ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/05/1999

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (תיקון), התשנ"ט-1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 316

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ראשון. ט"ז באייר התשנ"ט (2 במאי 1999). שעה 12:00

נכחו: חברי הוועדה: היו"ר חנן פורת

בנימין אלון

יונה יהב
מוזמנים
סמי מלול - מ"מ ראש עיריית קריית-שמונה

תמר אינדיג, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הבטחון

חנן מוקד - משנה לראש מנה"ר, משרד הבטחון

ליאורה צברי, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הבטחון

דרורה ליפשיץ, עו"ד - סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר
י ועץ משפטי
שלמה שוהם
מתמחה
הראל ארנון
קצרנית
שלומית כהן
סדר-היום
תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (תיקון),

התשנ"ט-1999.



תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (תיקון). התשנ"ט-1999
היו"ר חנן פורת
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו נדרשים לישיבה מיוחדת בעיצומה של פגרת

הכנסת וערב הבחירות הסוערות, כדי לעסוק בנושא של חיזוק מעמדה של קריית-שמונה.

באמצעות מתן עדיפות לקריית-שמונה במסגרת מכרזים של משרד הבטחון.

בשעתו קבענו, שאזורי עדיפות לאומית במובן רחב יותר יזכו לעדיפות במסגרת

מכרזים של משרד הבטחון, באמצעות מתן זכות סירוב ראשונה לאותם אזורים שהם בסדר

העדיפות. דהיינו, שאם מציעים מכרז במחיר זהה לאחרים, הם יכולים לזכות וניתן

לחשוף בפניהם את מה שהוצג על-ידי האחרים, כדי שהם יוכלו להתחרות בהם. קבענו את

הדברים במעגל הרחב יותר, שכולל גם יישובי ספר בעדיפות לאומית, כמו יישובי

יש"ע.

בבקשה שלפנינו, שמובאת על-ידי משרד הבטחון ומשרד האוצר, מדובר על עדיפות

הרבה יותר מרחיקת לכת, שמתייחסת אך ורק לקריית-שמונה. זאת עיר ספר, שנמצאת

במתחם בטחון קשה יותר מאשר כל האזורים האחרים בארץ, ולגביה מוצעת הבקשה של סדר

העדיפות, שמיד נשמע עליה מפי אלה שמביאים את הדברים.

אני רוצה לציין, שנעניתי ברצון לפנייה הזאת, למרות הזמן שהוא לא כל-כך

נוח מבחינת מועד הבחירות וגם בגלל קשיים אישיים שלי, עקב הניתוח שעברתי. אבל

אני חושב שראויה קריית-שמונה שנעשה כל מאמץ למענה.
ליאורה צברי
הממשלה החליטה לפני כמה חודשים לחזק את מעמדה של קריית-שמונה, כי היא

נמצאת באזור אצבע הגליל, חשופה להפגזות. הממשלה החליטה לתת לה שורה של הטבות.

מה שנוגע לתקנות האלה ולמשרד הבטחון הוא מתן העדפות של 15% במחיר ומכרזים שבהם

משתתפים ספקים מאזור קריית-שמונה בלבד. זה כולל הן ספקי טובין והן ספקי

שירותים. תוקף התקנות, כמו כל שאר תקנות אזורי עדיפות לאומית, הוא למשך

שנתיים. העלות התקציבית השנתית מסתכמת בחמישה מיליון שקלים לשנה, במקרה

הקיצוני ביותר.
היו"ר חנן פורת
בשעתו כאשר עסקנו בנושא הזה לגבי הנושא של זכות הסירוב, דיברנו על כך שלא

רק משרד הבטחון, אלא גם משרדי ממשלה אחרים יהיו שותפים באותה גישה. אם באמת

אנחנו רואים את החשיבות הגדולה הזאת, מדוע שהדברים האלה יתייחסו רק למשרד

הבטחון, ולא למשרדי ממשלה אחרים כמו משרד התעשייה והמסחר?

שאלה נוספת, אני מבין את הערך הגדול של קריית-שמונה ואת האזור של אצבע

הגליל. אני באמת חושב שהם ראויים להטבה מיוחדת, יותר מאשר אזורי ספר אחרים, או

אפילו אזורי יש"ע שנמצאים במבחנים קשים. השאלה היא, האם באמת יש מקום להבחנה

בין קריית-שמונה לבין היישובים של אצבע הגליל. למשל אם מדובר באפשרויות של

זכויות לגבי קיבוץ כמו מנרה או שאר-ישוב, אני מבקש לשמוע את עמדתכם באופן

עקרוני בעניין ההפרדה הזאת בין קריית-שמונה לבין היישובים הכפריים.



