ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/05/1999

תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999; תקנות חופש המידע. התשנ"ט-1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 317

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני. כ"ד באייר התשנ"ט (10 במאי 1999). שעה 10:20
נכחו: חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

דוד טל

דוד צוקר
מוזמנים
עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים, ממונה בכירה על ייעוץ וחקיקה

שמעון שטיין - משרד ראש הממשלה, י ועמ"ש

מקסים ראקוב - משרד ראש הממשלה, הלשכה המשפטית

זאב בונה - משרד ראש הממשלה, נתיב

תמיר יום-טוב - משרד ראש הממשלה, נתיב

דליה ארצי - משרד ראש הממשלה, נתיב

רותי חריף - משרד ראש הממשלה, מרכז ההסברה

חיה כהן - משרד ראש הממשלה, מרכז ההסברה

אל"מ איתמר יער - משרד הביטחון

סא"ל חני כספי - משרד הביטחון, ר' ענף ייעוץ וחקיקה

סרן אייל אלעד - משרד הביטחון

תהילה וינוגרד - משרד מבקר המדינה, עי יועמ"ש

יוסי כהן - משרד האוצר, סגן הממונה על השכר

עו"ד דיינה ירום - משרד האוצר, הלשכה המשפטית

עו"ד אורלי קרקובסקי - משרד האוצר, ע. יועמ"ש לממונה על השכר

אסתר שרון - משרד האוצר, סגן ממונה על הכנסות המדינה

עו"ד מירה בר-נר ניצן משרד האוצר, מינהל הכנסות המדינה

עו"ד נטע דורפמן - משרד האוצר, עוזרת ליועמ"ש

הראל בלינדה - משרד האוצר, אגף התקציבים

ברכה ברומברג - משרד החינוך והתרבות, מנהלת הספריה

הציבורית נס-ציונה

מרים רצבי - משרד החינוך והתרבות, סגנית מנהל המהלקה

לספריות

יחזקאל לביא - משרד הפנים, מנהל אגף

עדנה הירשמן-פרי - מרכז שלטון מקומי, מתאמת פעולות מרכז שלטון

מקומי

איתמר ברטוב - רשות הדואר, סמנכ"ל תכנון ובקרה

פאר לי שר - רשות הדואר, יועמ"ש

עו"ד יהודה לנדא - לשכת עורכי הדין

עו"ד ענת שקולניקוב - האגודה לזכויות האזרח

יש מנוחין - קואליציה לחופש מידע, מרכז

שלומית אשר - קואליציה לחופש מידע, יועצת לובי

חנה פריידין - ספריית הכנסת



הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נ ו סח לא מתוקן
יועץ משפטי לוועדה
שלמה שהם

קצרנית; אסתר מימון

סדר היום; א. תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999

ב. תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999



א. תקנות חופש המידע. התשנ"ט-1999
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, בוקר טוב. לפנינו ישיבה ארוכה במסגרת הפגרה, בימים

הטרופים האלה של קודם בחירות. הישיבה אמורה לעסוק בשלושה נושאים: האחד,

תקנות חופש המידע, בעקבות החוק שעבר, והוכן על-ידי חברנו, חבר הכנסת דדי

צוקר, ואנחנו צריכים לאשר את התקנות שיאפשרו את הביצוע בפועל של החוק

החשוב; השני, בקשת הממשלה מאתמול, די ברגע האחרון, לאישור ארבעה צווים

בדבר דחיית מועד תחולת חוק חופש המידע. עיקרם, על-פי דברי הממשלה, נוגע

להתארגנות ולצורך להיערך לקראת יישומו של החוק; השלישי, שלא קשור לנושא

הזה, אבל יהיה בהמשך ישיבת הוועדה, נוגע לנושא של הסיוע המשפטי בין

מדינות.

היתה בקשה של הצעה לסדר, קודם בל של חבר הכנסת ויינברג ושל חבר

הכנסת דדי צוקר. בבקשה.
צבי ויינברג
מכיוון שהנושא של לשכת הקשר, "נתיב", הועלה בשבוע שעבר והתקיים דיון

על כך, אני מבקש שהנושא של דחייה לשנתיים יהיה הנושא הראשון בדיון.
היו"ר חנן פורת
שקלתי את הבקשה שלך, ואני רוצה לומר לך שני דברים: קודם כל, על-פי

הסדר הנאות, צריך לדון קודם כל באישורי התקנות, לפני שדנים על דחייה שלהן;

דבר שני. אני מבין שבפעם שעברה דחיתם את בקשת הממשלה.
יהושע שופמן
זו היתה בקשה אחרת, ועדה אחרת וסעיף אחר.
היו"ר חנן פורת
אני לא חושב שאפשר לנתק את הסעיף של נתיב מהבקשות האחרות. אני מציע

שנרכז את זה. בין כה וכה אנחנו יושבים פה, ואני חושב שהישיבה הזאת חשובה.

נשתדל שהדברים ייעשו בזריזות הראויה. אני מבין שבתקנות לא צריכות להיות

בעיות מיוחדות. מיד נבדוק את הדברים האלה.

חבר הכנסת דדי צוקר, בבקשה.
דוד צוקר
אם אתה מתחיל לדון בתקנות, אני מוכן לדחות את ההצעה שלי לסדר, לפני

הדיון על הצווים. לפי מיטב הכרתי, הצווים לא נכללים בסדר-היום של הוועדה.

אם הם לא נכללים בסדר-היום של הוועדה, אני לא רואה איך אפשר לדון בהם.
היו"ר חנן פורת
פנו אלי, ואני אישרתי לדון בזה בסדר-היום.
דוד צוקר
מתי ?
היי "ר חנן פורת
אתמול.
דוד צ וקר
האם סדר-היום החדש נשלח לכל החברים?
היו"ר חנן פורת
תמי ברנע?
תמי ברנע
רק הבוקר.
דוד צוקר
אז אני מבקש חוות-דעת של היועץ המשפטי. לפי מיטב הכרתי, התקנון נועד

להגן בדיוק מפני מצבים כאלה, מצבים שבהם דוחפים נושא לסדר-היום, וזאת כדי

לא להעמיד אנשים בפני עובדה. כל תוספת לסדר-היום שנשלחת שעה לפני הישיבה -
היו"ר חנן פורת
עשית סבב טלפונים?

תמי ברנע;

הבוקר הודעתי.
שלמה שהם
כולם יודעים?

תמי ברנע;

היו כאלה שלא השגתי בשום מספר והשארתי הודעה במשיבון.
דוד צוקר
חבר הכנסת חנן פורת, אלה בדיוק המצבים שהתקנון מגן בהם על חברי

הכנסת ועל הכנסת. הממשלה לא יכולה להחליט מאתמול להבוקר על משהו שמחייב את

הוועדה. זה תמיד מעלה חשד, וגם הפעם זה מעלה חשד. אני מאוד מבקש לקבל

חוות-דעת משפטית, ואם חברים לא קיבלו את העדכון לסדר-היום, אי-אפשר להעלות

את הנושא על-סדר-היום, בהתאם למסורת של הכנסת.
היו"ר חנן פורת
אני מבחינתי לא עשיתי את זה בחופזה בגלל בקשת הממשלה, אלא מפני

שפשוט רציתי לצרף את זה לסדר-יום של ועדה שמתכנסת.
דוד צוקר
לא ידעת שיש צווים?
היו"ר חנן פורת
קיבלתי אותם אתמול. ההערכה שלי לגבי סדר-היום היתה מפני שאמרתי: בין

כה וכה יש לנו ישיבה, אז עדיף לצרף את הצווים,
דוד צוקר
אני לא חושד בכוונות זדון, אני רק אומר שאם לא כל החברים קיבלו את

סדר-היום, אז אי-אפשר לדון בנושאים האלה.
היו"ר חנן פורת
ההערה שלך היא במקומה, אני גם כן לא הושב שצריך לדון בזה היום.
יהושע שופמן
לפחות לגבי שניים מהצווים שהיו על סדר-היום, הממשלה הגישה את בקשתה

מבעוד מועד. באופן טכני, כיוון שהוועדה יכולה לדון רק אהרי החלטת הממשלה,

הצווים המאושרים הגיעו רק אתמול, אבל לגבי שניים לפחות הודענו למזכירות

הוועדה, וגם בעת הדיון בוועדה המשותפת לפני שבוע, אפילו לפרוטוקול,

שבכוונת הממשלה לבקש דהיית תוקף לגבי שני גופים - מינהל הסחר ונתיב -

ושאנחנו נבקש להביא את זה לישיבת הוועדה,

היו יי ר חנן פורת;

עדיין ההערה של חבר הכנסת דדי צוקר היא במקומה. גם אם נהגתם כהלכה,

מנקודת מבט הוועדה היה צריך להביא את הדברים האלה לידיעת החברים מבעוד

מועד. שלמה שהם, תבדוק את העניין.

דוד טל;

אם בקשתו של ידידי, חבר הכנסת צוקר, תתקבל, אבקש לזמן את הוועדה

ליום רביעי הקרוב. יהיה מספיק זמן למזכירות לשלוח היום פקסים הביתה לכל

חברי הוועדה, ונתכנס ביום רביעי. אבל אני מציע לידידי, חבר הכנסת צוקר, אם

הטרחנו לכאן הרבה מאוד אנשים, שהגיעו מכל מיני מקומות, היו גם אנשים

שהגיעו מאוד מוקדם, לזנוח כרגע את ההליך הפורמלי, משום שבכל מקרה נצטרך

לגרור אותם הנה לדון בנושא הזה ביום רביעי. משום כבודם של האנשים הללו,

אני מציע לידידי שייוותר על הבקשה הזאת,
דוד צוקר
זה בידי התקנון, זה לא בידיי.

דוד טל;

אני מוכן לשמוע גם את התקנון, היועץ המשפטי יאמר לנו. אבל אם ידידי

לא יעלה את הבעיה הזאת, אני מניח שאפשר יהיה, אם תהיה הסכמה, לדון

בצווים, הגם שלא כל האנשים קיבלו את ההודעות במועד.

היו"ר חנן פורת;

למרות שאני מאוד רוצה שהדברים יידונו, ההערה של חבר הכנסת דדי צוקר

היא במקומה, זו לא שאלה של רצון טוב, זה עניין שנוגע לעבודת הוועדה, אם

באמת החברים לא קיבלו הודעה על ישיבת ועדה, זו לא בעיה של הגינות - - -



צבי ויינברג;

לישיבת הוועדה - כן קיבלנו.
היו"ר חנן פורת
לישיבה ככלל כן, אבל לגבי הנושאים לסדר-היום. אם אתה רוצח להוסיף

נושאים על סדר-היום, יש אנשים שאומרים: לי זה אכפת מאוד, ולא קיבלתי

הודעה. אם היו באים על זה לערעור, הצדק היה עמהם. לכן, לי מאוד חשוב לדעת,

לפחות שכל חברי הוועדה קיבלו הודעה.
תמי ברנע
אני הודעתי הבוקר, אני יכולה להגיד לך בדיוק למי, לחלק אישית,

דוד צוקר;

יש גם סדר יום של אנשים לקראת הבחירות. אני מניח שלגי העניין של

הממונה על השכר, חבר הכנסת עמיר פרץ, למשל, היה רוצה להיות.
היו"ר חנן פורת
עמיר פרץ הוא לא חבר בוועדה.

דוד צוקר;

הוא יכול להופיע. אני מניח שיש הברים שבעניין הזה היו רוצים לדבר,

או להתבטא על עניין צה"ל.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת דדי צוקר, אני מבין את העניין, אתה רואה שאני מקבל את

הערתך, כי היא נכונה מבחינה פורמלית. חשוב לי, כאינפורמציה, קודם כל לדעת

אם כל חברי הוועדה קיבלו את ההודעה, אפילו אם קיבלו זמן קצר לפני הישיבה.

דבר שני, שלמה שהם, מה אומר התקנון?
שלמה שהם
סעיף 100 לתקנון הכנסת אומר כך: "יושב-ראש ועדה רשאי לקיים ישיבות

הוועדה בכל מספר חברים שנוכחים, ובלבד שכל החברים הוזמנו לישיבה". המפתח

בעצם הוא "הוזמנו", כאשר הנושא הזה של סדר-היום לא מצוין, כי הזמנת לישיבה

בנושאים אחרים היתה.
היו"ר חנן פורת
אין ציון של יידוע על סדר-היום?
שלמה שהם
הפרשנות שלי, שהזמנה לישיבה היא הזמנה שכוללת יידוע על סדר-היום.

קודם כל, מה שאמרתי ללא ספק זו פרשנות, השאלה היא לגבי דרך ההזמנה

ונוהג ההזמנה, ובוועדה היו כבר, מקדמת דנא, מקרים לא מעטים שמזמינים

מעכשיו לעכשיו, כשיש דברים דחופים שמגיעים ברגע האחרון.



אני צריך לבדוק, וכרגע אני לא רוצה לתת חוות דעת, אם פיזית, סוג

ההזמנה הזה שנעשה היום, ובדברים האלה אני אולי אפילו אתייעץ עם מנהלת

הוועדה, הוא מספק מבחינת הנוהג. בהתחשב בעובדה שאנחנו בפגרה, בהתחשב

בעובדה שאנחנו לפני בחירות. כאשר הכנסת פועלת, וחברי הכנסת פה, אנחנו

יודעים שלשים בתא של חברי הכנסת זה זימון נאות. בסיטואציה של היום אני

רוצה לבדוק איך הדברים נעשים. ברשותכם, נתחיל בתקנות, אחרי התקנות אני

אבדוק עם מנהלת הוועדה, ואני אתן לכם חוות דעת בעניין הזה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להעיר בהקשר הזה, שייתכן שלשם כך נועדו גם האפשרויות של

בקשה לדיון חוזר, או בקשה לרביזיה.
דוד צוקר
לא לכך זה נועד.
היו"ר חנן פורת
הבר הכנסת דדי צוקר, כיוון שזימנו לפה את כל האנשים, ובכל אופן חברי

הוועדה קיבלו הודעה - - -

דוד צוקר;

חבר הכנסת חנן פורת, אני חולק על זה, לא כל חברי הוועדה קיבלו.

קיבלת דיווח מהמזכירה, וגם טכנית, לא יעלה על הדעת, שמישהו יצליח בבוקר

לתפוס את כל חברי הוועדה בזמן בחירות, ליידע אותם ולתת להם אפשרות לשנות

את סדר-היום הקבוע שלהם. היא עשתה את מיטב מאמציה.
שלמה שהם
יש אלמנט נוסף של הזמנה. כאשר הכנסת פועלת וחברי הכנסת אמורים להיות

כאן, אז אם הודעת אפילו עשר דקות קודם, אתה יכול להניח שיבואו. כאשר

הסיכוי שחברי הכנסת לא נמצאים בבניין, אז להודיע אפילו חצי שעה לפני

הישיבה, יש בזה אלמנט לא נאות.
ה י ו "ר חנן פורת
כל מה שרציתי לומר הוא, שתשקול גם את האפשרות של ערעור מצד חברי

הכנסת, ואנחנו נסכים מראש שאם יש ערעור, נצטרך לקיים דיון נוסף.

דוד צוקר;

חבר הכנסת חנן פורת, נניח שבעבודה המסורה של מזכירת הוועדה בעבודתה

היא מצאה חבר כנסת בחיפה ובעכו או בבאר-שבע, והודיעה לו בשעה 9:40 על

ישיבת הוועדה. אף אחד לא מצפה שהוא כבר יהיה כאן.
היו"ר חנן פורת
רבותי, בינתיים נתחיל בנושא תקנות הופש המידע, בדיון על התקנות אין

שום ספק, זה היה על סדר-היום של הוועדה. למרות שההצגה תיעשה על-ידי דלית

דרור ממשרד המשפטים, אני רוצה לאפשר לחברנו, חבר הכנסת דדי צוקר, שהוביל

את כל הנושא של החוק הזה בדבר חופש המידע, לפתוח במלים ספורות שמציגות את

הנושא של החוק והקונטקסט שלו, ואז מתוך כך נתייחס גם לנושא של התקנות.
דוד צוקר
אני אפנה דברי לחברי הוועדה, רוב שאר החברים מאוד מצויים בחוק. הצעת

החוק בעצם הופכת את סדר הדברים הקיים היום שבו אזרח או גוף צריכים לבקש

מידע. אם הדיון מאוד כללי, אני אחטא בדייקנות, אבל המצב הקיים הוא, שבעצם

אם אתה רוצה מידע מרשות שלטונית, אתה צריך לנמק מדוע אתה זקוק לו. בעצם
הפכנו את הדברים
המידע הוא של האזרח והרשות צריכה לנמק אם היא לא נותנת

לו את האינפורמציה, והיא יכולה לנמק את זה על בסיס שורה ארוכה של

קריטריונים, על-פי מהותו וטיבעו של הגוף מדוע היא לא מוסרת את המידע. זה

עיקר חשיבותו של החוק, הדבר הדרמטי שבו.

אחרי זח יש הרבה מאוד תנאים מתי רשות, שוב על-פי אופיה, לא מוסרת את

המידע.

העניין שקשור בתקנות עומד באמת על שאלת המימוש של הזכות לקבל מידע.

קבענו עיקרון שאומר, שמאחר שמימוש החוק הזה הוא מאוד מאוד יקר, ורצינו

לנהוג באחריות, צריך יהיה לשלם עבור הפעולה של איסוף המידע עבור האזרח.

בזה עוסקות התקנות, ונדמה לי שהתקנות מאוד מחמירות ביחס לאזרח הפרטי, ביחס

לעמותה שפועלת מתוך עניין ציבורי, והן מאוד מחמירות בצד הכספי, אבל בזה

אגע בבוא הזמן. תזכרו, אנחנו בעצם עוסקים עכשיו במימושו של החוק, ואיך לא

להפוך אותו בתקנות לאות מתה, אלא להפוך אותו לעניין חי.
היו"ר חנן פורת
ברשותך, אני מבין שיש מידע שצריך להימסר באופן נורמטיבי. זאת אומרת,

לא רק זכותו של האזרח לקבל מידע, אלא חובת הרשות להעמיד את המידע לרשותו,

וגם בזה עוסקות חלק מהתקנות.

דוד צוקר;

אני אומר יותר מדויק: חובת הרשויות להעמיד את כל המידע לרשות

האזרחים, פרט לסייגים שהחוק מציין. יש דברים שגם ללא בקשה חייבת הרשות

השלטונית לספק. בעיקר בכל שאלת הזכויות, קריטריונים, סטנדרטים לפעולה,
היו"ר חנן פורת
דלית דור, בבקשה.
דלית דרור
חוק חופש המידע מבחין בין מידע שהרשות הציבורית צריכה להעמיד לרשות

הציבור ביוזמתה ובין התמודדות שלה עם בקשות למידע שמוגשות לה על-ידי

הציבור. התקנות הראשונות עוסקות, בעיקרו של דבר, במידע יזום על-ידי הרשות

הציבורית, והחוק מחייב שלושה אלמנטים שונים: ראשית, רשימת רשויות

ציבוריות. הממשלה צריכה לפרסם רשימת רשויות ציבוריות. התקנות קובעות איפה

היא תפרסם את הרשימה הזאת. האלמנט השני הוא הדוח השנתי. כל רשות צריכה

לפרסם דוח שנתי, והתקנות קובעות היכן יפורסם הדוח השנתי הזה, וליבן של

התקנות, מה יכיל דוח שנתי שרשות ציבורית צריכה להפיץ. האלמנט השלישי

והאחרון הוא הנחיות מינהליות שרשות ציבורית צריכה להעמיד לרשות הציבור,

במקרה של רשות מקומית - חוקי העזר, ולכן היכן היא צריכה לפרסם את חוקי

העזר וההנחיות המנהליות בהתאמה.



התקנות האחרות, תקנות האגרות. מתייחסות לבקשות של הציבור וחישוב

האגרות.

האם לקרוא את תקנות חופש המידע?
היו "ר חנן פורת
אני מציע שנעשה את זה בצורה כללית יותר,

דלית דרור;

לגבי הרשויות הציבוריות, אנחנו מציעים שהממשלה תפרסם דרך קבע באתר

האינטרנט של הממשלה רשימת הרשויות הציבוריות. הרשימה הזאת צריכה, לפי

החוק, להכיל את שם הרשות הציבורית, מידע תמציתי על תפקידיה וסמכויותיה,

ומען ודרכי התקשרות עם הרשות. זו מעין מפה עבור האזרח, כדי שהוא יידע מי

ומי ברשויות שכפופות לחוק, ואל מי הוא יוכל לפנות בהמשך. זה לא מידע

פרטני.

היו"ר חנן פורת;

מלבד האינטרנט אני מבין שיש עוד מקומות.

דלית דרור;

ראשית, באתר האינטרנט. שנית, הממשלה תפיץ לספריית הכנסת.

דוד צוקר;

באינטרנט תפורסם רק רשימת הרשויות.

דלית דרור ;

אני מציעה לדבר על כל אחד משלושת האלמנטים בנפרד. נדבר ראשית על

סעיף 4 לחוק, רשימת הרשויות. היכן זה יפורסם? הרשימה של הממשלה תפורסם

באתר האינטרנט, תופץ לספריית הכנסת, לספרייה ציבורית בכל רשות מקומית,

ובאנו בדברים עם האנשים האחראיים על הספריות הציבוריות במשרד החינוך.

אני מדלגת כרגע על פסקה 2(ב)(3) ועוברת ל-2(ב)(4). אנחנו ביקשנו

ממרכ-ז ההסברה במשרד החינוך והתרבות שהוא יכין לנו את הרשימה. מכיוון שמרכז

ההסברה הוא זה שמכין את שנתון הממשלה, חשבנו שזה מתאים. אם כי רשימת

הרשויות הציבוריות כוללת גם את כל התאגידים הסטטוטוריים, לא רק את הממשלה,

המשרדים ויחידות הסמך שלהם. ביקשנו את זה ממשרד ההסברה, עוד לא סגור סופית

איתם מבחינה תקציבית, אבל הם הסכימו שבמשרדים המחוזיים שלהם גם תועמד

הרשימה הזאת לרשות הציבור.

דוד צוקר;

יש רק משרדים מחוזיים או שיש גם משרדים עירוניים?
דל ית דרור
יש פה אנשים ממרכז ההסברה. יש להם לשכה ראשית ויש להם משרדים

מחוזיים.



רותי חריף ;

יש מחוזות בארץ.
דלית דרור
דילגתי על פסקה 2(ב}(3}, רשות הדואר, כי בשלב זה אנחנו חוזרים בנו

מהבקשה. אנחנו סברנו תחילה שיהיה נכון שחוברת כזאת תהיה בכל סניף של רשות

הדואר, שכל אחד יוכל לקבל, כמו חוברות המכרזים של שירות המדינה.
דוד צוקר
זה היה הרעיון המקורי שעליו דיברנו.
דלית דרור
יש להם פריסה טובה בכל הארץ. עדיין לא סגרנו איתם את העלות. והם

תאגיד שנושא את עצמו, והם רוצים תשלום מהממשלה. החוק הזח עדיין לא מתוקצב

בתקציב 1999, ולכן אנחנו, כממשלה, מבקשים למחוק בשלב זה את פסקה 2(ב)(3).

זה לא מונע מאתנו לעשות איתם הסכם להפצה כזאת, אבל אנחנו לא רוצים שבמשא-

ומתן הכספי שעדיין לא נסגר בין האוצר לבין רשות הדואר נחייה חייבים בהפצה

דרך רשות הדואר.

הי ו "ר חנן פורת;

אולי יותר הגיוני, אפילו לפי הדברים שלך, אם אנחנו חושבים שזה

חיוני, לדחות את התחילה של העניין, אבל כן לקבוע את הדבר. אפשר להוסיף

שהתחילה תהיה תוך הצי שנה.

דל ית דר ו ר ;

אנחנו צריכים לשמוע את תגובת משרד האוצר על כך. גם עם האוצר וגם עם

רשות הדואר היה ויכוח על האלמנט הזה. זה מסונדל על העניין הכספי.
היו"ר חנן פורת
לא הייתי שותף בפרטי הדברים, אבל אם זה נכון - - -
דוד צוקר
הבעיה שאם זה כתוב פה, רשות הדואר חייבים בזה, ואז הם יעלו את

המחיר.

דלית דרור;

זה החשש שהובע על-ידי האוצר, זה חשש סביר.

היו"ר חנן פורת;

זה דבר שנכון כמעט לגבי כל דבר כזה.
דלית דרור
מבחינת אופן פרסום זה בהחלט נכון וראוי לעשות את זה באמצעות רשות

הדואר, שיש לה פריסה טובה בכל הארץ.
היו"ר חנן פורת
תיכף נשמע מלה בעניין הזה, אבל אני רואה שבסוגיית הכנסת רוצים לומר

משהו .

חנה פריידין ;

בסעיף 8 של התקנות יש גם רשימה, ושם נכתב "בית הספרים הלאומי", מה

שנכון לעשות,
דלית דרור
סעיף 8, עניינו לא הרשימה של הרשויות הציבוריות, אלא הדלתות השנתיים

של כל רשות ורשות. אלה כמה מאות ספרים. פה מדובר על חוברת דקה שתמנה את

הרשויות הציבוריות.

חנה פריידין;

בסעיף 20 של החוק עצמו כתוב, ש"אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכוחו

של חיקוק המחייב, המתיר, האוסר... מסירת מידע". לפי פקודת העיתונות בלאו

הכי כל דבר בחוברת חייב להימסר, אז חייב שיהיה כתוב - - -
יהושע שופמן
את צודקת, חייבים למסור אפילו אם זה לא כתוב. אין בעיה.
חנה פריידין
בדיוק, אז אם כבר ציינתם ספריית הכנסת, אז גם בית הספרים הלאומי.
י הודה לנדא
למה לא כללתם את הרשומות כמקום שבו מפרסמים את רשימת הגופים? זה

נמצא כמעט בכל משרד עורכי דין, זח נמצא כמעט בכל ספריה במדינה.
הי ו"ר חנן פורת
יש הרבה צדק בשאלה גם אם פרסומי הרשימות לא מצויים בידי כל אזרח,

אבל זח דבר קבוע וסטטוטורי שכל מי שרוצה יכול להגיע אליו, גם אין בזה קושי

גדול. ההערה של הפרסום ברשומות היא נכונה מאוד.

דוד צוקר;

הבעיה היא רק הנגישות. בעניין הנגישות, הדבר הכי חשוב הוא סניפי

הדואר ואחר כך הרשויות המקומיות.
היו"ר חנן פורת
היתרון ברשומות, שזה דבר קבוע.

דוד צוקר;

זה סטטוס, זו לא נגישות.
היו"ר חנן פ ו רת
אבל מי שרוצה, לפחות יודע שזח מצוי ברשומות.
דוד צוקר
אם אין קושי טכני, אני בעד,

דלית דרור;

בעניין בית הספרים הלאומי, אנחנו מסכימים. בעניין הרשומות אני רוצה

לשמוע את האוצר, אני חושבת שאפשר להסכים, כי זה ממילא יוצא, פרסום מידי

שנה ברשומות.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לשמוע לגבי הנושא של הדואר, האם יש לכם הסתייגות מכך שנקבע

את עניין הדואר, ורק התחילה תהיה יותר מאוחרת כדי לאפשר את ההתארגנות?

דיינה ירום;

ברגע שמכניסים את הדואר, ולא משנה מה מועד התחילה, כשאנחנו מגיעים

למשא ומתן כספי עם הדואר, הדואר יודע שאנחנו מחויבים לדבר, שאנחנו מחויבים

לפעול דרכם, ואז הוא קובע תג מחיר, ואין לו שום עניין או אינטרס לנהל עליו

משא ומתן. זו הבעיה שעמדה בפתח. מצד אחד, אנחנו מחויבים לקבל את השירות

מהם על-פי חוק, ומצד שני, יש בידם גמישות מלאח לקבוע איזה מחיר שהם רוצים,

והתוצאה ידועה.

היו"ר חנן פורת;

את מעירה הערה חשובה מאוד שיש בה השלכות מדיניות גדולות. כל משא

ומתן שמגבילים אותו בזמן, ממילא מציבים אולטימטום עצמי.

דוד צוקר;

אני רוצה להמשיך את הקו של היושב-ראש. אתה מאוד צודק, הסוף ידוע,

ויודעים איך זה ייגמר. בשיחות שהיו בוועדה במהלך העבודה של שנתיים וחצי

היה ברור שבתי הדואר הם צומת מאוד חשוב לעניין הנגישות, ואי-אפשר לוותר על

זה. אני מבין את האוצר, אבל אני לא בטוח שרשות הדואר תצליח להעלות את

המחיר באופן כזה שצריך למנוע מאתנו לתת להם זמן לסיים את המשא ומתן של חצי

שנה, כי עניין הנגישות באיזון הוא הרבה יותר חשוב מאשר המחיר. המחיר לא

יעלה בכמה מיליוני שקלים, אז בואו נחשוב פעמיים.
דיינה ירום
אנחנו מבקשים לאפשר את הגמישות, כי יכול להיות שנבוא עם מנגנון

אלטרנטיבי.
איתמר ברטוב
ברשותכם, הרשימות זה פן נקודתי מאוד. רשות הדואר לא תיתפס בעניין

הפצת הרשימות כדי לעשות שינויים במאזן ההכנסות שלה. אנחנו רואים בחוק חופש

המידע פתח למגוון רחב מאוד של פעילויות ולאמצעים מאוד מאוד נרחבים. אנחנו

יכולים לקבל את הרשימות האלה על דיסקט ולהפיק אותם על-פי בקשה טלפונית



במגוון גדול מאוד של נושאים. לא רק שאין חשש, אין צל צלו של סיכוי שבעניין

הזה אנחנו ניתפס ונטרפד משהו. נהפוך הוא. ראשית, אנחנו רואים את עצמנו

שותף מרכזי. שנית, בכל דבר שאנחנו גובים עליו מחיר, התעריף הוא על השולחן,

המחיר הוא על השולחן, כל פרטי העניין ידועים. האפשרות לייחס לנו להיבנות

על בך כך חוברות מהעניין הזה לא נכונה, אנחנו מעבירים 2 מיליון דברי דואר

כל יום בכל רחבי הארץ. אנחנו חושבים שזה טריגר לאפשר לנו לסייע בהפרת החוק

בהיבטים הרבה יותר רחבים מאשר הדבר הזה.

היו"ר חנן פורת;

כולנו זכאים לשבח את מערכת הדואר שעברה שכלול באופן יחסי למערכות

אחרות באופן מאוד משמעותי. על כל פנים, אם בשעתו - "הצבי ישראל על במותיך

חלל", הצבי הזה קצת זקף את קרניו.

אנחנו לא יכולים בגלל הסיבות הללו, לא לקבוע דבר בחוק שהוא כשלעצמו

נכון, ומוסכם על הכל שהאינפורמציה צריכה להיות דרך מערכת הדואר. במקרה

הגרוע ביותר, אני אומר לאוצר, לא יצויר שהדואר יערים מכשולים בלתי

אפשריים, זכותכם לבוא לוועדה, והוועדה יכולה לשנות תקנות תמיד. קבענו: תוך
חצי שנה. אתם יכולים לאמר
כיוון שלא הגענו איתם להסכמה, נדחה את העניין

בעוד חצי שנה. הפתח עוד פתוח.

לכן, אני מציע שנקבע עכשיו את הסעיף של הדואר, נדחה את התחולה שלו.

יהושע שופמן;

ל-1 בינואר 2000.
הראל בלינדה
אפשר לבקש להכניס שזה יתחיל ב-1 בינואר, בכפוף להשגת הסדר כספי.
דוד צוקר
בצו לא עושים דבר כזה.

היו "ר חנן פורת;

ידידי היקר, החוק יהיה, ואני מקווה שתגיעו להבנה. אם לא תגיעו

להבנה, זכותכם לבוא לוועדה ולבקש דחייה נוספת, ואנחנו נשקול את העניין

הזה. גם אם אני לא אהיה פה יושב-ראש, יש להניח שהיושב-ראש הבא ייענה ברצון

לבקשתכם.

דלית דרור, אנא המשיכי.
יהושע שופמן
סעיף 2 אושר?
הי ו "ר חנן פורת
כן .
דלית דרור
הוספנו רשומות, בית הספרים הלאומי ורשות הדואר מח-1 בינואר 2000.

אנחנו ע וברים לסעיף 3.

(קוראת סעיף 3 מתקנות חופש המידע}

העיקרון הוא שזה במשרד הראשי ובמשרדים המהותיים, אלא אם כן, לבקשת
משרד ראש הממשלה שאמר
אני לא רוצה שיבואו לעיין בבניין הראשי עם כל

האבטחה, אני רוצה שיעיינו בגנזך המדינה. אם מודיעים מראש, למה לא? וברשימת

הרשויות הציבוריות שמפנה את האזרח יהיה כתוב לאן הוא צריך ללכת.
ישי מנוחין
מה קורה עם כל המשרדים העירוניים של הרשויות המקומיות?
דוד צוקר
זה סעיף נפרד.
ישי מנוחין
למשרד הפנים יש לשכה עירונית בכל עיר?
דלית דרור
לא, אבל יש לו לשכה מחוזית.
ישי מנוחין
למה אדם מבית-שמש צריך לבוא ולעיין בתקנות בירושלים, למה לא במשרד

בבית-שמש? למשרדים הממשלתיים יש לשכות עירוניות.
יהושע שופמן
לביטוח הלאומי יש אשנבים, זה לא משרד. זה מקום שבאים פעם-פעמיים

בשבוע.
דוד צוקר
כבר הפיקו את החוברת, אז היא תהיה - - -
יהושע שופמן
החוברת היא לכל דורש.
דוד ציקר
לא. יוצא קובץ הנחיות מינהליות. נאמר שמאחר וממילא כבר מפיצים אותו

למשרד הראשי בתל-אביב, אז אם יש גם משרד ברמת-גן ובגבעתיים ובראש-העין,

שזה יהיה גם שם, זו כל הבקשה.



דלית דרור ;

לגבי ההנחיות המינהליות, אני לא בטוחה שזה יהיה כל כך מסודר כמו

החוברת של רשימת הרשויות. ההנחיות האלה מתעדכנות כל הזמן, הן משתנות, צריך

להפיץ מחדש. הכל עניין של משאבים.
ה י ו "ר חנן פורת
השאלה לגבי הרשויות המקומיות.
יהושע שופמן
לא לגבי רשויות מקומיות.

דוד צוקר;

יש רשות שלטונית, משרד ממשלתי. השאלה אם זה צריך להיות רק במשרדים

המחוזיים, או אם יש גם משרדים עירוניים, שיהיה גם במשרדים עירוניים. אני

לא רואה הבדל גדול, החומר כפר הופק, תעביר לכל עיר, אם יש לשכה בכל עיר,

ולא רק לשישה מחוזות. חבל.
יהושע שופמן
למשרד ממשלתי יש משרדים מחוזיים, ששם נותנים שירות לקהל. יכול להיות

שאותו משרד מחזיק לעניין מסוים משרד במקום אחר, למשל, יחידת משנה של

המחלקה לחקירות שוטרים של משרד המשפטים נמצאת במקום אחר.

דוד צוקר;

אל תלך לאיזוטריה. קח את המע"מ. למה שמע"מ יהיה רק בשישה משרדים

מחוזיים ולא בכל משרד עירוני?

ישי מנוחין;

למה שתושב אילת יצטרך להגיע לבאר-שבע כדי לקבל שירות מהמשרד המחוזי

שלו? זו לא נסיעה של חמש דקות.
עדנה הירשמן-פרי
זה נכון, רק שהכל עניין של מימון.

דוד צוקר;

פה אין מימון. הפיקו כבר את חומר.
יהושע שופמן
אני לא מכיר הגדרה של משרד עירוני. אני לא יודע מה זה משרד עירוני.

משרד יכול להחזיק יחידה קטנטנה שאין בה מקום.
היו"ר חנן פורת
יש משרדים עירוניים לרשויות?
יה ישע שופמן
אני לא יודע מה זה, משרדים עיריניים, אני לא מכיר הגדרה כזאת.

יה ודה לנדא;

סעיף 8 עוסק בפירוט איפה אתה מפרסם את הדוח השנתי, סעיף 3 מציין

בפירוט איפה לפרסם את ההנחיות המינהליות. למה בסעיף 8 יש את כל הרשימה

הארוכה ה1את עם הסברים ובסעיף 3, לגבי ההנחיות המינהליות, שהן יותר חשובות

והן בשימוש יומיומי, לגביהן מדובר רק באופן לקוני?

יהושע ש ו פמן י.

מפני שדוח הוא דוח. הנחיות מינהליות יכולות להיות ספרייה שלמה.
דלית דרור
^

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ממלאות כמה מדפים.
היו"ר חנן פורת
בסעיף 8(א) זה בדיוק אותו דבר כמו אצלנו.
דלית דרור
לא בדיוק. רשימת הרשויות זו חוברת אחת, דוח שנתי זו חוברת לכל רשות

ציבורית, זה כמה מאות חוברות, והנחיות מינהליות - בכך אין צורך.
היו"ר חנן פורת
כיוון שאנחנו רק מתחילים את החוק הזה, אפשר יהיה תמיד גם להוסיף

תקנות. אני מציע שנסתפק במה שמוצע כאן, אם יהיה צורך נרחיב את הדברים

בהמשך.

סעיף 3 אושר.
דלית דרור
סעיף 4, לגבי רשות מקומית. סעיף 4 מסדיר היכן יתפרסמו גם הרשימה

שהיא צריכה לעשות וגם ההנחיות המינהליות שלה.

(קוראת סעיף 4 לתקנות חיפש המידע)
הי ו ייר חנן פ ירת
סעיף 4 אושר.
דוד צוקר
אתם מוכנים להוסיף בסעיף 3 את אתר האינטרנט של אותה רשות?
יהושע שופמן
אין לכל רשות אינטרנט.
דויד צוקר
לרשות שיש לרז אינטרנט.

יהושע שופמן;

הנחיות?

דוד צוקר;

קיבלתי שלא.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו עוברים לסעיף 5.

דלית דרור;

אנחנו מגיעים לדוח השנתי.

(קוראת סעיף 5 לתקנות חופש המידע)

קיבלנו הערה מהאוצר שלא היינו ערים לה קודם, שעד ה-1 במאי לא

יספיקו. אולי נדחה את הדיון בסעיף 5 אחרי שנראה בסעיף 6 מה כלול בדוח

השנתי. יש קושי לגבי פירוט הפעולות שנעשו ואיך תקציב של משרד ממשלתי למשל

הוצא בפועל, יש קושי להשיב על זה עד ה-1 במאי.

היו"ר חנן פורת;

מתי אתם מציעים?

דלית דרור;

הצענו, במקום ב-1 במאי לכתוב "1 ביולי". האוצר אומר: ב-1 ביולי

האינפורמציה קיימת, אבל עדיין אי-אפשר להדפיס אותה, אולי נדבר על סעיף 5

אחרי שנדבר על סעיף 6, ואז נבין את הבעיה.

היו "ר חנן פורת;

יש פה איזה מתח מסוים בין הצורך להתארגן וכן הלאה לבין הרלבנטיות של

המידע לגבי האזרח. ברגע שאתה מאחר את הגעת המידע בפרק זמן כל כך ארוך, אז

הרבה דברים יכולים להיות בגדר של היסטוריה.

דלית דרור;

1 ביולי זה חצי שנה אחרי. הדוח הראשון לגבי 1999 עולה ב-1 ביולי

.2000

יהושע שופמן;

נעבור על הרשימה, כשנגיע לפסקה 8(6) האוצר יסביר את הבעיה.

היו"ר חנן פורת;

בסדר. נדלג על הסעיף הזה ונאשר אותו לאחר מכן.



אנחנו עוברים לסעיף 6.

דלית דרור;

הלב של התקנות הוא תקנה 6, מה יכלול הדין וחשבון השנתי של הרשות

הציבורית. זו לא רשימה ממצה, אפשר גם להכיל דברים נוספים אם רוצים. התקנות
מחייבות
(קוראת פסקאות 6,5,4,3,2,1)

בפסקה 6, התבקשנו על-ידי האוצר וקיבלנו, כי לזה התכוונו מלכתחילה

כשכתבו "סקירת עיקרי הפעילות". היה ברור לנו, שלא צריך להגיד מה בדיוק כל

פקיד עשה במשך השנה. אותו דבר לגבי פסקה 5, נכתוב "סקירת עיקרי הפעולות".

(קוראת פסקאות 7 ו-8)

בפסקה 8, בעצם האזרחים יכולים לדעת מאיזה סעיפי תקציב הוצאו התקציב

ומאיזה לא הוצאו הכספים.

קוראת פסקאות 14,13,12,11,10,9)

פסקה 14 מאוד חשובה. נושא התמיכות ממילא מפורסם בילקוט הפרסומים,

אבל יש חשיבות לריכוז הדברים בתוך הדוח השנתי של אותה רשות ציבורית, ואז

אנחנו יכולים באמת לראות לאן הלכו הכספים: מהו התקציב, מה הוצא מתוך

התקציב, לאן הלכו התמיכות.

קוראת פסקאות 15 ו-16)

בפסקה 16 זה מקביל למה שכתבנו בסעיף קטן 11 לגבי משרדי הממשלה, גם

בדוח השנתי האזרח יידע לאן הוא הולך כדי לעיין בחוק העזר.

היו"ר חנן פורת;

חוקי העזר עצמם לא יהיו כלולים בדין וחשבון.

דלית דרור;

לא צריך להדפיס ולשכפל את חוקי העזר כל שנה. זה יהיה מונח לעיון

במשרדי הרשות ובספריה הציבורית.
היו"ר חנן פורת
רשימת עובדי הרשות המקומית, למשל, זה כלול?

דלית דרור;

לפרסם את שמות כל העובדים זה נראה לי מעמסה מיותרת, שלא כל כך

מועילה לציבור. אדם שלוקה את הדוח יוכל לדעת את פירוט המבנה של הרשות.
עדנה הירשמן-פרי
אולי את מספר העובדים, אבל לא את שמות העובדים.



דלית דרור;

מי שזה מעניין אותו לא מנוע מלפנות לרשות ולשאול, והם יצטרכו לענות.
היו"ר חנן פורת
למשל, את רוצה לציין מי הנהלת העיר, מי ראשי האגפים, מה שמותיהם.

הסעיף הקרוב ביותר שנמצא פה הוא פירוט מבנה הרשות, אגפיה, יחידותיה

ויחידות הסמך שלה. נדמה לי שכן צריך, לפחות בנושא זה, לרדת לפרטים במידה

מסוימת. אולי לא כל פקיד ופקיד, אבל כן לדעת מה שמות ראשי האגפים, מי

מזכירות העיריה, מי ההנהלה. זו אינפורמציה חשובה מאוד לאזרח, כשהוא רוצה

לפנות אל כתובת מסוימת.

עדנה הירשמן-פרי;

בעיקרון, אין לנו בעיה, מי הם ראשי האגפים, מי המזכירות, אבל לא

מפורט מ-א ' עד ת'.
דלית דרור
זה באמת תורם לציבור?
היו"ר חנן פורת
אני חושב שמאוד חשוב לציבור לדעת, למשל, מי נמצא בהנהלת העיריה, מי

המזכירות, מי האנשים הקובעים. אם הוא רוצה לפנות אליהם בקשר לדבר פלוני או

דבר אלמוני.
עדנה הירשמן
אז הוא מתקשר להנהלת העיריה ומבקש את המזכירות, הוא לא חייב לקרוא

לאיש בשם.
חנה פריידין
פחות צריך שם, יותר צריך פונקציה ומספר טלפון.
עדנה הירשמן-פרי
זה מתחלף כל הזמן.
חי ו "ר חנן פורת
חבל שחברי הכנסת יצאו, כי לי דווקא נראה שיש חשיבות, ביחס שבין

האזרח לבין הרשות, שהוא יידע מי הם האנשים, מה הכתובת. שוב, לפחות לגבי

הצמרת.

עדנה הירשמן-פרי ;

למשל, אגף הרווחה, אגף החינוך. זה בסדר, אבל רק המינהלי, לא

המזכירות.
יהושע שופמן
ברוב המקומות אין עניין לעשות את זה, הגדרת התפקידים משתנית ממקום

למקום.

(חבר הכנסת דדי צוקר חוזר לישיבה)
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת דדי צוקר, אני אמרתי שחשוב שגם תהיה רשימה שמית, לפחות של

מועצת העיר, מי האנשים, מי ראשי האגפים, כדי שאדם יידע.

דוד צוקר;

י ש בע י ה עם זה?
היו"ר חנן פורת
זה לא כתוב.

עדנה הי רשמן-פרי;

אין בעיה, רק שזה מתחלף.

דוד צוקר;

מעדכנים את זה ממילא בהמון מסמכים.

דלית דרור;

זה נדנוד קצת מיותר. זה דבר שכל הזמן צריך להחליף ולעדכן.

הי ו "ר חנן פורת;

פעם בשנה. אני חושב שלאזרח חשוב לדעת מי עומד בראש אגף הרווחה בעיר.

יחזקאל לביא;

האזרחים יודעים.

היו"ר חנן פורת;

אזרח שלא היה צריך ולא נתקל בזה, לא יודע.

יחזקאל לביא;

מהניסיון שלי, התושבים יודעים טוב מאוד.

ה י ו "ר חנן פורת;

אליך באים התושבים שיודעים ושמתלוננים. הבעיה הגדולה היא לגבי אלה

שלא י ודע ים .

יחזקאל לביא;

יודעים תמיד על מי להתלונן, ויודעים את השמות.



עדנה הירשמן-פרי;

הבעיה היא ברשויות הגדולות.
ישי מנוחין
גם אם אין אנשים שלא יודעים, כדאי שיהיה מפורסם.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להציע, בסעיף הזה, במקום שכתוב בו "פירוט מבנה הרשות,

אגפיה, יהידותיה ויחידות הסמך שלה", שתהיה תוספת.
דלית דרור
שמות בעלי תפקידים בכירים העומדים בראש אגפים ויהידות?
היו"ר חנן פורת
כן .
יחזקאל לביא
זה נרחב מאוד.

דוד צוקר;

לכן צריך להשאיר לפרשנות של הרשויות, לא צריך להיכנס בכל דבר לעצמות

שלהם.
חני כספי
אני לא בטוחה, וגם הערתי כשחוקקו את החוק על סעיף 9, המדבר על הדין

וחשבון, ועכשיו אני רואה את זה בתקנות. אתם אמרתם אז: זה יופיע בתקנות.

למשרד הביטחון אישרנו יחידות שלא יפורסמו ברשומות. עכשיו, בדין וחשבון,
צריך לפרט
מבנה הרשות, אגפיה ויחידותיה.
דלית דרור
לא, תראי את תקנה 9. תקנה 9 אומרת: ייעל אף האמור בתקנות אלה, הדין

וחשבון השנתי של רשות ציבורית לא יכלול מידע שאין לפרסמו...", מטעמים של

ביטחון המדינה או הגנת הפרטיות.
חני כספי
אבל זה לא ייראה שזה נכתב, וזה יראה חסר מפאת הסיבה הזאת, כי גם

היעדר מ י דע - - -
ישי מנוחין
היה לנו דיון על זה, והוחלט שלא - - -
היו"ר חנן פורת
לא צריך לכתוב שחסר,
ישי מנוחין
בפסקה 14, לגבי התמיכות, אנחנו רוצים שייתווסף שם למה נתנו את הכסף.

כתוב שם כמה נתנו, ואנחנו רוצים כמו שמופיע ברשומות, שוועדת בן-דרור

מוצ יאה לדוגמה - - -

דלית דרור;

כתוב "לרבות פירוט שמותיהם של המוסדות".

ישי מנוחין;

למה הם נתנו את הכסף?

אנהנו חושבים שצריך לפרסם את הקריטריונים. ^
היו"ר חנן פורת
אי-אפשר להגזים. אם נתנו למוסד, א1 נכתוב כמה נתנו למען התלמידים,

וכמה נתנו לצורך אחר?

ישי מ נ ו ח י ן;
קרן עזבונות כותבת
המוסד הזה קיבל 20,000 שקל למטרה זו וזו. כתוב,

בשורה אחת, למה נתנו את הכסף.

יהושע שופמן ;

זה יועתק מילקוט הפרסומים.

דלית דרור;

אל תשכחו שזה לא בא להחליף את כל הבקשות למידע. אדם שירצה יותר

מידע, יוכל תמיד להגיד בקשה.

היו"ר חנן פורת;

רבותי , אנחנו הולכים פה לחוק נועז מאוד, מהפכני מאוד ומשמעותי מאוד,

ולא פשוט לביצוע. אני משבה את החוק הזה, אבל דווקא משום כך אני אומר "תפסת

מרובה - לא תפסת". הרי אם נרצה, נוכל תמיד, בהמשך, לצרף תקנות. נתחיל

באותם דברים אלמנטריים ולא נעמיס דברים שאחר כך ישבשו את היכולת ליישום

החוק. כשאתה אומר "פירוט של שמות מוסדות והיקף הינמיכה בהם", אמרת כבר הרבה

מאוד. אז, אם באמת יהיו פערים בלתי נסבלים, תמיד האדם יוכל לשאול ולחקור

מהם הקריטריונים.
יחזקאל לביא
לגבי הקריטריונים יש קביעה של היועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר חנן פורת
זה פרסום כולל, אבל השאלה אם ניכנס לפירוט בכל מוסד ומוסד. אני לא

מציע לעשות זאת.
יהושע שופמן
הקריטריונים מדברים על מבחנים, הם מתפרסים ברשומות, הם גם משתנים

מעת לעת, ויש גם מועדים מסוימים לפרסום. מפרסמים את המבחנים על מנת

שהמבקשים יידעו למה אפשר לבקש כסף. זה משתנה מעת לעת, ומפרסמים את זה גם

בעיתון, כך שאני לא בטוח שבדוח שנתי שהתייחס לתקופה שעברה, יש טעם לכתוב

את זה.

דלית דרור;

נתנו פה הרבה תוכן למגמה של השקיפות, וזו מעמסה מאוד גדולה על

הרשויות. אנחנו לא רצינו שהם יצטרכו יותר מאשר לפרסם את מה שפורסם

ברשויות.

היו"ר חנן פורת;

אם יש עוד הערה לגבי סעיף 6, אז בבקשה, כי אני רוצה לאשר אותו.

יהודה לנדא;

האם הממשלה לא חושבת שצריך לתת יותר תוכן לסעיפים קטנים 5 ו-6,

שיהיה רף מינימום של מה שצריכה רשות לפרסם? יהיה ראש רשות אחת שיכתוב עשרה

דפים שמפרטים כדבעי, ויהיה ראש רשות שנייה שיגיד: היחידה שלי פעלה על-פי

הגדרת פעילותה בחוק בשנה החולפת.

דלית דרור;

זה לא שונה מכל מעשה מינהלי אחר, שצריך להיות סודי ושכפוף לביקורת.
י הושע שופמן
החוק הזה חל על משרד האוצר, מצד אחד, ובלי לפגוע חלילה, על הרשות

לתרבות היידיש, מצד שני. יש רשויות גדולות ויש רשויות קטנות. לכל אחת יש

רמת רזולוציה שונה. אני לא חושב שאפשר לקבוע מספר עמודים ורמת פירוט.
יהודה לנדא
יש לי תחושה שהרשות לתרבות היידיש תכתוב יותר מאשר משרד האוצר.
היו"ר חנן פורת
אני לא יודע אם זה צריך להיות מגובש בתקנות, אבל פה צריך להיות

מישהו, ממונה-על, שנותן את התבנית של הדוח השנתי הזה. זאת אומרת, אנחנו

יוצרים איזה מודל. קודם כל, זו צריכה להיות חוברת מסודרת, מכובדת, והיה

ראוי שהיא תהיה באיזה סטנדרט שיוצר זהות, לא בדיוק זהה אבל שווה, כדי שלא

יהיו כאלה שיעשו את זה כדי לצאת ידי חובה, וישרבטו כמה דפים.
דוד צוקר
רשות לא תכתוב מעט, זה יעמוד תחת ביקורת.
ה י ו "ר חנן פורת
כמו שקבעו סטנדרט לרשומות, כמו שיש בפרסום הכנסת וכדומה, צריך ליצור

מודל נורמטיבי שישמש בסיס. אני לא חייב להכניס את זה עכשיו לתקנות, אמרתי



את זה כהערה,

דלית דרור ;

אני מבקשת להגיב על ההערה הזאת, כי זה יהיה רלוונטי גם לתקנות האלה

וגם לתקנות אחרות.

אנחנו שקלנו פירוט יותר גדול, להכניס טפסים לתקנות, איך תיגבה האגרה

וכן הלאה, אבל באיזה שלב תפסנו את עצמנו ואמרנו: הרשויות פה שונות מאוד,

כמו שאמר יהושע שופמן, זו מזו. אנחנו לא יכולים להכתיב, בייחוד שמובילים

את זה משרדי ממשלה, משרד המשפטים במקרה הזה, להכתיב לכל הרשויות המקומיות,

שגם ביניהם יש שונות מאוד גדולה, איך לעבוד.
ה י ו"ר חנן פורת
אולי משרד המשפטים ומערכת השלטון המקומי צריכים לתת הנחיות. ^
דלית דרור
אני רוצה להמשיך ולומר: לכן אנחנו נתנו פה את הדברים המרכזיים. אבל

נציבות שירות המדינה, למשל, שאחראית על התפקוד של משרדי הממשלה בחוק הזה,

תצטרך להשלים פה עוד הרבה מאוד נהלים, גם לגבי התקנות האלה וגם לגבי

התקנות הבאות, טפסים, אופן רישום של שעות שלפיהם האגרות תתחשבנה. יש עוד

הרבה השלמות.
הי ו "ר חנן פורת
מי מופקד על יישום התקנות האלה?
דלית דרור
שר המשפטים מופקד על ביצוע החוק, אבל כל רשות צריכה לעבוד. כשמדובר

במשרדי הממשלה יש אחידות בעבודה שתוכתב, אני מקווה, על-ידי נציבות שירות

המדי נה והחשב הכללי .
היו"ר חנן פורת
האם כדאי היה לציין את זה בגוף התקנות, זאת אומרת, שנציבות שירות

המדינה, החשב הכללי והשלטון המקומי יערכו אותם?
דלית דרור
כשיהיו לנו דוגמאות של טפסים ודרכי עבודה, אנחנו ודאי ניתן אותם.
יחזקאל לביא
דלית דרור, כבר ניתנו הנחיות על-ידי הממונים על הנושא הזה.
היו"ר חנן פורת
אין צורך להכניס את זח לגוף התקנות?
דלית דרור
לא רצינו להכניס את זה בשלב זה של הדברים.



היו"ר חנן פורת;

קיבלת י .
חנה פריידין
על רוב הפסקאות של הסעיף הזה בדרך כלל חתמנו בצורה דומה בשנתון

הממשלה. אנחנו עדכנו את הנושא של הכנסת. בפסקה (5) כתוב "סקירת פעילות

הרשות הציבורית בשנה החולפת", בסקירה שלנו התייחסנו תמיד לגוף הפרלמנטרי

של הכנסת ולא למינהלי. לכנסת יש שתי פונקציות: יש התחום הפרלמנטרי והתחום

המינהלי. התחום המינהלי אף פעם לא נכנס לשום דבר, גם לא עומד בביקורת של

המדינה. השאלה היא אם, לראשונה, יתחיל לפרסם על עצמו. זה מהפך שצריך להיות

מודע לו.
דלית דרור
אכן, אנחנו מודעים, ולזה הכוונה. הפעילות הפרלמנטרית ברובה ממילא

פומבית, ומה שהיה חשוב, באמצעות החלת חוק חופש המידע על הכנסת, הוא לדעת

גם לאן יצאו הכספים, כמה עלה האגף החדש וכן הלאה. זה כולל גם את ההיבט

המינהלי של הכנסת.
היו "ר הנן פורת
ברור מתוך פסקה (5) שמדובר גם על המערכת המינהלית, כי כתבתם

"עיקרי ".

דלית דרור;

זה בכלל על תחולת החוק. לגבי סקירת הפעולות יהיה כתוב שיש ספרייה.

זה שהיתה בנייה, זו פעילות נלווית, זה לא עיקר הפעילות.
היו"ר חנן פורת
י הנה פריידין, רצית להציע שיכתבו פה גם יימינהליתיי?
חנה פריידין
אנ י שואלת.
דלית דרור
היא שואלת אם הפעילות המינהלית נלווית לפעילות העיקרית.
היו"ר הנן פורת
זה ברור. השאלה היא אם יהלה ברור שזה כולל גם את הפעילות המינהלית.
דלית דרור
אני חושבת שלא צריך לכתוב את זה.
הראל בלינדה
אם אפשר לחזור לפסקה 8(6) ולקשר אותה לסעיף 5, לנושא שעלה קודם.

במשרד האוצר, ספרי התקציב והביצוע של התקציב לשנה הקודמת מוכנים. המידע

קיים אצלנו שישה חודשים משנת התקציב, זאת אומרת, ב-30 ביוני. אחר כך צריך

גם היערכות טכנית של הדפסה והפצה ודברים כאלה. אנחנו ב-1 במאי לא נוכל

לפרסם את ביצוע התקציב לשנה הקודמת.
היו"ר חנן פורת
דיברנו על זה קודם. אני מציע שזה יהיה ב-1 ביולי.
הראל בלינדה
גם ב-1 ביולי אי-אפשר. הספרים נסגרים ב-30 ביוני, וצריך עדיין

היערכות טכנית.
דיינה ירום
פשוט אין מידע בתאריך הזה. אלה לא פעולות חשבונאיות, זו היערכות של

התקציב, כפי שנערכים לתקציב.
היו"ר חנן פורת
עד מתי אתם מציעים לדחות את זה?
דיינה ירום
1 באוגוסט, כדי שיהיה חודש להדפיס. מרגע שהספרים סגורים צריך את

הזמן להדפיס. או שאפשר להוריד מהדוח התקופתי את הנושא של פירוט הוצאות

הממשלה, ומי שרוצה שיפנה ויבקש, הרי זה לא שולל את האפשרות לפנות ולבקש

באופן ספציפי, או לחלופין לדחות את הפרסום, מכיוון שהמידע לא קיים ב-1

במאי .
היו"ר חנן פורת
אינני בטוח אם זו הלכה למשה מסיני שאי-אפשר להקדים את מה שאתם

מדברים עליו. אבל, בכל מקרה, לא יהיה נכון, בגלל ההערה בהתייחסות לנושא של

התקציב, שהיא חשובה כשלעצמה, שכל המידע שאנחנו מדברים עליו כאן, שהוא מידע

שכולל הרבה מאוד דברים אחרים, בקשר למבנח הרשות, בקשר לפעולותיה, בקשר

לתמיכותיה וכדומה, יידחה לפרק זמן כל כך ארוך ולא ייאפשר לאזרח שמעוניין

במידע הזה להתמודד עם הדברים, לבקר, להיערך על-פיו. כשאתה מציע לדחות את

הפרסום עד אוגוסט, גם הדחייה עד יולי נראית לי מוגזמת אם אתה רוצה שהמידע

הזה יהיה רלוונטי לצורך שימוש בו, ולא רק לצורך מחקר היסטורי.

אולי יש מקום לעשות איזו הבחנה ולהתייחס רק באופן ספציפי לנושא הזה

שלפנינו, אבל אז יהיו שני דוחות.

דלית דרור;

שני דוחות זה יותר מעמסה.

היו"ר חנן פ ורת ;

מאוד לא הייתי רוצה לדחות את זה עד לאוגוסט. תהיה בכך החמצה של חלק

מהחוק הזה.
יחזקאל לביא
חבר הכנסת חנן פורת, יש פה עוד בעיה אחת באותי נושא. למשל, תקציבי

הרשויות המקומיות הם תקציבים מבוקרים על-ידי רואי חשבון חיצוניים, עד

שרואה החשבון החיצוני לא נתן את החתימה שלו, הרשות לא יכולה לפרסם. אני

מציע שתשקלו לעשות בשני טקטים - טקט אחד הוא טקט מינהלי, וטקט שני תקציבי

- שיהיו בסופו של דבר שני דוחות. לאחד יהיה מועד מאוחר יותר, ולשני יהיה

המועד הקבוע בחוק. אין ברירה אחרת. זה מצב אמיתי, זה לא ניסיון להתחמק

ממשהו. רואה חשבון הוא גוף חיצוני.

הי ו "ר חנן פורת;

למה אי-אפשר לאנוס את רואה החשבון?
יחזקאל לביא
אי-אפשר לאנוס אותם, כי לא ממנים כל כך הרבה רואי חשבון.
היו"ר חנן פורת
אתם תעשו מכרז ותתנו זאת לאותו רואה חשבון שיהיה מוכן לתת את הדוח

יותר מוקדם. מי אמר שאנחנו צריכים להיות משועבדים ללוחות זמנים שנקבעו

מקדמת דנא? החוק הזה צריך לזרז את המערכת.
דלי ת דר ו ר
אולי נשאיר את ה-1 במאי, ונאמר "ואולם לגבי פריטים אלה ואלה, רשאית

הרשות לדחות את הפרסום". ואז, היא תשקול אם כדאי לה לחתום, ותחליט אם

לעשות שני טקטים או לא.
דיינה ירום
אם משנים את התאריך מ-1 במאי ל-1 באוגוסט, אנחנו לא דוחים לציבור את

קבלת המידע, הרי מדובר בדוח שנתי, הוא מקבל אותו כל שנה, ויש לו את המידע,

ז ו רק שאלה של הדוח הראשון, אבל אתה לא מעכב לציבור את המידע. זה מידע

שנתי ודוח שנתי, השאלה היא רק מתי יוצא הדוח.
שלמה שהם
השאלה היא מתי הדוח הזה יוצא ועל איזה מידע הוא מדבר.
היו"ר חנן פורת
את חושבת שהתמיכות במוסדות, למשל, כל שנה זה אותו דבר?
דיינה ירום
לא, אבל בכל מקרה, הדוח יוצא כל שנה, פעם בשנה הציבור מעודכן.
היו"ר חנן פורת
למה הציבור צריך להיות מעודכן? אם יש לו הערות, אם יש לו ביקורת, אם

הוא ירצה לעשות שימוש במידע הזה, המידע יהיה רלוונטי בשבילו. זה שהוא קיבל

את הדוח של שנה שעברה, זה לא נותן לו כלום לגבי הדוח של השנה. הוא רוצה את

הדוח של השנה בזמן, כדי שהוא יוכל להתמודד אתו, ולכן צריך לעשות את זה מה

שי ותר מוקדם.



דיינה ירום;

הנישא של התקציב מעורר בעיה אובייקטיבית, זו לא בעיה שאנשים עצלנים,

לפי הנהלים של סגירת תקציב, יש פעולות שנדחות, כלומר, כמו שאתה יודע שפעם

בשנה אתה מגיש דוח למס-הכנסה ויש פעולות שצריך לסגור לפני כן, לפי הוראות

החשב הכללי, יש למשרדים מספר פעולות, והם אמורים לסגור את התקציב ב-30

לחודש כעבור שישה חודשים מסוף השנה הקודמת, זה לא נקבע סתם. זה לא שאנשים

לא נערכו וצריך להכין דוחות.

שלמה שהם;

זה גם משום שאנחנו הפנמנו איזה שהם נוהלי עבודה.
דיינה ירום
זה לא נכון .
יהושע שופמן
החוק הזה לא נועד לשנות סדרי הכנסת תקציב. צריך להחליט על סדר

העדיפות, או שכל הדוח יתפרסם יותר מוקדם, בלי הפירוט של פסקה (8), או

שיתפרסם קצת יותר מאוחר עם פסקה (8). האפשרות השנייה עדיפה.

חני כספי;

אולי יהיה דוח תקציבי בנפרד?

דיינה ירום;

אבל אז את מדפיסה שני דוחות בשנה.

יהושע שופמן;

לאותן רשויות שיש אתר אינטרנט אפשר להקל את הדברים, ולפרסם לא על

נייר, אלא באתר האינטרנט, ואז להשלים בשנה הבאה. יש פה מחיר שצריך לשלם.

אם רוצים את פירוט ההוצאות, וזה מידע כתוב, אז צריך לשלם מחיר, כי אי-אפשר

בתקנות האלה לאנוס את כל מערך הבקרה התקציבי, גם של משרדי הממשלה וגם של

הרשויות המקומיות.

שלמה שהם;

אני מציע שהמועד יישאר אותו מועד, ובפסקה (8) נכתוב "אותם דברים

שעל-פי הוק היא חייבת לפרסם".

ישי מנוחין ;

אני יודע שיש משרדי ממשלה שכן שיפצו את הנהלים שלהם בעקבות חוק חופש

המידע, לדוגמה, משרד המשטרה. הם הגיעו למסקנה שכדי לעמוד בחוק יש נחלים

שצריך לשנות.

יחזקאל לביא;

שנת תקציב אתה לא יכול לשנות.



ישי מנוחין;

שנת התקציב נגמרת ב-31 בדצמבר. האם חמישה חודשים לא אמורים להספיק?

כל עצמאי, כל חברה, כל גוף ציבורי מחויב לסגור את הדברים מול מס-הכנסה

הרבה לפני זה, אז אין שום בעיה שמשרדי הממשלה, אחרי שגמרו כבר את התקציב,

יפרסמו דוח. לא מדובר על התקציב הבא, מדובר על תקציב שנגמר ב-31 בדצמבר,

חצי שנה לפני כן.
דוד צוקר
עד מתי צריך יחיד או חברה לסיים את החשבון שלו?
שלמה שהם
עד ה-1 באפריל.
הראל בלי נדה
אני ממש לא יודע, אני לא מכיר את העניין.
יהודה לנדא
על-פי החוק המועד לתשלום המס הוא 31 בינואר לגבי פרט, ו-31 במרץ

לגבי חברה ציבורית, אבל במסגרת ההסדרים בין מס-הכנסה לבין רואי החשבון,

פורטים להם את הדוחות על פני תקופה מסוימת על מנת שרואי החשבון לא יצטרכו

לעבוד קשה מידי. מבחינת החובה החוקית, אדם צריך לגמור את תשלום המס לגבי

השנה הקודמת ב-31 בינואר.
דיינה ירום
אתה לא מדבר על תשלום למס-הכנסה, אתה מדבר פה על סדרי תקציב של

המדינה.
ביהודה לנדא
הדוח השנתי של חברה ציבורית לגבי השנה הקודמת צריך להתפרסם ב-31

במאי, בשנה שלאחר מכן, זה חוק ניירות ערך.
דיינה ירום
זה לא שייך אחד לשני. זה לא עובד בצורה כזאת. המדינה לא עובדת כמו

חברה ציבורית.
הי ו "ר חנן פורת
כשאת אומרת "זה עניין אובייקטיבי", כל העניין האובייקטיבי הזה הוא,

בסופו של דבר, גם כן עניין סובייקטיבי. זה הפך איזו מין נורמה שנראית

בעינינו, כפי שאמרתי, כהלכה למשה מסיני כביכול. אם רואי חשבון, למשל,

יידעו שהם נדרשים, וזה חלק מן העניין, לסיים את העבודה שלהם עד תאריך

מסוים, וגם במכרזים לרואי חשבון יקחו את רואי החשבון שעומדים בזמן

במלאכתם, אז תראו איך שרואי החשבון יתאימו את עצמם.

החוק הזה בא לקבוע נורמות חדשות. ברגע שאתה יודע שעניינם של הדברים

האלה גם לבוא לידיעת האזרח ולידיעת המערכות הציבוריות, כדי שיוכלו לבקר את

הדברים, זה מחייב גם שינוי נהלים.



שלמה שהם;

זה לא דוחות, מדובר על פירוט ההוצאות בשנה ההולפת.
דיינה ירום
אני מוכנה לברר עם החשב הכללי אם מדובר על בעיה להכין דוחות לשישה

חודשים, ואז יש לך שישה חודשים וצריך להכין את הדוחות תוך חודש או

חודשיים, או שמא מדובר בתקופה של השישה הודשים שניתנת למשרדים בפעולות

בפועל.

היו"ר חנן פורת;

רבותי, אני מציע להשאיר את התאריך כמות שהוא, לכתוב בו סעיף מילוט

מסוים, שבמקרים יוצאי דופן תהיה זכות לאחר את זה בחודשיים.

שלמה שהם;

אז יאחרו את כל הדוח.

היו"ר חנן פורת;

רק לגבי סעיפים אלה.

דוד צוקר;

אני מציע שהתאריך יהיה 1 במאי. אל תיתן אפשרות לשני דוחות, זה יהיה

י ותר יקר ויותר מסובך.

יהושע שופמן ;

המשמעות היא לקצר את התקופה של הדוח בשלושה חודשים.
שלמה שהם
זה לא כל הדוח, זה פירוט ההוצאות.

איתמר יער;

אין להם את הנתון של ההוצאות. סגירת ספרים לוקחת כמה חודשים עד

שהספקים מדווחים. הנתונים אינם.

דוד צוקר;

הספק היה צריך לגמור את זה כבר לפני כן.

איתמר יער;

לא, לספק יש כמה חודשים עד שהוא מגיש חשבונות.

דיינה ירום;

חוק חופש המידע אמור לפרסם מידע קיים, לא מידע שלא קיים.



היו"ר חנן פורת;

אנחנו נשאיר את התאריך על ה-1 ביולי.

פסקה 6 מאושרת בתיקונים שציינו, כולל נושא העיקרים, כולל נושא רשימת

השמות המרכזיים, ובפסקה 5 דחינו את התאריך מה-1 במאי ל-1 ביולי.

דלי ת דרור;

סעיף 7. דיווח של הממונה גם מחויב על-פי החוק. הוא יכול להיות חלק

מהדוח השנתי והוא יכול שלא להיות חלק מהדוח השנתי. בסעיף הדוח בחוק כתוב

"הדין וחשבון יכלול גם דיווח של הממונה על הפעלת חוק זה ברשות הציבורית,

ואולם רשאי המפרסם דיווח זה בנפרד".

מה יכלול הדיווח של הממונה?

(קוראת תקנה 7)

(חבר הכנסת דוד צוקר מנהל את הישיבה במקום חבר הכנסת חנן פורת}.
מ"מ היו"ר דוד צ וקר
יש הערות?

יהושע שופמן;

אחרי שניסחנו את הסעיף, העירו לנו לגבי פסקה 6. מצד אחד המידע שם לא

נורא חשוב. מצד שני, כיוון שהאגרות לא מיועדות לרשות, והן עוברות לאוצר

המדינה, ספק אם כל ממונה יודע בכלל כמה אגרות הוא קבע, ולמה זה חשוב.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
אפשר לוותר על זה.

דיינה ירום;

פסקה 3 יכולה להיות מאוד מטעה, זה מידע מיותר. אין בעיה לתת אותו,

אבל הוא יכול להיות מטעה, כיוון שמהמידע הזה לא תדע אף פעם, אם זה עבר מ-

30 ל-60, מפני שמדובר בהמון מידע, או אולי מפני שמדובר באדם, צד גי, שהיה

צרי ך לפנות אלי ו .

מ יי מ ה י ו יי ר דוד צוקר;

הם ימצאו דרך לעשות את זה.
דלית דרור
יש משהו בהערה של האוצר. זה לצורך המעקב שלנו איך החוק מופעל, לגבי

האזרח אין לזה ערך.

מ יי מ היו יי ר דוד צוקר;

זה עשוי לתת לנו צילום עד כמה ממלאים אחרי הוראות החוק ובאיזו מידה

מדייקים, ולזה נותנים פומבי.

תקנה 7 אושרה. אנחנו עוברים הלאה לתקנה 8.



דלית דרור;

חסרה פה כותרת השוליים והיא "פרסום דין וחשבון שנתי".

(קוראת פסקה 8(א) }

מ"מי הי ו "ר דוד צוקר;

זה הדוח השנתי, זה לא ההוראות. לנגה שהוא לא יהיה בכל המשרדים?

דלית דרור;

זה לא הכל, פסקה (א) לא ממצה.

קוראת פסקה 8(ב)}.

חשבתי שיש לי בפסקה הזאת טעות הגהה, ומדובר על 20,000, ובדקתי עם

הממונה על הספריות הציבוריות במשרד החינוך והתרבות. אם זה 20,000, אז

אנחנו מדברים על 65 רשויות מקומיות, 60 עיריות ומועצות מקומיות ועוד 5

מועצות אזוריות, שמספסר תושביהן 20,000. אם אתם חושבים שדי בזה, אז נכתוב

"20,000", כי 2,000 זו איזה טעות היסטורית בטיוטות.

דוד צוקר;

כמה זה 2,000?
יחזקאל לביא
כל הרשויות המקומיות במדינת ישראל.

יהושע שופמן ;

זה הכל, אז אפשר למחוק את המגבלה.
יחזקאל לביא
יש הרבה רשויות קטנות, שאין בהן ספריות.

דל ית דרור;

אני לא בטוחה שכל ספרייה ציבורית בכל רשות מקומית יכולה לעמוד במאות

דוחות, להבדיל מרשימת הרשויות הציבוריות.
עדנה הירשמן-פרי
אין בכל רשות ספרייה ציבורית.
דלית דרור
נשמע את מרים רצבי מהספריות הציבוריות במשרד החינוך והתרבות.
מרים רצבי
בדקתי את העניין הבוקר. יש 170 רשויות מקומיות שיש להן ספריות, ויש

להם מ-5,000 תושבים ומעלה. ללכת על הרף של 5,000 תושבים זה הגיוני. יש 100



רשויות מקומיות שיש להן ספריות, ויש להן 10,000 תושבים ומעלה. ספריות של

5,000 תושבים ומעלה, אם מדובר על פרסומים שזה יותר מ-300-200 ספרים בשנה,

זה אפשרי, כי זה מתחלף כל שנה.
יחזקאל לביא
זה הרבה י ותר.

יהושע שופמן;

זה לא י ותר.

יחזקאל לביא;

רק הרשויות המקומיות, זה 265.

מ "מ היו"ר דוד צוקר;

זה "למעט רשות מקומית".

י חזקאל לביא;

אני י ודע.

מ"מ היו"ר דוד צ וקר;

הסיכום הוא 5,000 תושבים.

דלית דרור;

(קוראת פסקה 8(ג } ) .
מ"מ הי ו "ר דוד צוקר
י הלאה.

דלית דרור;

(קוראת פסקה 8(ד)).

יה ודה לנדא;

למה רק משרדי ממשלה, למה לא כל רשות שיש לה אתר?

דלית דרור;

אנחנו לא יודעים מה המצב.

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

אני מבקש, כל רשות שיש לה אתר אינטרנט תפרסם באתר.
יהושע שופמן
פני אלי מרשות אחת יאמרו: אולי תכתבו כל רשות, ואולי זה ידרבן את
האחראים לעשות אתר. אמרתי
יכיל לחיות שזח חפוך, וחם אמרי: אתח צודק. ברגע

שמקימים אתר, אז יש כבר חובות מה בדיוק צריך להיות באתר, ולמח לי את חצרח

הזאת?
מ"מ היו"ר דוד צוקר
בואי נתייחס לאינטרנט כאל סיג של ספר, כאל סוג של שפח שכולם משתמשים

בה, ולא נראה בזח משחו מיוחד. חיא חיפכת לנחלת יותר וייתר אנשים, מח

שמודפס בספר, יודפס גם באינטרנט.
דלית דרור
יוצא שאם עיריית פרדס-חנח, למשל, רוצח להקים אתר אינטרנט, יעד שהיא

מצליחח לחכניס בפנים דוח שנתי, היא עוברת עבירה על התקנות, כי יש לח אתר

והיא לא הכניסה.
מ"מ היו"ר דוד ציקר
לכן אני אומר: כל רשות שיש לח כבר אתר אינטרנט.
שלמח שחם
חיום.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
לא, מרגע שיש לח אתר אינטרנט זח יופיע גם באינטרנט.
יהושע שופמן
יש רשות שרוצח לפתוח אתר אינטרנט עם שני דפים, רק עם חרשימח של זמני
חקבלה. הם יגידו
אם אעשה את זה, יטילו עלי כל מיני דברים.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
יהושע שופמן, אני מתייחס לאתר אינטרנט כמי אליני, זה טריוויאלי

לגמרי, מיבן לגמרי, שכל דבר נשים גם שם. אתם מתייחסים אל זח כמי זקנים.
יהישע שי פמן
אתח צידק, אבל מח ישיג את חמטרח של לחרבית באתרי אינטרנט?
חנה פריידין
מי שמקים אתר מעיניין יותר ייותר שיחיח לי מה לפרסם באתר.
יחזקאל לביא
יש רגע מסיים באתרי האינטרנט, שבהם בגלל עידף המידע שנמצא, אתח חינק

את זח שקירא.



מ"מ היו"ר דוד צוקר ;

הבעיה בכל החיים היא של גודש מידע, באינטרנט עצמו יש גודש מידע בלתי

אפשרי.

הסיכום הוא, שכל רשות שיש לה אתר אינטרנט, תפרסם באינטרנט.
יהושע שופמן
תוך שנה מיום הקמת האתר.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
כל רשות שיש לה אתר אינטרנט, שנה מיום הקמת האתר, תפרסם באתר.
|דלית דרור
(קוראת פסקה 8(ה } } .

אנחנו מצפים שאתר האינטרנט יהיה מעודכן גם במהלך השנה, תוך זמן סביר

ממועד השינוי שאותו מבקשים.

קוראת פסקה 8(ו ) ) .
ישי מנוחין
לגבי הנושא של תמורה. ראינו מהסעיף של האגרות שאתם מאוד רחבים

בהגדרת התמורה בעד הפקות דברים.

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

תיכף נגיע לאגרות.
ישי מנוחין
"רשאית היא לגבות תמורה בעד הפקת העותק". מה זה אומר?

יחזקאל לביא;

יש לה עלות על זה, ריבונו של עולם, היא צריכה לממן את זה בצורה

הזאת.

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

נעביר את זה לסעיף של האגרות.

ישי מנוחין;

זה לא אגרות, זה תמורה.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
ממה שהבנתי, הטענה היא שאלה דברים שיש חובה להעמיד לרשות הציבור. אז

נגבה על זה כסף?
דלית דרור
לא. הוא יכול ללכת לספרייה ציבורית ולעיין. הוא יכול להיכנס

לאינטרנט. אם הוא רוצה לקהת את הדוה הביתה, אז הוא צריך לשלם.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
אם מפיקים את זה - ישלמו כמה שקלים.

(יו"ר הוועדה, הנן פורת, חזר לישיבה ותופס את מקומו כיו"ר)
דלית דרור
(קוראת סעיפים 9 ו-10).

איל אלעד;

אנחנו רוצים להחיל בסעיף 9 גם את סעיף 14 לחוק.

יהושע שופמן;

בסעיף 14 כתוב: "הוראות חוק זה לא יחולו על הגופים שלהלן", אלה

בעיקר הגופים הביטחוניים.
דלית דרור
ואז אין להם חובה להוציא דוח שנתי.
יהושע שופמן
יש כאן מידע שעלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות, פרטים אודות משא-

ומתן, דיונים פנימיים, סוד מקצועי.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להעיר הערה אחת בהקשר לסעיף 9. השאלה שעומדת לפני היא, האם

לא צריך לפחות ליידע את הציבור בכך שיש דברים שלא מיידעים אותו. זאת

אומרת, שלא ייווצר פה מצב שהרשות מנצלת במידה רבה את הסעיף הזה, שיש לה

שיקול דעת, וזה בסדר שיש לה שיקול דעת, אבל הציבור אפילו לא מודע לזה שיש

דברים שהיא מעלימה ממנו.

אני אפילו הייתי מוכן לעשות את זה בצורה הכוללת ביותר, שהסעיף הזה

כמות שהוא יהיה חלק מהדוח. זאת אומרת, שיצויין בו בלי להיכנס לפירוט. לא

להגיד בנושאים אלה ואלה איננו מוסרים מידע.
יהושע שופמן
חוק זה אינו כולל מידע שאסור לפרסמו לפי סעיף 9.
היו"ר חנן פורת
האזרח צריך להיות מודע לכך שיש דברים שלא מפורסמים. אחרת, זה עצמו

יכול ליצור איזו לקונה.



דוד ציקר;

יש מקרים נדירים. אבל יש מקרים כאלה, גם על-פי החוק.
יהושע שופמן
אתה רוצה להעתיק את תקנה 9 לדוח?

היו"ר חנן פורת;

אני ר-וצה שבגוף הדוח יצויין שעל-פי סעיפים אלה ואלה העירייה אינה

מוסרת מידע מסו ים .

דוד צוקר;

אם זה סעיף בחוק, ממילא זה גלוי. אין בעיה עם זה, אבל כשעיריית

כרכור תדפיס את זה, זה ייראה מוזר.

הי ו "ר חנן פורת;

יש דברים שנוגעים לרגישות בשיקול דעת לגבי דברים מסוימים. סעיף זה

יצויין בגוף הדוח השנתי.

יהודה לנדא ;

אני חוזר לפסקה 8(ג). האם אין מקום לחייב את הרשויות הציבוריות, שהן

רשות מקומית או תאגיד, לשלוח עותק גם למוסדות ארציים, כמובן לא לכל ספרייה

ציבורית, אבל, למשל, לגנזך המדינה.

יה ושע ש ופמן ;

זה לפי פקודת העיתונות.
יהודה לנדא
האם מופיע, לפי פקודת העיתונות, שספריית הכנסת ובית הספרים הלאומי

מקבלים?

יהושע שופמן;

כן .
יחזקאל לביא
כל דבר דפוס שיוצא במדינת ישראל חייב להיות שם.
היו "ר חנן פורת
לגבי הנושא של התחילה, אני מבין שהדבר הזה צריך להיות - - -
דוד צוקר
ביום תחילת החוק, ב-22 במאי.



יהושע שופמן ;

כשאנחנו דחינו את מועד הדוח, שיהיה ברור שהדוח של 1 ביולי, זה לגבי

השנה הזאת.
דלית דרור
הדוח הראשון ב-1 ביולי 2000, הוא לגבי 1999.
דוד צ ו קר
ב-30 במאי אתה צריך להתחיל לקבל מידע,
ה י ו "ר חנן פורת
האם אנחנו חושבים שזה ישים? ?
דוד צוקר
חבר הכנסת חנן פורת, החוק נכנס לתוקף לפני שנה, ניתנה ארכה של שנה

להי ערכות.

דל ית דרור;

התקנות נותנות תוכן לחובות של החוק.
הי ו"ר חנן פורת
התקנות חלות עם תחילתו של ההוק.
יהושע שופמן
הדין וחשבון הראשון יהיה ביולי 2000.
היו"ר חנן פ ורת
רבותי, אנחנו עושים לרגע פסק זמן לפני שאנחנו דנים בנושא האגרות.

מכיוון שיש פה הרבה אנשים שהתכנסו לצורך העניין של הצווים, והיות וההצעה

לסדר מתחילת הישיבה חייבה אותנו לבחון אם נצליח לקיים את הדיון היום או

שלא ראוי לקיים אותו, כיוון שחלק מהחברים לא קיבלו את ההודעות במועד,

ביקשנו מהיועץ המשפטי שלנו לבדוק את העניין.

שלמה שהם;

סעיף 100 לתקנון הכנסת אומר; "יושב-ראש ועדה רשאי לקיים ישיבות

הוועדה בכל מספר חברים שנוכחים, ובלבד שכל החברים הוזמנו לישיבה". השאלה

היא מה משמעות "הוזמנו לישיבה", ואיך אנחנו מגדירים בכלל בתקנון מהי הזמנה

לישי בה?

למיטב ידיעתי, גם בנוהג וגם בהערות השוליים בתקנון הזה, הדבר לא

עלה, משום שעד היום, כשעלתה השאלה אם חברי הוועדה הוזמנו או לא הוזמנו,

היה מדובר בימים שהם ימי כנסת, ואז אנחנו אמרנו כך; הנוהג בכנסת הוא, שכל

עוד מדובר בימי כנסת, כל הודעה לחבר כנסת שיש סיכוי סביר שהוא יקבל אותה

בזמן סביר, ויוכל לבוא לישיבה, תוך הנחה שהוא נמצא בבניין, היא הודעה

תקפה. זאת אומרת, אם מסרו לו את ההודעה במשיבון, אם מסרו לו באמצעות העוזר

הפרלמנטרי שלו, אם שלחו לו בפקס למשרדו, או הודעה בתיבתו במליאה, חזקה

שהוא נמצא שם.חזקה שהוא בבניין. והוא יכול להגיע.



שונה הדבר, והדבר הזה למעשה לא עלה עדיין בתקנון, כאשר אנחנו עוסקים

בימים של פגרה. אני סברתי שבימים של פגרה, לפחות צריך להיות סיכוי שמהרגע

שחבר הכנסת מקבל הודעה, או במשיבון או בפקס או לעוזר הפרלמנטרי שלו או

אפילו לו אישית, שיהיה לו זמן סביר שהוא יוכל לההליט באותו רגע לשנות את

תוכניותיו ולהגיע לישיבה. הדבר הזה חייב להתקיים. ברגע שאנחנו עוסקים

בפגרה, צריך לקהת בחשבון שהחזקה שחבר הכנסת נמצא בבניין, היא חזקה שאיננה

ישימה.

כמו כן, גם העובדה שקיימת ישיבת ועדה באותו יום בנושא אחר, עדיין לא

משנה את התוצאה, משום שכאשר חבר כנסת מוזמן לישיבה, גם הנושא דומה, אם הוא

מוזמן לישיבה בנושא X ולא בנושא ¥, הזמנה לישיבה משמעותה הזמנה לישיבה

בנושא הנדון באותה ישיבה.

כתוצאה מכל הדברים האלה ביררתי עם מזכירת הוועדה איך העבירו הודעות

לכל חברי הוועדה. ההודעה והצווים כולל הצווים פיזית נמסרו לוועדה רק אתמול

בתום היום. זאת אומרת, משרדי הוועדה למעשה היו סגורים, במקרה היא היתה פה

והיא קיבלה אותם - ההודעה לחברי הכנסת היתה רק הבוקר, בהחלט היו חברי ועדה

שלא יכלו פיזית, גם אם הם היו מקבלים את ההודעה באותה רגע, וגם היו יודעים

שזה הנושא, והנושא הזה היה חשוב להם, לא יכלו להגיע. חבר הכנסת X מחיפה

ומכל מקום אחר לא יכול היה להגיע.

לכן, הוראות סעיף 100 לא התקיימו, ואי-אפשר לראות את כל חברי הוועדה

כמי שהוזמנו לישיבה. עם כל הצער שבדבר ועם כל זה שאנחנו קצת פוגעים ביכולת

של הממשלה להעביר את הצווים האלה תוך יום אחד, אני חושב שהישיבה היום

בעניין הזה היא לא כדין, ולכן ראוי שהיא תתקיים במועד אחר.

דלית דרור;

האם יהיה מועד אחר לפני 29 במאי?

היו"ר חנן פורת;

אין לי אלא לקבל את דבריו של היועץ המשפטי. שהדי במרומים, שאני

לפחות הייתי מעוניין לקיים את הישיבה היום. הייתי מידע לכך שהזמן קצר, אבל

יחשבתי שזה יקל על חברי הוועדה, מפני שבין כה וכה מתקיימת ישיבה ולא רציתי

להעמיס עליהם עוד ישיבה.

כשדיברו אתי על הצווים, הייתי בטוח שהם יגיעו מיד, והנחיתי את תמי
ברנע, אמרתי
תנסי לזרז את ההודעות לחברי הוועדה. אני מצר על כך שזה הגיע

הנה רק מאוחר אחרי הצהריים.

על כל פנים, אני מקבל את דבריו של היועץ המשפטי, ולכן אנחנו לא

נקיים היום את הדיון בנושא של הצווים. אני אבדוק מיד, מאחר שאנחנו רוצים

שהחוק ייכנס לתוקף - - -
דוד צוקר
אין שום בעיה שהחוק ייכנס לתוקף.
היו"ר חנן פ ורת
זכותה של הממשלה, שהיא ממונה על ביצוע החוק, לבוא ולפחות להציג את

עמדתה, לפיה היא לא מסוגלת לעמוד בדברים מסוימים כאלה ואחרים. נוכל לשקול

את זח, נוכל לקבל את העניין או לדחות אותו. הסוברניות היא שלנו, אבל לשמוע

את עמדת הממשלה, להתייחס אליה ולדון בה, ודאי שאנחנו חייבים.



אני אבדוק אס יהיה ניתן לקיים את הישיבה ביום רביעי, ובינתיים חבר

הכנסת דדי צוקר ינהל את הישיבה.

ב. תקנות חופש המידע (אגרות). התשנ"ט-1999

מ "מ הי ו "ר דוד צוקר;

עברתי על הנוסח, ואני רוצה להציע הצעה אחת, ואני אמליץ לחבר הכנסת

חנן פורת, אם הוא יהיה בחדר, לאשר את זה. אני מציע לעשות הבחנה בין יחיד

או עמותה לבין כל שאר הגורמים, ולאשר את זה כלשוני.
שלמה שהם
חבר הכנסת דדי צוקר, אני מקבל מה שאתה אומר, זה חשוב, אבל השאלה היא

מה יקרה אם מחר יבוא ארגון גדול מאוד ויפעל דרך אדם יחיד. זאת הבעיה.
מ"מ היו"ר דוד צוקר
אני מניח שהכל בתום לב וסבירות.

יהושע שופמן;

הממשלה חייבת בסבירות, האדם היחיד לא חייב, הסבירות של העסק הכלכלי

הוא להמעיט בהוצאות.
שנת שקולניק
אני תומכת בהצעתו של חבר הכנסת צוקר.

מ"מ ה יו"ר דוד צוקר;

מה התשובה?

ענת שקולנ יק ;

בשביל לקבל את המידע, אתה לא חייב לתת נימוק. אם אתה רוצה לא לשלם

את האגרות המאוד גבוהות האלה, ואני אתייחס אליהן אחר כך, תכתוב: "אני מבקש

את זה למטרת עמותה", או "אני מבקש את זה למטרתי, כאדם אישי". אדם ששיקר

בטופס ציבורי שהגיש לרשות, אנחנו יודעים מה דינו, כמו כל שקר ומרמה אחרים.
יהושע שופמן
מה זו עמותה? התאחדות התעשיינים זו עמותה.

כשאנחנו הצענו את האגרות, הצענו אגרה גבוהה מזו לשימוש מסחרי. באו
ממשרד האוצר ואמרו
למה לשימוש מסחרי? שימוש מסחרי הוא גם דבר לגיטימי,

אנחנו לא רוצים להעמיס עליהם יותר. נוותר על הדרגה הגבוהה יותר.
מ"מ היו"ר דוד צ וקר
אם כך, זה בסדר. השאלה האם אפשר לעשות הבחנה תקפה, ויש פה הצעה.

לגבי יחיד יש דרך לאכוף את זה. אתה בא ואומר "יש גם עמותות". התאחדות

התעשיינים, לא צריך לגבות מהם? צריך לגבות מהם. מה התשובה שלכם לזה?
ענת שקולניק
אנחנו מסכימים שהאגרות, אכן, יתקיימו לגבי התעשיינים, ולגבי היחידים

והעמותות - - -

שלמה שהם;

במקום לכתוב "מידע לצורך מסחרי" וכוי, נכתוב הפוך "אדם צריך להצהיר

שהמידע הוא לצרכיו האישיים". התאחדות התעשיינים לא תקבל את הפטור.

יהודה לנדא;

התאחדות התעשיינים, בפעולתה כעמותה, פועלת ללא כוונת רווח, אין טעם

להחמיר איתה.
יהושע שופמן
אני לא מחמיר. אני לוקח עלות.

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

לא על זה הדיון. אני מציע הצעה לסיכום, חבר הכנסת פורת עוד פה, אז

תחליט אתה. אני מציע שתהיה הבחנה בין יחיד ועמותה לבין כל שאר הגורמים,

כאשר ייקבע טופס שבו אדם יכתוב שהוא אכן - אם הוא יחיד - מבקש את זה

לצורכי היחיד, אם עמותה לצורכי עמותה, שמה שהוא מצהיר זו אמת.
חני כספי
הוא יפנה לצורכי עצמו, ויעביר את זה הלאה.

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

לא, מי שחותם על טופס כזה ולא אומר אמת החוק מטפל בו.
ישלמה שהם
ואז הוא לא ישלם אגרה בכלל?

מ"מ היו"ר דוד צוקר;

אגרה מופחתת.

הי ו "ר חנן פורת;

חבר הכנסת דדי צוקר, למרות שזה נראה מובן, תסביר את הרציונאל.

מ "מ היו"ר דוד צוקר;

הרציונאל הוא נגישות. בכל השאלות האלה החוק מלא כוונות טובות, והוא

נופל וקם על נגישות. צריך לאפשר ליחיד, שיש לו בעיה בשכונה עם הסטנדרטים

של הארנונה, שהעומס הכספי לא יפול עליו, ושזה לא ימנע את הנגישות שלו.

כנ"ל לגבי גופים שפועלים למטרות ציבוריות. לגבי כל השאר, אני חושב שצריך

לקחת מהם מחירי עלות מלאים, שאגב הם יהיו המנצלים הגדולים של החוק הזה.

אולי הייתי צריך לומר את זה בהתחלה, הניסיון העולמי מוכיח, וזה קצת



מעיב על הזוהר של ההוק, שגורמים מסחריים גדולים, וככל שהגורם המסחרי גדול

יותר, הוא זקוק ליותר מידע, כי הוא מעבד מידע, מצליב מידע ומחבר מידע, הם

המשתמשים הגדולים בחוק הזה, מבחינתי, שייגבה מהם מחיר מלא. גם אם הממשלה

רוצה לעשות בונוס בעניין הזה, אין לי שום בעיה, אני חרד לגבי היחידים

והגופים הציבוריים שהרבה מאוד פעמים הם דלפונים, ואני לא רוצה למנוע מהם

את הנגישות,
שלמה שהם
אדם פרטי ישלם 20 ש"ח, וגוף מסחרי ישלם 150 ש"ח,
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת דדי צוקר, בסעיף 6 כתוב כך: "מידע שאדם מבקש על אודות

עצמו פטור מאגרת בקשה",

דוד צוקר;

בזה אין בעיה,

היו"ר חנן פורת;

אם האדם היחיד שאתה מדבר עליו, מדובר פה באדם יחיד שלא מבקש לצורכי

עצמו .

שלמה שהם;

לא, "אודות עצמו",

דוד צוקר;

''אודות עצמו", זה הפרטים האישיים שלי, זה התיק האישי שלי. -זה ברור,

ועל- זה אין ויכוח. אבל האדם הפרטי מבקש אינפורמציה על זיהום האזור שלו, על

ארנונה בשכונה שלו.
ישי מנוחין
זיהום אוויר באזור רמת-חובב, לדוגמה,
שלמה שחם
זה אודות עצמו, אם הוא גר שם,

היו"ר חנן פורת ;

אל תשכחו שבאופן בסיסי, המידע שדיברנו עליו בפרק הקודם כלול בין כה

וכה באופן אוטומטי, אנחנו מדברים פה על אותו מידע שאינו מפורסם.
ישי מ נ ו ח י ן
פנתה אלי גברת, שמשרד הפנים איבד את התיק שלה בשנת 1950 כנראה, משרד

הפנים עובד כבר מאות שעות כדי לאתר את התיק שלה, כדי שהיא תוכל לדעת מי

אבא שלה ואמא שלה, כי היא נמסרה לבית-יתומים, משרד הפנים, לפי הסעיף הזה,

יכול לגבות ממנה עשרות אלפי שקלים,



דוד ציקר;

לא נכון, זה אודות עצמה,

ישי מנוחין;

סליחה, אבל יש פה סעיף שאומר ש"החל מאגרת טיפול בעד ארבע שעות

עבודה...". אם המשרד ישקיע 400 שעות כדי לאתר את התיק שלה, הוא ייגבה ממנה

396 שעות.
מירה בר- נר ניצן
היא יכולה לפנות לבית-המשפט.

ישי מנוחין;

אנ י מדבר על התקנות.
מירה בר-נר ניצן
התקנות מדברות על הפנייה לבית-המשפט.

ישי מנוחין;

אין לה עילה פה .

דבר שני. יש ארגונים שמתעסקים במטרות ציבוריות. "אדם טבע ודין"

מתעסק באיכות סביבה. אדם טבע ודין, בשביל תושבי מרכז הנגב, ירצה לדעת מה

קורה ברמת- חובב. רמת-חובב היא רשות תעשייתית, אין לה תושבים, לכן התושבים

לא יכולים לבקש עבור עצמם מראש הרשות שלהם. יבקשו לדעת מה רמת זיהום

האוויר ברמת-חובב, המשרד לאיכות הסביבה יכול לבקש אלפי שקלים על מידע.
יהושע שופמ ן
למה אלפי שקלים?
דוד צוקר
מעל ארבע שעות.
יהושע שופמן
הוא לא גובה עבור הניטור שהוא עושה ממילא, הוא גובה כדי להוציא

מהתיק. להוציא תוצאות ניטור, העמותה תשלם 75 שקלים.
ישיש מנוח י ן
בבג"ץ שלנו מול משרד הפנים, החבר שופמן, איכשהו משרד הפנים לא ביקש

תשלום רק כדי להוציא את הדברים, אלא נתן חשבון כזה גדול, של אלפי שקלים.
היו"ר חנן פ ו ר ת
ההערה שלך במקומה, אבל היא לא שייכת לגובה הסכום, אלא באמת להגדרה

יותר מדויקת מה משמעות בקשה לקבלת מידע. לא כל פרט ופרט זה מידע חדש.



דוד צוקר;

עם זה לא נוכל להתמודד בתקנות.

היו"ר חנן פורת;

מוכרחים לקבוע עקרונות, יזה כמו אחד שרושם דוח על כל דקה.
ישי מנוחין
הצעתו של חבר הכנסת צוקר מאוד מקובלת עלינו. ברור לנו שמי שהולך

להרוויח כסף, שישלם, ושישלם הרבה עבור המידע הזה. כל האחרים לא צריכים

לשלם.

מטרת החוק היתה לאפשר נגישות לציבור - - -

דיינה ירום;

אבל לא בחי נם .

ישי מנוחין;

אני מבין שקשה עם זה, אבל 95% מתושבי מדינת ישראל לא יכולים לשלם

200 שקל פלוס 75 שקל עבור העסק הזה,
דיינה ירום
דבר ראשון, שקלנו את האפשרות להבחין בעניין האגרות - - -
היו"ר חנן פורת
לפני כן, לאלה שעדיין נמצאים כאן, אנחנו נקבע את הישיבה ליום רביעי,

בשעה 09:30.
דיינה ירום
החוק התיר ואיפשר את הפתח לדרוש תשלום מוברון למטרות מסחריות. שקלנו

את האפשרות, ואף אחד לא יכול לחשוד באוצר שוויתר מרצונו על הכנסות. העניין

הוא, שחשבנו באמת ובתמים שיש כאן בכדי ליצור פיקציה שלא נוכל לעמוד בה.

כשאדם יבוא ויצהיר, לא נבדוק את זה, לא נוכל לבדוק אם יש לאדם איזה עניין

בחברה X, ולכן הוא מבקש את המידע, או שהוא מבקש מפני שהוא מנהל שלה ולכן

מבקש את המידע. למה אם ,אני אדם פרטי שמבקש מידע על חברה, אסור לי? אף אחד

לא יאכוף את זה.

חבל לשים בתקנות משהו שהוא פיקציה. זה לא מכבד את הרשות ולא מכבד את

התקנות. זו היתה הסיבה שלא יצרנו את ההבחנה הזאת.

לגבי הנושא של פטור. כשהחוק רצה לפטור מתשלום, וזה בהתייחסות למה

שאמר ישי מנוחין, הוא עשה את זה במפורש. לעומת זאת, כשחוק קובע אגרה, אגרה

היא גם לא סובסידיה, חבר הכנסת דדי צוקר, אגרה זה תשלום הוגן של עלות

הדבר, אף אחד לא מבקש מעבר לזה, ואף אחד לא מבקש להרוויח על גבו של

הציבור. כולנו יודעים שזה לא יהיה המצב פה. כמו שאמר מקסים רקוב, וזה הצד

השני, אין ספק שיש מטרות, והרעיון של אדם שמבקש מידע הוא רעיון טוב ויפה.

האגרות הן אגרות נמוכות, וניסינו לקבוע אגרות שיהיו סבירות, שאיכשהו ישקפו

חלק מהעלויות, אנחנו יודעים שזו לא כל העלות. זו הסיבה שאלה הסכומים. לא

מדברים פה על סובסידיות.



דוד צוקר;

אני נוטה לקבל שאי-אפשר יהיה לעשות את ההבחנה הזאת, היא לא תעמוד

במבחן המציאות, מה גם שאדם שמקבל מידע באופן אישי, אף אחד לא מונע ממנו

להעביר את זה לגוף ציבורי, הוא אומנם לא יעבור על איזה דבר אם הוא רוצה

לדעת באופן אישי, אבל אחר-כך הוא יכול גם להעביר לאחרים.

אני רוצה דבר אחד, שיהיה בכל זאת ברור, למרות שפה אומרים שהדבר

ברור, שעל הנושא הזה של קבלת המידע, באמת לא יעמיסו כל מיני הוצאות שהיו

בין כה וכה.
דוד צוקר
יעמיסו .
היו"ר חנן פורת
פה, אני מבקש, אם הדברים האלה ברורים בגוף התקנות, מה טוב. אם הם לא

ברורים בגוף התקנות, אז צריך לנסח את זה בצורה בהירה, שיהיה ברור מה פירוש

הדבר.

י הושע שופמן;

שעת עבודה בייצור המידע, במימונו, או בטיפול אחר בבקשה, למשל,

הפנייה לצד שלישי, אבל טיפול בבקשה הוא לא על הפעולה עצמה של הרשות. אם

משרד ממשלתי הכין דוח והשקיע בזה מאות שעות עבודה, אדם רוצה את העתק הדוח,

אז הוא משלם על הזמן שלוקח לשלוף את הדוח מהתיק.
היו"ר חנן פורת
למשל, הנושא הזה של רמת הזיהום ברמת-חובב, אז מכיוון שהנושא הזה הוא

נושא שנמצא במשרד לאיכות הסביבה, אז כל מה שלוקח לו זמן, זה להוציא את

הדוח. ולו יצוייר שלמשרד עצמו אין עדיין דוח מגובש, זה יהיה בפנייה לאותו

פלוני?

י הושע שופמן;

אם למשרד יש מידע מסוים על הישגי בית-ספר, אבל מעולם לא עשו את הסקר

הזה לפי ניתוח של סוג יישוב, או של איזור גיאוגרפי. הזמן שלוקח לעשות את

הניתוח, את הפילוח הזה, לבקשת האזרח, על הזמן הזה האזרח ישלם. על מה שקיים

ממילא הוא לא ישלם.
הי ו "ר חנן פורת
צריך להבין שיכולים להיות כל מיני מצבים אפורים שבהם האזרח דווקא

עורר את הרשות לגבש מידע, כולל נושא פילוח, שהוא הרבה פעמים אלמנטרי.

המשרד לא עשה את הפילוח, האזרח ביקש, אז כל העבודה, שהיה היגיון שהיא

תיעשה באופן אובייקטיבי, תיזקף לחובתו של האזרח?
דלית דרור
אם זה פילוח שלא היה קיים, אז האזרח ישלם.
יהושע שופמן
כתוב שצריך להוציא את המידע באמצעים שמשמשים דרך קבע את הרשות.
היו"ר חנן פורת
היה צריך לתת פה הגדרה יותר מדויקת. שווה בנפשך שהמשרד לא עשה את

המוטל עליו, יש דברים שהאזרח דווקא עורר אותו לעשות עבודה בתחום אלמנטרי

של מידע שצריך להיות במאגר המידע של המשרד, א1 מכיוון שהאזרח עורר אותו,

אתה תזקוף הכל לחובתו של האזרח? צריך להיות פה ניסוח, אפילו כללי, שאומר

שאותו מידע, שנעשה באופן ספציפי לצרכיו של האזרח, אבל לא לגבי מידע שבין

כה וכה היה מן הראוי שייעשה על-ידי המשרד. חפש את הניסוח הנכון שיעשה את

ההבחנה הזאת. אחרת, המשרד יכול פה בנקל להעמיס הרבה מעבודתו, שהיה צריך

לעשות בין כה וכה, על כתפיו של האזרח.

דוד צוקר;

אני מבין את ההיגיון, אבל זה ישמש פתח להעמסת הוצאות באופן שיפסול

את הבקשה.

היו"ר חנן פורת;

ברגע שפעם אחת יעשו העמסה בלתי סבירה, וזה לא יעמוד במבחן משפטי, אז

זה ישתנה .
מירה בר-נר ניצן
חוץ מזה, זה רק לשנה, ותוך שנה יבהנו את זה מחדש.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה מלכתחילה לנסח נוסח שלא יביא להעמסה. הדבר צריך להיות

מנוסח ברור בגוף התקנות.
ענת שקולניקוב
אני מייצגת כאן את האגודה לזכויות האזרח, אחד משני הגופים שיזמו את

החוק, השתתפתי בכל הישיבות.

אם מאשרים את התקנות האלה, אנחנו מסיגים אחורה את מצב חופש המידע

במדינה אל מצב יותר גרוע מאשר היה לפני שחוקקנו את החוק. במקום לבוא

ולעשות משהו חיובי לטובת חופש המידע, בעצם עשינו משהו שלילי. על אחת

הנקודות באמת הצבעת והיא, שהרבה מאוד מידע שאזרחים מבקשים זה מידע שהיה

צריך להיות מוכן, שהרשויות מכל מיני סיבות לא הפיקו אותו, וכעת הוא יועמס

על האזרח. אני לא חושבת שיש ניסוח אחד שיכול לפתור את זה.

צריך לבוא בגישה שונה מאוד ממה שיש כאן בשני היבטים: היבט אחד,

פתרון טוב הוא לפטור יחידים ועמותות. ואני אחזור על מה שאמרתי קודם, אנשים

נותנים לאדם להצהיר, אם אדם משקר כשהוא מצהיר בפני הרשויות, יש דרכים לטפל

בזה.
יהודה לנדא
זו קבלת דבר במרמה.
ענת שקולניקוב
אם אני אבוא ואבקש איזה מידע כלכלי מאוד מאוד, גורף, ואני אגיד שזה

בשביל האגודה לזכויות האזרח, יהיה ברור שהדברים לא נכונים. אני גם לא

חושדת שבנק הפועלים או כל כל גוף כלכלי אחר יעבוד בשיטות כאלה. בשוליים

יהיו מקרים. כמו בכל חוק אחר.



היבט שני, אם לדבר הזה ניתן פטור, זה פותר הרבה מהבעיות. אם זה לא

יתקבל, אני רוצה להתייחס גם לעניין של הסכומים. הסכומים כאן הם פשוט בלתי

סבירים. מטרת החוק ה י תה, ועל זה דובר, והובטח הרבה פעמים שזה לא יהיה

למעלה ממהיר העלות. היה ברור, והדברים גם נאמרו על-ידי יושב-ראש ועדת

המשנה, שזה לא יכסה את כל העלויות. זה שירות שאנחנו חושבים שחשוב שהמדינה

תיתן אותו לציבור.

אני אתחיל מדבר קטן. מחיר הצילומים. כל צילום - 1 שקל לעמוד. אני

מצלמת במשרד שלי, במקום מסחרי שעושה עלי רווח, אני משלמת 10 אגורות לעמוד.

למה -זה צריך להיות פי עשר?
נטע דופרמן
20 אגורות לעמוד.

דוד צוקר;

אני מסדר לכם מכרז ל-90 אגורות למדינה. אתם רוצים?

לא הייתי כותב כאן 10 אגורות, אלא "מחיר שוקיי.

ענת שקולניקוב;

המחיר הראשוני - 57 שקלים. למה? אם לקח חמש דקות להפיק את המידע.

סכום של 40 שקלים לשעת עבודה, שוב, לא סביר. מדובר על עובד מדינה,

הוא יכול להיות בדרגה הנמוכה ביותר.

דלית דרור;

הוא לא יכול להיות בדרגה הנמוכה ביותר כדי למיין מידע בצורה

אינטלגנטית.

קריאות;
ישי מנוחין
אנחנו מנסים לדבר, ואתם באופן עקבי לא נותנים לנו לדבר.
דיינה ירום
אתם מדברים רגב הזמן, ואתה אומר שלא נותנים לך לדבר?
ענת שקולניקוב
ניתנה לי רשות דיבור, ואני מבקשת לסיים.

אנחנו יודעים שגם אגרה לבית-משפט, 370 שקלים לבג"ץ, זה לא בדיוק

מכסה את עלות השופטים שיושבים בדיון. ברור שצריכה להיות איזו פרופורציה,

זו לא צריכה להיות ממש עלות ריאלית.

התחייבות מראש ל-200 שקלים. למה? שוב, אני לא יודעת. ההתחייבויות

האלה הם פררוגטיביות. התוצאה תהיה שאנשים פרטיים וגופים ציבוריים לא יוכלו



להשתמש בחוק. גופים מסחריים ממילא יוכלו, זה מסבסד אותם, זה עוזר להם, אם

עושים את ההבחנה - זה פותר הרבה בעיות; אם לא, אז צריך לבוא לכאן עם סדר

גודל אחר לגמרי. אחרת, אני חוזרת על הדברים שפתחתי בחם, אנחנו עשינו שירות

רע ולא טוב עם כל החוק הזה.

יהושע שופמן;

לעניין הצילום יש תקנות שאושרו גם בוועדה זו. קבלת מידע, דף מחשב -

49 שקל, צילום כל עמוד - 1.67.

דוד צוקר;

אתם רוצים להעלות?
ישי מנוחין
משרד המשפטים הגיש עמדה, כשהיו הדיונים של ועדת המשנה, ובה הוא אמר,

שהאגרות ייקבעו לפי העלות של העשייה, ויכללו את הדואר ואולי את החיפוש

עצמו, בעוד שקיימים הסכומים האלה של 75 השקלים ו-200 השקלים.
הי ו "ר חנן פורת
אני מרשה ליהושע שופמן להשיב, ואני אנסה לסכם.

יהושע שופמן;

כשנדון העניין כאן, היה ברור, קודם כל, שהאגרות לא יכסו את כל

העלות, הן יכסו חלק מהעלות. הוכנס פטור בחוק לגבי מידע עבור האדם עצמו.

לגבי שימושים אחרים, במקומות אחרים אנחנו גובים כסף לפי עלות כל פקיד פלוס

פלוס הוצאות תקורה. למשל, אם שמים אדם בכיר, ואנחנו חייבים כאן לפנות אדם

בכיר, אז התחשיבים עולים הרבה יותר מזה. הלכנו על הצד הקונסרבטיבי, למשל,

בנושא ההפקה והצילום הסכום הוא נמוך יותר מאשר בתקנות אחרות שאושרו כאן

בכנסת ונגבו, מתוך רצון שהדבר לא יהווה מחסום.

מה זה 200 שקל? לא גובים על כל דבר 200 שקל. זה בא כדי להגן על

האדם, שלא יגידו "לא עשינו לך עבודה", עכשיו זה יעלה לך 7,000 שקל.

ישי מנוחין;

אם אני אבקש את הזכויות שלי בענייני דיור?
יהושע שופמן
תסתכל בחוק.
יהושע שופמן
בחוק כתוב שזה לא כולל מידע שהרשות חייבת לפרסם לפי סעיף 6. זאת

אומרת, מידע על הנחיות בנושא דיור וזכויות דיור פטור מאגרה לחלוטין.
דלית דרור
אם היא פרסמה את ההנחיות המינהליות, היא מפנה אותך, אם היא לא

פרסמה, היא צריכה לתת לך, אבל היא לא יכולה לגבות על זה אגרה. את זה קובע

החוק הראשי.
דוד צוקר
חבר הכנסת חנן פורת, יש פה שתי הצעות: הצעת הממשלה, ואני הצעתי הצעה

להבחנה, אם לא מקבלים את ההצעה שלי, אז אין רוב לאף הצעה. או שתדחה את זה

ליום רביעי, או שנתגבש סביב ההצעה שלי להבחנה בין יחיד ועמותת עם התחייבות

שזה רק למטרות שלשמן אתה מבקש את העניין.

הי ו "ר חנן פורת;

ואז אתה מציע לפטור לחלוטין?
דוד צוקר
את היחיד ואת העמותה - כן. מבחינתי, מסחרית, אפשר להכפיל את האגרה,

בלי שהסתכלתי על זה, אין לי שום בעיה עם זה. אלה גורמים עסקיים.
היו"ר חנן פורת
היחיד גם כן, כפי שאתה מבין, יכול לבקש מידע שבכלל לא נוגע אליו

אישית.
דוד צוקר
אני מדבר על כך שזה לא למטרות מסחריות. לקבוע סיוג.
דלית דרור
כל בקשה או קביעה נורמטיבית שמחייבת לעקוב אחרי מידע ואחרי מהלכיו

נדונה לכישלון. המידע עובר ואין לך מעקב.
היו"ר חנן פורת
יש לו מגבלה לגבי ההעברה?
דוד צוקר
האלטרנטיבה היא להוריד ב-50% את כל מה שכתוב פה. אז אני מוכן

להצביע.
ישי מנוחין
האם הם יכולים להוסיף משהו לגבי זכויות וזכאויות, שיהיה ברור? כמו

שלי. לא ברור ולא ברור להרבה מאוד אנשים אחרים שזכויות וזכאויות, על-פי כל

דין, בנושא עבודה, רווחה, חינוך, בריאות ושיכון, לא תיגבה עליהם אגרה.
דוד צוקר
מישהו טוען שתיגבה אגרה?
דלית דרור
זכאות למשכנתאות, זו הנחיה מינהלית מובהקת, שצריך לפרסם אותה חינם.
ענת שקולניקוב
יש הבדל בין פרסום הנחיות מינהליות, שזה באמת יעשו בחינם. האדם,

הפרט, שרוצה לברר איך לוקחים משכנתא ומה ההנחיות, הוא לא יכול לגשת ולקרוא

את זה, כי זה לא מובן. הוא יצטרך להגיש את השאלה הזאת.



היו"ר חנן פורת;

אני רוצה להציע הצעה בכיוון קצת שונה. אני לא רואה את האפשרות לעשות

את ההבחנה בין האדם הפרטי, העמותה ובין הגוף המסחרי. אנחנו צריכים לעבות

את סעיף 6, זאת אומרת, מידע שאדם מבקש על אודות עצמו. המושג "אודות עצמו"

הוא מושג שאפשר לצמצם אותו ואפשר להרחיב אותו.
דוד צוקר
אודות עצמו, זה דבר מאוד ברור.
היו"ר חנן פורת
האם זכויותיו, זה כלול באודות עצמו או לא?

דוד צוקר;

תכתוב את זה במפורש.
היו"ר חנן פורת
זה מה שאני מציע, שנעבה את סעיף 6. מידע שאדם מבקש אודות עצמו או

זכויותיו, הוא פטור לחלוטין. ואז, ממילא ברור שההבחנה היא בין דברים

שנוגעים לאדם באופן אישי, גם אם הוא רוצה לדעת דברים שנוגעים אליו כדי

לדעת איך לשלם, כדי לדעת איך לטפל בדברים. את זה באמת הוא יצטרך לעגן

בבקשה, שאלה עניינים שנוגעים לו אישית, ואז ממילא זה ייצור את ההבחנה בין

זה לבין גוף מסחרי או עמותה, כל דבר שהוא עניין ציבורי.
ענת שקולניקוב
זה חשוב, אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה.
שלמה שהם
בכל עניין הנוגע לזכויותיו וזכאויותיו.

היו"ר חנן פורת;

זכאויות, זה זכויות. זכויות בקשר לנושא של משכנתא, למשל. הוא רוצה

לברר כמה הוא צריך לשלם וכן הלאה.

דוד צוקר;

אי-אפשר להרחיב עוד קצת? וכל עניין הנוגע בו ישירות?

שלמה שהם;

שאלו פה למשל בנושא של זיהום ואיכות סביבה, אז אתה תגיד שזה לא נוגע

לזכויותיו? זכותי לנשום אוויר נקי, אבל השאלה איפה נשים את הגבול.

דוד צוקר;

לכן אני אומר "הנוגע בו אישית".



היו"ר חנן פורת;

"הנוגע בו ובזכויותיו." נכון שהדבר הזה אולי מצריך תקנות לתקנות כרי

להסדיר את זה באופן מדויק, אבל זה נותן את ההבחנה הנאותה. הרי יכול להיות

גם פרט שרוצה לברר כל מיני דברים שמעניינים אותו כדי לכתוב מאמר בעיתון או

כל דבר אחר.
הראל בלינדה
מדברים פה על הרחבה גורפת מאוד.

הי י "ר חנן פורת;

אני מסכים. "אודות עצמו" זה לא רק שהוא רוצה לברר מה רשום עליו, אלא

פירושו של דבר, שהוא ר'וצה לברר מהם זכויותיו. הוא רוצה לדעת מה הזכאות שלו

ןלמשכנתא, ואז הוא צריך להצהיר באמת, שזה נוגע לו אישית.

יהושע שופמן ;

זכויות שיכון וזכויות רווחה, הוא לא צריך לקבל לפי החוק, הוא צריך

לקבל חינם בלי קשר לחיק. אבל אם בכל זאת הוא זקוק לחוק הזה כדי לקבל - - -
שלמה שהם
"בכל עניין שיש לו השלכה לגבי זכויותיו."
יהושע שופמן
לא.

היו "ר חנן פורת;

"אודות עצמו", אני אוסיף את המלה "וזכויותיו", כיוון שהמלה עצמו,

במשמעות המצומצמת שלה, היא רק דברים שכתובים עליו.
שלמה שהם
"בכל עניין הנוגע לזכויותיו,"
הראל בלינדה
ניתן פטור על פל מידע, ודי. כל דבר נוגע לאדם או לזכויותיו.
היו"ר חנן פורת
כמו שאמר חבר הכנסת דדי צוקר, זה קיים ב-%60 ממדינות העולם, לגבי

עניינים מסחריים, אם האדם רוצה לקבל אינפורמציה שלא נוגעים לו באופן אישי,

אלה דברים שעליהם אדם יצטרך לקבל מידע.

מה שנוגע לו ולזכויותיו. בסופו של דבר הדברים יגיעו לידי איזה מודוס

ווינדי שיגיע לידי נורמה, ויכול להיות שבית-המשפט יזדקק לזה.
דלית דרור
סיכמנו עם האוצר, שבתום 11 חודשים להפעלת החוק נעשה חושבים מחדש,

נראה איך החוק מופעל, כמה גבינו, ומה הבעיות שהרשויות נתקלות בהן, ויכול

לה י ות שנגיש תיקון .



יהושע שופמן;

משרד האוצר צריך לאשר את זה.
היו"ר חנן פורת
רבותי, יהיה כתוב "מידע שאדם מבקש אודות עצמי ובכל הנוגע

לזכויותיו". ברור לכל שזה בא לגבי דברים שנוגעים לאדם באופן אישי.

דוד צוקר;

פטור מאגרת בקשה. נקודה.
שלמה שהם
הניסוח היה כך: "וכל עניין הנוגעלו ולזכויותיו."

דלית דר ור;

"כל עניין הנוגע לזכויותיו", זה הכל.
היו"ר חנן פורת
אם כתוב "על אודות עצמו וזכויותיו", אני מציע שלא נתפלפל. ברור לכל

שזה בא לדברים שנוגעים לו באופן אישי.

דוד צוקר;

פטור מאגרת בקשה. נקודה.
שלמה שהם
"מאגרת בקשה, וכן מאגרת איתור וטיפול."
דוד צוקר
זו הצעה טובה. בלי ארבע שעות.
קרי אות
לא.
דוד צוקר
ארבע שעות, זה תשלום חובה?
יהושע שופמן
הסברנו בשעת הדיון בחוק.
חנה פריידין
אני שומעת פח את כל הדברים, ואני נמצאת פה על מנת לדעת איך מיישמים

את זה בכנסת. חבר חכנסת דדי צוקר יודע שמאז שקיבלנו את החוק במאי, שנה

שעברה, מגיעות לכנסת יום יום עשרות פניות. פונים אלינו בפקס, באי-מייל,

בפניות טלפוניות. השאלה אם זה רק פניות בכתב?



דוד צוקר;

פנייה זו פנייה, זו פנייה.

דלית דרור;

פנייהזו פנייה בכתב.

דוד צוקר;

באי-מייל זה לא בכתב?
יהושע שופמן
חנה פריידין ;

אם פונים סטודנטים, רוב האנשים פונים למטרות מחקר על מידע שאין לנו

ואנחנו מעבדים אותו, הכנסת תיגבה אגרה על כך? הכנסת היא לא רשות כמו ביטוח

לאומי או משרד הפנים. האנשים לא מודעים לזה שהחוק לא נכנס לתוקפו. מיד
אחרי קבלת החוק אמרנו
קודם כל החוק ייכנס בעוד שנה. אמרנו שאנחנו עושים

-זאת באופן וולונטרי, לא על-פי חוק חופש המידע. עם קבלת החוק אנחנו נבקש

אגרה?
יהושע שופמן
לא. שום דבר לא מונע מהרשות להמשיך לתת מידע. הדובר של המשרד יענה

לעיתונאים, הפקידים יענו לשאלות האנשים.
ענת שקולניקוב
אני חושבת שזה מדגים את הדבר בצורה מאוד טובה. למרכז המידע של

הכנסת, שאני באמת חייבת לציין אותו לשבח בהקשר הזה, אנשים פונים לגבי

מחקר, ונותנים להם תשובות. גם עכשיו, אני מניחה שהם לא יראו את זה כמקור

לאגרה. אבל אנחנו לא רוצים להשאיר את הדברים לטוב ליבם של גוף זה או אחר.

היו"ר חנן פורת;

אני רוצה לסכם. ההערות ששמענו מפי יהושע שופמן כן עונות על כך. ברגע

שאמרנו שיש זכות לגבות אגרה, ובעיקר באותן מערכות ציבוריות גדולות, זה לא

אומר שכל דובר יבקש אגרה, וזה לא אומר שהכנסת צריכה לשנות מנוהגיה, במיוחד

באותם מקומות שבין כה וכה לא היה בהם המבנה הזה. הדברים האלה באמת

מתייחסים בעיקרם לאותן מערכות גדולות, ולכן אני רוצה להציע ולסכם.

כפי שצוין כאן, אנחנו בוחנים את הדבר הזה בשנה הקרובה ונראה איך

הדברים יעלו. אני רק רוצה שנוסיף, בסעיף 6, "על אודות עצמו וזכותיותיויי,

וזה. יעמוד, אם יהיה צורך, למבחן משפטי,
דוד צוקר
אני מבקש למחוק את המלים "בעד ארבע שעות עבודה".
יהושע שופמן
יש מצב שאדם אומר: אני רוצה לכתוב ספר על תולדות חיי, מעשה שהיה.

הגיע לדיון בבג"ץ, אדם רוצה לכתוב ספר על סיפור חייו. הוא רוצה את התיקים

שלו בשירות המבחן. שירות המבחן צריך לעבור על זה ולמחוק כל דבר שיכול

לפגוע בפרטיותו של אדם אחר. המינהל מתחיל לעבוד בשבילו כדי שיכתוב ספר על

חייו.
דוד צוקר
אין לכם פה "סעיף נודניקים"?
היו"ר חנן פורת
דבר נורמלי לא צריך לקחת יותר מארבע שעות, חוץ מאשר נודניקים. ארבע

שעות עונה על זה .
יהושע שופמן
זה שש שעות, כי אגרת הבקשה היא עבור שעתיים - - -

היו"ר חנן פורת;

רבותי, אנחנו בסעיף 6 ציינו "על אודות עצמו וזכויותיו", זה התיקון

היחיד שאנחנו מוסיפים.

מלה אחרונה לאחר שאנחנו מאשרים את התקנות. אני רוצה לבקש, אני לא

כולל את זה בסעיף תקנות, מכיוון שזח באמת טיפול של המשרדים. נראה לי, שאם

רוצים שהחוק הזה יגיע ליישום אתם חייבים לעשות בעניין זה עבודת הכנה,

לקבוע לעניין הזה ימי-עיון, לתת הדרכות לכל המערכות המקומיות והשלטוניות.

אחרת, החוק הזה ייצור בלאגן גדול, יביא לתביעות משפטיות, ויהיה קשה

ליישום.

אם אני מתפרץ לדלת פתוחה, מה טוב, אני רק מזרז למזורזין. העניין הזה

מאוד חיוני, כי החוק הזה הוא באמת, מבחינות רבות, חוק מהפכני שמחייב את"

החכנות הנאותות.
יהושע שופמן
אנחנו מזמינים בזה את יושב-ראש הוועדה ויושב-ראש ועדת המשנה ליום

עיון שני שאנחנו עורכים ביום חמישי הקרוב במעלה-החמישה. אם תהיו בסביבה,

אנחנו נשמח.
היו"ר חנן פורת
רבותי, סיימנו בזה את הישיבה. אני מודה לכולם, ואני רוצה לומר

ליושב-ראש הקואליציה לחופש מידע שבאמת עשיתם עבודה חשובה מאוד.
ישי מנוחין
אני חייב לציין, שההתחייבויות של האגרות שמשרד המשפטים דיבר עליהן

בכל ישיבות הוועדה, בפירוש פגעתן בהן, וזה יגרום להרבה אנשים לא להשתמש

בחוק. אולי הצלחתם בכך.



היו"ר חנן פורת;

נדמה לי ש"זכויותיו" נותן פתח רחב מאוד. למשל, ברגע שאדם יבוא
ויאמר
יש לי בעיה בקשר לזיהום אוויר, זח זכויותיו, חד-משמעית. הדבר היחיד

הוא אם זה באמת דברים שלא נוגעים אליו אישית, אלא שהוא רוצה לברר

אינפורמציה בקשר לכל מיני דברים, למשל, לצורך עבודת מחקר, סטודנטים או

בקשר לגורמים אחרים, עתונות, בקרח. זה לא זכויותיו.
ישי מנוחין
אני שמח, ואני בטוח שעם חפרשנות הזאת לא תהיה לנו בעיה. הבעיה היא,

שכל משרדי הממשלה כבר הודיעו שגם עבור הזכויות שלו הוא ישלם.
היו"ר חנן פורת
/ ברגע שציינו את זה עכשיו ושינינו את זה, הדברים שנקבעו בוועדה

יכולים לשמש אסמכתא בבית-המשפט אם יהיה צורך בבירור משפטי בעניין הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים