ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/01/1999

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 4) (סייג לקבלת שם מאימוץ) התשנ"ט-1999; כללי לשכת עורכי-הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשנ"ט-1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 306

מישיבת ועדת ההוקה חוק ומשפט

שהתקיימה ביופ גי. טי בשבט התשנ"ט. 26.1.1999. בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר חנן פורה

יונה יהב
מוזמנים
עו"ד בתיה ארטמן, סגנית היועץ המשפטי, משרד העבודה

והרווחה

שמיואל חזון, יו"ר אירגון יד לבנים

עו"ד הדסה צנגן, היועצת המשפטית, משרד הפנים

עוייד מלכה סן, משרד הפנים

יחזקאל לביא, משרד הפנים

ערייד יהושע ננר, לשכת עורכי-הדין

הלית ברק, מתמחה, הלשכה המשפטית, הכנסת
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר ה י ו ם

1 . כללי לשפת עורכי-הדין והתמחות) (הוראת שעה). התשנ"ט-1999

2. הצעת חוק השמות (תיקון מסי 4) (סייג לקבלת שם מאימוץ)

התשנ"ט-1999

אישור לקריאה שנייה ושלישית

הצעתו של חבר הכנסת יונה יהב
מ"מ היו"ר יונה יהב
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק

ומשפט.

1.כללי לשכת עורכי-הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשנ"ט-1999

יהושע ננר; סעיף 26 לחוק קובע מי רשאי להרשם במתמחה.

סעיף 26(1) מדבר על פקולטה בישראל, באשר או

שהוא סיים לגמרי את לימודיו או שנותרו לו עוד שני מקצועות והוא מקבל

אישור מתאים מהפקולטה למשפטים.

בשנת 1994 התקינו את סעיף 26א רבתי לחוק שקובע שעל אף האמור בסעיף 26

רשאית המועצה הארצית של לשבת עורבי-הדין, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט

של הבנסת - ולבן אנחנו באן - לקבוע בללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם

או מאוחר יותר מהמועד שבסעיף 26(1). הסיבה שאז היתה לחקיקת סעיף 26א

והוראת השעה שבעקבותיה תוקנה, היתה השביתה הגדולה הקודמת במוסדות

להשבלה גבוהה, שאז היתה שביתה של המרצים. השנה היתה שביתת הסטודנטים

ובתוצאה מבך היו פניות אלינו, שחלקן הועברו אליבם, הן מטעם המוסדות

להשבלה גבוהה מצד אחד והן מצד המתמחים המיועדים מצד שני, בלומר

הסטודנטים, ומהפניות הללו עלה שמאחר שהלימודים החלו באחור, קיים חשש

סביר שהם גם יסתיימו באחור. בלומר, במועד מרץ שבו בדרך בלל מתחילות

ההתמחויות, לא יהיו בידיהם עדיין האישורים הנדרשים. חודש מרץ הוא

רלוונטי וקריטי, משום שמועדי הבחינות הם באפריל ומועד חלוקת הרשיונות

הוא במאי. בידוע מדובר בשנת התמחות. בלומר, במידה שיהיה אחור בתחילת

ההתמחות, הם לא יובלו לגשת במועד אפריל לבחינות לא לקבל את הרשיונות

במאי ובתוצאה מבך הם יינזקו ויפסידו בעצם את מחצית השנה.

לבן סברנו שיש מקום להעתר לפניות הן של המוסדות להשבלה גבוהה והן של

הסטודנטים להפעיל את הסמבות שיש ללשבה בהתאם לסעיף 26א רבתי לחוק.

