זה לא מדוייק.

אריה האן;

אהרי האישור של היום, אני צריך לעשות חישוב. לפי הפגרה יש לנו טעות של

שבוע, ולא אעשה שינוי גדול.

היו"ר רפאל פנחסי;

לקחתם טופס ישן, זה לא להיום, והסתכל גם בתאריך.



6. הצעה לתיקון סעיף 49א(3) לתקנון הכנסת - הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית

היו"ר רפאל פנחסי;

ההצעה היא שבמקום המלים ראש הממשלה "יהיה נוכה" יהיה כתוב "ישתתף".

שבה וייס;

לי יש בעיה עם הסיעה שלי, אני בעד "ישתתף".
מאיר שטרית
הרי לא ביקשתם, לכם לא היתה בעיה. מי שהגיש את התיקון היה חבר הכנסת חיים

אורון, וסיעת העבודה היתה איתנו.

שבה וייס;

זה לא עניין סיעתי, או לא.

היו"ר רפאל פנהסי;

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים - אין

התיקון התקבל, ובמקום המלים "יהיה נוכח" תבוא המלה "ישתתף".



7. הצעה לתיקון סעיף 81 תקנון הכנסת - הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית

היו"ר רפאל פנחסי;

אנו עוברים להצעה לתיקון סעיף 81 לתיקון תקנון הכנסת, וזו גם הצעתו של
חבר הכנסת מאיר שטרית
(1) בסעיף קטן (א) במקום "להגיש" יבוא "להעלות לדיון";

(2) אהרי סעיף קטן {א1} יבוא:

"(א2) מספר הצעות חוק שחבר הכנסת רשאי להציע ולהגיש במהלך כל מושב, לא

יעלה על כפל מכסת ההצעות אותן הוא זכאי להעלות באותו מושב; לעניין זה, לא

יוכלו חברי הכנסת להעביר ממכסתם זה לזה".
מאיר שטרית
אדוני יושב הראש ואדוני יושב ראש הכנסת, הפרוטוקולים של ועדת הכנסת

יכולים להעיד שהרעיון הזה לא צמח בכנסת הזאת, אלא העליתי אותו כבר בכנסת

שעברה. בכנסת שעברה, לאחר שנדון בכנסת, כבר היתה הסכמה גדולה בוועדת הכנסת

לעניין הזה, וזה הועבר לדיון בסיעות הכנסת, כדי שיחזרו אלינו עם עמדת הסיעות.

חלק מהסיעות אפילו השיבו לנו תשובה בכנסת שעברה, ואמרו שהם תומכים ברעיון. אלא

שאז יושב ראש ועדת הכנסת, אז חבר הכנסת חגי מירום, התנגד בתוקף לעניין הזה.

הרעיון בתיקון תקנון זה הוא נסיון לשנות את המצב הקיים היום, שלדעתי,

יוצר בעיה גדולה מאד גם לחברי הכנסת וגם למערכת המשפטית.
איילת יאיר
אני רוצה להבהיר שאין לנו לא יד ולא רגל בעניין הזה.
מאיר שטרית
במצב הנוכחי חבר כנסת איננו מוגבל בהנחת הצעות חוק, הוא יכול להניח אלף

הצעות חוק, ויש גם כאלה שעושים זאת. אם נכתבת הצעת חוק וחבר כנסת רואה אותה,

הוא מחליף שם מלה ומגיש על שמו, ושולח אותה ישר דרך המחשב-
רחבעם זאבי
אבל דנו בזה אז, והחלטנו שיש לציין שזה הוצא-
שבח וייס
חבר הכנסת רחבעם זאבי, זה שווה דיון מחודש.
מאיר שטרית
חברי הכנסת יוצאים מהנחה שככל שאתה מגיש יותר הצעות חוק, אתה חבר כנסת

יותר פעיל. זה גורם לתקלה כפולה ומכופלת, ראשית, זה מעמיס על הלשכה המשפטית

היקף עבודה כזה שאי אפשר היום לקבל יועץ משפטי כדי לטפל בחקיקה רצינית באמת,

כי אין לה זמן.



יוצא איפה, שהיום הלשכה המשפטית אומרת לנו, לחברי הכנסת, שהעוזר

הפרלמנטרי יכין הצעת חוק, כלומר, העוזרים הפרלמנטריים צריכים להכין הצעת חוק.

אם הם היו מבינים בהכנת הצעות חוק, החיים היו קלים, לכן הצעתי עורכי דין

מקצועיים שיהיו עוזרים פרלמנטריים, ואז באמת יוכלו להכין הצעות חוק. איננו

מסוגלים להתמודד עם זה, חברי כנסת לא יכולים להכין הצעת חוק, ובוודאי לא הצעת

חוק גדולה ורצינית.

רחבעם זאבי;

האם אתה מציע שתהיה מכסה?

מאיר שטרית;

כן.

רחבעם זאבי;

אישית או סיעתית?

מאיר שטרית;

אישית.

רחבעם זאבי;

לא סיעתית? אי אפשר להעביר מחבר כנסת לחבר כנסת?

מאיר שטרית;

לא, אישית, שאי אפשר להעביר מאחד לאחד. הרעיון הוא לומר שחבר כנסת רשאי

להגיש פי שניים יותר ממכסת ההצעות הקבועות שמותר לו להגיש. אם מותר לחבר הכנסת

מהאופוזיציה לפי מכסה להגיש שש הצעות, יהיה מותר לו להגיש 12 הצעות חוק. בוא

נהיה רציניים, ממילא אי אפשר להעביר הצעות החוק, ואז חבר כנסת יחליט אם אכן

הצעת החוק שהוא רוצה להעביר רצינית בעיניו, למשל, הבר הכנסת 'הודה הראל, גם אם

היתה לו הצעת חוק אחת, היא היתה חוק שריון הגולן, כי בעיניו היא רצינית

וחשובה, הוא "אבק על הצעת החוק וישים אותה ברצינות על שולחן הכנסת.

מה שקורה היום, לצערי הרב, זה שבאים כל מיני לוביסטים שמטרטרים את הברי

הכנסת לחתום להם על הצעת חוק, או שיגישו להם הצעת חוק, וחבר הכנסת רוצה להיפטר

מהם, ואומר מה אכפת לו, והוא מניח את הצעת החוק על השולחן. הכנסת מדפיסה אלפי

הצעות חוק, מעמיסים על המחשב, והלשכה המשפטית צריכה להתמודד עם כל הצעת חוק.

