ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/02/1999

היערכות מערכת בתי המשפט והפרקליטות לעמידה בלוח-זמנים נאות בהליכים משפטיים, ומניעת עינויי דין

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדה חוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט"ו בשבט התשנ"ט (1 בפברואר 1999), שעה 10:30
נכחו: חברי הוועדה
חנו פורח - היו"ר

בנימיו אלון

יעל דיין

צבי ויינברג

אברהס יוסף לייזרזון

סאלח טריף

ראובן ריבלין
מוזמנים
חבר הכנסת מלב אלסאנע

פרופ' אהרו ברק - נשיא בית המשפט העליוו

השופט דן ארבל - מנהל בתי המשפט

אליקיס רובינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד עדנה ארבל - פרקליטה המדינה

עו"ד משה שילה - סגן בכיר לפרקליטת המדינה

עו"ד בח-אור כהנוביץ' - עוזרת לפרקליטת המדינה

אבי וסטהיימר - משרד המשפטים, מתמוזה

ענבר פלש - משרד המשפטים, מתמחה

עמית מדרי - משוד המשפטים, עוזר ליועמ"ש

ניצב יוסי סדבון - המשרד לביטחון פנים, ראש אגף חקירות

סנ"ץ יאיר רגב - המשרד לביטחון פנים, עוזר ראש אח"ק

פרופ- קנח מן - הסניגור הציבורי

דייויד וינר - סגן הסניגור הציבורי

עו"ד דרור חוטר-ישי - ראש לשכת עורכי הדין

עו"ד ישראל כלוף - לשכת עורכי הדין

עו"ד יראון פסטינגר - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהס
מחתכות ליועץ המשפטי
הלית ברק
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
היערכות מערכת בחי המשפט והפרקליטות לעמידה בלות-זמנים נאות בהליכים

משפטיים, ומניעת עינויי דין



היערכות מערכת בתי המשפט והפרקליטות לעמידה בלוח-זמנים נאות בהליכים

משפטיים, ומניעת עינויי דין
היו"ר תנן פורח
מורי ורבותי, כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט פרופ' אהרון ברק, מנהל

בתי המשפט. השופט דן ארבל, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פרקליטת

המדינר. עדנה ארבל, ושאר התברימ, איש לפי מעלתו, הסניגורית הציבורית, המשרד לביטחון

פנים לשכת עורכי הדין, כמובן נציגי משרד המשפטים וחברי הכנסת, אנחנו נדרשיס בישיבה

זו לסוגיה שעמדה על סדר-יומה של ועדת חוקה, תוק ומשפט במשך כל השנה האחרונה, ומתוך

הישנות רבה של בית המשפט העליון ושל נשיא בית המשפט העליון לעסוק בסוגיה הזאת,

ולראות בה כפי שאמר לי, הלק ממהותה ותפקידה של ועדת תוקה, שאמורה להיות המבקרת,

לא רק בועדה המחוקקת, אלא גס כרשות מבקרת, גס של מערכת המשפט.

הנושא הוא הנושא של עינויי הדין, הסחבת במערכת המשפט, באותם מקרים שבהם

הדברים עלולים לגרום, מעבר לעינוי הדין, גס לעיוות הדין בשל שיהוי הזמן. אנמנו נדרשנו

לנושא הזה לא אחת, העלו אותו גם אנשי לשכת עורכי הדין, וחשבנו שוה נושא שהוא גם

בנפשה של מערכת המשפט, שהציבור נצרך לתת בה אמון, והאמון הוא מפתת ליכולת עבודתה

שלה כמי של כי- המערכות הציבוריות ואולי יותר מכך.

אני רוצה לפתות במליס ספורות ולומר: לאתרונה היה דימוי של מתת מסוים בין ועדת

חוקי. הול ומשפט לבין בית המשפט העליון, אני מדגיש דימוי. אני מבור שלאורך כל הדרך

שמוני על היחס הנאות בין הרשות השופטח לבין הרשות המתוקקת, וגס אם היה מתת, הוא

היה מתח לפי טבעו של עניין, מתח שהוא לעתים מתוו מפרה ומחת בונה. בבר הדגשנו לא אתת

שר???????ת רשויות, אין פירושה היעדר דיאלוג בין הרשויות, ובוודאי באותן סוגיות שבהן

הדברים מצרניים זה לזה.

יחר על כך, יש לעתים שבית המשפט נדרש להתייחם, ולפתות בעתירות, להתערב

בדברים שהכנסת נותנת עליהם דעתה במסגרת הרשות המחוקקת, והיו לנו דוגמאות לכך, נוחוך

הרגישות הראויה, מחוך הכבוד הראוי. ויש לעתים, כפי שהסוגיה הזאח שעולה כאן לפנינו,

שהמערכת המחוקקת צריכה להתייתם, אס לשיפוטו של ביח המשפט ואם לדרכי עבודתו

וניהולו המפתח בדיאלוג, מעבר לצד הפורמלי, הוא ביסוד אחד, והוא הרצון הטוב והכוונה

לשפ שמים, דהיינו, לטובת העניין של שני הצדדים.

בהקשר זה תרשו לי לצטט משפט אחד נפלא מתוך דברי הנבואה, ספר זכריה, כשהוא

מעמיד את המתת שבין שתי רשויות, הרשות השולטת, דהיינו, המלך לעניין זה או הנשיא,

והרשות השופטת, שבא לידי ביטוי בכהונה. "כי שפתי כהן ישמרו דעת", "יורו משפטיך

ליעקב ותורתך לישראל". אומר הכתוב, ולעתים צריך נביא כדי לומר זאת, לגבי המלך או
לגבי הרשות המושלת
"הוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום

תהיה בין שניהם". צריכה להיו עצת שלוס בין שניהם, גם כשהם נדרשיס יחדיו לרתוס את

כוחותיהם כדי לנהל את ענייני המדינה והממלכה.

אני מוצא לנכון להדגיש אח הדבריס, על כל פנים מנקודת מבטנו שלנו, כדי לומר

שבאמת הדיאלוג הזה חייב להימשך במלוא הכבוד ובמלוא האחריות של שני הצדדים, ואני

מאוד שמח על כך שנשיא בית המשפט העליון וכל מערכת משרד המשפטים נענחה לבקשתה של

ועדת חוקה לבוא ולהציב בפניה את הסוגיה.

בשיתות שקיימנו,- עוד קודם לכן, אמר נשיא בית המשפט העליון שהוא מתכוון אכן

להביא לפני הוועדה אח דרבי הטיפול והחרופוח שהוא מוצא לנבון להציע, כדי להתמודד עם

הסוגיה של עינויי הדין, ונשמע כמובן אח הדברים גם מנקודת מבטה של הפרקליטות. ואני

צריך לציין שעדנה ארבל הציגה, גס לפני הוועדה, נייר מסמך ובו היא מפרטת את הדברים

מההיבט של הפרקליטות.

אני רוצה כאן לציין ששר המשפטים, שמאוד רצה להשתתף בדיון בוועדה, התנצל על כך

שהוא לא יוכל להגיע, אבל הוא בוודאי סומך ידו שנוציא דבר מתוקן בדיון הזה מתתת ידינו.

אני רוצה לפנות לנשיא בית המשפט העליון, לשופט אהרון ברק, ולבקש ממנו שהוא

יפתח ויציג אח הדברים, ושוב אני מודה לו על נכונותו לבוא לוועדה. בבקשה.
נשיא ביח המשפט העליון אהרון ברק
אני מודה לכם על ההזדמנות שניחנה לי להופיע בפניכם היום ולמסור מידע על מצב

התיקים והתוכניות שלנו לעתיד וכל הנוגע אליהם. זה בהמשך לדיון הקודם שהיה כאן



בוועדה, במסגרת הדיון בדוח ועדת אור, ואז הבטחתי, שאם הוועדה תמצא לנבון לקיים דיון

מיוחד בנושא הזה. בי אז אשמח להופיע בדיון הזה,

מבחינתי שלי הדיון חזה הוא חשוב, משום שבבל שאני מבקש להבטיח את העצמאות של

מערבת בחי המשפט, זאת בעיקר להבטיח את העצמאות שלה מן הרשות המבצעת, זה לא נועד

להבטיח עצמאות שלה בלא ביקורת, במקובל במדינות דמוקרטיות, בראש ובראשונה במובן

ביקורת של הרשות המחוקקת. ומבחינה זאת הדיון היום עולה בקנה אחד עם תפיסות היסוד

שלי על מערך יחסים ראוי בין בית המשפט לבין הבנסת. הבנסת קובעת את התקציב של

הרשות השופטת, ובידה הבית, בתוצאה מכר' גס לבקר ולבדוק האס תאופן שבו הרשות הזאת

מתנהלת הוא ראוי. במובן, אנחנו לא נבנסים לפסקי הדין האינדיבידואליים, אלא לצד

הארגוני שלה.

גם הדחייה שהיתה בדיון בנושא הזה מהפעם הקודמת לפעם הזאת, לא היתה, בפי

שפורסם, בגלל מתחים ביני לבין יושב-ראש הוועדה, אלא דחייה לגוף העניין. אני מוברת

לומר, שבבל מה שנוגע לפעולת הוועדה אנחנו פועלים מתוך הבנה, מחוך תיאום מלא.

היום הייתי רוצה לעמוד על שני נושאים: נושא אחד יותר אינדיבידואלי, ספציפי, ונושא

אתר כללי. הנושא האינדיבידואלי הוא הנושא של משך ההמתנה מהרגע שבו הטיעונים

הסתיימו, הסיבומים הסתיימו, עד למתן פסק הדין. זה חנושא העיקרי בעצם שעלה בישיבה

הקודמת, אבל מוכרחים לקשור את זה עם נושא שני, שגם הוא חשוב, והוא משך ההמתנה

מהרגע שהתיק נכנס למערכת ועד שהתיק יוצא מתוך המערכת. בסופו של דבר, ההמתנה לפסק

הדין היא רק חלק ממשך הזמן הבולל, מכניסת התיק ליציאת התיק.

אפתח בנושא הראשון, בלומר, בעיית פסק הדין. ההנחה כאן היא שהטיעונים הסתיימו

ואנחנו מחכים למתן פסק דין, אני עוסק בעיקר בערבאה ראשונה. לפי תקנות סדר הדין

האזרחי צריך לתת פסק דין תוך 30 ירם. מבאן באו טענות שאומרות, שהשופטים אינם עומדים

במשימה הזאת, ולכן מכאן גם הצורך בנקיטה בדרבים שונות כדי לתבטית שהדבר ייעשה.

המידע שבידי, והמידע שבידי מעודבן לסוף דצמבר 1998, אומר, שבבית משפט השלוס -

אני מבדיל בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי - היום ישנו פיגור. בלומר, שפסק

הדין לא ניתן תוך 30 יום. מספר פסקי הדין שלא ניתנו הוא 347 פסקי דין. מה אומר לנו

המספר הזה? קודם כל, צריך להשרות אותו לסך כל מספר פסקי הדין שניתנים בשנה בבית

משפט השלום, שהוא כמובן אלפים רבים. 347, המספר הזה, הוא בעצס אתוז קטן מאוד מסך

כל פסקי הדין.

347 פסקי הדין האלה מתרכזים במספר קטן מאוד של שופטים. זאת אומרת, רוב רובם של

השופטים בבית משפט השלום, וזה גס נכון לגבי בית המשפט המתרזי, עומדים במשימה של

מתן פסק דין תוך 30 יום. יש כמה שופטים, שאנתנו יודעים מיהם, ואני אעמוד על כך בהמשך,

שאצלם מתרבזים הפיגורים האלה, ומספרם קטן מאוד, מספרם פתות מעשרה בבית משפט

השלום וגם במחוזי.

אשר לבית המשפט המתוזי, מספר פסקי הדין שמופיע בסטטיסטיקה שלנו הוא 325 פסקי

דין, שבהם יש פיגור, שוב, מתוך אלפי פסקי דין. זה אתוז קטן מאוד, מספר השופטים שאצלם

מתרכז הפיגור הזה הוא פחות מעשרה.

המספר הזה הוא מספר שאנחנו מקבלים מהמחשב. יש אצלנו דיווח מלא, אנחנו יודעים

על כל שופט ושופט מה מנופר פסקי הדין שיש אצלו, ובאיזה שלב פסק הדין מצוי אצלו. אני

מקווה שלא נפלו טעויות במתשוב שלנו, אני במובן לא יכול לערוב לכך.
בנימין אלון
שופט שרואה שהוא לא יבול לעמוד במסגרת של 30 יום, צריך אישור מהנשיא שלו כדי

לקבל ארכה?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני מיד אעמוד על זה.

המספר הזה שמסרתי לכם כולל גם פסקי דין וגם התלטות. כשאני אומר פסק דין זה

כולל גם הכרעות שאינן פסק דין, אלא התלטה אתרת.

מה אומרים לנו המספרים האלה? המספרים האלה, קודם כל, אומרים לנו שהמצב כיום

הוא טוב בהרבה לעומת המצב שהיה בשנה שעברה, בשאני שוחתתי באן עמבם. בירכתי על

הדיון כאן, משרם שהוא גם עודד אותנו לפעולות בביורן הדה.
היו"ר תנו פורח
אז גם נתת את הבטחתך באמת.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
נכון. המספרים האלה הם הרבה יותר טובים מהמספרים מלפני שנה. לפי הערכתי, בעוד

כחצי שנה או בעור כשנה המספרים האלה יהיו הרבה יותר טובים, משום שכאמור, רוב רובם

של השופטים נותנים את פסקי הדין בתוך הזמן. מספר שופטים נותנים את זה מעבר לזמן,

ואפשר בהחלט על-ידי פעולות, שאני אעמוד עליהן, להביא לידי כר שהמספרים האלה יפחתו.

הם לעולם לא ייעלמו, משום שיש עניינים שמחייבים עיון ובדיקה ובחינה מעבר לאותם 30

הימים. אבל, מתוך המספרים האלה שיש לי, בהחלט אפשר לרדת שני שליש מהמספר חזה.

מהן הפעולות שאנחנו עשינו במשר הזמן בין שתי הישיבות? עשינו שני סוגים של

פעולוח. פעולות מיקרו ופעולות מקרו. פעולות המיקרו התמקדו בשופטים האינדיבידואלים.

אנחנו יודעים בדיוק מיהם השופטים, ואנחנו - כשאני אומר אנחנו, אני מתכוון לנשיא של בית

המשפט שבו השופט מכהן, או סגן הנשיא - ניהל דיון עם כל אחד מהשופטים האלה, וניסה

לבדוק מה הסיבה, מה הטעם של הפיגור.

אתם צריכים להבין, רבותי, שאין טעם אחד לפיגורים - כשאני אומר פיגור, אני מתכוון

מעבר ל-30 יום - ישנס סעמים אחדים לכר. לפעמים השופט נתקל בחיק כבד שדורש זמן,

לעתים השופט הוא איטי בגיבוש עמדתו, לעתים יש לשופט הרבה מאוד תיקים, והוא רץ מחיק

לתיק, וזה לוקת לו זמן. דרר אגב, לפעמים השופט שלא מספיק תוך 30 יום, הוא דווקא

השופט היעיל, שהוא מקדיש המון זמן לשמיעה באולם, וכתוצאה מכך מצטברים אצלו יותר

ויותר תיקים, ואיו לו מספיק זמן לשמיעת התיקים. לפעמים, דווקא השופט שהוא טוב באולם

ויעיל באולם דווקא אצלו יש יותר פיגורים מאשר אצל השופטים האתרים. לפעמים יש לשופט

בעיה אישית וכדומה.

בכל מה שנוגע לשיקולים האינדיבידואליים, אנחנו מצאנו פתרון אינדיבידואלי, זאת

אומרח, דיברנו. כשאני אומר דיברנו, אני מתכוון לנשיא שנוגע בדבר, הוא דיבר עם כל אחד

מהשופטים וניסה להגיע איתו לתוכנית עבודה, זה התבטא בין השאר בכך שאם אותו שופט

היה זקוק לעזרה, נתנו לו עזרה, עוד מתמחה; אם היה צורך, אמרנו לו: אל תשב במשפטים,

אל תשמע משפטים חדשים, תגמור את הישנים. הקו שביקשתי להעביר לכל השופטים הוא:

עדיף לגמור קודם כל את התיקים שכבר סיימת לשמוע אוחס מאשר לשמוע תיקיס תדשיס. זאת

אומרת, הלתץ מבתינח הצדדים הוא קטן יותר לגבי תיק שעוד לא התתלח לשמוע אותו, מאשר

לגבי תיק שכבר סיימת לשמוע אותו. שימו לב, יש קשר בין שני הדברים האלה.

נוסף לשיחות האינדיבידואליות של הנשיא, עברתי בכל הארץ, שוחחתי עם כל השופטים

בריכוזים, לפי המחוזות השונים, והעברתי אליהם אח המסר הזה.

מבחינת חמקרו, מה שעשינו הוא, וזה ייתן תשובה לחבר הכנסת אלון, אני העברתי

הנחיה לכל הנשיאים. שהעבירו אותה לכל השופטים, שאומרת במקצת מרוח הדברים שעלו פה

בישיבה הקודמת, שכל שופט, לאחר שהוא סיים לשמוע את התיק, יקבע מועד למתן פסק דין.

זאת אומרת, אין תיק שמסתובב באוויר מבלי שיש לו מועד, והמועד מופיע במחשוב שלנו.

בלמעלה מ-90% מהמקרים, המועד הזה יהיה פחוח מ-30 יוס, אבל לפעמים השופט כבר יודע

שהוא לא יעמוד בלוח הזמנים הזה, אז הוא קובע מועד מעל 30 יום.

הדבר הזה נעשה בשעתו ביוזמה של הנשיא דאז בבית משפט השלום בתל-אביב, הוא עבד

היטב, ואנחנו העברנו אוחו עכשיו בכל הארץ, לאחר דיון עם הנשיאים של בתי המשפט, והם

קיבלו אח זה על עצמם. היום, החנתיה היא שכל שופט ייתן תאריך. אם הוא איננו עומד

בחאריך, הוא מדווח על זה לנשיא של בית המשפט, ואז הוא צריך לחת החלטה מנומקת
שאוסרת
תאריר תדש.
בנימין אלון
פסק הדין כולל הנמקה, או שמותר אותם נימוקים לדחות לתאריך אחר?
השופט דו ארבל
על כל פסקי הדין אנחנו מדברים עם הנמקות. יש מקרים נדירים שבהם ניתניס פסקי דין

ורק ההנמקה ניתנת אחר כך.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
הוא שאל לגבי ההנמקה על הדחייה.

בנימין אלון.-

על פסק הדין שאלתי.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
תשבתי שאתה שואל על ההנמקה לעניין הדחייה.
השופט דן ארבל
יש מקרים בודדים וספורים שבהם יש הנמקה מאוחרח.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
רבותי, אלה הם הנתונים לגבי הנושא הזה. אני לא שמת על הנתונים האלה, משום שאני

4 תושב שהם גבוהים מידי, אנתנו יכולים להוריד אותם. עם זאה, אני לא תושב שאפשר לתאר

את המציאות הזאת כקטסטרופה, כהתמוטטות, כקריסה, אבל זה מצב שהוא לא רצוי. אני

מעריר שבמשך זמן, לפי דעתי לא ארוך, תלך שנה, נוכל לרדת למספרים הרבה הרבה יותר

קטנים, תוך טיפול אינדיבידואלי עם כל שופט ושופט.

בעיתונות פורסמו דברים כאילו אני עומד להטיל סנקציות על שופטים "מפגרים". אין לי

סמכות להטיל סנקציות על שופטים שיש להם פיגורים, ואני לא חושב שצריך להטיל סנקציות.

צריך לטפל טיפול אינדיבידואלי. לפעמים שופט נקלע למצוקה, אז צריך להבין אותו. גם

לשופטיס יש בעיות אישיות, לפעמים שופט זקוק לעזרה, לפעמים הוא זקוק שיפנו לו את הזמן

לכך. בכל הדבריס האלה נטפל, בצורה של הערכות מינהלית פנימית, בלא צורך בהתערבות

חיצונית.

אני מציע שבנקודה הזאת ניפגש בעוד כמה זמן לפגישה נוספת, שאני אשמת עליה, ואז

אני אדוות לכם היכן אנחנו עומדים בנושאים האלה.

צריך להבין שחלק מהפיגורים במתן פסק דין הוא גם פונקציה של אופן הטיפול בתיקים

של בית המשפט, שמביא לידי כך, שלשופט בבית משפט שלוס. נניח, בתל-אביב יש לו מחזור

של כ-1,000 תיקיס בשנה, וזה מספר עצום, הוא עצום אובייקטיבית, והוא עצום אם אתה

משווה אותו לבתי משפט של ערכאה ראשונה במדינות אתרות בעולם.

זה מביא אותי לנושא השני, שאני רוצה בקצרה לעמוד עליו, והוא דרך הטיפול שלנו

בתיקים, שהנושא שעסקתי בו עד עכשיו תוא רק חלק קטן נזמנו, השלב האחרון שבו.

לטפל בתיק לוקת זמן, מרגע הגשת כתב תביעה אזרתי, או כתב אישום בפלילי, ועד פסק

הדין, יש זמן מינימום שמוכרת לעבור. אם תיקח תיק פלילי, אז ישנה הקראה, ואתת לא יכול

למחרת להתחיל לדון ולתת פסק דין. יש איזה רתמוס של חיים של תיק אזרחי, ויש רתמוס של

תיים של תיק פלילי, ויש זמני מינימום שאותם אי-אפשר לעבור, ושום מדינה בעולם גס

עוברת אותם.

אם אנחנו נצלית להגיע לכך שתיק אזרחי ופלילי, ואני לוקח בחשבון כמובן רק את

אותם תיקים שיש בהם עיון מלא, לא שמתפשרים באמצע - - -
ראובן ריבלין
1,000 התיקים הם 1,000 תיקים לעיון מלא, זה ארבעה תיקים ביום.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
חלק מהתיקים הם באמת תיקים - - -
ראובן ריבלין
אז הס לא לעיון מלא.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
נבון, זה הסך-הבל, אבל זה לא בולל סדר דין מקוצר, כשאין כתב הגנה.
ראובן ריבלין
1,000 תיקים בשנה, זה ארבעה תיקים ביום לפחות.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
יש גם תיקים קלים שאפשר לגמור אותם בלי ראיות. אתוז התיקים שיש בהם ראיות ופסק

דין, הוא פוזות מ-5%.

