ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/05/1999

תקנות עזרה משפטית בין מדינות. התשנ"ט-1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 318

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני. כ"ד באייר התשנ"ט (10 גמאי 1999). שעה 12:45

נכחו: חברי הו ועדה;

חנן פורת - היו"ר
מוזמנים
עו"ד גלוריה וייסמן - משרד המשפטים, ראש התחום למשפט פלילי

עו"ד עירית קאהן - משרד המשפטים, מנהלת המחלקה הבינלאומית

עו"ד רם רביב - משרד הביטחון, לשכה משפטית

תנ"ץ ענת גרנית - המשרד לביטחון פנים, אמ"ן, ראש קש"ח

אילנה חן - המשרד לביטחון פנים, יועמ"ש אמ"ן

סנ"ץ אלינוער מזוז - המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, הלשכה

המשפטית

חמדה גולן - משרד החוץ, סגן היועמ"ש

רונן גילאור - משרד החוץ, מחלקה משפטית

עפרה נטיף - משרד החוץ, מחלקה משפטית

עינת רונן - משרד החוץ, מחלקה משפטית

עו"ד נטע דורפמן - משרד האוצר, עוזרת ליועמ"ש

עו"ד הילה עובדיה - הנהלת בתי-המשפט, סגנית העוזר המקצועי

למנהל בתי המשפט

עו"ד יהודה לנדא - לשכת עורכי הדין
י ועץ משפטי לוועדה
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
קצרנית: אסתר מימון
סדר היום
א. תקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999

תקנות עזרה משפטית בין מדינות. התשנ"ט-1999
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, אני לא צריך לציין שאנחנו נמצאים בימים מאוד טרופים,

וגם נטרפו עלינו לוחות הזמנים. אני צריך בשעה כזאת כבר לחיות בתל-אביב

בפגישה חשובה, וחשבתי שמישהו אחר ימלא את מקומי, אבל, כיוון שאנחנו בכל

זאת רוצים להביא לידי יישומו של החוק של עזרה משפטית בין מדינות, ואני

מבין שחיעדר התקנות שצריכות להיות מאושרות בוועדה מעכב את מימושו של החוק,

אז אנחנו נדון בהן.

אני רוצה לציין, במיוחד לשתי הנציגות של משרד חמשפטים שנמצאות עמנו

כאן, גלוריה וייסמן ועירית קאהן. הכתוב אומר: "ארור עושה מלאתכת השם

רמיחיי. אני מאוד אינני רוצה שנעשה מלאכתנו רמייה, ובדרך כלל אתם יודעים

שאני משתדל לעבור על דברים לפרטיהם. במקרה הזה שלפנינו, אני מקווה שלא

נעשה מלאכתנו רמייה, בעיקר אם נסמוך עליכן בתקנות שציינתן כאן.

אני מבקש שתציגו בפנינו את הרציונל, את הכותרות הראשיות, ואם אין

איזו בעיות מיוחדות, אז נאשר את הדברים האלה בזריזות חראויח, תוך מתן אמון

בעבודה שאתם שיקעתן בזה. בבקשה.
דלוריה וייסמן
באוגוסט 1998 התקבל חוק עזרה משפטית בין מדינות, שנכנס לתוקף

בפברואר השנה. בשל סיבות שונות התקנות לא הובאו לאישור הוועדה עד עצם היום

הזח, חלקן בגלל משרד המשפטים וחלקן מסיבות אחרות.

התקנות הוכנו על-ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר, שהיו גם שותפים

לחקיקת החוק. כלומר, בנוסף למשרד חמשפטים: משטרת ישראל, המשרד לביטחון

פנים, הנחלת בתי-המשפט, משרד הפנים, משרד הביטחון ומשרד החוץ, אולי שכחתי

איזה גורם, אבל אלו חיו הגורמים הנוגעים לדבר.

ו

עבדנו על הנוסח של התקנות, שהן תקנות ביצוע, יחד עם אותם אנשים.

וזאת כדי "לתת בשר", למלא חסרים מסיומים שאי-אפשר להכניס אותם בתוך החוק,

אבל הכל ברוח החוק. מה זאת אומרת הכל ברוח החוק? הכל בניסיון להגן בצורה

מקסימלית על הזכויות של האנשים שביחס אליהם הועבר מידע, או שמוזמנים

להעיד, או שמקבלים מסמכים וכן הלאה. עם זאת, גם הגנה על ביטחון המדינה, על

יחסי החוץ של המדינה ועל אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה.

התקנות הוכנו בדגם של החוק. זאת אומרת, יש "הגדרות", "הוראות

כלליות" ואחר כך הוראות מיוחדות לכל סוג וסוג של פעולות של עזרה משפטית,

כמו המצאת מסמכים, גביית ראיות, העברת אדם למדינה אחרת לעדות או לסיוע

בחקירה, העברת מידע, החזקת אסיר זר בישראל לפי בקשת חרשות, ואחר כך הוראות

כלליות בעניין ביטול התקנות הקיימות, שהן הוראות כלליות, וכן הוראת מעבר

לגבי אותן פעולות שכבר התחילו להיעשות, על-פי החוק הישן והתקנות הישנות,

הפעולות האלה ימשיכו להיעשות לפי אותן תקנות.

אחת התקנות החשובות שיש כאן, והייתי רוצה להתייחס אליה, היא תקנה 4,

"התייעצות לפני העברת הבקשה לשר המשפטים לעניין החלטה על סירוב לבקשה".

לפי החוק, שר המשפטים רשאי להאציל מסמכותו, כיוון שהוא רשות מוסמכת לגבי
הגורמים האלה. הגורמים שנבחרו הם
הנהלת בתי-המשפט לגבי כל העניינים,

ומשטרת ישראל לגבי נושאים מסוימים. אבל החוק קובע, שסירוב לבקשה ייעשה רק

בהחלטה של שר המשפטים ולא של אותן רשויות.
היו"ר חנן פורת
שר המשפטים הוא הסמכות האחרונה בעניין?
גלוריה וייסמן
כן, הוא הסמכות האחרונה.

דבר שהיה מאוד חשוב, ועל זה, היו דיונים ארוכים בזמן הדיון בחוק, היה

להבטיח את היידוע ושיתוף הגורמים שיש להם היידע והאפשרות לייעץ לשר

המשפטים בנושאים שהם הנושאים הרגישים ביותר, שהם נושא הביטחון, וכן

הנושאים של קשרי ההוץ של המדינה. אי-היענות לבקשה מסוימת עשויה, או עלולה,

לפגוע בעניינים מדיניים היוניים וכן הלאה.

התקנה שעומדת כאן, לא עומדת לבדה. בהמשך לאותה תקנה יהיו גם כללים.

היו"ר חנן פורת;

מי 1( הרשות המוסמכת הזאת?
גלוריה וייסמן
הרשות המוסמכת היא שר המשפטים. הוא יכול להאציל את סמכותו, והוא עשה
כן לגבי שני גורמים
האחד הוא הנהלת בתי-המשפט. הוא העביר את כל הסמכות

שלו לגבי כל הנושאים; השני הוא המפקח הכללי של משטרת ישראל וראש אמ"ן.
היו"ר חנן פורת
לכל נושא יש את הרשות המוסמכת לגביו?
גלוריה וייסמן
לא. הנהלת בתי-המשפט היא הרשות המוסמכת לגבי כל הנושאים. יש דבר אחר

שהם יכולים תמיד לטפל בו, הם יכולים להחליט שהם דוחים ביצוע, לעכב ביציע

וכן הלאה. אבל אם הנהלת בתי-המשפט, בהתייחס לבקשה, חושבת שיש ספק סכנה של

פגיעה בביטחון המדינה, אז צריך להתייעץ עם הגורמים המתאימים, והם יביאו את

הדברים לשר המשפטים. כי מי שמחליט על סירוב לבקשה זה אך ורק שר המשפטים,

הוא הפיגורה המדינית היחידה שיש בכל העניין הזה. זאת אומרת, הוא הרשות

המוסמכת האולטימטיבית.
היו"ר חנן פורת
גם הגורמים האחרים, משרד הביטחון וכדומה, הם לא פונים ישירות לשר

המשפטים, אלא הם מביאים את הדבר לאותה רשות מוסמכת, והרשות המוסמכת הזאת

מקיימת התייעצות, ואם היא סבורה שהדין כדבריהם, שיש מקום לסרב לבקשה, היא

מעבירה את זה לשר המשפטים.
גלוריה וייסמן
נכון .
היו"ר חנן פורת
אבל בכל מקרה זה צריך להיות האישור שלהם. זאת אומרת, שר הביטחון,

למשל, לא יכול לפנות ישירות לשר המשפטים. הוא פונה, אם אני מבין נכון את

ההצעה, לרשות המוסמכת, והוא מבקש, נגיד, לדחות את הבקשה לעזרה משפטית בין

מדינות משיקולי ביטחון. אם הם מוצאים שיש טעם בדבריו והם מאשרים אותם, אז

הם מעבירים את זה למשרד המשפטים, ובסופו של דבר, משרד המשפטים אמור

להחלי ט.
עירית קאהן
בפועל, כשהרשות המוסמכת רואה שיש איזו בעייתיות, היא מעבירה את זה

למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים. אנחנו, כמשרד משפטים, מעבירים את זה

לגורם המתאים, לשר הביטחון או לשר החוץ וכן הלאה. אנחנו מקבלים חוות דעת,

אנחנו מראים את זה לשר המשפטים ומפנים לרשות המוסמכת שהיא מעבירה החוצה.

}
היו"ר חנן פ ורת
אני רואה פה את הגורמים, ונדמה לי שחסר פה גורם מאוד מרכזי.

עירית קאהן;

ראש הממשלה. וראש הממשלה, קודם כל, אפילו מצד התפקידים שהוא ממלא

באופן פונקציונלי, הוא מופקד על השב"כ, והשב"כ יכול להיות פה גורם מאוד

משמעותי בעניין, והדבר הזה אכן חסר.

דבר שני. מאחר שאנחנו עוסקים פה בסוגיות מדיניות, אחרי הכל, עם כל

הכבוד לשרים, גם שר הביטחון, גם השר לביטחון פנים, בסופו של דבר, הם

כפופים לראש הממשלה. בהחלט יש מקום לראש הממשלה לחוות את דעתו.

עירית קאהן;

אני בטוחה שהיו פונים אליו.

|היו"ר חנן פורת;

אבל זה לא מצוין פה. זה צריך להיות מצוין כאן.
גלוריה וייסמן
אולי אנחנו צריכים להוסיף.
היו"ר חנן פורת
במציאות ימינו שום דבר בנושא ראש הממשלה לא מובן מאליו.

גלוריה וייסמן;

אין שום בעיה לחוסיף. אתה רוצה בכל הנושאים?
שלמה שהם
בשאלת הריבונות וכן הלאה תכתבי "ראש הממשלה ושר הביטחון".
היו"ר חנן פורת
לראש הממשלה יש פררוגטיבה לגבי כל הנושאים, גם לגבי נושא ביטחון

הפנים, גם לגבי נושא חוץ. סך הכל הוא מופקד על העניין. צריך להיות "ראש

הממשלה, בכל הדברים שנוגעים אליו". את לא נותנת לו את הסוברניות, כי בכל

מקרה נתת את הסוברניות לאותו גורם מייעץ ואחר כך לרשות המוסמכת ואחר כך

לשר המשפטים.
עירית קאהן
איך היית מגדיר בכל הנושאים?
גלוריה וייסמן
אני רואה את הסירוב של ראש הממשלה כראוי, או גם רצוי, בשני הדברים

הראשונים, שזה ריבונות המדינה וביטחונה.

היו "ר חנן פורת;

מה לגבי שלום הציבור?

גלוריה ו י יסמן ;

אלה יותר דברים שנוגעים לתחום מקצועי של שר.

בסעיפים קטנים (1} ו-(2) אני רואה את ההערה שלך כהערה שצריך להוסיף.

לגבי יתר הנושאים, אלה נושאים מקצועיים, ששר מופקד עליהם. ולמה נשנה כאן

לעומת מה שקיים במקומות אחרים.
היו"ר חנן פורת
אני מציג פה שאלה ברמה עקרונית, שלא נוגעת רק לעניין של ראש הממשלה.

יכולים להיתקל בבעיות כבדות. לפי ההצעה פה, בסופו של דבר, הסמכות האחרונה

היא של שר המשפטים. מה קורה אם יש שאלה מאוד רגישה, וראש הממשלה חושב

שהנושא הזה ראוי שיידון בממשלה כולה?

עירית קאהן;

שר המשפטים יביא את זה לממשלה אם זה דבר מאוד רגיש.

היו"ר חנן פורת ;

ניסיון זו נקודה חשובה מאוד, אבל לפעמים יש סוגיות כבדות מאוד בעלות

אופי מוסרי. סיפור קו 300, למשל. יש נקודה שבה, לעתים שר המשפטים, במקרים

מסוימים היועץ המשפטי לממשלה, היה צריך להתייצב אפילו מול ראש הממשלה

ולומר, "אני מחליט בעניין הזה, מכיוון שאנחנו עוסקים כאן בסוגיה משפטית,

שעליה ימוטו כל מוסדות ארך", וראש הממשלה היה צריך לכופף את עמדתו בפני

הי ועץ המשפטי .

השאלה היא, האם הסוגיה שעומדת כאן שייכת לקטיגורית הזאת. כי אז באמת

שר המשפטים, או, במקרה זה, בעצת הגורמים המקצועיים של משרדו, הם המלה

האחרונה, או מכיוון שאנחנו עוסקים פה בכל זאת בייעוץ משפטי בין מדינות,

יכול להיות ששיקול של המדינה בדברים שנוגעים בביטחונה או רגישים מאוד מאוד

בתחומים האלה, שעלולים לפגוע בעניין מדיני וכדומה, לממשלה יש הסמכות,

ממילא גם הסמכות המוסרית, לבוא ולאמר: בעניין הזה, אנחנו לא יכולים להרשות

לעצמנו לתת את הייעוץ המשפטי, כי זה יכול לפגוע בביטחון המדינה.



על-פי ההצעה, כפי שהיא מובאת כאן, נראה שהאינסטציה האחרונה היא שר

המשפטים.
גלוריה וייסמן
זה מה שקובע החוק.

יש דברים שאנחנו יכולים להוסיף בתקנות כדי לבצע בצורה ראויה את

הוראות המחוקק. המחוקק קבע ששר המשפטים הוא זה שרשאי לסווג את הבקשה, אם

יתקיימו אחת מהעילות, ויש רשימה של עילות.
רם רביב
את הדברים אולי נכון לחלק לשניים. ברור שלגבי גופים שהם בסמכותו של

ראש הממשלה - השב"כ, המוסד וגופים אחרים - יהיה נכון שתהיה התייעצות אתו,

בדומה לשר לביטחון פנים בנושא ביטחון פנים.

אולי הדרך לפתור את הבעיה שמעלים כאן זה להגדיר באמת, במקרה של שאלה

מיוחדת במינה, לקבוע ששר המשפטים יהיה רשאי להתייעץ עם ראש הממשלה.
גלוריה וייסמן
את זה אני לא צריכה לכתוב.
היו"ר חנן פורת
אני חושב שהביטוי "בריבונות של מדינת ישראל או בביטחונה", כפי

שמצוין לגבי שר הביטחון, תקף בוודאי גם לגבי ראש הממשלה, ואותו דבר לגבי

שר החוץ בעניין מדיני חיוני. לכן, הם צדקו בעניין הזה.
בשעתו בן-גוריון אמר
שר החוץ הוא פקיד שלי. מה הפירוש? שר החוץ

צריך לקבל את ההנחיות ממני. זה לא היה כך תמיד. אבל, בסופו של דבר,

כשרואים את תפקידו של ראש הממשלה, ותמיד הדברים נושקים, בכל מה שנוגע

לנושא של ביטחונה של המדינה ולריבונותה ולעניין המדיני, באופן טבעי הדברים

וצריכים להיות בסמכותו של ראש הממשלה.