רחבעם זאבי;

מה הדין כאשר ההצעה היא משותפת?

מאיר שטרית;

מותר.

רחבעם זאבי;

אך אז איך זה נספר לו?



מאיר שטרית;

זה נספר בתוך המכסה שלך, לכולם.
רחבעם זאבי
האם לכולם זה יירשם?

היו"ר רפאל פנחסי;

כן, אחרת לא ייצא מזה כלום, ואז יחשבו פעמיים אם לחתום.

רחבעם זאבי;

אולי אם זה בקבוצה, זה חלקי הצעה?

מאיר שטרית;

אני מוכן לקבל כל פשרה. זה יצמצם בצורה דרסטית את מספר הצעות החוק

המוגשות, כאשר היום סתם מדפיסים נייר שלא לצורך, דבר הדורש עבודה רבה. מי

שרוצה ללמוד זאת, שיראה את הכנסת שעברה, כמה הצעות חוק הוגשו, ומדובר באלפי

הצעות חוק ,וכמה נדונו.

חישבו שהמערכת הזו של הכנסת עמוסה ממילא, טיפלה באלפי הצעות חוק, הונחו

על שולחן הכנסת ערימות של ניירות, וכמה מהן הובאו לדיון? אפילו לא 10%. אני

מציע להוריד את זה מראש, להוריד את העומס מן המערכת, ונראה מצב שבו חברי הכנסת

יחוקקו ברצינות. למי שיש חוק חשוב, הוא יגיש אותו.

רחבעם זאבי;

עליי לעזוב את הישיבה, האם אתם מצביעים על זה היום? האם תקרא לי להצבעה?

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת רחבעם זאבי, אם זח יגיע להצבעה, נקרא לך, ואם נדחה הצבעה, לא

נקרא לך.

מאיר שטרית;

זה מיתון של ההצעה המקורית שלי לאור התנגדותו של יושב-ראש הכנסת, ואגב,

ההצעה הקודמת שלי שנדונה בוועדת הכנסת והועברה לסיעות, היתה שנגדיל את המכסה

של ההצעות הרגילות, וחבר הכנסת יגיש מה שהוא רוצה. מיתנתי את ההצעה, ועכשיו

אני מדבר רק על הצעות חוק כדי להוריד לפחות את החלק הזה של חקיקת הכנסת, להפוך

אותו לרציני, וזאת פחות מעמסת נייר.
דן תיכון
בהיותי חבר כנסת ובהיותי יושב ראש התנגדתי להצעה זו מכל וכל. הכנסת היא

הגוף המחוקק, ולא יעלה על הדעת שמישהו יקבע למחוקק מכסה. הרי זה פותח פתח

למניפולציות ולתופעות. אם יקבלו את ההצעה הזו, החקיקה תימשך.



יש לנו יחידה משפטית, ויושבים שם אנשים טובים ביותר, ויש להם כוח יצירתי

מן המעולים. קשה להם, מה לעשות? העבודה קשה, חברי הכנסת יוצרים הרבה חוקים,

והיועצים המשפטיים צריכים לנסח את החוקים, ולנסח חוק זה בהחלט לא פשוט, לעתים

זה מסובך כי חברי הכנסת לא יודעים לנסח חוקים ולא בקיאים בעניין הזה. בכנסות

שנתנו לחברי הכנסת לנסח את החוקים לא היו כמעט הצעות חוק. משעה שחבר הכנסת בא

ליועץ המשפטי, מעלה בפניו רעיון, אזי הוא קורם עור וגידים, והחוק מתקדם.

נכון שחלק גדול מן החוקים הוא בבחינת הצהרה, נייר עמדה, כותרת בעתון, אך

מה זה ענייננו? זו הכנסת. הכנסת מלווה בגימיקים, בכל מיני תרגילים שעיקרם

לתפוס ולצוד את העין של העיתונאי. לא יעלה על הדעת שאנחנו ככנסת נטיל על עצמנו

מגבלה בתחום החקיקה. איש לא יבין איך הכנסת שעיקרה בתחום החקיקה מטילה מגבלות

על חבריה, למשל, אם חבר הכנסת משה גפני מיצה את המכסה שלו, אך יש לו פתאום

נושא, חוק עוקף בג"צ, מה חוא יעשה?
מאיר שטרית
ממילא הוא לא יכול להגיש גם היום, יש לו גם היום מכסה.

דן תיכון;

אין לו היום מכסה.
מאיר שטרית
יש לו מכסה.
דן תיכון
לא על חוקים, להניח הוא יכול.
משה גפני
אני יכול להניח ואני יכול לקחת מכסה של מישהו אחר.
דן תיכון
בוודאי, הוא יכול לתמרן. לא יעלה על הדעת, ואני מבין הייעוץ המשפטי,

והרשו לי לומר שיש לנו ייעוץ משפטי טוב, והוא גם מתוגמל כהלכה לצורך העניין

הזה. אני מכיר כאן יועצת משפטית שבחודש דצמבר צריכה במשך שבועיים ימים לכתוב

3,000-2,000 הצעות חוק מייד כהסתייגויות, והיא עושה זאת ברמה הגבוהה ביותר.

איני יכול לקבל את ההנחה שהייעוץ המשפטי שלנו מלא. אם הוא מלא ולא מספיק, יקהו

עוד אנשים, אבל לא יתכן לומר לחברי כנסת שלא יוכלו להציע הצעות חוק, כי מישהו

לא מסוגל "לעכל" את העניין.
היו"ר רפאל פנחסי
אבל מה התועלת בזה כאשר היא רק מונחת, וזה לא יכול להגיע לדיון?
דן תיכון
אינך יודע בסופו של דבר מה מגיע ומה לא מגיע, יש בעניין הזה תימרונים

שונים ומשונים.



מאיר שטרית;

חבר הכנסת דן תיכון, הצעת החוק שלי אומרת שאם חבר הכנסת משה גפני רוצה

להגיש הצעת חוק, יסיר הצעה אחת וישים במקומה חדשח, מותר לו.

דן תיכון;

לא יעלה על הדעת שתטול מחברי הכנסת את החופש להציע הצעות חוק. מה שאתה

חושב שאינו חשוב, חשוב לו.

היו"ר רפאל פנחסי;

אז הוא יכול להחליף, ההצעה החדשה של חבר הכנסת מאיר שטרית טובה מאד.

דן תיכון;

ואם יש לו שתי חצעות טובות שנמשכות ושהחילו עליהם את דין חרציפות?

כליברל, לא יעלה על הדעת שיעלו כל כך חרבה הצעות חוק, האם אנו מדינה שהתחילה

לפעול חיום? האם חכול אצלנו מבורדק? האם דבר אצלנו לא מוסדר שיש כאן כל כך

הרבה הצעות חוק של חברת חכנסת ענת מאור?

היו"ר רפאל פנחסי;

האם זה רציני? כמה חיא העבירה? מעמיסים עבודה על המחשב.

דן תיכון;

אל תדבר על עומס על המחשב, לשם כך יש מנגנון בכנסת שיעבדו, ומקבלים

משכורות טובות.

זיכרו שמדובר בכנסת, וזה לא יתקבל טוב. כנסת לא מגבילה, שהרי היא המוסד

המחוקק, והיא צריכה לחוקק. מה זאת אומרת שהיועץ המשפטי עייף, אין לו כוח והוא

לא מסוגל?
היו"ר רפאל פנחסי
זה לא רק זה. האם זה כדי לתפוס כותרת? הרי גברת איילת יאיר אומרת שהמחלקה

המשפטית כלל לא התערבה בעניין.

דן תיכון;

כל קדנציה זה עולה.

דן תיכון;

הממשלה לא היתה רוצה שנחוקק חוק. כל ממשלה, כשהיא חדשה, יש לה סעיף

בתקנון שבהתחלה היא עושה בו שימוש, ואחר כך מתייאשת. בכל הצעת חוק שכרוכה

בכסף, ואיזו הצעת חוק לא כרוכה בתקציב, אתה תראה מאיפה תביא את הכסף. אתמול

העלו את העניין מחדש, וכל ממשלה עושה זאת, וזה לא יעלה על הדעת.

צבי ענבר;

יש לנו כבר הוראה בתקנון, ועל ההוראה הזו -



דן תיכון;

אין דבר כזה. האם קשה לכתוב שהכסף יילקה מסעיף אי, או מן הרזרבה, או

מסעיף הוזלת עלויות העבודה? זה היה טוב בשנה מסויימת, ניסו זאת, ומאז כל ממשלה

אוהבת את העניין הזה, אך הוא לא מתקדם.

שבה וייס;

העניין עלה גם בתקופתי, והיה דיון והשתתפתי בו, ואפילו פרסמתי אז מאמר

ב"הארץ" על דעתי העקרונית. בזמנו הצבתי שם לתרבות הזו של ריבוי הצעות ההוק,

וקראתי לזה הצהרות הוק. אפילו הצעתי גם להכניס זאת לתקנון, "הצהרות חוק", ואז

יש מידה מסויימת של צניעות, יש כאן הצהרת כוונות. נכון שזה רק עניין סמנטי, אך

הוא מעט מעבר לסמנטי, "הצהרות הוק".

אני תמיד מביע תמיהה על הכשרון הנדיר של חמישה-שישה חברי כנסת ועל כושר

המצאתם. זה מעין סוג של אולימפיאדה, יש כאן מירוץ פנטסטי, ואיני יודע מה מריץ

אותם ולמה הם עושים זאת. עד גבול מסויים אני מבין, אבל כבר הפסקתי להבין.

זה אותו דבר גם עם שאילתות בזמנו. כל האינפלציוזיות הזאת היא דבר שטוח

ורדוד, ואיני יודע מה רודף אנשים אלה. אני מכיר כמה חברי כנסת שלא הציעו מעולם

אף הצעת חוק וגם לא שאילתה, והם מן הבולטים והחשובים ובעלי השפעה על הכנסת.

אולי ככל שמתבגרים התבגרות פרלמנטרית, מתחילה ההבחנה בין עיקר לטפל. אני

מבין את המניע של חבר הכנסת מאיר שטרית, שדווקא מציע הרבה הצעות חוק, וחוא

יצטרך גם לצמצם.

מאיר שטרית;

איני מציע הרבה.

שבח וייס;

אבל מעביר הרבה, ולא באתי לגנות אותך כאן.

למען הפרוטוקול אני רוצה להביע קיצור השקפה, ואחר כך גם לומר מה אעשה מול

ההצעה הזו. גם כאשר כיהנתי כיושב ראש כנסת וגם במאמר שפרסמתי אני נגד עודף

חקיקה של הכנסת. אגב, במובן זה אני בעל השקפה ליברלית כמו שוודאי יש גם בבסיס

לחבר הכנסת דן תיכון.

ההנחה הבסיסית היא שבמדינה חופשית הכל מותר מלבד מה שהחוק אוסר. במדינה

טוטליטרית הכל אסור, מלבד מה שהחוק מתיר. מה אנו עושים? בגלל הלהט שלנו לחוקק,

אנו מדינה חופשית, הכל מותר, מלבד מה שהחוק אוסר, אך החוק נדחף לכל מקום.

סטטיסטית אנו מחסלים את החברה הליברלית. זה מסבך את החיים.

יש טריק נוסף, במקום להביא הצעת חוק גורפת אחת בעניין מסויים, היו חברי

כנסת שמפצלים כדי שזה יופיע בסטטיסטיקה שהמחוקק הנכבד העביר 36 חוקים. הוא

לוקח נושא כלשהו ועושה חקיקון.

דן תיכון;

יש כאלה שמשנים תאריכים.



שבח וייס;

יש כאן בעיה. אני חושב שבסופו של דבר, אחרי הכל, גם העתונאים, בעיקר

המנוסים שבהם, ויש לנו כאן קבוצת עתונאים מנוסה מאד בענייני פרלמנט, גם אנשי

הרדיו והטלוויזיה, גס הברי הכנסת עצמם, ואולי גם הציבור, מבחינים בין- עיקר

לפחות עיקרי, ואני מדבר על חחשבון הכולל.

עם כל ההומור שאני מדבר על סוג כזה של חקיקה ועל המחוקקים המפריזנים

והאינפלציונרים האלה, שזה ממש מדהים ומגוחך, אני בכל זאת מציע להשאיר את המצב

כפי שהוא, מה עוד שבמילא הגישו כבר בערך 6,000 וכבר הדפיסו זאת.
היו"ר רפאל פנחסי
זאת רק ההתהלה.

שבח וייס;

חבר הכנסת רפאל פנחסי, זה גם לא הוגן. ניקח את חברת הכנסת ענת מאור

כדוגמה, נניח שהיא הגישה עד כה 138 הצעות, אך היא גם העבירה חוקים, ובתוכם

חוקים סוציאליים אחדים טובים. נניה שכבר מישהו הגיש 300 הצעות, 120 הצעות בטח

יש כאלה שכבר הגישו. זה לא הוגן, כי יש כאלה שבינתיים הגישו רק שמונה הצעות.

מאיר שטרית;

כן, אומו- שיש לבחור.

שבח וייס;

העקרון מובן, אך לא אצביע איתך הפעם.
משה גפני
אני רוצה להסכים בעניין הזה עם יושב ראש הכנסת.

שבח וייס;

אני מבקש גם לא להצביע בשם הסיעה שלי.

היו"ר רפאל פנחסי;

בסדר, אם כך נגמור את הדיון ונבוא בדברים עם חבר הכנסת רענן כהן ונבוא עם

הצעה.

דן תיכון;

נאשר זאת מהכנסת הבאה.

מאיר שטרית;

תאמר לי מהם החסרונות של ההצעה.
משה גפני
אני מגיש הצעות חוק שאני רוצה שיעברו. סדר היום של הכנסת איננו בלתי

מוגבל, אלא מוגבל, ולכן צריך להגביל את מה שעולה למליאת הכנסת, מנסיוני, אני

מגיש הצעות הוק, שאין לי בהן כל עניין של הצהרה, מכיוון שאם אני רוצה להצהיר

הצהרה, יש את המוסד שנקרא הצעה לסדר, או רגילה, או דחופה. אני רוצה להניח הצעת

הוק, שצריכה להיות מונחת על שולחן הכנסת 45 ימים, צריכה לעבור את כל הפרוצדורה

והתהליך הוא תהליך לא קצר, ואין לי רוב להעביר את החוק הזה. אני רוצה שהחוק

הזה יעלה בעיתוי מסויים, שבו הוא אכן הופך להיות אקטואלי, ונוצרו נסיבות שיש

סיכוי כזה להעביר אותו.

אתן לכם דוגמה, יש לי הצעת חוק נגד גיוס בנות לצבא, שהוא גיוס חובה. הצעת

החוק היא שגיוס בנות צריך להיות בהתנדבות. העליתי זאת גם בכנסת הקודמת, והבאתי

זאת לדיון במליאה, כאשר קרו שני דברים, כאשר דובר בעניין הטייסת בחיל האוויר

וכאשר קצינת היין ראשית אמרה שהנושא של גיוס בנות לצבא הוא בזבוז ושצריך שרק

הטובות, אלה שאכן רוצות, יתגייסו.

יש חקיקה רגילה שבה אני עוסק, כמו הנושא של ביטוח רכב, או דברים מהסוג

הזה, שאלה דברים שאני רוצה להעלות אותם ואני שומר לי בסטנד ביי, שיונחו על

שולחן הכנסת.
מאיר שטרית
האם יש מגבלה לאלה שאתה שומר בסטנד ביי?
משה גפני
אני רוצה שתבין מה הבעיה, ואני מסכים עם הרעיון שעומד כאן, שלא להגיש סתם

הצעות חוק. כאשר אתה מגביל בעניין הזה, מה אבחר? אני מתחיל עכשיו את המושב ויש

לי הגבלת הוקים, מה אבחר להניח? האם להניח את החוקים הפשוטים יותר, הפחות

שנויים במחלוקת, שמשמעותם נמוכה מבחינה ציבורית והאפקט שלהם מבחינה מעשית הוא

אפקט נמוך, אבל הסיכוי שלהם עכשיו לעבור הוא גדול יותר, או להניח הצעות חוק

כאלה שיש סיכוי בשלב מן השלבים של מושב הכנסת שאוכל להעביר אותן במקום, ברגע

שמתרחשת התרהשות מסויימת?

הן נשארות אצלי במאגר באופן כזה שעברו את המכסה, עברו את התהליך המשפטי,

עברו את התהליך של ההנחה, כלומר, הכל בסדר, כמו: מועצות דתיות, רב ראשי אחד

וביטול משרד הדתות, וכו'. אלה דברים שאז אתה מכניס אותי למגבלה, שאיני יכול

לעבוד, וכאן אני מגיע לדברי יושב ראש הכנסת.
מאיר שטרית
גם לי יש הצעות חוק כאלה, ואני מודע לזה. לכן הצעתי פי שניים, ויכול

להיות שפי שניים זה נמוך מדי ותאמר לי שמגבלה זו קטנה מדי ואם היה פי שלוש,

יכולת לשים שש הצעות חוק בצד, שתדע לחכות ליום שיבואו, ועוד 12 שוטף שרוצים

אותן אקטואליות למושב. האם יש מגבלה שנראית לך הגיונית?
משה גפני
כאן אני מגיע לדברי יושב ראש הכנסת. כמחוקקים אתה אומר לנו אינכם יכולים

לעבוד אלא על פי נוסחה שאנו מחליטים, ולכן אנו צריכים לחשוב במה איננו

מגבילים. אני מסכים, יש דברים בעניין הזה שאנו יכולים לתקן.



היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת משה גפני, האם אתה מסכים שצריכה להיות במקום כלשהו הגבלה

מסויימת? כבר לא קוראים לזה חוקים, אלא אומרים מהאות פ-ת, ואיני מספיק אפילו

לקרוא את מה שמניחים, מביאים ערימות, כל שבוע זה מגיע לפח, ושוב ערימה. האם זה

הגיוני? לכן אני אומר שיש להגביל לשלושים חוקים.
משה גפני
יש כמה דברים שאפשר לתקן, למשל, את נושא ההעתקה של חבר כנסת אחד לשני.

מאיר שטרית;

אין דרך להגביל זאת. חבר הכנסת משה גפני, זה חמור יותר מאשר העתקה, זאת

עצלות. חברי הכנסת לא רוצים לטרוח להכין הצעת חוק, אלא רק רוצים שיירשם על שמם

שהם הניחו כך וכך הצעות חוק. אם אתה מגיש הצעות חוק, מישהו לוקח את הצעות חחוק

שלך מהמהשב, ואפילו לא מדפיס אותן.

משה גפני;

אני יכול להראות לך שבעתון מסויים כתוב שהצעת חוק שלי שעברה כאן, מישהו

אחר הגיש אותה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אפילו שכתוב שהצעת חוק מסויימת הוגשה על ידי חבר הכנסת משה גפני, מבחינת

סטטיסטיקה כתוב שאחר הגיש עוד חוק, ובסוף המושב יושב ראש הכנסת מפרסם את

הסטטיסטיקה, ולכן אני תומך ברעיון הזה.
משה גפני
אני בעד מגבלה, ואני מסכים שמכאן ועד האינפלציה המטורפת הזו של מאות מאות

הצעות חוק, שאין כל סיכוי בעולם שאי פעם יגיעו לדיון, רחוקה הדרך. צריך לא

לקבל החלטה מיידית, אלא לתת פסק זמן כלשהו שחברי הכנסת, או סיעות הכנסת, יבדקו

את עצמם, יראו מה באמת חשוב מבחינתם ומה יש סיכוי להעביר ולקבוע מגבלה כלשהי.

בנוסף לזה צריך שיהיה מנגנון כלשהו, שיאפשר אפילו אם מישהו השלים את המכסה

שלו, לאשר שהוא יצטרך לנמק בפני מנגנון כלשהו.
מאיר שטרית
נניח בסיום הצעות חוק מותר לנוח, ויש הצעת חוק שבוערת בעצמותיך ואתה

מוכרח להגיש אותה, תוריד הצעת חוק אחת מאלה שאינך צריך אותן, ותשים אותה

במקום.
משה גפני
הצעתי היא לתת פסק זמן, והצעתך היא לא טובה, שכן כפול מההצעות לסדר-
מאיר שטרית
אז אגדיל את המכסה.



משה גפני;

צריך להגדיל את המכסה באופן משמעותי אחרי בדיקה של הסיעות. גם אם מישהו

עשה והניח כבר את כל הצעת החוק בתחילת המושב, ויש לו עכשיו הצעת חוק שנראית

שאינה הצהרת חוק, אלא דבר רציני, שתהיה לו אפשרות להניח זאת גם על שולחן

הכנסת.
מאיר שטרית
נשיאות הכנסת תוכל לעשות זאת.

משה גפני;

פחות מנשיאות הכנסת.

היו"ר רפאל פנחסי;

או ועדת הכנסת או נשיאות הכנסת.
משה גפני
זה גדול מדי, צריך שזה יהיה פחות, כמו: יושב ראש הכנסת.
נואף מסאלחה
אני תומך בניתוח של יושב ראש הכנסת, כי הכנסת היא מחוקק ואסור להגבילה.

איני יודע מדוע לחבר הכנסת מאיר שטרית מפריע שמישהו יגיש מאות הצעות. אני רוצה

לקבל את דבריו שגם בקדנציה הקודמת תמך בזה לא כראש קואליציה.
מאיר שטרית
הגשתי זאת אז.
נואף מסאלחה
זכרתי מה שאמרת כדי לא להאשים אותך שאינך רוצה לטרטר את הקואליציה.
מאיר שטרית
חלילה והס.
נואף מסאלחה
מהי הצעה דחופה לסדר היום?
מאיר שטרית
איני מציע להגביל הצעות דחופות.
נואף מסאלחה
מהי הצעה רגילה? אתה מביא אותה, נואם, עונה לך השר, מעביר זאת לוועדה, אז

מה? הוועדה מחליטה ומטרטרת את המשרדים.



מאיר שטרית;

אז זה עובר לוועדה.

נואף מסאלחה;

איזה שיניים יש לוועדת החינוך והתרבות או לוועדת הפנים ואיכות הסביבה? זה

מבליט את עשייתו של הבר הכנסת, או מבליט בעיה. יכול להיות שהצעות החוק נותנות

להבר הכנסת השיפה. זה מטרטר, זה קשה ליועץ המשפטי שלנו, ושמענו מיושב ראש

הכנסת שהמחלקה מתוגמלת, ואם צריך לתת עוד תקן, יש לעשות זאת, אך אני נגד

הגבלה. כמה משוגעים לעניין יש? שישה עד עשרה, הרי כל הברי הכנסת יכולים להגיש

מאות הצעות ולא מגישים.

מאיר שטרית;

מגישים.

נואף מסאלחה;

לא, רובם לא מגישים, אתה מדבר על כמה חברי כנסת שמגישים הרבה, ולכן אני

נגד התיקון הזה, ואפילו שמדובר בערימות נייר, כמה ערימות נייר אתה מקבל ביום

בדואר על חשבון המדינה? נכון שחבל על הנייר, ואני מדבר על כל מיני מוסדות

מכובדים, משרדי ממשלה. אני מתנגד ומציע שהדיון יימשך, ואנא מכם אל תרוצו

בדברים כאלה. אם יש שש הצעות לחבר כנסת, אז צריך לתת 12 הצעות?

מאיר שטרית;

ניתן לו עשרים.

נואף מסאלחה;

אתה לוקח את שש ההצעות ומכפיל, אך אין זה נכון, שכן היתה לו אי הגבלה,

ואתה מגביל אותו ל-12. זוהי הדרך שיש לראות זאת, ולא שהיה לו שש ואתה מכפיל

יחס, או עשית טובה כלשהי. אני נגד מכסות, אך יכול להיות שאולי חמישים או מאה

מכסות הן הגיוניות, ואיני רוצה סתם לזרוק מספר כלשהו. יכול להיות שצריכה להיות

תקרה מסויימת-

היו"ר רפאל פנהסי;

זה מה שהוא מציע.

נואף מסאלחה;

אך היא לא תמנע מהיוזמים המהוקקים החרוצים ולא המעתיקים, וזה יתן

מוטיבציה לחבר הכנסת, כי אנו גוף מחוקק.

באשר לחוק בחירה ישירה של ראש הממשלה שכולם הלכו אחריו, אתה רואה שמלבד

אתמול, הרי גם הממשלה לא באה והשרים, אלא אנו מנהלים ישיבות, ואתה רואה שהם לא

באים, מקסימום שולחים לענות לחבר הכנסת אהוד ברק את סגן השר סילבן שלום, והוא

לא ראש הממשלה ולא שר הבטחון. השרים לא באים, ושר שאתה מגיש לו שאילתה, במקום

21 יום הוא כבר חודשיים לא עונה לך.



אגב, חבר הכנסת מאיר שטרית, האם אתה זוכר מה שהגשת השנה בנושא התקשורת?

כמה שאתה חרוץ, ואיני מדבר עליך אישית, ראית שהרבה חרוצים גם לא מופיעים

בתקשורת. לכן יש חברי כנסת שהגישו 120-100 הצעות חוק, והתקשורת לא "מכניסה

אותם", ולכן אנא בינתיים אל תגבילו. אני בעד דיון נוסף בנושא הזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני דווקא כן תומך בהצעת חבר הכנסת מאיר שטרית, אך הייתי אומר שזה לא

יהיה על המכסה לחבר כנסת, אלא לסיעה. אני מציע שנבוא בדברים עם יושבי ראש

הסיעות ו נגדיל קצת יותר את המכסה, ונביא הצעה מוסמכת על דעת כל יושבי ראש

הסיעות. ניזום זאת ונבוא בהצעה מוסכמת על מכסה.

נואף מסאלחה;

עזוב את הסיעה.

היו"ר רפאל פנחסי;

ברגע שזה יהיה מכסת סיעה, כמו המכסות של ההצעות לסדר יום, שהן סיעתיות,

הרי יש חבר כנסת בסיעה חרוץ ויש פחות חרוץ, אחד יכול לנצל את המכסה, כי בהצעה

הזו אי אפשר להעביר מאחד לאחד, וברגע שעושים זאת סיעתי, זה יכול לעבור מאחד

לשני.

נואף מסאלחה;

זה עניין אישי של חבר הכנסת.
נואף מסאלחה
יושבי ראש הסיעות יבואו בדברים עם חברי הכנסת-
משה גפני
אבל הצעות חוק לא קשורות לסיעות, מה שקשור לסיעות זו המכסה של הנחה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מדבר על ההנחה.
משה גפני
לדבר עם יושבי ראש הסיעות זה בסדר.

מאיר שטרית;

איני רוצה להגביל אף חקיקה של חבר כנסת, אך אני מסתכל על המצב בעיניים.

מותר לחבר כנסת, לפי מכסה, להגיש במושב חמש הצעות חוק. גם אם הגשת אלף, מותר

לך לא יותר מחמש בקואליציה, או שש באופוזיציה. המגבלה הזו ממילא קיימת, ואנו

יכולים לעטוף אותה איך שאנו רוצים, אך אנו אומרים שנעשה עבודת ניירת. ניתן

לכולם שיעשו כמה חוקים שרוצים, וממילא אפשר להגיש רק חמש. מה אכפת לי שמחוקקים

מגישים חוקים? זה שווה לכפרות.



למה העליתי הצעה זו? כי ראיתי שכאשר אני רוצה להכין הצעת הוק כהבר כנסת

ואני צריך עזרה של הייעוץ המשפטי, התוצאה היום היא שאין לייעוץ המשפטי את הזמן

המינימליסטי לעשות הצעת חוק רצינית. בדוק את הצעות החוק המוגשות, וראה כמה

הצעות חוק מוגשות משפט אחד, וכפי שנאמר, שינויי תאריכים, העיקר שיהיה כתוב

הצעת חוק.

חקיקה צריכה להיות רצינית, ואם חבר הכנסת משה גפני יוזם הצעת חוק, נניח,

לביטול מועצות דתיות, זו חקיקה רצינית. בשביל שחקיקה רצינית תעבור, צריך הרבה

מאד עבודת הכנה, אז חבר הכנסת עושה את העבודה בעצמו, אין לו ברירה.

משה גפני;

לא, אני נעזר הרבה ביועץ המשפטי.

מאיר שטרית;

בסדר גמור, אני אומר שהזמינות לך כחבר כנסת, שרוצה להוקק ברצינות, של

הייעוץ המשפטי היא הרבה יותר נמוכה במצב הנוכהי, מאשר אילו היתה מגבלה, כי אז

זמנם של עובדי המחלקה המשפטית היה פנוי יותר לעסוק ברצינות בחוק, לרדת לפרטים

ולמנוע תקלות רבות, שקורות בחקיקה בגלל אי ירידה לפרטים.

משה גפני;

אני מסכים שיש קושי.

מאיר שטרית;

לא יכול להיות מצב שיש אלפי הצעות, אנו עושים צחוק מעצמנו. אנו מניחים על

שולחן הכנסת חוקים בלי כל מגבלה, ללא כל דרך.

נואף מסאלחה;

חבר הכנסת מאיר שטרית, זה כמו ההסתייגויות לתקציב המדינה, זה מצחיק, אבל

זה תקציב המדינה.

מאיר שטרית;

לא, זה לגיטימי, שם יש לזה תכלית, אתה מגיש את ההסתייגות, ואתה יכול לדבר

חמש דקות.

נואף מסאלחה;

בסדר, אבל בסוף אפילו לא מגיעים להצבעה, זו חשיפה.

מאיר שטרית;

איזו חשיפה יש בזה? עבור כמה הצעות חוק, וראה כמה מהן הופיעו בעתונות.

נואף מסאלחה;

זה שייך לתקשורת, לנושא השני.



מאיר שטרית;

ממילא זה לא עובד.

היו"ר רפאל פנחסי;

נבוא בדברים עם יישבי ראש הסיעות, נביא שוב את ההצעה לכאן ונדון,

מאיר שטרית;

עוד קושי של המצב הזה הוא שהיום לפי החוק, כאשר מוסרת הצעת הוק מהכנסת,

אי אפשר לפי התקנות להגיש הצעת חוק ששה חודשים. בהיקף הצעות החוק של היום

מזכירות הכנסת לא מסוגלת אפילו לחפש בחוקים ולראות אם הוסרה ההצעה.

אריה האן;

נטפל בזה עכשיו.



8. קביעת דיון בהצעת חוק

היו"ר רפאל פנחסי;

אני מקריא פנייה שקיבלתי עכשיו ממזכיר הכנסת:

"הכנסת אישרה בישיבתה אתמול, אחר קריאה ראשונה, את הצעת חוק יסוד: הממשלה

(תיקון מסי 8) (אי-אמון בראש הממשלה) להכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

מאחר ולא הוזכרה הוועדה שתטפל בנושא מתבקשת ועדת הכנסת להחליט בעניין.

לידיעתכם - בשלב של הדיון המוקדם דנה בנושא ועדת החוקה, חוק ומשפט."
משה גפני
בחירה ישירה לראש הממשלה?
מאיר שטרית
שינוי מלה.
היו"ר רפאל פנחסי
לא, שינוי אות.
משה גפני
הוועדה לקידום מעמד האשה.
נואף מסאלחה
ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר רפאל פנחסי
זה חוק יסוד, נעביר זאת לועדת החוקה, חוק ומשפט, מי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - 1

ברוב קולות חנושא עבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
משה גפני
אני נמנע.



9. החלטת שכר חברי הכנסת - שכירת משרדים ושמוש בתקציב "קשר עם הציביר"

היו"ר רפאל פנחסי;

תיקון נוסף שמתבקש מאליו הוא בנושא שכירת המשרדים. בתאריך 9.9 קיבלנו

החלטה שהריהוט לא יהיה עד 20% מגובה השכר, אלא 40% , ובעקבות זה צריך לתקן גם

החלטה נוספת, שמי שניצל את מלוא גובה דמי השכירות, יכול להשתמש בדף הבוחר, ושם
כתבנו
"לא יעלה על 20%".

מכיוון שתיקנו כבר במקור שזה 40% , גם כאן צריך לתקן שזה 40% כדי שלא

יסתור אחד את השני.

תיקון שני, במקור כתוב בסך של 32,510 ש"ח, שזה 10,000 דולר. כתבנו שדמי

השכירות יהיו צמודים, ולמזכירות קשה מאד לחלק, ולכן אני מציע שכל הסכום יהיה

צמוד לדולר בלי לחלק האחוז הזה או האחוז הזה.

מאיר שטרית;

זה מה שהחלטנו במקור.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל הפרשנות נכתבה לא ברור, ולכן אנו רוצים שכל הסכום-

מאיר שטרית;

זו כוונתי.

היו"ר רפאל פנחסי;

זו גם היתה כוונתנו, ובניסוח כתוב "דמי השכירות צמודים לשער החליפין",

ולכן יש לכתוב;

"הסכום האמור בסעיף קטן (א), יהיה צמוד..." בלי לומר "דמי שכירות". מי

בעד ההצעה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

נמנעים - אין

ההצעה אושרה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;13

היו"ר רפאל פנחסי;

אני פותח שוב את הישיבה.



מאיר שטרית;

כיושב ראש סיעת הליכוד אני זכאי לקבל משרד במצודה מהמפלגה לפי חוק. בחוק

שקבענו בזמנו למפלגה מותר לקבל משרד, ולא צריך לשלם עליו שכירות. אם מותר לקבל

משרד במצודה, איני צריך לשלם שכירות למצודה על המשרד שלי.

היו"ר רפאל פנחסי;

ודאי שלא, האם מישהו מגביל אותך?

מאיר שטרית;

פניתי לוועדה של שכירת משרדים, ואמרתי שמכיוון שאני מקבל משרד, ואיני

רוצה לשלם דמי שכירות על המשרד, אני מבקש לנצל את זכותי לקנות עד 40% שניתן לי

מהתקציב לציוד המשרד. יחולו כל הכללים על הציוד, כמו שחלים אם אני שוכר משרד

בחוץ.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה יהיה מותנה שאינך שוכר משרד אחר ושאתה רוצה לנצל את הריהוט עבור משרד

מפלגתי.
מאיר שטרית
ודאי, והוא גם יילך איתי לכל מקום שנלך, זה לא של המפלגה, אלא שלי. אם

אעזוב את הכנסת מחר, אשלם את ההפרש.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה לא שלך, אלא זה של הכנסת. דרך אגב, לא הבאת זאת, וצריך כבר להביא

לאישור את הסידור, אולי לוועדה.

מאיר שטרית;

יחול אותו נוהל בדיוק, שאם אני פורש לפני הזמן, אני משלם את ההפרש, וזה

מקובל עליי. אולם היום בוועדה שפניתי נוצרה להם בעיה בגלל הפנייה שלי.
צבי ענבר
ראשית, חבר הכנסת מאיר שטרית נושא בתפקיד מטעם מפלגתו. מפלגתו נתנה לו את

החדר לצורך מילוי תפקידו במפלגה.

היו"ר רפאל פנחסי;

מה קורה אם חבר כנסת אומר שהוא לא שוכר משרד, ובתוך דירתו יקצה חדר

למשרדו, אינו רוצה דמי שכירות על המשרד, אך את הריהוט הוא רוצה?

צבי ענבר;

איננו משלמים לו.



היו"ר רפאל פנחסי;

למה? אני רוצח להעמיד חדר מרשותי, לא לקחת דמי שכירות, אך את הריחוט אני

רוצה.

צבי ענבר;

חבר הכנסת מאיר שטרית ממלא תפקיד במפלגתו, ולצורך כך מפלגתו העמידה

לרשותו חדר. מפלגתו מקבלת מימון מפלגות, בין היתר לצורך ארגון פעולותיה, שזוהי

פעולת ארגון. לא כל חבר כנסת מקבל ממפלגתו חדר, הוא לא קיבל את החדר ממפלגתו

לצורך לשכה פרלמנטרית לקבלת קהל. מימון שכירות דירות נועד לצורך לשכות

פרלמנטריות, כדי שחברי הכנסת יקבלו קהל, ואז אין זה חדר שלו כנושא פונקציה

מטעם מפלגה, אלא חדר שלו של לשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת המיועדת לקבלת קהל.

ועדת הכנסת הקציבה שני סוגי הקצבות, האהת ל"קשר עם הציבור" בסכום מסויים,

וחבר הכנסת רשאי להשתמש בסכום הזה למטרות שנקבעו בהחלטה. השנייה, הקצבה לשכירת

דירות, וזו ההקצבה לשכירת משרד לצורך לשכה פרלמנטרית. אותה החלטה אמרה שמי

ששוכר משרד לצורך לשכה פרלמנטרית יכול לקבל חלק מאותה מכסה להוציא לציוד

ולריהוט.

לא יכול, כפי הפרשנות שלנו עד עכשיו, אלא אם כן ועדת הכנסת בתוקף סמכותה

תקבל החלטה אחרת, שחבר כנסת יאמר שאינו מנצל את האופצייה שלו לשכירת משרד, אלא

עובד בבית, ואינו רוצה את הסכום שהוא יכול לרכוש ריהוט וציוד משרדי להוסיף על

"קשר עם הציבור".

מאיר שטרית;

על זה אין ויכוח.

צבי ענבר;

אם הוועדה תחליט, ואז נחזור ונדון כאן באותם מקרים שדחינו אותם-

היו"ר רפאל פנחסי;

האם יש עוד מקרים?

צבי ענבר;

ודאי. חבר כנסת שמקבל משרד ממפלגתו -

מאיר שטרית;

ממה שמותר לו, ראשי סיעות בדרך כלל,

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה רוצה-

משה גפני;

לא ראש סיעה, זה לא משנה, מישהו שמקבל חדש ממפלגתו.
היו"ר רפאל פנחסי
מכיוון שאנו נמצאים לקראת סוף ההסדר הזה, בימים הקרובים נביא לגבי ההסדר

לשנה הבאה.
מאיר שטרית
למה פניתי עכשיו?

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה רוצה לנצל גם שנה זו.

מאיר שטרית;

אהרת הוא אומר לי לשבור משרד פרטי, ואז לנצל זאת, למה שני משרדים?

צבי ענבר;

אבל במשרד שלך לא כתוב לשכה פרלמנטרית.

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה מאלץ אותו שיהיו לו שני משרדים, שיבזבז שכירות על משרד ואז ינצל את

הריהוט, ואחר כך משם הוא יעביר זאת חזרה.

צבי ענבר;

כדי שלא יבואו בטענות אחר כך, אנו נאלצים להיות צמודים מאד לכל מלה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה צודק. הפרשנות כרגע אינה ברורה. בימים הקרובים אביא נושא זה לדיון.

צבי ענבר;

למשל, בין היתר, נאמר;

"חבר הכנסת לא יהיה זכאי להחזר עבור שכירת משרד או שירותי משרד ממפלגתו".

מאיר שטרית;

איני רוצה שהמפלגה תקבל ממני פרוטה.

צבי ענבר;

מה כתוב כאן? מי זכאי לכיסוי ההוצאות? לפי הצהרת הפתיחה זכאי לכיסוי

הוצאות "חבר הכנסת אשר שכר משרד לצורך קיום קשר עם הציבור, יהיה זכאי בשנת

1997...", כלומר, אם הוא יוכיח לי שהוא שכר משרד, הוא יהיה זכאי.

היו"ר רפאל פנחסי;

אתה מאלץ אותו להוציא כסף גם על שכירות.



צבי ענבר;

הוא לא יכול לשכור את המשרד ממפלגתו. מבחינתי אאשר כל מעשה, בלבד שזה

יהיה כתוב.
היו"ר רפאל פנחסי
כמו בגזברות, שאמרו ש"דמי שכירות" מקשה עליהם, והם אינם יודעים אם זה

כולל ריהוט, או לא.

צבי ענבר!

הוועדה אמרה "דמי שכירות".
היו"ר רפאל פנחסי
לא, הוא הכין את ההצעה.

צבי ענבר;

אם הוועדה היתה אומרת שהסכום יהיה צמוד, זה היה הסכום, אך כאשר דנתם בכך,

אמרו "דמי השכירות".

היו"ר רפאל פנהסי;

מר צבי ענבר, זה לא נכון, הוא הגיש לי את המכתב, וההצעה המקורית שלו היתה

ריהוט 10%, ותיקנתי לו ואמרתי שזה צמוד לדולר. שנינו סיכמנו שכל הסכום, אך

איננו משפטנים ששמים לב לכל מלה, ובניסוח לא שמנו לב. כאשר זה מגיע לביצוע 20%

או 40%, זה יוצר להם בעיה. גם בעתונות קיבלנו הערות על הסכום של 10,000 דולר.
מאיר שטרית
זו כוונת המחוקק. אתה אומר לי לפתוח שני משרדים, שיהיה לי משרד במפלגה

לענייני מפלגה ומשרד שיהיה לשכה פרלמנטרית. אני אומר חבל על הכסף, הרי משרדי

במפלגה גם יהיה לשכה פרלמנטרית שלי, האם אנשים לא יבואו למפלגה לדבר איתי?

צבי ענבר;

לגופו של דבר, דבריך נכונים וטובים, אך איני יכול לפעול בניגוד להחלטה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אנו צריכים לההליט לתקן כמו שתיקנו את ה-20% ל-40%, אלה דברים שיש לעשות

בסדר היום. אשים זאת בסדר היום בהסדר לשנה הבאה.

מאיר שטרית;

והשנה?
היו"ר רפאל פנחסי
יש כאלה ששכרו משרדים, ובחוזה שלהם כתוב שצריך להודיע שלושה חודשים מראש,

אם הם ממשיכים או לא. שאלו אותי מה להודיע, אם להמשיך או לא.
מאיר שטרית
אנחנו לא יודעים אם יש כסף שנה הבאה.

היו"ר רפאל פנחסי;

עוד אין לנו כסף לשנה, השנה עוד לא כיסינו זאת ,אך בכל זאת ההסדר הזה

חייב להימשך, כי הוא הסדר טוב.
מאיר שטרית
אז נעשה זאת שבוע הבא.

היו"ר רפאל פנחסי;

ניכנס שנינו ליושב ראש הכנסת, ונדון איתו בנושא.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50

קוד המקור של הנתונים