המועצה הארצית של הלשבה התקינה בללים שיאפשרו תחילת ההתמחות עוד לפני

שמקבלים את האישורים מהמוסדות שאבן סיימו את תקופת הלימודים, ובלבד

שתחילת ההתמהות לא תהיה לפני ה-1 במרץ, שזה סעיף קטן (ב) לבללים,

ושיתקבלו אותם אישורים עד ה-15 באפריל, בפי שקיבלנו התהייבות מהמוסדות

שבך יהיה. בלומר, זה לא יהיה סתם מישהו שלא ניגש לבחינות, לא למד

ובולי, אבל מי שהוא סטודנט ומקיים את חוק לימודיו וניזוק רק עקב

השביתה, שלא יינזק. זו המגמה ואני חושב שבולנו יבולים ללבת לקראת

הסטודנטים בעניין הזה.

אני רוצה לציין ששר המשפטים חתם ואישר את הבללים בפי שאני מציין.
הלית ברק
חערה טבנית. דבר ראשון, במתמחה, אני מברבת

אתבם על היוזמה.

סעיף 26א מסמיך את המועצה הארצית להתקין את הבללים האלה באישור ועדת

החוקה. סעיף 109 מסמיך הסמבה זהה באישור שר המשפטים. הייתי מבקשת

להוסיף את המילים "באישור שר המשפטים" לריישא של הבללים, בי ברגע בתוב

רק "באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הבנסת".
יהושע ננר
אין לי התנגדות לבך, אבל הבעיה היא שזה עלול

לחייב אולי להביא את זה שוב למועצה ולשר,

ואז זה עלול לתקוע את העניין.
הלית ברק
אני חולקת על דעתך. אני חושבת שברגע שכתבתם

מתוקף סמכותה לפי סעיפים 26א ו-109, משתמע

שאוטומטית אמרתם שאתם מאשרים את הכללים באישור שר המשפטים וועדת

החוקה.

יהושע ננר; מאחר ששר המשפטים חתם, אין לי התנגדות.

מ"מ היו"ר יונה יחפ; אושר עם התוספת הטכנית.

יהושע ננר; תודה רבה.



2. הצעת חוק השמות (תיקון מס' 4) (סייג לקבלת שם מאימוץ) התשנ"ט-1999
היו"ר חנן פורת
אנחנו מביאים כהכנה לקריאה שנייה ושלישית את

הצעת חוק השמות (תיקון מסי 4) (סייג לקבלת

שס מאימוץ), התשנ"ט-1999. כזכור העברנו את החוק הזה בקריאה ראשונה

והכנסנו בו כמה שינויים מאוד משמעותייס.

אני רוצה לבקש מחבר הכנסת יונה יהב, יוזם החוק, שיציג את החוק לקראת

קריאה שנייה ושלישית.

יונה יהב; החוק פשוט מאוד. הוא מאפשר להחליט שבתהליך

האימוץ הוא משאיר למאומץ את שם הוריו

מולידיו ואת שם משפחתו המקורי, בנוסף לשם משפחת המאמץ. בניסוח שהובא

לקריאה ראשונה נפלו מספר טעויות והן יתוקנו במהלך הזה. י

היו"ר חנן פורת; צריך לומר "זולת אם ביקש המאמץ אחרת או הורה

בית-המשפט אחרת מטעמיס מיוחדים בשל טובת

הילד".

אני רוצה להזכיר שבדיון החשוב שהתקיים כאן בהכנה לקריאה ראשונה, שינינו

את הצעת החוק המקורית וקבענו שהנורמה תהיה שבאמת במקרה כזה, לא רק

במקרה של חללי צה"ל וכדומה אלא ככלל, ילד מאומץ ישא את שם משפחת הוריו

מולידיו ועל-ידי כך באמת יזכר שמם, אלא אם כן יש סיבות מיוחדות

שיכולות לפגוע בטובת הילד, הורה בית-המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת

הילד.

אני חושב שבאמת הדברים האלה הם נכונים. בדברי ההסבר אני רואה שהדברים

תוקנו בהתאם והתיקון המוצע יאפשר לקטינים מאומצים, וביניהם יתומים

שאבותיהם הם חללי מערכות ישראל, לשאת את שמות הוריהם ובכך להזכיר

ולהנציח את זיכרם.