השופט דן ארבל;

המספר שאמרת הוא נבון, יש באמת ארבעה תיקים ליום. בל שופט מקבל ליום ארבעה

תיקים תדשים בממוצע, תיקינו אמיתיים שיש בהם כתבי הגנה, שצריכים להתנהל, לא תיקים

שנגמרים ללא כתבי הגנה.
ראובן ריבלין
הוא לא מסוגל להוציא דין צדק, הוא יושב על המדוכה, יכולים להיות ארבעה תיקים

שהם בעלי משקל.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
חבר הכנסת רובי ריבלין, מתוך 1,000 התיקים האלה, תיקים שידרשו הכרעת דין לאתר

שמיעת ראיות הוא פתות מ-5%.

מה שאנחנו צריכים לעשות, וזאת המשימה שנטלתי על עצמי, זה להביא לידי כך שכל

מערכת השופט-ים יעסקו ב-5% האלה, וש-95% האתרים, שעליתם אנתנו יודעים כבר היום,

שהם לא יגיעו לפסק דין על בסיס ראיות, שהצדדים יתפשרו, שלא יישמעו שם ראיות, שיקרה

משהו בתיק הזה, על-פי הנסיון, שהתיקים האלה לא יגיעו לשופט. על ידי כך נוכל להביא

שהשופטים שלנו יתרכזו באותם 5%. אם השופטים שלנו יתרכזו באותם 5%, אז הם יוכלו לתת

את פסק הדיו מיד לאתר שגמרו לשמוע.
ראובן ריבלין
כבוד הנשיא, האם ה-5% מתתלקים בין כל השופטים שווה בשווה, או שיכול לקרות מצב

שבו אתד מהשופטים קיבל תיקים שמאלצים אותו לעבור בסופו של דבר על אותה הוראה?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
בדרך כלל החלוקה היא די רנדומלית, אבל היא נעשית לפי סוגים שונים, לפי נושאים

שונים, יש שופטים שמתמחים בדינים שונים. המטרה שלנו, שעליה אנתנו נ1ובדים עכשיו, היא

להביא לידי כך שהתיקים ימוינו מראש. אתד הדברים שאפיינו את המערכת שלנו עד עבשיו

היא, שלא היה לנו "תדר-מיון", מה שיש בבית תולים. החולה, כלומר, התיק, נכנס ונשלת ישר

למתלקה, ושם- טיפלו בו. היה ברור ש-95% מהחולים במחלקה, בסוף, לא יצטרכו את הטיפול

הרפואי המלא, אבל הם שכבו במחלקה, והרופאים היו צריכים לבוא כל יום ולבדוק אותם

ולראות מה קררה וכדומה.
היו"ר חנן פורת
גם עם ההחמחות הספציפית.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
מה שאנחנו רוצים עכשיו הוא ליצור חדר מיון, שכל התיקים יוזרמו אל חדר המיון. שם

ייעשה טיפול בתיקים על-פי המאפיינים שלהם, ואנתנו נעביר אל המחלקות את אותם 5% או

10% שהם על-פי המאפיינים שלהם, והם אכן ידרשו את העיון והבחינה מא' ועד ח'.
יעל זיין
קיבלנו הבטחה לגבי זירוז הליכים מבלי חקיקה לגבי תיקים שיש בהם מרכיב של

אלימות, וקיבלנו הבטחה נזהנהלח בחי המשפט שיושם עליהם מין רמזור אדום בנפרד, כדי

שלפחות שם לא יהיה שום עיכוב.
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
את, דרך אגב, מדברת על תיקים פליליים עם אלימות. רוב הדברים שלי היום מכוונים

לתיקים אזרתיים, משום שבחיקים פליליים, אלא אם כו האיש מודע, אז ברבים מהם צריך

לשמוע את הראיוח.
יעל דיין
גם שם יש ערימה.
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
ההבטתות שניתנו בעינן עומדות.
היו"ר חנן פורת
לנו יש עניין לשמוע בתיקים כאלה שדורשים את שמיעח הראיוח וההליכים האלה, מהו

משך הזמן?
בנימיו אלון
כמה זמן יהיה מותר לשהות בחדר מיון? כי שם יכול להיות עוד פקק. דבר נוסף, קודם

אדוני אמר 325 ו-347, והוא לא אנור כמה זמן מעבר ל-30 יום במקרים האלה.
היו"ר חנן פורת
אני מציע שניתן לנשיא לגמור את דברו, ואז נגיע לשאלוח.
יעל דיין
נגמור עניין. קיבלנו כאן דיוות על ערכאוח שונות, אני שואלת אם זה כולל את הדיווח

על העיכובים בעליון?
נשיא ביח המשפט העליון אהרון ברק
לא. אני דיברתי על בית משפט שלום ועל בית משפט מחוזי.
יעל דיין
האם נקבל גם דיווח על העליון?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני אשמח. אין לנו שום סודות.

יש לי חלוקה פנימית במספרים בין 30 ל-120, בין 120 ל-180, בין 180 ל-560, ומעל

350 יום.

למשל, בבית משפט המחוזי, מתוך ה-325, מעל 360, זאת אונזרת, מעל שנה, יש 45

תיקים.
בנימין אלון
ובבית משפט השלום?
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
מעל 360 יש 58 תיקים.



אני רוצה לחזור לחדש המיון שעליו דיברתי. הרעיון הוא, שכל התיקים יוזרמו אל

המחלקה הזאת, המחלקה לניהול תיקים - מנ"ת, ששם יישבו כמובן שופטים רשמים, ואנחנו

רוצים לחזק אותם עם עורכי דין, הם יישבו והם יעשו את פעולת המיון הזאת. הם ינסו

לסיים, אם בעצמם או תוך הוצאת התיק אל מחוץ למערכת בתי המשפט, במסגרת של גישור,

פישור, בוררוח. הם ינסו לסיים את אותם תיקים שעל-פי המאפיינים שאנחנו נותנים להם, אכן

יכולים לעמוד במשימה הזאת, והם יעבירו אל השופטים האחרים אח אותם 5%, אני מקווה

שנרד ל-3% - באנגליה זה 3%, באמריקה זה 5% - אני מדבר על תיקים אזרחיים של ערכאה

ראשונה. שאנחנו נצלית לרדת מ-5% אותם הם יעבירו לשופטים שידונו בתם.

כהוצאה מכר, הלחץ על השופטים הדנים, שעסקו בשמיעת התיקים עם ראיות, הלחץ

עליהם יפחת מספר התיקים יהיה קטן יותר, ום יוכלו, כשהם גומרים לשמוע אח התיק, לתת

פסק דין באנגליה מקובל מאוד ששופט גומר לשמוע את הראיות, הוא מקריא פסק דין במקום.

הוא ?????????. אותו הוא יודע אותו, הוא מקריא אותו.

אצלנו יש את השיטה של סיכומים בכתב, שכתוצאה מכר נדחה המועד אחרי שמיעת

הראיות של מתן פסק הדין. אם השופט יוכל לתת את פסק הדין מיד אתרי שמיעח הראיות,

הוא גם לא יצטרך להידרש, בכל כך הרבה מקרים לסיכומים בכתב. אנחנו נוכל גם לשמוע

תיקים מיום ליום זאת אומרת, תיק נקבע, שומעים את כל הראיות בבת אחת, ולא כפי שהיום

קורה לעתים קרובות, ששומעים כמה עדים, ואתר כך זה נדתה לכמה תודשים, שומעים עוד

עדים, וכי הדברים נמשכים.
היו"ר חנן פורת
איו ניתן לצמצם באמת את הפער הזה, למשל, שתיקים נדחים כמה חודשים, משמיעת

ראיות אחת לשנייה?
נשי בית המשפט העליון אהרון ברק
הרה-ארגון הזה כולל גם את התוצאה הזאת - אני מיד אספר לכם מה קורה בשטח -

שמכיוון שמםפר התיקים קטן יותר, אז שופט יוכל לשמוע תיקים מיום ליום. יש פה בעיות

קשוח, עדים לא באים, עדים הולכים למילואים, אז אנחנו צריכים גם להתמודד עם המציאות

הישראלית.

ההנחה שלנו היא, שאת פעולות המיון עם מרבית התיקים אנחנו נוכל לעשות תוך מספר

קטן של חודשים. זאת אומרת, לא ייווצר מצב שפקק יעבור ממקום אתד למקום אחר. ההנחה

שלנו היא, שתוך כמה חודשים, שניים עד ארבעה תודשים, התיק יוכל להיגמר במנ"ת. שימו

לב, זה הרי תיק, שאנחנו יודעים כבר היום, שהוא ייגמר בלי שמיעת ראיות, אבל היום התיק

הזה היה רץ עם כל 1,000 התיקים האלה, והוא היה נגמר אחרי שנה, שנתיים, שלוש, כפי

שאני מיד אמסור לכם. היום אנחנו שולפים את התיקים האלה, אנחנו כבר יודעים שאלה הם

חיקים שבעצם ייגמרו על-פי המאפיינים שלהם, בלי ראיוח. אנחנו פשוט מקדימים את החור

הזה, את הזמן הזה.

אשר לתיקים האחרים, שיעברו אל השופטים שיצטרכו לשמוע ראיות, המטרה שלנו היא,

שתיק אזרחי, וגס תיק פלילי בערכאה ראשונה יוכל להסתיים בתור שנה. אם אפשר יהיה קצת

להקדים, זה יהיה טוב, בתיקים אזרחיים אולי אפשר קצת להקדים, לתיקים פליליים יש גם

רתמוס שלהם, וצריר לתת לעו"ד של הסניגור להכין את התיק לקראת הראיות. כל הדברים

האלו לוקחים זמן.

המציאוח היום היא כזאת, שבבית משפט השלום, בחיק שבו מסחבר בדיעבד שלא הוגשו

בו ראיוח, ניחן פסק דין ללא ראיות, כלומר, זה נכנס למחלקה לפי החיאור שלי, ובסוף יש

פסק דין, אבל לא נשמעו ראיות - הממוצע של תיק כזה לוקח 1.4 שנים, זאת אומרת, למעלה

משנה.
היו"ר חנו פורח
זה המון.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
הנזטרה שלנו זה יהיה 0.4 שנה.
היו"ר חנן פורח
למעשה משו הזמן הוא לא כתוצאה מטיפול בתיק, אלא פשוט הוא מונח.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
יש טיפול בתיק, אבל זה טיפול שלא מבשיל, טיפול אדמיניסטרטיבי שלא מבשיל לבדי

שמיעת ראיות. בעוד שבתיקים שבהם הוגשו ראיות, הומן שבו תיק אורחי נמצא בתור מערבת

בית משפט השלום הוא 2.8 שנים. אנחנו תושבים שנובל לרדת לשנה אחת. במחוזי, בתיקים

שלא הוגשו ראיות - 2.5 שנים, כשהוגשו - 4.1 שנים. המספרים האלה הם מספרים גדולים

מידי, והם מספרים קשים.

הרעיונות שאני מספר לבס עליהם עבשיו, אלה לא רעיונות באספמיה. זאת אומרת, זו

לא תוכנית ערטילאית שאנתנו הגינו אותה, שאיננה ברת יישום, או, שגם אם נשתדל ליישם

אותה לא ייצא מזה כלום. א) למדנו היטב מה נעשה במדינות האתרות, והדברים האלה נעשים

במדינות אחרות. ב) התתלנו בבר להפע:יל את השיטה הזאת אצלנו. לקחנו בית משפט אחד

בפיילוט, את בית משפט השלום בפתח-תקוה, והוא בבר מספטמבר עובד בשיטה הזאת. במובן,

זה חייב להוסיף לו מספר שופטים שנקיים מתיקים, שופטים תדשים, לא תדשים במערבת, אבל

נוספו שופטים חדשים, שלהם נתנו את התיקים של שופטים ותיקים. והוספנו להם גם בוח אדם

מינהלי, הוספנו רשם, הוספנו עורך דין. ורבותי, השיטה הזאת עובדת בצורה יוצאת מן הבלל.

המספרים והערבות שאני נותן, 2.4 חודשים לתיק בלי ראיות, שנה לתיק עם ראיות, זו

המציאות, בפי שהיא משתקפת לנגד עינינו בפתח-תקוה. ב-1 בינואר התחלנו בזה גם ברחובות

ובנתניה, ולאם לאט נעבור בכל הארץ בבתי משפט השלום, ולאחר מכן נעבור בבל הארץ בבתי

משפט המתוזי בערבאה ראשונה.

ההערכה שלי היא, ואני מקווה שלא אתבדה, שבערך בתוך שנה כל מערכת בתי המשפט

שלנו תעבור אל שיטת המנ"ת, אל שינות חדר המיון, ואני מקווה שהמספרים שנתתי לבם או

האתוזים שנתתי לכם, שנוכל לגמור 95% מהתיקים באמצעות המנ"ת, שרק 5% מהתיקים יילכו

אל השופטים עם ראיות, שהשיטה הזאת תתגשם.

עם זאת, אני מוכרת להעיר כמה הערות. הטיפול שלנו במנ"ת, מבחינתנו הוא חלק מדות

ועדת אור. מבתינתנו התתלנו בזה לא משום שנקראנו לדיון בוועדה, אלא התחלנו בזה כחלק

מהטיפול בדות ועדת אור. זה חלק מהקונספציה הבללית שצריכה להיות ערבאה דיונית אחח,

והיא בית משפט השלום, ערכאה ערעורית ובית המשפט העליון.
היו"ר חנן פורת
לא כל כך ברור לי מה הקשר שבין הדברים. הרעיון כשלעצמו הוא נכון, אבל הרעיון של

מנ"ת יכול להיות נכון גם לגבי בית משפט השלום וגם לגבי בית המשפט המחוזי.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
נכון. הראיה, שאנתנו עוסקים ב: זה כבר עכשיו, מבלי שיש לנו עדיין הגשמה של דוח

ועדת אור.

מבחינתנו זה קשור לוועדת אור גם במובן הבא - - -
בנימין אלון
אדוני, אם דווקא זה מצליח, אולי לא צריך את הרפורמה. כלומר, לא הבנתי איך אדוני

קישר את זה, שזה בתוצאה מהרפורמה.

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק-.

אמרתי, שאם אתם קוראים את דוח ועדת אור, זה מלק מהמלצות ועדת אור, ואנחנו

פועלים להגשמת הרעיון.
היו"ר תנו פורח
פה אין צורך בתקיקה.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני מסכים שכדי להשיג אח הדבר הזה אנתנו לא חייבים חקיקה, והראיה שאנחנו

מתתילים בזה כבר עכשיו.

זה קשור בוועדת אור גם בהיבט הבא, והוא ההיבט של ההחמחוח, זאת אומרת, אנחנו

רוצים אחר כך שאותם 5%, שגם אותם נצליח לגמור במהירות, תוך שנה, ואתת הדרכים לכך,



שאותו בית משפט, התיקים, יעבור לפול של שופטים, שכל אחד יקבל תיק בצורה שרירותית,

אלא שניצור מחלקות בתוך בית המשפט, מחלקות של התמחות: נניח, חטאים עוונות ופשעים;

נזיקין ותאונות זרבים או נזקים אחרים; בספיות, תוזים, בעיות בלכליות. יישבו שם שופטים

שמתמחים בנושאים האלה, וכתוצאה מכך, נשתיק כזה מגיע, שבו צריר לשמוע ראיות, אל

מחלקה כזאת, השופט, בקצה האצבעות יש לו את המיומנות והוא יוכל לטפל בתיקים האלה.

הדבר הזה קשור בוועדת אור גם להמלצה אחרת של ועדת אור, שאנחנו לוקחים אוחה

מאוד מאוד ברצינות, וזה כל מה שנוגע ל-ALRERNATIVE DISLODGE RESOLUTION

כלומר, פיתוח אמצעים תילופיים להכרעה בסכסוכים, חילופים לבית המשפט עצמו, כמו

פישור, גישור ובוררות. הנושא הזה נמצא עכשיו במלוא התנופה, אתם ודאי קוראים על כר'

אנחנו נפתח מרכז ארצי לגישור במשרד המשפטים, שצריר לקבוע אח מדיניות הגישור ואח

הכללים לגישור, את ההצעות לכללים שיובאו לחקיקה, בדרך כלל, אני מנית, דרך הוועדה

הזאת. ומוקמים מרכזי גישור, על בסיס פרטי, של אנשים שעוברים קורסים לגישור, ויש הרבה

קורסים לגישור בכל המדינה, הרבה מאוד עורכי דיו עוברים קורסים לגישור, והדברים האלה

נעשים, בעיקרו של דבר, בתיאום עם לשכת עורכי הדין, משום שזה גם מקצוע, שעורר דין,

ראוי לו שיעסוק בו, אם כי הוא מופיע בפני המגשר או כמגשר עצמו. בעולם הגדול רבים

מאוד מהמגשרים הם עורכי דין.

אם כן, יש פעילות גדולה מאוד, התעניינות גדולה מאוד בשטח בנושא של הגישור,

כשהקונספציה שלנו היא שהעברת תיקים לגישור היא איננה פגיעה במערכת בתי המשפט,

אלא עזרה למערכת בתי המשפט, כשם שבוררות איננה פגיעה בבתי המשפט, אלא היא עזרה

לבחי המשפט. עדיף לפתור סכסוך בהסכמה בין הצדדים, זה מה שגישור עושה, גישור מתקיים

רק אם ישנה הסכמה, על פני הכרעה שיפוטית כופה. אח בית המשפט צריך לייחד לאותם

סכסוכים שאי-אפשר לפתור בדרר של גישור.

דרך אגב, יש מדינות בעולם, ששם יש תובת גישוך. כלומר, התרבה ללכת לגישור, לא

תובה להסכים לתוצאות הגישור, בעיקר בסכסוכי משפתה. אתה לא יכול לפנות לבית משפט

לענייני משפתה להכריע בסכסוך המשפחתי שלך לפני שאתה מנסה ללכת לגישור. אנחנו גס כן

שוקלים את האפשרות הזאת. אני לא מדבר על תובה, כמו שלחזק את בתי המשפט לענייני

משפחה - - -
היו"ר חנן פורח
הנקודה הזאת של חיוב לגישור תחייב חקיקה.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אם נגיע למסקנה שזח רעיון מוצלת, אנתנו, כמובן, נפנה אליכם. יש מדינות אחרוח,

ששם אין חובה ללכת לגישור, אבל יש חובה לשמוע על הגישור. זאת אומרת, מזמינים את

הצדדים, מספרים להם על הגישור, ואחר כך, נזי שרוצה תולך לגישור, מי שלא רוצה לא הולך

לגישור.
סאלח טריף
אם בעל מכה אשה, קודם הדיינים ינסו לסדר את הדברים ביניהם.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני חושב שרוב הסכסוכים המשפחחייס, לפני שמביאים אותם לבית משפט, ראוי להם

שיילכו לגישור. אם יש אלימות, זה עניין אתר.
ראובן ריבלין
הוא מדבר רק על תיקים פלילייס.
נשיא בית המשפט העליון אהרוו ברק
אני מדבר על תיקים אזרחיים, לא על תיקים פלילייס.
ראובן ריבלין
בעל שמכה אח אשתו הוא מועמד לדין.
יעל זיין
הבעיה בבתי זין, שהדיינים הציעו שלום בית, "לבו הביתה, תסתדרו", זה גם בן נגמר.
נשיא בית המשפט העליון אהרון בדק
מותר לומד שבוררות היא דבד חיובי. בל האמצעים האלה - בוררות, פישור וגישור -

אלה אמצעים שמבתינתנו הם חיוביים ביוחד, ואנחנו עושים פעולות דבות מאוד. דדך אגב, בל

שופטי השלום שלנו - בולם עבדו קורסים של גישוד. עבשיו אנחנו נעביד גם לשופטים

המחוזיים. בפי שאמדתי, דבים מעורבי הדין עבדו קורסים של גישור, וסתם אנשים, עובדים

סוציאליים ואנשים אחדים עובדים קודסים באלה. זה הפך להיות בעצם מקצוע מאוד מאוד

מבוקש היום בשוק, ואנחנו מעודדים אח זה.

לגבי המנ"ח שהזבדחי, היה צדיך להיות ביקוד של הוועדה בבית משפט שלום, מטדת

הביקוד היתה להביא אתבם אל המנ"ח, על מנת שתראו איך הוא עובד.

פעילות נוספת שנעשית היא המחשוב. יש לנו תוכנית שהאוצד שותף לה, לפיה תוך

שלוש שנים בל מעדבת בתי המשפט תעבוד מהפיבת מחשוב, שתביא לידי בך שאח בתב

התביעה אפשד יהיה למסור בדדך אלקטדונית ואת בתב ההגנה אפשר יהיה למסור בדדך

אלקטדונית, אם או בלי עודך דין, את הדאיוח אפשד יהיה לסרוק - - -
היו"ד חנו פודת
ללא שמיעת עדים?
נשיא ביח המשפט העליון אהדון בדק
עדים יישמעו, אבל התיקים העבים שיש לנו ייעלמו, הכל יהיה במוך המחשב. בדקנו אח

זה, למדנו אח הנושא הזה על בוריו בעולם הגדול, ואנחנו הולכים לקראת הגשמתו. תוך חצי

שנה אנחנו כבד יוצאים למברז על בניית המערבת הזאח.

מה המסקנה שעולה מהדבדים האלה שאני אומד לבם? תמסקנה שעולה היא, שאנתנו

עושים מאמצים דבים מאוד, לצעדי או לשמחתי אני מוכדח לומר שזמני, בשופט בבית המשפט

העליון, למעלה מ-50% ממנו מוקדש לנושאים האלה ולא לבתיבת פסקי דין.

הנהלת בחי המשפט בראשות המנהל, השופט דן אדבל, עוסקים בזה בחיי היום יום.

אנחנו עוסקים ברצינות רבה מאוד בנסיון לשינוי פניה של המעדבת. זה לא דק מתן פסק הדין

תוך 30 יום, גם זה תשוב, ודיווחתי לבם על בך, אלא גם לבנות אתדת את מה שאנתנו קודאים,

את ניהול החיק, את ה-CASE MANAGEMENT, מהדגע שהחיק נבנס עד הדגע שהתיק יוצא,

הן בתוך המעדבת, הן מחוץ למעדבת. אנחנו עושים מאמצים שתיקים לא יגיעו אל המעדבת,

משום שדוב הדבדים שסיפדתי לבם עבשיו זה, איך אנחנו מטפלים בתיק בתוך המעדבת. אבל

צדיך לדאוג לבך, אם אפשד, שהחיקים לא יגיעו אלינו בבלל.
בנימין אלון
אדוני, בשאתה אומד 4.1 שנים במחוזי בממוצע, מאיזו נקודה עד איזו נקודה?
נשיא בית המשפט העליון אהדון בדק
מיום שפדשח התביעה מוגשת או שכתב האישום מוגש, עד היום שישנו פסק דין בבית

המשפט המחוזי.
בנימין אלון
כלומד, מהיום שבית המשפט מתכנס פעם דאשונה.
נשיא בית המשפט העליון אהדון בדק
לא, מהיום שמוגש בתב האישום או מהיום שמוגש בחב החביעה למזכירות בית המשפט.
בנימין אלון
בלומד, לא כולל את זמן הפדקליטוח שקיים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
לא בולל. בכתב אישום זה לא בולל את זמן הפרקליטות.
היו"ר תנו פורת
יש לנו את פרקליטת המדינה, והיא תתייחס לכר.
בנימיו אלוו
כלומר, לא בולל פרקליטות ולא בולל ערעורים, אם יש.
היו"ר תנן פורת
ברשותך, בבל זאת אני רוצה להבין בנקודה הזאת. אותם 5% של תיקים שמגיעים, הזמן

הכבד הזה של 4.1 שנים, איך בבוונתבם להתמודד איתו, מבחינת האינטנסיביות או מבתינת

ההיערכות, כדי לצמצם אותו באופן משמעותי, בי זו הבעיה הכבדה ביותר.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
ה-4.1 שנים אומר, שבבית המשפט המחוזי לוקח ארבע שנים ומשהו במקום שצריך

ראיות. למה? משום שאותם שופטים עצמם עוסקים גם בתיקים שלא צריבים ראיות. עבשיו

אנחנו נפריד. המנ"ת יעסוק באותם 0/י95 של התיקים, יכול להיות שבבית המשפט המתוזי

האתוזים יהיו קצת שונים, שהם לא יצטרכו להגיע להכרעה שיפוטית. כתוצאה מכך יתפנה

זמנם של השופטים לעסוק באותם 5%. ההערכה שלנו היא, שתוך שנה, במקום 4.1 שנים, נגמור

את התיקים שדורשים פסק דין.
היו"ר תנן פורת
בכל זאת אני נדרש לשאלה הזאת. נגיד שלפני שופט מסוים יש עשרה תיקים, שהם באמת

תיקים שדורשים התעמקות עם ראיות ובדומה. האם הסדר הזח שבו שופט לוקח תיק ומתחיל

לטפל בו, עובר לתיק אתר, ואחר כך דוחה לחודשים, ולעתים אפילו חודשים מרובים, תור בדי

שיבחה, ועל בל פנים צריך להעלות דברים מתדש, לא היתה יכולה להיות מומרת

באינטנסיביות כמו שעושים לגבי תיקים מיותדים, ששומעים בהם במעט יום יום. זו החלוקה

היותר נבונה של ריבוז מאמץ לגבי תיקים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אנתנו רוצים שאותם 5% יישמעו מיום ליום, הרעיון הוא שבאותם 5% התיק נכנס,

אומרים לעורכי הדין "בשבוע הזה, ביום שני, התיק שלך עולה", והם צריכים להיות מוכנים

עם כל הראיות שלהם, גם הנתבע צריך להיות מובן עם הראיות שלו. אם לא גומרים באותו

יום, זה נדתה למחרת, גומרים לשמוע למתרת, יש פסק דין, ומנזשיכים הלאה.
היו"ר תנו פורת
פה בסוגיה הזאת, למשל, בלפי שופטיס שמשהים לפרקי דמן ארוכים, יש לכם איזה בלים

לאכוף עליהם לגמור?
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
לא הגענו לזה, בשנגיע לזה - - -
היו"ר תנן פורת
בי זה יותר משמעותי מאשר הסיפור של ה-30 יום.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אז אנחנו נטפל בזה. אני משוכנע שאז מספר הפיגורים יהיה קטן מאוד, ואז נצטרך לטפל

באותס שופטים.

יש לנו בדברים האלה נסיון טוב, כפי שהדברים האלה נעשים בפתת-תקוה, עם זאת, אני

מוברח להעיר במה הערות. מדינת ישראל היא תברה מתדיינת, אמרתי לבס שיש מיליון תיקיס

שמוגשים, זה כולל גם תעבורה והבל, שמגיעים אל מערכת בתי המשפט שלנו. יש לעשות



מאמצים כדי להקטין את ההתדיינויות האלה, וזה לא פשוט. אני מקווה, דרך אגב, שהגישור

והפישור יהיו אחד האמצעים להקטין את הדבר הזה.

בנזשדד החינוך יש תוכניות מאוד מאוד מעניינות להכנסת גישור לבתי הספר, שגס

תלמידיס יידעו שסכסוכיס שיש להם, אס בינס לבין עצמס או אם עס המוריס, גס כן יסתיימו

בדרך של גישור ולא בדרך אלימה וכיוצא בזה.

ראשיה. הקוביות הן אוחו קוביות, אם יש כל כך הרבה תיקים, אז אתה מושך את

השריכה מימין ואתה מושך אותה משמאל, קשיים יש לנו. שניח, יש לנו מעט מידי שופטים.

יש לנו כ-450 שופטים במערכת, זה פשוט לא ממפיק. לתקציב של השנה הקודמת וגנן לתקציב

של השנה הזאת תוספת של שופטיס ולא קיבלנו. כל מה שקיבלנו זו חוספת של 60

שופטים לבית משפט השלום להגשמת דוח ועדת אור. זה מה שקיבלנו , שזה מתחלק לארבע

שנים ????????? שופטים. בשנה שעברה קיבלנו 15 שופטים, השנה נקבל 15 שופטים. אני

מאד מקווה שבדיונים הנוספים שיהיו לנו פה, לאתר שהתוכנית תופעל, נוכל בדיוק למקם

כמה תוספות ע??????? שופטים אנחנו רוצים.

סאלף טריף

אדוני בקשה לתוספת שופטים לבתי המשפט?

דוד טל

ריחה ואושרה בוועדת הכמפיס, כפי שכבוד הנשיא אומר.

סאלף טריף

לבית המשפט העליון היחה התנגדות לתוספת של שופטים.

דוד סי

ההתנגדות לא היתה מצידנו.
היו-ר חנן פורת
רבותי, אל תערבו סוגיה בסוגיה.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אלה שתי סוגיות שונות. אני לא תושב שצריך להוסיף שופטים לבית המשפט העליון,

אני בהחלט חושב שצריך להוסיף שופטים לבית משפט השלוס בעיקר, אולי אפילו גס קצת

לבתי המשפט המתוזיים. בית ממשפט המחוזי, אם ההצעה תתקבל, ותהיה שם מחלקה

מינהלית, זו תוספת עבודה, ואנחנו מקווים שתהיה תוספת רבה של עבודה לבית המשפט

המתוזי. מהיכן זה יבוא? אנחנו נצטרך לבקש שופטים נוספים.

ייאמר לזכות האוצר שקיבלנו תוספת של 30 שופטים. אני כשלעצמי לא תושב שזה

מספיק.
ראובן ריבליו
יש להם מקומות פיזיים לשבת בהם?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
כן, יש לחם מקומות. לא מיד. אם הייתי מקבל היום 60 שופטיס, אין לי איפה להושיב

אותם, אבל מכיוון שידענו שאנתנו נקבל - - -
ראובו ריבלין
בדרך כלל כשאין מקוס לא צריך עוד אנשים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
נכון, אבל מכיוון שידענו מראש שתוך ארבע שנים נקבל 60 שופטים, בקצב של 15 לשנה,

התארגנו כך, ובנינו מערבות כך שנוכל לקלוט אותס.
בנימיו אלוו
משמרות, בית דין לילה.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
לא בית דין לילה, ולאו דווקא משמרות. שזה פרובלמטי, אנחנו מקימים בית משפט חדש.

שיפרנו את המבנים הקיימים שאפשרו לנו לקלוט את 15 השופטים - - -
סאלח טריף
יש בניינים לבתי המשפט בארץ, בנצרת.
השופט דן ארבל
בנצרת ייפתח במרץ.
נשיא בית המשפט העליון אחרון ברק
אנתנו בונים היבלי משפט תדשים שיקלטו את התוספות האלה, ואנחנו מקימים בית

משפט חדש בראשון לציון, שייפתח בעוד שנתיים, ויקלוט כ-17 שופטים, אנתנו בונים בית

משפט שלום חדש בקריות, והכל מתוכנן כדי שנוכל לקבל את 60 השופטים האלה, וכמובן אם

יהיו לנו שופטים נוספים, נוכל כמובן גם לקלוט אותם.

אני מסכם את עמדתי ואומר: הפיגור במתן פסק הדין או הפיגור בשמיעת ההליר הוא

תוצר של מערכת שלמה של נתונים. אין תרופח פלא שאומרת שאם אחה תעשה כך, נפתרו כל

הבעיות. זה מאמץ מרוכז של המערכת כולה, המשתרעת על תוליות שונות שלה - גישור,

פישור, מחשוב, מיון התיקים, קבלת עורכי דין - בשלב מסוים המנ"ת היה כל כך חשוב לנו,

משום שעליו בנויה ההצלחה של מה שדיברתי איתכם, שבאנו לאוצר ואמרנו להם: תמירו לנו

שופטים, במקום 5 שופטים מתוך ה-15 של ועדת אור, תנו לנו עורכי דין, שהם יעזרו במיון

וכן הלאה. יש לנו משא ומתן עם האוצר, משום שהמ אומרים: לא, אנחנו נותנים לכם

לשופטים, מה פתאום אתם ממירים אותם בעורכי דין? יש לנו קשיים איתם, אבל אנחנו

מנהלים איתם משא ומתן, ואנחנו מקווים שהוא יעלה יפה.

בתיקים שמחייבים שמיעת ראיות, לא כל התיקים שמחייבים שמיעת ראיות, יישמעו

על-פי אותן הראיות, לא הרי ראיות הנדרשות בחיק של 3 מיליון כהרי ראיות הנדרשות בחיק

של 3,000 ש"ת או 30,000 ש"ת. אנתנו כבר הכנו טיוטה של תקנות סדר דין חדשות לתיקים עד

30,000 ש"ח והן נמצאות בוועדת הפרוצדורה. יש ועדה לפרוצדורה אזרחית, וברגע שזה ייגמר

שם - - -
היו"ר חנן פורת
מה זה פרוצדורה אזרתית?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
מעין "הליר מקוצר" לשמיעה.

אם כן, יש פה מערכת שלמה של הצעות, שרובן מכונסות במסגרח דוח ועדת אור. גם

ללשכת עורכי הדין, דרך אגב, היו בעניין הזה רעיונות, ואנתנו עוברים על כל אחת מההצעות

שלהם, ועד כמה שאנחנו יכולים להגשים גם את ההצעות האלה, אנתנו נעשה את זה ברצון.

אולי תשמעו את לשכת עורכי הדין. להם יש עמדה שבתי המשפט המקומיים יתנהלו על-ידי

עורכי דין, שזה עשוי לפתור אח הקושי. זה פתרון חלקי, חלקי מאוד, והוא פרובלמטי מאוד,

כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, אבל גם זה בהחלט דבר שצריך לשקול אותו, ואני עצמי,

יש לי עקרונית עמדה חיובית לגישה הזאת, וגם דוח ועדת אור אמר: הבה, נעשה את הנסיון.

זאת אומרת, יש פה מערכת שלמה של אמצעים, אין חרופת פלא, וכל מה שאני יכול לומר

לכם: אנתנו עושים כמיטב יכולתנו, במסגרת האמצעים הדלים שיש לנו, והתמונה שאני מציג

לכם, איננה תמונה ורודה, אני האחרון שחושב שהתמונה היא ורודה. הראיה, שאני טוען

שאנחנו זקוקים לאמצעים נוספים. עם תמונה ורודה לא נקבל אמצעים נוספים. אבל התמונה

היא גם איננה תמונה של קריסת מערכות. לא כל דחייה מעל 30 יוס זה עינוי דין, ולא כל

עינוי דין הוא עיוות דין. כל דבר דורש בדיקה מאוד מאוד אינדיבידואלית, עניינית, של כל

תיק ותיק.
ראובו ריבלין
לא הבנתי, כבוד הנשיא, כשאמר-. "לא הרי דיון ב-3 מיליון כהרי דיון ב-30,000 ש"ח".
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
מבחינת סדרי הדין.
ראובו ריבלין
אבל מבתינת המשפט המהותי - - -
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
המשפט המהותי הוא אותו משפט, ודאי.
ראובו ריבליו
יש פרוצדורה שיורדת למהות.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
בוודאי. אנתנו הכנו סדרה של תקנות סדרי דין בתיקים של עד 30,000 שקל. למשל,

מידת הקדם-משפט שאתה מקדיש ל-30,000 שקל, דברימ מהסוג הזה, העקרונות הבסיסיים,

תקנות סדר הדין העקרוניות - - -
ראובן ריבלין
מהטלוויזיה יכולים לקתת מאדוני רק את המשפט הזה.
היו"ר תנן פורת
הוא לא בא לתלוק על העקרון של דין פרוטה כדין מאה.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
הודה רבה.
היו"ר תנו פורת
אני מודה לך מאוד. אני רוצה להציע לסדר הדיון. אם יש כאלה שרק רוצים לשאול

שאלות קצרות, ולא להביע עמדה, זה הרגע לעשות זאת, כי אתר כר אנחנו רוצים לשמוע את

דבריו של היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה. תבר הכנסת אלכס לובוצקי, בבקשה.
אלכסנדר לובוצקי
אדוני הנשיא, קיבלנו נתונים על ממוצעים. השאלה שלי האם יש לר נתונים על מקרים

קיצוניים. לדוגמה, מקרים שנמצאים בבית המשפט למעלה מתמש שנים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אין לי כאן עכשיו נתונים, אבל אני תושב שיש נתונים כאלה.
סאלת טריף
קיצוני זה מעל 10 או 15 שנים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני מנית שבתיקים האלה, יש לכל אחד סיפור בפני עצמו שמסביר את זה. אין לי את

הנתונים פה, אבל יש לנו אותם במתשוב.



אלכסנדר לובוצקי.

החשש הוא רק שהורדה הממוצעים לא תפתור את אותם מקרים, מפני שלכל אחד מהם יש

סיפור, ואלה באמת הבעיות של עינויי הדין הקשים ביותר, הבעייתים ביותר. האם יש מערכת

שתיתן את הדעת איך יושבים על שופטים שיגמרו מקרים כאלה?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
התשובה היא "כן". יש לנו נתונים על כל אחד מהתיקים שיש לכל אחד מהשופטים.

אנחנו שואלים שאלוח ברוח טובה, לא בענישה, מדוע התיק הזה מתאחר, מה קרה שזה חמש,

שש או שבע שנים, ברור שאם ההמוצע הוא 4 נקודה משהו, אז יש תיקים שהם מעבר לארבע

שנים. הניחוש שלי, שתיקים של הרבה מאוד שנים יש מעט מאוד, ולכל אחד מהם יש סיפור,

אבל אני בשמחה אביא לכם נתונים על הדבר הזה עם הסיפור.
היו"ר חנן פורח
תודה. חבר הכנסת יעל דיין.
יעל דיין
אני רוצה לחזור לשאלה שלי, שהפרעתי לך בה קודם, וזה העיכובים בעליון, אם זה לפי

התפלגות מסוימת, ורצוי לא עם ממוצע, כי ממוצע כאן הוא מאוד מטעה. זאת אומרת, אם

אנחנו יכולים לדעח מה הרף.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
הנתונים שמסרתי שלכם הם בעיקר על בית משפט שלום ובית משפט מחוזי. לגבי בית

המשפט העליון, יש לי פה נתונים. אם תרצו, אני יכול להשאיר לכם. היה פעם כדאי שתראו

מה קורה בבית המשפט העליון. אני כבר בעצם דיווחתי לכם על זה, כשדיברנו על מםפר

השופטים של בית המשפט העליון, זה פתוח או יותר אותם מספרים, אבל אני אחזור עליהם.

אנחנו מבדילים בין ערעורים אזרחיים, ערעורים פליליים ובג"צים.
סאלח טריף
אדוני, זה גם כולל בג"צים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
ודאי.

הנתונים שאני אתן לכם הם לגבי 1998. דרך אגב, אצלנו המחשוב הוא כבר מחשוב פחות

או יותר מלא, ולכן אני יכול בכל רגע ורגע, ככלי ניהול, לומר לכם כמה תיקים יש בכל אחד

מהנושאים. בבג"צים, ב-1998, נתקבלו 1,198 עתירות לבג"ץ, והסתיימו 1,496 עתירות לבג"ץ.

פה הצלחנו לצמצם את הפער. במלאי ל-ו3 בדצמבר 1998, יש 2,127 תיקים.
סאלח טריף
יש כאלה שנמשכים עוד משנה קודם?
היו"ר חנן פורח
אפילו שנתיים או שלוש שנים.
נשיא ביח המשפט העליון אהרון ברק
אני ביקשחי מהשופט זמיר והוא עובר על כל תיק והיק, וקובע לכל תיק ותיק דרך

טיפול. הוא כותב מכתבים לצדדים מה קורה עם התיק.
היו"ר חנן פורת
תדר מיון של יתיד.
נשיא בית המשפט הנגלית אהרון ברק
הוא עבד כבר על בל התיקים עד 1996 ועד בבלל, והוא מתתיל עבשיו את 1997. זאת

אומרת, עד 1996 יש אולי 20 או 30 תיקים, יש מעט מאוד. בל אחד מהתיקים האלה, במידה

שהוא לא נידון, זה לא משום שאין לנו זמן, אנחנו רוצים לגמור אותו, אלא יש היסטוריה, יש

סיפור. התיק של הרפורמים הוא מ-1995.
סאלח טריף
אדוני, יש תיקים יותר קלים שבבל זאת הם נמשבים.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אז יש סיפור.
היו"ר חנן פורת
פה היה מקרה יוצא דופן, שאנתנו ביקשנו להשהות.
נשיא בית המשפט העליון אחרון ברק
אבל גם התיקים האחרים, עד 1996, הם מהסוג של התיקים האלה.
יעל דיין
דיברת על הבג"צים, מה קורה - - -
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
מיד אסביר הכל. אין סודות, הרי אנתנו משפתה אתת, מדינת ישראל, הרי זו לא חנות של

אמא שלי.
יעל דיין
לא כולם יסכימו.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אתם רואים שאנתנו מצליתים לגמור יותר תיקים מאשר נכנסים. אנתנו בשנה גומרים

1,500 בג"צים, יש לנו במלאי, 2,127, כלומר, אנחנו יכולים לגמור את המלאי הזה בשנה

ומשהו. פלום התיקים שנכנסו ב-999ו היום יש תור של בערך שנתיים לבג"ץ. עם זאת, לא כל

בג"ץ מתכה שנתיים.
היו"ר חנן פורת
זה זמן רב מאוד מאוד.
נשיא ביח המשפט העליון אהרון ברק
אנתנו תושבים שאפשר לרדת לפחות מזה, וכמובן אם דרת ועדת אור יחגשם - - -
ראובן ריבלין
מדובר גם בבג"צים שניתן בהם צו על תנאי?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
לא, אני עושה השוואה בין אלה שנתקבלו ואלה שנסתיימו. אלה שנתקבלו עוברים

תהליך. התיק, בשבוע שהוא מגיע, עובר לשופט התורן, או שהוא מוציא צו על תנאי, או

שהוא מעביר להרבב, או שהוא מטפל בתיק. כלומר, עכשיו אנתנו עובדים בשיטה, שבחיק שבו

שופט לא נותן צו על תנאי, הוא לא בהכרח מעביר להרכב, אלא הוא כותב החלטה, הוא שואל
את המדינה
מה הטיפול שלכם? מה אתם עושים? בתלק מהמקרים כך נגמר התיק.
ראובן ריבלין
כמה יש כאלה בסטטיסטיקה של תיקיס שלא ניתן בחס צו על תנאי, והם בטיפול, ועדיין

לא נגנזו?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
פחות משליש, אולי רבע. אין לי בעיה למצוא את הסטטיסטיקה הזאת, משוס שיש לנו

נתון במתשב מתי ניתן צו על תנאי.
היו"ר חנן פורת
הנתון הזה של שנתייס בין הגשת הבג"ץ לבין הסיום בו - - -
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
המצב הוא שביקשתי מהשופט הזמיר, אמרתי לכם - - -
היו"ר תנן פורת
אס נלר לבתי המשפט המינהלייס, זה היה חלק מהרעיון.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
לא רק המינהלייס, יש שני דבריס.
ראובן ריבלין
גם המינהליים וגם הבג"ץ הקטן.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
יש הבג"ץ הקטן, ושוב, יש דוח ועדת אור. אם לבית המשפט העליון - זה לא נוגע

לבג"צים, זה נוגע לערעורים אזרחיים ולערעורים פליליים - חיום כל ערעור בזכות מגיע

אלינו בלי שיש לנו שליטה עליו. אם תהיה לנו שליטה, כפי שדווח ועדת אור מבקש, אז כמובן

פתוח זמן יוקדש ליחסים הפנימיים, ונוכל להקדיש לתיקים האזרתייס והפלילייס, אז גם נוכל

להקדיש יותר זמן לכל אתד מהם, וגם לגמור אח הבג"צים במהירות יותר גדולה.

השופט זמיר עושה את המנ"ח, עושה את הטיפול בכל אתד מהבג"צים, ולכן הוא עובר

על כל תיק ותיק, והמצב היום הוא שאין תיק ששוכב. אין איזה בג"ץ שפתאום נשכח מלב,

ופתאום התברר שזה דבר דתוף מאוד. התיק נכנס, מיד נקבעת מידת הדחיפות שלו, ובתיקים

הדחופים אנחנו גומרים מחר מאוד, וכתוצאה מכך התיקים הלא דחופים נדחים.

המספר שנחתי לכם - 1,198 - זה לא בג"צים, זה תיקיס אזרחייס, אני מתנצל.

חיקים אזרחיים נכנסים 1,198 והסתיימו 1,496.