סמי מלול;

לא בכדי עלתה ההצעה שקריית-שמונה תקבל את העדיפות. קריית-שמונה צריכה

להיות חזקה פעם אחת על-פני האזור ופעם אחת על-פני המדינה. אם היא לא תהיה חזקה

גם על-פני האזור, האוכלוסיות החזקות יתחילו לעזוב אותה כלפי הפריפריה, כפי

שקרה ב-1981 עד מלחמת שלום הגליל ואחר-כך. חיזוקה של קריית-שמונה גם כלפי

האזור - יש לה מגמה שהעיר הזאת תתחזק בעיר וכאזור שנותן שירותים לכלל

הפריפריה.

דבר שני, מאז 1968 סובלת קריית-שמונה מבעיית בטחון. במשך כ-30 שנה נפלו

על קריית-שמינה למעלה מ-4000 קטיושות. אין שום יישוב, גם לא באצבע הגליל, שסבל

כל-כך הרבה, ואני חושב שמן הראוי לתת לקריית-שמונה עדיפות נקודתית גם על-פני

האזור.
היו"ר חנן פורת
למה רק משרד הבטחון ולא משרדי ממשלה נוספים?

דרורה ליפשיץ;

התקנות הנוכחיות הן כבר בכיוון של צמצום, כי כשם שיש דעה כלכלית שאומרת

שיש חשיבות למתן עדיפויות, יש גם דעות כלכליות אחרות שאומרות שזה פוגע

ביעילות. אם רוצים סובסידיה צריך לתת, ולא בצורות כאלה של עדיפויות שפוגעות

בדיני המכרזים הרגילים ופוגעות אולי גם בהתייעלות של מפעלים. לכן בחקיקה ראשית

צומצמה האפשרות לתת העדפות למשרד הבטחון בלבד, עם אפשרות לממשלה לקבל את

ההחלטה על חרחבת העניין למשרדים נוספים. זה היום המצב החוקי, והתקנות הן רק

לשנתיים כי הכיוון הוא דווקא צמצום ולא הרחבה.

היו"ר חנן פורת;

אני לא השתכנעתי בנקודה הזאת, למשל בעניין משרד התיירות.

שלמה שוהם;

חוק חובת מכרזים הוא חוק פרובלמטי בכלל. הרעיון שביסודו היה רעיון נכון,

אבל יש בעיות קשות מאוד ביישום שלו בארץ. יש שחולקים על כל החוק.

יונה יהב;

הבעיה היא לא ביישום, אלא בתוצאות שלו.

שלמה שוהם;

לדוגמה, אדם שיש לו מוסך במקום בעייתי כמו עיר ספר והוא רוצה להרחיב את

המוסך שלו ולשם כך לקנות את המגרש שלידו. הוא מגיש בקשה לקנות את המגרש, היום

אין לרשויות שם כל שיקול דעת, אלא צריך להוציא את המגרש למכרז ויכול להיות

שבמכרז הזח יזכה מישהו שיש לו אינטרס אחר לגמרי, שהוא לא אינטרס של טובת המקום

בכלל. הוא יקנה את המגרש הזה כתוצאה מזה ש.יש חובת מכרזים.
דרורה ליפשיץ
דווקא הדוגמה שנתת היא דוגמה שיש אפשרות במסגרת טעינות הפטור ממכרז.
שלמה שוהם
אם אנשים לא באים אלינו בבקשות ולא פונים לממשלה, ומדובר באדם קטן שיש לו

שם עסק קטן, דווקא לאותם אנשים קטנים אין היכולת הזאת לגבור בסיטואציה הזאת או

לקבל את העדיפות במקום הזה.
דרורה ליפשיץ
אחד המשאבים הכי יקרים שיש לנו במדינה הוא הקרקע.
שלמה שוהם
אני לא בטוח שחוק חובת מכרזים מביא באמת לצמצום השחיטות בסיטואציות האלה.

הרי הדבר נעשה על-מנת שיהיה שוויון. יש שאלה גדולה אם ההוק משיג את מטרתו

בצורה הזאת.
דרורה ליפשיץ
בודקים את זה, ונראה שכן.
שלמה שוהם
כל שאלה לגופה. תשאלי למה קריית-שמונה ולא עיר אחרת, למה 15% ולא 18%,

הרי זה אין-סופי, תמיד זאת החלטה שרירותית.
היו"ר חנן פורת
עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה למה דווקא משרד הבטחון. אקח לדוגמה את משרד

התיירות. יכול להיות שפה הייתי רוצה לתת עדיפות וחבילת תיור לקריית-שמונה בגלל

הקשיים הכלכליים.
יונה יהב
החקיקה הראשית איפשרה את זה.
היו"ר חנן פורת
החקיקה הראשית מאפשרת לממשלה להגביל בתקנות.
דרורה ליפשיץ
היא מאפשרת לממשלה לקבל החלטה שמכתיבה.
היו"ר חנן פורת
ואז היא צריכה להביא את זה לכאן לאישור. אני לא אוכל היום ביוזמתי לקבוע

שזה יהיה גם לגבי משרדים אחרים, אבל אמליץ בפני הוועדה שהיא תפנה לממשלה בבקשה

להרחיב את המעגל הזה גם לגבי משרדים אחרים.
יונה יהב
אני רוצה להזכיר לכולנו, שמיד לאחר ההתקפה האחרונה על קריית-שמונה עלתה

הכנסת בהמוניה לקריית-שמונה וכולם, ללא הבדל צבע פוליטי, הבטחנו שאנחנו עוזרים

לקריית-שמונה. אני מצדד בראייה שלך, אדוני היושב-ראש, אבל כרגע אנחנו צריכים

לאפשר לאנשי קריית-שמונה לצאת עם מה שניתן. לכן אני מציע שנצביע בעד התקנות

ונפנה לממשלה שתרחיב את זה בהקשר הספציפי של קריית-שמונה.
היו"ר חנן פורת
זאת ההצעה שאני רוצה להציע,
שלמה שוהם
אני לא בטוח שהתיקון בסעיף 1(1), למרות שהוא נראה טרוויאלי ונכון מבחינת

העברית, אינו פותח פתח שלא התכוונתם לפתוח אותו.
ליאורה צברי
זה תיקון שלא הספקנו לתקן בתיקון הקודם מיולי 1998.
שלמה שוהם
הנוסח המקורי היה: "טובין מאזור אי או בי, טובין מתוצרת הארץ המיוצרים

בידי המציע באזור א' או ב' לפי העניין, בידי מי שמחזיק מחצית לפחות מעובדיו

מתגוררים.. ."
ההצעה אומרת שזה ייקרא כך
"המיוצרים באזור אי או בי לפי העניין, בידי

המציע שמחצית לפחות מעובדיו..."
ליאורה צברי
עשינו איחוד של ההצעות. רצינו להדגיש, שספק טובין מאזור עדיפות לאומית

חייב שיהיה לו מפעל פיסי באזור עדיפות לאומית. ואז מבחינה סגנונית 1ה הנוסח

המתאים.
שלמה שוהם
ברגע שאתם אומרים "המיוצרים בידי המציע", זה נחרץ. אם אומרים "המיוצרים

באזור אי או ב"י זה אחרת.
דרורה ליפשיץ
מדובר בשניהם, זה תנאים מצטברים, גם באזור אי ו-בי וגם בידי מציע שיש לו

מחצית מהעובדים.
שלמה שוהם
מה זה "מיוצרים באזור אי או בי"? אני קשרתי את המציע לאזור אי או בי. כאן

אתם מצמצמים את זה.
ליאורה צברי
זה צמצום על-מנת להדגיש, שיכול לספק טובין מאזור א' או ב' מי שעונה על

התנאים, וכדי להדגיש מי שיש לו מפעל פיסי באזור עדיפות לאומית, כדי להימנע

מקומבינציות של מישהו שיגיד שיש לו מפעל אבל אין לו מפעל והוא קונה ומחצית

מהעובדים כן מאזור אי או בי. המטרה בנוסח הזה היתה להדגיש, שעסקי ההטבות הן

למי שמקים מפעל פיסי באזור עדיפות.
יונה יהב
לגבי שירותים מקריית-שמונה זה יכול להיות גם מאצבע הגליל?
ליאורה צברי
נכון, מספיק ש-50% מעובדיו מתגוררים באזור עדיפות לאומית ו-50% ממרכיב

העבודה באזור עדיפות לאומית.
שלמה שוהם
בעצם את פותחת פה פתח שהתכוונת לסגור אותו, אבל זה עניין ניסוחי.

בסעיף 2 (2) חסרה מילה: "שמחצית לפחות מעובדיו המבצעים אותה עבודה או

נותני השירותים מתגוררים..."
ליאורה צברי
כך זה גם חיה בתקנות, זה העתק של התקנות הקיימות.

היו"ר חנן פורת;

זאת שאלה של סמנטיקה, אפשר כך ואפשר כך.
ליאורה צברי
זה עבר בדיקה של משרד המשפטים וזה מתאים לנוסח הקיים, ולא רצינו בשלב הזח

לסטות מהנוסח.
הי ו"ר חנן פורת
אני רוצה שנאשר את התקנות האלה ונוסיף את בקשתה של ועדת החוקה חוק ומשפט.

נפנה במכתב למשרד האוצר ולמשרד ראש-הממשלה בבקשה להרחיב את הזכות הזאת גם

למשרדי ממשלה אחרים ולהביא אלינו לאישור.

מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו.

הצבעה

בעד - 3

נגד - א.ין
היו"ר חנן פורת
התקנות אושרו. אני חושב שהבאנו בשורה מסוימת לקריית-שמונה, ואנחנו מאוד

שמחים בשמחתכם.
סמי מלול
תודה רבה.
היו"ר חנן פורת
תודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים