פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שנ י



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 36

מישיבת ועדת הכנסת

יום שללשי. חי בכסלו תשנ"ז, 19.11.96. שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה: רפאל פנחסי - היוייר

חילם אורון

עבדאלמלכ דהאמשה

שבח וייס

חגי מירום

נואף מסאלחה

אחמד סאעד

מאיר שטרית

אברהם שטרן

שמואל יעקובסון - מזכיר הכנסת

מוזמנים: חה"כ אברהם יחזקאל

חה"כ אופיר פינס-פז

חה"כ וליד צאדק

חה"כ משה שחל

יעקב למברגר - חשב הכנסת

אביעד קמארה - גזברות הכנסת

גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

דינה ניראון - עוזרת היועץ המשפטי לכנסת

ארז גילהר - עוזר פרלמנטרי של חה"כ אלי

גולדשמידט

רונן צור - עוזר פרלמנטרי של חה"כ רענן כהן

סגנ ית מזכיר הכנסת: שושנה כרם

סגן מזכיר הכנסת: דוד לב

היועץ המשפטי: צבי ענבר

מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף

קצרנית: טלי רם
סדר היום:
1. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים, שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר היום.

2. תנאי העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים.

3. הצעת ועדת האתיקה להחלפת סעיף 73 לתקנון - בענין הרחקת חבר

כנסת מישיבות הכנסת.

4. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשנ"ז-

1996.

5. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק.



1. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים. שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר היום
אופיר פינס-פז:
אני מאפשר לחבר הכנסת משה שחל להקדלם אותי עקב עיסוקיו

והוותק שלו.

1. ערעורו של חבר הכנסת משה שחל, בנושא: "ראיון שר הבטהון

בעיתון "סנדיי טיימס"."
משה שהל:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. עורך-דין אחד

עתר לבית-משפט ושלח מברק לקליינט שלו וכותב לו - "הצדק ניצח".

הקליינט מייד שלה לו מברק חזרה ואמר לו - "תגיש מיד ערעור".

לי יש אפשרות לבוא ולהגיד - אני יכול לנוח, יש לי את

הטענות הכי טובות, אני הושב שלש לי רוב שהערעור שלי יתקבל.

הפיתוי הוא פיתוי.

הנושא שעליו מדובר, מבחינתה של הכנסת על-פל המסורת שלה,

ראיון מן הסוג הזה ששר הבטחון משלשום מתייחס אליו, לא לכול

לחיות שיש גורס אחד שהוא נמצא מחוץ למסגרת הזאת, וזו כנסת

ישראל. אין לי ענין לתקוף אף אחד. מהטעם הזה, הזירה האמיתית

צריכה להיות הכנסת, ולכן אני מבקש שהערעור יתקבל.
היו"ר רפאל פנחסי:
נציג הנשיאות, בבקשה.
שבה וייס:
נציג הרוב בנשיאות. לדאבוני, שם הולך הכל לפי הרוב, זה לא

כמו אצלי.

אני לא זוכר את הסיבה. אני באמת לא זוכר. היתה איזו סיבה

פורמלית?
שושנה כרם:
פשוט הסיבה של חמש הצעות.
שבח וייס:
אלן לי מה לומר.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להכיר בדהיפות הנושא?



הצבעה

בעד ערעורו של חבר הכנסת משה שחל - רוב

נגד - 1
היו"ר רפאל פנחסי:
הערעור אושר.

משה שחל;

הצדק ניצח.

2. ערעורו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בנושא: ייאלימות צעירים

במקומות ציבור".
אופיר פינס-פז:
הבר הכנסת שטרית, ראשית ההצעה הזו היא לא הצעה פוליטית.

במוצאי שבת נרצה בחור צעיר בבילוי במועדון לילה, והתופעה הזו של

אנשים צעירים שיוצאים לבילויים ונרצחים, לצערי זה לא אירוע חד-

פעמי. היו דברים מעולם, ונדמה לי שהכנסת מוכרחה להידרש לנושא

הזה של אלימות בקרב צעירים בשעות בילוי, במקומות בילוי -

מועדוני לילה, פאבים.

אני הושב שגם דיון כזה יכול להוביל למסקנות מצד הממשלה,

מצידנו, ואני מציע להעמיד את זה על סדר יומה של הכנסת.
מאיר שטרית:
אין ספק שהנושא הוא באמת חשוב, אבל לחלוטין לא דהוף.

הנושא הוא לא חדש - אלימות צעירים במקומות ציבור. זה עלה 100

פעם בכנסת, גם בעבר וגם בכנסת הזו, גם בכנסות קודמות.

אופיר פינס-פז;

בכנסת הזאת?
מאיר שטרית:
כך, עלו הנושאים של אלימות במקומות ציבור. אתה בהחלט

מוזמן להגיש את זה כהצעה רגילה כל הנושא לדעתי הוא חשוב, אבל על

הקטגוריה של מה זה נושא דהוף, הוא לא דחוף.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להכיר את הנושא כהצעה דחופה?

הצבעה

בעד ערעורו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז - 3

נגד - 1

נמנעים - 1
היו"ר רפאל פנחסי:
אני נמנע.

הערעור אושר.

3. ערעורו של הבר הכנסת חיים אורון, בנושא: "יחס השלטונות

לישראלים שנפלו בשבי האוייב במלהמות ישראל".

מה זה פתאום דחוף, זה באמת אני לא יודע.
מאיר שטרית:
היתה כתבה בטלויזיה.
חיים אורון:
היה סרט שהוקרן בטלויזיה ביום ראשון. אני מודה שמי שעורר

את תשומת ליבי אלה שלושה חברים אישיים, ששלושתם נפלו בשבי, ואני

מראש אומר הם לא בקטגוריה של מי שנפלו בשבי ויש להם בעיות.

מתברר שישנה קבוצה של 230 איש שהיא הוזנחה, אגב גם משרד

הבטחון חלקית הודה שהיא הוזנחה. למה זה דחוף, סגן היושב-ראש,

אני אגיד לך. זה טבע הדברים בנושאים ציבוריים. הם בשלב מסוים

נמצאים בפוקוס. היתה כתבה, היו מאמרים, משרד הבטחון טיפה בלחץ

ויש סיכוי שעכשיו יושגו דברים. מה שבסך הכל רוצים שתהיה יחידה

קטנה של רבע בן-אדם, שתהיה כתובת לאנשים הללו.
מאיר שטרית:
ומשרד ומזכירה ושני עוזרים. אין לי שום דבר נגד הענין,

אבל אתם צריכים לקחת בחשבון את השיקולים של הנשיאות. יש סדר יום

ענק.
היו"ר רפאל פנחסי:
יותר מחמש הצעות הם לא יכולים לאשר.
מאיר שטרית:
אם יאשרו לך את הערעור, תאמין לי, אתה תסבול כי זה יהיה

בסוף סדר היום, הערעור שלך יבוא ביום רביעי בשעה 23:00 בלילה.

אתה רוצה - נאשר לך.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להכיר בנושא כהצעה דחופה?

הצבעה

בעד ערעורו של חבר הכנסת חיים אורון - 4

נגד - 1
היו"ר רפאל פנחסי:
הערעור אושר.



חגי מירום;

אדוני היושב-ראש, כדי לעבוד יעיל, בואו נסכם שאישרנו גם

את ההצעה האחרונה וגמרנו.
מאיר שטרית:
אני מבקש להודיע שיהיה ברור לחברים, יש בענין הזה גם

החלטה של הנשיאות שכל הצעה שבאה לסדר היום ומאושרת כדחופה או

בערעור, וחבר הכנסת באותו יום לא מקיים את הדיון, היא לא חוזרת

בשבוע הבא.

היו"ר רפאל פנחסי;

יודעים את זה.
חגי מירום:
זה ברור.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר הכנסת חגי מירום, מאחר שהמערער הגיע, ניתן לו לנמק.

5+4. ערעורם של חבר הכנסת וליד צארק וחבר הכנסת עבדאלמלכ

דהאמשה, בנושא: "הצעת נציגים מהעבודה ומהליכוד כי אום אל-

פחם והמשולש הקטן לועברו לפלסטינים תמורת ריבונות ישראל

בהתנחלויות".
ואליד צאדק:
פורסמה בעיתונות ידיעה מאד מאד מרעישה ורועשת וחמורה, על

העברת שטחים מהמשולש הקטן שכולל העיירה שלי - טייבה ואום אל-

פאחם, אז אני רוצה לדעת באופן הדחוף ביותר... לכן אני חושב

שהידיעה הזו היא מאד מאד שיחת היום, וזו באמת רעידת אדמה.
היו"ר רפאל פנחסי:
זה אחד הנושאים שהם באמת דחופים לדעתי. חבר הכנסת דהאמשה,

זה אותו נושא?
עבדאלמלכ דהאמשה:
זה אותו נושא.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש עוד שלוש הצעות, למעשה יש חמישה מציעים.
מאיר שטרית:
רבותיי, יש חמש הצעות בתחום הזה. כשאתה אומר הצעה, הצעה

של מי? הממשלה הציעה, גורם ממשלתי כלשהו? ישבו אנשים ודיברו.

כמו שאתה יושב מחר עם חבר הכנסת אורון ומציע להחזיר את תל-אביב,

בגלל זה תחיה הצעה דחופה?
עבדאלמלכ דהאמשה:
זאת השוואה?
מאיר שטרית:
חבר הכנסת צאדק, יש כאן רוב ואתם יכולים לאשר מה שאתם

רוצים, אבל אני אומר לך - אני יושב בצוות הזה, אז יש פער גדול

מאד בין מה שפורסם לבין המציאות. אז לא יכול להיות שכל שמועה

בעיתון תניב אחריה חמש הצעות לסדר היום.
וליד צאדק:
זו לא שמועה של מה בכך. לא ננוח ולא נשקוט עד שזה יידון.
חגי מירום:
חבר הכנסת מאיר שטרית, אני רוצה שתדע. אפילו שכתבו שתי

מילים, אצל ערביי ישראל שרואים את עצמם חלק מהרקמה כאן ושרואים

עצמם חלק ממאבק של 49 שנים עוד מעט כדי להיות כאן, הם רואים דבר

כזה, זה שוק, תדע לך. אני אומר את זה כי הייתי השבוע שם ושמעתי

אנשים. צריך פשוט להבין, החבריה שלנו צריכים להבין, אתם צריכים

להבין, אלה שיושבים שם.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להכיר בהצעה של חברי הכנסת וליד צאדק ועבדאלמלכ

דהאמשה כהצעה דחופה לסדר היום?

הצבעה

בעד ערעורם של חברי הכנסת וליד צאדק ועבדאלמלכ דהאמשה - 6

נגד - 1
היו"ר רפאל פנחסי:
הערעורים אושרו.



2. תנאי העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים
היו"ר רפאל פנחסי:
אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר היום ונקדים את הסעיף המאוחר

יותר - תנאי העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים.

יש כאן נציגות של העוזרים הפרלמנטריים, הם שלחו אלינו
מכתב, ואני מוכן להקריא:
"לכבוד חבר כנסת פנחסי

יושב-ראש ועדת הכנסת

יושב-ראש נכבד,

בהמשך לשיחתנו בענין תנאי תעסוקתם של העוזרים הפרלמנטריים, אבקש

כי תזמן את הוועדה בראשותך לדון בבעייתנו.

עבודת העוזר הפרלמנטרי בכנסת ה-14 שונה מהעבודה שנעשתה על ידו

בכנסת הקודמת. כיום נדרש העוזר לכישורים מקצועיים בתהום

התקשורת, הדוברות, עזרה לציבור ועוד.

כידוע, שונה חוזה העסקתנו וכיום אנו מועסקים במשרה מלאה, יום

העבודה ארוך ואינו שגרתי ולא ניתן להשוותו ליום עבודה של עובד

מדינה רגיל.

בנוסף, רוב העוזרים הפרלמנטריים המועסקים כיום בכנסת הינם

אקדמאים או בשנתם האחרונה ללימודיהם.

לטיפולך אודה."

אתם רוצים להוסיף כמה מילים, ארז גילהר?

ארז גילהר;

מכיון שפנה יושב-ראש הכנסת וביקש לדחות במעט את הנושא

שלנו, הסכמנו עד לבחירת ועד חדש לבוא ולדון איתו ראשית ואחר כך

עם לעדת הכנסת, אבל בכל זאת ביקשנו להעלות שני נושאים.

אחד הנושאים הוא נסיעות. אני עצמי עובד ארבע שנים בכנסת.

בשנתיים הראשונות עליתי תל-אביב - ירושלים באוטובוס יומיום -

שלושה קווים כל יום. אנחנו יודעים שהוצאות הנסיעות כלולות כבר.
שבח וייס:
שלושה קווים פעמיים?
ארז גילהר:
כל כיוון, כלומר שש נסיעות כל יום. כיום אמנם אני

ירושלמי, אבל יש את חבריי הרבים שעושים את זה.

נכון שההוצאות כלולות כבר בהוזה שאנהנו חתומים עליו, אבל

אם עושים חישוב של השכר שניתן לנו לעומת ההוצאות שאנחנו

מוציאים, יוצא שהרבה מהעוזרים מפסידים הרבה כסף על מנת להגיע.

אני לא מדבר על אלה שמגיעים מהצפון או מהדרום.



אחד הנושאים שאנחנו מבקשים הוא מעבר למה שאנחנו מקבלים

בשכר, שעוזר יצהיר כמו במקומות עבודה אחרים על הדרך שבה הוא

מגיע לכנסת. אם הוא לוקח שלושה קווי אוטובוס כל יום לכל כיוון,

ישולם לו perאותם קווים. זה נושא אחד שאנחנו מבקשים.

הנושא השני - שעות העבודה הארוכות שאנחנו עובדים כאן. אני

עובד מהבוקר עד הערב, לא מקבל החזרי ארוחות. אני משלם את ה-13

שקלים שעולה כאן ארוחת צהריים, אני לא מדבר כבר על ארוחת בוקר

וערב שאני אוכל כאן יומיום כשאני נמצא. אנחנו מבקשים גם בזה

להתחשב. במקומות עבודה אחרים שעובדים, מקבלים סבסוד מהמעביד.

המעביד אמנם כאן בעייתי - עוד לא ברור לנו כאן אם זה הכנסת או

חבר הכנסת.

בכל זאת אנחנו מבקשים שלפחות שני הנושאים האלה יובאו

בחשבון בפני הוועדה, גם אם עוד לא דנו בנושא עם יושב-ראש הכנסת.

מלבד זה, אנחנו נבקש להעלות שוב את הנושא בפני הוועדה לאחר דיון

עם יושב-ראש הכנסת כאשר ייבחר הוועד הנבחר. תודה.
מאיר שטרית:
אתם מגדירים את משרתכם כמשרה מלאה. העוזרים מוכנים לחתום

שעון בכנסת?

רונן צור;

ומה יהיה על הימים שאין כנסת ועובדים? אני מדבר על ימי

ראשון, חמישי ושישי.
מאיר שטרית:
יעבדו כאן, זה הרעיון.
רונו צור:
הענין הוא שחבר הכנסת לא תמיד עובד כאן.
חגי מירום:
אני עובד בירושלים ועובד בתל-אביב.
רונן צור:
אנחנו מוכנים לחתום בתל-אביב.
חגי מירום:
שאלת השעון היא בלתי אפשרית.
מאיר שטרית:
בזמנו, כשהעליתי את ההצעה להעלות את השכר של העוזרים

הפרלמנטריים בצורה משמעותית, הרעיון היה שמשרדו של חבר הכנסת

יהיה פתוח חמישה ימים בשבוע ויעבוד מהבוקר עד הערב. אז נדע

שעוזרים פרלמנטריים זו משרה רצינית שאדם מתמסר אליה - עובד

אקדמאי, לא רק סטודנטים, שרואים בזה באמת את התעסוקה שלהם, ואז

הרעיון הוא שבימים שחבר חכנסת לא כאן, דווקא בימים האלה יהיה

כאן העוזר הפרלמנטרי שיטפל בדואר, יטפל בפניות של הציבור, יקבל

טלפונים, המשרד יהיה פתוח, נקבל תגובות ונדע שמשרדו של חבר

הכנסת פתוח חמישה ימים בשבוע. זה הרעיון שעלה סביב העלאת השכר.



הטיעון שחבר הכנסת צריך את העוזר הפרלמנטרי שלו בתל-אביב,

הרי הוא לא מטפלת של חבר הכנסת. אדרבה, תהיה לו כתובת במשרד כאן

בירושלים. מי שאינו רוצה לשחרר את העוזר שלו - זו הבעיה שלו,

אבל לדעתי המשמעות של משרה מלאה זה לעבוד חמישה ימים בשבוע. אי-

אפשר לאחוז את החבל משני הקצוות.
ארז גילהר:
מטבע העבודה של העוזרים הפרלמנטריים, ואני שוב מדבר כי

אני עובד ארבע שנים ואני מכיר את העבודה של העוזר הפרלמנטרי

טוב, עם כל השינויים שהיו בה במשך ארבע השנים.
חיים אורון:
אני רוצה להציע הצעה לסדר. אתם הולכים לדיון הגדול עם

היושב--ראש. למשל במרצ הארוחות משולמות, הרי בסוף זו חבילה שלמה.

אתה אומר - אני מוכן לוותר על ארוחה אם יתנו לי יותר לרכב. לכן,

אי-אפשר לעשות עכשיו את הדיון הקטוע הזה. אתם על הנושא הגדול

הולכים ליושב-ראש, נגיד שאני רוצה לתמוך בכם בענין ארוחות כי זה

מאד קל לי כי במרצ אנחנו משלמים את זה, אז בואו תציעו הצעה שלמה

ואז אפשר לדון כאן עוד פעם מחדש.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני גם הייתי ממליץ שכל הנושא שלכם יעלה כך. אני נפגשתי

אתמול עם יושב-ראש הכנסת, העליתי בפניו את הנושא של נסיעות

ואש"ל. נכון להיום, מאהר שהתקציב לשנת 1997 קפץ ב- %144 בגלל

הכפלה של העוזרים הפרלמנטריים במקום עוזר אחד לשני עוזרים, קשה

היום להוסיף תוספות נוספות, אם כי אתכם זה לא מענין כי כל אחד

בפני עצמו. זה שיש עוד עוזר, זה לא מוסיף לך שכר.

יש לי הצעה אחרת לחילופין, וזה לחברי הכנסת.

שבח וייס;

כמה זה יכול לעלות בשנה ההחלטה?
היו"ר רפאל פנחסי:
לכן הזמנתי את החשב שיוכל להגיד לנו.
חגי מירום:
אם יש הצעה לסדר של חבר הכנסת חיים אורון, שאומר - בואו

לא נחתוך את זה פרוסות פרוסות, אלא נתייחס למקשה כולה כשהיא

תגיע בצורה מסודרת, אז מה עכשיו אנחנו נשמע את החשב, על כמה זה

נסיעה וכמה זה...

שבח וייס;

סכום גלובלי.
חגי מירום:
אני לא בטוח שבראיה כוללת כדאי לכם בצורה כזו. יכול להיות

שיאשרו לכם כאן פרוסה אהת ואחר כך... אני חושב שההצעה של חבר

הכנסת חיים אורון היא הצעה הוגנת במובן הזה שתנסו להגיע למכלול,

תבואו עם משהו כללי, שאפשר יהיה להתייחס אליו.
עבד אלמלכ דהאמשה:
יותר קל להגיע עם יושב-ראש הכנסת, נדמה לי עם אדם אחד,

מאשר עם כל הוועדה.

חגי מירום;

ממילא זה בא לכאן.
היו"ר רפאל פנחסי:
ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון גם עליי מקובלת, וגם אני

רציתי להציע את זה, אבל בנתיים כדאי לשמוע, סתם לקבל דעות

כלליות. למשל אחד הנושאים שאני הצעתי אתמול ליושב-ראש והוא קיבל

את זה, ואני רוצה לשמוע את דעת חברי הכנסת, לתת חופש פעולה לחבר

כנסת להחליט אם חוא רוצה במקום שני עוזרים פרלמנטריים, להעסיק

עוזר אחד אר לקחת עוזר מקצועי במשרה וחצי ועוזר לכמה שעות לחצי

משרה, ולזה אין לו התנגדות שחבר כנסת יוכל לבחור לעצמו ולנווט.
חגי מירום:
זו בריחה מרוזן-צבי ומהכוונה, שיהיה ברור כאן. לא היתה

כוונה כזו והובע חשש שזה מה שיהיה אחר כך.
מאיר שטרית:
היה דיון בזמנו והוחלט שלא.
היו"ר רפאל פנחסי:
היושב-ראש אומר שדווקא כוונת רוזן-צבי היתה שכן יוכלו

לנווט ובאותו סכום לקחת עוזר.
שבח וייס:
רוזן-צבי לא דיבר על שום כדונה. הוא כתב שני עוזרים.
היו"ר רפאל פנחסי:
בפרלמנט הצרפתי זה קיים, שחבר הפרלמנט יש לו זכות לקחת

עוזר מקצועי - לקחת עורך דין או לקחת רואה חשבון.
חגי מירום:
בואו נשמע את היועצת המשפטית שלנו בענין הספציפי הזה.



דינה ניראון;

לפני כמה חודשים ועדת הכנסת דנה בנושא וקיבלה החלטה שעל-

פי כוונותיה של ועדת רוזן-צבי, שני עוזרים פרלמנטריים אומר שני

עוזרים פרלמנטריים עם שכר שווה ועם תנאים שווים לכל אהד.
מאיר שטרית:
אמת.
דינה ניראון:
תהום העיסוק יכול להיות שונה וכל אהד יכול לעסוק בעיסוקו.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני מקבל את ההצעה של הבר הכנסת אורון.

מר למברגר, תוכל להגיד מה הסכום של הנסיעות?
יעקב למברגר:
קשה לדעת כמה נוסעים. יש חלק קטן מחוץ לירושלים. בדרך כלל

כולם ירושלמים.

היו"ר רפאל פנחסי;

יש גם מחוץ לירושלים.
מאיר שטרית:
אבל הוא לא יודע כמה כל אהד נוסע.
יעקב למברגר:
כדוגמא, אנהנו משלמים משכורת ל- 186 עוזרים פרלמנטריים.
שבה וייס:
כמה היום המשכורת של עוזר פרלמנטרי?
יעקב למברגר:
בדרך כלל, עוזר פרלמנטרי שמגיע בלי ותק, מקבל כיום 3,880

שקל ברוטו.
שבה וייס:
וכמה בעלי הוותק?
יעקב למברגר:
אחרי שלוש שנים הוא מקבל תוספת דרגה ואז יצא לו 4,161

שקל.
שבח וייס:
לנו זה עולה 4,161 שקל.
יעקב למברגר:
לכנסת זה עולה 5,267 שקל מפני שיש מבטחים ויש ביטוח לאומי

ו יש מם שכר וכו'.
היו"ר רפאל פנחסי:
מה שאני מבקש לישיבה הבאה שנזמן, לקבל טבלה עם כל הפרטים

האלה כמה בערך הנסיעות.
שבה וייס:
הוא לא יודע כמה יבקשו. הוא לא יכול לדעת. חלק נוסע מחיפה

וחלק מתל-אביב.
יעקב למברגר:
קשה להיכנס לפרטים האלה. אם יתנו, זה יכול להיות רק

גלובלי.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני מקבל את התיקון של דוד לב. אחרי שיהיו לכם בחירות,

ייבחר ועד, תנו לנו מכתב עם פירוט אי, בי, גי, ואז אנחנו נעביר

את זה לחשבות שיהיה לנו כל סעיף.
שבה וייס:
אולי עוד רעיון. האם אתם מעדיפים שתהיה תוספת קבועה לכל

העוזרים או שאתם רוצים דיפרנציאציה?
יעקב למברגר:
וגם בשלושה חודשים שהכנסת לא יושבת, הם לא יוכלו לקבל את

התוספת הזו. ככה מקבלים את התוספת שנים-עשר חודשים.
ארז גילהר:
מלבד התוספת הכוללת לשכר, שאנחנו מעוניינם לדון עליה, יש

תנאים סוציאליים מסויימים. אם אני עובד כאן ארבע שנים כל יום

מהבוקר עד הערב, או שלושה ימים בשבוע, מגיע לי ארוחות כמו שאם

אני עובד במקום אחר, ולא יתכן שאני אשלם כל כך הרבה כסף

לארוחות. יש סיעות כמו מרצ, צומת, שעושים את זה.
נואף מסאלחה:
הבר הכנסת לא מקבל ארוחות.
מאיר שטרית:
למי משלמים ארוחות? עובדי משרד הפנים מקבלים ארוחות?
דינה ניראון:
מקבלים אש"ל.
ארז גילהר:
מסבסדים להם את הארוחה. אני מוכן לעבור משרד ממשלתי אחר

משרד ממשלתי ולהשוות את התנאים לסבסוד של המשרד הממשלתי היקר

ביותר שהעובד משלם עבור ארוחה. קח את ההסתדרות כדוגמא, שם

משלמים עבור ארוחה 2.5 שקלים לארוחת צהריים.
מאיר שטרית:
ההסתדרות זה לא משרד ממשלתי, זה "ברדק".

אני שאלתי אותם האם הם מוכנים לחתום שעון ולעבוד משרח

מלאה.
רונו צור:
השאלה אם חברי הכנסת יהיו מוכנים שהעוזר שלהם יהיה בימי

ראשון, חמישי ושישי בירושלים כשהם צריכים אותו בתל-אביב.
מאיר שטרית:
לא שישי. ראשון וחמישי.
ארז גילחר:
אם אדוני מדכן שאני גם אצהיר במוצאי שבת כשחבר כנסת פונה

אליי בבקשה שאני אפנה לתקשורת...
מאיר שטרית:
זה חלק מהעבודה. לא רוצה - אל תעבוד אצל חבר הכנסת.
ארז גילהר:
אני מוכן לחתום שעון. מה ההבדל, סליחה? למה זה לא לחתום

שעון אם אני עובד מהבית?
מאיר שטרית:
חברים, אי-אפשר להחזיק את המקל בשני קצוות. הדיון הזה

התקיים בוועדת הכנסת בזמנו ביוזמתי, זוכר יושב-ראש הכנסת ויושב-

ראש ועדת הכנסת דאז, שהעליתי את ההצעה להעלות את שכר העוזרים

הפרלמנטריים לשכר של 8,000 שקל - פי שניים. התנאי היה שהעוזרים

יעבדו חמישה ימים בשבוע, יחתמו שעון, שנדע שאנשים נמצאים בבנין,

ושלא יבלבלו את המוח, תסלח לי שאני אומר לך את זה, ויילכו ללמוד

באוניברסיטה בבוקר, יבואו חמש שעות אחר הצהריים, יעופו הביתה,

ראשון וחמישי לא עובדים, ארבעה חודשים בשנה לא עובדים, וירצה

משרה ב- 8,000 שקל.

זה לא מקובל עליי, ואני אומר לך כמי שיהיה מעורב במשא

ומתן עם יושב-ראש הכנסת. חשובה לי גם התשובה שלכם. או שאתם

רציניים בעבודה, או שאתם רוצים להשאיר את זה מין כזה חפיף.



טבח וייס;

איר אפשר בשביל 4,000 שקל לבקש שהוא יהיה חמישה ימים

בשבוע?
מאיר שטרית:
אתם לא עונים לי. האם אתם מוכנים לעבוד משרה מלאה ולחתום

שעון?
שבח וייס:
ואם הם מוכנים לעבוד משרה מלאה, תשלם להם 8,000 שקל?
מאיר שטרית:
אני כן.
רונן צור:
חבר הכנסת שטרית, אולי אפשר להציע הצעת ביניים. בימים

שבהם אנחנו נמצאים בכנסת, ואנחנו גם תלויים בחבר הכנסת שאיתו

אנחנו עובדים בשעות העבודה, שני שלישי רביעי נדפיס שעון. בימים

ראשון, חמישי ושישי נעשה כמו במקומות אחרים במשק, שחבר הכנסת

יחתום על השעון...
שבח וייס:
איש לא יוכל לפקח על זה. אל תעשו צחוק מכל הענין, חברים.
יעקב למברגר:
אני רוצה רק להוסיף לוועדה את המידע. כיום אנחנו משלמים

מחוץ למשכורת 1,145 שקלים תוספת נסיעות, אש"ל וטלפונים.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש להם כבר את זה?
לעקב למברגר:
יש להם את זה. 1,145 שקלים משלמים שנים-עשר חודשים בשנח.

חבר כנסת שלא בא לישיבה, לא מקבל את האש"ל. אצלם זה כולל שנים-

עשר חודשים שמקבלים את האש"ל, את הנסיעות וכל הדברים האלה, כך

שהוועדה צרלכה לדעת את זה.
ארז גילהר:
זה לא לשכר היסוד.
היו"ר רפאל פנחסי:
אם כך, השכר הוא 2,700 שקל. 3,800 זה כולל את ה- 1,145

שקל.
יעקב למברגר:
השכר הוא 3,000 שקל לפי דרגה ממשלתית +40 של מתייר, ומי

שמתמצא בזה, זה מהדרגות הגבוהות בשירות המדינה.

היו"ר רפאל פנחסי;

אני עכשיו רוצה מספרים. אם אתה אומר שהשכר הוא לפי דרגה

ממשלתית 3,000 שקל ואתה אומר נסיעות ואש"ל 1,145 שקל.
נואף מסאלחה:
1,000 שקל בשנה.
היו"ר רפאל פנחסי:
לא בשנה. בהודש.
יעקב למברגר:
1,145 שקלים זה להודש. 3,016 שקל זו המשכורת, ביחד זה

4,161 שקל, וזה בדרגה +40. אני מדבר על אלה שיש להם ותק. אלה

שאין להם ותק, מקבלים 2,735 שקל.
היו"ר רפאל פנחסי:
2,700 שקל, כמו שאמרתי.
יעקב למברגר:
אבל אלה הדרגות הממשלתיות שמשלמים לכל עם ישראל.
היו"ר רפאל פנחסי:
אבל עובד רגיל במשרדי ממשלה לא עובד עד 22:00 בלילה.