הבג"צים - נכנסו 1,850, הסתיימו - 1,757.

דרך אגב, לגבי התיקים האזרחיים. אתם רואים מה גדול מספר התיקים האזרתיים. רוב

העבודה שלנו, אני אמרתי לכס את זה גם בישיבה הקודמת, כשני שליש מהעבודה שלנו מוקדש

לערעורים האזרחיים, ערעורים שרובם ככולם לא צריכים להגיע לבית המשפט העליון.

איך הצלתנו להביא לידי כך שהתיקיס האלה בכל זאה יגיעו לידי סיום? אס במלאי

נמצא 2,127, זאת אומרת, שתור שנתיים אנחנו יכולים לגמור את המלאי. איר אנחנו עושיס
את זה? התשובה היא
אני נותן צו לסיכומים בכתב בכל תיק אזרתי, כמעט בכל תיק אזרחי,

ב-90%. זח לוקח זמן, חלק מהזמן הולך על זה. כתוצאה מכר החיק שהוא בשל - מה פירוש

בשל? יש בו פסק הדין, יש הודעח הערעור ויש סיכומיס בכתב, שבהס עורך הדין מסכם את

ההלכה, ותשובה של המערכח. בעבר התיקיס האלה בכלל לא היו באיס להרכב, היום אנחנו

מביאים את כל התיקים להרכב. כאשר אנחנו סצליתים ברוב התיקים האלה, בשני שליש או

בשלושה רבעים מהתיקים, להגיע לידי פשרה של הצדדים באולם, מבלי שצריר לתת פסק דין.

תבר הכנסת דוד טל, בישיבה כשדובר על מספר השופטים בבית המשפט העליון, דיברת

על כר שנותנים חמש דקות לתיק.
דוד טל
את זה אמרו ידידי המלומדים.
נשיא בית המשפט העליון אחרון ברק
אני יודע, אבל אני רוצה להסביר את זה, א) זה לא 5 דקות, אלא 15 דקות, אבל זה לא

חשוב. ב) אנחנו נותנים 5 דקות לא לטיעון, הטיעון הסתיים בסיכומים בכתב. אנתנו נותנים 5

דקות, או להשיב לשאלות בעניין שצריך לכתוב בו פסק דין, או להציע הצעת פשרה. אל

תשכחו, רבותי, אנתנו לא רק בית משפט עליון, אנתנו לא רק SUPREME COURT, אנחנו

COURT OF APPEAL, אנחנו בית משפט לערעורים. אין הבדל בינינו מבחינה זו לבין בית

המשפט המתוזי, יש הבדל קטן מאוד. אני מיצר על כך, משום שאנחנו צריכים להיות בית

משפט עליון. לכן, 5 הדקות שאתה דיברת עליהן, זה לא 5 דקות שבא אדם לניתוח, זו הדוגמה

של עו"ד חוטר ישי, אתה בא לניתוח ואומרים לך "יש לי רק 5 דקות זמן", זה לא כך. אתה בא

ל-5 דקוח, משום שאתת כבר סיכמת, אתה כבר עברת את הניתוח, הכל כבר נגמר. בעבר, בכלל

לא היינו מזמינים אותך, עכשיו אנחנו מזמינים אותך כדי לשמוע אם יש לך דבר להוסיף,

להשיב לשאלות שמטרידות אותנו, ובעיקר להציע פשרת.
דרור תוטר-ישי
מי שמערער, סימן שהניתוח הקודם לא כל כך הצליח, לכן הוא מערער, הוא רוצה שיהיה

לו את יומו.
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
יומו ניתן לו בדרך לסיכומים בכתב. הבעיה התעוררה, אם סיכומים בכתב זה חוקתי, אם

זה בסדר שיומך הוא בכתב ולא בעל-פה, וההלכה מאז, בערך 40 שנה, שיומך בבית המשפט

יכול להיות או בעל-פה או בכתב.
בנימין אלון
אדוני, אתה מדבר רק על אזרחי.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
אני מדבר על אזרחי.
בנימין אלון
אז באזרחי הכל זה כחב הגנה בכתב וכתב תביעה בכתב.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
בעליון.
בנימיו אלון
זה מתתיל גם בכתב.
נשיא בית המשפט העליוו אהרון ברק
שם צריך לשמוע ראיוח בעל-פה.
בנימין אלון
עד לשמיעת הראיות?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
כן.

אני ממשיך. לגבי הפלילי, ב-1998, התקבלו 765 תיקים והסתיימו 640 תיקים. אלה

המספרים שלנו. יש לנו במלאי 804 תיקים. זאת אומרת, שאנתנו יכולים בערך בשנה לגמור

אח המלאי, פלום התוספת, גם פה זה עניין של שנתיים.



מה אנחנו עושים בפלילי? כאן אנחנו ממיינים את התיקים. ברגע שיש ערעור על חומרת

העונש, הוא נשמע מיד. ברגע שזה ערעור על ההרשעה, אנחנו בודקים איזה מין טענת ערעור

יש. אם, למשל, בתיקי רצח, יש לנו כ-50 חיקי רצת בביח המשפט, אז אנתנו בודקים. הוא

קיבל מאסר עולם, אז לכאורה אין מה למהר. עם זאת, תלוי מה הערעור. אם הוא אומר "לא

אני עשיתי אח זה", אנחנו נשמע אח זה מיד, אם הלא אומר "יש לי הגנה", אז אנחנו נשמע

מיד. אבל אם הוא אומר "זה לא רצת, אלא זו הריגה", אז אנחנו לא ניתן לזה עדיפות, משום

שאם הוא בעצמו אומר שזו הריגה, אז גם בהריגה יש מרוות של זמן שאני יכול לתח לו, ולא

לשמוע את אה החיק מיד.

היו"ר חנן פורת

כאן השמיעה היא לא בכתב.
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
בבג"צים ובערעורים הפליליים השמיעה היא בעל-פה. בארצות-הברית, למשל,

הערעורים כולם גם בג"צים, גם ערעורים אזרתיים, גם ערעורים פליליים - הכל נעשה בכתב.

בארצות-הברית הכל נעשה בכתב, שם בכלל כשהרמזלר נותן לך אור ירלק - אתה מדבר, אור

צהוב תיזהר. אור אדום - אתה מפסיק לדבר. זאת לא השיטה שלכל, אני גם לא רלצה להגיע

לזר אני גב לא רוצה להגיע למספרים האמריקניים, לאני מדבר על אלפים של תיקים בבית

אנחנו שוקלים בביח המשפט את האפשרות שהבג"צים, או לפתות תלק מהבג"צים, גם הם

יהיו בכהב אין שום צידוק שהחיקים האזרחיים יהיו בעל-פה, ואילו הבג"צים יהיו בכחב.

לגבי התיקים הפליליים, אנחנו לא עושים סיכומים בכתב, אבל אנתנו עושים את הדבר הבא:

בחיקי הרצח, בעיקר בתיקים הכבדים, אנתנל מבקשים מהצד, שיגיש לנו בכתב את עיקרי

הפי-פוזיציוח שלו, מעין עיקרי טיעון שאין בפלילים, ויצרף לזה את תלקי הפרוטוקול

שנוגעים לעניין, כך שלא נצטרך לקרוא את כל הפרלטלקלל, לנלכל להתמקד באלחם עניינים

שהוא יעלה עליהם.

אני חושב שצריך לשקול גם את האפשרוח של סיכומים בכתב בפלילים, אבל שם זל בעיה

אהרח אני לא מציע את זה עכשיו. אני מקווה שהרפורמה של ועדת אור תייתר את הדבר הזה,

אבל בבג"צים הכבדים, אין שלם סיבה שלא יהיל סיבלמים בכתב. הלכה למעשה יש סיכומים

בכתב, משום שיש שם עיקרי טיעון, להילם עיקרי הטיעון נעשים יותר לילתר מקיפים, לפעמים

הם משתרעים על 5 עד 10 עמלדים. אלה הם הנחלנים לגבי ביח המשפט העלילן.

מלה אחרלנה. זה לא אומר שזה מספר החיקים שמגיע לביח המשפט העלילן, משלם שאם

חתברו אח הנתונים, נתקבלו - 1,198 ו-1,850 ו-765 - אתם מגיעים למשהו בסביבות 4,000.

מספר החיקים שיש לנו הלא 8,469. זאת אלמרת, יש עלד כפלל מהמספר הזה עלד דברים

נלספים שבאים לביח המשפט העלילן. למשל, בקשות שלנלת. בתלך תיק יש כל מיני בקשלח,
בתיקים פליליים יש ערע
לר על מעצר עד חלם ההליכים, יש מה שנקרא "בה"נים" - בקשות

להתרת נישואין - שאני, בתור נשיא בית המשפט העלילן, מקבל כ-1,000 בה"נים, רק אני.
היו"ר תנן פורת
איך אחה עומד בכך?
נשיא בית המשפט העלילן אהרון ברק
קשה מאלד.

נלטף לדברים האלה, לכל אחד מהשופטים יש עלד עבלדה רבה כהנה לכהנה.
דוד טל
לאז מגיעים לשאלה, למה לא להרתיב את מספר השופטים?
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק
נזשלם שכמל שאמר לך תבר הכנסת דדי צלקר, שני השלפטים האלה אל שלפט אתד, לא זה

פלחר את הבעיה, זה כלום.



דוד טל.

זה מקל.
נשיא בית המשפט העליון אהרון בדק
לא מקל. במקום שנתיים, זה יהיה 1.8 שנים. הפתרון לבעיית בית המשפט העליון הוא

רפורמה במבנה מערבת בתי המשפט, הוא הורדת סמכויות. אני אומר לכם: פחות סמכויות

לבית המשפט העליון, זה מה שאני מבקש. ערעורים אזרתיים - לא בזכות, אלא ברשות;

ערעורים פליליים - לא בזכות, אלא ברשות; והבג"צים - במסגרת התיקון שמונת בפניכם. זה

הפתרון.
היו"ר חנן פורת
תיקון שכל כר ביקשנו לעשות אותו, ואני ממש מיצר אם לא נצליח לסיים אותו.

ביוון שהגענו כבד לשעה מאותרת, וגם יש לנו פה תפילת מנתה תגיגית נ1ם הרבנים

הראשיים לכבוד ט"ו בשבט, יומה של הכנסת, בשעה 12:30, אני לא בטות שנצלית, אבל

נשתדל לסיים. אני דוצה קודם כל לאפשר לחברנו, אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי

4 לממשלה, להציג את הדברים, וגם להציג אותם מנקודת המבט של הפרקליטות, אני רוצה לתת

לעדנה ארבל להשלים, ולאתר מכן נאפשר גם ללשכת עורכי הדין ולתברי הכנסת להשמיע

דברם, ונשתדל להתכנס לסיכומים. בבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
אדוני היושב-ראש, הנשיא ברק, תברי הוועדה, קודם כל יום-הולדת שמח לכנסת, וט"ו

בשבט שמת, אני מבין שהיום זה יובל לכנסת, בעצם 50 שנה לפתיתת הכנסת הראשונה. זה

בהתלט יום שראוי לדון בו. אני משוכנע שהוועדה זימנה את הדיון היום בגלל פרשת השבוע,

שהיא פרשת יתרו. יתרו, אני אומר לכבוד חברנו חבר הכנסת טריף, שיתרו מיסד את מערכת

המשפט. כתוב בפרשה שהוא בא לבקר את משה ורואה "ויישב משה לשפוט את העם, ויעמוד

העם על משה מן הבוקר עד הערב", זה המצב של כמה שופטים אתרים, גם כמה פרקליטים

וכמה תובעים משטרתיים. יתרו רואה את משה במצב כזה, והוא אומר לו: "ואתה תחזה מכל

העמ.
היו"ר חנן פורח
לפני כן הוא אומר לו: "נבול תיבול גם אתה, גם העם הזה אשר עימך".
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
לא רציתי להגיד, למה לי להגיד את הדברים האלה. אני רוצה את העצות הטובות, למה

לתת את הדיאגנוזה הנוראה של "בול תיבול".
הוא אומר
"אתה תחזה מכל העם אנשי תיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע,

ושמח עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות: ושפטו את העם בכל עת,

והיה כל הדבר הגדול יביאו אליו וכל הדבר הקטון ישפטו הם, והקל מעליו ונשאו איתו". זה

ועדת אור הראשונה.
בנימין אלון
זה אנחנו שלא רצינו שבית משפט עליון יישב כערכאה ראשונה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
הפוו בה והפוו בה, והרי כל אחד יכול למצוא מה שהוא רוצה בפרשה.

מכל מקום, אני רוצה לדבר על הנושאים שהתבקשנו לדבר עליהם. אנתנו התקשינו

להשלים בהקשר של התביעה הכללית בנושא הקצב ומה שמתבקש מהטיפול בו.

התביעה הכללית מתלקת לפרקליטות המדינה, בראשות פרקליטת המדינה, לתביעה

המשטרתית, שראש את"ק כאן מייצג אותה, שהיא עובדת לפי הנחיות הפרקליטות, אבל

מייצגת את בתי המשפט, וגם הדבה מאוד תובעים מוניציפאליים ואחרים שמייצגים את

המדינה, ושכולם באים תתת כובע מדינת ישראל וההנחיות המבצעיות שלנו.



כשלעצמי, כשנכנסתי לתפקיד, יתד עם פרקליטת המדינה, ראינו כחשוב לעזור לקצב של

הטיפול בתיקים אצלנו, והכוונה היא בהקשר של התביעה, מהזמן שנגנזרת תקירה והתיק

מועבר לפרקליטות, או לתביעה המשטרתית, עד להגשת כתב אישום או לסגירתו של התיק.

הנושא עולה בכל הזדמנות בישיבות, בכינוסים, בדיונים מקצועיים עם פרקליטי המתוז, עם

ראשי הלשכות של התביעה המשטרתית, עם התובעים המשטרתיים, עם כלל הפרקליטים ועם

גורמי תביעה אתרים, כדבר שמתייב מודעות מתמדת בתור שירות ציבורי.

אני רוצה להזכיר שהתלוקה הארצית היא, שיש שמונה פרקליטויות מתוז תתת פרקליטת

המדינה, יש לשכות תביעה משטרתיות, ומספר יותר גדול קצת תתת המתלקה לתקירות

במשטרה, מתלקת החקירות והתביעות ואגף התקירות במשטרה.

סגירת התיקים יכולה להיות כשמחליטים שזה סרק, כשזה מתוסר אשמה, אם מתוסר

ראיות, ואם מתוסר מה שקרוי ולא מתקבל יפה בציבור, ובצדק, "תוסר עניין לציבור", שזו

עילה שפירושה, שבנסיבות אלה אין מקום לנהל משפט.
היו"ר תנו פורת
אולי תתפשו סמנטיקה אחרת.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
אנתנו מחפשים באמת, ונתתי הנתיה כבר לפני כמה זמן לעסוק בהכנת תיקונים לסדר

הדין הפלילי ולמצוא גס סמנטיקה אתרת, כי באמת אנשים לא מבינים את האמירה הזאת

"תוסר עניין לציבור". יש כל מיני סיבות שלפעמיס מתליטים, למרות שיש ראיות כידוע,

לסגור תיקים. זה עניין של סגירת תיקים. בתיקים אתרים, כנוובן, מגישים כתבי אישום.
היו"ר תנן פורת
האם זה עלול להיות דבר של סגירת תיק בגלל התיישנות, זאת אומרת, שכתוצאה

מהעומס, הדבר הזה הופך להיות פתות אקטואלי?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
זה לא התיישנות פורמלית,
בנימין אלון
זה חוסר עניין לציבור, כי הזמן שזה ייקת והכסף שיידרש - - -
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
ייתכנו מקרים, הם מיעוט קטן, ואני אולי אגע בזה בהמשך. יש מיעוט קטן שבו, בגלל

הוותק של התיק, מחליטים שלא כדאי היום, אתרי במה שנים. אז אתה גם בודק מה קרה מאז,

האס האיש מאז הוא עבריין, או שזו היתה מעידה תד-פעמית, ודברים מהסוג הזה. זה יכול

להיות גם התלטה לסגור מחוסר עניין לציבור, וגם לפעמים לעיכוב הליכים, אפילו אתרי

שהוגש כתב אישום, אם התברר שתלף זמן רב מידי והדבר לא הגיע לדיון, אבל זה המיעוט.

אדוני היושב-ראש, הדיון הזה עוסק בעיקר בתיקים פליליים, אבל הנשיא ברק התייתם,

הואיל והוא ממונה על בתי המשפט במכלול התיקים, גם לנושאים אתרים. אני רוצה רק

להזכיר שהפרקליטות עוסקת, מלבד בתביעה הכללית הפלילית, גם בייצוג המדינה, בתיקים

אזרתיים, בבג"צים, שזה כמעיין המתגבר - כך כהב אחד השופטים, השופט תשין, באתד מפסקי

הדין - מישהו קורא בעיתון משהו שלא מוצא תן בעיניו, אז הוא אומר "קומו ונעלה ציון",

ונוסע להגיש עתירה. תיקי עבודה, תיקי מסים, תיקים בינלאומיים, ועדות שתרורים, ומלבד

זה על הפרקליטים מוטל לתוות דעה בתיקים של עררים, בתיקים של עיכובים, להשתתף

בדיונים מסוגים מקצועייס מערכתיים, ועוד אלף ואתד דברים. כל מה שייאמר או יכולים

לאמר על בעיות של קצב, צריך לזכור מול מה זה עומד, מול העומס העצום, מול מה שכתוב

"תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו".

חוסר האפשרות לקבל כות אדם נוסף וכדומה, ובאמת מי שנכנס רואה, למשל, תיקיס

כלכליים, שזה היום תלק מהמאמץ האכיפתי שלנו, לצד, כמובן, עדיפות ראשונה לתיקי

אלימות. הוא רואה קרגלים על קרגלים, וזה לא מהסוג של תיק שאפשר לקרוא בשעה כמה

ראיות ולכתוב כתב אישום של עשר שורות, אלא זה מתייב נבירה מקצועית, פרטנית ומאוד

תרוצה, בתיקי בנקים, בתיקי תברות ביטות, בתיקי דיוותים למס הכנסה ולמע"מ, וכל כיוצא

בזה. לכן המספריס שפרקליטת המדינה ועו"ד משה שילה, פרקליט בכיר בפרקליטות, שעזר
להביו את הטבלאות האלה, יאמרו
לא משקף מספר של תיק. במו שאמר הנשיא ברק, תיק של

3 מיליון לעומת תיק של 30,000 שקל, זה תיק פלילי וזה תיק פלילי, זה תיק אזרתי וזה תיק

אזרתי. לא הרי תיק של תקיפה, מבתינת היקף העבודה שקשור בו, שהראיה היא, ננית, של

התוקף והנתקף או עד אחז או שניים, לעומת תיק בלבלי ענקי, במו שעבשיו מנהלים את התיק

של תברות ביטוח, או החיק של בנקאים, או דברים מהסוג הזה. זה במובן מעבר לדיונים

מקצועיים מאוד קשים בתיקי ביטחון, בתיקים של עבודות חוץ, בתיקים של קטינים ועוד

ביוצא באלה.
היו"ר חנן פורת
מה היקף התיקים שמדובר בהם?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
המספרים של תיקי הפרקליטות נמצאים באן בטבלה שלפניכם, ואולי יתייחסו לזה

בהמשך, ויש גם חומר בידי, אבל אני רוצה להניח מקום לאנשי המשטרה להתגדר בו ולפרט

אותו. אבל גם הפרקליטות וגם המשטרה, אלה מספרים של אלפים רבים של תיקים, ולגבי

המשטרה גם עשרות אלפים, בי הם התיקים שהם בהיקפם הפרטני, הם אולי בדרר בלל היותר

קטנים, אבל בהיקפם המספרי הם גדולים מאוד, ומיד יפרטו הנוגעים בדבר.
ראובן ריבלין
אתה מדבר על תיקים שטרם גובש בהם בתב אישום?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
ברגע אנחנו עוסקים בנחת, מבתינת הדיון של היום, המשטרה יבולה לדבר גם על

החקירות, אבל אנחנו מדברים על הקטע שבין סיום חקירה לבין הגשח בתב אישום או סגירה.

לפניבם האינפורמציה בעניין הזה.

בפתיח הבללי אני רוצה לומר, מדובר בעומס, ובל מי שאפילו, פנימיח, בל הזמן, במו

שאני עושה ובמו שפרקליטת המדינה עושה, לוחץ בדי שהדברים ירוצו יותר מהר ובדומה,

עושה את זה מול מציאות אמיתית של עומס אדיר על האנשים, אומנם רוב ימי לא הייתי

בפרקליטות, אבל אני נשוי הרבה מאוד שנים לפרקליטה, בך שאני יבול להעיד אפילו מהבית

על הדברים האלה. כשלעצמי, ביועץ משפטי, במשרדי ממשלה ראיתי מקרוב את הפעילות

הזאת, וזה במעיין המתגבר. דרך אגב, גם אם מספר התיקים בטבלאות שלפניבם לא עולה

באופן דרמטי, מה שסביב התיקים, בגלל, למשל, נושא האביפה הבלבלית, שהתיקים מקבלים

מימדים חדשים וגדולים יותר, צריך לזבור אותו בשבאים להתייחס לקצב.

מדובר על מעצרים, מדובר על עררים, עבשיו רוצים להוסיף שימוע, שבאופן ערבי איזה

אדם יבול להתנגד לזה, באופן מעשי, אם אתה רוצה להטיל מטלוח חדשות, עם בל המשמעות

של זה , ידברו פרקליטת המדינה וראש אח"ק, אם הזמן יאפשר היום, או בהזדמנות אחרת,

בשהדבר יידון, במה הדבר הזה בעייתי. לא ערבית, איזה אדס ערבי לא בעד שתהיה הזדמנות

לאדם להשמיע את דבריו, אבל תחשבו איזה מטלות זה מוסיף על אלה שממילא יש להם

מטלות עצומות באופן כללי.
היו"ר תנן פורת
אנתנו תשבנו, והובאו לפנינו גם שיקולים ונתונים, שבמידה מסוימת השימוע יבול

להיות במידת מה מנ"ת, שיבול לצמצם לא נועט, ולהביא להליבי גישור או פישור במקרים

רבים, עוד לפני שמגיעים לגיבוש בתב אישום. אני מדבר רק מנקודת המבט של חצמצוס.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
התיק הפלילי, טבעו, אם בי יש בעולם שמדברים גם על גישור פלילי, אבל התיק

הפלילי בטבעו הבסיסי, הערבי, הוא לא תיק של גישור, יבול להיות הסדר טיעון.

מבל מקום, בגדול, הנושא הזה של שיפור הקצב, ובל אחד מאיתנו לא מהסס להעיר

בחיק פרטני, בשאחה מקבל חיק שהוא בן תקופה יותר ממה שנראה לך סביר, אם למשטרה ואם

לפרקליטות ואם בתוך עצמנו, אבל אני רוצה לשים אח זה בהקשר הנבון, וההקשר הוא

הזרימה האדירה של תומר. השופט ברק דיבר על ליטיגנטיות של הציבור הישראלי, או

ליטיגנטיות ואי-תלונות, זו מערבת שמאוד מאוד מועמסת באופן מתמיד.



אני לא רוצה להיכנס למספרים, כדי לאפשר לפרקליטת המזינה ולמר שילה רגם לראש

אח"ק לעסוק כזה, אני רק יכול לומר, שאחד הדברים הוא, כמובן, תוספת כוח אדם.
בנימין אלון
העניין של ההתדיינות המיוחדת לאופי הישראלי, זה באמה ההסבר המדעי היחיד? גם

כבוד הנשיא רגם אתה מזכירימ את זה. ביחס למדינוח אחרות, שגם יש שם זכות שימוע וגם יש

שם פרקליטות לא עם כוח אדם מי יודע מה, או שאני טועה. נעשה מחקר השוואתי בנושא?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
חבר הכנסח אלין, אני לא יכול לדבר במונחים של מתקר השוואתי, אבל בהתלט כולנו,

כל מי שמצוי בתחומים האלה, הולך כל השנים עם תחושה של משה רבנו, כלומר, שהעם עולה

מהבוקר עד הערב. אני באמת לא יכול לומר לר אח זה בצורה "מדעית", כלומר, לפי מתקר

השוואתי.

כדי להתקדם לסיום, אני רוצה לומר, כשנכנסתי לתפקידי בתביעה המשטרתית, היו

בעיוח, וידבר על זה ניצב סדבון, בעיקד באזור תל-אביב, ששם לשכת התביעות הגדולה

ביוחר, והיה עומס שגרם לזה שיש אלפים רבים של תיקים שחיכו לכתב אישום, זה דבר מאוד

קשה, הם במאמץ, ודווח על זה, עשו מבצע לסגור חלק, אבל באים עוד ועוד. בשאר הלשכות,

ברובן הגדול, המצב הרבה יוחר טוב, או אפילו טוב. תל-אביב, זו העיר המרכזית מבחינת

הבעיות של עבריינות ודברים מהסוג הזה, על כל המשתמע מכך.
היו"ר תנו פורח
מה היחס בינה לבין שאר הארץ מבחינת ההיקף הכולל, 90%?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
פחות, אבל מאוד בעייתי בהקשר הספציפי, שהיה שם פיגור די גדול. אני מזכיר את זה,

כי כדאי לראות גם אח זה על רקע כלל התמונה, ואנחנו כולנו ערים לזה.

אני רוצה לסיים בשתי הערות, בגלל הזמן, כי היו לי עוד כמה דברים לומר. הנושא

הראשון, הוא תביעה שמעבר לפרקליטות ולמשטרה. אני לפחוח עושה מאמץ מיוחד, וזה מאוד

קשה. יש הרבה מאוד אנשים מהשוק הפרטי דווקא, עורכי דין מהשוק הפרטי, שיש להם ייפויי

כוח לייצג את המדינה בתביעות המוניציפאליות ובתחומים אחרים, אנחנו גם משתדלים

בתביעה מוניציפאלית שתהיה של עובדי התביעה, הרשויות, והוצאנו הנחיות בעניין הזה,

כלומר, עורכי דין מתור הרשויות, להגביר את הפיקות. אני באופן אישי חותם על כל ייפוי

כוח לעורר דין כזה, וזה מאות רבות, אם לא למעלה מזה, של עורכי דין כל שנה, וזה מאפשר

לפחות לעבור על הדוח השנתי, לראות מי כן עשה ומי לא עשה, במידה צנועה לפתוח.

הדבר האחרון. חנושא שאנחנו מדברים עליו, שיפור הקצה, הוא תהליך. תהליך מחייב

מודעות. המודעות הזאת, אני מאמין, ישנה ומושגת באופן מחמיד גם אצלנו בפרקליטוח וגם

אצל המשטרה. הפתרונות, השיפורים, גם הם תהליך, ובין היתר, אבל במידה לא מבוטלת,

קשורים בכוח אדם, ובדבר הזה אנחנו, בין היתר, נשמח לסיוע של הוועדה.
היו"ר חנו פורח
היחה לכם פנייח ספציפית לוועדת הכספים, כמו שהיחה לגבי שופטים, מבחינת תוספח

כוח אדם לפרקליטות?
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
מאז שאני בתפקיד, כשלוש שנים, אנחנו קיבלנו מספר קטן מאוד של פרקליטים. אפשר

לומר לפרקליטות אחת שתיים, פרקליטות שקיבלה יותר, זה ארבעה פרקליטים. בסך-הכל

מדובר במספרים קטנים מאוד, אפשר לומר ממש טפטופים. יש בידי מכתב שאני פניתי בשנת

1996 עוד למנכ"ל משרד המשפטים, ושם אני מפנה את תשומת לבה, שבראש סדר העדיפויות

שלנו זה זידוז הטיפול בתיקים פליליים ובמיוחד בתיקים רבי היקף, אשר הכנתם מתייבת

הקצאת זמן רב מצד הפרקליטים. זאת אומרת, ככר ב-1996, עם כניסתי לתפקיד, הפניתי את

תשומת הלב לכך שזה הנושא. כאן אני רוצה להדגיש, שזירוז הטיפול בתיקים המצויים

בפרקליטויות השונות הוא יעד ראשון במעלה ברשימת יעדי הפרקליטות, כפי שהזכיר היועץ

המשפטי לממשלה, הנושא הוא בנפשנו.



למעשה, הוועדה הנכבדה הזאת ביקשה מאיתנו נתונים לפי שאלות שהוצגו לנו, ובאמת

בעבודה מאוד יסודית, שנעשתה כאן על-ידי עו"ד משה שילה מהפרקליטות יתד עם אבי

וסטהיימר שנמצא כאן - - -
היו"ר תנן פודת
לאתר הדבה בקשות של זירוז.
פרקליטה המדינה עדנה ארבל
מתוך קושי לקבל את הנתונים, וזו באמת בעיה נוספת שאני אתייתם אליה, הבעיה של

המחשוב האפשרות לקבל את התתכים לפי מה שאנתנו מתבקשים.

דו טל

יושב-ראש הוועדה שאל אם גבירתי ביקשה כות אדם נוסף. הבנתי שגבירתי פנתה

למנכ"ל משרד המשפטים עם היעדים שלה. האם היתה פנייה לגבי בות אדם נוסף, כפי שכבוד

הנשיא ביקשי

פרקליטה המדינה עדנה ארבל-.

אנחנו פונים תדשות לבקרים, בסוף כל שנת עבודה, אנתנו מכינים דות עם היעדים, עם

הנושאים שמטפלים בהם, עם הנושאים הנוספים שהתווספו רעם תוספת התקנים שאנתנו

נדרשים להם כל שנה יוצא דות מסודר עם כל הנושאים, ואני ממש בקצרה אתייתם לכך.

אני התבקשתי להציג נתונים. אני אדבר רק על הפרקליטות, וחשוב להבהיר שאני

מתייחס" לתיקים הפליליים שמגיעים לפרקליטות מהרגע שהסתיימה תקירת המשטרה. תשוב

מאוד להבין שתיק כזה, שמגיע מהמשטרה, יכול להיות תיק שנדרשת בו השלמת חקירה, והוא

יכול גם לתזור למשטרה, יכול להיוח תיק של נאשם או תשוד במעצר, וכאן יש את הקצב שלו,

לפי החוק התיקים האלה הם לא ברשימת התיקים שיש לנו יכולת לזרז, או שמתייחסים

אליהם כאל תיקים מעוכבים.

חילקתי לתברי הכנסת, העברתי עוד בתודש ינואר אח הנחונים. לפי השאלות שנשאלנו.

אני מבקשת להבהיר, שב-71% מהתיקים בהם הוגש כתב אישום, נמשך הטיפול בפרקליטות

פתות מתצי שנה. מיד אני אומר על מה אני מדברת ככלל התיקים. ב-12% מהתיקים נמשך

הטיפול בין שישה תודשים לשנה, וב-17% מהתיקים הטיפול נמשך יותר משנה. כמו כן, ב-88%

מהתיקים אשר טופלו בפרקליטות ואשר הותלט לסגור אותם מתומר ראיות או מחוסר עניין

לציבור, הטיפול נמשך פחות מתצי שנה.

תשוב לומר, לפי הנתונים האלה שהתבקשנו. ושוב, אני רוצה להדגיש, מדובר

בסטטיסטיקה, בסטטיסטיקה יכול להיות תיק שהטיפול בו נמשך מספר שערת, ריכרל להירת

תיק שהטיפרל בר נמשך מספר שנים. בדרך כלל אנתנר ארהבים להתייתם לתיקים באופן ספציפי

לכל תיק רלא בסטטימטיקרת, אבל אנתנר התבקשנר לחת נתונים. אלה הנתונים שאני מציגה

בפניכם, אחרי בדיקה מאוד יסודית וקפדנית.

התמרנה כאן לא נראית קשה, אם כי אני מוכרחה לרמר שתמרנת המצב היא לא תמרנת

מצב אידיאלית, ובוודאי ובררדאי שיש מה לייעל רמה לשפר, רכמר שציין היועץ המשפטי,

אנתנו מטפלים בזה ונותנים לזה זמן ומקדישים לזה את מירב תשומת הלב.

לפני שאני אתייתם למה ערשים, שאני תרשבת שזה הדבר שהכי מעניין את הרועדת,

הייתי רוצה להפנות אח תשומת הלב למספר נקודות. קודם כל, תשוב לדעת, שמדובר

בפרקליטות שמונה כ-450 איש בכל הארץ, שעוסקת בנרשאים פליליים ואזרתיים, בנושאים

מינהליים. הוזכר כאן הנושא הבג"צי, בו הפרקליטות מופיעה, היא מופיעה גם בפני בית הדין

לעבודה. עיקר עבודתו של פרקליט היא תרפעה בבית המשפט. פרקליטים בממרצע ישנם שמונה

מתוזות בכל הארץ, פרקליטים מופיעים בממוצע שלושה וארבעה ימים בשבוע. על יד

ההופעות בבתי משפט, כמר שהזכיר כאן הנשיא ברק את העומס בבתי המשפט, ושמעתם את

כמויות תתיקים שם, מופיעים בחלק גדול מהתיקים האלה פרקליטים בבתי משפט שלום, מתרזי

ועליון, כשיתד עם ההרפעה הזאת הם אמררים גם להכין אח התיקים שעליהם מדובר. שוב, אני

אומרת, תיקי מעצר יש להם את הקצב שלהם לפי התוק, אלה תיקים שהולכים מהר, אנחנר

מדברים על התיקים שנמצאים בפרקליטריות לטיפול ולהכנה.

כשמתייחסים לתיקים האלה תשוב לדעת. יכרל להיורת חיק, כמר שאמרתי, קטן, אבל

ישנם תיקים שמדובר בקרגלים, כמר שהרזכר כאן, אר ארגזים. ישנר עכשיו תיק שמחנהל בבית



המשפט המחוזי בירושלים, והוא מקיף 200 קלסרים. פרקליט היה אמור להכין את התיק תוך

כדי זה שהוא מנהל תיקים אתרים.

כשאנחנו מדברים על פרקליטות, קתו לדוגמה כל פרקליטות - - -
דוד טל
זה בכלל אפשרי גבירתי? האם אנחנו לא עושים צחוק מהעבודה, שפרקליט שמקבל על

עצמו 200 קלסרים, בד בבד עוד עוסק בדברים אתרים.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
עובדה. ברגע שהוא מתתיל לנהל חיק כזה, זה לא שפרקליט מטפל בתיק. בתיק מהסוג

הזה מופיעים שלושה פרקליטים. פעם ידענו תיקים, הופענו בתיקים, גם אני הופעתי הרבה

מאוד, זה היה תיק, אחר כך זה נהיה פרשייה, אחר כך זו כבר נהייתה פרשה, וישנם תיקים

שצריך ששלושה או ארבעה פרקליטים יופיעו. נמצאים כאן עורכי דין והם מכירים גס תיקים

כאלה. קתו יום שגרתי במדינת ישראל, כמו שנאמר כאן, ואתם פותהים את הרדיו, אתם

שומעים שהגישו כתב אישום נגד הבתור שאנם את מלכת היופי, זה חיק שהפרקליטות טיפלה

בו, היו צריכים להזמין תיקור דין מאיטליה, אנחנו טיפלנו כזה במהירות, הבאנו תומר

מאיטליה, בטוות של שבוע, שבועיים יש כתב אישום. אתה מעבר לערוץ הבא, יש את האנס

בנען, בתיק כתב האישום הפרקליטות מופיעה, הוגש כחב אישום חוך כדי מעצר.
סאלח טריף
גבירתי, לא כל אחח צריכה להיוח מים עולם, כדי לטפל בתיק כזה.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
היום היה פסק דין בתיק ההסתדרות, שישבו על זה שני פרקליטים, בתיק של

ישראלוביץ', והיום ניחן פסק דין, זה גם לקת זמן. פרקליטה ישבה תודשים, ויותר הפרקליט

אתד, וטיפלו בתיק חזה, זה כבר נשתכת, זה כבר לא בכותרות, יושבים על זה הרבה מאוד

פרקליטים.

אם מדברים על פרקליטות גדולה, מספר הפרקליטים שלה הוא 50-60 איש, נגיד,

בתל-אביב. ניקח את הדרום לא את תל-אביב, יש שם בעיית בדואים, כמו שהזכירו כאן, עם

הבעיות המיוחדות, יש תיקים אזרחיים, יש חיקי מסיס, יש חיקים פליליים - כל זה אלה

דברים שהפרקליטות צריכה לתפקד ומחפקדח, ועומדת בכבוד בכל המשימוח האלה.

לכן, בהתחשב בנתונים האלה, כשמסתכלים על הנתונים שהגשנו, בהחלט צריך לשפר,

צריך לייעל, אבל בהחלט צריך לראות את הדברים במכלול.
היו"ר חנן פורת
כמה חיקים הצטברו לכם מעומם?
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
משנת 1992 עד שנח 1997 חל גידול של 30% במספר החיקים הפליליים. בשנת 1992

המספר היה 15,973 תיקים, בשנת 1997 הגיע מספר התיקים הפליליים, שנפתתו בפרקליטויות,

ל-20,518 תיקים.

אני רק רוצה להזכיר, הפרקליטים גם יושבים בוועדות. למשל, הוקמה ועדה לעניין

שלום הילד, יושבים שם פרקליטים. יש ועדוח תכנון ובנייה, באים פרקליטים. יש נושאים

מנושאים שונים, שהם חשובים מאוד, ופרקליטים בהחלט מקדישים לזת זמן.

שוב, אני אומרח, הנושא הראשון והעיקרי הוא נושא החיקים הפליליים.
סאלח טריף
כמה פרקליטים מטפלים בתיק דרעי?
פרקליטת המזינה עדנה ארבל
אני יכולה לענות בדיוק, וגם להגיד את שמות הפרקליטים, אבל הופיעו מספר

פרקליטים, והרבה נזאוד שנים, אבל אני לא בטוחה שזה מדגם מייצג.

הפרקליטות, כשהיא כבר נכנסת לתמונה, והתיק מגיע, קורה לא פעם שתיק הולך

להשלמה. אצלנו הוא כבר נרשם, הוא הולך להשלמה ותוזר, זה יכול להיות לפעמים יותר

מפעם אתת. מקיימים התייעצויות, מקיימים דיונים. כשמדובר על תיקים גדולים. או כשמדובר

לפעמים בתיקים מסובכים יותר, מורכבים יותר, כמו שהוזכר כאן, יש שימוע, שלא פעם זה

משהה מאוד ומעכב את סיום הטיפול והכנסת כתב האישום, או סגירת התיק. יש לי רק

דוגמאות מהזמן האתרון של תודשים, מבקשים לצלם את התומר, מבקשים לבוא ולהשמיע

טענות, והכל בהתלט תשוב, אבל זה בוודאי משהה ומעכב את הטיפול.

קתו לדוגמה, למשל, את התיק של אסון גשר המכביה. יש פן אזרחי, יש פן פלילי,

והפרקליטות היום מטפלת בשני הצדדים של הנושא. תיקים מאוד גדולים, כמו שאמרתי.

בסך-הכל לפי הנתונים שיש לי, גדל מספר התיקים הפליליים בפרקליטויות ב-30%.

הזכיר היועץ המשפטי שהוא נשוי לפרקליטה, אני תושבת שפרקליט נשוי לעבודה,

ופרקליט עובד מבוקר עד לילה, ומי שקצת מקורב לענייני פרקליטות יודע באיזה צורה

י הפרקליטים עובדים.

מה אנתנו עושים כדי לקדם ולייעל את הנושא של הקצב של הטיפול בתיקים, שמוסכם

על כולם שככל שהוא משתפר עדיף, בוודאי בתיקים פליליים, ומוסכם על כולנו ששיהוי דין

הוא בוודאי עינוי דין. זה אולי לא בתיקים אזרתיים, אבל בתיקים פליליים, בוודאי.

מה אנתנו עושים לעניין הזה? הזכיר כבר היועץ המשפטי, קודם כל, אנתנו במעקב קרוב

על התיקים, אנתנו מבקרים בפרקליטויות. אני בעצמי נוסעת לפרקליטויות בבל המתוזות,

ונמצאת בהתלט עם אצבע על הדופק, מקבלת דיוותים ועדבונים. לעתים אנתנו מבקשים

לעשות מעקב לפי קבוצות על סוג מסוים של תיקים. יכול להיות תיק של אנשי משטרה,

למשל, תיקים של אנשים שמושעים מהעבודה, ואנתנו מזרזים לפי רשימות של תיקים, שאנתנו

יודעים שתלויים בפרקליטויות, שצריך לסיים את הטיפול, ועשינו לאתרונה מבצע כזה,

ותיסלנו באמת פיגור ועיכוב שהיה בעניין הזה.

הוקמה ועדה שנקראת "משרד המשפטים 2000", ואני עומדת בראש ועדה שנקראת

"פרקליטות 2000", שהמטרה הראשונה שלה היא לקדם ולייעל את הטיפול בתיקים בכלל

ובתיקים הפלילייים בפרט. מנכ"ל משרד המשפטים גם בתנה אפשרות להזמין בדיקה של אנשי

מקצוע, כדי לראות איפה אפשר לייעל ולשפר. אנתנו צריכים לקדם את נושא המחשוב,

שבוודאי יקדם את הדברים, וכמו שאמר היועץ המשפטי, אנתנו עם אצבע על הדופק בנושאים

האלה.

4 בסוף כל הסופים יאמר כל מומתה, וגם מי שאינו מומחה, שהפרקליטות משוועת לכות

אדם, וזה דבר שאני חזרתי ואמרתי וכתבתי, והנה יש בידי מכתבים משנת .1996
היו"ר חנן פורת
יש מספרים ספציפיים שביקשתם.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
אני מוכנה להעביר את כל המכתבים. הפרקליטות משוועת לעשרות רבות של פרקליטים

כדי להתמודד עם פשיעה גואה ומתותכמת יותר. היום הפשיעה יותר מתותכמת, התיקים יותר

מסובכים. תיקים עבי כרם הם מסובכים עובדתית ומשפטית. תחומי ההתמתות היום הם הרבה

יותר ספציפייים, לפעמים אתה צריך פרקליטים לנושאים מסוימים. היום, הקמנו מחלקה

כלכלית לנושאים היותר ספציפיים בתחומים האלה. כמו שאמרתי גס קודם, ישנס נושאים

תדשים, אם זה נושאים של ניירות ערך, אם זה תביעות ייצוגיות שלאחרונה התרבו, אם זה

נושא של הלבנת הון, שהיום אנתנו מנסים יותר ללמוד ולהיכנס בהם לעובי הקורה. ישנם

תחומים נוספיס שאני כאן לא הרחבתי, אם זה תחומים אזרתיים, הזכיר כאן הנשיא ברק כמה

כותבים ואיר מגישים את הסיכומים לבית המשפט, מי כותב את הסיכומים האלה, לפתות

בתיקים שאנחנו מייצגים את המדינה? ומדובר בעבודה מרובה. לא פרקליטים יושבים ימים

ולילות ומכינים את הסיכומים האלה? גם אם אחר כך הם באים לבית המשפט ולא יכולים

לטעון, אבל כותבים, מישהו כותב את הסיכומים, מישהו כותב אח עיקרי הטיעון, מישהו

משיב לכל העתירות האלה, הבג"ציס מהיוס למחר, מהיום למחרתיים. הזכיר היועץ המשפט,

שאדם קם בבוקר, פותת את העיתון, עולה לירושלים ומגיש עתירה.
דרור חוטר-ישי
איו טענה שהפרקליטות לא עובדת.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
אני מדברת על כך שתוך שעה צריו להגיש. כשבאים לבתון את הפרקליטות על הקצב,

שמוסכם עלי שצריך לשפר אותו, הרי כשאני באה היום עם הנתונים האלה, שעל פיהם 71%

מהתיקים מוגש כתב אישום תוך תצי שנה, אני מרגישה שהפרקליטות יכולה להיות גאה.
דרור תוטר-ישי
יכול להיות שהמסקנה היא, שבהרבה מאוד תיקים לא צריך להגיש כתבי אישום, יש חוק

עבירות מינהליות, קיים כבר עשר שנים, והוא לא מנוצל. זו צריכה להיות המסקנה שלכם בין

השאר.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
באמת בהרבה תיקים לא מגישים כתבי אישום.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
הייתי מאוד רוצה לענות לעניין הזה. הייתי שמתה אם הוועדה הזאת היתה באה ורואה

בפרקליטות כמה עררים מוגשים על תיקים שסגרנו, כמה עתירות מוגשות לבית המשפט העליון

על תיקים שנסגרו.
דרור חוטר-ישי
אני לא מדבר על תיקים שנסגרו, כל מה שאני אומר הוא, שיש תוק עבירות מינהליות,

ובמקום להגיש מאות אלפי הליכים פליליים, תגישו פתוח, תשתמשו בתוק עבירות מינהליות.

אף אתד הרי לא אומר שהפרקליטות לא עובדת, היא רק לא עובדת נכון.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
אנחנו מוכנים לשקול כל הצעה טיבה לייעול וכל דבר שאפשר לשפר, אנחנו מוכנים

תמיד לשקול ולשפר. אני חושבת שאנתנו בוחנים את עצמנו בתיקים הפליליים, יש מספר

מסננות בתיקים בעייתיים ומורכבים.
היו"ר תבן פורת
אני חוזר על שאלתי בקשר לנושא של התיקים שנצטברו. אם מותר להוסיף משפט אחד

בלבד, גם נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, וגם אתם עדים לכך שגם אם המערכת

מתייעלת נותר איזה פער, איזה מצבור גדול, והשאלת היא איך מתמודדים איתו במסגרת מה

שאנחנו קוראים לעתים "ניקוי שולחן", כדי שאפשר יהיה לפחות לפחוח דף חדש ושלא נשקע

כל הזמן. יכול להיות שאפילו צריך ללכת בתתושה של כמעט מבצע, לא מבצע שמטאטא

חלילה דברים מתחת לשולתן.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
זה כמעיין המתגבר. אני אתן לך דוגמה מתחום שאני עוסק בו ישירוח. יש דבר שנקרא

"עיכוב הליכים", כל אדם שהוגש נגדו תיק פלילי זכאי לבקש אח עיכוב ההליכים - - -
היו"ר חנן פורח
זו השיטה שכל עורכי הדין נוקטים בה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקיס רובינשטיין
אני לא יודע עם כל עורכי הדין, אבל יש חרבה אנשים שמגישים בקשה, וזו זכותם.

במסגרת זאת, גם בתיקי פשע, יש מאות רבות של תיקים, ואני חייב להתייחס לכך, ואז זה
עובר תהליך
משטרה ופרקליטות כדי לחוות דעה, ואחר כך אני צריך לקרוא את התיק. את זה

עושה היועץ המשפטי לממשלה, בתפקידו הוא מטפל ב-500-600 תיקים לשנה של עיכוב

הליכים, שחלק מהם גם חוזרים עוד פעם לעיון נוסף ובקשה נוספת ותזכיר וכן הלאה.



דוד טלי.

אדוני מציע להפריד את תפקידי היועץ המשפטי וראש התביעה?
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
אני לא מציע שום דברים מהסוג הזה. מה שוועדת שמגר סיכמה מקובל עלי מאוד בעניין

הזה, ואיו שום מחשבות בכיוונים האלה. כל מה שאני אומר, כשהיושב-ראש אומר "בואו ננקה

שולחן" - וזו הרגשה טובה, כל אחד נוח לו שאני אלך ביום שישי, בשלוש אחרי הצהריים,

וניקיתי שולחן, זה נהדר - אתה בא ביום ראשון, והעומס חוזר.

בעידן הזכויות, כשאנשים אומרים "חן עוד אפשרויות לאדם להציג את העניין שלו", זה

עיכוב הליכים, יש ערר על סגירת תיק, שהזכירה גברת ארבל, יש שימוע, כל מיני דברים שהם

לא ההליר בבית המשפט. מה התוצאה? התוצאה היא שהעומס גדול. הלוואי שיכולתי להאמין

במנטרה של ניקוי השולחן.
היו"ר חנן פורת
לא היצגתי אח זה כמנטרה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
זו מנטרה שהייתי מאוד שמח אילו היתה נכונה. מה שאומר ראש לשכת עורכי הדין, אז

הוא ודאי לא מתייחס לחיקי אלימות, הוא ודאי לא מתייחס לחיקי העלמוח מם גדולים, הוא

מתייחס לתיקים מסוימים ספציפיים, באלה, דרור תוטר-ישי, נדמה לי, שהתהליך הוא כבר של

העברה לעבירות מינהליוח מסוגים שונים.
דרור חוטר-ישי
המלה "כבר" איננה מקיפה ואיננה מלאה, אנחנו שנים מתריעים שזהו מחדל, ואף אחד

לא מטפל בו.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
הורידו, למשל, עחירוח מהבג"ץ, לבחי המשפט המחוזיים, ועדיין מספר העתירות גדל

ב-20% אצלנו במחלקת בג"צים, אם אתה בודק רק את המחלקה הזאת. זאח אומרת, לא בהכרת,

אס אתה מוריד, זה לא מתמלא בצורה אחרח.

אתמול התקשרה אשה זקנה שהחיק שלה נסגר ואמרה: אם תוך שעה אני לא אקבל

תשובה, אני מיד מגישה עתירה לבג"ץ. היה סכסוך שכנים שהיא רוצה אח יומה והיא רוצה אח

תשומת הלב. כאן חשוב להדגיש, שופטים מתעסקים בתיקים, אליהם לא פונים, במובן הזה

התיק מתנהל, בית המשפט כוחב אח פסק הדין עד שהתיק מסתיים, לפרקליטים פונים.
היו"ר חנן פורת
זו הכתובת.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
במובן הזה יש לנו דרכונים מכל כיוון, אם זה אדם שמתלונן, אם זה אדם שהתיק נסגר,

הוא יכול לפנות, תמיד אפשר לפנות אלינו, דלתנו פתוחה תמיד.

בשורה התחתונה, שוס דבר לא ירפא את הצורך בתוספת כוח אדם. לא באתי לכאן לעורר

אח הנושא, אבל מאתר שהעליתם נושא כל כך תשוב, והנושא הוא באמת בנפשנו, אני מצפה

שחברי הכנסת כאן בוועדה יהיו שגרירים שלנו בנושא הזה, ויסייעו לנו להגיע לטיפול

המהיר איפה שצריך.
היו"ר חנן פורת
האם הרעיון הזה של המנ"ת, של מיון ראשוני - - -
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
אנתנו מאוד משתפים פעולה בעניין.
היו"ר חנן פורת
אני מדבר גם אצלכם, בשלב המקדמי.
פרקליטה המדינה עדנה ארבל
אנחנו לבד לא יכולים לעשות אח הדברים האלה מול נאשם. זה מה שניסיתי להסביר

בוועדה. אנחנו יכולים לעשות שימוע או בירור רק עם עורך דין. לא יעלה על הדעת שיישב

פרקליט או איש משטרה מול נאשם או משוד ויגיע איחו לבל מיני הסדרים, ומחר הוא יבוא

לבית המשפט ויגיד שלא הבינו אותו. את השימועים וההסדרים והסדרי הטיעון האלה אפשר

לעשות רק בשמהצד שכנגד יש עורך דין. לדאבוננו, למרות הסניגוריה הציבורית ומה שהם

עושים, עדייו לא לכל הנאשמים יש עורכי דין, וזה בבר נושא לדיון אחר בוועדה אחרת. תודה

רבה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לאפשר עכשיו לחברי הכנסת את רשות הדיבור. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה.
דוד טל
הנושא הזה מאוד מאוד חשוב, אני סבור שצריך לדון בו אפילו יותר בהרחבה וצריך

להמשיך ולדון בו, ואני מקבל את דעתה של פרקליטת המדינה שצריך לנסות לעזור

לפרקליטות בבל אשר נוכל בוועדת הכספים, כדי להעביר כוח אדם למערכח של הפרקליטות.

אבל אני לא יכול, אדוני, עם כל הכבוד, שלא להתייתם במספר משפטים לדבריו של השופט

אליגון בשבוע שעבר, משום שאני חושב שזה בנפשנו, בנפש המערכת המשפטית, שאנחנו כל

כך תרדים לה, שאנחנו כל כך רוצים לשמור בכנוח ובאמונה עליה ועל האמון בה.

צר לי כבוד השופט, כבוד הנשיא, שהנשיא לא מצא לנכון להעביר מחפקידו אח השופט

אליגון עוד בעבר. אי-נקיטת הצעדים הללו, אני סבור, אדוני, גרמה לכך שהוא החיר שוב אח

חרצובות לשונו, והוא גורם עוול לציבוריס שונים. הוא מתפאר בזה שהוא קרח, גס אני קרח,

והוא מתפאר בזה שכינה לא יכולה לשבת כאן. אבל צר לי, ואני לא רוצה להישמע בוטה,

אבל יש לי הרושם שיש לו בינה במוח שמשבשת את דעתו, אחרת הוא לא היה יכול לומר

דברים באלה. הוא לא יכול כשופט, כאדם מורם מעם, שאנחנו רוצים לכבד אותו, לפגוע

בציבורים גדולים כאלה של אנשים, ואני לא בא לייצג ציבור כזה או ציבור אחר, אני מדבר

כאיש ציבור שצריך לדאוג לכלל הציבור. הוא לא יכול לעשות אח הדבר הזה פעם אחר פעם

ולהישאר בתפקידו,

הוא עשה זאת פעם אתח, ולא נעשה מספיק כבוד השופט, עס כל הכבוד, כבוד נשיא בית

המשפט העליון, לא נעשה מספיק, משום שגם כבודו אמר, ואני שואל ואני רוצה להשתמש
באותן מלים
מדוע לא יקומו שופטים אתרים ויתירו חרצובוח לשונם ויזרקו רפש ויעשו

אנלוגיה לכינים, טפילים, אם בבודה שאחראי למערכח, לא מסיק מסקנות נגדם?

רק לפני שבועיים קרא כבודו לריסון והגברת המודעות לרגישות תפקידם. היכן

הרגישות, אדוני? היכן המודעות? השופט אליגון, אדוני, ענו כל הכבוד אדוני הנשיא, לא ראוי

לאמון שאנחנו נותנים בו. כבודו יודע לאן מוליך מסלול זה. המסלול הזה מוליך בהברת

להתנגשות, והתבטאות כגון זו יכולה להביא לקונפליקט מתמשך, שאנחנו לא רוצים בה, אבל

יש לי הרושם שיש כאן אנשיס שהם כן רוצים בה, שהם נהנים מזה, שזה מזין אוחם ככל שהם

אומרים יוחר. הנה, אנחנו הולכים לקראת התנגשות עצומת בין מערכת המשפט לבין הציבור

והמערכת המחוקקת.

אני סבור שאדוני צריך לעצור את זה ואני מוכן לחת יד לאדוני, אם אדוני רק יקח אותה

יד, אני מושיט את היד הזאת כדי לעזור לאדוני בכנות הראויה לשמה. אי-אפשר, הרי בסופו

של דבר זה יביא להתפוצצות, וזה יביא לכך שאם תהיה חוסר תגובה מצד אדוני, המערכת

שאנחנו באמת תפצים שיישאר האמון בה, נגיע למצב שלא יהיה אמון במערכת הזאת.

אני תמה, אני יודע שהמעמד של המערכת חשוב בעיני אדוני, אבל כיצד שופט בזה נותר

על כנו? אני לא יודע לענות.
היו"ר תנן פורת
תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת הרב לייזרזון.
אברהם יוסף לייזרזון
ראשית כל, אני רוצה להביע סיפוק. ישנם תחומים שלא שנויים במחלוקת בינינו לבין

מערכת המשפט. כל הנושא שנידון היום על עינוי הדין, אני תושב שבמערכת השיפוט

ההלכתית זה תופס מקום מרכזי, מניעת עינוי הדין. יש אתדות דעים באשר לצורך החיוני

לשפר ולייעל, ואנתנו כבר מקיימים מספר ישיבות בוועדת חוקה על כר.

אני נם רוצה לומר לידידי היועץ המשפטי, ד"ר רובינשטיין, שאני נהנה כל פעס מדברי

חודה השגורים בפיו, שאתרי העצות המועילוח של יתרו חותן משה, איר לנהל דין בישראל,

אחרי זה מיד מגיעה פרשת "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". באלה משפטים מדובר?

במשפטי התורה כל פרשת "משפטים".

אני רוצה להתמקד בנושא הכאוב. מניעת עינוי דין זה נדבך תשוב מאוד, מרכזי,

במערכת המשפט בישראל. אבל, סלחו לי, אני מדבר בעיקר לכבוד השופט. נאום הכינים, כפי

ששמענו קודם. של שופט בכיר בבאר-שבע, השופט אליגון, חבר הכנסת טל אמר זאת קודם - -

היליד חנן פורת

הוא אמר ואיו צורך לתזור ולהוסיף.
אברהם יוסף לייזרזון
לא פתוח תשוב מלמנוע עינוי דין, כבוד היושב-ראש מר פורת, ולנהל את מערכת המשפט

גיא" וכיאות, לא פתות חשוב למנוע עינוי דין ופגיעה בלחי נטבלת שתוזרח, כפי שאמר חבר

הכנסת ונשנית בביטויים צורמים, פוגעים בסקטורים, במגזרים שלמים במדינה.

בעיתונות פורסם שכבוד השופט ברק קיבל שורה של פניות גם מאישי ציבור במדינה,

למלוח שאולי הוא טען בראשית הדיון בהקשר אתר, שאין לו סמכות לפטר, אבל זה לא ייתכן

שזה יעבור בקול דממה דקה, ולא יינקטו הצעדים המתאימים.

דוד מל

אולי אנחנו צריכים לחוקק חוק בנושא, ואנחנו לא רוצים לחוקק ואנחנו לא רוצים

להתערב במערכת המשפטית, אבל אנחנו סבורים שהפתרון צריך להיות במערכת המשפטית.
אברהם יוסף לייזרזון
אנחנו דורשים מכבוד השופט בשם מאות אלפי אזרחים שווי זכויות במדינה, שמשרתים

את המדינה וחיים במדינה, לא ייתכן שנהיה כל יום שני וחמישי מטרה לפגיעות בלחי

נסבלות, במיוחד כשזה בא ממערכת שיפוט. די לנו בפגיעות של מערכת השיפוט בנושאים

עקרוניים, אידיאולוגיים, מהותיים, שזה בנפשה של היהדות החרדית.

אני רוצה לנצל אח המעמד, ואני מסיים. יושב כאן נשיא אגודת ישראל בארצות-הברית,

אורת שנקלע לכאן, הרב בלום, ממלא מקומו של הרב שר זכרונו לברכה, והיה רצוי וחשוב

מאוד שמערכת המשפט בראשותו של נשיא בית המשפט, תיפגש איתו, כנציג היהדות הפגועה

מהתנועות הרפורמית והקונסרבטיביח בארצות-הברית, כדי לשמוע את הכאב ואח העלבון ואת

ההרם שהם חוללו שם, כדי שאולי דברים שייצאו מלבו יחדרו וימצאו מסילות לליבותיהם של

ראשי המשפט בישראל, כדי לדעת איך להתייחס הלאה לכל הבעיה הכאובה והחמורה העומדת

היום בראש סדר העדיפות של המאבק.
בנימין אלון
אפשר לארגן פגישה אצל נשיא ביח המשפט.
אברהם יוסף לייזרזון
אני מבקש שהוא ייפגש עם הנשיא לפני שובו הלילה, כדי שכבוד השופט ברק ישמע את

הדברים.
בנימין אלון
בשביל זה לא צריך את כל הוועדה.
אברהם יוסף לייזרזון
אני מנצל אח ההזדמנות.
היו"ר וזנו פורת
תודה רבה. רבותי, במליאת הכנסת אדם מקבל את רשות הדיבור, מדבר על השם ועל

משיחו, כל אשר יעלה על דעתו, כבר ניתן לו השופר והוא תוקע בו, בוועדה אנתנו בדרך כלל

משתדלים להיות ענייניים. הסוגיה שלפנינו היא כל כך גדולה וכל כר תשובה בפני עצמה - -
אברהם יוסף לייזרזון
מר פורת, אנתנו מבזים את הכנסת היום ביום הולדתה. לא תהיה לי הזדמנות לפגוש את

כל הכבודה בצוותא, ותסלת לי שאני מנצל את התריג הזה כדי להביע את מה שכואב לנו.

תאמין לי שבכנסת נעשים דברים, מבתינת התקנון, יותר תמוריס.
היו"ר תנן פורת
אני מסכים, רק שאני תושב שהנושא שאנתנו עוסקים בו הוא כל כר בעל משקל בפני

עצמו, שאני רוצה להיות ממוקד רק בו. תבר הכנסת סאלח טריף, בבקשה.
סאלת טריף
יש לי כמה שאלות קצרות בעניין עינויי הדין ומשך הטיפול בתיקים. פשוט קיבלתי

נתונים ויש הישגים מרשימים של מערכת המשפט. מתוך 1,058,000 תיקים ב-1997 טופלו

כ-1,031,000, אבל בכל זאת יש מעל 600,000 תיקים מצטברים במערכת המשפט, שהם

תקועים. נשאלת השאלה מה עושים בעניין הזה. אדוני הנשיא, מהדברים שקראתי מסתבר

ששופט משך תיק 3.5 שנים, שופט בכיר של בית דין לעבודה, ואתרי 3.5 שנים הוא התליט

שאיו הוא רשאי לדון באותו תיק. זאת אומרת, יש מקרים שמאוד מקוממים, שלא מעידיס על

הכלל, אבל בהתלט צריר לטפל בהם.

אני שואל את כבוד הנשיא ואת היועץ המשפטי לממשלה, אני לא מבין כל כך למה לא

קובעים בתוק פרק זמן מוגדר למתן פסקי דין. למה ההתנגדות העצומה הזאת? אם תורגים

מאותו זמן יש לקבוע כללי ברזל מסוימים, אנתנו מכירים את זה ממערכות אמרות. אני בור

ועם הארץ, אני לא עורך דין, אבל אדוני הנשיא יודע.

אני רוצה לתת דוגמה מתוך ביתי, הערתם ותזרתם על כך שאנתנו צריכים למנות דיינים

אצלנו, וזה 15 עד 18 שנה נמנעים ממינוי דיינים, מפני שמצאו פטנט של בג"ץ שכל הזמו זה

נמשך וזה נמשך, ואין פתרון. נשאלת השאלה אם זה תקין.

אני הייתי מאלה שנלתמו בוועדת הכספים על שכר השופטים, אני תושב שצריך להילחם

גם על תוספת לבתי המשפט, אם זה מועיל, אס זה מסייע, אבל מוכרתים לקבוע כללים גם

ששופטים נכבדים מאוד, שמורמים מעם, יידעו שגם הם מבוקרים על-ידי נשיא בית המשפט

העליון, על-ידי מערכת מסוימת, שלא כל אתד יעשה את אשר על לבו.
היו"ר תנן פורת
תודה רבה. הרב בני אלון.
בנימיו אלון
אנתנו קצת פשטנים, אם המסקנה היתידה היא שזה עניין של עוד תקן, זי אתת המסקנות.

הצורך ברפורמה של ועדת אור, מוצגת כאילו בגלל העומס בבית המשפט העליון. ראינו כאן

עומסים אתרים, גם בפרקליטות, גם בבית המשפט תמתוזי וגם בבית משפט השלום. רפורמות

לא ראינו, וגם לא רעיונות. יש ועדת שמגר, אולי בעניין הפרקליטות והיועץ המשפטי, אבל

זה לא בדיוק יפתור.
היו"ר תנו פורת
דווקא פה הועלו שורה של רעיונות.
בנימיו אלון
אינני מדבר על זה, על מה שננשה בשטח עם חדר המיון ודברים אחרים. אני אומר,

כעקרון, אם באמת רוצים לנסות ולפתור בטיפול שורש את הנושא, לדעתי יש מקום לרפורמה

שתפתור את הכל. לדעתי, ועדת אור יצאה מתוך נקודת הנחה, שהעומס של בית המשפט

העליון הוא הבעיה. אני מסכים שיש שם עומס גדול, בעיקר לדעתי עומס אינטלקטואלי וכו'

של החלטות וכן הלאה, אבל יבול בהחלט להיות, כשסוקרים אח כל המצב הכללי, שישנן

נקודות אחרות. אם במחוזי תיק ממוצע נמצא למעלה מארבע שנים, ואם לוקחים את המערכת

כולה מתחילתה ועד סופה, ואני לא מתייחס למשטרה, מן הפרקליטות, תיק שימשיך לרוץ עד

לערעור האחרון, זה יכול לקחת המון זמן. אני רק אוסף את השנים של הממוצע שהוזכרו כאן,

ואני מגיע לעשר ומעלה שנים בממוצע. נכון שלא כל תיק עובר את כל המדרגות, אז צריך

לקחת את הכל בסקירה אתת - - -
היועץ המשפטי לממשלה אליקיס רובינשטיין
זה קורה, אבל זה לא ממוצע. זח מקרה נדיר שבנדיר.
בנימין אלון
אתה מתכוון נדיר, מפני שלא כל אחד רץ אח כל המסלול.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
וגם משום שלא כל חיק לוקח לו כל השנים האלה. אם אחה לוקח חיק שלוקח את המירב

מכל המקומות, אז תגיע לצרה כזאת, אבל זה נדיר.
דרור חוטר-ישי
תיק 37/70, בית משפט מתוזי בנצרת, אני עדיין לא גמרתי את הטיפול בו.
בנימין אלון
עו"ד חוטר-ישי, אני רוצה לסיים את דברי. אני לא בא לזרות מלת על פצעים, גם כבוד

הנשיא וגם הדוברים אחריו, אף אחד לא הכחיש ולא טייח. כבוד הנשיא אמר לא לראות בזה

קריסה וכוי. אני תושב שבכל אופן אנחנו כן צריכים לאמץ את העקרונות של ועדת אור, על

מה שיש מחלוקח - יש מחלוקת, צריך להביט על זה בעין חיובית, ואני מעודי לא הבטתי על

זה בעין שלילית כעיקרון, וגם על עניין בתי המשפט לעניינים מינהליים, שאני מצר על כך

שזה נמשך. עשרות סעיפים שעבדנו עליהם הרבה, בגלל סעיף אחד, שאפשר היה להסחדר אתו,

לא היה צריך למשוך את זה ולעכב אח זה ולדחות את זה בכנסת שלמה.
שלמה שהם
פעם ראשונה שאני שומע שאפשר היה להסתדר עם הסעיף הזה.
בנימין אלון
אפשר לקבל גם אותו. הכנסת אמרה את דברה במליאה, זה לא סוף העולם, סעיף אחד

מתוך עשרות סעיפים של חוק טוב.

לדעתי, חסרה לנו בכל אופן הצעת רפורמה כוללת, שתאמר מה זה אומר מעבר לתקנים,

תמקד את הכל, לא תתייחס רק לעומס בנקודה אחח, ותגיד מהן המסקנות. זו המסקנה היחידה,

היותר מעמיקה מכל הדברים, כי אף אחד לא אומר אמן, כולם אומרים שיש בעיה.

השם הטוב שבית המשפט העליון צבר לעצמו, ויש לו, הוזכר פה עניין הכינים וכוי, אני

לא רוצה להתייתם לזה - - -
דוד טל
למה, זה לא פוגע בשם חטוב?
בנימין אלון
אני לא רוצה להתייחס לנקודה הזאת שהיא עצובה, אבל סך-הכל, כששואלים את

האנשים הם אומרים לך שהפופולריות של השופטים היא גבוהה, היא יותר גבוהה משל

הפוליטיקאים וכוי. זה נכון, למרות כל מה שנאמר כאן.

יכול להיות שבסופו של דבר, כשכל הדברים האלה, שבאים מן השטת, יהיו יותר

במודעות הציבור, כי פה ושם אתה קורא כתבה, תלונה על מקרה אתד או על מקרה אתר, שלא

מעניין אותם לא ממוצע ולא סטטיסטיקה, אם הדברים האלה ייצאו התוצה יותר בקול, יותר

בעוצמה, זה מה שיערער את התדמית התיובית שיש ברדיפה של צדק, בבג"ץ וכן הלאה. לכן,

התכלית צריכה להיות טיפול שורש וטיפול דחוף, לא לעולם תוסן.
דוד טל
מי שעובר את כל המסלול הזה של עשר שניס, לו, לרעייתו ולבניו ולהוריו, זו קריסה

של המערכת.
בנימין אלון
אמרתי, כשזה יצטבר זה יתפוצץ, ולא צריך להגיע לזה.
היו"ר תנו פורח
תודה רבה. רבותי, עוד שלושה אנשים, אני מבקש מראש את סליתתם של אלה שלא

יוכלו לבוא לידי ביטוי, ואחר כך סיום קצר. אני רוצה לבקש מקנת מן, מיוסי סדבון ומעו"ד

חוטר-ישי, אבל באמת מלים ספורות, כדי שנוכל לסכם בבקשה.
קנת מן
אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי נקודות מבט. האתת, בנושא של העומסים בבית המשפט

ומשך זמן הטיפול בתיקים פליליים וגם אזרחיים. אני יכול לומר לכס שקורה כאן דבר שהוא

בוודאי דורש התייחסות, אבל נדמה לי שאנחנו לא שמים לב לכמה מהמשתנים שאנחנו צריכים

להחייתס אליהם במדידת התופעה של פרקי זמן שנדרשים כדי לסיים תיקים.

משך הזמן בדרך כלל הוא פונקציה של מספר התיקים וסוג התיקים. יש במדינת ישראל,

במשך זמן רב, עלייה גדולה במספר התיקים המוגשים לבית המשפט, גם פליליים וגם

אזרחיים, זה דורש יותר זמן שיפוטי וגם יותר זמן של הפרקליטות לתביעה וגם של

הסניגוריה.

דבר אחר שקורה במקביל, וכאן אני תושב שלא שמנו מספיק תשומת לב, זה שינוי בסוג

התיקים. כאשר בודקים את הנושאים יש בעולם מה שנקרא "יחידת זמן שיפוט", ואפשר למדוד

כל תיק וחיק לפי יתידוח זמן שיפוט הנדרשות כדי לסיים את התיק. קרה כאן דבר, במשך 20

שנה במדינת ישראל, שיתידות זמן שיפוט הנדרשות כדי לטפל בכל תיק וחיק עלו בהרבה.

יש באן שתי עקומות שפועלות באותו כיוון: מספר גדול יותר של תיקים שמוגשים,

ועלייה ביחידות זמן שיפוט הנדרשות כדי לטפל בכל תיק ותיק, משום השוני בסוג התיקים

המוגשים. השוני מחבטא גם בשינויים בכלכלה ובחברה. אנתנו עדים היום להרבה יותר

סכסוכים רבי צדדים, שדורשיס הרבה יותר זמן טיפול, שינוי בתקיקה, כמו שראינו בשנים

האחרונות, טמכויות שהורחבו ברשוח לניירות ערך, ברשות להגבלים עסקיים, בהרבה

מישורים כלכליים-חברתיים, שמביאים להגשת תיקים שחם הרבה יותר מעמיסים על בית

המשפט.

עם שני התהליכים האלה ביתד, יש לנו כאן דרישה הולכת וגוברת לזמן שיפוט. מה

שאני רואה, וכל אדם שמופיע בבית משפט יכול לראות, שהעומסיס המוטלים על כל הצדדים

שמופיעים בבית המשפט, ובראש ובראשונה השופטים, עלו בעקומה חדה, קיצונית מאוד,

מבחינה השוואתיח, וזה דבר שאפשר לבדוק בנתונים. אם לוקחים מדינות בארצוח-הברית, וגם

המערכת הפדראלית, שופטים כאן עובדים בעומסים שהם במידה גדולה מאוד יותר גדולים

מהעומסים המקובלים במדינות מערביות אתרות.

השאלה שצריך לשאול כאן, עד איזה גבול אנתנו יכולים להטיל עומסים על שופטים

ולצפות מהם לאיכות שיפוט ולתהליכים איכותיים במתן גזרי דין? אני תושש מכרסום ביכולת

של שופטים להתפנות ולדון כמו שצריך לדון בתיקים גדולים ומסובכים ובתיקים פליליים עם

אלימות, בתיקי צווארון לבן, בתיקים מסובכים בתתום המשפט האזרתי, ובכל מגוון התיקים.



אני חש כאן בבעיה קריטית מאוד בזמן שיפוט של שופטים להתפנות ולשמוע, משום שיש

לחצים מכל הכיוונים על הזמן שלהם. לכן, ללא תוספות מתאימות למערכת השיפוטית, אנחנו

נהיה ערים לכרסום הולך וגובר ביכולת של שופטים לשמוע משפטים.

זה נוגע לתתום הפלילי, וכאן אני רוצה להתבטא לא כאקדמאי, אלא כסניגור ציבורי

ארצי. הסניגוריה הציבורית, דרר אגב, המערכת הושלמה לפני שבועיים, בפתיתת המתוז

האחרון בנצרת, מטפלת היום בכ-15,000 תיקים.

השינוי הגדול שקורה כאן, שאלפים של נאשמים ועצורים שלא היו מיוצגים בבתי משפט

גבוה, היום מיוצגים. הייצוג דורש זמן שיפוט, נדרש יותר זמן לשמוע את התיקים, משום

שהיום מופיעים עורכי דין בהרבה תיקים שבעבר לא היו.

נתון מעניין בעניין הזה, שכבר השמעתי בהזדמנויות קודמות, עד להקמת הסניגוריה

הציבורית 50% של נאשמים במשפטים פליליים לא היו מיוצגים. זח נתון קשה, ואנחנו משנים

את זה, המחוקק הורה לשנות את זה, והניח את התשתית. היום, כאשר תופעת תוסר הייצוג

יורדת, זמן השיפוט הנדרש כדי לייצג אנשים ייצוג נאות עולה. גס בקשר לעצורים קיימת

אותה תמונה. 80% של העצורים לא היו מיוצגים. תחשבו עכשיו על שופטים שדנים בתיקי

מעצר, כשפעם חיו מיוצגים 20% של העצורים, שהמשטרה מבקשת להאריר את מעצרס, והיום

מיוצגים 80% מהעצורים. צריך כאן תוספת זמן שיפוט רב, כולל שופטים ושוטרים ופרקליטיס.
היו"ר תנו פורת
אלח תקנות שתיקנו בתצי השנה האחרונה, שאני חושב שעשו צדק, שקשה חיום להבין

איך אפשר היה בלעדיו, כלפי אותם עצורים שלא זכו לשום סניגור.
קנח מן
לשנות את בעיית הייצוג היה תשוב מאוד, אבל אס לא נותנים תוספת למערכות אתרות,

שצריכות לשמוע את התיקיס חאלה, אז נגרמים עיוותים, ומגיעים שוב לכרסום ביכולת של

שופט לשמוע את הטיעונים. כל עורך דין צריר להיות מעוניין בזה ששופטים יהיו פנויים

לשמוע את הדיונים.
ישראל כלוף
יש עוד פתרון, לעצור פחות, ואז כל הבעיות נפתרות.
קנת מן
מבחינת התיקים שאנתנו מטפלים בהס, אס הייתם שואלים את הנאשמים איפה הס

מוצאים את "עינוי הדין", אם יש כזה, וזו שאלה גדולה, במשר הזמן השיפוטי, הבעיה

מתבטאת יותר בכר שבתיקיס לא מעטים מוגשים כתבי אישום כשנתיים ושלוש שנים אחרי

ביצוע העבירה. זו כמובן תולדה של חוסר היכולת של המשטרה מבחינת כוח אדם לטפל בכל

התיקים האלה, שהרבה מהם מונחים על המדפים, ולעניות דעתי, זו בעיה של כוח אדם ולא

בעיה אחרת.
היו"ר חנן פורת
תודה. וזו השעה לתת את רשות הדיבור לראש אגף חקירות, ליוסי סדבון. אנחנו רוצים

לשמוע אם גם אצלכם הנתונים הם כמו בפרקליטות. בבקשה.
יוסי סדבון
משטרת ישראל מטפלת כבחצי מיליון חלונות מידי שנה. מאחר שהפשיעח אצלנו הולכת

וגוברת, והפשיעה נעשית מתותכמת ומסובכת, מטבע הדברים גם התקירה של אותן עבירות

נעשית קשה יותר, ומטעם לא ברור, אותם עבריינים מסרביס לשתף פעולה עם משטרת ישראל

ולא מספריס לנו מיהס התברים שלהם, איפה השותפים שלהם, היכן חבלים ששימשו אותם

לביצוע העבירה. מטבע הדברים, חקירות כאלה מתייבות גס הסרטה והקלטה של החקירה

מראשיחה, ותיקיס פליליים היום נעשים הרבה יותר כבדים, גם מכחינת חנטל שמוטל על אותו

סניגור שרוצח לייצג את אותם העברייניס, מטבע הדברים גם היקף התמלילים שמוגש לבית

המשפט הולך וגדל, כך שבאמת גם סוג הפשיעה מתייב זמן שיפוט גדול יותר.

במשר שלוש השנים האחרונות עלינו במדינת ישראל ב-30% בפשיעה. לשמחחי הרבה,

בשנת 1998, בשנה האחרונה, הסתמנה בלימה בעלייה בפשיעה. זו בלימה מאוד מבורכח. אני

מקווה מאוד שבשנה הזאח נצליח להוריד את היקף התיקים.
סאלח טריף
הוא לא מתכוון לגניבת מכוניות.
יוסי סדבון
גם בגניבת מכוניות ירדנו ב-3,000 כלי רכב. בשנה שעברה היינו ב-45,000 כלי רכב,

השנה אנתנו ב-42,000 כלי רכב. זה הרבה מאוד, יותר מכפי שמדינת ישראל יכולה להרשות

לעצמה, ואנתנו מקווים לרדת בשנה הבאה.

חצי מיליון תיקים פליליים, לפי מיטב ידיעתי, בתלק מהעבירות זה מעט מידי. למשל,

באלימות במשפחה, יש לנו 20,000 תלונות, אנמנו יודעים שהתופעה היא הרבה יותר קשה.

לצערי הרב, לא ניגשים אלינו להגיש תלונות מכל מיני סיבות. הקמנו מערך מיומד ואנחנו

מקווים "לעלייה בפשיעה" בתתום הזה, עלייה בכמות הדיווחים שתגיע למשטרת ישראל,

מהטעם הפשוט שככל שיהיה יותר אמון במערכת, גם המשטרתית וגם האתרח, אז בהתלט יפנו

יותר ונוכל לתת חשובה לבעיה שמטרידה מאוד את מדינת ישראל.
היו"ר חנן פורח
אולי חלק מהסיבה לצמצום בפניות נוגעת למה שאמר קנח מן בקשר לפרק הזמן הממושך

מהפנייה?
יוסי סדבון
בשביל לקצר את משך הזמן ובשביל לייעל את הטיפול המשטרתי בנושא הזה, הקמנו

מערך מיוחד לנושא של אלימות במשפחה, של חוקרים שהתעסקו רק בזה - אני לא רוצה לפרט

בעניין - אבל בהחלט יש עבירות רבות שאם אנחנו לא ניזום את הטיפול, כמו למשל בעבירות

סמים, אף אהד לא מתלונן, ככל שנדבה בפעילות משטרתית, כך נוכל לצמצם את התופעה.

נושא של קניין רותני, שזו עבירה שמכה את ישראל בהיקף גדול, אנחנו כמעט ולא

מטפליס בה, וזה רע מאוד. היום גונבים זכויוח יוצרים בהיקפים של מיליונים, גורמים נזקים

כלכליים גדולים, ולמשטרת ישראל אין את כוח האדם לטפל בעניין הזה, וזו רעה חולה. אם

אנחנו נטפל בזה בצורה טובה יותר, בהחלט נגביר את העומס על אותם בחי משפט.

משנת 1998, מאז כניסתו של המפכ"ל יהודה וילק לתפקידו, הוא שינה את האיזון

במשטרת ישראל והוסיף מערך של כ-1,200 איש למערך הלוחמה בפשיעה, כשמאוח חקניס מהם

הגיעו אלי ישירוח, לאגף שאני עומד בראשו. בין התקנים שהוספנו, למשל, הנושא של המפלג

הכלכלי ביחידה הארצית לחקירות הונאה, תגבור מערך התביעה. מאתר שזיהינו צוואר בקבוק

חמור ובבד בתחום הזה, בשנה שעברה תוגבר מערך התביעה ב-34 תקנים של עורבי דין, ועוד

עשרה חקנים למזכירות. השנה הזאת מתוכננת תוספת של עוד 20, ושלא תתשבו שהאוצר נתן

לנו את התקנים האלה, התקנים האלה הגיעו למשטרח ישראל כתוצאה מהתייעלות פנימית של

המרת תקני שוטרים באזרחים, צמצום מטות, הסבה של יחידות מתפקיד אחד לתפקיד שני,

ובצורה זו הצלחנו לתגבר בצורה מאוד משמעותית.
היו"ר תנן פורת
זה הביא לצמצום בלו"ז?
יוסי סדבון
זה הביא גם לצמצום בלו"ז.

דבר נוסף שעשינו על מנת לקצר אח משך הזמן שהתיק נמצא אצלנו מאז התלונה, עשינו

מה שהנשיא ברק ציין אצלם, מנ"ת, בחנו את תחליבי הניתוב והניהול ביחידות החקירה

ופיתחנו מודל שיאפשר טיפול, חלקו לבירורים, חלקו לחקירה מהירה אם יש עצורים, וחלקו

לחקירה רגילה עם פיקוח של קצין חוקר-משפטן שיהיה ברמת התחנה, שימנע לנו את המצב

שתיקים מגיעים לתביעה, ואחרי זמן חוזרים להשלמה, ופרק הזמן מתארך. תוצאות הניסוי

נפלאוח מבחינתנו, ובמוח התיקים שתוזרים להשלמה יותר קטנה. מעוד שלושה חודשים אנחנו

פוחחים מערבת מתשוב של כל מערך התביעה, זאת אומרת, מכניסים אותוי לעבודה עם תוכנה

מיוחדת לפיקות על הנושא הזה. זה ייעל אח התהליך, זה מהלך של פיתוח שאמור להימשך

בשנחיים, ואנחנו פותחים אותו באפריל שנה זו, ובהחלט נוכל גם לדעת מה קורה אצלנו בכל

הדברים האלה.



אני רוצה לציין שעומס התיקים לתובע פלילי במשטרת ישראל הוא בלתי נסבל.

הפרקליטות ציינה, בהחלט יש פרשות גדולות שנזתייבות שלושה עורכי דין, אבל תחשבו על

תובע, ואני בעברי הייתי תובע פלילי, תובע שמופיע בבית משפט עמ 50 תיקינו פליליים ליום

אתד, שמעל 10 תיקים הם להובתות, זה כמעט בלתי אפשרי.
היו"ר תנן פורת
50 תיקים ביום?
יוסי סדבון
למעלה מזה. אני לא רוצה לדבר על 60 ועל 70 ועל 80 תיקים ליום הופעה.
סאלת טריף
הוא מקבל מעצר תוך 3 דקות.
יוסי סדבון
לא, אני מבקש.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
הרבה נאשמים לא באים, אז השופטים קובעים רשימה גדולה בדי לנצל את הזמן.
יוסי סדבון
הסיבה שבגינה המפכ"ל קיבל המלטה להוסיף למערך התביעות במות נבבדה בזאת של

עורבי דין, דרר אגב, עלינו מ-170 עלינו ל-200 בטוות של שנה, ובשנה הקרובה נעלה ל-220.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
אנתנו לותצים עליהם בל הזמן, גם בנושאים בלבליים. וגם בקלטות פירטיות ובן הלאה.
יוסי סדבון
אתם לוחצים עלינו, ואני לא יבול להוריד את התיקים ממני. הפרקליטות יבולה לבתוב

"תופיע תביעה משטרתית", וזה בסמבותה, זה בסדר. לי אין לאן להוריד את זה. לבן, מטבע

הדברים, התיקים מגיעים אלי, ובל תוספת של שופטים לבתי המשפט מתייבת הצמדת תובעים,

על מנת שמישהו יופיע בפני אותם שופטים.

ברוב לשבות התביעה אין פיגורים ואין המתנת תיקים. באותה לשבה שדיברתי עליה,

עשינו גם שינוי ארגוני וגם הוספנו בות אדם על מנת שנובל לסיים אותו פיגור שגורם 7אותו

עינוי דין.

לעניין סטטיסטיקה. רוב התיקים שלנו מסתיימים בתוך שנה ממועד הגשת התלונה. זה

אומר זמן תקירה, זמן עיון בתיק וזמן הגשת התיק לבית משפט. מרגע שהתיק מגיע לבית

המשפט שמעתם את הנתונים. יש בהתלט מקרים, בשליש מהתיקים נמשבים מעבר לשנה. זה

יהיה מאוד מסובן לקבוע על סמך הנתון הסטטיסטי הזה ממצאים. תלק מהעיבובים נגרמים

בתוצאה מתומר שיתוף פעולה, מעבריינים נמלטים, מדרושים לתקירה, מחקירה מורבבת,

חיקור דין בחוץ-לארץ. בחלק מהמקרים אנתנו רואים תוצאות גם שנה ושנתיים לאחר תחילת

התקירה, ובעניין הזה אנחנו עושים הרבה מאוד על מנת לקצר, ואין לי ספק שהתגברר של

מערך התביעה והחקירה בהחלט יביא לכך שיותר תיקים ויותר תיקים איבותיים יגיעו לבתי

המשפט, וזאת המדיניות שלנו.

הנושא של השימוע, אני יודע שזה לא הפורום, אבל היות והעלו פה את העניין, יש לי

חשש גדול מאוד שאם אכן תתקבל ההצעה של השימוע יקרום מערך התביעה לתלוטין, מהטעם

הפשוט שאותם אנשים שיגיעו לטעון בפני אותו תובע שיוסמך לעניין, ורוב התביעה היא

אצלנו, תביעה של העוונות, רובה המבריע, וגם בפשעים, אותו תובע בהליך מעין שיפוטי,

שהוא לא רואה את תומר החקירה, הוא לא מיוצג, לא שומעים אח הצד השני, ואחרי שהיה לו

יומו בפני מערך החקירוח, ההצעה הזאח תחייב תוספת של עוד 60-70 תובעים שאני לא רואה

איך מישהו נותן לנו את חהיקף הזה.



השאיפה שלנו לקצר את הזמן היא שאיפה של כל איש משטרה, מהטעם הפשוט שגם

יכולת ההרתעה שלנו, גם היעילות שלנו כמערכת התכיעה וגם העניין הציבורי ומניעה עינוי

זין לאותו אדם שעניינו עומד בפנינו מתייב אותנו לקצר את הזמן מרגע הגשת התלונה, או

מרגע שאנחנו פתוזנו בתקירה כתוצאה ממידע או תשיפה, לזמן המינימלי האפשרי, משום שככל

שאנמנו מאריכים את הזמן, הקושי להביא אנשים לדין גדל והולך, ואנתנו נמצאים בהמלט

בבעיה.

אני מאוד מקווה, שמאתר שהמפכ"ל שינה את ההתייתסות שלו במשטרת ישראל ונתן את

הדגש בתתום הלמימה בפשיעה על תשבון נושא של לתימה במה שנקרא "ביטחון הפנים"

והתזיר את האיזון לתחום של הלתימה בפשיעה עם התוספות שאנתנו אמורים לקבל בשנה

הזאת, אנתנו נוכל להגיע למציאות שבה עינוי הדין יפתת והתקירה תהיה ברמה טובה יותר.
היו"ר מנן פורת
תודה. אתרון הדוברים עו"ד תוטר-ישי, ולאחר מכן סיכום קצר, ואנחנו נסיים.
דרור תוטר-ישי
שמענו כאן דיון מעניין ומקיף משך כמעט שלוש שעות לגבי המצב במערכת בתי המשפט,

בפרקליטות, במשטרה, אבל החטאנו אח העיקר, פספסנו את הנושא, משום שהנושא היה צריך

להיוח כיצד לתקן את הדברים, כיצד לשמוע הצעות מבחוץ לטיפול בדברים. משום, שאם ניקח

כדוגמה, לשכת עורכי הדין כבר עשר שנים מתריעה שמערכת המשפט קורסת, כבר עשר שנים

מתארת את המצב הזה, כבר עשר שנים מציעה הצעות טובות ונכונות כיצד לא היינו מגיעים

למצב הזה, אילו היו מקבלים את ההצעות שלנו לפני שנה, שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים

וחמש שנים.

לכן, ישבתי פה והצטערתי, משום שהבעיות ידועות. כל אתד מהגורמים העומקים

במלאכה מכיר את הבעיות בחתומו. איננו צריכים לשמוע על כך שהשופטים בבית המשפט

העליון כורעים תחת הנטל, עובדים קשה. אנתנו יודעים את זה, אנתנו מכירים את זה. כשהם

קובעים 25 או 20 או 15 תיקים ביום ברור לנו שהם לא מסוגלים לעמוד תחת נטל כל כך

גדול, זה טבעי, זה אנושי. עם זה צריך להתמודד, את זה צריך היה לפתור, זה מה שהצענו, זה

לא מה שקורה.

