הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, כב' בחשון תשנ"ז. 4.11.96. שעה 10:00

חברי הוועדה: רפאל פנחסי - היו"ר

חיים אורון

מיכאל איתן

משה גפני

שבח וייס

רענן כהן

חגי מירום

שמואל יעקובסון - מזכיר הכנסת

מוזמנים; חה"כ אברהם הירשזון

חה"כ ראובן ריבלין

מנחם אוהלי - היועץ המשפטי של משרד התקשורת

שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

דינה ניראון - עוזרת היועץ המשפטי לכנסת

סגנית מזכיר הכנסת; שושנה כרם

סגן מזכיר הכנסת; דוד לב

היועץ המשפטי; צבי ענבר

קצרנית; טלי רם

1. בקשת הממשלה לשחרור הצעות חוק מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת

בכל הקריאות.

2. סדרי הדיון בחוק התקציב לשנת 1997 והצעות החוק הנלוות.

3. פניית חבר הכנסת רענן כהן בדבר קביעת ועדת הכספים לדון בהצעת חוק

ההסדרים במשק המדינה.

4. דיון בהשגות חברי הכנסת לתיקון סעיפים 36 ו-47 לתקנון הכנסת בדבר

הצעות אי אמון לממשלה.

5. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.

6. העברת הצעה לסדר היום מוועדה לוועדה אחרת.



1. בקשה לשחרור הצעות חוק מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת

בכל הקריאות

חבר הכנסת פנחסי נמצא תקוע בפקק תנועה והוא ביקש שאני

אמלא את מקומו. אנחנו נתחיל בבקשת הממשלה לשחרור מחובת הנחה.

מר אוהלי, בבקשה.

יש לנו שני חוקים שאנחנו מבקשים לפטור מחובת הנחה: הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק), התשנ'יז-1996.

הצעת חוק הבזק (תיקון מסי 16) (רשיון לשידורים ולשירותים

אחרים), התשנייו-1996.

הנימוק הבסיסי לזירוז הוא מפני ששניהם תלויי בג"ץ, נקרא

לזה. החוק הראשון זה הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק

הבזק). בשעתו שינינו את התוספת כאשר הגענו למסקנה שצריך לשנות

את המושג דמי שימוש לתשלום קבוע, ובטעות ביקשנו את זה מוועדת

הכספים במקום מוועדת הכלכלה. לאחרונה הגיש מישהו עתירה לקביעה

שהתשלום הקבוע בעד דמי שימוש איננו הוקי. הבג"ץ נתן לנו אורכה

לחקיקה ונדמה לי שעוד מעט מסתיימת התקופה, הוא נתן 120 יום ולכן

אנחנו צריכים זירוז.

למה זה כל כך בהול ודחוף?

אתם יודעים שאני לא בקלות נעתר לבקשות הממשלה לענין שחרור

מחובת חנחה, וגם הפעם הזאת ביקשתי לברר האם יש לכך הצדקה - כן

או לא. יש מכרז תלוי ועומד.

זה החוק השני.

אני הזכרתי שני חוקים. אחד זח בקשר לדמי שימוש בעד

חשבונות טלפון, שזה נקרא תשלום קבוע. שינוי התוספת לחוק, הבקשה

הוגשה בטעות בשעתו לוועדת הכספים במקום לוועדת הכלכלה והטיעון

הוא ששינוי התוספת הוא בלתי הוקי.

הבג"ץ נתן לנו אורכה של 120 יום לתיקון חקיקה.

אני לא מבין כלום. זה במסגרת חוק או תקנה?

החוק קובע ששינוי חתוספת לחוק הבזק, עוזה מדבר לגבי אלו

שירותים יש צורך באישור ועדת הכספים של הכנסת. יש שישה שבעה

שירותים שירותים, ביניהם מה שהיה קרוי בשעתו דמי שימוש. אנחנו

ביקשנו לשנות את זה למושג תשלום קבוע כי זה נכון יותר. פנינו

בטעות לוועדת הכספים במקום לוועדת הכלכלה כפי שכתוב בסעיף 15(ב)

לחוק הבזק וזו טעות שנמשכה שנים רבות. לאחרונה פנה מישהו בעתירה

לבג"ץ וטען שזה לא חוקי.

מ"מ היו"ר מיכאל איתן;

ועכשיו אתם רוצים חקיקה רטרואקטיבית.

רטרואקטיבית, שתאמר שכל מה שנעשה כמו שכתוב כאן - "למען

הסר ספק נקבע בזאת כל תקנות הבזק (שינו י התוספת לחוק), הן תקפות

לכל דין ולכל דבר וענין מיום פרסומן".

מתי היה הדיון בבג"ץ?

בסוף אוגוסט. היתה הפגרה בכנסת.

אז תחכו עוד יומיים עם זה. מה קרה? הבג"ץ בסוף אוגוסט

ואתה לא יכול לחכות 48 שעות?

מנחם אוהלי;

אנחנו פשוט רוצים לזרז את זה. יש עוד חוק ופשוט שיהיה

ביחד.

תעבור לחוק השני.

מנחם אוהלי;

אנחנו פרסמנו מכרז על-פי סעיף 6 ל"ד לחוק הבזק, בין היתר

לבעלי זכות שימוש, שאפשר יחיה לשדר ערוץ ערבי במסגרת הכבלים.

המכרז פורסם, הוא תלוי ועומד וצריך היה כבר לסיים אותו. הוגשה

עתירה לבג"ץ שהנושא הזה מחוסר סמכות ואנחנו למען הסר ספק הצענו

כאן את תיקון מס' 16 לחוק הבזק.

מתי היתה העתירה לבג"ץ?

הבג"ץ היה לפני חודש בערך, חודש וחצי.

לגבי החוק הראשון אני לא תושב שיש לנו טעם, זה יכול לחכות

את ה-48 שעות. אם זה כל כך חשוב לממשלה, שתביא את זה ביום

רביעי. לגבי החוק השני מאחר שאני יודע שהיועץ המשפטי לממשלה גם

שחרר את הממשלה מהליכי חקיקה פנימיים בגלל שהוא רואה בענין הזה

כענין דחוף לצורך הבג"'ץ, אז אני מבקש שנאשר את החוק השני

לשחרור. את החוק הראשון אם אתם רוצים, תגלשו ביום רביעי.

מי בעד שחרור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת של הצעת

חוק הבזק (תיקון מסי 16) (רשיון לשידורים ולשירותים אחרים),

התשנ"ו-1996?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - 0

מ"מ היו"ר מיכאל איתן;

הצעת החוק שוחררה מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת בכל

הקריאות.



2. סדרי הדיון בחוק התקציב לשנת 1997 והצעות החוק הנלוות

אני רוצה לבקש. כפי שאמרתי בדיון אז, אני ביקשתי שיתנו לי

שהות לקיים התייעצות בקשר לסדרי הדיון בחוק התקציב, ובמיוחד

ספציפית בנושא של הוועדה המשותפת חוץ ובטחון וועדת כספים. אכן

פניתי והבטיחו לי שאני אוכל לקבל תשובה תוך כמה ימים, אלא אם כן

אנחנו מגיעים להסכמה.

לא, כאן אני מחכה לתשובה שלך. נראה לאן נגיע. הכוונה של

כולנו היא טובה.

בענין של ועדת חוץ ובטחון נגיע להבנה, להסכמה. אני כבר

מודיע לך שנגיע להבנה ולהסכמה.

אז על מה אתם מדברים?

אנחנו קיימנו דיון ארוך מאד כאן בוועדה על תקציב המדינה.

אנחנו קיבלנו ב-30 באוקטובר - יום רביעי, את חוק התקציב ואת חוק

ההסדרים במשק המדינה.

רגע, רענן. אני רוצה לדעת אם זה באמת הכוונה לנושא הזה.

אני לא יושב-ראש הוועדה הקבוע ואני לא יודע למה אתה מתכוון.

הנושא שהיושב-ראש ביקש לדון בו תחת הכותרת "סדרי הדיון

בחוק התקציב לשנת 1997 והצעות החוק הנלוות" התייחס לתקציב

הבטחון ולקריאה שניה וקריאה שלישית.

אני מציע שקריאה שניה ושלישית נדחה. למה לנו עכשיו? יש

לנו עוד חודשיים. למה אנחנו צריכים היום לקבוע את סדרי הדיון

למה שיהיה בעוד חודשיים?

רענן כהן;

לא ביקשתי. אף אחד לא ביקש.

יש איזו בעיה מיוחדת?

לא.

אני רוצה לדווח לכם שיושב-ראש ועדת הכספים הודיע עכשיו

שהוא רוצה לסיים את הדיון על התקציב הרבה לפני ה-31 בדצמבר. בכל

תאריך שהוא ירצה לסיים, נקבע את סדרי הדיון אחורנית.

מ"מ היו"ר מיכאל איתן;

אני רוצח לראות מה הבקשות של היושב-ראש ואחר כך נחזור

לענין שלך. יש לנו כאן נושא נוסף שהועלה לדיון בהשגות חברי

הכנסת לתיקון סעיפים 36 ו47 לתקנון הכנסת בדבר הצעות אי אמון

לממשלה.

חגי מירום;

זה שלי.

ושלי.

יש לנו אם כך שני נושאים לדון בהם. אני חושב שנחזור לענין

של חבר הכנסת רענן כהן. חבר הכנסת רענן כהן חוזר לענין של פיצול

חוק ההסדרים.

יש לי שאלה לסדר. אנחנו קיבלנו כאן הזמנה ליום רביעי על

תגובת הכנסת בעקבות הגשת כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון, ואני

קיבלתי גם הזמנה לוועדת משנה, בראשותך, אדוני היושב-ראש הזמני.

ההזמנה לישיבת ועדת המשנה היא שבוע שעבר.

מי הקים את ועדת המשנה הזו?

היית חבר בה ולא באת.

אני לא הייתי חבר בה אף פעם. אני בא לוועדות.

מ"מ היו"ר מיכאל איתן;

יכול להיות שהיתה כאן טעות. יבדקו את זה כאן במזכירות של

הוועדה. בזמנו ועדת הכנסת הקימה ועדת משנה לצורך הענין הזה,

ועדת המשנה סיימה את דיוניה וביקשתי לקבוע פגישה של מליאת

הוועדה על מנת שוועדת המשנה תוכל להציג את עבודתה בפני מליאת

הוועדה ולהמשיך הלאה. יכול להיות שהיתה אי הבנה ומהמזכירות שלחו

לחברי הוועדה הזמנה נוספת כאילו זאת ועדת משנה.

לא. הזמנה לוועדת הכנסת ליום ד' הקרוב.

לא. ועדת משנה.

הוא טוען שלא קיבל את ההזמנות לישיבות הקודמות.

לא, אני טוען שקיבלתי את ההזמנה וחברי הוועדה רשומים שם.

ישבנו חמש ישיבות.

מ"מ היו"ר מיכאל איתן;

הוא חבר ועדת המשנה?

לא.

אנחנו ניגש לדון בנושא של חבר הכנסת רענן כהן.

מדובר כאן בקשר להעברת החוק לוועדות משותפות?

כן.

לא, זה פיצול חוק ההסדרים.

זה יכול להיות ה-16 שאתה דיברת עליו.

אני הבנתי בישיבה הקודמת שחבר הכנסת וייס אמר שלדעתו החוק

לא עבר בקריאה ראשונה, שכל חברי סיעת העבודה הצטרפו ואמרו שלא

עבר ולא השתתפו בהצבעה.

דווקא כן השתתפו בהצבעה, רק זה היה בכפוף לכך שזה אינו

תופס אותנו על הטענה הכללית האומרת שלא עבר חוק.

אני חבר ועדת הכנסת, אני אפילו לא ידעתי שיש דיון כזה.

מה לא היה ברור? אז בטעות קיבלת הזמנה.

לא בטעות. דווקא היא מזכירה הרוצה וטוב שהיא שלחה לי,

אחרת לא הייתי יודע. חברי הוועדה צריכים לדעת, מאשר כאלה שהם לא

חברי ועדה בכלל.

חגי מירום;

מי חבר ועדה מטעם ש"ס?

חבר הכנסת בניזרי.

לא.

הוא חבר ועדת המשנה.

בגלל חבר הכנסת פנחסי, כי פנחסי לא יכול לדון בוועדה, אז

הם מינו את חבר הכנסת בניזרי.

חבר הכנסת גפני, אתה נשמע לי קצת כועס, שלא בצדק. אני לא

מביו אותך. ישבנו כאן ועשינו עבודה. היועץ המשפטי הכין גם הוא

עבודה בעזרתה של דינה ניראון, וכל העבודה הזאת מונחת לפניך. אתה

יכול עכשיו להפוך בה ולהפוך בה ולהציע הצעות, ועוד אתה כועס.

אני לא מבין למה אתה כועס.



3. פניית חבר הכנסת רענן כהן בדבר קביעת ועדת הכספים לדון

בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה

אני רוצה לחזור להצעה שלנו. ביום רביעי, ב-30 באוקטובר

התקבלה הצבעה בקריאה ראשונה בהצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים במשק

המדינה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש רפאל פנחסי.

אני מתנצל על האיחור.

אנחנו קיבלנו את ההתנצלות מראש ואנחנו מברכים אותך שהגעת

בריא ושלם.

כדי להכניס אותך לתמונה, הגשתי כאן הסתייגות, הצעה לסדר,

בנושא החלטת ועדת הכנסת שהתכנסה ביום רביעי באותו לילה בענין

פיצול חוק ההסדרים והחליטה מה שהחליטה והעבירה אותו לוועדת

הכספים ובכלל אפשר לנטרל את כל הכנסת ולבוא יום אחד, אפילו לא

לדון, לעבור על כל חוק ההסדרים, להצביע קריאה שניה ושלישית

וגמרנו את הסיפור.

אנחנו עוסקים בתקציב כולל בחוק ההסדרים של מעל שני

מיליארד שקל. אני מבקש קודם כל את הרשימה. האוצר הודיע שהוא

יעביר רשימה עם פירוט.

מיקי איתן, אתה צריך להיות כאן בדיון הזה. זה ענין

קואליציוני אופוזיציוני והוא רוצה לחדש את הדיון על פיצול.

הנושא הזה כבר עלה שלוש פעמים.

אבל הוא עולה עכשיו אז אתה צריך להיות כאן.

עם כל הכבוד, אני לא יכול. אתה העלית את זה בזמנו והגענו

לסיכום. אחר כך הוא ניסה נסיון ראשון לשנות את הסיכום והקדישו

לזה כמה זמן. עכשיו נעשה עוד פעם, למה אני צריך להיות כאן?

לא, זה הנושא של פיצול חוק התקציב וחוק ההסדרים במשק

המדינה.

אני בכלל לא עסקתי שם. שם אין לי בעיה.

דנו כאן ביום רביעי בלילה.

אני בכלל מדבר על משהו אחר. שם אין לי בעיות.

אנחנו דיברנו במפורש לגבי חוק ההסדרים שנגיש הצעת חוק שלא

יהיה לעתיד, לכנסת הבאה.

לא, הוא לא מדבר ברמה העקרונית. הוא מדבר עכשיו על הרמה

המעשית. הוא רוצה שחוק ההסדרים, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת,

יפוצל עכשיו לוועדות.

אנחנו לא מסכימים לזה.

לא נגנוב הצבעה.

לא תיגנב הצבעה.

אני רוצה שנגיע להסדר, לא בהצבעות. לא כל דבר חייב להיות

בהצבעות.

חוק ההסדרים הוא חוק חשוב מאד. אני מבקש את הרשימה של

התרגום של החוק מול המספרים, כלומר כמה זה עולה. האוצר היה אמור

להגיש לפני מספר ימים את הרשימה הזאת.

קיבלנו את זה, זה נמצא בתיקים שלכם.

דבר שני, אני חושב שבחוק חהסדרים, שעלותו מעל שני מיליארד

שקל, לא יכול להיות מצב, ובואו נעזוב את הצד המפלגתי, שחוק כזה

שהוא בעצם ביטוי של הרבה חוקים, שיבוא לוועדת הכנסת, לסגור את

זה ביום אחד שם. הרי לא יתקיים דיון, אף אחד לא יעסוק, כאשר יש

לנו ועדות שקיימו דיונים ארוכים, כמו חוק הבריאות, כמו חוק

לגימלאים. קיימו דיונים של ימים על-ידי מומחים, יש חוקים שקיימו

עליהם דיונים שלוש ארבע שנים.



ביום אחד להביא את החוקים האלה, לחסל אותם או לשנות אותם,

באיזו ועדה שלא היתה, לא דנה, לא עסקה - גם לפי התקנון כל חוק

עובר לפי הוועדה בעלת הענין באותו נושא. על-פי סעיף 130, לפי מה

שאמד היועץ המשפטי בסעיף 16, אנחנו צריכים אולי להקים ועדה של

שלושה ארבעה אנשים כדי לבדוק לא את כל החוקים, אלא איזה חוקים

שהם בעלי ענין מובהק בוועדות שונות, להעביר אותם לאותן ועדות

שידונו בהם כדי לקבל נושא אמיתי ולא לחטוף הצבעה.

חבר הכנסת רענן כהן, אני בהחלט מבין שמכתבך שנכתב הבוקר,

כבר התחילו לדון בסעיף הזה. אם אני הייתי כאן, הייתי משאיר את

זה לסעיף שונות בסוף, אבל אני רוצה לענות לך.

לגבי הנושא שאתה מעלה, היה דיון בעקבות הצעתם של חברי

הכנסת דדי צוקר וענת מאור בנושא חוק ההסדרים, וכל קדנציה מי

שיושב בשלטון, הוא רוצה להעביר את חוק ההסדרים לוועדת כספים.

אתם עשיתם את זה לפני ארבע שנים, לפני שלוש שנים ולפני שנתיים,

ואז היתה הסכמה שכל הנושא הזה - יש הסכמה בין הקואליציה לבין

האופוזיציה שזה לא בסדר, אבל מכיון שכל אחד רוצה שזה לא יהיה

בתקופתו, הוחלט שבכנסת ה-15, שאנחנו עוד לא יודעים מי יהיה

בשלטון, אז זה יתחיל לנהוג באמת שכל נושא של כל חוק הולך

לוועדה. אם זה ענין עבודה ורווחה - ילך לוועדת העבודה והרווחה,

אם זה חוץ ובטחון, כמו שאתה הצגת במליאה, אז זה ילך לתקציב

בוועדת חוץ ובטחון.

ועדת האתיקה.

חבר הכנסת רענן כהן, לו לא היית אומר קודם - "בואו נפריד

את זה מהפוליטיקה", אז הייתי מבין, כי בפוליטיקה צריך לעשות

פוליטיקה, אבל אתה תוך כדי דיבור אמרת - בלי פוליטיקה, לגופו של

ענין, אז לגופו של ענין הנושא כבר נדון כאן בוועדה, הוחלט לחוקק

חוק החל מהכנסת ה-15.

אל תחוקקו את החוק הזה. איש לא יגשים אותו. חבל.

בכל אופן יש גם צוות בנושא הזה.

אבל היה דיון לאחר מכן.

הצעתך התקבלה ופועלים ברוח ההצעה שלך.

זה באמת לא רציני.

זה רציני מאד. לכן הוחלט לכנסת ה-15.

מה שאנחנו עושים כאן זה בדיוק מתאים לכנסת.

ההצעה שלך מתבצעת. ההצעה שלך להקים צוות? צוות יש, הקמנו

באותה ישיבה צוות.

אל תעשו מזה...

רענן רוצה שנחליט כאן על מספר חוקים שנעביר אותם לוועדות.

הבקשה ברורה. בואו נעשה הצבעה.

ביום רביעי היתה הצבעה בענין הזה. ההסתייגויות האלה הועלו

גם על-ידך וגם על-ידי חבר הכנסת חגי מירום שעשה את זה במומחיות

רבה. הוא עשה את זה ממש בלהט גדול וניסה, אבל לא הצליח - היה

רוב. התפלאתי שביום רביעי היתה כאן השתתפות מלאה של כמעט כל

חברי הכנסת.

למה התפלאת? הביאו לכאן את כל הקואליציה להדוף אותנו.

גם האופוזיציה היתה בהרכב מלא.

הרב פנחסי, אם אתם רוצים שהכנסת הזו, לא יהיה לה שום ערך,

לא יהיה לה שום כבוד, וללכת בצורה של גן ילדים - בבקשה.

בשנה שעברה לא היה ככה?

לפחות היה לה מעמד לכנסת בקדנציה הקודמת. היום אין אפילו

מעמד לכנסת.

מי קובע את המעמד?

מה הצעתך?

להקים צוות - יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי איתן

ואני.

את זה קבענו. כתוב - יושב-ראש ועדת הכנסת, יושב-ראש

הקואליציה ויושב-ראש האופוזיציה.

אני רוצה ובפרוטוקול יהיה רשום שאני מדבר על פיצול חוק

ההסדרים, ואני יודע למה אני אומר את הדברים, כי אתה מדבר על

משהו אחר שנגיע להסכמה בענין הוועדה המשותפת.

אולי באותה ישיבה לא היית עד הסוף. אני מדבר על פיצול חוק

ההסדרים ולהעביר אותם לוועדות. זו היתה הצעת חוק של חברי הכנסת

ענת מאור ודדי צוקר שביקשו שזה יתחיל, והיתה הסכמה אז בווועדה,

שזה יתחיל בקדנציה הבאה, אבל עשו את זה בהידבדות של שלושה

מרכיבים - אופוזיציה, קואליציה ויושב-ראש הוועדה, ויביאו הצעה

מוסכמת.

על מה הצעה מוסכמת? אתה לא מבין על מה אני מדבר. אתה אומר

לי בקדנציה הבאה.

אתה מדבר על השנה?

אז מה אני מדבר?

היתה כבר הצבעה.

אז מה אם היתה הצבעה. אל תעשה את עצמך תמים.

אני לא עושה את עצמי תמים. את הרביזיה יכולת לבקש באותה

ישיבה.

אתם רוצים לחטוף הצבעה, אתם רוצים ככה? נתחיל לצאת

לתקשורת? אתה רוצה שנעשה את זה בתקשורת - נעשה את זה בתקשורת.

חבר הכנסת רענן כהן, אני מתפלא עליך, באמת.

רענן כהן;

אני אומר לך ברצינות. אתם רוצים בתקשורת - נעשה את זה

בתקשורת. אתם רוצים בכלל שלא יתקיים דיון - לא יתקיים דיון.

היה כאן דיון.

לא התקיים דיון בכלל על תקציב המדינה, בחייך.

הזכות לבקש רביזיה היא כל עוד לא הונחה החלטה על שולחן

הכנסת.

אתה רוצה לבקש ריביזיה?

ביקשתי. עכשיו אני מבקש רביזיה.

עכשיו אתה מבקש, לא ביקשת.

קודם כל יש להצביע אם מקבלים את בקשת הרביזיה או לא.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי. ועדת כספים כבר התחילה

לדון בעקבות החלטה שכל החוקים עברו אליה, אז איך עכשיו אתה רוצה

רביזיה כששם כבר מתחילים לבצע את ההחלטה של ועדת הכנסת? ההחלטה

כבר בוצעה. ביום חמישי היתה ישיבה, ביום רביעי היתה ישיבה וישבו

כבר ודנו בנושא הזה. אנחנו יכולים לעשות רביזיה על דבר שבוצע,

שהתחיל כבר תהליך? ולא היתה אפשרות להניח על שולחן הכנסת כי

הכנסת עוד לא היתה. ועדת כספים מתכנסת גם בימים שאין כנסת.

ההחלטה הזו היתה ביום רביעי בלילה, היום אני מניח שיניחו

אותה...

כמה הספיקו כבר לדון?

זה לא משנה כמה. יחכימנו היועץ המשפטי.

מבחינה תקנונית, הזכות קיימת ומבחינה עניינית יש לשער

שוועדת הכספים עוד לא נכנסה לגופו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ביום חמישי הוועדה התכנסה בנושא הכנסות המדינה ועכשיו היא

יושבת עם שר האוצר על כל המכלול של החוקים.

המכלול זה בסדר.

אבל מבחינה מעשית, זה עדיין לא מפריע לוועדה.

מה הצעתך? אני מוכן לקבל את הצעת היועץ המשפטי, על פיו

ישק דבר.

הצעתי לקיים כרגע הצבעה לגבי הבקשה לרביזיה ואת המועד

לדיון על ההחלטה עצמה, במועד שתקבע.

אני לא חושב שיש בזה סכנה, פנחסי, כי עד כמה שאני משער,

יש לכם רוב. אנחנו כאן רוצים לבטא עמדה עקרונית כאופוזיציה.

למען הרוח הטובה, תקבל את הרביזיה, תצביע על הרביזיה, ואז

הדיון לא התחיל ברביזיה, אז רענן כהן ינמק ויבואו ויתאספו כאן

כל יחסי הכוחות הרגילים. מה לעשות, אז נעשה את הדיון הזה עוד

פעם.

צריך להצביע מי בעד רביזיה?

פורמלית.



הצבעה

בעד קיום רביזיה - רוב

נגד - 0

הבקשה לרביזיה התקבלה.

מה זה הנייר הנושא את הכותרת - "החלטת ועדת הכנסת בדבר

סדרי הדיון בחוק התקציב ל-1996 והצעות החוק הנלוות"?

ל-1997. זו טעות.

ראשית, כתוב כאן 96 ולא 97, ושנית, מה זה הנייר הזה?

זאת הצעה שהביא מזכיר הכנסת. הוא העתיק אותה בדיוק כפי

שהיתה בשנה שעברה. לכן אפילו הכותרת לא שונתה ולכן מופיע 96 כי

הוציאו דף מחשב של שנה שעברה.

אני מכיר את הענין, ישבתי כאן כמה שנים.

זה היה בהסכמה דווקא, חגי.

גם כאן יגבשו. אני רק רוצה להבהיר. את זה אמרנו שדוחים

עכשיו ונדון בזה בעוד חודשיים.

החלק האחד.

החלק התחתון של קריאה שניה ושלישית, כי הקודם כבר הונח על

שולחן הכנסת. זה מקובל עליי.

נושא אחד שנשאר עדיין פתוח לקריאה ראשונה שלא הוחלט, זה

נושא תקציב הבטחון. הנושא הזה סיכמנו שיהיה בהידברות.

כאן חבר הכנסת איתן הודיע שהוא מביא תשובה עוד כמה ימים.

לכן אני אומר - בנושא תקציב הבטחון לקריאה ראשונה עדיין

אין החלטה איזה פורום ידון בזה. בנושא קריאה שניה וקריאה שלישית

אני הבנתי שיש הידברות בין מרכיבי הוועדה - קואליציה אופוזיציה,

ויביאו הצעה מוסכמת. לכן בנושא הזה כרגע אנחנו לא דנים.



4. דיון בהשגות חברי הכנסת לתיקון סעיפים 36 ו-47 לתקנון הכנסת

בדבר הצעות אי אמון לממשלה

אנחנו עוברים לדון בסעיף של השגות על סעיפים 36 ו-47.

אז מה קורה כאן? שוב חבר הכנסת מיכאל איתן יצא. הם לא

יכלו להשתתף, הוא ביקש להתייעץ על הענין הזה, אין לנו עכשיו את

תגובתו. אני לא חושב שצריך לחטוף כאן משהו, יש כאן ענין רציני,

ענין אמיתי, ענין מהותי. היועץ המשפטי לכנסת חיווה דעתו

שכביכול, לנוכח הבעיה שנתקלנו בה, ככל הנראה נצטרך למחוק את שני

הסעיפים הראשונים - (5) ו-(6) נדמה לי, וחבר הכנסת איתן ביקש

להתייעץ על זה.

לי אין כל ספק שהמלצתו של היועץ המשפטי בדין יסודה. אנחנו

בבעיה של התאמות והמצב הוא שונה, הוא אחר ממה שהיה בעבר, אבל

איך אנחנו מתקדמים?

צבי, מה זה בדיוק הענין הזה?

מדובר בסעיף 47(א) (5) ו-(6) לתקנון, כאשר עד לחוק החדש

יכלה אחת הסיעות או הממשלה להודיע שהיא רואה בהצבעה אמון או אי

אמון. כרגע היה צורך כאילו בתיקון טכני בלבד - במקום "לממשלה"-

"לראש הממשלה", אבל אז העלה חבר הכנסת חגי מירום את הנושא

העקרוני. הנושא העקרוני הוא - כדי להפיל הצעה רגילה, יש צורך

ברוב רגיל, כדי להפיל את ראש הממשלה, יש צורך ברוב מיוחס, אז

אלה הם שניים תרתי דסתרי.

שניהם חוקי יסוד?

שניהם חוקי יסוד. חוק יסוד אחד זה חוק יסוד: הכנסת, שהוא

קובע שהצבעה תהיה ברוב רגיל, וחוק יסוד: הממשלה.

זח מענין. למעשה אפשר להפיל ממשלה כאילו בלי את ראש

הממשלה...

אין דבר כזה.

מאידך, כל הצעת חוק שלך שהממשלה רוצה לסכל אותה, היא

מודיעה שהיא רואה בזה אמון או אי אמון, ובכך אתה צריך להשיג את

הרוב הדרוש, ויש טענה שאפשר לפצל.

צבי, אתה זוכר כשאני עוד הייתי בתפקיד, אני הצעתי לך

לקראת הכנסת החדשה שתעשה סריקה טוטלית של הבחירה הישירה.

כן, העברתי מסמך גדול.

ושנעשה בכנסת הזאת סדרת תקנות ותיקונים.

יש עוד הרבה דברים.

אולי נעשה את זה כמשימה, ובאותה הזדמנות גם תעלה השאלה

הזאת, או שנתחיל בה. זה כדאי, זה חשוב לעשות את זה. ההנחה שלי

שהחוק הזה ישאר - חוק הבחירה הישירה, זה כבר ישאר ודאי זמן מה.

אני לא רואה את הקבוצות שישנו אותו בכנסת הזו, אז כדאי אולי

שאנחנו כוועדת כנסת נגלגל את היוזמה המשותפת שלנו כאן לאיזה

החלטה של ועדה ונעשה סריקה. מצאנו כל מיני דברים.

היועץ המשפטי עשה את זה.

אבל צריך להעביר את זה לתיקונים.

צריך אולי להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט לקיים ועדת משנה

משותפת לשתי הוועדות, וועדת המשנה המשותפת היא שתכין את זה.

ונביא את זה לכלל חקיקה בכנסת אם יהיה צורך.

ראשית חייבים לתקן את התקנון משום שכרגע אין שום הסדר

תקנוני שקובע איך מביעים אמון לראש הממשלה. שום הסדר, מפני

שהסעיף הקיים הוא סעיף שלא יכול להיות קיים יותר, הוא לא קיים,

ולכן מתחייב תיקון התקנון בהקדם כי לא נכון להשאיר דבר כזה כשכל

שבוע כמעט יש הצעות להביע אי אמון.

אין לנו כאן בעיה. במידה שהחוקים הם באותה רמה, בהנחה שמי

שכתב את המאוחר, שם לב למוקדם, נכון?

צבי ענבר;

אין, מפני ששני החוקים דנים בסוגיות שונות לחלוטין, וזו

רק מסקנה משתמעת, סתירה מאד מאד משתמעת. זה לא שזה חוק מאוחר

שמבטל חוק מוקדם, אלא זה שני חוקים שעוסקים במאטריות שונות,

בהליכים שונים, ואף אחד מהם לא יכול לבטל מכללה את הישן.

חבר הכנסת חגי מירום, השאלה אם מה שצבי מציע מקובל עליך,

שבשלב זה מתקנים מיידית שתהיה אפשרות להביע אי אמון ואחר כך,

תוך כדי כך נעשה ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת

הכנסת שתדון במכלול הבעיות, ואז יבואו הצעותיך והשגותיך לדיון.

כלומר נכון לרגע זה לקבל את הצעת התיקון של צבי ענבר כי הוא

טוען שכרגע אין אפשרות להביע אי אמון כי בתקנון מופיע "ממשלה"

ולא "ראש ממשלה", או שלא נראה לך ואתה רוצה לדחות ולעשות את הכל

יחד. אני מוכן לקבל מה שתחליט.

אני הייתי מציע לחברי חגי מירום שקודם כל נקבל את זה. עד

שקמה ועדה משותפת ועד ש...

לקבל את מה?

את ההצעה של צבי לתקן את "הממשלה" ל"ראש ממשלה" ואת הסעיף

47 גם לתקן אי אמון בממשלה, ואחר כך יחד עם זה להקים ועדה

משותפת של שתי הוועדות - ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכנסת,

שתדון בכל ההסתייגויות שלכם בכל הנושא של רוב ממשלה, רוב 61,

רוב רגיל, כי זה יהיה תהליך יותר ארוך ויותר ממושך ויקח הרבה

זמן. בנתיים אין לנו גם לפי התקנון להביע אי אמון. זה רק הסדר

שאמנם התקבל בוועדה שאיפה שכתוב "ממשלה" זה "ראש ממשלה", אבל זה

לא מעוגן עדיין בכתובים.

אגב בסעיף 17 לחוק, משתמע שאפשר להביע אי אמון לממשלה.

כתוב "בה".

כן, אני כבר ביקשתי משלמה שהם, כמובן בתיקון הקרוב של חוק

יסוד: הממשלה לתקן. הדבר הזה כך משום שסעיף 17 הועתק מילה במילה

מסעיף 13ב רבתי לחוק הקודם, ואפילו לא עשו הגהה עליו, אלא

העתיקו אותו.

אני קודם כל מקבל את ההצעה של צבי ואני חושב שאת זה צריך

לתקן מיד. הדבר השני, אני מודאג ממצב הביניים, עד שמקימים

ו עדה...

מקימים כבר עכשיו.

יתחילו להודיע כאן הודעות אי אמון על חקיקה ובדרך זו

יסכלו אותה, ואני מאד מודאג מן הענין הזה. לפחות נתחום את משך

העבודה של הוועדה בזמן על מנת שנדע שאנחנו מסדירים את הבעיות

האלה שעולות.

למה אגב צריכה להיות ועדה משותפת?

כך אמר צבי, אני מקבל את ההצעה שלו.

צבי ענבר;

הממשלה שהוא אשר יצר הרבה בעיות.

נכון, אבל הבעיות...

הן בעיות שקשורות בכנסת.

אנחנו לא מציעים לתקן את חוק יסוד: הממשלה, אלה בעיות

שנוצרו בכנסת ואנחנו נדרשים לעשות התאמות בתקנון.

בתקנון ובחקיקה.

מן הסתם כאשר נגיע למסקנות בענין הזה, אז חקיקה כבר תרוץ

על המסלול...

אפשר גם להקים אך ורק ועדת משנה של ועדת הכנסת.

כל ועדה משותפת מסרבלת, מכבידה, פחות יעילה.

אפשר חמישה חברים מכאן וחמישה חברים משם.

חגי מירום;

חמישה וחמישה?

שלושה ושלושה.

חגי מירום;

אני מוכן לקבל את זה, אני רק הייתי רוצה שנתחום את הוועדה

הזו בזמן, נניח חורש ימים.

תוך שלושה חודשים נראה לך?

עד סוף 1996.

בסדר, עד סוף 1996.

בנתיים אנחנו מאשרים את התיקון שצבי מציע לגבי סעיף 36.

אני מביו שההחלטה היא להקים גם ועדת משנה שמורכבת משלושה

מחברי ועדת הכנסת ושלושה מחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובראשה

יעמוד חבר ועדת הכנסת.

חגי מירום.

לא, למה? יושב-ראש הוועדה. יש סדר. יושב-ראש הוועדה הוא

גם נציג של הקואליציה. בואו נעבוד נכון. אני יכול להיות חבר בה,

אבל אני חושב שיושב-ראש הוועדה צריך לעמוד בראש ועדה משותפת

כזו, גם לשמור על המעמד של הוועדה.

לא ועדת משנה, אלא ועדה משותפת.



היו"ר רפאל פנחסי;

ועדה משותפת - שלושה חברים מוועדת הכנסת ושלושה חברים

מוועדת החוקה, חוק ומשפט, וחברים בה יהיו: חבר הכנסת חגי מירום,

חבר הכנסת פנחסי, ועל השלישי אנחנו נודיע. אני הייתי מציע שזה

יהיה חבר הכנסת זאבי כי הוא אחד המסתייגים.

אני מציע את חברי הכנסת זאבי, מירום ופנחסי ומוועדת

החוקה, חוק ומשפט נקבל שלושה שמות. בראש הוועדה יעמוד יושב-ראש

ועדת הכנסת.

במידה שחבר הכנסת מיקי איתן ירצה להיות חבר, זה יהיה

במקום חבר חכנסת זאבי. צריך לקבל את הסכמתו. חבר הכנסת חגי

מירום, אם חבר הכנסת מיקי איתן יעמוד על זה שהוא רוצה להיות

חבר, זה יהיה או חבר הכנסת זאבי או חבר חכנסת איתן.

בסדר.

אני אציע לחבר הכנסת איתן שיתן את זה לחבר הכנסת זאבי,

אבל אם הוא יגיד שהוא רוצה כסיעה שמרכיבה את הממשלה, הוא יכול

להיות.

יש השגה של חבר הכנסת זאבי, שהוא מסתייג מהצעות התיקונים

ולדעתו יש לתקן את חוק יסוד: הממשלה. ההשגות שלו לא יכולות...,

אלא אם הוועדה דוחה אותן.

יש לי בעיה לדחות אותן בהיעדרו, אבל בישיבה הקודמת כבר

אמרנו לו אם הוא רוצה להציע הצעת חוק.

פורמלית צריך להצביע ולדחות על מנת שנוכל לאשר את זה.

בואו נדחה את זה בכפוף לזה שאם הוא ירצה להעלות איזו

טענה, שיעלה אותה.

אני רוצה להגיד מהו התיקון שיהיה. תיקון סעיף 36 יהיה כך:

בסעיף 36 לתקנון הכנסת יבואו שלושה תיקונים.

1. בסעיף קטן (א) במקום "אי אמון לממשלה", יבוא "אי אמון לראש

הממשלה".

2. סעיף קטן (ב) בטל, כי סעיף קטן (ב) מדבר "כהצעה בסיום דיון

בכל סעיף העומד על סדר היום", ואמרנו שיותר אנחנו לא מקשרים

את זה עם סעיף.

כאן לא כתובות כל המחיקות האלה.

זה בעקבות הדיון.

בסעלף קטן (ד) התיקון הוא טכני למחוק את המילים "או לפי

סעיף קטן (ב)".

3. בסעיף 47 (א) לתקנון הכנסת, פסקאות (5) ו-נ6) יימחקו.

למה מוותרים על אי אמון בסיום דיון?

מפני שאם זה הצבעה על הדיון, אז שוב דינו אותו דבר. אמרנו

שלא קושרים יותר את הנושא עם האי אמון, מפני טאז התוצאות יכולות

להיות מנוגדות.

לא הבנתי את הקטע הזה. זאת אומרת הממשלה לא יכולה לראות

בהצעת חוק שהיא רואה בזה אי אמון לפי הצעתך?

בדיוק.

זו כל המחלוקת שהיתה. אתה כבר מקבל את העמדה של חבר הכנסת

חגי מירום.

לא, חוא עוד החמיר אותה, הוא הוסיף עוד סעיף אפילו. אני

ביקשתי רק על פסקה (6) והוא מציע גם את פסקה (5).

אנחנו עושים כאן חצי מהפכה חוקתית.

המהפכה החוקתית חתבצעה כבר.

אני השבתי לאמץ את המכתב הראשון שאתה הצעת בלי כל

התיקונים שעכשיו אתה מציע אותם. כל זה יהיה בוועדה המשותפת, כל

הדיונים בנושא הזה. זה מרחיק לכת מה שאתה מציע. אתה לוקח למעשה

את כל הכלים.



זה היה כל הויכוח בישיבה הקודמת שלא הסכימו לקבל את העמדה

של חבר הכנסת חגי מירום.

נכון לרגע זה אני מציע לקבל את הצעתך המקורית, שאומרת

בסעיף 36 לתקנון הכנסת, בכל מקום במקום "אי אמון לממשלה", יבוא:

"אי אמון לראש הממשלה". זה תיקון פורמלי כל אין היום אי אמון

לממשלה אלא לראש הממשלה.

בסעיף 47(א) לתקנון הכנסת בפסקה (5), במקום "אי אמון

"אי אמון לראש הממשלה".

זה בוודאי שלא ניתן מפני שאז אתה משנה את המצב. אם אתה לא

נוגע בסעיף 47, ניחא. אתה אומר - אני מחכה עד שתחליט הוועדה,

אבל אם אתה עוד נוגע, פירושו של דבר שאתה במפורש בא ואומר שתהיה

הצבעה שהיא דבר והיפוכו.

למה דבר והיפוכו?

מפני שאם סעיף 47, הממשלה הודיעה שהיא תראה ענין של הבעת

אמון או אי אמון, פירושו של דבר שחוק שמספיק לו רוב רגיל, יצטרך

רוב של 61.

לא.

כך, אלא אם כן נפצל את ההצבעה - אחת לאי אמון והשניה

באופן ענייני.

אז כל המטרה של הסעיף הזה - זה תרתי דסתרי.

זה כל הבעיה שחבר הכנסת מירום העלה.

אז בבקשה. אם אתה רוצה, אז אל תיגע ב-47 בכלל, תיגע רק ב-

36.

אבל זה .abuseלהביא אי אמון לממשלה על הצעת חוק זה ממש

.abuse

זה לא יותר תרתי דסתרי מאשר הניתוח הצליח והחולה מת.

לא. הניתוח הצליח זה לא תרתי דסתרי.

החוק עבר. ..

החוק עבר ואין אי אמון, אז בשביל מה כל הסעיף? כל הסעיף

אומר שבהצבעה יראו אי אמון.

ואני גם לא יודע אם החוק עבר.

ואני לא יודע אם החוק עבר. שמא אם דינו כדין אי אמון...

אם כאילו פיצלת את שתי ההצבעות - החוק עבר, אבל אם לא

פיצלת וזה עומד על תקן של אי אמון, אז הוא לא עבר.

הכל בעיה של איחוד ההצבעה.

אבל איחוד ההצבעה זה כל הטריק.

ואם ועדת הכנסת החליטה בעבר על הצבעה אחת, אנחנו באמת

בבעיה עצומה, מפני שאפשר לעשות abuseאדיר, ניצול לרעה של

המכשיר הזה כדי למנוע חקיקה. כל חוק, סיטונאית, יו"ר הקואליציה

יודיע - חברי הכנסת, אי אמון לראש הממשלה.

מה אתה מציע, צבי?

הפתרון האידיאלי הוא לנתק בכלל את הרעיון שאפשר להלביש על

חוק אי אמון. מי שרוצה, יגיש אי אמון נפרד ויסביר שזה בגלל

החוק.

כמו חוק התקציב.

עזוב את חוק התקציב. יש לגביו הוראות מיוחדות. אל תשתמש

בחוק התקציב כדוגמא. תעלה סוגיות אחרות, למשל חוק ההמרה או משהו

מעין זה, שיש שם משמעות קואליציונית מאד מרחיקת לכת.

אני חושב ככלל, פנחסי, אנחנו לא נחליט כאן היום, אני כבר

רואה. אני אומר לך באמת כעקרון - לא צריך יותר להודיע אי אמון

על חקיקה.

רוצים - שיגישו אי אמון נפרד וינמקו.

יש לממשלה רוב והיא יכולה לגייס אותו.

חבר הכנסת חגי מירום, אנחנו נקבל כרגע את התיקון בתקנון

לסעיף 36 בלבד. את סעיף 47 נביא בוועדת המשנה לראות את כל

המכלול ולהביא הצעה מוסכמת. זה יכול ללכת?

יכול ללכת.

אני חוזר. סעיף 36 בלבד הוא שיתוקן.

במקום "אי אמון לממשלה", יבוא: "אי אמון לראש הממשלה".

אז רק בסעיף קטן (א). אנחנו לא ניגע לא ב- (ב), לא ב-(ג)

ולא ב-(ד). רק בסעיף (א).

אבל ישאר מצב בלתי ברור, כי אם למשל בהצבעת אי אמון האי

אמון קיבל 45 מול 43, אם זאת היתה הצעת חוק לדוגמא, החוק התקבל

או לא התקבל?

אי בהירות.

הוועדה החליטה כעת להשאיר את אי הבהירות בעינה עד לסיום

עבודת הוועדה, אבל כדי שאפשר יהיה להצביע בכל זאת אי אמון בראש

הממשלה, מתקנת הוועדה את סעיף 36(א).

הענין יפתר הרי במילא בפרקטיקה. הרי לא יהיה עוד פעם

בכנסת הזאת שבאופן כזה מקרי פתאום לא יהיו חברי קואליציה. זה

נגמר, היה סיפור אחד.

אתה לא יכול לדעת.

להפך. חבר הכנסת וייס, אני רוצה להגיד לך שיכול להיווצר

כאן מצב של זלזול מלא ומוחלט שאומר - אין לנו מה לבוא, לא צריך.

היתה הצעה כזו.

היתה כבר הצעה כזו, זאת אומרת לאט לאט ההישג הזה שהשגת

רוב ממשלה, כבר יהפוך לדבר שאף אחד לא מתרגש ממנו, והטענה תהיה

טענה אידיאולוגית. מדובר הרי בהצבעה קונסטרוקטיבית, מה הם מעלים

כל פעם אי אמון אם אין להם רוב?



5. קביעת ועדות לדיון בהצעת חוק ובהצעות לסדר היום

הצעת חוק רשות השידור (תיקון - מניעת הפרטה), התשנ"ו-1996, של

חבר הכנסת אברהם יחזקאל - לשם הבנתה לקריאה ראשונה.

חוק למניעת הפרטה? צבי, יש לנו דוגמאות של חוק למניעת...?

חוק למניעת הונאה בכשרות.

הצעת השר צחי הנגבי - השר המקשר, להעביר הנושא לוועדת

הכספים. חבר הכנסת יחזקאל ביקש להעביר לוועדת הכלכלה. אנחנו

חייבים להכריע לאיזו ועדה להעביר.

למיטב ידיעתי, חוק רשות השידור הוא בכלל בתחומי ועדת

החינוך.

אני מוכן להצטרף אליך ונעביר את זה לוועדת החינוך.

לא, אני לא מצטרף לשום מקום. אני אתמוך בתביעת חבר הכנסת

יחזקאל להעביר לוועדת הכלכלה, אבל אני אומר - ראשית יש כאן דבר

כזה, ושנית, המציע לא נמצא כאן ואנחנו בדרך כלל מזמינים את

המציע.

לא בהעברה לוועדות.

חבר הכנסת חגי מירום, אתה כיושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר, מי

כמוך יודע שהעברה לוועדות זה דבר של יום ביומו.

תחכה עוד עם זה. תבקש מחבר הכנסת יחזקאל שיבוא כאן ויסביר

לאן הוא רוצה ולמה.

אני מקבל את הצעת חבר הכנסת חגי מירום בנושא של הפרטה

לרשות השידור, שזה נושא כל כך כבד ורציני, להזמין את המציע עצמו

לשמוע את דעתו. אנחנו לא מכריעים בזה.



קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום

1. "יום השנה ה-40 לטבח בכפר קאסם" - של חברי הכנסת טאלב אלסאנע

וסאלח סלים.

המציע הציע להעביר לוועדה לענייני ביקורת המדינה.

נשמעה הצעה להעביר הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

אין לזה שום קשר לוועדה לענייני ביקורת המדינה.

זה יכול היה ללכת או לוועדת הפנים או לוועדת החוקה, חוק

ומשפט.

אני מניח שהוא רצה ועדה שבידי האופוזיציה.

זה טיפוסי לוועדת החינוך והתרבות - נושא מוסרי.

אני גם בעד להעביר את הנושא לוועדת החינוך.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת החינוך?

הצבעה

בעד העברת הנושא לוועדת החינוך והתרבות - רוב

נגד - 0

אושר פה אחד והנושא של "יום השנה לטבח בכפר קאסם" עובר

לוועדת החינוך והתרבות.

2. "קביעת אמצעי זהירות להובלת חומרים רעילים" - של חברי הכנסת

שמריהו בן-צור, מיכאל נודלמן ואמנון רובינשטיין.

שר התחבורה הציע להעביר הנושא לוועדת הכלכלה.

נשמעה הצעה להעביר הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הנושא הזה נדון לא פעם בוועדה לאיכות הסביבה.

אם זה כבר נדון בוועדת הפנים, בהנחה שחברי אלי גולדשמידט

במילא עמוס, אני חושב שזה יכול לעבור לוועדת הפנים.

שניהם אופוזיציה.

אז אתה יכול להיות אובייקטיבי.

אולי ועדה משותפת.

לא.

מתאים יותר לוועדה לאיכות הסביבה.

אם היועץ המשפטי אומר שפנים ואיכות סביבה דנו בזה, בואו

נעביר לשם.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה?

הצבעה

בעד העברת הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה - רוב

נגד - 0

נושא "קביעת אמצעי זהירות להובלת חומרים רעילים" עבר

לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

3. "המשבר ברשויות המקומיות" - של חברי הכנסת מאיר שטרית, יונה

יהב, יצחק כהן ומקסים לוי.

שר העבודה והרווחה הציע להעביר לוועדת הכספים כי זה נושא

תקציבי.

היו הצעות שביקשו להעביר הנושא לוועדת העבודה והרווחה.

ועדת הפנים.

ועדת הפנים אף אחד לא הציע.

המשבר ברשויות המקומיות בוועדת העבודה והרווהה? זה צריך

להיות בוועדת הפנים, ורק בוועדת הפנים, ולא צריך לפגוע בסמכויות

של ועדת הפנים לדון בנושא רשויות מקומיות.

מי בעד להעביר הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה?

הצבעה

בעד העברת הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה - רוב

נגד - 0

היו"ר רפאל פנחסי;

נושא "המשבר ברשויות המקומיות" עבר לוועדת הפנים ואיכות

הסביבה.



6. העברת הצעה לסדר מוועדה לוועדה אחרת

יש כאן פניה של חבר הכנסת עמנואל זיסמן - יושב-ראש ועדת

"ביום 16.10.96 העבירה מליאת הכנסת לוועדת החינוך והתרבות את

"התמוטטות חומת השבת במדינת-ישראל", של חבר

הכנסת שמואל הלפרט לדיון ולהסקת מסקנות.

מתוך עיון בהצעה נראה לי, כי אין הנושא מתאים לדיון בוועדת

החינוך והתרבות.

בעצה משותפת עם המציע, חבר הכנסת שמואל הלפרט, אבקשך להעביר

הצעה לסדר זו לדיון ולהסקת מסקנות לוועדת העבודה והרווחה".

אגב זה נכון, כי התכנים שהוא דיבר עליהם הם בתחום שהוא

דיני עבודה.

מי בעד להעביר את ההצעה לסדר לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה

בעד העברת ההצעה לסדר לוועדת העבודה והרווחה - רוב

נגד - 0

ההצעה לסדר בנושא: "התמוטטות חומת השבת במדינת-ישראל"

עברה לוועדת העבודה והרווחה.

צריך להביא את זה כהמלצה בפני המליאה, שתאשר.

בכל אופן הוועדה ממליצה לקבל את פנייתו של יושב-ראש ועדת

החינוך והתרבות ומעבירה את הנושא לוועדת העבודה והרווחה.

למליאה לשם הסבה.

יש לי שאלה לגבי סדר היום הערב.

אנחנו ביטלנו את ההצבעות. חבר הכנסת רענן כהן הזמין לעצרת

היום, וכל חברי הכנסת, כולל היושב-ראש, באים לשם.

אני שואל במה תדון הכנסת. מישהו יודע?

החוק שהיה כאן - חוק הבזק.

זה דיון משולב והוא קצר.

יש כמה נושאים של יוסי שריד ועוזי ברעם, הצעות לסדר היום

שהועלו למליאה.

כנושא לדיון? באיזה נושא?

יוסי שריד ועוד אחד על היחסים עם הפלשתינאים.

יש בהתחלה הצבעות על החלת רציפות.

זה כלום. היום יש הצבעת אי אמון.

לא, זה ירד.

אי אמון על מה?

על חברון אני חושבת.

אין שום הצעת אי אמון היום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.