בתיה ארטמן; זה לא אמור לגבי כל הקטינים המאומצים.

היו"ר חנן פורת; כפי שזה מוצג כאן, אין פה כל ציון לגבי

השאלה איך יירשמו הוריו של אותו קטין שאומץ.

אנחנו מדברים על שם משפחה.

בתיה ארטמן; יש כאן שתי טעויות. הטעות הראשונה היא בסעיף

3 שצריך להיות סעיף 3(1) כי סעיף 3 מדבר על

כל סוגי האימוצים ולא היתה כוונה לשנות.

שלמה שהם; סעיף 3(1) מדבר על בן-זוגו.

בתיה ארטמן; כן, אבל בקריאה ראשונה כתוב 3 ולא כתוב

3(1). 3(2) זה לא בן-זוג.

שלמה שהם; מדובר על אימוץ מיוחד.

בתיה ארטמן; זה אימוץ שונה לגמרי ולא לזה היתה הכוונה.



שלמה שהם; ההתנייה כאן היא בעייתית משום שלכאורה הרישא

אומרת שזה איש ואישתו יהד, ואילו זה מתייחס

לאימוץ רגיל. צריך לומר סעיף 3 סיפא. "ואולם רשאי בית-המשפט ליתן צו

לאימוץ למאמץ יהיד, כמקרה 3(1) אם בן-זוגו או ההורה המאמץ אימץ אותו

לפני כן" שברור שזה המקרה שלנו, אבל מקרה 3(2) גם כן יכול להיות שקשור

לחוק הזה. אם הורי המאומץ נפטרו, קרובי המאומץ, שזה אותו רציו של

3(1).

בתיה ארטמן; ההצעה לא היתה מכוונת למקרים האלה וגם היום

בית-המשפט יכול לתת הוראה וכל מקרה לגופו של

עניין. אנחנו הרי אמרנו זאת גם בדיון הקודם. אני לא רוצה להכניס את זה,

אבל רוב האימוצים זה לא הורים שנפטרו אלא זה הורים שהוכרזו כברי-אימוץ.

אני לא רוצה להכניס את זה. ההצעה המקורית היתה לגבי אימוץ בן-זוגו, וזה

גם היה הנוסח שאנחנו הסכמנו עליו. אם אנחנו הולכים לפי הנוסח של חוק

האימוץ, הסעיף המתאים הוא סעיף 3(1).

היו"ר חנן פרדת; צודק היועץ המשפטי שאומר שזה גם נכון לגבי

(2).

בתיה ארטמן; זה לא נכון תמיד לגבי (2).

היו"ר חנן פורת; לא תמיד. לא נחזור על הדיון הארוך שקיימנו

בפעם שעברה. אמרנו שההבחנה היא בין מהו

הנורמה לבין היוצא מן הנורמה. גם על-פי החוק פה יש אפשרות. הפתחים

קיימים. השאלה היא מה הנורמה הראויה באמת כדי לשאת את שמות הורי הנפטר.

לפי דעתי גם סעיף 3(2) שאומר אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי

המאומץ והוא בלתי נשוי, יש הגיון רב בכך שבמקרה כזה הילד יישא את שמות

הוריו בתעודה שלו וכדומה, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת ויש לנו כאן את

הפתחים לסיבות האלה בחוק עצמו.

בתיה ארטמן; סעיף 3(2) שמדבר על מאמץ יחיד, אפשר לסטות

ממנו. רוב המקרים של אימוצים של יחידים, הם

לא אימוצים של קרובי משפהה.

היו"ר חנן פורת; אבל הסעיף מדבר רק על קרובי משפחה.

בתיה ארטמן; לא.

היו"ר חנן פורת; הוא מקרובי המאומץ.
בתיה ארטמן
סעיף 25 בחוק האימוץ נותן לבית-המשפט אפשרות

לסטות מהדברים האלה.

היו"ר חנן פורת; בכל פעם שהוא נותן, אז הוא נותן ואז אין

בעיה.

בתיה ארטמן; אם מדובר רק על קרוב משפחה.

היו"ר חנן פורת; סעיף 3(2) מדבר רק על קרוב משפחה. תקראי את

הסעיף. הוא אומר שאם קרובי המאומץ נפטרו



והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי. זאת בדיוק דוגמה קלאסית לפי

דעתי שבה לכתחילה באופן נורמטיבי ראוי שהילד ישא את שם הוריו, אלא אם

כן יש סיבות שמצויינות בחוק עצמו, זולת אם ביקש המאמץ או הודה

בית-המשפט.

בתיה ארטמן; סעיף 25 מאפשר סטייה מסעיף 3(2) שהוא לא

חייב להיות קרוב שלו. אם אתה רוצה להגיד שזה

רק קרוב, צריך לומר קרוב ולא לפי הנוסח הזה שהוא לפי מספרי סעיפים.

שלמה שהם; נכתוב סעיף 3(1) ו-3(2).
בתיה ארטמן
3(1) ו-(2) רק אם זה היה קרוב.
שלמה שהם
זה מה שכתוב. לא מדברים על הרישא.
בתיה ארטמן
אני אומרת לך שיש עוד הוראה בסעיף האימוץ

ואתה לא יכול לנתק אותה. סעיף 25 מאפשר

לעשות אימוצים לפי סעיף 3(2). אני כבר רואה את הבעיות שיהיו.
שלמה שהם
אם אני כותב סעיף 25, זה סעיף 25. אם אני

כותב סעיף (3), זה סעיף (3).
היו"ר חנן פרדת
בינינו לבין עצמנו, כמעט בכל מקרה אני לא

רואה בעיות וזאת מסיבה פשוטה. גם אילו לא

היה החוק הזה, אתם יודעים שלבית-המשפט יש אפשרות. כל מה שאנחנו רצינו,

וזו היתה החשיבות של החוק, ליצור פה איזו אמירה נורמטיבית. את האמירה

נורמטיבית שאומרת שלכתחילה כך ראוי, והדבר השני הוא היוצא מן הכלל,

קבענו בעצם החוק הזה. שום תקלה לא יכולה להיות, כי אם יש איזשהו מקרה

ולו הקל שבקלים שבגללו טובת הילד היא שלא ישא את שם הוריו, או אם

המשפחה מרגישה שכתוצאה מכך הילד יהיה מופלה בין הילדים האחרים שיקראו

לו בשם אחר, אז לא תהיה כל בעיה לתקן את הדברים האלה על-פי החוק עצמו.

כך שבאמת עיקר העניין הוא וזו המעלה הגדולה של החוק, להגיד שאנחנו לא

רוצים להשכיח מהילד את שם הוריו באופן נורמטיבי. לכן אני לא רואה בזה

שום בעיה. אפשר להכניס כאן את 3(1) ו-(2) וזה לא יחול על 25. אם יהיה

מישהו שיטען שזה יחול, תמיד אפשר לתקן.
שלמה חזון
המסר הוא העיקר.
היו"ר חנן פורה
נוכח בית-המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, זה

בדיוק מה שכתוב בחוק שלנו.
בתיה ארטמן
תן לי להסביר את המקרים בשטח, מתי משתמשים

בסעיף 3(2). ברוב המקרים לא מדובר על פשוטה

של המילה שזה קרוב ולא נשוי. ברוב המקרים מדובר בילדים, בדרך כלל ילדים

שלא נמצאות להם משפחות מאמצות כי אלה הם ילדים בעייתיים וההורים שלהם

לא נפטרו אלא הילדים הוכרזו כברי-אימוץ.
שלמה שהם
אז האימוץ הוא לא לפי סעיף 3.



בתיה ארטמן; לפי 3(2). לפעמים מוסרים את הילדים לאימוץ

ליחידים שהם לא קרובי משפחה, שההורים לא

נפטרו, ואז זה אימוץ שהמאמץ לא יודע מי ההורים.
היו"ר חנן פרדת
סעיף 25 לא מתייחס למקרים (1) ו-(2) שהם

מקרים מאוד חדים וברורים. הוא אומר בללית

לגבי סעיף 3 שאין אימוץ אלא על-ידי איש ואישתו יחד, והוא אומר שבמקרים

בגון אלה רשאי בית-המשפט ליתן צו. אם זה מאמץ יחיד, הוא נותן באן.

בתיה ארטמן; סעיף 25(2) מדבר על הסעיף הזה. אפשר לסטות

מפטירת הורי המאומץ וקירבת המאמץ. אין שום

קשר משפחתי. אולי ננסח את זה בצורה שנבין במה מדובר ולא לפי סעיפים,

במו שהצענו בזמנו.

שלמה שהם; לא. הדברים כתובים באופן מאוד ברור. אני לא

רואה שצריך לסבך את זה. אם הוא יחליט לסטות

מסעיף 3(2) על-פי החוק, אז הוא יסטה מסעיף 3(2). אם הוא יחליט לסטות בי

טובת הקטין מחייבת לא לרשום את השם, אז יש לו את האפשרות לו לרשום את

השם. אם טובת הקטין מחייבת לרשום את השם, ירשמו את השם. הוא יחליט

על-פי טובת הקטין. באן סעיף 25 מיועד לטובת הקטין ואז יש לו את הסמבות

גם במה שחוקקנו וגם בסעיף.
בתיה ארטמן
אתה אומר שאתה רוצה לקבוע נורמה. אני אומרת

לך שבשטח לא מדובר בסעיף 3(2) בפי שהוא בתוב

באן.
שלמה שהם
גם הנורמה שאנחנו קובעים אומרת בל הזמן

שטובת הקטין בראש וראשונה. בתבנו את זה גס

בסעיף הזה.

בתיה ארטמן; כן, אבל השימוש בסעיף 3(2) זה לא השימוש בפי

שבתוב בסעיף אלא דווקא השימוש הנפוץ הוא

השימוש שבסטייה, ולבן הסטייה היא הבלל.

קריאה; מי יבול להינזק?

בתיה ארטמן; זה לא עניין של נזק אלא זה סותר את חוק

האימוץ. זאת סתירה של החוק.

שלמה שהם; תסבירי לי משפטית איך זה סתירה של החוק. אני

לא רואה בזה בעיה.

בתיה ארטמן; אני רואה בזה בעיה. ההצעה המקורית היתה רק

לאימוץ קרובים ולא לבן-זוג. זאת הרחבה שלא

דובר עליה.

שלמה שהם; אותו הגיון חל.



נתיה ארטמן; זה לא אותו הגיון. ההצעה המקורית היתה

לאימוץ על-ידי בן-זוג.
שלמה שהם
קל וחומר ב-3(2) ששם שני ההורים נפטרו, לוקח

אותו קרוב וחשוב שהנורמה תישמר.

בתיה ארטמן; במקרים הבודדים האלה זה ממילא אפשרי. אני רק

אומרת לך שהבלל הוא בדיוק הפוך. הכלל הוא

שזה לא מאומץ על-ידי קרוב.

יונה להב; לכי על דרך האלימינציה. איזה נזק זה גורם?

אם נניח הולכים לגירסתו של השופט שהם, מה זה

יעשה? /

בתיה ארטמן; כל פעם יצטרכו לנהל ויכוח למה שזה יהיה סגור

ולא פתוח, כשחוק האימוץ כולו הוא חוק שאומר

שתהיה הפרדה בין ההורים הביולוגים לבין ההורים המאמצים. על-ידי התיקון

הקטן אנחנו הופכים את הנורמה ובכל מקרה שזה יהיה אימוץ - ובדרך כלל

המקרים של אימוץ יחיד הוא לא של קרובים - אני אצטרך לנמק לבית-המשפט

ולהתווכח למה זה לטובתו של או לא, ואני לא יודעת מה תהיה הפסיקה. זה

סותר את חוק האימוץ. ההצעה שלך היתה רק על אימוץ על-ידי בן-זוג ולא

צריך לסטות מזה כרגע. לכן אני מציעה להשאיר את זה 3(1), ואם תהיה בעיה

גם עם זה, חבר הכנסת יהב יציע עוד הצעה. אני מציעה להצטמצם ב-3(1).

היו"ר חנן פרית; היכן נמצא פה הסיפור של שמות ההורים?

שלמה שהם; אנחנו למעשה אישרנו נוסח מסויים ואחר-כך

בהסכמה חזרנו מהחלק של מרשם האוכלוסין. כרגע

הוועדה חייבת לדון בעניין הזה ולהחליט.

היו"ר חנן פרות; אני רוצה ששאלת שם ההורים - שבעיני היא לא

פחות חשובה ואולי אפילו יותר חשובה - תמצא

את ביטויה בחוק.
מלכה סן
נמסר לי על-ידי משרד המשפטים - שנעדר מכאן

עקב העיצומים - שסוכם עם היועץ המשפטי של

הוועדה שהתיקון יהיה כולו בחוק השמות.
שלמה שהם
לא סוכם, בפירוש לא.
מלכה סן
כך נמסר לי על-ידי משרד המשפטים.
שלמה שהם
משום שהיו בקשות כשלא הייתם בישיבה הקודמת,

אמרתי שאני מסכים שבקריאה הראשונה הדבר הזה

ירד והדבר הזה ישוב ויחזור לדיון.

היו"ר חנן פורת; שאלתי ובקשתי היא חאם יש שוני במהות העניין,

בין אם זה יהיה רשום בחוק השמות ובין אם זה

יהיה רשום ובהפנייה בחוק מירשם אוכלוסין.



שלמה שהם; משרד המשפטים פוחד לגעת בחרק.

היו"ר חנן פורת; האם יש הבדל בין אם זה יהיה כאן או כאן לא

מבחינת האסטטיקה אלא מבחינת המהות של החוק?
שלמה שהם
אסטטיקה, אני עדיין אומר שיש לה משמעות.

היו"ר חנן פילת; אם נתקן את זה בחוק השמות, האם תהיה איזושהי

בעיה מבחינה מהותית?
שלמה שהם
ראשית, זה לא יראה יפה. שנית, זה לא הולך

בחיים.
היו"ר חנן פורת
מבחינה מהותית אין הבדל.
שמואל חזון
אני חושב שיהיה פיחות במסר אם זה לא יופיע

בחוק השמות. אני ממליץ שזה יופיע בחוק

השמות.
היו"ר חנן פורת
יגול להיות חוק אחד שיש הפניה לשני מקומות.

למרות שאני חושב שהחששות של מלכה סן אינן

במקומן, אני מכבד את הבקשה שלהם, אם הדבר הזה איננו פוגע בגופם של

דברים. אני רוצה לשמוע את הצעת הניסוח.
מלכה סן
"ישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת

הוריו מולידיו וכן את שם הורהו מולידו כשם

הורים, זולת אם ביקש המאמץ אחרת".
שלמה שהם
תעזבי את זה. זה רק מסבך. הוא לא נושא את שם

הורהו. אנחנו מדברים על השם של הורהו.
מלכה סן
"וכן יירשם במירשם האוכלוסין שם הורהו או

הוריו".
בתיה ארטמן
כולל הוריו. לפי פקודת הפרשנות יחיד כולל

רבים.
היו"ר חנן פורת
את רוצה כאן להעתיק את זה מהאישה גם לגבר

למשל, או מהגבר גם לאישה. יש הבחנה מסויימת

בין האישה לבין הגבר שהאישה נושאת בהריון והגבר לא, אבל הואיל ועל-פי

הלשון העברית גם הגבר נקרא הורה, לכן אני מקבל את חוק הפרשנות.
בתיה ארטמן
בחוקים לא אומרים הורה אב או הורה אם אלא

אומרים הורה.
היו"ר חנן פורת
"את משפחת שם הורהו, ובן יירשם במרשם

האוכלוסין שם הורהו".
שלמה שהם
הורהו מולידו.



מלפה סן; "כשם הורהו".

בתיה ארטמן; ברובריקה של ההורה יופיע ההורה המוליד.
היו"ר חנן פורת
"שם הורהו מולידו". מה זה "כשם"?
מלכה סן
לא יהיו יותר אבות. יירשם זה או זה כשם

הורהו.
בתיה ארטמן
אפשר לעשות הפוך: "יירשם כהורהו שם הורהו

מולידו".

מלכה סן; "יירשם בפרטי המרשם שם הורהו מולידו כשם (

הורהו".

היו"ר חנן פורת; "וכן יירשם כשם הורהו במרשם האוכלוסין, שם

הורהו מולידו".

בתיה ארטמן; "בפרט הרישום יירשם כהורהו".

היו"ר חנן פורת; "וכן יירשם בפרט הרישום של שם ההורים במרשם

האוכלוסין, יירשם שם הורהו מולידו".

שלמה שחס; "וכן יירשם בפרט הרישום במרשם האוכלוסין כשם

הורהו, שם הורהו מולידו".

היו"ר חנן פורת; לגבי סעיף (1) ו-(2).

בתיה ארטמן; אני מתנגדת. זו לא היתה ההצעה של חבר הכנסת

יהב.

שלמה שהם; אפשר לומר שבמקרה של קרובים זה לא יחול על

ילדים לפי סעיף 25.

בתיה ארטמן; בסדר.

היו"ר חנן פורת; אתם תנסחו אהר-כך את הדברים במדוייק. אנחנו

רוצים לתת לחבר הכנסת יהב מתנת פרידה כך

שנעשה כל מאמץ כדי שהחוק הזה יובא כבר מחר.

שלמה שהם; החוק הזה יונח היום.

יונה יהב; אתה תציג אותו כי אני לא אהיה כאן מחר.

היו"ר חנן פורת; בכל מקרה אני חייב להציג אותו כיושב-ראש

הוועדה.

דורית ואג; אני רוצה להודיע שביקשתי מועדת הכנסת - היתה

כאן רשימה של כעשרה חוקים, והחוק הזה ביניהם

- לשחרר מחובת הנחה. אם תשחררו אותו היום, אפשר להעביר אותו היום.
היו"ר חנן פרדת
אנחנו גם רוצים להביא את החוק שחבר הכנסת

יהב שקד עליו הרבה וזה החוק של עוולות

מסחריות.

אני מוברח לומר שהגשתי הצעת חוק בבל הסוגיות כגון השביתה במשרד המשפטים

בי אסור היה בבלל להגיע למצב של שביתה אלא זה היה צריך לבוא לבוררות

מוסבמת. היו צריבים להגיע להסבמה ללבת לבוררות. הגיעה השעה שבדברים

בגון אלה לא צריבים לשתק את המערבות. אני מצטער שלא הייתי מודע לזה

קודם לבן. בדברים בגון אלה לוקחים צוות של אנשים עם שיקול דעת, עם

הגיון, אנשים בעלי נסיון ושני הצדדים באים לבוררות.
בתיה ארטמן
לשם מה יש את נציבות שירות המדינה? למה צריך

ללבת לבוררות? אם נציבות שירות המדינה היתה

מתייחסת ברצינות לטענות של עובדים, לא היו מגיעים למצב הזה.

היו"ר חנן פורת; נציבות שירות המדינה זה גוף שבבל אופן מייצג

את המדינה. צריך היה להיות באן גוף ביניים

שהוא אובייקטיבי, שהוא לא בא מטעם המדינה ולא בא מטעמם והולבים

לבוררות.
בתיה ארטמן
המדינה מתנגדת לבוררות ובצדק, בי המדינה

קובעת את הבללים של עצמה. אם לא מקשיבים

לעובד, זה מה שקורה. זו בנראה השיטה שעבדה עד עבשיו.
היו"ר חנן פורת
אז חוק שעבדו עליו שנה שלמה לא מתקדם.
בתיה ארטמן
רק אחרי שעושים שביתה, מישהו מקשיב.
היו"ר חנן פורת
אני אומר שבמקום השביתות צריך שתהיה

בוררות.
בתיה ארטמן
לא צריך בוררות אלא צריך הליך מתאים בתוך

נציבות שירות המדינה.
היו"ר חנן פורת
ואם העובדים לא מקבלים את ההליך הזה?
בתיה ארטמן
אז ממילא הולבים לבית-הדין לעבודה.
היו"ר חנן פורת
לא, לא הולבים לבית-הדין לעבודה, הולבים

לשביתה. בית-הדין לעבודה רק מאשר אם מותר

לשבות או אסור לשבות. זה הרס המדינה והנזק של השביתה מרובה פי אלף

מאשר תועלתה. לבן צריך לגשת לגורם אובייקטיבי שיבריע בדברים האלה. צריך

שיהיה גורם שיפוטי שיבריע בסוגיות באלה ולא לשתק את המדינה ולא להרוס

את בל מערבות העבודה במשק. זה דבר בל כך אלמנטרי בעיני ובל המחשבה הזאת

של קדושת השביתה היא בעיני אנברוניסטית.
שלמה שהם
"קטין שאומץ על-פי הוראות סעיף 3(1) ו-(2)

לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, (להלן - חוץ

האימוץ), יישא נוסף על-שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן

יירשם בשם הורהו בפרט הרישום במרשם האובלוסין - שם הורהו מולידו, זולת



אם ביקש המאמץ אחרת או הורה בית-המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת

הילד.

סעיף קטן זה לא יחול אם הותר האימוץ על-פי הוראות סעיף 25 לחוק

האימוץ".

היו"ר חנן פורת; מי בעד הצעת החרק? מי נגד? אין.

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. יישר כוחכם.

לפני תום הישיבה אני רוצה לציין שנבקש לזמן ישיבה מיוחדת שתתקיים היום

בין ההצבעות במליאה לבין המליאה שאמורה להתחיל בשעה 16:00, ובישיבה זו

נעלה עוד הצעת חוק מטעם הוועדה לגבי תיקון בחוק הבחירות לגבי נושא של

פרישת חברים מסיעה. את פרטי החוק נניח במרוצת היום כי יש פה תיקון

שמתחייב לקראת הבחירות הקרובות.

בעקבות הפרסומים המעוותים שהיו בקשר לנתק וקצר כביכול שבין נשיא

בית-המשפט העליון לבין הוועדה. קיבלנו את תגובת הנהלת בתי-המשפט עם

תגובת הנשיא ברק וצויין בה כי דחיית הישיבה לא קשורה כלל בפרשת אוחנה,

יש שיתוף פעולה מלא עם חבר הכנסת פורת בכל הנוגע לדיוני הוועדה

בעניינים של בתי-המשפט. על החתום משה גורלי, דובר בתי-המשפט.

מצאתי לנכון להציג את הדברים האלה בפני הוועדה כי אין פה כל עניין של

אפולוגטיקה מאיזשהו צד אלא פשוט רציתי להבהיר שהיחסים התקינים ששוררים

בין הוועדה לבית בית-המשפט העליון ימשיכו כתיקונם ואכן גם בכוונת נשיא

בית-המשפט העליון להופיע לפי בקשתנו ביום שני הקרוב בישיבת הוועדה,

ובמסגרת ישיבת הוועדה נדון בכל הנושא הזה של עינויי הדין שעליהם כבר

דיברנו לא אחת במסגרת הוועדה.

אני מודה מאוד.

הישיבה ננעלה נשעה 00;10

קוד המקור של הנתונים