פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מסי 51

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. ה' בשבט תשנ"ז. 13.1.97. שעה 11:30
נכחו:
חברי הוועדה: רפאל פנחסי - היו"ר

היים אורון

מיכאל איתן

משה גפני

יהודה הראל

שבח וייס

רחבעם זאבי

רענן כהן

מקסים לוי

מאיר שטרית

אברהם שטרן

אריה האן - מזכיר הכנסת

מוזמנים: שר האוצר דן מרידור

חה"כ בני אלון

חה"כ טלב אלסאנע

הה"כ דוד טל

חה"כ אבי יחזקאל

ח"הכ יורי שטרן

יוסי כהן - המשנה לממונה על השכר, משרד האוצר

גבי סבג - חבר ועדת רוזן-צבי

אביעד קמארה - השב הכנסת

סמדר אלחנני - יועצת כלכלית של ועדת הכספים

יעקב למברגר - יועץ להשב הכנסת

סגנית מזכיר הכנסת: שושנה כרם

סגן מזכיר הכנסת: דוד לב

סגנית מזכיר הכנסת: רות קפלן

היועץ המשפטי: צבי ענבר

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית: טלי רם
סדר היום:
1. שכר הברי הכנסת - דיון בהשתתפות שר האוצר.

2. קביעת מסגרת דיון להצעת אי אמון לראש הממשלה.



1. שכר חברי הכנסת - דיון בהשתתפות שר האוצר
היו"ר רפאל פנחסי:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהשתתפות שר

האוצר. נכון שזה נושא תקשורתי, אבל אנא נעשה את זה מסודר. לפני

שאנחנו מתחילים את הישיבה, אני צריך לקבל את ההסכמה של חברי

הוועדה שהישיבה תהיה פתוחה לתקשורת.

מי בעד שהישיבה תהיה פתוחה לתקשורת?

הצבעה

בעד ישיבה פתוחה לתקשורת - רוב

נגד - אין

הישיבה פתוחה לתקשורת.
היו"ר רפאל פנחסי:
הישיבה פתוחה לתקשורת. אנא, לא להפריע לנו לנהל את

הישיבה.

על סדר היום עדכון שכר חברי הכנסת. מאחר שהוועדה, בישיבתה

לפני האחרונה בשבוע שעבר, קיבלה החלסה לאמץ את דו"ח ועדת רוזן-

צבי ז"ל, על כל היבטיו - לטוב ולרע, כמו שאת הפנסיה הורדנו מ4%-

ל-2% וויתרנו על העיסוקים הנוספים, גם את שיטת העדכון והעלאת

השכר ב-33% שהיה בתוך הדו"ח, ועדת הכנסת אימצה.

שר האוצר ביקש להופיע בפנינו לנמק מדוע צריך לוותר

ולדחות את העדכון. קיבלתי פניה ממספר חברי כנסת - ביניהם חבר

הוועדה יהודה הראל שביקש רביזיה על ההחלטה, אם כל רביזיה אנחנו

לא יכולים לקיים כי רביזיה היתה צריכה להתבקש באותה ישיבה. מאחר

שבלאו הכי מתקיים דיון, אז זה כבר מסודר.

יהודה הראל;

הסעיף לא היה כתוב בסדר היום.
היו"ר רפאל פנחסי:
היה כתוב גמלאות.
צבי ענבר:
זה לא אותו דבר.
היו"ר רפאל פנחסי:
הוא ביקש רביזיה, הנה עכשיו הרביזיה. יש עוד חברי כנסת

שביקשו לוותר, יש כאלה שביקשו להוסיף, יש כאלה שאמרו שזה חלם,

שאנחנו מוותרים יותר מדי. יש לי כאן חבילה של פניות מסיעות,

מחברי כנסת פרטיים ואחרים, וכן מסגני שרים שרואים את עצמם

מקופחים ביחס לראשי ערים ולאחרים.



לכן אנחנו ביקשנו לקיים את הדיון בצורה יסודית, מסודרת

ותרבותית. ראשון הדוברים יהיה שד האוצר, שינמק וישכנע אותנו למה

אנחנו צריכים לוותר על דו"ח של רוזן-צבי ז"ל, שוועדת הכנסת

אימצה, ובהתאם לזה ניתן לו את רשות הדיבור. אחרי שר האוצר ידבר

חבר הוועדה - גבי סבג. שניהם יציגו את שני הצדדים של העמדה -

לחיוב ולשלילה, ואחרי כן תינתן רשות דיבור לחברי הכנסת.
שר האוצר דו מרידוד:
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הוועדה, בקשתי אליכם היא

לחזור בכם מן ההחלטה שקיבלתם בישיבה הקודמת - ההחלטה להעלות את

שכר חברי הכנסת ב- 6.9% החלטה שבעקבותיה באופן אוטומטי, לאור

החלטה קודמת לה, יועלה גם שכר שרים, ובעקבותיה גם יועלה שכרם של

כל מי שצמוד לחברי הכנסת ולשרים.

יהודה הראל;

400 איש.

שר האוצר דו מרידוד;

אני רוצה קודם כל להסביר מה אני לא אומר. הטענה שלי

איננה לעצם העליה. הכנסת עשתה מהלך חשוב מאד לפני כמה שנים. היא

באופן מעשי הוציאה מידי חברי הכנסת את ההחלטה על שכרם, לא באופן

פורמלי, אבל באופן מעשי היא העבירה את הנושא הזה לוועדות

ציבוריות.

היו כמה ועדות ציבוריות, האחרונה בהן היתה ועדה בראשות

אריאל רוזן-צבי זכרונו לברכה, והוועדה קבעה מה שקבעה לגבי

עליית שכר של חברי כנסת, שרים, בהפרשיות מסויימת, ועל-פי ההחלטה

ההיא הגיעה לחברי הכנסת העלאת שכר של 33%, לשרים 40% , ולא היה

צריך לכלול בתוך הסכום הזה את התוספת שהתבקשה בגלל עליית השכר

הממוצע, שהיתה בסביבות 7%.
מאיר שטרית:
למה לא היה צריך לכלול?
שר האוצר דן מרידוד:
על-פי החלטת ועדת רוזן-צבי, זה לא היה צריך להיכלל בפנים.
היו"ר רפאל פנחסי:
נמצא כאן חבר הוועדה והוא יגיב אחר כך.
שר חאוצר דו מרידוד:
וחברי הכנסת בכנסת הנוכחית עשו נכון, לפי דעתי, כאשר לפני

כמה חודשים החליטו לא להעלות את שכרם במלוא הסכום.
שבח וייס:
זה היה בכנסת הקודמת.
שר האוצר דן מרידור:
חברי הכנסת הקודמת החליטו להעלות את שכרם בפחות ממה שהיה

כתוב ולכלול בתוך הסכום הזה שהוסף להם גם את התוספת שהגיעה להם

מכה הסדר ההצמדה לשכר הממוצע במשק.

באופן משפטי חוקי, לו הייתי צריך כעורך-דין לפרש, ייתכן

שהייתי מפרש את הזכות הזאת לחברי הכנסת כזכות קיימת, והיום הם

בסך הכל מבקשים או ביקשו לקבוע לעצמם את מה שמגיע להם על-פי

ועדת רוזן-צבי, שכזכור גם נטלה מחברי הכנסת. היא נטלה מהם את

הזכות לעיסוק נוסף, לחלוטין, נטלה מהם גם את הזכות המוגדלת

לפנסיה שהיתה לנו מאז עשרות שנים. יש ודאי שווי כלכלי משמעותי

לשתי הזכויות שניטלו.

לכן הפניה שלי כאן איננה פניה נגד הזכות. הפניה שלי היא

נגד השימוש בזכות בעת הזאת. שתי מגמות מסתמנות אצלנו - האחת,

מגמה של קיצוצים. אנחנו נמצאים במצב שבו החלטנו בממשלה פעמיים,

ואחר כך בכנסת בחוק התקציב ובחוק ההסדרים, לקצץ קיצוץ רציני

בתקציב המדינה - שבעה מיליארד, מאתיים מליון שקל. חלק משמעותי

מהקיצוץ הזה, ירגישו בו האזרחים, בין על-ידי תוספת בתשלומים

שמשלמים ובין על-ידי ירידה ברמת השירות או בהיקף השירות שהם

מקבלים מן הממשלה.

כאשר הממשלה באה בגזירות כאלה, למרות שאינן גזירות מאד

דרמטיות, בכל זאת אלה גזירות על הציבור, אני חושב שלא זו העת

שהשרים וחברי הכנסת יטלו לעצמם תוספת, גם אם היא מגיעה להם על-

פי החוזה או על-פי דו"ח הוועדה.

תופעה שניה - אנחנו בשנת 1997 נמצאים בתחילתה של תקופת

דיונים על הסכמי שכר בסקטור הציבורי. לצערי, בשנת 1994 נחתמו

הסכמי שכר המורים מאד בסקטור הציבורי והיו עליות גבוהות מאד

לסקטור הציבורי כולו בעשרות אחוזים באופן ריאלי - עליות שהביאו

למשבר הגדול בתקציב המדינה ובמאזן התשלומים. ההסכמים נפתחים -

חלקם ייפתחו ב-1 בינואר, אחרים ייפתחו ב-1 בספטמבר בשנה

הנוכחית, ואנחנו ניכנס למשא ומתן על הסכמי שכר. נדמה לי שבעת

הזאת, שיהיה ויכוח על הסכמי שכר במגזר הציבורי, ראשי המגזר

הציבורי - דהיינו הנבחרים המקבלים שכר גבוה מאד, לא צריכים

להיות אלה שנותנים סימן של תוספות כאלה.

תופעה שלישית שאני מבקש להצביע עליה, שלא קשורה למעשי

הממשלה או הכנסת הזאת - בסקטור הציבורי הישראלי מסתמנים פערי

שכר גבוהים מאד מאד. יש בו מי שמשתכרים בגובה שכר המינימום,

כולל הבטחת הכנסה שאיכשהו מפצה אותם, ויש גם מי שמשתכרים עשרות

אלפי שקלים. הקבוצה היושבת כאן, ואני כולל כמובן גם את עצמי, את

השרים ואת חברי הכנסת, נמצאת בפסגת הפירמידה בהפרשי שכר גבוהים

מאד.
מיכאל איתן:
באיזו פסגת פירמידה?

שר האוצר דך מרידור;

בשירות הציבורי נמצאים בפסגת הפירמידה.
מאיר שטרית:
עובדי רשויות מקומיות מקבלים פי שניים.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא עובדי רשויות מקומיות. קח מנכ"ל רשות הדואר, מנכ"ל

"בזק".
מיכאל איתן:
יש בפירמידה את המאיון הראשון, העשירון הראשון.
מאיר שטרית:
ברשויות מקומיות בניגוד לחוק ולתקנון.
שר האוצר דו מרידור:
יש במגזר הציבורי מי שמשתכר יותר מחברי הכנסת ומהשרים,

למשל אצל השופטים, למשל אצל משפטנים, למשל בחברות ממשלתיות. יש

יותר, אני לא אומר ששרים אד חברי כנסת משתכרים יותר מדי. אני

התחלתי ואמרתי שעל-פי ההסכם, לפי הבנתי את ועדת רוזן-צבי, הסכום

הנדרש או הסכום שהוחלט, מגיע על-פי ההסכם. אני התחלתי בזה, לא

רציתי לומר ההפך. אני דיברתי על העיתוי שאנחנו נמצאים בו עכשיו

ועל המגמות שהתפתחו בחברה הישראלית ומה שעומד בפנינו בשנה

הקרובה.

אני חושב שלאור הדברים האלה, נכון יעשו אנשי הציבור שמהם

צריר ליטול דוגמא, ולא תמיד אנחנו נותנים את הדוגמא הנכונה,

אנחנו באופן מאד כולל, אם אנחנו נסכים או לבטל או לפחות לדחות

את ההחלטה הזאת המגיעה לחברי כנסת לתקופה נוספת, נניח עד השנה

הבאה. אינני חושב שההחלטה הזו היא קורבן כבד מדי, גם אם ועדת

רוזן-צבי קבעה יותר. אני חושב שדוגמא אישית כזאת היא הדבר הנכון

לעשותו עכשיו. זאת לא העת לתוספת שכר, גם אם היא מגיעה. זו העת

לדוגמא אישית כי היא נדרשת.

לכן אני מבקש מחברי הוועדה לשקול מחדש את ההחלטה - או

לבטל או לפחות לדחות בשנה את ביצוע ההחלטה לתת לעצמם מה שנקבע

שמגיע להם על-פי ועדת רוזן-צבי לפני זמן לא רב.
היו"ר רפאל פנחסי:
תודה רבה, אדוני שר האוצר. חבר חוועדה שנמצא כאן איתנו-

מר סבג, שהוא למעשה היום ממלא מקום בפועל, למרות שהוועדה לא

נתמנתה. אנחנו מבקשים לשמוע את חוות דעתו כי הוא למעשה היה

שותף.
גבי סבג:
אני מכהן כעשר שנים בוועדות ציבוריות, מאז שנתתם את

הסמכות שלכם - חברי הכנסת, לקברע את התנאים שלכם לשכרכם, לוועדת

נבנצאל ואחר כך לוועדת רוזן-צבי, כלומר צברתי כאן ותק של עשר

שנים על המשכורות שלכם ועל התנאים שלכם.



הוועדה שאני מכהן בה, שגמרה למעשה את תפקידה עם בחירת

הכנסת החדשה, הגישה ב-28 בפברואר 1995 דו"ח הכולל מחקר מקיף של

שלוש שנים של כל המשכורות של עובדי המשק. עשיתי בדיקה, ולא תמיד

מנדבים - לא בהסתדרות, לא בכו"ר, לא בנציבות שירות המדינה - לא

תמיד אתה יודע כמה משתכרים אנשים במשק. גם בוועדת נבנצאל אמרתי-

במשק המשכורות עולות מעל השתכרות הברי הכנסת ולא יכול להיות

שהברי הכנסת תמיד יהיו הנהותים כי הם לא יכולים לדרוש לעצמם.

לכן הפקדתם את זה בידי ועדה ציבורית, ואני הייב להיות כאן

העורך-דין שלכם ולהגיד לכם - המשכורות שלכם הן לא הגבוהות במשק,

הן פחות משל ראש עיר שיש לו גם רכב מלא על חשבון ראש העיר. אני

הייתי ראש עיר בזמנו בדימונה. הן פחות מאשר כל מנהל משרד

ממשלתי, פחות מאשר כל מנהל מפעל ממשלתי, פחות מאשר כל מנהל

עבודה שמנהל 100 עובדים במשק. אני היום מעסיק הכי גדול באופן

פרטי - 18 אלף עובדים - 300 מליון שקל משלם משכורות לעובדים

שלי. אני מודיע לכם שהמשכורת שלכם מגוחכת.

אני לא מבין למה בעיתונים לא באים לחפש את מנהלי העבודה

במשק הפרטי, ואתם רואים - מאז שהבורסה התחילה לפרסם את המשכורות

של מנהלי המפעלים, אתם לא מאמינים שאתם חיים בישראל - 150 אלף

שקל משכורת לחודש, 100 אלף דולר למנהל בנק מסויים.
בני אלון:
רק הברי הכנסת קובעים לעצמם.

היו"ר רפאל פנחסי;

חברי הכנסת לא קובעים לעצמם.
גבי סבג:
אני בשם הוועדה קיבלתי מנדט לבוא לכאן ולהגן; על דו"ח

הוועדה, אשר אושר פה אחד על ידכם בכנסת הקודמת, ואני לא יודע

למה אנחנו מקיימים דיונים. אתם אישרתם כבר את כל המסקנות של

הוועדה הקודמת, אשר אומרת - מצד אחד רצינו שהריבון יהיה ריבון

ולא יהיה תלוי לא במשכורות במשק, לא יהיה תלוי במנכ"לים במשק,

שיהיה תלוי בעצמו. הוא המחוקק והוא מקבל פחות מאשר השופטים

במשק. אני לא מבין. אנחנו כוועדה ראינו אתכם כמוסד מחוקק מול

המוסד המבצע, מול המוסד השופט, שהוא מקבל היום משכורת לפי דעתי

של 140% או 150% יותר מאשר אתם היושבים כאן בבית הזה. לא נדבר

על הרכב שמקובל אצל כל מנהלי העבודה במשק, שיש להם רכב צמוד. כל

מנהל סניף אצלי ב- 0.R.Sמקבל 20 אלף שקל ועוד רכב.
חיים אורון:
עזוב את .0.R.S
גבי סבג:
אני מדבר כחבר ועדה, כממלא מקום רוזן-צבי זכרונו לברכה.

העובדים השכירים, אסור להם לוותר על תוספת היוקר. זה עדכון, זו

לא עליית שכר - מה שאתם החלטתם לפני שבוע. החלטתם על עדכון, כמו

שכל השכירים במשק מקבלים תוספת יוקר, והם לא יכולים לוותר על

תוספת יוקר לפי דעתי. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה כאן - האם

שכיר יכול לוותר על תוספת יוקר?
מקסים לוי:
עוד מעט תשמע אותי.
גבי סבג:
לכן אני לא אוהב את ההתחסדות הזאת שאם נתתם לוועדה

מוסכמת, והייתי בשתי ועדות אשר אימצו מסקנות איך יהיה השכר של

הברי הכנסת. היפשנו את כל השיטות. אמרנו - לתת לכם תוספת כמו

לשכירים? לא בא בחשבון. לא יכול להיות שהריבון יחליט על תוספת

היוקר שלו, ואז התלבטנו בוועדת נבנצאל, התלבטנו בוועדת רוזן-

צבי, והגענו למסקנה שההחלטה שקיבלנו בזמנו בוועדת נבנצאל שתהיו

בממוצע השכר במשק, כל רבעון אתם מתעדכנים - לא צריך לקבל החלטה.

אני זוכר את העיתונות שהיתה משתוללת כל רבע שנה כשקיבלתם את

העדכון.

לכן אמרנו - בואו נוציא את חברי הכנסת שלא יחליטו ארבע,

חמש פעמים בשנה, ואימצנו את השיטה שאתם צמודים לתוספת, למעשה

ממוצע השכר של המשק. זה למעשה מה שכתוב בחוברת, שהיא נכתבה

ונמסרה ליושב-ראש הכנסת ולחברי הוועדה ב-27 בפברואר 1995, ואז

אמרנו - אם העם רוצה שחבר הכנסת יהיה נטו לכנסת ולכן הוא לא

יכול לעסוק בעיסוקים אחרים, וגם העם לא רוצה שתשתכרו עד 50%

שהייתם זכאים לעבוד במשרדים אחרים או לתת ייעוץ במועצות מנהלים

אחרות ולקבל עד 50%, הורדנו לכם 50% והעלינו לעומת זאת 33%.

אמרנו - חבר הכנסת צריך להיות ריבון שיוכל להתקיים, ולא יכול

להיות שחבר כנסת יהיה גם ראש עיר, גם עם מכונית של העיריה, גם

לקבל משכורת - גם עורך דין מחזיק משרד, וייתר הברי הכנסת

שהופיעו בוועדה התקיימו מהמשכורת, לפי דעתי שהיא לא שיקפה מה

שאתם צריכים להשתכר.

לכן אמרנו - בואו נוריד את כל הדברים החורגים, כמו

השתכרות נוספת, כפל תפקידים, ועל-ידי זה קבענו לכם 33% . היינו

צריכים להעלות לכם ב- 50%, היה ויכוח בוועדה האם להעלות ב50%-,

ורוזן-צבי זכרונו לברכה אמר - ניתן להם 33%, ואם תבוא תוספת

היוקר וכעבור שנה והצי הגיעה התוספת באוקטובר - שיקבלו תוספת

יוקר כמו כל השכירים, זאת אומרת עדכון השכר.

היום למעשה, אנחנו רואים שחברי הכנסת הם 100% לכנסת.

רואים איך שהם עובדים בתקציב לילות וימים ולא ישנים. דנו על

התנאים חמשרדיים שלכם ואישרנו את זה.

אני חושב שעושים עוול, לי אין אחוזים מזח. אני לא מקבל

אחוזים ולא משכורת. אני בתור איש ציבור, הייתי מזמין את

העיתונות שתתקיף אותי. היא תוקפת את חברי הכנסת. חברי הכנסת

מסרו את השכר שלהם לוועדה עצמאית, אני לא חושב שהעיתונות היתה

צריכה לעשות "עליהום" על חברי הכנסת.

אני אומר לשר האוצר - תחליט, אתה רוצה להחזיר את תוספת

היוקר? הרי בגלל זה ויתרנו על תוספת היוקר. ההלטנו על מנגנון

אוטומטי.

חיים אורון;

יש תוספת יוקר.
גבי סבג:
אין תוספת יוקר לחברי הכנסת.
צבי ענבר:
יש.
גבי סבג:
אתה מקבל מקדמה ואתה מיישר את זה.

היו"ר רפאל פנחסי;

זה בלול בעדכון.
חיים אורון:
מעכשיו והלאה יש תוספת יוקר לחברי כנסת.
גבי סבג:
אתה אחר כך מבטל את זה בעדכון הרבע שנתי. תוספת היוקר

שאתם מקבלים זו מקדמה על חשבון הרבעון שאתם מקבלים. לכן ביטלנו

את זה.

ועדת הכנסת החליטה להעלות את השכר ואימצה את החוברת בכנסת

הקודמת, אני חושב שאין מקום לדיון בכלל היום כי זה אושר פה אחד

על-ידי הכנסת הקודמת, אז על מה אתם דנים? אני לא מבין. עדכון

שכר הולך אוטומטית עם החוברת, שאישרתם אותה על מכלוליה. מצד אחד

הורדתם את הפנסיה ב-100% מ 4%-ל-2%, הורדתם את ההשתכרות של ה-

50%. אני לא יודע על מה מלינים.
מיכאל איתן:
אני רוצה להתחיל ממה שהוגדר כאן כ"עליהום" של אמצעי

התקשורת על חברי הכנסת. הנושא של דיון בשכר חברי הכנסת הוא נושא

שמאז שאני הגעתי לכנסת, זוכה לאיזשהו מימד מאד מאד לא

אובייקטיבי ותמיד חברי הכנסת מוצגים כמי שבאים לגזול את הקופה

הציבורית. אני זוכר בתחילת דרכי בכנסת, עיקר הטענות שכבשו את

ליבי היו - תראו איך חברי הכנסת קובעים לעצמם את המשכורות. איך

הם יכולים להיות אובייקטיביים? הם לוקחים מה שהם רוצים, מקבלים

החלטה באיזו ועדה, וקובעים לעצמם את המשכורות. באמת זה נשמע לי

לא בסדר.

זאת היתה הסיבה שתמכתי בהתלהבות בהקמת ועדה ציבורית, שהיא

שתקבע. אז הקימו ועדה ציבורית, עכשיו לא חברי הכנסת קובעים, לא

הם קובעים, הוועדה הציבורית קבעה.
בני אלון:
אז מה אנחנו עושים כאן עכשיו?
מיכאל איתן:
באה הוועדה הציבורית וקבעה, ובכל אופן, למרות שלפי הנימוק

המרכזי אפשר כבר לרדת מחברי הכנסת, מה רוצים? חברי הכנסת לא

קבעו, קבע גוף ציבורי - תתקפו את ההחלטה, אל תתקפו את הברי

הכנסת. העוצמה של ה"עליהום" על הברי הכנסת לא השתנתה כהוא זה,

מה עוד שהסתבר שהשכר שחברי הכנסת קיבלו אז, היום אליבא דכולם -

איו אדם אחד שאומר שהשכר שהתקבל אז היה שכר אפילו לא הוגן.

אומרים שהיום, אחרי ההעלאות, השכר בסדר, אולי יש כאלה שאומרים

קצת יותר מדי, אבל על השכר ההוא כולם אומרים שהוא לא היה הגון -

לא הגון ולא הוגן, וגם אז היה "עליהום", זאת אומרת ה"עליהום"

בכלל לא קשור לענין השכר. הוא בא מכל מיני מקורות מצטברים וזו

אחת חנקודות - כסף וחברי כנסת ומחליטים והעלאה - הקומבינציה

הזאת הולכת טוב, אפשר לזרוק אותה לציבור ויש "עליהום".

נקודה שניה - אני רוצה לומר לכם שענין ההצמדה הוא דבר חסר

הגיון. אני ישבתי מול מנכ"ל במשרד ממשלתי והוא אומר לי אתם

הולכים לדפוק אותנו. למה? כי יכול להיות שאתם תורידו או לא

תקבלו על עצמכם את תוספת השכר. אני אומר לו - מה אתה משווה את

השכר שלי לשלך? כל פעם שמעלים לי את השכר, באמת השכר שלך עולה,

אבל אתה שוכח שאתם עם נהג, עם רכב, עם דוברים, עם הוצאות משרד

וחשבון אש"ל בלתי מוגבל, וכל התנאים.

אני בא הרגע מ"בזק". הם תובעים ממני אלפי שקלים שהצטברו

על חשבון הטלפון שלי כחבר כנסת. הוצאות בתפקיד שלי אני צריך

לשלם מכספי.
מאיר שטרית:
שלא לדבר על ה"אינטרנט".
מיכאל איתן:
ל"אינטרנט" יש לי חשבון נפרד, למשפחה יש לי חשבון טלפון

נפרד - הלוואי על כל עם ישראל יכולת לשלם אותו כזאת, וחוץ מזה

בחשבון של הכנסת אני מוגבל ל-24 אלף שיחות שאני עובר אותן כל

שנה ואני מתחשבן עם "בזק" ומשלם מכיסי. איזה עוד מנכ"ל במשק

עושה את זה? כל חודש אני מקבל 600 או 700 שקל פלא-פון, ולמה? כי

אני צריך לדבר עם פלוני ואלמוני שמצלצל אליי לסדר לו עניינים

ואני רוצה לדבר מהמכונית כדי לחסוך בזמן. יש חברי כנסת, לא אני,

שגרים רחוק ועושים 5,000 קילומטר לחודש. למה הם צריכים לשלם את

ההוצאות האלה מכיסם?

לכן ההצמדה היא הצמדה לא נכונה, היא לא קשורה, כי לכל

המנכל"ים ולכל מיני אחרים שיש זכויות בכל מיני דברים אחרים -

זכויות שונות, כשהוועדה מעלה כאן את השכר, היא לא מתכוונת

להעלות להם בכלל. היא לא ועדה שקובעת שלהם יעלה השכר. היא

מסתכלת על שכר חברי חכנסת והתנאים ואומרת - בהתחשב בכל הדברים

האלה, שחלק מהשכר הולך להוצאות, אנחנו מעלים. לכן, אני חושב שאת

ענין ההצמדה צריך לבטל.

אדוני שר האוצר, אני רוצה לומר לחבריי חברי הכנסת - אני

לא ציני, אני ותלק כאן, אני לא איבדתי עדיין את התמימות שלי.



אני רואה את מורי הדור, אלה שזוכים להערכה ציבורית הכי

רחבה - השופטים - המסע שהם ניהלו כאן להעלאת 60% בשכרם במכה לא

העיד על שום רגישות לשום דבר. אני רואה היום דמות משפטית בכירה

שהמסע שלה להעלות את שכרה ולעמוד עד הגרוש האחרון...

היו"ר רפאל פנחסי;

הם היחידים שלא ויתרו על הפנסיה.

מיכאל איתן;

אני אומר לכם - אני לא ציני, ואני אומר - אני מסכים להיות

"פראייר". אני לא יכול להתעלם מדברי שר האוצר. זה מגיע לנו

בזכות, אנחנו לא האחרונים, אנחנו לא הראשונים שצריכים להיות אלה

שנותנים את הדוגמא. אני רוצה לראות את כל התוקפים אותנו באמצעי

התקשורת עם ה"לוקשים" שלהם ועם ההוצאות שלהם. אנחנו יושבים

לפעמים מול אנשים כאלה עם חשבונות הוצאות פתוחים כאן במזנון,

ועם השכר, אבל אני אומר למרות הכל - רבותיי, לא צריכים להיות

ציניים.

עם כל הכבוד, אני מודה לוועדה, אני חושב ששר האוצר פונה

ויש בעיה לאומית היום של התמודדות עם התקציב - נהיה "פראיירים".

בואו נהיה אנחנו ה"פראיירים". לא מתים מזה. לא נמות, לא הגענו

למצב שנמות מזה. אנחנו נלך על זה, ועכשיו אני מציע גם איך לעשות

את זה.

אני מבקש שבצד הוויתור על התוספת, יתוקנו העיוותים של

ההוצאות. אני מבקש שלא יהיה מצב שחבר כנסת שמוותר היום על

העלאות מוצדקות לכל הדעות בשכרו, ימשיך לממן מכיסו - היחיד בכל

המשק - הוצאות נסיעה בתפקיד. אני לא מוכן שחבר כנסת יהיה היחיד

בכל המשק שצריך לשלם מכיסו הוצאות בפועל שהוא עושה למילוי

תפקידו. אני לא מדבר על דברים לא בפועל.
דובר:
זה אותו דבר.
מיכאל איתן:
ואז אנחנו, עם כל הכבוד, גם מתחמקים מענין ההצמדה. כל

ענין ההצמדה נופל. מצד אחד, אנחנו גם באים לציבור ואומרים -

השכר שלנו הוא שכר שלא יעלה, ומצד שני לפחות את השכר שנותנים

לנו, נוכל להביא הביתה במלואו מבלי שנצטרך לממן מכספנו, מתוך

השכר הזה, הוצאות שהן הוצאות ריאליות במילוי התפקיד.
יהודה הראל:
ראשית, אנחנו כאן שלושה חברי קיבוץ וזה לא הדיון הראשון.

אני רוצה קודם כל לקבל לגיטימציה לדבר בנושא.

מאיר שטרית;

לא ראיתי שוויתרתם על התוספת של 33%, בניגוד לדבריך

בדיון.
יהודה הראל:
אני מדבר בשם שלושתנו, אני מקווה. אני חושב שמי שבמשך

הרבה שנים התחלק בשכר שלו עם עוד 100 או 200 משפחות של אנשים

שהם חקלאים או עובדי תעשיה, זאת אומרת לא בפסגת השכר, זה לא

מונע ממנו את הזכות לדבר בנושא הזה, מה עוד שהבושה היום להסתובב

בארץ כחבר כנסת, היא נחלתנו ואין לנו ממנה זיכוי.

אני מצטרף להצעה של שר האוצר, כמו בפעם הקודמת, וכדי שלא

יהיו דברים כאלה עוד פעם, אני מבקש משר האוצר במידה שלא תאושר

ההצעה שלו, הסבר באיזו צורה גם חבר כנסת בודד או סיעה, אני

מקווה שהסיעה שלנו תחליט, יכולים באופן וולונטרי...
היו"ר רפאל פנחסי:
איו בעיה. יושב כאן חשב הכנסת, הוא יקבל מכתב מכל חבר

כנסת אישי שיוותר.

צבי ענבר;

אין סמכות. על-פי החוק אין אפשרות.
מיכאל איתן:
אני אגיד לך איך. תיתן הוראת קבע להעביר מהחשבון שלך חזרה

תרומה לאוצר. אין שום בעיה בענין. אני אנסח לך את המכתב תוך חמש

דקות. רק תמצא אותי, כי בפעם הקודמת נעלמת ולא ראיתי אותך יותר.

יהודה הראל;

אני מבקש מחברי ועד העובדים כאן להתנהג בנימוס, זאת אומרת

אני לא רוצה הערות שאני עושה את זה בשביל תקשורת, אני לקחתי את

זה בחשבון, ואני לא רוצה הערות שאתה מתחמק מזה. אני בפעם הקודמת

הצבעתי נגד, לא אמרתי שהסיעה שלנו מציעה לא לקחת את זה, עכשיו

אני כן אומר את זה.

אני מתייחס מאד בכבוד לכל מה שנאמר כאן. אני לא חושב

שיושבים כאן רודפי בצע, יושבים כאן אנשים שגם דעתם שונה מדעתי,

אני מכבד אותם ואני מבקש להתייחס לאפשרות הדמיונית הזאת שהנושא

הזה על כמה חברים כאן לא מקובל, כי בסביבה שאני מסתובב בה -

השכר הזה הוא פי שניים, פי שלושה, מאנשים שאני בא איתם במגע כל

יום. אני לא יכול לשכנע אותם שאני שייך למקופחים. יש לי קושי עם

זה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אף אחד לא אמר שאנחנו מקופחים.

יהודה הראל;

אני מבקש להתחשב בקושי הזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

חבר הכנסת שטרית, היושב-ראש בפועל של הכנסת.
מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להגיד לגבי ההערה שחברים

כאן אומרים - "אני לא עושה את זה לתקשורת", הרי הדיון הזה

התקיים בישיבה שעברה, ובישיבה שעברה חלק גדול מן הנוכחים כאן

בכלל לא היה, אז אף אחד מאיתנו לא עושה את זה לתקשורת. מי שרצה

באמת לדון בזמנו, היה סדר יום וחברי הוועדה ידעו על סדר היום.
יהודה הראל:
לא.
מאיר שטרית:
תסלח לי.
היו"ר רפאל פנחסי:
זה לא היה כתוב בסדר היום.
מאיר שטרית:
היה כתוב תיקון קופות הגמל. זה חלק מהשכר, אבל אני גם

רוצה לומר לידידי שר האוצר - דן מרידור. קודם כל אני חושב שאתה

עושה את חובתך ואת תפקידך, ובצדק. אני חושב שחובתך ותפקידך

לפנות אם אתה יכול ולהוריד העלאות שכר בכנסת. טוב שאתה עושה

ושאתה פונה, אבל גם זה בעצם דבר שנוסד או נוצר בעקבות הפניית

התקשורת לסוגייה הזו שהתפרשה בציבור כאילו אנחנו מדברים על

העלאת שכר. אז קודם כל בואו נדייק במינוחים - אין כאן העלאת שכר

כלל. בסוף הכנסת שעברה, כאשר דו"ח רוזן-צבי הוגש לכנסת ואומץ על

כל חלקיו על-ידי הוועדה, גם הוגשה הצעת חוק משותפת שלי ושל חבר

הכנסת רענן כהן שהביאה לביסוסו של דו"ח רוזן-צבי בהצעת חוק של

הכנסת, שאושר ברוב של 50 קולות נגד 1.

המלצות רוזן-צבי קבעו כמה פרמטרים שהשתנו באופן מהותי,

ואני מבקש להזכיר. הרבה מהאנשים כאן בכלל לא היו בדיונים האלה

שנמשכו הרבה מאד זמן. לא הכנסת קבעה לעצמה את התנאים. אנחנו

החלטנו, כדי לא להיכנס לסוגיות של דו"ח רוזן-צבי ולומר שאנחנו

מקבלים את הטוב ודוחים את הרע - הוועדה בראשותו של חבר הכנסת

חגי מירום, ולאחר מכן בראשותו של חבר כנסת גולדשמידט, החליטה

לאמץ את דו"ח רוזן-צבי כולו - לטוב ולרע. תרשו לי, תמיד מדגישים

את הטוב, אני רוצה דווקא להדגיש את הרע.

עד לדו"ח רוזן-צבי כל חבר כנסת רשאי היה להרוויח עד 50%

ממשכורתו בכל עבודה פרטית אחרת. זה לגבי שכירים. לגבי עצמאים לא

היתה בכלל מגבלה.
שר האוצר דו מרידור:
אותה מגבלה.
מאיר שטרית:
אני אומר לא היתה מגבלה לגבי עצמאים. אני אפרש.
מיכאל איתן:
לא יכולים למשוך רווחים, יכולים להגדיל את ההון.
מאיר שטרית:
עורך-דין יש לו משרד, הוא מייצג תיקים. המשרד שלו...
חיים אורון:
יושבים כאן שני חברים שעסקו בזה הרבה - שר האוצר ואני. מה

שאתה אומר לא מדוייק. אולי מישהו עשה את זה - זה לא חוקי.
מאיר שטרית:
חבר הכנסת אורון, תסלח לי, זה לא היה בניגוד לחוק - אתה

טועה. אתה יכולת למשוך משכורת מהמשרד שלך רק 50% מהשכר, אבל

המשרד שלך יכול...

חיים אורון;

אבל הוא לא יכול להעביר לך את הכסף. חבר הכנסת גדליה גל

היה אומר - "אני לא כל כך מטומטם כמו שאני נראה", אז אני מבין,

אבל אני אומר לך שמה שאני מבין הוא לא חוקי.
שבח וייס:
צריך להזמין גם את יושב-ראש הכנסת לדיון הזה.
היו"ר רפאל פנחסי:
הוא לא בארץ. לכן אני אומר שמאיר שטרית הוא היושב-ראש

בפועל. הוא הוזמן לישיבה.

מאיר שטרית;

אני לא רוצה להביא דוגמאות, אפילו שאני יודע אותן, אבל

מספיקה העובדה שראיתי בדיווחים של חברי כנסת על הכנסות נוספות,

שמרוויחים 50% בדיוק עד הפרוטה של השכר כדי להסביר לך שמי

שמדווח כך בעצם הוא לוקח מתוך ההכנסות של חעסק שלו ומשרדו. אני

אגב חושב שצריך היה להפסיק את זה, ולכן גם הגשתי את הצעת החוק

יחד עם ידידי רענן כהן, שאסרה על עיסוק נוסף של חבר כנסת, שום

הכנסה מכל מקור שהוא, שחבר כנסת יעשה "פול טיים ג'וב" את זמנו,

והדבר חל על ראשי ערים ועל נבחרים בכל המוסדות למיניהם. זה אסר

כפל עיסוק, אפילו בלי שכר, של נבתרים - בהסתדרות, ברשויות

המקומיות, וסגר את הענין של כפל תפקידים במדינה.

זה ביטול אחד שהכנסת עשתה. תוספת השכר של 33% היא יותר

נמוכה מאשר חברי הכנסת קיבלו בכל מיני דירקטוריונים ומקומות

אחרים, אגב תוך ניגוד אינטרסים די חריף בין עבודתם כחברי כנסת

לבין התפקיד שהם אמורים לייצג באותם דירקטוריונים, חברות, ואני

יכול לתת דוגמאות. לכן אני חושב, הכנסת, באמצעות המלצת רוזן-צבי

ובאמצעות החוק שלי ושל חבר הכנסת רענן כהן, ניקתה את עצמה

טוטלית. היום, תודה לאל, חברי הכנסת, 100% של זמנם הם חברי כנסת

ולא יכולים לקבל שכר משום מקור אחר.



רענו כהו;

אחרי החוק לבחלרה הישירה של ראש הממשלה, אין לנו הרבה מה

לעשות גם.
מאיר שטרית:
ולדעתי הפעולה שלהם גם ניכרת יותר. הרבר השני שאני מבקש

להדגיש - באותו דו"ח של רוזן-צבי, חברי הכנסת ויתרו על אחוזי

הפנסיה הגבוהים של 4% לשנה, לעומת 2% לשנה לכל עובד רגיל.

במילים אחרות, קוצצה הפנסיה ל- 2% בשנה, ובעקבותינו גם שרי

הממשלה.
שר האוצר דו מרידור:
במקום 7% .
מאיר שטרית:
במקום 7% ל-2%, על-פי הצעתי אגב שהכנסת...
היו"ר רפאל פנחסי:
והשופטים לא. הם נלחמים על זה.
מאיר שטרית:
בקריאה טרומית, וועדת הכספים החליטה... לגבי שופטים גם

היתה החלטה בוועדת הכספים אבל זה לא הלך.

אני רוצה לומר קודם כל מבחינת ערכים כספיים. הערך של 2%

פנסיה בשנה, לאורך עונים, הוא הרבה יותר גבוה מכל תוספת שכר

רלוונטית שיכולה לבוא בחשבון. זה ויתור מאד חשוב.
היו"ר רפאל פנחסי:
והוא מוותר מגיל 45.
מאיר שטרית:
היתה העלאה של גיל חברי הכנסת לגבי האפשרות לזכאות לקבל

פנסיה. אני יכול לתת שורה של דוגמאות.

בסוף הקדנציה שעברה, כשהחוק שלי ושל חבר הכנסת רענן כהן

התקבל וועדת הכנסת החליטה לאמץ את דו"ח רוזן-צבי, גם אז אדוני

שר האוצר, פנה אלינו שר האוצר דאז - אברהם בייגה שוחט בפגרה.

כינסו כינוס מיוחד של ועדת הכנסת ושר האוצר פנה פניה נרגשת אל

חברי הכנסת - "אני פונה אליכם, זה למוטט את המשק, אל תעלו שכר",

כי רצינו להחיל את החוק כבר באמצע הקדנציה ולהפסיק את העיסוק

הנוסף באמצע הקדנציה. שר האוצר אמר - אני מבקש מכם, תדחו את

הענין הזה, ובאמת חברי הכנסת קיבלו את הפניה ברצינות וויתרנו.

אמרנו - נדחה את זה לתחילת הכנסת ה-14, וכך הוועדה קיבלה החלטה

בדיעבד. זמן קצר אחרי זה, שר האוצר נתן תוספות שכר לכל המשק של

עשרות אחוזים.
שר האוצר דן מרלדור:
אגב, זה לא הדבר היחיד שהשאלרו לכנסת ת-14.
שבח וייס:
מתוך תקווה שאנחנו נעשה את זה גם.
צבל ענבר:
כשידעו שהכנסת ה-13 מסללמת את תפקידה בדצמבר, זאת אומרת

זה הלה לכנסת ה-13.
מאיר שטרית:
צודק היועץ המשפטי. בחוק נקבנו בתאריך 1 באוקטובר, והסיבה

היתה פשוטה. רצינו לוודא שהתחלת הפעולה תהיה לפני תום הכנסת,

כדל שלא יהיה מצב שתיכנס כנסת חדשה ותבטל את אלסור העיסוק

הנוסף, כמו שהיה בזמנו של מיכה רייסר זכרונו לברכה בכנסת ה-11.

ועל כן, זו היתה הסיבה לתאריך. מאחר שהכנסת התפזרה לפני הזמן,

נשאר התאריך במקומו ולשמחתי הכנסת הזו לא ניסתה לשנות.
שבח וייס:
היתה אז סיבה אחרת. אני אז החלטתי להוסיף לעובדי הכנסת

תוספת שכר של 3% ב-1 באוקטובר, אז הצמדנו את זה לעובדי הכנסת.
מאיר שטרית:
אדוני, אנחנו עשינו זאת בלי קשר לענין.

אדוני שר האוצר, אני אומר לך את זה מכיון שכשאתה בא אלינו

בתביעה כזו...
שר האוצר דו מרידוד:
אני לא בא בתביעה. לפני שאתם ממשיכים, אני רוצה לומר. אני

התחלתי את הדברים בכך שחברי הכנסת, לא הם קבעו, אלא ועדה

חיצונית וזה טוב מאד. שנית, שהסכום הזה מגלע על-פל דוייח הוועדה,

ואני ביקשתי למרות זה, להימנע מהעלאה עכשיו ולדחות את זה בשנה.

כל בקשתי היתה מצומצמת ואני לא משתתף בכל ה"עליהום" הזה. אני

התנגדתי אגב לעליות שכר לשופטים שהיו בכנסת הקודמת, והיו

מוגזמות לדעתי. כשהייתי שר משפטים זה לא עלה כך. אני ביקשתי

בקשה מאד מצומצמת בנסיבות של היום. זו בקשתי .
מאיר שטרית:
לצערי הרב, אדוני שר האוצר, אני לפתות, מתנגד לשינוי.

חברי הכנסת, משום מה לצערי הרב, משמשים הרבה פעמים מזרון לחבטות

של כל מיני אנשים שרוצים לדבר על המצב במשק. כך עשה בייגה בזמנו

וכמו שאמרתי, חודש אחרי זה היו תוספות שכד מטורפות לכל המשק,

והשתמשו בחברי הכנסת כמזרון לחבוט בו - שק אגרופים.

אני יכול לתת לך דוגמאות, אדוני שר האוצר, של הצעות חוק

שעומדות על שולחן הכנסת, שהממשלה היום - ועדת שרים לחקיקה, דחתה

אותן.



אני הצעתי חוק שכר מקסימום, שהבכירים בסקטור הציבורי לא

יקבלו יותר מאשר פי 15 מאשר השכר הממוצע במשק. הממשלה מתנגדת

לזה, אלוהים יודע למה. גם שר האוצר שעבר התנגד, גם ועדת השרים.
חיים אורון:
יש הצעה שלי גם.
מאיר שטרית:
הצעה שניה - אדוני, אתה יודע שדו"ה קוצ'יק מתריע על זה,

אני נלחם על זה כבר שנים, שיש ב- 85% מהרשויות המקומיות הריגות

שכר גם בתקנים, גם בגובה השכר - חריגות שהן אגב בניגוד להוק,

בניגוד לתקנות.
מיכאל איתן:
לעומת זאת, יש שם גם גרעונות גדולים.
מאיר שטרית:
כן.

הי ו"ר רפאל פנחסי;

שכרם היום י ותר גבוה משכר הברי כנסת.
מאיר שטרית:
הרבה י ותר גבוה. אדוני שר האוצר, אני יכול לומר לך שבכנסת

שעברה בוועדת כספים, וחבר כנסת אורון היה חבר ועדה והוא יכול

להעיד על כך, אני פעמים רבות עיכבתי המלצות של העברת כסף

לרשויות מקומיות כי דרשתי לקבל נתונים, לפחות מינימליים, מהן

החריגות. בחלופות שהגשתי לך לקיצוצים בתקציב המדינה, אמרתי לך -

תקצצו את ההריגות בשכר, שהן מעבר לחוק. הרי יש רשויות מקומיות

שלא חורגות, אז מי שלא חורג, כאילו יוצא "פראייר", מי שהורג

מקבל את התשלומים. זה היה חוסך בשנה לפחות 100 מליון שקל.

יש הצעת חוק נוספת של שכר הבכירים בחברות הציבוריות

הנסחרות בבורסה. יש הברות שנסחרות בבורסה, שלוקחות כספי ציבור,

שאנשים מקבלים מהן שכר של מליונים, כאשר החברה מפסידה באותה שנה

מליונים. הצעתי שהשכר שלחם יחיה צמוד לשכר הבכירים ואם רוצים

שכר נוסף - רק באמצעות חלוקת דיווידנט. ועדת שרים להקיקה מתנגדת

לזה.
אריה האן:
כולל הבנקים?
מאיר שטרית:
כולל כולם. הממשלה חתנגדה או תמכה בתוקף רב בהמשך הסבסוד,

לדעתי המוגזם, למעסיקים של 9.5 מיליארד שקל השנה. שום טיעון

שלנו לא הועיל. על התוספת הזו של עדכון שכר, שאיננה תוספת שכר -

על זה באה המלחמה הגדולה?



לכן, אדוני היושב-ראש, אני אישית, אני לא יודע מה חבריי

יעשו, כל אחד יכול להצטייר בצורה פופולרית יפה, אני חושב שזה

מוצדק. אני לא מתבייש בשכרי שאני מקבל מהכנסת, אני חושב שהוא

שכר הוגן. אני לא חושב שהוא נמוך, אני גם לא חושב שהוא מוגזם,

ואני לא מתבייש בזה. אני חושב שצריך להפסיק את העיסוק בשכר חברי

הכנסת. היו החלטות, קיבלנו אותן, וצריך להפסיק להתעסק עם זה -

לא למעלה, לא למטה, לא להזיז. קיבלנו המלצות, צריך לאשר אותן

ולא להתעסק עם זה יותר. נראה לי שככל שאנחנו מתעסקים בזה יותר,

אנחנו הופכים את עצמנו לשק חבטות של כל מי שרוצה לחבוט בחברי

הכנסת.

אני רוצה להגיד לידידי חבר הכנסת הראל - אתה אומר שיש

בושה בכנסת להגיד שאתה מרוויח כך. ראשית, אני נפגש עם ציבורים

ואני מסביר מה גובה השכר האמיתי, לא כמו שכתוב בעיתון, שהכניסו

בפנים את ה"דף לבוחר" ואת הדואר ואת המלון שאתה לא משתמש

ושהכנסת משלמת. אני רוצה להגיד לך ידידי חבר הכנסת הראל - הרבה

פעמים הבושות נגרמות לחברי הכנסת בגלל חברי הכנסת עצמם. אני לא

חושש לומר - זה שכרי, אני חושב שהוא הוגן, הוא נקבע בוועדה

ציבורית. אני עומד אחריו, אני לא מפחד לומר אותו.

כשהעלו את השכר ב-33%, הצגתי את תלוש המשכורת שלי בלי שום

בושה. אין מה להסתיר כאן. אני חושב שככל שנתעסק עם זה פחות,

תאמין לי, חברי הכנסת גם יתביישו פחות בציבור.

אבי יחזקאל;

אני רוצח שלושה משפטים להבהיר ואני מבקש משר האוצר משהו

לגבי החוק הנורבגי וויתורו של ראש הממשלה. אדוני שר האוצר, האם

עדיין ראש הממשלה תומך בהבאתו של החוק הנורבגי בקדנציה הזו? אני

אגיד לך למה. כשאני קראתי על הוויתור של ראש הממשלה ודיברו על

ג'סטה תקשורתית, חשבתי שהדבר המעשי שיכול היה לעשות ראש הממשלה

הוא להודיע שבקדנציה הזו הוא מוותר על ההתעקשות שלו, או של מי

מאנשיו, להביא את החוק הנורבגי לכנסת ישראל.
רחבעם זאבי:
הוא עושה היום דברים יותר גרועים. הוא מוכר את ארץ-ישראל.

אבי יחזקאל;

מה יותר ברור מזה שאני תומך בהצעתך ובמקום שאתה תתמוך

ותודיע היום לאלתר שאתה תתנגד להבאתו ולהעברתו של החוק הנורבגי

בקדנציה הזו בכנסת ישראל?

מקסים לוי;

למה להתנגד?

אבי יחזקאל;

אני מודיע לך. מי שמדבר ברצון לחסוך עלויות שכר לחברי

כנסת מהוצאה ציבורית, יכול להגיד - רבותיי, אני אתנגד להוצאתם

של מליונים רבים בגין שמונה-עשר חברי כנסת נוספים. זו הצעה אחת.



הצעה שניה - אני חושב שצריך להיענות לבקשתו של שר האוצר

בשנה הזו - לקבוע דחיה לשנה. ביום חמישי הייתי בשכונה שבה גדלתי

וקיבלתי שוק כשמישהו אמר לי - "היום בשביל להיות חבר כנסת צריך

לשלם, לא לקבל", כלומר התואר הזה בעיניים של לא מעט אנשים,

אומר- אתה רוצה להיות חבר כנסת, תשלם. הוא אומר לי- אבי, אתה

חבר כנסת, גדלת אצלנו. אני מודיע לך - צריך לשלם בשביל התואר,

זה שווה הרבה. אז לכן השאלה שאני צריך לשאול את עצמי היא כמה

כסף הייתי מוכן לתת כדי להישאר חבר כנסת. זו השאלה היום - הפוך

על הפוך. אני מוכן לתרום את אותם 6.9% בשביל להישאר חבר כנסת,

מה אני אעשה? זה כיף להיות חבר כנסת.

נקודה שלישית, צריך שיהיה ברור - גם אם איזה חייזר או

עב"ם מהירה יקבע את השכר שלנו, ייטפלו בנו, כלומר שאלת העיתוי

היא שאלה לא רלוונטית. זה שגבי סבג קובע לנו את השכר, הוא לא

עב"ם. גם אם עב"ם יקבע לנו, יגידו שאנחנו קבענו את הדבר במו

ידינו. לכן, שאלת העיתוי - אף פעם זה לא יהיה נוח, אבל אני חושב

שגם מבחינת הקואליציה וגם מבחינת האופוזיציה, אני חושב שבזמנו

גם חבר כנסת רענן כהן שאל את השאלה על החוק הנורבגי - אם תודיעו

שאתם מתנגדים להבאתו של החוק הנורבגי בקדנציה הזו, לנו בפירוש

אין בעיה, ואני אומר את זה גם ללא תנאים, לדחות בשנה או במספר

חודשים את הענין הזה של העלאת השכר.
מקסים לוי:
אני הבעתי את דעתי, אני גם בדעתו של שר האוצר. הגזירות

הכלכליות שהובאו בתקציב המדינה, אנחנו צריכים לשמש דוגמא ועם כל

הכבוד לדברים היפים שאנחנו שומעים, אני חושב שכאשר היום המשק

נמצא בתחום האבטלה, שכר המינימום - לכו ותראו מה קורה בשדרות,

באופקים, בדימונה, בבית-שאן, בקרית-שמונה. האנשים האלה בעצם אין

להם קיום גם בשכר מינימום, וכשהממשלה הזאת מתנגדת להעלאת שכר

המינימום, אנחנו צריכים לשמש דוגמא ולא יעלה על הדעת שאנחנו, עם

כל הכבוד, אנחנו צמודים או נצמדים מאחורינו. נדמה לי שהדבר הזה

הוא אבסולוטי. לא יכול להיות - מדוע אנחנו מצמידים את עצמנו

לייתר הסקטורים. זה אבסורד שאני תמיד דיברתי עליו. ראשי ערים

צמודים לחברי כנסת, מדוע? אם אתה ריבון כאן, תקבע את שכרך בתור

כזה, לא צריך להיות צמוד. למה אתה לא צמוד לשופטים? למה אתה לא

צמוד לשרים?

אני חושב שבהחלט חברי הכנסת, עם כל הכבוד, יכולים לחיות

עם השכר שהם מרוויחים היום ולוותר, והוויתור הזה, מי שמדבר על

ויתור, הוא בתקציב המדינה יכול ללכת לסקטורים אחרים שצריכים את

זה. אני מציע לחברי הכנסת, בלי להיות יפה נפש כלפי התקשורת, אני

מאמין בזה. אני מאמין בזה שחברי הכנסת חייבים לשמש דוגמא בכל

המשק, ואם ישמשו דוגמא - הם יראו את פרצופם האמיתי. אני אמרתי

את זאת לפני שבועיים ואני חוזר. אני אומר שאם אנחנו נשמש את

הדוגמא הזאת, בוודאי שהמשק יעמוד בנושא ההפרטה, בנושא שכר

מינימום, בנושא האבטלה. כל אחד מדבר וכל אחד מעלה. מנין? אנחנו

היום משמשים דוגמא ואם נשמש דוגמא, בוודאי סקטורים אחרים יגבילו

את עצמם בדרישות מול המעסיקים.
יורי שטרו:
אני מבקש שתחלקו את המכתב ואני רוצה לקרוא את החלטת סיעת

"ישראל בעליה" -



"סיעת ישראל בעליה החליטה לוותר על העדכון בתוספת שכרם של הברי

הכנסת שלה. הסיעה קוראת לכל סיעות הבית להצטרף אליה ומדגישה

שהשנה היא שנת קיצוצים לכולנו וממליצה לכל חברי הכנסת לנהוג

כמוה."

אני רוצה להוסיף כמה מילים. אמר חבר הכנסת יהודה הראל,

שהוא מסתובב בין אנשים שמשתכרים פי שניים, פי שלושה ממשכורת של

חברי כנסת. כבוד יושב-ראש הוועדה, אנחנו מייצגים אוכלוסיה

שברובה משתכרת עשירית ואף פחות ממשכורת חברי הכנסת. הייתי ביום

שישי בהפגנת עולים באופקים - רוב האנשים שחיים בעיר הזאת שהיא

מוכת אבטלה, לא מקבלים אפילו משכורת מינימום.

לכן, מבלי להתייחס בכלל אם מוצדק או לא מוצדק עצם גובה

השכר שנקבע עבורנו, אני חושב שאין זה מתאים השנה, בשנת

הקיצוצים, בשנת הגזירות שאנחנו החלטנו עליהן, להוסיף לנו

משכורת. אנחנו מוותרים על כך, אנחנו מבקשים שהשנה משכורת חברי

הכנסת, אם תקבל איזושהי תוספת, זה אך ורק במסגרת תוספות היוקר

של כל השכירים במשק ולא יותר מכך.
שבח וייס:
זה יוצא אותו דבר.
יורי שטרן:
לא. שום תוספת חריגה.

אני בהזדמנות זאת רוצה לפנות לשר האוצר - ביצעתם שינויים

מבניים במשק, שאני מברך עליהם. אני חושב שזה צעד דרמטי נכון.

הממשלה הזאת כבר הוכיחה את היכולת שלה בנושא קיצוץ התקציב.
רענו כהר:
גם במינויים היא הוכיחה.
יורי שטרן:
אני מקווה שגם תוכיח את היכולת שלה בנושא שינויים מבניים,

אלא מה? בשינויים האלה ישנם סעיפים שהם בפירוש פגיעה בזכויות

הסוציאליות של חלקים בעם, כמו הגדלת גיל הפרישה לפנסיה, קיצוצים

בהנחות לארנונה, פגיעה בדיור ציבורי.

לא הוחלט על כך בעת דיונים על התקציב. לא הוחלט על כך

במסגרת הקיצוצים והגזירות הכלכליות שנדונו כאן בכנסת. אני מבקש

מאד את הסעיפים האלה לא לכלול במסגרת של השינויים המבניים, אלא

לדון בהם כעוד גזירות כלכליות על הציבור, ולכן להתייחס לזה כך.
היו"ר רפאל פנחסי:
תודה רבה. חבר הכנסת שבח וייס, בבקשה.
שר האוצר דן מרידור:
שבח, תרשח לי מילה אחת שלא אמרתי קודם. שכחתי להזכיר נושא

אחד שהוא חשוב והוא לא נוגע ל- 6.9%, אלא לחלק אחר של ההכנסה,

שלדעתי נעשתה בו שגיאה כפולה.



יש מאבק גדול במשק הרבה שנים על המרכיב הפנסיוני מתוך

השכר. הוא לא נוגע רק לחברי הכנסת, הוא נוגע לכלל העובדים.

כידוע, לא כל השכר הוא שכר שמהווה בסיס לפנסיה. יש חלקים שאינם

כאלה. מקובל בשלרות המדינה שעל החזר הוצאות רכב יש הפרשה

לפנסיה. לא כן לגבי הוצאות כלכלה. אם אינני טועה, לשום עובד

מדינה אין הפרשה לפנסיה בעד הוצאות כלכלה.

יוסי כהן;

ביקשנו שעל כלכלה לא יבוצע כיון שיש כ- 1,700 צמודים, שזה

מיד משפיע.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא, הוצאות כלכלה הוא מקבל. גם אש"ל וגם כלכלה. רוצים

להרע איתנו בגלל הצמודים.

יוסי כהן;

... בגין הוצאות רכב.

שר האוצר דן מרידור;

אני מצטער, אני טעיתי בענין הזה. אני רוצה לומר את הדבר

העיקרי. יש גובה של הפרשה שהוא מקובל בשירות המדינה וזה נוגע

בשני פרטים; מהחודש ה-23, לכל עובדי המדינה זה 5.4% ומהחודש ה-

24 ואילך זה 5%. חברי הכנסת החליטו, בעקבות המלצת הוועדה נדמה

לי או מר סבג, אינני יודע מי המליץ כאן, שהם יקבלו 6.5% לכל

אורך התקופה, דהיינו יותר מכל עובדי המדינה, יותר מכל עובדי

הסקטור הציבורי האחרים המשתכרים כפי שאמרתי קודם.

הסכום אולי איננו נראה גדול, אבל זו פריצה של מסגרת, ואני

מציע שאם כבר עושים תיקון, נתקן גם את ההפרש הזה. תודה.

היו"ר רפאל פנחסי;

מה הבקשה? במקום 6.5% יהיה 5%?
שר האוצר דו מרידור:
כמו כולם - 5.4% על החודש ה-23, ומהחודש ה-24 - 5% - כמו

כל עובדי המדינה.

יורי שטרן;

תסביר גם את ההבדל כי אני חושב שלא כולם מבינים, בין

תוספת יוקר שמקבלים השכירים... שזה כיסוי חלקי מאד על אינפלציה.

שר האוצר דן מרידור;

אלה שני דברים שונים. אני לא מדבר עכשיו על המשך ההצמדה.

אני נוגע בפעם אתת של 6.9%, אותה אני מבקש, לא בגלל החובה. אין

חובה. יש זכות לחבר כנסת לקבל, אני מבקש לא להשתמש בזכות הזאת

עכשיו. אני מציע שעכשיו תתקבל החלטה שמשתמשים בה בעוד שנה, שלא

תצטרכו לחזור לזה. אני מבקש שנה אחת לדחות - זו בקשתי. אני לא

רוצה לשנות את שיטת ההצמדה.



רענו כהן;

אדוני השר, אתה י ודע בשביל מה התקבלה ההחלטה הזאת? משום

שאנחנו ויתרנו, מה שקיבלנו בוועדה, בענין הפנסיה, ואז נתנו את

ההצעה הזו כמיטב זכרוני.

היו"ר רפאל פנחסי;

נכון, במקום פנסיה נתנו את זה.
שבח וייס:
אני בכנסת 16 שנים. נדמה לי שבחדר הזה אני הוותיק בי ותר.
היו"ר רפאל פנחסי:
חוץ מאתי.
שבח וייס:
איו שום הבדל בין כל הדיונים שהתקיימו בכנסת בנושא שכר

חברי הכנסת - אותו התמליל, אותו דבר בדיוק 16 שנים. תמיד הייתי

בוועדת הכנסת. כשבאתי לכנסת, שאלו אותי באיזו ועדה אני רוצה

להיות, ואמרתי - בוועדות שבהן יוסי שריד, כי ידעתי שהוא יודע

איפה זה חשוב. שום הבדל - אותו דיון, אותם נימוקים. משכנע עד

הסוף - מגיע לעיתונות, קוטלים אותנו. לא יעזור כלום.

לכן הצעה ראשונה - שכלול של המצב שאני טיפחתי אותו. ועדה

ציבורית מחליטה עד הסוף, בלעדינו. אנחנו לא בעסק. יחליטו להוריד

לנו שכר - בסדר. להוסיף - שהעיתונות תריב איתם. להוציא אותנו

לגמרי מהעסק, טוטלית.
אבי יחזקאל:
אולי למנות שופט.
שבח וייס:
בראשות שופט לא. אני אומר את זה ללא התחכמות. אני לא

מתכוון להתחכם כאן. גמרנו - לטוב ולרע, ולעשות החלטה בשבוע הבא.

שנית, אני אומר לכם וכך נהגתי גם כיושב-ראש. אני לא אהבתי

את ההחלטות של רוזן-צבי, זאת אומרת אהבתי מאד את הוועדה והערכתי

והוקרתי מאד את חבריה וכמובן את ראשה. אני אמרתי להם מאז שהגישו

לי את הדו"ח שזה לא יעבור וזה י ותר מדי. אני קיבלתי את דין ועדת

הכנסת, נקודה.

חברים, אנחנו משקיעים כל כך הרבה בעבודתנו הציבורית. כל

אחד במסגרת "דף לבוחר", אינטרנט - הכל. במעשה קטן אחד, צודק,

אני מסכים עם כל מילה שאמר חבר הכנסת מיקי איתן - הכל יורד

לטמיון. אני מציע שנרא בזה מחיר צנוע של העובדה שחברות בכנסת

היא לא רק עבודה, אלא היא גם שליחות, ולקבל את הצעת שר האוצר.
חיים אורון:
אני חושב שדו"ח ועדת רוזן-צבי היה מהלך חשוב, ואני חושב

שטוב עשתה הכנסת שקיבלה אותו כמקשה אחת. אני כאן מצטרף מיד למה

שאמר קודמי - שבח וייס, וזה צריך לחייב את הכנסת לומר שיותר היא

לא דנה בשום היבט של שכר חברי הכנסת.

שנית, אני יודע שיש במגזר הציבורי אנשים שמשתכרים יותר

מחברי הכנסת. שלישית, אני יודע שיש הרבה מאד תביעות שכר צודקות

של אנשים. יצא לי לשמש בתפקיד כזה במקום אחר שנתיים וחצי- הרבה

מאד אנשים באים אל מי שקובע שכר בנימוקים של חבר הכנסת איתן,

ומי שקובע את השכר אומר להם - אתה צודק, אי-אפשר להיענות

לבקשתך, ובקטגוריה הזו גם חברי הכנסת.

למיטב ידיעתי, וחבל שחבר הכנסת שטרית איננו כאן עכשיו, ה-

7% הללו הופיעו על-פי החלטת ועדת הכנסת בתוך ה ,33%-ואומר צבי

ענבר, שאני מאד מאד סומך עליו בדברים הללו כשהוא מנפנף לי

בפרוטוקול, אז אני בטוח שמה שאמרתי גם מדוייק. זאת אומרת, כבר

פעם אחת הישבנו.

היו"ר רפאל פנחסי;

ו יתרו.
חיים אורון:
חבר הכנסת פנחסי, המשמעות של מה שאתה קורא ויתור היה

שבהסכם הכולל שעשו אמרו - העלאת השכר ההיא שאותה עכשיו מעדכנים,

היא מופיעה בתוך ה .33%-אז יכול להיות שאז טעו. אני חושב שלא,

אבל אי-אפשר לבוא עכשיו ולומר - אנחנו מעדכנים בדיעבד משום ש-

א', ב', ג', די עידכנו.

הערה רביעית - צודק מאד חבר הכנסת איתן בהוצאות שיש עליו

כחבר כנסת במילוי תפקידיו הציבוריים כחבר כנסת. אני לא מקבל,

ובמפלגתי זה לא נהוג, שישנה חלוקה כזאת מוחלטת בין "דף לבוהריי

ובין ההוצאות של הפעולה המפלגתית נטו, לא אחרת. ואם המפלגה שלי

משלמת לחברי הכנסת הוצאות נסיעה לאסיפה בכרמיאל...
דובר:
אסור.
חיים אורון:
מותר. אני אראה לך את הסעיף בחוק איך אתה יכול לקבל עד

סכום מסויים השתתפות בהוצאות הנסיעה לפעולה מפלגתית נטו - מותר,

וצבי מהנהן בראשו - אני עוד פעם רגוע. תאמין לי, בדקנו את זה

ומותר, ואני לא חושב שצריך להעמיס על הסעיף של השכר עם כל

המשמעויות שלו.

אנחנו מהבוקר עד הערב בחלון ראווה. בדרך כלל אנחנו די

אוהבים את המצב הזה. יש מצבים שחלון הראווה לא נוח לנו כי השמש

חודרת דרכו וקצת מסנוורת את העיניים, אז אני מציע גם במקרה הזה-

לא חשובים רק הטקסטים, חשוב הקונטקסט. בקונטקסט הזה החלטה

להעלות את שכר חברי הכנסת היא שגויה מכל נקודת מבט אפשרית.



לכן צריך לקבל את הרביזיה או להצביע מחדש ולא לחזור לנושא

הזה, אלא בהחלטה אחת ~ להעביר את כל הנושאים שקשורים בשכר חברי

הכנסת לוועדה הציבורית, כולל השאלות שמתלבטים בהן כאן עכשיו.
רענו כהו:
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני מחזיק כאן סטנוגרמה מה-13

במרץ 1996 שבה בעצם סיכמנו את הדיונים כאן, ואז גם החלטנו

שאנחנו יותר לא נוגעים בשכר ולא עוסקים בסוגיות האלה אחרי

שקיבלנו את דו"ח ועדת רוזן-צבי, וזה בעצם מה שאני רוצה להתמקד

בו.

אני לא רוצה לעסוק בענייני השכר של חברי הכנסת, בשום

אופן. לא יודע כמה מקבלים, לא רוצה לדעת מה מגיע. אני רוצה שכל

הנושא הזה יוחלט אך ורק על-ידי ועדה ציבורית ואני גם לא רוצה

שזה אפילו יבוא אלינו, כל דיון על שכר חברי הכנסת הוא מעצם טבעו

מעורר הרבה תיאבון לכל מיני גופים וכל מיני אנשים, ואני לא רוצה

להתעמת עם זה.

לכן, כל מה שהוחלט, ואם רוצים להוריד ואם רוצים לשנות,

אני מציע להעביר את כל הנושא לוועדה שתבדוק ותביא לנו החלטה.

יחליטו להוריד לשנה, יחליטו להוריד לשנתיים, יחליטו לארבע שנים-

לא מענין אותי, שהם יעשו את זה. אני לא רוצה להיות שותף לענין.

אין דבר יותר הוגן מזה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אבל את זה הוועדה כבר הביאה. זו המלצת הוועדה.
רענן כהן:
אני אומר - יש ערעור של שר האוצר, אני לא מתווכח איתו על

זה.
שר האוצר דן מרידוד:
אין ערעור על הוועדה. הוועדה עשתה את עבודתה. ההצעה שלי

לוותר.
רענן כהן:
אני אומר - גם בנושא הזה שיעבור לוועדה, שהוועדה תחליט

לקבל, לא לקבל. אני לא מתווכח, לא אכפת לי שיבטלו את זה, אבל

אני רוצה שהוועדה הציבורית תחליט בסוגיה הזאת.

דבר שני, גם בנושא הצמודים, ואני כאן בא בטענה לאוצר,

אנחנו קיבלנו החלטה בשאלת הצמודים. כאן אמר שר האוצר כשקיבלנו

את החוק, והתחייב יחד עם מר קוצ'יק, שמביאים הצעת חוק לביטול כל

הצמודים לחברי הכנסת.
היו"ר רפאל פנחסי:
נכון. זה מה שצריך לעשות.
רענן כהו:
גם בהמלצות. מה, אתם באים בטענות כאן?
יוסי כהו:
נעשו פעולות.
רענן כהו:
עזוב אותי עם הפעולות. כאן נאמר בפירוש שאתם...
היו"ר רפאל פנחסי:
זה בהמלצות ועדת רוזן-צבי.
רענו כהו:
היתה החלטה כאן שחברי הכנסת הנבחרים הם באופן עצמאי וכל

הצמודים מתבטלים.
שר האוצר דו מרידור:
בשירות המדינה?
רענו כהו:
רק חברי הכנסת זה גוף נבחרים, מה שנקרא נבחרים. כך נאמר

כאן על-ידי שר האוצר.
היו"ר רפאל פנחסי:
המלצה ט' של הוועדה היא איסור הצמדת שכר לשכר חברי הכנסת.

כל אלה שצמודים אלינו, צריך לנתק אותם.
רענו כהו:
זה נאמר והההלטה הזאת התקבלה. שר האוצר התהייב כאן לפני

הוועדה.
שר האוצר דו מרידור:
לא הייתי הבר בוועדה הזו בכנסת הקודמת ואינני יודע מה אמר

שר האוצר, אבל הירקן שלי, היכן שאני גר ברחוב עזה, עשה הסכם עם

העובד שלו שהוא יקבל שכר כמו הבר כנסת. אני יכול לבטל את זה

בהקיקה?
רהבעם זאבי:
תחליף ירקן.
שר האוצר דו מרידור:
במגזר הציבורי אתה יכול לבקש לעשות משא ומתן אחר, אבל

בחקיקה לבטל מה שמישהו מצמיד למישהו? מה, אנחנו במדינה

בולשביקית?



במגזר הציבורי זו אחריות שלנו. אם ההסתדרות מסכימה לבטל

הסכמים בחקיקה - תגידו, אבל אם רוצים אחרת, אני רוצה לומר לכם

שלבטל בהקיקה הסכמי שכר, זה דבר לא פשוט.
רענו כהו:
תראו מה שמתרהש כאן. הברי הכנסת, הגוף הנבהר - ה-120 איש,

הם לא צריכים להיות קשורים לשום גוף במשק. לכן החלטנו את זה, אז

אם שר האוצר והנציבות לא ידעו את זה, מדוע הסבירו לנו שהולכים

להביא את הענין? התחייבו כאן בפני הוועדה, אז התחייבות ככה

באוויר?
יוסי כהו:
יש החלטות ממשלה שניתקו הצמדה לחברי כנסת של מנכ"לים...
רענו כהו:
רבותיי, אני קובע עובדה שיש לכם כאן הנחייה של החלטה של

ועדת הכנסת, שאומרת - אנחנו רוצים את ההפרדה הזו. אני מציע

שתבדקו את הענין, אין לכם בעיה בכנסת בנושא הזה. שכר חברי חכנסת

הוא לא מוצמד לשום גוף אחר. ההחלטה הזו התקבלה לפני פחות משנה.

תבצעו את הענין.

אני גם רוצה להוסיף - מה שנאמר באותה החלטה מה- 13 במרץ

1995, שהשרים הם חלק מחברי הכנסת. אני פשוט מצטט החלטה, ומעמדם

מבחינת השכר חייב להיות חלק מזה, כי אנחנו כולנו נבחרים וצריך

בהחלט להיות שוויון. למה אני אומר את הדברים האלה? מכיון שאז הם

קיבלו 7% פנסיה, ואמרנו - מה שיחול על השרים, יחול גם על חברי

חכנסת, ולכן אני רוצה לאמץ את ההחלטה הזאת שוב. כל מה שמקבלים

השרים מבחינת כל זכויותיהם, זה בדיוק יחול על חברי הכנסת.
שר האוצר דו מרידור:
זה המצב.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש כאן אי בהירות.
סמדר אלחנני:
שרים זה 2%, בלי גיל, בלי כלום.
יעקב למברגר:
לא, יש ענין של גיל.
רענן כהן:
סמדר, יש לך טעות. אני יודע מה שנאמר.
היו"ר רפאל פנחסי:
החשב מסביר אחרת. לכן הוא חוזר ומדגיש " אנחנו צמודים

לשרים.



סמדר אלחנני;

חבר הכנסת פנחסי, החלטת ועדת הכספים, שהלא המוסמכת היחידה

להחליט בעניו שכר השרים...

צבי ענבר;

היתה.
סמדר אלחנני:
היתה עד הכנסת הזאת, אבל ההחלטה היא תקפה. הפנסיה טל שרים

שהכנו, החל מהכנסת הבאה, תרד ל- 2% לשנה, נקודה.
יעקב למברגר:
אבל הגיל ישנו.
סמדר אלחנני:
לא.
יעקב למברגר:
אצל חברי כנסת ביטלו, אצל שרים לא ביטלו.
היו"ר רפאל פנחסי:
מר למברגר יודע מה שהוא אומר - אנחנו צמודים לשרים.

רענו כהו;

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, גם לא מעניו אותי. אני לא

רוצה כלום, אני רק מבקש שההחלטה תהיה ברורה. מה שחל על השרים,

חל על חברי הכנסת. אנחנו לכו אמרנו שזאת מקשה אחת. לא במקרה

הורדנו אותם מ- 7%.

אני מציע מבחינת הסדר ומבחינת איך אנחנו נראים - תוציאו

אותנו מהענין של שכר חברי הכנסת, תעבירו את זה לוועדה. עוד

שבועיים תבוא חוועדה, ייתכו מאד שיורידו את זה אפילו יותר.
היו"ר רפאל פנחסי:
היושב-ראש צריך למנות את הוועדה. עוד איו ועדה כרגע.
רענו כהו:
אז עוד שבוע ימים. אני חושב שזה לא בריא.
היו"ר רפאל פנחסי:
רענו, אבל את זה אתה אימצת - לטוב ולרע. את זה כבר קיבלת,

אז למה אתה חוזר לזה?
רענו כהו:
אני קיבלתי את ההחלטות האלה כאן בהצעת החוק עם חבר הכנסת

מאיר שטרית, אבל אנחנו החלטנו כבר פעם רביעית שאנחנו לא עוסקים

יותר בשכר חברי הכנסת, אבל כנראה שיש לכם תיאבון להתעסק עם זה.

הרי החלטנו כבר שלא מתעסקים בזה. אני לא רוצה להתעסק. קיבלנו

ואימצנו את ההחלטות האלה של ועדת רוזן-צבי, אמרנו - ברגע שוועדה

ציבורית מגיעה לכאן, מקבלים אותה או דוחים אותה. זאת ההחלטה.

החלטנו לקבל את הדו"ח כפי שהוא.

לכן אני מציע, כל מה שרוצים לשנות - יעבירו את זה לוועדה.

תוך שבוע ימים אני מציע...
היו"ר רפאל פנחסי:
לא צריך לשנות.

שר האוצר דו מרידור;

אני מראש מתנצל, אני צריך להיות אצל ראש הממשלה בשעה

13:00, ולכן אני עוד שתי דקות יוצא מכאן.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר הכנסת זאבי, תעשה את זה קצר.
שבח וייס:
אני מוכרח לצאת לנשיאות הכנסת. תוסיף את קולי לתמיכה

בבקשה של שר האוצר.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא נקיים היום הצבעה. יש כאן בקשה להתייעצות סיעתית של

חבר הכנסת אברהם שטרן, וגם אם לא - הייתי מחכה עד שיושב-ראש

הכנסת דן תיכון יהיה נוכח בזמן הישיבה כי גם לו יש מה להגיד

בענין, כך שלא הייתי מביא את זה בכל מקרה להצבעה.
גבי סבג:
אני רוצה לפני שייצא שר האוצר, לתקן את הענין של 6.5% . . .
היו"ר רפאל פנחסי:
עזוב, אנחנו לא מתקנים את זה עכשיו.
רחבעם זאבי:
ראשית אני מתנצל על האיחור. בכנסת הקודמת, כשהביאו לנו את

דו"ח רוזן-צבי, אני תמכתי בו מהסיבה שלא נראה לי שחברי כנסת

עוסקים במשכורת של עצמם וכאשר היתה יוזמה של יושב-ראש הכנסת

להוציא את זה לוועדה ציבורית, חשבתי שזה צודק.



אנחנו כמעט המוסד היחידי הציבורי עד ועדת רוזן-צבי,

שאנחנו קובעים לעצמנו את תנאי השירות - מחליטים באיזה סעיף

מגדילים, אם מגדילים את "דף לבוחר", מקטינים את "דף לבוחר",

משכורת. אנחנו גם מקום חעבודח היחידי שלא מחתימים שעון עבודה.

יכול אחד לא לבוא וכן לבוא והוא רק בא וחותם, ואחר כך הולך. זה

נראה לי רע מאד כשבאתי מדיסציפלינה אחרת שבה גדלתי.

לכן, כשחיתה יוזמה של יושב-ראש הכנסת למנות ועדה ציבורית,

תמכתי בה, ותמכתי במסקנות שלה כדבר שלם. לא שאני אהבתי את מה

שהם כתבו, אני חשבתי שהם נתנו לנו י ותר מדי, אבל לא פתחתי את פי

מפני שאמרתי - לא יכולים למנות ועדה ציבורית ואחר כך חלק

מהמסקנות לקבל וחלק לא לקבל, ואז בדיונים אמרתי - או לקבל את

הכל או להגיד להם תודה, ואני בעד לקבל את הכל גם כשזה לא מוצא

חן בעיניי.

אבל, אם אחרי שנה או שנתיים מעוררים את זה מחדש כתוצאה

מבקשה של משרד האוצר כי יש מה שקוראים צוק עיתים, אז אני מוכן

להגיד את השייקולים שלי, וחשיקולים שלי אומרים קודם כל שהמשכורת

שלנו היא משכורת גבוהה, ושלא יגידו חבריי, עמיתיי, שהם מסכנים.

אם הם מסכנים, שלא יציגו את המועמדות שלהם פעם בארבע שנלם

וירוצו על פני כל הארץ להסביר כמה הם מוצלחים ויתמודדו בכל

הפריימריז ואחר כך ייאבקו ויוציאו ציפורניים.
שר האוצר דו מרידור:
אל תכעס עליי, אני חייב לצאת.
רחבעם זאבי:
אני לא כועס. אני רק תומך בבקשח, בתנאי שגם אתם תעשו

קיצוצים הנראים לנו.
שר האוצר דו מרידור:
קיצוצים בארץ-ישראל?
רחבעם זאבי:
לא, אני לא מערבב נושאים.

אני אומר שחמשכורת שלנו גבוהה. החברים אומרים כאן - כל

ההכנסות הנלוות הן לא הכנסות, הן סיפור אחר. השכר שלנו הוא

גבוה, הוא יותר גבוה ממה שקיבלתי במקום העבודה הקודם הציבורי,

שעבדתי בו פי שניים שעות כל יום. עבדתי בו שבעה ימים בשבוע,

אסור להגיד, אז שלשה ימים בשבוע, ועבדתי בו מלא וקיבלתי את הצי

המשכורת שאני מקבל כאן.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר הכנסת שטרן, תמלא את מקומי למספר דקות.
רחבעם זאבי:
אני חושב שהמשכורת שלנו היא גבוהה, וכשחברים אומרים שכל

ההכנסות הנלוות הן לא הכנסות, הם לא מדייקים כי כשאני מקבל כסף

במסגרת "דף לבוחר" לקנות מחשב, אילמלא הייתי מקבל את זה בצינור

הזה, הייתי מוציא את זה בכסף הפרטי שלי.



כשאני לן, נמצא שלושה ימים בשבוע בירושלים ומקבל ארוחת

בוקר דשנה... אתם יודעים מה? הוצאות החשמל והמים בבית,

והארוחות- קטן כשאני שלושה ימים בשבוע על חשבון המדינה כאן

כמעט. שלא יגידו לי שזו לא הכנסה, זו הכנסה.

היות ואני סבור שהמשכורת שלנו היא גבוהה, אז אני מוכן

להיענות לבקשה של שר האוצר, אני רק רוצה להת1ות אותה בשני

תנאים- קודם כל זה לשנה אחת. נכון שאין דבר יותר קבוע מדבר זמני

ויגידו שזה לא חריג אלא תקדים, לא משום שבעוד שנה אני רוצה לקבל

משכורת גבוהה, אלא שאני רוצה שבמשך השנה הזו לא נבזבז אותה

ונשים לזה סדר וסוף בוועדה ציבורית. ועדה ציבורית לפי דעתי

קיימת, נכון שהיושב-ראש שלה, לצערנו, נפטר. הוועדה קיימת, אפשר

לתגבר אותה בעוד חבר במקומו.
צבי ענבר:
היא לא קי ימת. היא היתה קי ימת בכנסת ה-13 וסיימה את

תפקידה בכנסת ה-13.
רחבעם זאבי:
נחדש אותח. ניתן לה את הנייר בעצה עם היועץ המשפטי ונחייה

את הוועדה. אני בעד להחיות את הוועדה ואת השנה חזו לנצל כדבעי,

כדי שאנחנו בעוד שנה לא נעמוד כאן בלחצים של חברי כנסת מחד,

ומאידך של האוצר. שהעסק יהיה פעם אחת סגור ולא על-ידינו. זו

שערוריה שאנחנו בעצמנו קובעים לעצמנו, זה הדעת איננה סובלת.

התנאי השני שלי להיענות לשר האוצר והספקתי להגיד לו את זה

בקריאת ביניים - אם אנחנו חולכים לקראתו, שחוא גם ילך לקראתנו

בכמה סעיפים שאני לא אגיד אותם כאן כי הם צריכים להיות מוסכמים

ולא רק מה שחושבת סיעח קטנה או חבר מסיעה קטנה. יש לנו כמה

דרישות של בזבוזים במשק שמתקיימים - גם בראווה של השלטון, גם

בנסיעות של השרים. התקשורת כבר יצאה, ולכן אני יכול להגיד. גם

בנסיעות של השרים, שתהיה פחות ראווה, פחות בזבזנות. ראש הממשלה

הזה, ביום שהוא נכנס, נסע לאמריקה עם משפחתו, עם ילדיו, עם

מטפלות, עם ספר צמוד. באותה שנה יבוא אלינו ולהגיד לקצץ

במשכורת, זה לא הולך אצלי ביחד.

אז אני לא הולך כאן לנגח את ראש הממשלה, אלא אני אומר את

זה מפני שאם שר האוצר רוצח מאיתנו קיצוצים - בבקשה, גם שהם

יקצצו בדברים ראוותניים בשביל ההרגשה הטובח שלנו,

דבר אחרון, אדוני חיושב-ראש, אני מציע שנכרוך בנושא הזה

פעם אחת בדיקח שהשכר של חברי הכנסת להיה לפי נוכחות. יש תופעה

איומה של חברי כנסת שאינם כאן ימים, שבועות וירחים - לא במליאה,

לא בוועדות, הייתי אומר אפילו גם לא בבניין, אבל יש כאלה שבאים

לבנין ועושים כאן עבודות.
היו"ר רפאל פנחסי:
בזח מתעסקת ועדת האתיקה.
רחבעם זאבי:
זה לא ענין של ועדת האתיקה. זה ענין של תקנון. אנחנו

צריכים לקבוע בתקנון מה אנחנו רוצים. לא יכול לחיות שאנשים לא

באים, חכנסת ריקה, בדיונים הכי חשובים הכנסת ריקה, אז אומרים

שהם בוועדות. אני בא לוועדות, ואני חדוץ - אני גם בוועדות וגם

במליאה.

היו"ר רפאל פנחסי;

צריך לתת לך פרמיה.
רחבעם זאבי:
אני לא רוצה פרמיה. אני רוצה שאני אהיה ה-100 וממני ירדו

דרומה ולא שה-100 יחיה העצלן.

אני בעד להיענות לבקשת שר האוצר ולהתנות את זה בזה שזה

חד-פעמי ובזה שגם האוצר יעשה פעולות חיסכון ראוותניות.
חיו"ר רפאל פנחסי:
אם אתה מתנה את זה בזה, זה לא יתבצע.

רחבעם זאבי;

לא יתבצע, אז "יאכלו אותח". אני בעד זח שאנחנו - הכנסת ה-

14, נחדש את חייה של הוועדה החשובח של רוזן-צבי, שכולנו החמאנו

לח כל כך חרבח, אז נחזור לזח, ניתן לח את חשנח לעדכן את עצמח

ואותנו, ואני בעד לבקש גם לדון פעם אחת בשכר לפי נוכחות.
אברהם שטרן:
ראשית, אני מצטרף לחבר חכנסת שבח וייס וחברים נוספים

שאמרו שאחת ולתמיד, אבל שיבצעו את זח, לא יודע בידי מי חכח לבצע

את חענין, שזח יוצא מכלל דיוניה וסמכותה של ועדת הכנסת. הבנתי

שכבר בכנסת הקודמת גם חחלטתם, אבל לא ביצעו.
גבי סבג:
בשלוש כנסות חחליטו.
אברחם שטרן:
נקודח שניח, יש לי קצת קושי בענין עם חעמדח העקרונית שלי.

חבר חכנסת יחודה הראל הזכיר קיבוצניקים, אני לא רוצה שזה יישמע

כיפה נפש, אבל קל מאד לאדם שהוא חבר קיבוץ לחגיד שחוא מוותר,

אבל שמעתי כאן בכל זאת כמה חברים - מאיר שטרית, מיקי איתן,

שמעתי גם אחרים - את גנדי בכיוון אחר, שאומרים שבכל זאת הדבר

הזח הוא משמעותי מבחינת גמר החודש, הוצאות נוספות שיש להם על

טלפונים. שמעתי את אלה ושמעתי את אלה.
רחבעם זאבי:
אני כיושב-ראש של מוזיאון, קיבלתי חצי ממה שאני מקבל כאן.

אני רעבתי? אני אוכל סטייק יותר גדול היום?
היו"ר רפאל פנחסי:
הבר הכנסת זאבי, כמו שהוא אמר לך - יש קיבוצניקים, יש

כאלה שמקבלים פנסיה מהצבא, יש כאלה שיש להם הכנסות נוספות.
רהבעם זאבי:
שלא יבואו הנה.
היו"ר רפאל פנהסי:
כשאני הייתי שר התקשורת, הייתי ממונה על מנכ"ל ה"בזק",

מנכ"ל רשות הדואר - הם קיבלו שכר כפול ממני.

רהבעם זאבי;

מצוין. קיבלת אנשים מעולים. הם לא התמודדו להיות הברי

כנסת.
אברהם שטרן:
צודק שר האוצר באופן עקרוני. יש כאן באמת בעיה של דוגמא

אישית של קיצוצים ואני לא רוצה להרהיב את היריעה, ולכן עקרונית

יש מקום להיענות לבקשת שר האוצר לשנה לדהות את הענין הזה.

יהד עם זה אני מבקש, אם אפשר, לא להצביע היום. היתה גם

פניה של הבר הכנסת יורי שטרן, ושמעתי את זה גם מסיעות אחרות,

שלהם יש ההלטת סיעה. אני רוצה להביא את זה לסיעתי לדיון ואז

נביא את הההלטה לכאן.
היו"ר רפאל פנהסי:
קיבלתי את זה. סמדר, תהכימי אותנו במספרים.
סמדר אלהנני:
באריתמטיקה. דבר שוועדת רוזן-צבי לא שינתה זה את ההצמדה

לשכר הממוצע במשק כל רבעון. ב-1 באוקטובר יצא לפי כל ההמלצות,

לפי כל מה שההליטו, ששכרם של הברי הכנסת יהיה 20,320 שקל. אם

היו הולכים למנגנון ההצמדה הרגיל של כל רבעון, ב-1 באוקטובר היה

צריך לתת את ה 6.9%-וזה דץ מעצמו הדבר הזה. התוספת שהיתה צריכה

להינתן להברי הכנסת היתה רק 26%. אני חושבת שהיתה כאן טעות גם

מבחינת איך מציגים דברים, כי יש הבדל...
היו"ר רפאל פנהסי:
הבל שהבר כנסת אורון איננו, שישמע ממך את המספרים.
סמדר אלחנני:
התדמית הציבורית היתה נראית יותר טוב אם היו אומרים -

העלינו את שכרם של חברי הכנסת ב-26%, זה היה מגיע לאותו מספר של

20,320 שקלים.

אני לא מתערבת בהחלטה אם אתם רוצים לחזור ולתקן את אותם

6.9% שנבלעו ב 33%-או לא נבלעו. תזכרו שב-ו בינואר בלי להתחשב

בכל מה שאתם אומרים, יש עכשיו תוספת של 3.4% . כשאתם מדברים כאן

על ביטול הצמדה, ביטול העדכון...

היו"ר רפאל פנחסי;

לא דיברנו על ביטול העדכון. אמרנו לעשות עדכון

רטרואקטיבי.
סמדר אלחנני:
העדכון הרטרואקטיבי של ה- 6.9% .
היו"ר רפאל פנחסי:
סליחה, למען המספרים כי את ודאי מומחית בזה - כפי שאמר

חשב הכנסת, זה לא 6.9%, זה רק 4.1% או 4.2% כי את תוספת היוקר

הוא שילם כבר. עם ההעלאה הזאת, עם ה- 3.2% שאת אומרת, זה יגיע

ל-7.5%.

סמדר אלחנני;

יש לי איתו ויכוח מסוים לגבי הפרשנות, אבל כיון שאתם

ממילא דחיתם את ההצבעה, חבל...

רענו כהן;

זה לא קשור לדיון. הנושא של מה שהיה עם השרים...
היו"ר רפאל פנחסי:
לא מדברים על זה.
סמדר אלחנני:
חבל להיכנס עכשיו לוויכוח המספרי הזה עד שלא תקבלו את

ההחלטה שלכם.

דבר אחר שאני רוצה להעיר - תוספת היוקר קיימת והיא רצה

ומקבלים את תוספת היוקר בלי שום קשר. זה מנגנון הצמדה נפרד שיש,

פעם אחרונה זה היה 200 שקל.

הדבר השלישי שחשוב להגיד - עושים השוואות שכר שהן לא

לגיטימיות. להשוות את שכרם של חברי חכנסת, שזה שכר ברוטו,

להשוות את זה לשכר שמפרסמים בעיתונות לגבי שכרם של המשת הבכירים

בכל חברה ציבורית שרשומה למסחר בבורסה, זו השוואה לא נכונה כי

אצלם צריך לרשום על-פי החוק את כל העלויות כולל בעיקר ...

לפנסיה, שהוא פונקציה גם של גיל של בן-אדם.



ברגע שיש לבכיר כזה חוזה העסקה אישי עם פנסיה מסויימת, זה

גם לפי הגיל שלו כל אם החוזה הוא לחמש שנים והוא רק בן 45, יש

כאן 35 שנות פנסיה לתת לו, אז זה משנה מאד. זה כולל גם את מס

השכר שיש היום בסקטורים מסויימים.
גבי סבג:
עלות כוללת.
סמדר אלחנני:
זה מה שנקרא עלות כוללת למעביד. אני מאד שמחה שאין את

התקשורת כאן. אם היו עושים את החשבון של העלות הכוללת למעביד,

שאני עוסקת בזה עכשיו בוועדה אחדת, של שכר חברי הכנסת, המספרים

היו יוצאים דומים מאד לשכר של בכירים בחברות ממשלתיות. אם הייתי

עושה את זה לגבי שופסים, השכר היה פי שניים.
היו"ר רפאל פנחסי:
למי פי שניים?
סמדר אלחנני:
לבן-אדם צעיר שיש לו פנסיה תקציבית מוקדמת, גם ב-2%,

המשכורת היא פנטסטית. לכן אסור לעשות את ההשוואה.
היו"ר רפאל פנחסי:
את כל זה הוועדה הציבורית בדקה. הכל עמד בפניה.

היו"ר רפאל פנחסי;

היועץ המשפטי - צבי ענבר, אהרון הדוברים.
צבי ענבר:
מר סבג אמר, אם הבנתי אותו נכון, שהכנסת הקודמת אימצה את

ההמלצות והכנסת הזאת כאילו מבטלת.
גבי סבג:
נכון.
צבי ענבר:
לא היא.
גבי סבג:
מה שקרה היום.
צבי ענבר:
בפירוש ההפך הגמור, מפני שהכנסת הקודמת היתה זו שב-18

בדצמבר 1995 קיימה ישיבה, השתתפה בה גם הגברת סמדר אלחנני,

ועלתה הסוגיה האם ה 33%-כוללים את העליה בשכר הממוצע, או לא

כוללים. ואני קורא מתוך עמוד 5 בפרוטוקול, שאני אמרתי:

"הסוגיה לא התעוררה בכלל. זכותכם בהחלט לקבוע כך", כלומר להוסיף

את ההצמדה, "...תאמר ועדת הכנסת את דברה במפורש." זה מה

שביקשתי. אמרתי - אף אחד לא דן בזה - לא הוועדה הציבורית אמרה

את זה ולא כשהציגו את זה בפני ועדת הכנסת. ואז אמר יושב-ראש
הכנסת שבח וייס:
"אני מציע שנסתפק ב-33%, אם בכלל", ואמר חבר הכנסת מאיר שטרית:

"אפילו אם הפרשנות המשפטית אומרת שצריך להוסיף,... אני מציע

שנוותר על זה, שהעדכון יהיה 33% בלבד", ואמר היושב-ראש

גולדשמידט: "זאת גם דעתי", והיה נוכח גם חבר הכנסת זאבי באותה

ישיבה, ופה אחד הוחלט בכנסת הקודמת שהפרשנות... כך שהכנסת הזאת,

בזה שהיא לא מוסיפה 7% - היא משנה את המלצות הוועדה? את מה?

דרך אגב, לא הכל יושם. למשל סעיף 34 לדו"ח בענין ביטול

נסיעת חינם בתחבורה ציבורית - הוכנה כבר בכנסת הקודמת הצעת חוק

לקריאה ראשונה, ובכנסת הזאת זה לא חודש.
רחבעם זאבי:
זו היתה הצעה פרטית?
צבי ענבר:
הצעה של ועדת הכנסת ליישום המלצה מספר 34 בדו"ח הוועדה.

ההמלצה הזו - בכנסת הקודמת כבר הכינו הצעת חוק, בכנסת הזאת

המיתו אותה.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש עוד המלצות. יש גם המלצה לנתק את השכר, לדחות. שמעת מה

שר האוצר אמר.
צבי ענבר:
גם אם היינו אומרים ש 7%-נכלל ולא היתה החלטה כזו, הרי

החלטה לדחות בשנה, אם תתקבל, אינה סותרת את החלטות הוועדה

הציבורית, כי הוועדה הציבורית, כשדיברה על העלאה של 33%, היא

אמרה - העלאה, יכול ותיקבע בהדרגה או מיידית - הכל לפי החלטת

ועדת הכנסת בהתאם לנסיבות שיהיו באותו מועד, כלומר שאם קודם לא

היה 33% אלא 26%, אז אפשר...

הנקודה הבאה - לגבי ענין ועדה ציבורית. כל זמן שתשאירו את

החוק בעינו, שעל-פיו ועדת הכנסת קובעת, הרי מה שלא תעשה ועדה

ציבורית, יתחילו כאן הדיונים מחדש, זה לא עוזר שום דבר.
רענו כהו:
מה צריך לעטות?
צבי ענבר:
הכנסת החליטה בחוק יסוד: הממשלה שהתקבל בשלוש קריאות, שאת

שכר השרים וסגני השרים וגימלאותיהם, תקבע או הכנסת או ועדה

ציבורית, אז הוכן מסמך.
היו"ר רפאל פנחסי:
הכנסת במליאתה?
צבי ענבר:
המליאה יכולה, אבל...
היו"ר רפאל פנחסי:
זה כמו אצל השרים. השרים רצו או הכנסת במליאתה...
צבי ענבר:
או ועדה ציבורית שהכנסת תמנה, ואז הכנו ביחד עבור יושב-

ראש הכנסת בדיוק את ה- terms of referenceלוועדה ציבורית, מה

היא צריכה לעשות כדי שהכנסת תקבל החלטה, והכנסת הפילה את הצעת

היושב-ראש ואמרה - מה פתאום, אנחנו רוצים שוועדת הכספים תהיה,

לא ועדה ציבורית. עכשיו הכנסת החליטה כך, כאן היא תחליט הפוך?

אני מצטער - תחליטו. אם ועדה ציבורית, רבותיי, אז צריך ועדה

ציבורית על הכל. היא מוציאה את המסמך הסופי.
רענן כהן:
נכון. צבי, עשה לי טובה, תביא לי את זה - אני אריץ את זה

כאן. אני מתחייב להריץ את זה.
צבי ענבר:
כבר הכנתי רעיון להצעת חוק לחבר הכנסת אלי גולדשמידט,

שביקש ממני בשבוע שעבר.
רענו כהו:
צרף אותי.
צבי ענבר:
תדעו לכם - השרים וראש הממשלה הוצמדו לחברי כנסת ולא

להפך, כלומר אמרו - מה שאתם מעלים, ישר לשרים, הם צמודים לכם

ולא אתם להם.

מפאת קוצר הזמן, אני לא מעלה את כל הנקודות שרציתי לדבר

עליהן.



היו"ר רפאל פנחסי;

מאחר שהיתה כאן בקשה של התייעצות סיעתית וגם כפי שחברים

כאן אמרו - רצוי שבדיון כזה גם יושב-ראש הכנסת יהיה נוכח, והוא

בחוץ לארץ, לכן אנחנו היום לא מקיימים את ההצבעה. יהיה המשך

דיון ואז נקבל את ההחלטה לכאן או לכאן אם להיענות לבקשה או לא,

או לאמץ את ההמלצות של הוועדה הציבורית.

האמת, כשאני רואה כאן את המכתבים - קיבלתי משני הכיוונים.

היו כאלה כמו "ישראל בעליה", חבר הכנסת חנן פורת ואחרים שאמרו-

אנחנו מוותרים. היו כאלה שרוצים לדהות, והיו כאלה שאמרו - תיקח

את השכר של סגן ראש מועצה. למשל, אם אני רואה כאן את הטבלה ששלח

לי סגן השר ביבי, הוא מראה שסגן ראש עיר באיזו עיירה נידחת מקבל

שכר יותר גבוה מאשר חבר כנסת, וזה נראה באיזשהו מקום לא כל כך

הגון שחבר כנסת יקבל פחות, בלי הטבות אחרות של ביגוד והבראה.

מאחר שכרגע אנחנו לא רוצים להמשיך את הדיון, אני רק רוצה

לציין בפרוטוקול מה שחבר הכנסת רענן כהן ביקש לחבהיר, שלא יהיו

חילוקי דעות בנושא הפנסיה - ההחלטה שלנו שאנחנו צמודים לשרים.

אם השרים אכן ירדו ל-2%, אז גם חברי כנסת ירדו ל-2%. אם יש

הפרשי גיל לגבי השרים, אותו מעמד יחול גם לגבי חברי הכנסת.

בהתאם לשרים, אנחנו צמודים אליהם לגבי פנסיה, כי ההחלטה היתה

שאנחנו מורידים בהתאם לשרים.
אברהם שטרן:
מתי תהיה ההצבעה?
היו"ר רפאל פנחסי:
אני אודיע מתי תהיה ההצבעה אחרי שאני אדבר עם יושב-ראש

הכנסת.
רענו כהו:
כאן אין צורך בהצבעה?
היו"ר רפאל פנחסי:
הבהרה, וזה שיירשם בפרוטוקול.
יורי שטרן:
אבל מה שאמרו כמה חברים כמו חבר כנסת מיקי איתן ואחרים,

לגבי התנאים הסביבתיים של עבודת חבר הכנסת...
היו"ר רפאל פנחסי:
נדבר על זה.



2. קביעת מסגרת דיון להצעת אי אמון לראש הממשלה
היו"ר רפאל פנחסי:
קיבלתי פניה ממזכיר הכנסת לגבי קביעת מסגרת דיון לגבי

הצעות אי אמון שיש היום.

ייסיעות מר"צ - חד"ש - בל"ד הגישו ליושב-ראש הכנסת הצעה להביע אי

אמון לראש הממשלה בשל: "מדיניותו כלפי הרשויות המקומיות

הערביות".

ההצעה תידון בישיבת הכנסת ביום שני, הי בשבט התשני'ז, 13 בינואר

1997", דהיינו היום.

"ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון."

אני מציע, אם יושב-ראש האופוזיציה יתן את הסכמתו, יש

ההלטה קודמת שסיעות הליכוד והעבודה יקבלו 20 דקות לסיעה - עם

פיצול, הסיעות ש"ס, מפד"ל, מר"צ - עשר דקות עם פיצול, ושאר

הסיעות - עשר דקות, ללא אפשרות פיצול.
רענו כהו:
מקובל.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד ההצעה הנ"ל למסגרת דיון?

הצבעה

בעד מסגרת הדיון המוצעת - רוב

נגד - אין

ההצעה למסגרת דיון להצעת אי אמון לראש הממשלה, אושרה.
יורי שטרן:
דיון סיעתי.
היו"ר רפאל פנחסי:
דיון סיעתי, אבל במסגרת של עשר דקות, עשרים דקות, עשר

דקות.
צבי ענבר:
זה לא דיון סיעתי ולא הודעת סיעות. זה שעטנז.
היו"ר רפאל פנחסי:
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.

קוד המקור של הנתונים