גם בסטטיסטיקות ששמענו כאן מפי נשיא בית המשפט העליון שאומר, ניקח למשל תיקים
אזרחיים
הוגשו לנו בשנה האחרונה כ-1,200, הצלתנו לגמור כ-1,450 והנה תוך שנה,

שנתיים נפתור את הבעיה. זאת טעות, משום שאפילו מבחינה סטטיסטית, כאשר שמענו

שבמאגר עדיין נמצאים 2,500 תיקים, אז היכולת הזאת להוריד 250 תיקים כל שנה, זאת

אומרת, שעשר שנים יקת לגמור את הפיגור סטטיסטית. אבל הסטטיסטיקה היא מטעה,

הסטטיסטיקה היא לא נכונה. אנתנו יודעים איך אפשר לשנוח סטטיסטית גם זמן פיגורים, אם

מזמינים אותנו שנתיים, שלוש שנים אחרי סיכומים לתת עדכון קטן או הסבר קטן, אז כל

מירוץ הזמן כבר נגמר, והנה עכשיו, מהדיון האחרון נשאר חודש, חודשיים עד מתן פסק הדין.

לא כאן הבעיה, רבותי. הבעיה היא לא בסטטיסטיקה, הבעיה היא בעובדות, הבעיה היא

במצב, הבעיה היא איך מטפליס בנושא הזה, ואנתנו הצענו הצעות טובות כיצד לטפל, תוך

כדי הדברים ניסיתי גם להתערב בכמה שאלות ליועץ המשפטי. הרי יש תוק עבירות מינהליות,

אם היו משתמשים בתוק הזה לא היו מוגשים מאות אלפי תיקים. הסטטיסטיקה היתה משתנה,

הזמן לטיפול היה משתנה, האופן של הטיפול היה משתנה.

בתי משפט לתביעות קטנות. אנתנו הצענו עורכי דין כשופטים בבתי משפט לתביעות

קטנות, זה היה מאפשר שני דברים. קודם כל, לראות מי מתאים בכלל לשפיטה של קבע. אומר
הנשיא ברק
יש לנו בעיה עם מספר שופטים שמתקשים לתת החלטות כאלה ואחרוח. אנחנו

מכירים את השופטים, אנתנו יודעים אחד אחד איפה הוא נמצא, באיזה בית משפט, באיזו

ערכאה. לפעמים, הקושי לתת החלטה בזמן הוא דווקא משום ההתלבטות, וטוב ששופט מתלבט

וטוב ששופט חושב, אנחנו מפחדים משופטים שנותנים החלטות בלי לחשוב, הם גורמים

לפעמים בצורה כזאח לאסונות. אבל כאשר אנחנו רוצים לראות בשלב המינוי, האם שופט בשל

לתת החלטה, האם יש לו כושר החלטה, אין מודד כזה בכלל בטכניקה של מינוי שופטים.

הדבר הזה בכלל לא כא לידי ביטוי.

כאשר הצענו עורכי דין כשופטים במערכת הזאת של תביעות קטנות, וברשות הנשיא

ברק, לא בבתי משפט מקומיים, אלא במערכת של בתי משפט לתביעות קטנות, אנתנו חושבים

שב-30,000 שקל אפשר לטפל בסדרי דין שונים, אנחנו מושבים שמערכות של תיקים כאלה

אפשר להוציא מבתי המשפט הרגילים. אין הגיון ששופט יישב בתיק של 30,000 שקל או

5,000 שקל או 1,000 שקל, ודקה אתר כך יישב בתיק שהוא צריך לשלוח אדם לשבע שנות

מאסר, זה לא אנושי, זה לא טבעי. את התיקים האלה הצענו להעביר למערכת אחרת. יישבו



שם עורכי דין, כשופטים שהתנדבו לעניין הזה. זה נזקובל בעולם, זה קיים בעולם, השופט

היושב בשער זו לא המצאה של הגויים זו המצאה שלנו. לבן, הערתי קודם ליועץ המשפטי,

אפשר ליישם את דברי התורה, ולא רק לומר אותם. אפשר לפעול לפי עקרונות מסוימים ולא

רק לדבר עליהם.

אנוזנו נמצאים במצב שאם היינו מפעילים את המערבת הזאת, היינו מורידים 70%

מהתיקים בבתי משפט השלום, אלה הם הנתונים. 70% מהתיקים האזרתיים בבתי משפט חשלום

הם עד 30,000 שקל. היינו מפעילים עורכי דין כשופטים, היינו פותרים את הבעיה.

ציין כאן קודם תבר הכנסת בני אלון, על מה נמנע דבר חקיקה שמקיף, כבר ראינו,

1,800 בג"צים מידי שנה בבית המשפט העליון, 1,800, זה יותר מאשר התיקים האזרתיים -

1,200, זה יותר מאשר התיקים הפליליים - 750, לפי הנתונים שהעביר הנשיא ברק. על מה זה

נמנע? זה כבר כמעט עבר. על השאלה מי יקבע איזה שופט בערכאות אתרות ידון בתיקים

מינהליים? על זה צריך לעכב נושא שהוא בנפשנו? אם בית המשפט העליון יושב ושומע 1,800

בג"צים לשנה - - -
היו"ר תנן פורת
אנתנו ציפינו לסיים את התוק הזה כאן, בכנסת הזאת, בין בסדר כזה ובין בסדר אתר.
דרור חוטר-ישי
אבל הכנסת הזאת מתפזרת, והתוק לא עבר. כל ההצעות הטובות והנכונות, ואולי בכך

אני מסיים, כי אני רואה שהיושב-ראש מגביל אותי בזמן. אולי זה סימפטומטי שהדיון התשוב

הזה, העקרוני הזה בנושא שהוא בנפשנו מתקיים בדיוק ברגע שהכנסת מתפזרת, ביום האתרון,

בדקה האתרונה, כשכבר אי-אפשר לעשות למעשה כלום, ואנחנו נמשיר עס אותה מערכת,

והמערכת תמשיך ותקרום, ואנתנו נמשיר לבכות על הדברים הללו עוד שנים, משום שבדי

לעצור, התרופות שאנתנו שומעים - ועדת אור, המנ"תים - אנתנו מכירים את כל התרופות

הללו. הרי צריר להיות ברור שמי שמדבר על גישור ופישור אומר: אנחנו מרימים ידיים,

מערכת המשפט לא מסוגלת לטפל בתיקים, נוציא את זה לפישור וגישור. אבל, מי שהגיע

לבית משפט, רוצה משפט, את הפישור והגישור הוא יכול היה לקבל לכאורה לפני כן.

מתייחסים לעורכי דין כאל אנשים שלא מכירים את תמערכת. הרי פישור וגישור הם יכלו

לעשות לפני שהם הגיעו לבית המשפט, ברור שכשמגיעים לבית המשפט רוצים משפט. תודה

רבה.
היו"ר תנן פורת
קודם כל, אני רוצה לומר, ואני אומר את הדברים במיותד לעו"ד תוטר-ישי, זה הדיון

המסכם, בעוונותינו, בכנסת הזאת שנתקצרו ימיה, אבל הוועדה שלנו לפתות, אני יכול לציין,

הן בשניים או שלושה דיונים פורמליים שקיימנו כאן והן במפגשים שהיו לנו עם לשבת עורבי

הדין ועם נשיא בית המשפט העליון, ועם גורמים נוספים בפרקליטות, עמדה על הנושא הזה

לאורך כל הדרך.

לפי דעתי, ואני אומר את זה לא כדי לטפות על השכם, אבל אני תושב שפעלנו בדבר

שאי-אפשר לבטל אותו, ויעיד על כך נשיא בית המשפט העליון כדי ליצור, לא רק מודעות

שהיתה קיימת, אבל לזרז את המודעות, אלא גם באמת כדי לשנות דברים.

על כן, טוב מאוד שנתקיים הדיון כאן. אני רואה לעתים ערך גם בעצם קיום דיון שמציב

את הדברים על סדר היום, גם בתודעה של הנוגעים בדבר וגם בתודעה הציבורית.

דבר שני. בלי להסית עין מהתומרה שבדברים, אני תושב שאפשר לציין כמה תהליכים

משמעותיים של שיפור במערכת. והדברים שהציב פה לפנינו נשיא בית המשפט העליון, הן

באשר לנתונים והן באשר לכלים, מכוונים לכך. אני רוצה לומר לך, דרור תוטר-ישי, אני

שמעתי תלק מהדברים האלה באמת כהצעות ותביעות שלכם. בעיני, למשל, הסוגיה הזאת של

הדיון המקדמי, זאת אומרת, של האפשרות של המיון הראשוני, ובאמת מבתינה זאת ממש,

האנלוגיה היא מדהימה - - -
דרור תוטר-ישי
גם מחלקות שמתמחות בבית משפט.
היו"ר חנן פורת
נכון. כמו בכית החולים, יש פה אנלוגיה מאוד מרתקת, אבל היא נכונה. הנושא הזה של

תדר החיון הוא באמת משמעותי מאוד כדי לעשות את החלוקה.
דוד טל
חסר לנו רק טיפול נמרץ.
היו"ר חנן פורת
לא, השאלה היא גם לאיזה מחלקה מפנים וכדומה.

אני רוצה לומר, ואני אומר את הדברים האלה גם ליוסי סדבון, כשדנו על הסוגיה הזאת

של השימוע, מעבר לזכות לפתות לגבי גוון מסוים של עבירות שראינו בהן את הצורר לאפשר

לאדם, לפני שמגישים כלפיו כתב אישום, את היכולת לומר את דברו, ראינו בזה גם אפשרות

למעין מיון מוקדם, שבעקבותיו, יכול להיות שלגבי תלק מהמקרים אפשר לשנות את כתב

האישום, אפשר להגיע להסדר - - -
יוסי סדבון
איזה כלים יש לו כדי להתמודד? אתה רוצה להחליף את ההליך השיפוטי בהליר של

מעין שיפוטי, זה לא יעלה על הדעת.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
חבר הכנסת חנן פורת, שימוע עושים כשכבר יש כתב אישום.
היו"ר חנן פורת
דיברנו על השלב - - -
פרקליטח המדינה עדנה ארבל
אין שלב. כשיש כתב אישום, יש שימוע.
היו"ר חנן פורת
זו היתה הצעה שעמדה לפני הוועדה.

גם הנושא של ההתמחות הוא משמעותי מאוד ,ואני מבין שהוא נמצא בתהליך מתקדם

אתרי שהנושא הזה ע7ה ע7 סדר-היום הציבורי באופן יותר משמעותי.

אוסיף גם את הנקודה הזאת, שבעיני היא נקודה מכרעת. בסופו של דבר, הרי צוואר

הבקבוק נמצא לא בשלב לאתר שכבר נגמרו כל הטיעונים וכל הראיות, ואתה באמת נתת

נתונים מרשימים שלגבי הרוב המכריע של המקרים פסק הדין ניתן במועדו, תור 30 יום, או

אפילו תוך 90 יום, הבעיה המכרעת היא בפרק הזמן הבלתי נסבל, שאולי אפשר לדבר עליו

במושגים יחסיים וקצת להקל בו ראש, אבל הוא פרק זמן בלתי נסבל של שנים, בין תחילת

ההליך לבין סיומו. פה הבעיה הקשה.

כשאני שומע כיצד בקלות יכול שופט להגיד, למשל, "אנחנו דוחים", כיוון שלא הגיע

פלוני אלמוני, "לשישה חודשים", ובינתיים נופחים את נשמחם אותנז עלובים, אז כאן עינוי

הדין הופר בעצמו, במהותו לעיוות דין, גם בעובדה שאדם, לא נעשה עמו צדק.

מעבר לכל זה, וזה הדבר שהכי כבד בעינינו, יש פה איזה ערעור של האמון במערכת
המשפט, ואנשים אומרים
אינני רוצה לגשת לבית המשפט, מפני שאני יודע שעד שהצדק

ייראה תצא נשמתי.

אני מקבל שבמסגרת הפתרונות, שאלת תוספת כות האדם, היא שאלה בעלת חשיבות

רבה. ואני כאן פונה אל הגורמים השונים, אני תושב שהכנסת צריכה להתערב בעניין הזה

באופן נקודתי.
דוד טל
אדוני היושב-ראש, היתה פה הצעה, אני לא יודע אם היא טובה או לא, אבל כוח אדם

בהתנדבות, וזה יכול להוות גם איזו ההמתות לגבי שופטים עתידיים, שמורידים 70% מכלל

התביעות. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני שומע כאן את הדברים. אלה הנתונים?
דרור חוטר-ישי
070 7.
דוד טל
ממילא, ב-30% הנותרים אפשר יהיה לדון בהם בכובד ראש ובאריכות.
היו"ר הנן פורת
מיד אגיע, כי אני רוצה להציע איזו הצעה קונקרטית.

השאלה הזאת, למשל, של האינטנסיביות של טיפול בתיק אתד, שעליה עמדת, היא

משמעותית ביותר, כיוון שמעבר למשך הזמן, היא גם חוסכת, מפני שהאדם נמצא בתיק, אז

י הנושא הזה עומד לנגד עיניו, הוא יכול לטפל בו.

רבותי, אני רוצה להעלות הצעה, אפשר שהיא הצעה תמימה, אבל אני תושב שיכול

להיות שאפשר לתרגם אותה, או אפשר להביא אותה הלכה למעשה. בעיני, איש המפתת לעניין

הזה הוא דווקא מי שאיננו כאן, שר המשפטים.

תשבתי שבצד דות ועדת אור, שעליו דובר, שבתלקו מתמודד עם הדברים הללו ובתלקו

רואה מבנה קונספטואלי שונה, שעליו יש מקום לדון בפני עצמו, ולא צריך תמיד לערב את

הדברים, שאילו זכינו והכנסת לא היתה מתפזרת, התכוונו לקתת את הדברים ולהביא אותם

לכלל טיפול בראייה ביקורתית, אבל לקדם אותם.

אני סבור שהיה מקום להקמת ועדה מיוחדת - - -
השופט דן ארבל
הוקמה. יש ועדה מיותדת שהוקמה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, בדיוק לעניין

שדיברנו עליו כאן, בראשות הנשיא רביבי, מנהל בתי המשפט הקודם, שעוסקת בארגון הכללי

של בתי המשפט. היא עומדת לתת את מסקנותיה בימים אלה. לשכת עורכי הדין גם הופיעה

בפניה.
היו"ר תנן פורת
יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתותה. נדמה לי, שבהקשרים האלה לפעמים יש כלל של

"אין תבוש מתיר עצמו מבית האסוריס". זאת אומרת, גם במקום שבו ודאי השופטים מופקדים

על הדבר, אבל אם נתייתם כעת לאנלוגיה שבין יתרו לבין משה רבנו, אז יתרו, שהוא בא

מבתוץ, יכול לראות דברים שמשה רבנו עצמו איננו רואה אותם, והוא איש הארגון והמינהל.
סאלח טריף
אתס לא מבינים את זה המון זמן. את יתרו אתם לא מבינים.
היו"ר תנן פורת
אילו ידעת כיצד אנתנו משבתים את יתרו, היית מלקק את השפתיים. תכמים אומרים

שיתרו היה הראשון שידע להגיד "ברוך השם", עד אז אף אתד לא אמר את זה.

על כל פנים, היה מקום להציע לשר המשפטים להקים ועדה ציבורית, שתהיה מורככת

כמובן מנציגות של השופטים, נציגות של עורכי הדין, נציגות של הסניגוריה הציבורית,

נציגות של הפרקליטות ואנשי ציבור, אולי גם מעבר למעגל הזה, שהיתת מתמקדת בסוגיה

הזאת שלפנינו, דהיינו, סוגיית קיצור ההליכים, צמצום הפערים הבלתי נסבלים ונותנת פה

איזה הצעה.
השופט דן ארבל
תוך שבועיים יהיה דוח של הוועדה.
היו"ר חנו פורה
מי המופקדים על הוועדה?
השופט דן אדבל
בוועדה הזאת יש נציגים של נזשדד המשפטים ושל חערכח בחי המשפט. זו ועדה לארגון

כללי של בחי המשפט שהוקמה על-ידי הנשיא ברק, ויופיעו שם נציגי לשכת עורכי הדין

ונציגי כל המקומוח.
היו"ר חנו פורח
תבל שאחה מציין אח זה רק בסוף הדיון.
דרור חוטר-ישי
אני מודה ומחוודה שלא ידענו שיש ועדה.
השופט דן ארבל
אתם ידעתם.
דרור מוטר-ישי
נחבקשנו על-ידי שופטת מסוימת להיפגש איחה.
השופט דן ארבל
זה דבר אחר. נציגים שלכם הופיעו שם. עו"ד ענבר הופיע שם, עו"ד בלוף הופיע.
דרור חוטר-ישי
בוועדה למבנה בחי המשפט?
ישראל כלוף
היתה לנו ישיבה מסוימת - - -
השופט דן ארבל
ישיבה מסוימת בוועדת רביבי.
היו"ר חנן פורח
ברשותך, השופט דן ארבל, ייתכן שהוועדה הזאת באמת עונה על חלק מן הדברים, אינני

יודע, כי הדבר הזה הועלה רק ברגע זה.

על כל פנים, אני סבור שכאן היה צריך לחח לעניין הזה גם אח ההשפעה ואח ההד

הציבורי. אני מנסה לחשוב אם הדבר הזה יכול להיוח בעל משמעוח ממשיח, כי אני מרגיש

שאחרי כל מה שנאמר כאן, אנחנו עדיין נמצאים במציאוח שהפער הוא כל כך גדול, גם סוגיית

הפיגור והעומסים שמצטברים והולכים הוא כל כך גדול, שגם אם המערכת אינה קורסת, יש

איזה שבר, יש איזה משבר אמון מסוים שמחייב חיקון, ושחלקו נוגע לנקודה הזאת עצמה.
דרור חוטר-ישי
חבר הכנסח חנן פורה, לא צריך להתבייש להשתמש במלה קורסת מסיבה אתת פשוטה,

דות ועדת אור קבע שמערכת בתי המשפט קורסת. כתוב שחור על גבי לבן.
היו"ר חנן פורת
אני מקווה שהשיפורים, ובחלקם השיפורים שעליהם דובר כאן, יענו על הדברים.

רבותי, אני רוצה לסיים ולומר, הכנסת מתפזרת, תיבתר כנסת חדשה, בעזרת השם

יתברר. הלוא המערכת הדמוקרטית בוודאי לא תקרום, והיא תצטרך לנווט את דרכה.

אני רוצה לקוות בכל לבי שהמהלך הזה, שאנחנו דירבנו ונתנו לו יד, וההיענות של

נשיא בית המשפט העליון ושל מערכת המשפט בכללותה והתודעה הציבורית בעניין זה יתנו

את פריס

לא נגיע עכשיו, ברגע זה, לסיכומיס מעבר לדברים שהוצבו לנו כאן, אבל אני הייתי

רוצה ברצינות האפשרות של התייחסות ממוקדת במיוחד להיבטים האלה במסגרת

איזו ועזר ציבורית שתסייע למערכת להתגבר על העומסים וגם על המכשלות שבאות

בעקבותיו.

דוד מר

אולי אדוני - יהיה מוכן לקבל את הצעתי לטובת העניין, שסיכום ההצעה יהיה, שמערכת

המשפט הראשותו של השופט, או כל מי שהוא ימצא לנכון שייעשה את זה, יחד עם לשכת

עורכי הדין יבחנו את ההצעה, מפני שההצעה הזאת בעצם היא מתוללת תפנית, אם היא

נבוני, רוב 70% מהתיקים, צריך לבדוק את הנושא הזה.
השופט דן ארבל
ההצעה הזאת נבתנה. אנתנו לא שוללים אותה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
רבותי, כדאי בדברים האלה לא להיסחף ולא לרוץ, יש דברים שכדאי להכיר את

המציאות העובדתית לפני שמסיקים מסקנות רחבות. צריך לבחון אח זה בזהירות רבה.
דרור חוטר-ישי
לשכת עורכי הדין מכירה את המציאות העובדתית לא פחות טוב מכל אחד אתר, וההצעה

שלנו מבוססת על מציאות עובדתית בלתי נסבלת שצריך לתקן אותה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
אנחנו כרגע לא מדברים באותם עניינים, וכדאי שתהיה הבחנה מושגית, אתם מדברים על

דבר אחד, ומדובר על דבר אחר.
דרור חוטר-ישי
חבר הכנסת טל הזכיר את הנושא של עורכי דין כשופטים בבתי משפט לתביעות קטנות,

זה נושא מוגדר, נושא פשוט, נושא קל.
היו"ר חנן פורח
אני לא רוצה עכשיו, במסגרח הוועדה, בוודאי כשאין לפנינו את כל הנתונים להגיע

לסיכומים, אני חושב שזה גס לא מתפקידנו.

אני העליתי את הרעיון, שאינני רוצה גם כן להביא אותו בסיכום מוגדר וכתוב, אני

חושב שיש מקום לפנות לשר המשפטים, ואני מחכוון לבוא אתו בדברים, כדי לנסות ולראות

את המכלול בהתייתסות לסוגיה הזאת של משך הזמן של עינויי הדין, עם כל מה שמתבקש

ממנה, בכל המערכות, ולבחון אם יש אפשרות לגבש דבר במסגרת ועדה ציבורית שתהיה רחבה

יותר מאשר המערכת פנימה, שכוללת את משרד המשפטים ואת מערכת המשפט עצמה. אני

סבור שיש פה מקום ליזום גם על-ידי כוחוח נוספים, שינסו להציב תוכנית או תמונה כוללת.

אינני רוצה להביא את זה עכשיו לסיכום של הוועדה, אלא לאיזה הצעה ורעיון, וננסה

לגלגל בהמשך.



מכל מקום, ביום הזה, בט"ו בשבט, ביום כינונה של הכנסת, בשעה שהיא מגיעה לשנת

היובל הזאת, אנחנו מקווים מאוד שנגיע למצב שבו אכן נזכה לכך, שפחות ופחות נידרש

למשפט, "צדק, צדק תדדוף למען תחיה וירשת אח הארץ". תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 5:55ו

ו

ו

קוד המקור של הנתונים