כשהעוזר בא לכאן, הוא עובד עם הבר הכנסת מהבוקר, מ- 8:00 בבוקר

עד 22:00 בלילה, עד 23:00 בלילה.
יעקב למברגר:
אני לא יודע אם עד 22:00 בלילה. הוא אומר שהוא עובד עד

22:00 בלילה.
ארז גילהר:
עם כל הכבוד, אני מבקש לא לפקפק במה שאני אומר.
יעקב למברגר:
אבל יש כאן 186 אנשים שמקבלים משכורת. אני רוצה לדעת אם

נמצאים עכשלו יותר מ-50 עוזרים פרלמנטריים. אני מוכן לספור

אותם.
רונו צור:
יש גם יותר.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני גם מעסיק עוזרים פרלמנטריים. אני יודע שהעוזר

הפרלמנטרי שלי בא איתי בבוקר ונוסע איתי בערב, ונמצא איתי חמישה

ימים בשבוע, כולל ראשון וכולל חמישי. הוא לא כאן בירושלים, אז

הוא עובד איתי בתל--אביב או במקום אחר, אז זה בכלל לא מוצדק.

משרד ממשלתי עובד שמונה שעות ביום, 44 שעות שבועיות ולא יותר.

הם עובדים יותר, אם אתה כבר מדבר. פעם, באמת עוזר פרלמנטרי עבד

שלושה ימים והלך. היום, אחרי שהגדילו את השכר, אנחנו דורשים

להעסיק אותם חמישה ימים בשבוע ולפעמים גם שישה ימים בשבוע, וארז

גילהר אומר שלפעמים גם במוצאי שבת, אז יש לו כבר שבעה ימים

בשבוע, אבל אני מקבל מה שחבר הכנסת אורון אמר.

אני מצלע שייבחר הוועד החדש, תנהלו משא ומתן עם יושב-ראש

הכנסת או גם איתנו, ואז נביא את זה לישיבה הבאה כחבילה אחת, לא

נעשה פרוסות פרוסות רק נסיעות ואש"ל כל בזה יתנו לכם דבר קטן

ויפתרו את הבעיה, ואחר כך הדבר הכבד יותר יישאר.

גם הנושא שיש זכות לחבר כנסת לפצל את המשרה, אני חושב שזה

נושא שמצדיק דיון.
שבח וייס:
שיוכל לקחת עוזר ששווה יותר מאשר 4,000 שקל. יש היום

מקצועיים. לפי דברי יעקב למברגר, יש 8,000 שקל תקציב לשני

עוזרים, הוא יוכל לקחת עוזר אחד ב- 2,000 שקל ועוזר אחד ב-

6,000 שקל.
מאיר שטרית:
אני יכול לקחת עוזר אחד ב- 8,000 שקל.
היו"ר רפאל פנחסי:
גם זה נכון.
מאיר שטרית:
היה על זה דיון והחלטנו שלא.
היו"ר רפאל פנחסי:
מותר לשנות החלטות. לא תמיד מקבלים החלטות וזה סוף העולם.
רונן צור:
אדוני היושב-ראש, אנחנו רק מבקשים דבר אחד, שהדיון יתקיים

לפני אישור התקציב.
היו"ר רפאל פנחסי:
תלוי מתי ייבחר הוועד אצלכם.
רונן צור:
ייבחר תוך שבועיים.



היו"ר רפאל פנחסי;

ומתי תגישו את הבקשות שלכם עם סעיפים מפורטים?
רונו צור:
הכל תוך שבועיים.
היו"ר רפאל פנחסי:
המכתב הזה יועבר לחשבות והם יתנו לנו עלות של כל סעיף

וסעיף כשנגיע כאן לדיון.
שבה וייס:
אני מציע לעוזר פרלמנטרי של יושב-ראש סיעה או אופוזיציה

להכפיל את השכר. הוא עובד גם בשבת, אני יודע כמה טלפונים הוא

עושה.



3. הצעת ועדת האתיקה להחלפת סעיף 73 לתקנון

בענין הרהקת חבר כנסת מישיבות הכנסת
היו"ר רפאל פנחסי:
צבי, אתה רוצה להסביר לנו את הבקשה של ועדת האתיקה?
צבי ענבר:
המדובר הוא בסעיף 73 לתקנון הכנסת, המדבר על ערעור כאשר

ועדת האתיקה מחליטה להרחיק חבר כנסת מישיבות הכנסת.
חגי מירום:
כמה מותר לה?
צבי ענבר:
מותר לה להרחיק את חבר הכנסת למשך עד עשרה ימי ישיבות,

ובנוסף על כך, כלומר עונשים אחרים שהיא רשאית להטיל - שלילת

זכותו של הבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך עשרה ימי

ישיבות, כלומר לא להרחיק אותו אבל לשלול את זכותו, ואפשרות של

איסור הגשת שאילתות בעל-פה, הצעות לסדר היום והצעות הוק לתקופה

שלא תעלה עד סוף כנס.
שבה וייס:
כתוב בתקנון שחייבים לאפשר לו להצביע, נכון?
חגי מירום:
מה עם הצבעה?
צבי ענבר:
הצבעה תמיד רשאי להצביע.

ההצעה של ועדת האתיקה נוגעת לשני עניינים או לשלושה

עניינים. ראשית, העונשים של שלילת זכות לקבל רשות דיבור ואיסור

הגשת שאילתות, הצעות וכוי, נכנסה לתקנון רק בהשגה. הכנסת קיבלה

השגה של חבר הכנסת בן-אלישר וכתוצאה מכך לא הוכנס תיקון לסעיף

73 ולא ניתנה זכות ערעור על העונשים האלה, כי זה לא היה כלול

בהצעה של ועדת הכנסת, ולכן מן הראוי, אם מאפשרים ערעור על

הרחקה, אז מן הראוי לאפשר ערעור גם על הסנקציות הקשות של איסור

שאילתות וכיוצא בזה, וזה היום לא כלול.
חגי מירום:
איפה הערעור, הערעור כאן?
צבי ענבר:
הערעור הוא בפני המליאה - מוועדת האתיקה למליאה, כמו שהיה

מוועדת הכנסת למליאה, כך מוועדת האתיקה למליאה. זו הצעה אחת.



הצעה שניה היא לצמצם את זכות הערעור ולתת אותה רק אם

ההרחקה היא למשך יותר משלוש ישיבות וכן הדבר לגבי איסור לקבל

רשות דיבור במליאה למשך יותר משלוש ישיבות, ואם נאסר עליו להגיש

שאילתות בעל-פה וכוי לתקופה העולה על שבועיים, כלומר בעונשים

הקלים יותר לא לתת זכות ערעור ולהטריד את מליאת הכנסת.

ההצעה השלישית - כיום, משך הטיעונים בערעור לכל צד הוא

המש-עשרה דקות. המש-עשרה דקות נותנים ומוצע להגביל את הטיעונים

בערעור להמש דקות. אלה שלוש ההצעות של ועדת האתיקה.

שבח וייס;

לגבי העונשים הקטנים יהסית, לא לאפשר ערעור, זה נראה לי

סביר, אבל צריך להשאיר איזה מכשיר לוועדת האתיקה שהוא סופי. יש

גבול לטרטור המערכת, יש גבול גם למאבק על צדק. זה לא פוגע

באושיות הצדק.

דבר שני לגבי שאילתות, שבועיים זה הרי בכלל לא עונש. הרי

יש לו מנה, אז הוא אהר כך ישאל יותר שאילתות, לכן זה גם נראה לי

סביר.
מאיר שטרית:
יש לו שתיים למושב. זה בכלל לא עונש.
שבח וייס:
אבל בשאילתה בעל-פה הוא הרי צריך להופיע פיסית ואסור לו

לדבר.
חגי מירום:
כך, אבל הצעות דחופות לסדר, הצעות לסדר ושאילתות - זה כל

המרכיבים האלה.
שבח וייס:
לא מפריע לי השבועיים האלה או שלוש ישיבות - זה נראה לי

סביר לגמרי.

מה אכפת אם הוא ידבר חמש דקות או רבע שעה או עשר דקות, מה

זה מפריע?
חגי מירום:
כי לא צריך לעשות מסיפור כזה סיפור יתר. בא חבר כנסת, חמש

דקות מגולל את עניינו לפני המליאה על כך שוועדה לא היתה בסדר

איתו וגמרנו.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני רוצה לקרוא את נוסח ההצעה של צבי ענבר.



"1. במקום סעיף 73 לתקנון הכנסת יבוא:

"ערעור 73.(א) החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק חבר הכנסת

מארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, או לשלול זכותו

של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך ארבעה

ימי ישיבות או יותר, או לאסור על חבר הכנסת הגשת

שאילתות בעל-פה, הצעות לסדר היום והצעות חוק,

לתקופה העולה על שבועיים, רשאי הבר הכנסת לערער

על ההחלטה בפני הכנסת בשעה שייקבע לכך היושב-ראש.

(ב) הכנסת תשמע את המערער ואת המתנגד לערעור, כל אהד

בתחום של חמש דקות, ותחליט בדבר בלי ויכוח נרסף."

מי בעד לאשר את הנוסח כפי שקראתי?

הצבעה

בעד אישור הנוסח להחלפת סעיף 73 לתקנון - רוב

נגד - 0
היו"ר רפאל פנחסי:
הנוסח אושר.
שבח וייס:
מדובר על ארבעה ימי ישיבות רצופים?
צבי ענבר:
ארבעה ימי ישיבות זה ארבעה ימי ישיבות, גם אם הוא באותו

זמן נעדר מחמת מחלה או משהו, אין מהשבים את זה. מאותו רגע

שההחלטה התקבלה, לוקחים ארבעה ימי ישיבות, כי אחרת אין לדבר

סוף.



4. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת. זכויותיהם וחובותיהם.

התשנ"ז-1996
היו"ר רפאל פנחסי:
אני רוצה לעבור לסעיף שלמעשה באחת הישיבות האחרונות

קיימנו דיון בו - הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם

וחובותיהם. כמעט על כל הסעיפים היתה הסכמה. יש רק סעיף אחד שהיה

שנוי במחלוקת וזה בנושא ועדת האתיקה, במקום ארבעה חברים שיהיו

חמישה חברים.

חבר כנסת פורז הגיע לכאן ודיבר בשם ועדת האתיקה. אני

שוחחתי אתמול עם יושב-ראש הוועדה - יהודה לנקרי, ושוב עם י ושב-

ראש הכנסת, והם בהחלט תומכים בנושא הזה שיהיו חמישה חברים ולא

ארבעה חברים. לכן, אני הייתי ממליץ להביא את כל ההצעות האלה, כל

התיקו נ ים.
צבי ענבר:
ראשית, הנושא של החוק הזה לא היה על סדר היום.
היו"ר רפאל פנחסי:
בשונות.

צבי ענבר;

זה אישור חקיקה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אני מוכן לדחות את זה לישיבה הבאה.
צבי ענבר:
אבל על כל פנים ועדת האתיקה דנה היום בנושא מחדש.
אברהם שטרן:
היות והועלו שם כל מיני השגות, שנדמה לי שחבר הכנסת פורז

חלק מהן הביא בפני הוועדה לפני שבוע, סוכם כדי לנסות לגמור את

הדברים ברוח טובה ובהבנה הדדית, לזמן לישיבת ועדת האתיקה בשבוע

הבא את יושב-ראש הכנסת ואת יושב-ראש ועדת הכנסת מתוך נסיון

למצוא פתרון.
היו"ר רפאל פנחסי:
את הקטע הזה לא ידעתי. אני דוחה את הנושא לישיבה הבאה.
שמואל יעקובסון:
זה לא יהיה בשבוע הבא כיון שיושב-ראש הוועדה בשבוע הבא

בחוץ לארץ.
אברהם שטרן:
אז יהיה בעוד שבועיים.



5 .קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק
היו"ד רפאל פנחסי:
צבי, יש כאן נושא להעביר לדיון בוועדה. לפי בקשה של חבר

כנסת יחקאל לא קיימנו את זה, זח היה לפני שבועיים והוא רצח

להיות נוכח. היום הוא כאן, האם אני יכול להעלות זאת בסעיף

עוונות?
צבי ענבר:
בוודאי. זה דבר מובהק של שונות.
אברהם יחזקאל:
מדובר בהצעת חוק טרומית שעברה בכנסת, שתכליתה מניעת חפרטת

רשות השידור. חצעח זו עוסקת במגמות הקיימות לנסות ולהפריט את

רשות השידור. יש פנים לכאן ולכאן. חבקשח שלי, כיון שהדיונים חם

בוועדת הכלכלה וקשורים בתחום של בזק, ערוץ 2, תקשורת, משרד

חתקשורת, ביקשתי להביא את זה לדיון בוועדת הכלכלה, וזו בקשתי.
אברחם שטרן:
מה ההצעה הנגדית?
אברהם יחזקאל:
זו הצעת חוק.
היו"ר רפאל פנחסי:
חשר צחי הנגבי ביקש לחעביר את זח לוועדת כספים משני

טעמים. ראשית, כל נושא ההפרטה שייך לתחום תקציבי וזה שייך

לוועדת הכספים, וגם הנושא של רשות השידור - התקציב שלה, שייך

לוועדת הכספים. לכן ההצעה היתה להעביר לוועדת הכספים.
שבח וייס:
הנושא כאן זה לא הצד הכלכלי - מח שקיים לגבי בנקים נניח

כשמדובר על חפרטח. זח נושא שכל כולו בתחום הרוח, ולכן זח אבסורד

להעביר את זה לוועדת הכספים. זה יכול להיות או בוועדת הכלכלה

בגלל השייכות של הדואר לוועדת הכלכלה, או בוועדת חינוך.
היו"ר רפאל פנחסי:
חבר חכנסת אבל יחזקאל, את חצעת חפשרח להעביר לוועדת

החינוך אתח מוכן לקבל?

אברחם יחזקאל;

לא, ברשותכם. כל סוגיית התקשורת ברמה העקרונית, שמשרתת

קמצוץ של רוח, היא בוועדת הכלכלה.
היו"ר רפאל פנחסי:
רשות השידור שייך לוועדת החינוך. חוק רשות השידור הוא

בוועדת החינוך. בזק זה בוועדת הכלכלה. תקבל את ועדת החינוך

כפשרה. זה טוב בשבילך, ואנחנו נגמור את זה, אחרת יבקשו רביזיה

וזה שוב יגיע לוועדת הכספים ולא לוועדת החינוך אפילו.
אברהם יחזקאל:
לא. לכספים זה ודאי לא יגיע. אני אומר עוד פעם - הסוגיה

של דיון במשרד התקשורת...הנה היום אנחנו דנים בוועדת הכלכלה על

סוגיית התקשורת.
מאיר שטרית:
זה נכון. התקשורת בכלל כן.
צבי ענבר:
התוכנה זה בתחום של משרד החינוך והחומרה בתחום של כלכלה.
אברהם יחזקאל:
נכון, בדיוק אדוני היועץ המשפטי הגדיר את ההגדרה, ואני

מבקש להתדיין ברמת החומרה, מכיון שיש תקדימים בעולם על סוגיית

החומרה.
מאיר שטרית:
אבי, השאלה אם אתה רוצה ועדת כספים או ועדת חינוך.
אברהם יחזקאל:
למח?
היו"ר רפאל פנחסי:
על ועדת הכלכלה תהיה רביזיה.
אברהם יחזקאל:
סוגיית התקשורת על-פי הגדרת ועדת הכלכלה היא חלק מתחום

האחריות של ועדת חכלכלה.
היו"ר רפאל פנחסי:
אבל הפרטה זה לא בתחום שלה. ההצעה שלך היא הפרטה.
מאיר שטרית:
ההפרטה חלה רק על רשות השידור.
היו"ר רפאל פנחסי:
נשמע את צבי. לאיזו ועדה לפי הערכתך החוק של מניעת הפרטה

של רשות השידור שילך - האם זה יותר חינוך, או כספים, או כלכלח

כפי שאומר המציע?
אברהם יחזקאל:
אני לא אומר שזה ענין של שאר רוה. הערה ליועץ.
צבי ענבר:
אם הנושא המרכזי של ההוק הוא נושא ההפרטה, אז בנושא

ההפרטה מטפלת ועדת הכספים. בנושא התכנים - ועדת החינוך, בנושא

האמצעים, התקשורת - ועדת הכלכלה.

מאיר שטרית;

אבל, אני מבקש לשכנע אותך. הרי מה המטרה של החוק שלך?

למנוע שיפריטו את רשות השידור. להפרטה של רשות השידור יש

משמעויות ציבוריות בתחום של תכנים של רשות השידור. כל עוד שרשות

השידור רשות ציבורית, התכנים שלה נקבעים על-ידי ועד מנהל

ציבורי, המטרות של הרשות הזאת הן מטרות שאמורות להביא לתכנים

שלא יעלו אם הרשות תהיה מופרטת, כי אז הרייטינג הוא שייקבע.

רשות השידור מרשה לעצמה לעשות תכניות שאין להן רייטינג גבוה,

אבל ברמה גבוהה. בשביל זה הציבור מממן את זה.

לכן זו שאלה ערכית האם להפריט או לא להפריט. זו לא שאלה

כלכלית. בגלל שיש כאן גם סיבות פוליטיות, אבל, אני חושב שעדיף

לך שהנושא יידון בוועדת החינוך. לכן אני מציע ועדת החינוך.
שבח וייס:
אני מבקש מיושב-ראש הוועדה להצביע עבור ועדה שהכי קל יהיה

שם למגר את הרעיון של הפרטה כל אם תהיה הפרטה, לא תהיה אף תכנית

דתית. אף תכנית דתית לא תהיה, זה אני מודיע לך.
היו"ר רפאל פנחסי:
יש כאן שתי הצעות. המציע מבקש לוועדת כלכלה, נצביע על זה.

אחר כך יבקשו רביזיה, ובישיבה הבאה זה לעבור לוועדת הכספים.
שבח וייס:
מי יבקש רביזיה?
היו"ר רפאל פנחסי:
אני אבקש רביזיה כי ביקשו ממני להעביר לוועדת כספים. אני

מוכן לקבל את הפשרה להעביר את הנושא לוועדת החינוך.
מאיר שטרית:
אני הצעתי פשרה, אבל.
שבה וייס:
את הפשרה נקבל אחרי שתהיה הרביזיה.
היו"ר רפאל פנחסי:
מי בעד להעביר את הצעת הרק רשות השידור (תיקון - מניעת

הפרטה), התשנ"ו-1996 לוועדת הכלכלה?

הצבעה

בעד העברת הצעת ההוק לוועדת הכלכלה - 4

בעד העברה לוועדת החינוך או ועדת הכספים - 3
היו"ר רפאל פנהסי:
התקבלה ההצעה להעביר את הצעת ההוק לוועדת הכלכלה ואני

מבקש על זה לקיים רביזיה בישיבה הבאה.
אברהם יחזקאל:
רק תודיעו לי מתי.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.

קוד המקור של הנתונים