לכן אני מקבל דווקא את הדברים של גלוריה וייסמן, לפחות במינימום,

שגם הדברים האלה צריכים להיות מצוינים במישרין בתקנות, כחלק מענייניו של

ראש הממשלה, ולא רק הדברים שכפופים אליו ישירות כמו השב"כ והמוסד.

אני חוזר לשאלה שבעיני היא שאלה יותר קרדינלית. את אומרת שהחוק קובע

ששר המשפטים רשאי לסרב. את יכולה גם להגיד, שבאופן טבעי שר המשפטים,

במקרים שהוא מוצא לנכון, יכול להיוועץ בראש הממשלה או בממשלה כולה.
גלוריה וייסמן
הוא יכול. ההתייעצות עם ראש הממשלה או עם כל גורם אחר היא דבר

שבסמכותו של שר המשפטים או כל שר אחר שצריך להחליט על דבר מסוים. כאן

אנחנו קבענו את הדפוס באותם תחומים מיוחדים מאוד. זאת אומרת, אנחנו אומרים

לו: תתייעץ עם שר הביטחון, כי הוא מטפל בביטחון המדינה ובריבונותה.

לגבי פסקאות (1) ו-(2) הייתי מוסיפה בלי בעיות גם את ראש הממשלה,

מכיוון שאלה דברים שמטבעם צריכים להיות מענייניו של ראש הממשלה. בנושאים

של השר לביטחון פנים, נושאים שיכולים לפגוע בשלום הציבור, זה פחות

משמעותי.



היו"ר חנן פורת;

איך הסעיף מופיע בחוק עצמו, לא בתקנות, לגבי הנושא של סמכותו של שר

המשפטים?
גלור יה ו י י סמן
יישר המשפטים רשאי לסרב לבקשה אם התקיים אחד מאלה: (1) הפעולה עלולה

לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל ובביטחונה, בתקנת הציבור, בשלום הציבור

ו בביטחונו. "

ההצעה שלי היא לקבל את ההערה שלך לגבי פסקאות (1) ו-(2} ולהוסיף את

ראש הממשלה.
היו"ר חנן פורת
בסעיף ג, סעיף שר המשפטים, זה ברור שהכוונה היא לאחר ההתייעצות עם"

הגורמים הנוגעים בדבר?

גלור יה ו י יסמן ;

זה ברור, מכיוון שיש מין הליך. אם הרשות המוסמכת רואה שיש בעיה

בבקשה, היא מעבירה אותה לגורם שאתו צריך להתייעץ. זה חוזר למשרד המשפטים,

ואז שר המשפטים מחליט.
חמדה גולן
יש לי הערה אחת כללית, שהיא לא חדשה, לגבי ההאצלה לרשות המוסמכת.

כרגע יש האצלה להנהלת בתי-המשפט ולמשטרה. מאחר שיש שלב שדבר עשוי להיות

במכס ואולי אצל עוז- גורמים אחרים, אני לא בטוחה שהם עשויים להיות מאוד

ערים לבעיות, ולהביא את העניין להתייעצות. יש לי קצת ספקות. חייתי מעדיפה

להשאיר את הנושא הזה לרשות המרכזית שלנו, שזה משרד המשפטים, מבחינת האצלת

הסמכות.
עירית קאהן
לא ברור לי.
חמדה גולן
אם את מאצילה סמכות, היום יעשו זאת לגבי משטרה ויעשו זאת לגבי הנהלת

בתי-המשפט, יכול להיות שגם המכס ירצה, גם הרשות לניירות ערך, ואולי עוד

גופים.
גלוריה וייסמן
זו סמכותו של שר המשפטים.
הי ו "ר חנן פורת
אנחנו סומכים בעניין הזה על הפרקטיקה, ואני מבין, כפי שגם נאמר,

הרשות במשרד המשפטים יש לה הפרקטיקה.
עירית קאהן
היה סירוב אחד עד היום. סירוב הוא דבר מאוד עדין, כי לא רוצים לפגוע

במדינה. היה הסיפור של אריק שרון ו"הטיים", בשעתו אמרו על העניין הזה

"ביטחון המדינה", ולא נתנו.
חמדה גולן
בעניין פסקה 1 (4) . עם כל הכבוד לשר הביטחון, נושא של ריבונות המדינה

זה נושא של שר החוץ ולא של משרד הביטחון, ראש הממשלה ודאי. מי שקובע שיש

ריבונות על שטח זה או אחר לצורך עזרה משפטית, אס יש, למשל, איזו בעיה עם

יוגוסלביה, או כל דבר אחר.

עירית קאהן;

את רוצה להעביר את נושא הריבונות לשר החוץ?
היו"ר חנן פורת
כדי לתת תשובה לעניין הזה, אני הייתי עושה דבר יותר פשוט ומכניס את

זה באמת לסעיף של ראש הממשלה. צריך לתת סעיף מיוחד לראש הממשלה. "ראש

הממשלה - אם הפעולה המבוקשת עלולה לפגוע בריבונותה של מדית ישראל ביטחונה

או בעניין מדיני חיוני". אחר כך בא שר הביטחון לגבי נושא של ביטחון ושר

החוץ לגבי עניין מדיני.
רם רביב
להצעה הזאת, אם ראש הממשלה תופס סעיף נפרד, אז בכותרת במקום "אם אחד

הגורמים המפורטים להלן" שיהיה "יותר מאחד הגורמים" יכול להיות שבענייני

ביטחון יהיו שר הביטחון וראש הממשלה.
הי ו "ר חנן פורת
זה באופן כללי צריך להיות, כי יכול להיות, גם בדברים אחרים, שהעניין

)נוגע לשני גורמים. צריך להיות "אם הגורמים".

הניחי לרגישות שנוגעת לשר החוץ.
חמדה גולן
צריך להיות מובן באופן טבעי מה שייך לכל אחד. ביטחון שייך למשרד

הביטחון, ריבונות זה שייך למשרד החוץ.
היו"ר חנן פורת
מה פירוש המילה ריבונות?
חמדה גולן
ריבונות זה יכול להיות ריבונות על שטח, אם שטח זה כלול במדינת ישראל

או לא, זה עניינים של שר החוץ.



היו"ר חנן פורת;

אם שטח מסוים שייך למדינת ישראל או לא, זח שייך דווקא לשר חחוץ?
חמדה גולן
שר החוץ נותן כל הזמן לבתי המשפט תעודה של שר החוץ לגבי שטח מדינה,

ריבונות.
ה י ו "ר חנן פורת
הוא מייצג את המדינה, אבל הוא לא המכריע בסוגיית הריבונות.

עירית קאהן;

כשכתוב "מדיני חיוני", את יכולה להכניס בזה גם את עניין הריבונות.

חמדה גולן;

"עניין מדיני חיוני" אני מבקשת לשנות. זה לא מוגדר בצורה נכונה.

אנחנו מציעים "בעל השלכות מדיניות". מה זה חיוני מדיני, אני לא יודעת.

גלוריה וייסמן ;

כמעט לכל דבר יכולות להיות השלכות מדיניות, ודאי על כל סירוב. גם על

סירוב בעילה של תקנת הציבור זה יכול להיות.
היו"ר חנן פורת
אשר יגורתי בא לי. הפלפולים והדקדוקים הללו, לפי מיטב הבנתי, לא

יעלו ולא יורידו להבנת העניין. מה שאת אומרת זה נכון.
נטע דורפמן
מה כתוב בחוק?
היו"ר חנן פ ורת
בחוק כתוב לגבי שר המשפטים עצמו.
עירית קאהן
שהוא רשאי לסרב.
גלוריה ו י יסמן
בעניין חיוני אחר של המדינה.
היו"ר חנן פורת
אני מציע למחוק את המלה "חיוני", מפני שבאמת "עלולה לפגוע בעניין

מדיני", זה יהיה נתון לשיקול הדעת של הרשות אם זה חיוני או לא חיוני.

"שר החוץ - אם הפעולה המבוקשת עלולה לפגוע בעניין מדיני".
עירית קאהן
זה היה מדאיג אותי אם זו היתה אמנת עם ארץ אחרת, אבל בתוך המדינה,

אני לא רואה בעיה.
היו"ר חנן פורת
ידידי, אני מציע שאנחנו נאשר את העניין הזח בקשר לסעיף 4. אני אומר

שוב. אילו הייתי יותר מדקדק בתקנות, היית גם בעניין ההכרעה של שר המשפטים

נותן לזה מימד יותר רחב, שנוגע לממשלה כילה בסוגיות הללו. חזקה עליו שאם

יהיו סוגיות רגישות אז הוא יתייעץ עם הממשלה כולה, ולא יעשה דברים על דעת

עצמו.

יש עוד איזו נקודה רגישה?
גלוריה וייסמן
בתקנה 7, שמדברת על ההתייעצות לעניין חסיון המידע, כתבנו שההתייעצות

היא עם שר הביטחון או השר לביטחון פנים, אנחנו מבקשים להוסיף גם את ראש

הממשלה.

נציג משרד הביטחון אמר שהנוסח שיש- בפניו הוא נוסח קודם.
היו"ר חנן פורת
יש כאן קשיים?
רם רביב
אין קשיים שאני יודע להצביע עליהם עכשיו, אבל מכיוון שהיתה תקלה - -

היו"ר חנן פ ורת;

אתה מציע שלא נאשר עכשיו?
רם רביב
לא.
גלוריה וייסמן
אם נראה לך, אחרי שהם עוברים, אם תהיה להם איזו הערה, אני אתקשר

אליך.
היו"ר חנן פורת
חבל ששלמה שהם לא נמצא פה. מבחינת סדר העבודה של הוועדה, זח לא

התייעצות אישית אתי, זה מחייב ישיבת ועדה. אם יש הערות שנוגעות רק לנוסח

ולסגנון, אז אני יכול להסמיך את שלמה שהם לסיים יחד אתכם את הדברים. אם

אלה דברים שנוגעים לשינוי מהותי, ורם רביב ידרוש שינוי, זה חייב לעבור

חזרה לוועדה.
רם רביב
אני מאמין שנסתדר בינינו.
הי ו"ר חנן פורת
במגבלות האלה כבר עשינו דברים מעין אלה.

יש בעיה לגבי "סימן 3: העברת אדם למדינה אחרת לעדות או לסיוע

בחקירה". זה יכול להיות נושא רגיש?
גלוריה וייסמן
אין שום בעיה. גם אם האדם במאסר, הוא רשאי להתנגד.
היו"ר חנן פורת
מה לגבי הנושא של החזקת אסיר זר בישראל?
עירית קאהן
אין שם שום בעיה.

גלוריה וייסמן;

זה בא כדי לאפשר אסמכתה חוקית להחזקה בבית הסוהר.
היו"ר חנן פורת
הבעיה היא בקשר למה שאז כבר דיברנו, בקשר לנושא של הסגרה וכדומה?

התייצבות אדם לצורך עדות בהסכמתו שלו.

מי נותן את המימון לכל הדברים האלה?
עירית קאהן
המדי נה שמבקשת.

היו"ר חנן פורת;

רבותי, אני מבין שהשאר זה רק טפסים.

רבותי, אנחנו מאשרים את התקנות הללו, בכפוף לתיקונים שציינו בקשר

לנושא של ראש הממשלה, הן בסעיף הראשון והן בסעיף 7. בעניין מדיני אנחנו

מוחקים את המלה "חיוני". בקשר לנושא של משרד הביטחון, אם יהיו למשרד

הביטחון איזו שהן הערות בקשר לנושא הניסוח, שאינן מהותיות, הדברים האלה

יסוכמו, אני מדגיש, יחד עם היועץ המשפטי של הוועדה. אם תהיינה הערות

מהותיות זה צריך לחזור תוך יום יומיים, כי נאשר את התקנות רק בכפוף לסגירת

העניין.

גלוריה וייסמן;

ביום רביעי יש ישיבה של הוועדה.
היו"ר חנן פורת
אם יהיו הערות מהותיות, אני מבקש שיובאו ביום רביעי. אם לא יהיו עד

יום רביעי הערות מהותיות, התקנות נכנסות לתוקף כמות שהן. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים