ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/01/1999

הצעת חוק הבחירות ודרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות), התשנ"ז-1996, של חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 36) (הארכת מועד ערעור על תוצאות הבחירות), התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת רענן כהן; הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] (תיקון מועמדים בבחירות מוקדמות), התשנ"ח-1998, של חברת הכנסת יעל דיין; רישום ההצבעה בתעודת הזהות וזיהוי בוחרים; שונות; שכר חברי ועדות קלפי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ח' בשבט התשנ"ט (25 בינואר 1999). טעה 10:00
נכחו: חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

דוד טל

אברהם יוסף לייזרזון
מוזמנים
חבר הכנסת רענן כהן

חבר הכנסת אברהם פורז

עו"ד שלמה גוברמן - משדד המשפטים, משנה ליועמ"ש

עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש

שלומית טודפז - משרד המשפטים, מתמחה

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחידות המרכזית לכנסת ה-15

עו"ד אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות

אילת פישמן - משרד הפנים
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהם
מתמחה ליועץ המשפטי
הלית ברק
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. שונות

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] (תיקון

מועמדים בבחירות מוקדמות), התשנ"ח-1998, של חברת הכנסת יעל דיין

ג, הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 36) (הארכת מועד

ערעור על תוצאות הבחירות), התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת רענן כהן.

ד. שכר חברי ועדות קלפי

ה. רישום ההצבעה בתעודת הזהות וזיהוי בוחרים

ו. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות),

התשנ-ז-1996, של חבר הכנסת מאיר שטרית

ז. רישום ההצבעה בתעודת הזהות וזיהוי בוחרים



א. שונות
היויר חנן פורת
מורי ורבותי, בוקר טוב. אנחנו נדרשים היום בוועדה לכמה חוקי בחירות דחופים, נקווה

שנספיק לעבור עליהם. לפני כן אני רוצה למסור כמה הודעות.

קיבלתי אתמול מכתב מעו''ד משה שתל, חבר הכנסת הנכבד לשעבר, המייצג שני חברי

כנסת יוסי ביילין ועוזי לנדאו. במכתב אלי הוא כותב: 'דרישה להשלמת הליכי חקיקת החוק

וביטול הבחירה הישירה של ראש הממשלה", והוא מוען שאם לא נשיב להם תשובה ונתתיל

תוך 48 שעות בחקיקה מזורזת כדי לגמור את הליכי החקיקה של ביטול החוק לבחירה ישירה

והשבת המצב לקדמותו, הם יגישו כנגדי בג'ץ.

אנחנו כמובן נשיב להם במכתב, ואני רוצה לציין את עיקרי הדברים. הוועדה דנה בזה

והחליטה שאין מקום לזרז את תהליכי החקיקה כאן, אחרי שהיא שמעה אנשים חשובים ביותר,

בכללם גם נציגי משרד המשפטים, וכן, אח אוריאל לין, שהיה יושב-ראש הוועדה בשעה

שהחוק הזה נחקק. אז, כזכור, לקח למעלה משנתיים כדי לחוקק אותו, כמעט שלוש שנים שקדו

על החוק של השינוי.

אוריאל לין אמר בצדק, וגם היועצים המשפטיים הבהירו זאת, שהחוק בשעתו נתקק

כיוון שהיו טעויות ועיוותים קשים בחוק הישן שגרמו לחלק מהתחלואים של הכנעת, ואם

רוצים להשלים את החוק, אז צריך לפחות להתמודד ולחפש תרופות לאותם תחלואים כדי שלא

יחזדו.

על כל פנים, אי-אפשר לקבל את התוק קומפלט, כמות שהוא. זה חוק שידרוש בוודאי

דיון ממושך ורציני. חשבנו שערב פיזורה של הכנסת לא ראוי לחוקק חוק יסוד כזה בחופזה.

מה גם שחשוב שאנשים ילמדו ויפיקו לקחים גם מהבחירות הנוכחיות, שנערכות עדיין בשיטה

של הבחירה הישירה, כדי לפחות לבחון את הדברים ולהפיק לקחים.

על כל פנים, אני לא מתרגש מהבג"ץ, אבל אני משיב את התשובה הראויה, ואני רוצח

כאן, על דעת חברי הוועדה, שתהיה כמובן הסכמה לכך, שזוהי גם גישתה של הוועדה,

שתומכת בעמדתו של היושב-ראש.

מלה אחרונה שאומר היא, שמה שהם עשו איננו יורד לטמיון, כיוון שהחוק הזה כבר עבר

קריאה ראשונה. בשעתו אנחנו זרזנו את הקריאה הראשונה, כך שניתן יהיה להחיל בכנסת

הבאה את חוק הרציפות בקשר לחוק הזה, והכל יילך למישרין. אבל לחוקק חוק כזה בחופזה,

ממש בשלהי כהונתה של הכנסת הזאת, זה יהיה דבר לא נכון.

כדי לבחון את דעת הקהל, לא שהדבר הזה מכריע לגבי הוועדה, אבל מצאנו שיש רוב

נכבד בציבור שתומך בהמשך השיטה של הבחירה הישירה, כך שבוודאי, כל שינוי לא יכול

להיעשות כלאחר יד, בניגוד לאווירה שקיימת בעם.
דוד טל
אדוני חיושב-ראש, ברשותך, עם כל הכבוד, אני לא בא להחניף, ודאי לא לפרגן לך,

אבל אתה, כיושב-ראש הוועדה, נהגת בהגינות וביושר, אפילו חבר הכנסת חיים רמון וחברים

אחרים ממפלגת העבודה שיבחו את הדרך והצורה של ההחלטות שקיבלת לגבי חוק פיזור

הכנסת, הגם שאם הייתי במקומך הייתי קובר את החוק הזה עמוק עמוק, ולא הייתי מעלה את

זה.
היויר חנו פורת
אז היו מגישים נגדך בג"ץ.
דוד טל
הייתי קובר את התוק, משום שאני תושב שרע למדינת ישראל היום להיכנס למערכת של

בחירות, ואני לא רואה את המזור שיבוא לנו. עם כל זה, אני בטוח שבג"ץ לא יתערב בנושא,

והיה אם בית-המשפט יתערב בזה, אני תובע מהיושב-ראש, אם בג"ץ יחליט שאנחנו חייבים

לדון בחוק, להעלות את כל הנושאים שהיו טרם הגשת הצעת התוק הזאת, כל הצעות החוק

הקודמות שהיו ולא עלו עד היום, כולל הצעות חוק שלי, והבנתי, בגלל צוק העתים, בגלל

הזמן הקצר שיש, שאין מקום לכך. מאותו טעם שהם טוענים אני תובע לשבת ולדון בכך. אני

רוצה שהטענה הזאת תעלה במידה שבג"ץ יבוא ויחליט לדון בזה.
אברהם פורז
אני חושב שהוולטתך היא נכונה. אני מכיר את העניין היטב, גם את המצב שהיה. מדובר

בעניין כבד ביותר, שדורש דיונים ארוכים וממושכים, ובוודאי לא ניתן לעדור אותם כרגע.

מה גמ שמציעי החוק צריכים לבוא בידיים נקיות, חלק מהם אמרו במליאה שהם רוצים את זה

רק לכנסת שלאחר מכן, וחלק מהאנשים שאני מכיר באופן אישי אמרו שהם תמכו בהצעת החוק

רק מהסיבה הזאת. כלומר, תהיה הפרת הבטחה שניתנה.
היו"ר חנן פורת
הם אומרים שהחוק יהיה תקף רק לגבי הכנסח הבאה ולא לגבי הבחירות הנוכחיות, אבל

הם רוצים שעכשיו החוק יחוקק, כי הם חוששים שאולי בכנסת הבאה לא יהיה לו רוב. זה

נימוק?
אברהם יוסף לייזרזון
אתה יהודי הגון ותמים. אתה חושב שהם רוצים רק את החקיקה? הם דוצים לסיים את

החקיקה, ואחרי שבוע יגישו בג''ץ למה שזה לא יחול כבר עכשיו על הבחירות הקרובות. אתה

יותר מידי טוב, אתה מאמין לבני אדם.
היו"ר חנו פורת
תדע לך, ידידי היקר, שיש לפעמים תמימות יוצרת. על-ידי התמימות אתה יוצר מציאות.

רבותי, סיימנו את הנקודה הזאת. נקודה נוספת שביקשתי להעלות היא, ששוב, לצערי

הגדול, נדחה, שלא בטובתנו ושלא ברצוננו העיתוי של ביקורו של נשיא בית-המשפט העליון

בוועדה, והדיון בנושא של עינוי הדין שגורם לעיוות הדין.
דוד טל
זה ממש חבל.
היו"ר חנן פורת
זה באמת חבל. בסוגייה הזאת עומדים לעשות שינויים משמעותיים, שאני מקווה שיבואו

גם לדיווח בוועדה. הישיבה היתה אמורה להתקיים ביום שלישי, ומכיוון שביום שלישי אנחנו

מתחילים בעשר את ההצבעות על חוק השירותים הדתיים, אז לא ניתן היה לחבר את הדברים

יחד, דתינו את הישיבה ליום שני הבא בעזרת השם.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתתוקן שגגה, ואני מציע שזו תהיה יוזמת הוועדה, או

להכניס את זה כתיקון לאחת מהצעות החוק שדנים בהן היום. אני רוצה להסביר במה דברים

אמורים.

בהתאם לסעיף 61(ב} לחוק הבחירות לכנסת, מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על-ידי

סיעה, זכות עדיפות לה לסמן רשימתה בכינוי, באות או באותיות, שבהן היתה מסומנת רשימת

המועמדים שלה בבחירות לכנסת היוצאת. זה טבעי. אם, למשל, המפד'ל התמודדה עם האות

"ב", לא רוצים שביום הגשת רשימות המועמדים, בבוקר, נציג המפד"ל יצטרך לעמוד ראשון

ליד השער, כדי שמישהו לא יקח ממנו את האות הזאת.

לאחר שהסעיף הזה נחקק בכנסת הנוכחית, לפני מספר חודשים, תוקן סעיף 36 לחוק

הרשויות המקומיות (בחירות), שם ניתן לראשונה למפלגה מעמד של סיעה. לדוגמה, צומת

וגשר, בכנסת הו חלק מסיעת הליכוד, אבל אלה שלוש מפלגות, גם גשר וגם צומת קיבלו זכות

להיות סיעת אם לצורך הבחירות לרשויות המקומיות. כתוצאה מזה, הם חתמו על הטפסים,

וגם התבקשו לציין אותיות. ואכן, הסיעות האלה העבירו ליושב-ראש הכנסת את האותיות

שלהן, ויושב-ראש הכנסת הודיע למשרד הפנים על האותיות שלהן, והרשימות, שהיו סיעות

בת של המפלגות האלה בבחירות לרשויות המקומיות, סומנו באותיות הללו.

מסתבר שההגנה פה היא רק לגבי אותיות של סיעה ולא לגבי אותיות של מפלגה.

לדוגמה, צומת ביקשה את האות "ץ", אבל יכול להיות מצב שביום הגשת רשימות המועמדים

מישהו יתייצב ראשון ויבקש "ץ" ויקבל אותה לפני צומת. העדיפות ניתנה רק לסיעה של

הכנסת היוצאת ולא למפלגה.



לכן, הייתי מציע, אדוני היושב-ראש, להכניס תיקון האומר - - -
היו"ר חנן פורת
אם אנחנו רוצים לעשות תיקון, זה יחייב אותנו לחקיקה ממש עם קריאה ראשונה ובו

הלאה.
אברהם פורז
זה תיקוו, אפשר כיוזמת ועדה.
שלמה שהם
הסעיף מדכר על שתי מפלגות המיוצגות על-ידי סיעה. סעיף 61 על כמה וריינטים.
אברהם פורז
איו פתרון לזה.
היו"ר מנו פורת
התיקון הזה דורש חקיקה.
אברהם פורז
לדעתי, אפשר גם בלי קריאה ראשונה, אף אחד לא יטען טענת נושא חדש.

יכולה להיות תקלה שמפלגה שהריצה עשר סיעות בת לרשויות המקומיות באות מסוימת,

האות הזאת תישלל ממנה, דבר שהוא הטעיה, כי גוף אחר, חדש, יקבל את האות.
היויר חנו פורת
הרעיון ברור, גם הגישה נראית סבירה על פניה.
אברהם פורז
במכתבו של יושב-ראש הכנסת אל שר הפנים הוא ציין את שמות המפלגות שזה נוגע

אליהן, זה נוגע לשינוי, לצומת לגשר ולבל'ד. שינוי התמודדה במספר רשויות מקומיות.
שלמה שהם
אנחנו מדברים פה על הכנסת. סעיף 61 מדבר על מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על-ידי

סיעה.
אברהם פורז
זה לא כתוב.
שלמה שהם
יש זכות עדיפות.
אברהם פורז
הבנתי מתמי אדרי שהיא חושבת שהפרשנות היא, שאין זכות עדיפות.
אילת פישמו
אני רוצה להסב תשומת לב, שבתיקון 34 לחוק, שעבר ממש עכשיו, הסעיף הזה תוקן,

ויכול להיוח שהנוסח המתוקן לא נמצא בפניכם. על-פי הנוסח המתוקן, אישור לאות צריך

להיות מבא כוח הסיעה, ולא מבא כוח המפלגה.
אברהם פורז
יש זכות עריפות על אותיות שהיו מסומנות בבתירות לכנסת היוצאת, זה לא כך. אלה

אותיות שלא היו בכנסת היוצאת, אולס בזמן הכנסת הזאת נלקחו בגלל הבחירות לרשויות

המקומיות.
היו"ר חנן פורת
הכנסת פה נושא חדש, שאינו עומד על סרר-היומ, הוא נראה על פניו סביר וקביל, ואני

לא רוצה עכשיו לקיים פה דיון דקדקני. אני רוצה לבקש משלמה שהם, ימד עם נציגים של

ועדת חבתירות המרכזית - אם תרצה תוכל להיות שותף בזה - לבדוק איו באמת מתקנים את

הצריך תיקון. אם אפשר לעשות זאת ללא צורך בחקיקה או די באמצעות של פרשנות וכדומה -
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר. צריך להכניס את זה באחת מהצעות החוק שעוברות

בקריאה שנייה ושלישית. איש לא יטען טענת נושא חדש. וזה גם עניין טכני של מניעת

הטעיה.
היו"ר חנן פורת
אם, אכן, יסתבר שהדבר הזה מחייב תיקון בחקיקה, באמת ננסה לשלב אותו באופן סביר

באחד מחוקי הבחירות שעומדים על הפרק. אינני רוצה לקיים על זה עכשיו דיון, כי זה באמת

דבר טריוויאלי, והבעיה פה היא רק בעיה טכנית.
אברהם פורז
צריו לכתוב "אותיות שמפלגה השתמשה בהן בבחירות לרשויות המקומיות".
שלמה שהם
זה ודאי לא יהיה, אלא אם אתה רוצה לשמור על איזה כינוי, לתת לך זכות ראשונים על

כינוי שאתה מבקש. אבל. להשוות את זה לרשויות המקומיות זה לא הגיוני.
אברהם פורז
יצרו מצב שמפלגה כזאת יש לה אותיות שמורות.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה עכשיו לקיים על זה דיון. העיקרון מובן, אין אף אחד שחולק על זה. חפשו

את הנוסח המתאים, ננסה לשבץ את זה ולהעביר את זה.
שלמה גוברמו
השאלה. אם יש צורך.
היו"ר חנו פורת
אם יש צורר בחקיקה - נחוקק, אין צורך - לא נחוקק. תבדקו את זה. הרי אין פה שום

ויכוח מהותי.
שלמה גוברמו
יש הגנה שאסור שבאות יהיה כדי להטעות.
היו"ר חנן פורת
אני לא בטוח שזה מספיק בעניין הזה, כי יש הרבה פעמים שינויים.

די לי, שאם יש צורך בחקיקה. נוסיף את זה באיזה מקום ונתקן את זה. כדי להוציא מידי

ספק. אם צריך חקיקה, נחוקק, הרי אין שום ויכוח לגופו של עניין.



ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] (תיקון מועמדים בבחירות

מוקדמות). התשנ"ח-1998. של חברת הכנסת יעל דיין
היו"ר חנן פורת
רבותי, רענן כהן הודיע שגס הוא מהתקועים בפקק, ולכן, את הצעת החוק שלו נדחה

לשלב יותר מאוחר. הצעת החוק הראשונה שאנחנו דניס בה תהיה הצעת החוק של חברת

הכנסת יעל דיין, שהיא חולה ולא יבולה לבוא, אבל אנחנו יכוליס לדון בהצעת החוק

בהיעדרה, זו הצעת חוק פשוטה יחסית.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] (תיקון מועמדימ בבחירות

מוקדמות), התשנ"ח-1998. אני רוצה להוכיר לכס שהצעת החוק הזאת, לאמיתו של דבר,

נותרה מאוד מאוד מצומצמת לאחר שהעברנו בקריאה שנייה ושלישית את החוק שקובע, שגם

במקריס של אי-אמון או של הליכה של ראש ממשלה לנשיא, הזמן יהיה 90 יום, ולא 60 יום

כפי שהיה קורס לכו; וכן, ש-120 יום לפני פיזור הכנסת, בין אם הכנסת מתפזרת במועדה,

ובין אם תוך הקדמת הבחירות, לא ניתן יהיה להגיש אי-אמוו וכדומה.

בעצם, הצעת החוק של וזברת הכנסת יעל דיין לגבי הנושא של קיצור תקופת הצינון.

יכולה להיות תקפה רק במקרה יחסית מצומצם. דהיינו, למשל, אם יש מצב שבו יש אי-אמון,

ואז באמת תוך 90 יום יש בחירות, ואז אנשים שנמצאים בתפקידים ורוצים להגיש מועמדות,

או אז, באמת צריו להיות הזמן המצומצם, במקרה כזה של הקדמת הבחירות.

אני רוצה להזכיר נקודה נוספת. הועלתה בפנינו הצעה של חבר הכנסת יוסי ביילין,

ודומני גם של חבר הכנסת צוקר, בקשר לנושא של תקופת צינון ממושכת יותר, עדיין לא

קיימנו דיון, והחלטנו שאת הצעת החוק הזאת אנחנו נשהה, אבל צריך לקחת גם את זה

בחשבון.

מכל מקום, למרות האפשרות המצומצמת חשבנו שנכון יהיה לקבל את הצעת החוק של

חברת הכנסת יעל דיין ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לבקש מיהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי, לשמוע את חוות: דעתכם לגבי

ההצעה, כפי שהיא גובשה בצורה המעודכנת שלה.
יהושע שופמן
מה שהיה נראה אז דחוף, איננו דחוף, מפני שהתיקון הזה בכלל לא יחול בבחירות

הנוכחיות. הפעמ, החוק לפיזור הכנסת התקבל כ-140 יום לפני המועד, לכן אין להצעת החוק

משמעות כרגע. כהוראה קבועה, הצעת החוק היא דבר נכון, כדי שלא נצטרך לרוץ כל פעם

לשנות מועדים. אלא שיש פה שגגה, נדמה לי שהדברים סוכמו קצת אחרת.

(קורא מהנוסח הכחול, סעיף 1, תיקון סעיף 56).

צריך להיות "נותרו פחות מ-110 ימים",-ונדמה לי שכך סוכם. אני מצטער שלא ראיתי

את הצעת החוק לפני שהודפסה בכחול. המצב הוא, שאם נותרו 100 ימים בדיוק, אז ביום

פרסום החוק זה כבר יהיה מאוחר מידי להתפטר. אם הרעיון הוא שהצינון יהיה מספר הימים

שנותרו מינוס עשרה ולא יותר מ-100 ימים, אז אם יש עד 110 ימים, צריך לאפשר לאנשים 10

ימים כדי להתפטר, ואז לא מסתבכים בדיני הצינון במסגרת שהמ נמצאימ בה.

אם נתקן ל-110 ימים, אז אפשר להסכים לכך, ואז זה יחסוך מאתנו את הצורך, בכל פעם

שמקדימים את מועד הבחירות, לעשות הוראת שעה לגבי צינון.
היו'ר חנן פורת
איך אתה מציע שיהיה הנוסח?
יהושע שופמו
'נותרו פחות מ-110 ימים עד מועד עריכתן, יהיה היום הקובע 10 ימים לאחר יום קביעת

המועד כאמור'.
היו"ר חנן פורת
כל ההיגיון היה שאם נזועד הבוזירות הוא תוך 100 ימינו, אז אנחנו אומרים שתוך 10

ימים צריו אותו מועמד להתפטר, ותקופת הצינון שנותרה מספיקה לגביו. השאלה היא באמת,

מהו הזמן המקסימלי שלגביו נגיד שפחות 10 ימים.
יהושע שופמו
אני אומר 110 ימים, בי אחרת, אם הכנסת תחליט להתפזר ונותרו 100 ימים, אז הסעיף

כפי שהוא מנוסח לא יחול, ואז מועד ההתפטרות יהיה בו ביום.

אנחנו לא רוצים להאריך את תקופת הצינון מעבר ל-100 ימים, אבל אם אנחנו אומרים

"X מינוס 10", אז האיקס צריו להיות 110.
היויר חנן פורת
נתקן את זה בהתאם.
שלמה שהם
אתה אומר 'היום הקבוע שווה - - -
היו"ר חנן פורת
במקום 100, 110 יום.
יהושע שופמן
לא, "היום הקובע - הוא 100 ימים לפני יום הבחירות, ולעניין בחירות מוקדמות, שביום

קביעת המועד לעריכתן, לפי כל דין, נותרו פחות מ-110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע

- 10 ימים מיום קביעת המועד כאמור".
היויר חנן פורת
רבותי, נותרתי בדד, לכן, נחליט פה אחד על אישור הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה

ושלישית, על פי הנוסח שהוצע, עם התיקון שצוין כאן, כאמור, הצעת החוק הזאת לא הופכת

להיות הוראת שעה, אלא באמת היא תוכל להישאר כחוק קבוע כל עוד לא נאריו את נושא

הצינון לסדרי גודל אחרים, על-פי הצעות שעמדו לפני הוועדה.

ג. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 36) (הארכת מועד ערעור על

תוצאות הבחירות). התשנ"ט-1999. של חבר הכנסת רענן כהן.
היו"ר חנן פורת
רבותי, אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן, שגם בה אין לדעתי בעיה

משמעותית, הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 36) (הארכת מועד ערעור

על תוצאות הבחירות), התשנ"ט-1999. יהושע שופמן תציג את זה, בבקשה.
יהושע שופמן
היום יש מועד קשיח שאי-אפשר להאריך אותו: יהוראות כלליות שבדין בדבר הארכת

מועד לא יחולו על מועדים לפי חוק זה''. כאן יש 14 ימים מיום פרסום התוצאות. יש לפעמים

עילות, שנודע עליהן רק כעבור זמן, יש חקירות וכדומה. לכן, ההצעה היתה לאפשר לבית-

המשפט להאריך את המועד. הדבר מקובל על כולנו.

יבחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, בסעיף 86(ב), אתרי 'תוצאות הבחירות' יבוא

'ואולם בית-המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד'".
היו"ר חנן פורת
בהצעת החוק של רענן כהן דנו בוועדה והסכמנו, שבאותם מקרים שיש בהם חקירת

משטרה בקשר לזיופים או בקשר לדברים כגון אלה, נאפשר לבית-המשפט, במקרים מיוחדים,



להאריך את המועד. כמובן, צריך לציין, שהדבר הזה איננו אמור לפגוע בפרסום הבחירות, לא

בתוצאות הבחירות ולא בכל מה שנגזר מהן כדי לא לשבש את המערכים ואת המהלכים.
שלמה גוברמן
זה נאמר בסעיף קטן (ח).
היו"ר חנן פורת
אני מציע שנאשר את הצעת החוק גם כן. אנחנו מאשרים פה אחד, בהיעדרו של חבר

הכנסת רענן כהן. חבר הכנסת רענן כהן כבר היה צריר להיות פה מזמן.
דורית ואג
הוא ביקש שלא נתחיל בלעדיו. אבל כל זמן שאישרנו לו הוא לא יתנגד.

ד. שכר חברי ועדות קלפי
היו"ר חנן פורת
שלא בנוכחותו אני בא לומר דבר אחר. זה עניין שלא עומד על סדר-היום, אבל אני

מוצא לנכון להביא את הדברים האלה לידיעתה של הוועדה, לידיעת כל הנוכחים כאן. חזרנו

ושקלנו בהצעתו של רענן כהן בקשר לנושא של הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה

(תיקון שכר חברי ועדות קלפי).

הנושא הזה עמד פה לדיון, וחבר הכנסת רענן כהן מאוד מאוד התעצם בעניין שיש צורר

להעביר את הכסף למפלגות, והמפלגות הן שתעברנה את הכספים לחברי ועדות הקלפי, והיה

נכון אפילו לפיקוח יתר ולכר שלא כל הכסף יימסר להן, אלא רק חלקו. עדיין קשה היה

להבין את העניין. אם אני אשתמש בביטויו של הרב לייזרזון, אני לתומי ובתמימותי מתקשה

להבין מה הצורך של המפלגות להכניס עצמן לתוך כל אותו סיבור, למה הן חייבות לקבל את

הכסף ולהיות קבלניות המשנה של המדינה לצורר תשלום השכר לחברי ועדות הקלפי. ודאי,

משהו מסתתר פה מאחורי הברוש. הדבר הזה, שמסתתר מאחורי הברוש, אנחנו מנסים איכשהו

לחשוף אותו, וחברי שלמה שהם, היועץ המשפטי שלנו, שלא ניחן באותה תמימות שאני

מתאפיין בה, כתב לנו חוות דעת שלפיה, לא זו בלבד שלא ראוי לקבל את הצעת החוק הזאת,

אלא שהיא גם הצעה שאיננה עומדת במבחן חוקתי. אני מבקש משלמה שהם להבהיר את

הנקודה הזאת במלים ספורות.
שלמה שהם
המצב היום הוא שהכספים עדיין לא מועברים ישירות למפלגות. באופן מעשי, הכספים

מועברים למפלגה לאחר הבחירות, על-פי רשימות שמיות של אנשים שישבו בוועדות הקלפי -
תמי אדרי
לא, אנחנו משלימים אתרי הרשימה השמית.

אני אסביר. אנחנו יודעים כמה נציגימ יש לכל מפלגה בקלפי לפי ההרכב הסיעתי. אחרי

הבחירות אנחנו בודקים את הפרוטוקולים אחד לאחד, איפה שאנחנו רואים שהיה איוש, אנחנו

נותנים עבור המקום הזה כסף למפלגה, כי לא תמיד מאיישים את כל הקלפיות. מצאנו שמתוך

100 מקומות שמגיעים למפלגה אוישו רק 90, אנחנו נותנים לבא כוח הסיעה 90% כפול הסכום

שמגיע, אבל רק 90% מהסכום הזה - זה מה שהיה בפעם הקודמת - והם מתחייבים לתת את

הכסף לעובד שעבד. לפעמים, במקום אחד, עבדו חמישה, שיש אנשים, כי הם יכולים להתחלף

בכל עת. נותנים לנו רשימה ששילמו לתמי אדרי, תעודת זהות כך וכך, שעבדה בקלפי כר וכר

עבור שעתיים; לאיילת פישמן, עבור כר וכר; נותנים לנו רשימה מפורטת. אחרי שאנתנו

מקבלים את הרשימה המפורטת של כל מי שקיבל שכר וכמה שולם, אנחנו בודקים שהסכום

מתאים באמת למה שהיה צריך לשלם, ואז אנחנו משלימים ל-10% הנותרים שמגיעים למפלגה,

שהשארנו עד אז אצלנו.

החזקת הסכום הזה בוועדת הבחירות היתה משתי סיבות: האחת, כדי לחייב את המפלגות

באמת לשלם ולתת לנו רשימה; והשנייה, אם יקרה מצב, כמו שקרה בפעמים קודמות, שבאו

אנשים וטענו שלא שילמו להם כסף, אנחנו יכולים לבדוק אם אכן האיש עבד בקלפי, לפי



הרישום שלנו. אם, לפי הרשימה, הוא לא קיבל את הכסף, אנחנו נשלם לו. במצב שהיה לפני

כן, כל הכסף הועבר למפלגות, ולא יכולנו לשלם.

הבעיה היא, שוועדת הבחירות לא מסוגלת לשלם ישירות לאנשים עצמם, כי אין לנו

בכלל יכולת לדעת מי נמצא כקלפי. מי שממנה את הנציגים כקלפי אלה המפלגות. ולא רק

שהן ממנות ואנחנו לא יודעים מי הנציגים, גם על-פי החוק הם יכולים להתחלף בכל עת. זה

לא כמו המזכיר, הסדרן, השרת. שאנחנו יודעים מיהו, זה איש אחד, הוא עובד מהבוקר עד

הערב, הוא פקיד שלנו, ואנחנו משלמים. במקרה הזה, יכול להיות מישהו חצי שעה, השני

שלוש שעות והרביעי כל היום. לכן, זה היה ההסדר. וההסדר הזה עבד, ולא היה צורך

בביקורת של מבקר המדינה, כי היה פיקות.
היו"ר חנן פורת
איר הבטחתם שהמפלגות לא תעשינה בעניין הזה שירקעס?
תמי אדרי
קיבלנו רשימה שמית של מי שקיבל את הכסף. העובדה היא, שאף אחד לא התלונן. אם

היו מתלוננים, היינו בודקים, ויכול להיות שגם מגלים שמישהו עשה איזה דבר.

היתה בעיה אחרת עם מפלגת מרצ. הם שילמו את הכסף, החתימו את האנשים על גב

הציק שהם מחזירים את הכסף חזרה למפלגה, ועל זה השופט אור העיר בזמנו לחבר הכנסת

פורז, שהיה סגן יושב-ראש, וגם מבקרת המדינה העירה על כר שזה לא בסדר. השופט אמר

להם שכל אדם רשאי לקבל את הכסף, לעשות עם זה מה שהוא רוצה, האחד יתרום, חשני ייתן

מתנה לבן שלו, אכל קודם כל שיקבל את הכסף, אחר כר שיקח את הציק שלו ויתרום למפלגה.
יהושע שופמן
מתי מעבירים את ה-90%?
תמי אדרי
אחרי הבחירות. זו פרוצדורה שנקבעה אחרי ארבע מערכות בחירות, כשבכל פעם היה

סיפור אחר. בהתחלה העברנו בדיוק כמו שחבר הכסח רענן כהן רוצה עכשיו, העברנו את כל

הסכום למפלגות, והן לא שילמו בכלל. גם בוועדת הכספים העניין הזה עלה.
דורית ואג
יש גם הצעה של חכרי מרצ לעניין הזה.
תמי אדרי
הם טוענים שאנחנו מונעים מהם להתנדב. אני טוענת שאם מישהו מתנדב, אז המפלגה לא

צריכה לקבל עליו כסף, כי הוא מתנדב.
אילת פישמו
זה למעשה מימון עקיף.
תמי אדרי
חברי הכנסת אומרים שפעם ראשונה שילמו כסף. הם רוצים לקבוע את הסכום בעצמם,

הם לא רוצים שאני אגיד להם לשלם לשעה, נניח, 20 שקל. הם רוצים לשלם לאחד 3 שקלים,

לשני - 50 שקלים, ולאחר לא לשלם כלום.
שלמה שהם
גם לפי מבקר המדינה, גם לפי חוות הדעת שלי, ואני מניח, שאליבא דכולי עלמא, היה

ראוי ונכון שהכספים אכן ישולמו ישירות. אני סבור שזאת הדרר הנאותה, גם אם זה מכביד

על ועדת הבחירות המרכזית.
אילת פישמן
זה לא מכביד. אנחנו לא יודעים מי האנשים,
שלמה שהם
עדייו יש אפשרות לקבל את הרשימות השמיות ולהעביר את הכסף ישירות לאנשים, ואז

איו לנו שום בעיה של צ'קים שמחתימים אותם מאחור וכל המענות האלה.

בחוות הדעת שלי הצעתי לפחות להשאיר את המצב כמות שהוא, כי עליו באמת לא

היתה ביקורת, אבל ודאי לא להחזיר את המצב למה שהיה קודם. בחוות הדעת הזכרתי שעד

הסידור שהכסף הזה יועבר למפלגות, כמו שהיה בבחירות לכנסת השלוש-עשרה, ובעצם לפני

כן, מבקר המדינה העיר כבר מהכנסת התשיעית.
תמי אדרי
משנת 1977 התחיל הסיפור. כל פעם קיבלנו ביקורת, עד הפעם האחרונה.
שלמה שהם
ללא ספק מדובר בסיטואציה שקניינו של אדם נפגע. אותו אדם שעבד בוועדת הקלפי,

ועבד בשכר ולא קיבל, בשביל לפגוע בזה, עוד לפני פיסקת ההגבלה בחוק, אני צריך שזה

יהיה לתכלית ראויה. אני לא מוצא שום תכלית ראויה בזה שהמפלגות יקבלו מימוו ביניים או

יקבלו כסף בצורה כזאת או אחרת, שכספי מימון מפלגות לא התכוונו לתת להן.

אני חוזר על דברים שאמרה תמי אדרי בענייו הזה. אם באמת מישהו רוצה לתרום

למפלגה, שיעשה את העבודה, יקבל את השכר המגיע לו על-פי חוק, ואז יתרום את הכסף, או

שיעשה איתו מה שהוא רוצה. אותו רבר עשינו כחוקים אחרים ובמקומות אחרים.

הצעת החוק לא ראויה, יש בה פגם חוקתי, ואני סבור שלא ראוי שהוועדה תקדם אותה.
תמי אדרי
דיברתי שוב עם השופט מצא אחרי ההצגה שהיתה פה. שחבר הכנסת רענו כהן כל כך

כעס עלי בישיבה הקודמת, וחבר הכנסת רענן כהן פנה אלי כמה פעמים ואמר "תשאירו לכם

20% או 25%", וביקש את ההסכמה שלי. דיברתי עם השופט מצא, וגם הוא אמר: בלי רשימה

כמו בסידור שעשינו איו בכלל פיקוח. הוא מבחינתו לא מסכים, אבל חברי הכנסת יכולים

לחוקק מח שהם רוצים.
היו"ר חנן פורת
אחרי ששמענו את דבריו של שלמה שהם, אז הוא אומר שאפילו חברי הכנסת לא יכולים

לחוקק כמו שהם רוצים, כי יש בו פגיעה בקניין של אדם.
יהושע שופמו
חווח הדעת מעמידה את הצעת החוק קודם כל מול מצב שבו כל אחד מקבל צ'ק במישרין,

וזה לא המצב הקיים. הרי בעצם איו יחסי עובד מעביד, אין יחסים בין ועדת הבחירות, בין

המדינה לבין חבר הוועדה, לכן, אנחנו לא מדברים על כסף שמגיע לחבר הוועדה מהמדינה.
אילת פישמו
יחסי עובד מעביד הם בין חבר הוועדה לבין המפלגה ששלחה אותו.
יהושע שופמו
כיוון שכך קשה להגיד, שאם פוגעים בעיקרון שמעבירים במישרין מהמדינה לחבר, אז

יש פגיעה בזכות חוקתית, הרי איו יחסים משפטיים בין החבר לבין המדינה.

לכל הדעות הכסף עובד למפלגה, והמפלגה נותנת אותו לחברי הוועדה. השאלה, מה

השיטה? חשיטה הקיימת היא שיטה שמבטיחה פיקוח. מהטעמים האלה היא עדיפה, אבל עד

לפגיעה קניינית זה רחוק.
שלמה שהם
לא ניכנס כרגע לעומק של מחלוקת משפטנית, אבל גנן מבחינת זיני החוזים וגם מבחינת

עשיית עושר ולא במשפט, איו שום ספק שברגע שאדם עושה עבודה ויש תנאי בתוך הסכם

ההתקשרות שהוא מקבל עליה שכר, וכתוצאה מדרך מסוימת של העברת הכספים הוא לא יקבל

את השכר שהוא סבר, בזמן שהוא התחיל לעבור, שהוא זכאי לקבל אותו, יש בכך פגיעה

בזכות הקניין שלו, בלי קשר לשאלה מי היה צריו לשלס לו את הכסף הזה.

ממה נפשך? נניח שהכסף הזה עובר למפלגה או עובר בכל דרר אחרת, הזכות שלו באמת

לקבל כסף, מבחינת יחסי עובד מעביד, מן המעביד שלו. אבל, אם הוא בונה על כך שהמדינה

נותנת אותו גיבוי כספי למעביד, ויש לו את החשש שאם המעביד היה צריך לשלם את הכסף

ישירות הוא לא היה מקבל אותו, אז ודאי שזה תנאי מתנאי ההתקשרות.
היו"ר חנן פורת
אני אהיה בגדר הולך רכיל, מגלה סוד, ואחשוף לפניכס טפח מהשיקולים שלי כיושב-

ראש הוועדה. קל היה לי בוועדה הזאת עכשיו, ביושבי בה פה אחד, להגיד שאנחנו שוב

דוחים את הצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן. דא עקא, שעל-פי הכללים של התקנון,

במקרה כזה, אפשר, לאחר שנסתיים הדיון בוועדה להעביר אותה למליאה, והמליאה סוברנית

להחליט שהיא מקבלת את הצעת החוק חרף ההחנגדות של הוועדה. ואז נימצא במצב, שדווקא

היום, ערב בחירות, כשהמפלגות להוטות לקבל מימון ביניים וכדומה, ואמרנו כבר שאנחנו

משערים מה מסתתר נזאחורי הברוש, נעשה בעצס פלסתר את המגמה הנאותה.

יותר מכך, אני רואה בה ממש חשש לעושק כספי המדינה. בעיני, הדבר הזה הוא עוד

יותר קשה מאשר הסוגיה של יחסי עובד ומעביד. לא נכון מצד המדינה לתת כספים, לא מימון

ביניים, למפלגות, מעבר למה שכבר נקבע, בוודאי לא נכון שזו תהיה דרך שהמפלגות

תחתמנה, לפעמים בעל כורחם, את העובדים, כדי שהן יוכלו להרוויח עוד כסף. על כן, ידידי,

אני אינני רוצה לסיים את הדיון בהצעת החוק הזאת בוועדה.

כיוון שיש פה חילוקי דעות בין היועצים המשפטיים, אומנם הם לא רחוקים, כולם

מסכימים שהצעת החוק הזאת איננה ראויה, הייחי רוצה שנבחן בחינה נוספת את העניין הזה.
דורית ואג
אני רק מבקשת שבפעם הבאה נבחן את הנושא הזה, שזה יהיה כנושא על סדר-היום, ולא

דרר אגב.
היו"ר חנן פורת
הואיל והיועץ המשפטי שלנו הגיש חוות דעת שזה לא חוקתי, אני מוצא לנכון להעביר

לוועדת את חוות הדעת שלו. תיאורטית, אני אפילו לא הייתי חייב להעביר את זה לוועדה.

הרי בין כה וכה לא חשבנו שעכשיו נסיים חקיקה בעניין.

חשוב שתידברו ביניכם, כי גם אם זה עומד במבחן החוקתי, גם אתם עדיין מסכימים

שהצעת החוק הזאת איננה ראויה, ואז ממילא חשוב שחוות הדעת הזאת תעמוד בפני הוועדה

בבואה להכריע בעניין. נעמיד את חוות הדעת של היועץ המשפטי, שאומרת שהצעת החוק לא

חוקתית. נציגי משרד המשפטים, הייתי רוצה שתתנו חוות דעת בקשר להצעת החוק הזאת, כי

אם לא היום, יכול להיות שמחר היא תעלה שוב. חזקה על חבר הכנסת רענן כהן, שהוא מאוד

מאוד אינטנסיבי ונמרץ בעניין הזה. ואז נוכל לגבש עמדה בוועדה, אם עדיין יהיה סיפק

בידינו ערב הבחירות האלה.
תמי אדרי
אני יכולה להפנות גם לסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, שזה הסעיף שמדבר על תקציב

ועדת הבחירות, שכל התקציב עומד לרשות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, והוא ממונה

על הוצאתו. כך, שאם משנים משהו, אז אולי צריך להוציא את זה בכלל מוועדת הבחירות.
שלמה שהם
זה שאת לא רוצה את זה אנחנו יודעים,
תמי אדרי
אני אומרת, שתתייחסו לאחריותו של יושב-ראש ועדת הבחירות.
שלמה שהם
יכול להיות שצריך לשנות, שהכסף יתקבל מהמדינה, ושיחסי עובד-מעביד יהיו

מהמדינה, זה הדבר הראוי. חבר ועדת קלפי, אף על פי שהוא מטעם מפלגה, הוא עושה עבודה

שהיא עבודה ממלכתית, הרי באותו רגע זו לא עבודה מפלגתית.
היו"ר חנן פורת
דווקא הנקודה הזאת לא מכבידה עלי בקשר להצעת החוק של חבר הכנסת רענו כהן. אם

היינו מחליטים שהמפלגות יכולות לקבל את הכסף, אז יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית

היה מעביר את זה למפלגות, ואז זה עדיין עומד במסגרת הקריטריונים, כמו שקורה היום, רק

שהיום זה נעשה עם פיקות. המצב היום הוא המינימום ההכרתי, ואני חושב שכל סטייה ממנו

היא בגדר פירצה הקוראת לגנב.

ה. רישום ההצבעה בתעודת הזהות וזיהוי בוחרים
היו"ר חנו פורת
במסגרת השיחה החופשית שמתנהלת כאו אני רוצה להזכיר, שבשעתו העלינו הצעה

שנוגעת לעניין של סימון בתעודת הזיהוי לצורך הבטחת אי-זיופים. אתם הסתייגתם ואמרתם,

שבלאו הכי המזייפים יוכלו לזייף. תמי אדרי הביאה דוגמאות, דרך אגב הצצתי בהן עוד

בסוף שבוע שעבר, אבל אחרי שובי ניחמתי. קיוויתי שיהיה איזה דבר שיעשה משהו עדין,

אבל זה עושה תורינו כמו של מנקבים רגילים, זה ממש משחית את התעודה.
תמי אדרי
זה גם פוגע בכתוב על תעודת הזהות.
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, אני חושב שזה לא זה. בלאו הכי, הבקרה שניתנה לצורך העניין הזה היא

הבקרה של חברי ועדות הקלפי, שמסמנים כל מי שבא, ויש עין מפקחת אחד על השני.

תיאורטית, אם מישהו רוצה לגנוב הצבעה, הרי די בנקל אפשר להוציא תעודת זהות נוספת,

ואז הניקוב לא יעלה ולא יוריד, הוא יביא תעודה שנייה, כך שהרבה לא הועילו תכמים

בתקנתם.

תמי אדרי, אנחנו מאוד מודים לך על המאמץ שהשקעת ועל החיפושים שערכת. אני

מציע, כיוון שלא נחה דעתה של הוועדה מההצעות שהועמדו לפניה, נקיים גם את הבחירות

הללו כפי שקוימו הבחירות הקודמות. אני מקווה שבכל זאת נשתדל שהבחירות תהיינה

הוגנות, וועדות הקלפי יעשו את מלאכתן נאמנה.

ו. הצעת חוק הבחירות ודרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות). התשנ"ז-1996. של חבר

הכנסת מאיר שטרית
היו"ר חנן פורת
רבותי, אני מגיע להצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות),

התשנ"ז-1996, של חבר הכנסת מאיר שטרית.

קודם כל, אני יצאתי לרחובה של עיר וראיתי שלטי חוצות בכל אתר עם הפרסומים של

יעבודי" ושל "נור" וכן הלאה. יכול אדם לומר שהשלטים מרנינים את לבו, יכול להיות שיש

כאלה שלא ייראו להם, אבל דבר אחד ודאי, זה עשוי בצורה מכובדת ותרבותית, יותר מאשר

כל אותן הדבקות פרועות.
יהושע שופמן
האחד לא ימנע את השני.
היו"ר חנן פורת
אני לא בטוח, זה ודאי יכול לצמצם.

אני מביו שהיום איו בכל מקרה בעיה, כי כל החוקים על ההגבלות חלים רק 90 יום

לפני הבחירות, כך שזה יכול להוות בשבילנו אינדיקציה מסוימת כדי לראות איו העניין הזה

פועל.
שלמה שהמ
זה ודאי הרבה יותר אסתטי, והרבה יותר נכון.
תמי אדרי
זה לא מונע את כל הדברים האתרים.
היו"ר חנן פורת
אני לא יודע עד כמה המשטרה תאכוף את הפרסומים, בעיקר במקומות שמלכלכים

ומכערים. נראה לי שיותר קל לאכוף כשיש אפשרות לתעל את זה למסגרת של שלטי חוצות

מסודרים. על כל פנים, זה לא בא לפגוע בתוק.

אנחנו דנו בעניין הזה בעיקר בהתייחסות לנושא של ההגבלה ושל השוויון כדי ליצור

איזון מסוים. אני מביו שיש הצעת חוק, כפי שביקשנו, בעקבות ההצעה הארוכה והמפורטת - -
שלמה שהם
אני אמרתי לו כבר שזה לא משהו שהוא הסדר מושלם. אבל בעקבות בקשתו, שנביא

משהו אפילו מינימלי שיאפשר את הדבר הזה, אז הבאנו משהו שנותן איזה הסדר.
היו"ר חנן פורת
מאתר שבו כה וכה לא רצינו במגבלות דרקוניות בענייו הזה, בעיתונות אין עניין של

מכסות וכדומה.
יהושע שופמו
יש מכסות.
תמי אדרי
יש מגבלה של גודל המודעה. מותרל פרסם בעיתון רק מודעה אחת ביום. סו הכל בכל

התעמולה של המפלגה, לא יותר מ-10,000 אינץ'.
היו"ר חנן פורת
שלמה שהם, אבקש ממו להסביר.
שלמה שהם
עיקר העניין הוא בסעיף 4(ג)(2), שבעצם קובע איזו הגבלה.

'4(ג) לא יהיה פרסום תעמולת בחירות על גבי מתקן פרסום חוצות, אלא בתנאים
הבאים
(1) תעמולת הבחירות חינה על גבי מתקן פרסום חוצות המופעל על-ידי תאגיד אשר

מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ב). (2) תאגיד המפעיל למעלה מ-10% מסך כל מתקני פרסום

החוצות בישראל לא היקצה למפלגה או למועמד מטעם אותה מפלגה בו זמנית יותר מ-15%

מכלל מתקני פדסום החוצות המופעלים על ידו."

כ-90% מהמתקנים מוחזקים על-ידי שלוש או ארבע חברות.
יהושע שופמן
אין מניעה שמועמד אחד או מפלגה אתת ישתלטו על כל שוקי הפרסום בעיר מסוימת, או

באזור מסוימ, אמ יש היגיון בעניין המגבלה, היא צריכה להיות מחוזית. שנית, המגבלה פה

היא על הרשימה שמפרסמת, יש איסור כללי לרשימה אם היא מפרסמת שלא כדין. איר היא

יכולה לדעת כמה אותו תאגיד מקצה לכלל הרשימות?

(תבר הכנסת רענן כהן נכנס)
רענן כהן
מה זה מפריע לי? אני רוצה לגמור את הסיפור הזה.
אילת פישמן
זה מפריע, כי זה משתית את התעודה.
רענן כהו
זה יותר טוב מאשר זיופים.
תמי אדרי
זה עולה על הכתב של תעודת הזהות.
רענן כהן
אז נוזזור לספח, כמו שהחלטנו. הממשלה לא מתנגדת. אין זמן, חייבים לגמור את

הסיפור.
היו"ר חנן פורת
כבר גמרנו את הסיפור.
רענן כהן
מה גמרתם?
היו"ר חנן פורת
בעניין הספח אמרנו כבר בפעם הקודמת שלא נלך אליו, מפני שהוא יביא לקלקול הרבה

יותר מאשר לתיקון. הספח ישבש את מערכת הבחירות. לגבי הסימון על הפלסטיק, אחרי

שראינו את הפתרונות שוועדת הבחירות הציעו, הפתרונות האלה מאוד לא נראים לנו, מפני

שהם משחיתים את התעודה. חשבתי שימצאו חותמת או משהו דומה. בכל אופן, לא מצאנו דבר

שהניח את דעתנו. הבחירות האלה יתקיימו כסידרן, כמו שהתקיימו הבחירות הקודמות.
רענו כהן
אני לא מוכן לזח. אתם רוצים בכוח לזייף בחירות? אתם רוצים פרשה, בבקשה. אני

אעשה פרשה בכל כלי התקשורת. אם אנחנו לא הולכים לפתרון, יש זיוף בחירות. כאן יש

מערכת של אנשים שרוצים לתת אפשרות לזיוף בחירות. יש אישור של הממשלה שאומרת - - -
היו"ר חנן פורת
הממשלה לא מתערבת בעניין.
רענן כהן
הממשלה בעד הצעת החוק הזאת.
שלמה שהם
תמצא מתקן. אי-אפשר להרוס את תעודות הזהות.
רענן כהן
אמרתי שאני מוכן לכל שיטה.
היו"ר תנו פורת
חבר הכנסת רענו כהו, אנחנו נמצאים באמצע סעיף, אז אל תפריע לנו. אתה יכול

להשתתף בזה, כיווו שנושא שלטי חוצות גם תשוב לר.

אני מביו ששאלת האכיפה של החוק לא מצוינת כאן.
שלמה שהם
אני מוזר על דברים שאמרתי קודם. הצעת החוק הזאת מבחינת החלוקה היא בעיקרה

דקלרטיבית. אני לא רואה דרך, ואמרנו את זה בישיבה הקודמת, איך אפשר לארגן פיקוח על

זה.
אילת פישמו
אני מרגישה קצת לא נוח עם סעיף קטן (ב), שמחייב תאגיד להודיע לוועדת הבחירות על

מיקום המתקנים וכוי. נכוו, שכולנו פה מסכימים שהוועדה לא תפקח על זה, אבל הצעד הבא

יהיה, שאם ועדת הבחירות מקבלימ את ההודעה, יגידו: תעשו עם זה משהו. אנחנו לא יכולימ

לעשות עם זה כלום.
שלמה שהם
בדקתי עם החברות שמפרסמות ולהן אין בעיה לדווח לכם, אין להן בעיה למסור.
אילת פישמו
מה אנחנו עושים עם מה שידווחו?
שלמה שהם
אני חוזר על דברים שאמרתי קודם. היה ראוי שאתם תפקחו על זה.
אילת פישמו
זו הצעה נחמדה, אבל איך מתרגמים לתכלס'?
היו"ר חנו פורת
כשמגישים תלונה, למי מגישים?
תמי אדרי
לשופט.
היו"ר חנו 9ורת
הואיל, ואם יש תלונה, מגישים לוועדת הבחירות, אז דווקא טוב שלפני ועדת הבחירות

נמצאת האינפורמציה. יכול להיות שהיא לא תזדקק לה, אבל אם תהיה תלונה, יכול להיות

שהיא תצטרך להשתמש בזה. עצם העובדה שאדם צריך לדווח, זה כבר מחייב אותו להכניס את

הדברים למסגרת. מה זה מפריע לכם? אם תהיה תלונה, תוכלו לבדוק אם זה עומד בדברים

שדיווחו לכם. אם יסתבר שהיה דיווח שקרי, זה נותן כלים לשופט לבדוק את העניין.
תמי אדרי
הדבר היחיד שהשופט יכול לעשות זה לתת צו מניעה, כדי שלא להמשיך לעבור עבירה.

כל הארץ מלאה עבירות. אנחנו לא הולכים לוועדת הבחירות ומחפשים, רק אם מישהו פונה.

ואז הוא צריך להפנות את השופט ולדווח לו שיש אכן עבירה, והשופט צריך לשמוע את שני

הצדדים.
היו"ר חנן פורת
אז השופט יכול לפחות לראות, מאחר שהיה דיווח של החברות, אם הדברים האלה

עומדים בקנה מידה. הדיווח הוא טוב וחשוב.
אילת פישמן
נקודה נוספת שרציתי להעלות הוא לגבי העניין של המחיר וחשוויוניות במחיר. איר אני

מוודאת שיש הזדמנות שווה לכל המפלגות, עשירות כעניות, לפרמם בשלטי חוצות?
יהושע שופמן
ברור שכל מפלגה יכולה לחלק את התקציב שלה כפי שהיא רוצה.
אילת פישמו
השאלה היא, האם מן הראוי שאנחנו נדרוש מהתאגיד לקחת מחיר שווה מכל מפלגה על

שלט נתון?
היו"ר חנן פורת
זו הערה במקומה. כדי שלא ייווצר מצב שבו בעל שלטי חוצות, שיש לו עניין להעדיף

פלוני על אלמוני, לא יעשה זאת על-ידי זה שהוא ימנע פרסום, אבל יאמר: ממך אני לוקח

מחיר פי שניים מזה. צריך להבטיח שוויוניות.

בעיתון יש מחיר למודעה. יכול להיות מצב שבו עיתון ייתן למפלגה פלונית לפרסם

בחצי מחיר?
יהושע שופמו
אין מניעה. העיתון גם יכול לסרב לפרסם באופן עקרוני.
היויר חנו פורת
גם בעל השלטים, תיאורטית, יכול לסרב.
שלמה שהם
החלטנו לשים מגבלה אחת, שלא תהיה מפלגה אחת בארץ שתיקח את כל שלטי החוצות,

ואז כמובן יהיה חוסר שוויון. יש לנו בעיה בכל אמצעי הפרסום. ניקח למשל רדיו אזורי - - -
יהושע שופטו
שם סגרנו את העניין יפה.

יש קשיים שונים. יש קושי אם להפעיל אותן נורמות כלפי התאגיד או כלפי המפלגה.

אם אנחנו מדברים על נסיון למנוע השתלטות של מפלגה אחת, זה חייב להיות על בסיס מקומי

ולא על בסיס ארצי. לא ייתכן שמפלגה מסוימת תחליט שהיא משתלטת על מועצה מסוימת או

עיר מסוימת.
שלמה שהם
אמרו לי שרוב שלטי החוצות מרוכזים בערים הגדולות.
אילת פישמו
דווקא בעניין המקומי יכולה להיות בעיה, כי ברור שבבני-ברק לא יהיו שלטים של מרצ

ובקיבוצים לא יהיו שלטים - - -
יהושע שופמן
לא חייבים להיות שלטים. אפשר לפרסם באותה תקופה גם קוקה-קולה, לא צריך שכל

השלטים יהיו למפלגות, אבל צריו לוודא שלא יהיה מעבר לאחוז מסוים, בעיר מסוימת,

למפלגה מסוימת.
אילת פישמו
מי יפקח על זה?
יהושע שופמן
המפלגה היריבה.
היו"ר חנן פורת
לא נובל לעשות בעת תלוקה לאזורים. אני חושב שאפשר להסתפק במישור הארצי.
יהושע שופמו
במישור הארצי איו לזה משמעות.
היו"ר חנו פורת
יש לזה משמעות. ברגע שאדם יודע שהוא לא יכול לתת יותר מ-15% הוא גם יעשה

לעצמו את השיקול אם לפזר את זה או לרכז.

אני, מבחינתי, רוצה לצמצם ככל האפשר אח הפיקוח. קיבלתי את ההערה שנשמעה פה

קודם, ואם בעל שלטי "נור" הוא אוהד של מפלגת העבודה, והוא מעוניין לתת לה בחצי מחיר,

אני לא רואה סיבה שהוא לא יוכל לעשות זאת.
רענו בהו
תיקוו לפרוטוקול. ל"נור" אין שלטים.
היו"ר חנן פורת
אז ל"עבודי".
רענו כהן
גם "עבודי'' מכר את השלטים. תלמד ממני, אני עוזר לך.
היו"ר חנן פורת
אז יש חברות אחרות. אני לא רוצה להגביל את החברות, שתוכלנה לחת לזה יותר ולזה

פוזות, לזה במחיר כזה ולזה במחירים אחרים, אני רוצה הגבלה מינימלית. ההגבלה

המינימלית שניתנה כאן היא, שלא תהיה השתלטות טוטלית של אחת המפלגות, שבעצם על-ידי

כך יימנע פרסום מאחרים. ההגבלה המינימלית הזאת מצויה פה בסעיף 4(ג)(2). אני כשלעצמי

הייתי מסתפק בה. הדיווח הוא טוב גם, כפי שכתב שלמה שהם, כדי שוועדת הבחירות

המרכזית תהיה מודעת לדברים.

לי חסר עוד דבר אחד. יש לנו היום כבר שלטי ענק. למשל, נסעתי אתמול בתל-אביב

וראיתי את השלטים האלה לא הרחק מבורסת היהלומים. אני רוצה שתהיה אולי הגבלה, שלא

יתחילו בשלטים שמטריפים את הדעת, למשל, לקחת את כל בורסת היהלומים, ומלמטה עד

למעלה לשים תמונה של ביבי או של ברק. צריך פה פרופורציות. הייתי מציע שיחיה סעיף

שאומר שהשלטים לא יהיו שונים, שיהיו כמו שהם קיימים בכל ימרת השנה, שלא יעשו לקראת

הבחירות דברים מופלגים.
שלמה שהם
בענייו הזה הרשות המקומית אחראית על חזות פני העיר.
אילת פישמן
שלמה שהם, הכוונה היא גם לגבי תחנות האוטובוס, או רק לשלטי החוצות המלבניים?
שלמה שהם
לשלטי החוצות המלבניימ.
היו"ר חנן פורת
גם על תחנות האוטובוס זה שלטי חוצות.
יהושע שופמן
אתה הכנסת גם שלטים ניידים, אני לא יודע למה התכוונת.
היו"ר חנן פורת
מיד. ידיד היקרים, אני חושב שיהיה נכון שגודלם של השלטים לא יהיה שונה, שלא|

יתחילו לקראת הבחירות לעשות מבצעים.
שלמה שהם
לרשות המקומית יש חופש לאשר מספר שלטי חוצות מטוים, והם מקבלים על זה אגרה.

לא הייתי מתערב בזה. אני מקווה שהם באמת ישמרו. לא נראה שיכינו מתקו מיוחד עם אגרה

מיוחדת עם רישוי מיוחד רק לתקופת הבחירות.
אהוד שיל"ת
אני חוזר לשאלה הראשונית. מה ההבדל ביו שלטי חוצות לביו עיתון? כשדיברנו פה על

רדיו מקומי בבחירות לרשויות המקומיות, אמרנו שהרדיו זה משאב של המדינה, שנתנו זכיון

למישהו, ולכן מן הראוי שיהיה פיקוח על זה, את זה הבנו. פה זה דבר פרטי לחלוטין.

השאלה שהעלה שלמה שהם, והתגובה שלו היתה נכונה. בחוץ אמרו לי חברי כנסת "זה

מוגבל", כי כדי להקים עוד שלטים צריו לשלם אגרה גבוהה מאוד לעירייה, כלומר, זה לא

מוגבל. המגבלה היא רק כסף, לא חוק. אין הגבלה על מספר השלטים, ואדוני ראה את

השלטים בתל-אביב, גם אני ראיתי אותם. בבת אחת, במקום אחד, זה מרוכז, וזה נכנס לך

לעיניים, אתה לא בורח מזה. זה לא שלט אחד של מפלגה אחת. כלומר, גם לזה יש משמעות.

החוק לא הטיל על ועדת הבחירות שהיא תקבל מידע מהו השטח של העיתון יום יום

וכמה מפרסמים ולא מפרסמים, אלא יש מגבלה, שלמפלגה אסור לפרסם בסך הכל יותר

מ-10,000 אינץ'. אפשר לקבוע שאפשר לפרסס בשלטי חוצות, ושופמן צודק, חשוב לקבוע את

זה פר יישוב ולא ארצי. ארצי, זה חסר משמעות, כי אז עדיף לרכז בתל-אביב ולא במטולה,

ששם יש הרבה בוחרים, ושם תהית המלחמה הגדולה. צריך לקבוע כללים מאוד מינימליים פר

יישוב, כמו שאדוני אומר, אבל שלא ידווחו לוועדה, ואנחנו בוועדה נתעסק כל היום כמה

מטרים יש. זה בהכרח יביא לכך. אנחנו נצטרך לבדוק כמה מטרים יש לכל חברה בכל הארץ.
היו"ר חנן פורת
אתם לא תבדקו, אלא אם כן תהיה תלונה.
אילת פישמן
תהיינה תלונות. ברגע שאנחנו נקבל את הדיווח תהיינה תלונות, זה ברור.
היו"ר חנן פורת
אמרנו שאם יש תלונות, אז בכל מקרה צריך לטפל בהן.
תמי אדרי
כשמגיעה תלונה, מי שמתלונן הוא שצריך להוכיח את התלונה, ומי שנגדו מתלוננים

צריך או להתנגד לתלונה או להסיר את השלט.
היו"ר חנן פורת
זה לא סותר את סעיף קנון (ב). אתם מקבלים דיווח על הדברים באופו נורמטיבי, אתם

לא חייבים לבדוק את זה, אלא אם כן יש תלונה, והכללים של תלונות יהיו כמו כל הכללים

של תלונות. זה יכול לשמש לכם כלי עזר, זה יכול לשמש גם כלי בקרה במירת הצורר. פה לא

יצויו שאתם צריכים לפקח על זה מלכתחילה. אני לא רואה בזה בעיה.

מאחר שביו כה וכה רוב שלטי החוצות הם בערים המרכזיות, ושם אנשים מתרכזים, אז

ממילא האדם שיצטרך לפרסם שלטי חוצות יעשה לעצמו את החשבון איפה כדאי לו. אני לא

רוצה להתתיל לקבוע איזורים, לחלק ערים וכו הלאה.
אהוד שיל"ת
למה זה לא כמו בעיתון?
יהושע שופמו
גם בעיתון יש הגבלה.
אהוד שיל"ת
שיכתבו שלמפלגה אסור לפרסם יותר מאיקס מטר מרובע בכל הארץ או בכל יישוב. מה

אכפת לי כמה מטרים יש לחברה א' או לחברה ב'. למה צריך לדווח לי? אפשר לקבוע בדיוק

כמו בעיתון, בעיתון זה נקוב באינצ'ים, פה אפשר לקבוע מטר מרובע פר יישוב או בכל

הארץ, ונגמר.

אדוני יודע שאם במחזה בתיאטרוו תלוי אקדח על הקיר במערכה הראשונה, אז במערכה

השלישית הוא יורה. אותו דבר פה. כשמרווחים לוועדת הבחירות על שטחים במטרים, מיד
מבקר המדינה יגידו
מה עשיתם עס הדיווח? למה לא פיקתתם ולמה לא מדדתם ולמה לא

ספרתם? אני לא רואה את הצורר בזה. הרי מראש מניחים שאיו לנו מה לעשות עם זה, אז

בשביל מה לדווח?

לשיטתו של אדוני, הרי לא צריר יותר את המגבלה של 50 על 70, זה נגמר, נגמרו שנות

ה-50. אם מותר שלטי חוצות, בבקשה, אז כמו בעיתונים. כתוב 10,000 אינץ' בעיתונים,

אפשר לקבוע או 5,000 מטר מרובע או 20,000 מטר מרובע לכל מפלגה בשלטי חוצות, ונגמר

הסיפור. למה צריר את כל המגבלות הנוספות ושיידווחר ואחוזים וכן הלאה? אם עיתון רשאי

לסרב לקבל מודעות, גם חברה של פוסטר-מדיה רשאית; עיתון רשאי לתת את המודעה בחינם,

גם הם רשאים. מה ההבדל? למה החוק צריר להתערב ביחסים שבין מפלגה וכל חברה כזאת.

החוק מגביל את מספר המטרים לפרסום, אז בבקשה.
היו"ר חנן פורת
אתם מציעים לבטל את סעיף קטן (ב).
אילת פישטו
סעיף קטן (ב) וסעיף קטן (ג)(2).
היויר חנו פורת
את סעיף קטן (ג)(2) - לא.
אילת פישמו
אז במקום אחוזים לכתוב שטח.
יהושע שופמו
סעיף קטן (ג)(2) הוא חסר משמעות. מפלגה לא יכולה לדעת בדיוק איזה חוזים עשו עם

מי.
היו"ר חנן פורת
זה התייחסות לתאגיד.
יהושע שופמן
אבל כל החוק הזה אומר, שלא יהיה פרסום תעמולת בחירות, אלא בתנאים הבאים. אם

מפלגה מפרסמת שלא לפי התנאים, היא עוברת עבירה, אפשר להוציא צו מניעה, אפשר גם

להגיש כתב אישום. אבל ההוראה הזאת מופנית בכלל כלפי התאגיד. יש פה ערבוביה בין

מגבלה כלפי התאגיד לבין מגבלה כלפי הרשימה. אני מסכים עם אהוד שיל"ת. אם היינו

יכולים לחשוב על מודד של מסר מרובע לאלף תושבים, אז המפלגה יודעת מה המגבלות שלה.

המפלגה היריבה יכולה למדוד, אם מישהו חושב שהם משתלטים על העיר.
היו"ר חנן פורת
התאגיד בוודאי יודע מה המטרים המרובעים שלו, וברגע שהוא יודע שאסור לו להקצות

יותר מ-15%, והוא הרי מכיר את הדברים, אז הוא יפעל על-פי הכללים האלה.
יהושע שופמו
|

החוק הזה לא מופנה כלפי התאגידים.
היו"ר חנן פורת
הוא כן מופנה כלפי התאגידים.
אילת פישמו
אנחנו משתמשים בתאגיד שיפקח על העניין הזה במקומנו.
היו"ר חנן פורת
אומרים לתאגיד, שהוא צריך לנהוג במינימום של שיוויוניות, כדי שהוא לא יהפור כלי

שרת למפלגה אחת.
אהוד שיל"ת
אדוני היושב-ראש, אני חושב שההצעה של יהושע שופמו של מספר מטרים מרובעים פר

אלף תושבים.
היו"ר חנן פורת
לגבי מי?
אהוד שיל"ת
לגבי מפלגה. אם אני מחייב לתת כמו שעשינו ברדיו לכל מי שפונה אליו - - -
היויר חנו פורת
פה זה לא כו, כי זה תאגיד פרטי.
אהוד שילית
כלומר, הוא יכול לסרב. המגבלה שלי חייבת להיות על המפלגה ולא על התאגיד. בתל-

אביב, שיש בה 300,000 בוחרים, מותר לכס לפרסם, נניח, 100 מטר מרובע, ואז מפרסמים 100

מטר מרובע, ומפלגה אחת יכולה לבדוק את השנייה, ואני לא הולך לתאגיד לבדוק כמה שטחי

פרסום יש לו.
שלמה שהם
ואז תהיה תלונה, ואתה תלך לבדוק אותו.
אהוד שיל"ת
לא אני, המפלגות יילכו. גם אם לתאגיד יש פי אלף שטחי פרסום, עדיין אסור לו לנצל

את כולם בשביל מפלגה אחת.
היו"ר חנן פורת
רבותי, לי לא נראה העניין הזה. יש פה שתי אפשרויות וצריך ללכת באופן רדיקלי

בעניין הזה. האפשרות האחת היא לבוא ולומר: אנחנו מתירים שלטי חוצות, נקודה. מכאן

ואילך לא אכפת לנו איך זה יהיה, וכל אחד יכול לפרסם על-פי המגבלות שקיימות באופן

פיזי כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה וכדומה, והוא יחליט לעצמו איך הוא מחלק את הכסף,

ללא שום פיקוח.

האפשרות השנייה היא לקבוע פיקוח מינימלי, ואני מדגיש 'מינימלי". אני לא חושב

שהפיקות יכול להיות שאני אגיד למפלגה כמה צריך להיות בהתאם למספר תושבים, וחלוקה

וכוי, זה לא נראה לי סביר. אני רוצה לתת למפלגה את האפשרות לחחליט איפה היא משקיעה

את המאמץ, במודעות, בשלטי רחוב, בעיתונות, בתקשורת, תן להם את הסמכות הזאת.

הדבר היחיד שראיתי לנכון שצריך לעשות בו מגבלה הוא לתת מינימום של שוויון

הזדמנויות, זאת אומרת, שלא יהיה מצב שגורם אחד משתלט על הכל, ולא מאפשר לאחרים

לפרסם.

לכן, היתה פה ההצעה הזאת שמדברת על האחוזים, שאותו מפרסם לא ייתן יותר מ-15%

מכלל מתקני פרסום החוצות שמופעלים על-ידו שלו בו זמנית, וכך אני יוצך מגבלת מינימום.

לפני שאני דן בשאלה מי המפקח, אני רוצה לקבוע את העיקרון, את הנורמה. דרך אגב,

אפילו הייתי מגדיל מ-15% עד ל-20%-25% כדי לתת יותר גמישות.
יהושע שופמן
אני ממש לא בטוח שהצעת החוק הזאת לא צריכה לעבור ב-61, כי יש פה אפשרות

לפגיעה בשוויון הסיכויים בבחירות.
היו"ר חנו פורת
ריבונו של עולם, במודעות בעיתונים - - -
יהושע שופמן
יש הגבלה.
חיו"ר חנו פורת
הגבלות מינימום שבמינימום.

אתת תגיד לי "פגיעה בשוויון ההזדמנויות', ואני אגיד לך שזה 'פגיעה בחופש

העיסוק'. מה פתאום אתה מונע מאנשים שרוצים לפרסם, ומה אתה מגביל אותם בהגבלות.

צריך פה איזה איזון סביר בין הערכים. האיזון הסביר בין הערכים, אחרי שיש לנו כבר את

חוקי היסוד, הן של שוויון ההזדמנויות והן של חופש העיסוק, אנחנו צריכים למצוא איזון.
שלמה גוברמן
בסעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת הבחירות הן שוות.
היו"ר חנו פורת
הבחירות הן שוות. ריבונו של עולם, מי שירצה - יפרסם במודעות בעיתון, ומי שירצה -

יפרסם בשלטי חוצות. אולי תגיד גם שאחד יוכל לעשות רק בצבע מסוים, ואז השני לא יוכל

לעשות בצבע אחר.
יהושע שופמן
חסר פה הרקע. הפסיקה כבר קבעה ששינויים בתעמולה, שעשויים להיות לרעת סיעות

אלה או אתרות - ואז היה מרובר בפגיעה במפלגות חדשות, ברשימות חדשות - אם הם אינם

שיווניים, אינם עומדים בתנאי סעיף 4 לתוק יסוד: הכנסת, ולכו הם בטלים.
היו"ר חנו פורת
פה יש אפשרות לכולם.
יהושע שופמן
כיוון ששלטי החוצות מוצבים על-פי רשיון מהעירייה, וכיוון שיש מספר מוגבל ואי-

אפשר להוסיף עליהם בלי סוף, וכיוון שמפלגה יכולה לבוא ולהגיד 'אני רוצה לפרסם שלט

חוצות בחיפה', ויגידו כל התאגידים ילא, הכל תפוס על-ידי שתי המפלגות הגדולות', אז

אותה מפלגה יכולה לבוא ולהגיד - - -
היו"ר חנן פורת
לכן יש את הסעיף של האחוזים. אתה אומר לתאגיד: אסור לך לתת למפלגה יותר מ-15%

או 20% מהיקף השלטים שלך. ואז אתה מותיר ארבע חמישיות למפלגות אחרות, ירצו - יקחו,

לא ירצו - לא יקחו. להיפך, אני חושב שזו אפילו מגבלה קשה לגבי התאגידים, שאומרים:

אולי מפלגות אחרות לא יקחו, ואנחנו נותרים בלי פרנסה.
רענו כהן
הפעם אני מסכים עם היושב-ראש.
יהושע שופמו
השאלה, למי אנתנו דואגים. האם אנחנו דואגים פה לתאגידים או שאנחנו דואגים לתופש

הביטוי ולתעמולה הוגנת?
היו"ר חנו פורת
יש שלושה ערכים שאני דואג להם: חופש הביטוי, תעמולה הוגנת וחופש העיסוק. אני

מרגיש שאני לא רוצה למנוע מאנשים שיש להם שלטי חוצות שאומרים 'יש לנו פה הזדמנות

לפרסם". על בסיס מה אני אמנע מהם את זה? בזמן שכל המודעות הפרועות מסתובבות בכל

הארץ, אז אני אמנע מהם? זו פגיעה בתופש העיסוק.
בנימיו אלרו
למה אתה פוגע בתופש העיסוק, אם אומרים בוועדת הבחירות של הכנסת, שיפרסמו איר

שחם רוצים, אבל בכללים שוויוניים?
היו"ר חנו פורת
אני מקבל את הכללים השוויוניים. היום, אסור בכלל לפרסם בשלטי חוצות מ-90 יום
ואילך. אז אני אומר
זו פגיעה בחופש העיסוק של אנשים שיש להם שלטי חוצות. למה שלא

תהיה להם אפשרות לפרסם?

המושג נייח או נייד, באמת יכול להיות מיותר.
אילת פישמו
איזה שלטי חוצות ניידים יש?
היויר חנו פורת
יש מכוניות שנוסעות עם שלטים.
תמי אדרי
זה אסור בסעיף אחר.
אילת פישמן
אסור תעמולה בכלי רכב.
היו"ר חנן פורת
אסור? רענן כהן בזמנו הציף את כל הארץ.
תמי אדרי
אף אחד לא התלונן, אז גם לא עשו כלום.
היו"ר חנן פורת
באוטובוסים?
תמי אדרי
אסור תעמולת בחירות באמצעות כלי רכב.
היו"ר חנן פורת
מפני שאוטובוסים זה רכב ממשלתי?
תמי אדרי
החוק הזה קיים כבר משנת 1959.
היו"ר חנו פורת
למה?
שלמה גוברמו
רצו לחסור בהוצאות, הרי זו כל המגמה של חוק דרכי התעמולה מקדמת דנא, מאז

שהחוק נחקק. רצו לצמצם את ההוצאות כדי שהמפלגות לא ייכנסו לתחרות.
היויר חנו פורת
מה אכפת לי שהמפלגה תחליט אם היא רוצה לפרסם בשלט חוצות או בדבר אחר?
רענו כהו
אפשר להחליט שסך כל ההוצאות לפרסום לא יעלו על 10%, זה תקציב המימון שמאושר

למפלגה. זה הכי פשוט בעולם.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה להגביל את זה. אני נותן להמ את שיקול הדעת.
רענו כהו
בחוק לבחירה ישירה, שאתה תומר בו, כל מועמד רוצה את התמונה שלו מכל התקציב

של כל התנועה.
היו"ר חנו פורת
שהם יתמודדו בינם לבין עצמם. אני רוצה להתערב בחוק כמה שפחות.



אם ביו כה וכה אסור פרסום נייד, אז אפשר למחוק את זה. אם המלה "נייד"- מיותרת,

נמחוק את זה.
אהוד שיל"ת
יש עוד איסורים. יש איסור להטיל אור על שלטים.
יהושע שופמו
את זה הוא סייג.
אהוד שיל"ת
אדוני, התוק מלא באיסורים קטנוניים, שאולי באמת הגיע הזמן לבטל אותם. עד הכנס-ת

האחרונה אסור היה לפרסם הודעה ביותר משני צבעים, ביטלו את זה ברור השם.
יהושע שופמו
אתה צודק, הגיע הזמן לבדוק את זה, אבל לא בשבוע האחרון.
אילת פישמו
בשאתה נוגע במקום אחד, אתה חייב להסתכל בעוד 20 סעיפים אחרים.
אהוד שיל"ת
מבחינה עקרונית. צודק מה שאדוני אומר. נפתח את הדברים, זה רוצה בעיתוו, זה רוצה

בשלט חוצות, ניתו להם לעשות מה שהם רוצים. יש הגבלה מינימלית של שטח, וזה חבל.
רענו כהו
יש לי הצעה שפותרת. האמירה כאו מאוד צודקת, עברנו את זה גם בבחירות הקודנזוה.

בקריאה ראשונה נלך עם מה שהיושב-ראש מציע, ונכיו את כל הדברים האלה בווטדת

הבחירות, את כל התיקונים שצריך לעשות, לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אילת פישמו
אנחנו צריכים לתקו את החוק?
רענו כהן
ההערות שלכם חשובות מאוד, אני מכיל את הענייו הזה.
בנימיו אלוו
זה לא יהיה דבר חדש?
היו"ר חנן פורת
אנחנו עוסקים בשלטי חוצות, אז זה לא דבר חדש.
רענו כהו
יש כל מיני הערות אמיתיות, שיהיו יותר גמישים.
תמי אדרי
זה לא צריך לבוא מטעם ועדת הבחירות, זה צריך לבוא מטעם המפלגות, מטעם ועזת

חוקה.
רענן כהן
אתם נתקלים בבעיות היומיומיות, תציעו לנו כל מיני הצעות כדי להביא לגמישות יותר

גדולה.
בנימיו אלוו
חבר הכנסת תנו פורת, אתה יכול ליזום פה מהפיכה, אבל רצוי שתהיה בתיאום עם

הסיעות.
היו"ר חנן פורת
רבותי, את הצעת החוק הזאת, אלא אם כן יש הערות מהותיות, נביא כמות שהיא

לקריאה ראשונה, נוכל בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית לראות אם יש שינויים.

כיוון שאני רוצה שתהיה מגבלה כללית ולא דווקאנית, ולאפשר את גמישות היתר, אני לא

רוצה לעשות חלוקה אזורית, מספיק לי שאני קובע את המגבלה לגבי המפרסמים, לגבי

התאגידים.

יהושע שופמן, תשב עם שלמה שהם ותסכמו את הניסוח. העיקרון המנחה, ובעניין הזה

אין לי שום אינטרס - ואני שמח שאין פה לוביסטים - אני רוצה לדאוג לשלושת הערכים:

חופש הביטוי, חופש העיסוק ושוויון בדרכי תעמולה. האיזון בין הערכים האלה צריך לבוא

לידי ביטוי בחקיקה הזאת.

נאשר את הצעת החוק הזאת בתיקונים של הנוסח לקריאה ראשונה, ואחר כך בין קריאה

ראשונה לקריאה שנייה ושלישית, אם יהיה צורך להוסיף או לתקן, נתקן.

מי בעד הצעת החוק, ירים את ידו - 2

הצעת התוק אושרה.

ז. רישום ההצבעה בתעודת הזהות וזיהוי בוחרים
רענן כהן
אני מבקש לעבור לנושא של תעודת הזהות.
היו"ר חנן פורת
גמרנו לדון בנושא הזה.
רענן כהן
זה לא היה בנוכחותי.
היו"ר חנן פורת
כשדנו בהצעת החוק הזאת בוועדה, הוועדה דהתה את העניין של הספח, וכר אמרה: אם

יש אפשרות בצורה סבירה לסמן דבר בגוף תעודת הזהות, אנחנו מבקשים מתמי אדרי להביא

בפנינו רעיונות או הצעות, ובהתאם לזה נוכל לשקול אם יש מקום לאיזה סימון בגוף תעודת

הזהות. זה היה הסיכום.

תמי אדרי בחנה את העניין, ההצעה היחידה שהיא הביאה היא ההצעה של מנקב שהוא

פחות או יותר דומה למחורר, עם חורים גדולים, שפוגעים בתעודת הזהות, שרצופה אותיות

מסביב, וזה ממש יכול להביא לידי כך שהתעודה תושתת, ואפילו סימנים חשובים שבה לא

ניתן יהיה לזהות. אמרנו שהדברים האלה לא נראים לנו. בהיעדר סימון אחר סביר - אילו היו

מוצעים דברים נוספים היינו שוקלים אותם - ההצעה אינה תקפה. תביא הצעה יותר סבירה.

שב עם תמי אדרי, תחשבו על משהו, נשקול זאת מחדש.
רענו כהו
הסבירו לי שהצעת החוק הזאת אושרה בקריאה ראשונה.
דורית ואג
בתנאי שיימצא פתרון טכני.
היו"ר חנן פורת
לא הצעת החוק של הספח.
רענו כהו
לא נלחמתי על הספח. אני ביקשתי לסמן בתעודת הזהות כדי למנוע זיופיס. אם לא, אני

מבקש להעביר את העניין של הספח. אס לא, אני אביו מכך שבוועדה יש אינטרסים

פרסולנליים, אישיים, תנועתיים כדי לזייף את הבחירות.

אני מודיע כאן בצורה חד-משמעית, כל מי שלא ייתן ביטוי לכך שאדם שבא להצביע

יהיה איזה סימון של ההצבעה בתעודת הזהות שלו, נותן תוקף לזיוף הבחירות. אני אומר את

זה מתוך ידיעה, אני אומר את זה מתוך מחקר. הוועדה הזאת יודעת שאני חקרתי את העניין

הזה. אני בא לכאן בידיים נקיות, אחרי שמצאתי שגם מתים וגם אנשים שהיו בחוץ-לארץ

הצביעו. אני רוצה דרך להבטיח שנעבור בחירות הוגנות.
היו"ר חנן פורת
אמרנו כבר שהדרך הזאת לא תבטיח את העניין.
רענו כהו
לא משנה לי איזו דרך, אני מוכן כל דרך. לאדם במדינת ישראל יש תעודת זהות. אני

מוכן בכל דרך, שיהיה ברור שכשאדם בא להצביע יטביעו סימון על תעודת הזהות שהוא

הצביע בעזרתה. כל הליך אחר, שאין בו סימון, יש בו מטרה לזייף את הבחירות. יש פה

הסכמה בלתי ברורה לתת דרך לזייף את הבחירות.
דורית ואג
מישהו יבוא עם תעודה לא שלו, מה זה יעזור?
רענו כהו
מי שירצה לזייף, שיזייף, בשביל זה יש חוקרים. אני רוצה לפחות את הדבר האלמנטרי

לעשות בצורה מתוקנת, שמערכת הבחירות תיקבע על-פי תוצאות אמת.
תמי אדרי
החוקרים קיבלו את פנקסי הבוחרים.
רענן כהן
תמי אדרי, את יודעת שזייפו את הבחירות.
תמי אדרי
אני לא יודעת על כך.
רענן כהן
את פנית למשטרה. את יודעת שהיו מתים שבחרו.
אילת פישמו
עם כל הכבוד, עד פה. אדוני שוכח להזכיר את פסק הדין שבו התלונה שלו התבררה.
רענו כהו
אח יודעת שהיו זיופים.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת רענן כהן, הדגשנו שני דברים. האחד, שהבדיקה הטובה ביותר שיכולה

להבטיח אי-זיוף היא הבדיקה של ועדת הקלפי, שמסמנת כל מי שהצביע; השני, מי שרוצה

לזייף, אף אחד לא יכול למנוע ממנו מלהגיד; אבדה לי תעודת הזהות ולקחת תעודת זהות

אחרת, ואז גם אם ניקבת תעודת זהות אחת, לא פתרת את העניין.
רענו כהו
זה לא עניינך.
היו"ר חנו פורת
מה זה לא ענייני? אני רוצה למצוא תרופה יעילה.
רענו כהו
תיתן אתה את הצעד החוקי. אם יזייפו, זו לא בעיה שלו, זה יעבור למשטרה.
היו"ר חנן פורת
כל המימון נועד כדי למנוע זיוף, אז אני צריך לשקול אם התרופה הזאת היא תרופה

יעילה או שהיא תרופת אליל. למרות זאת, אמרנו שליתר ביטחון וכדי לצאת ידי חובה ננסה

לבדוק גם את האפשרות הזאת. אמרנו שבעניין הספח יצא שכרו בהפסדו, מפני שהמון אנשים

לא יהיה להם את הספח - - -
רענו כהו
זה היה מאז קום המדינה.
תמי אדרי
לא היה ספח, היה פנקס.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת רענן כהן, אז היתה תעודת זהות אחרת.
רענו כהן
זה לא משנה. תמיד היה סימון, רק בבחירות לשתי הכנסות האחרונות לא היה סימון.
תמי אדרי
זו ישיבה שנייה שחבר הכנסת רענן כהן מרים את קולו ומאשים אותי ואת אנשי ועדת

הבחירות בכל מיני דברים. אני מוחה על זה.

דבר שני. אומנם נכון שהעברנו למשטרה לחקירה את כל התלונות של חבר הכנסת רענן

כהן על זיופים. אני לא אמרתי שיש זיופים. להיפך, אני הצהרתי בבית-המשפט שממה שאני

בדקתי אין זיופים, בית-המשפט קיבל את זה. היו נתונים מוטעים, אני מוכנה להעביר לכם את

התצהירים של בית-המשפט ואת פסק הדין. נכון שעד היום לא קיבלתי תשובה מהמשטרה אם

אכן היו זיופים או לא. ביקשתי מהמשטרה לפני שבוע בפגישה עם המפכ"ל, שאם יש להם

איזה מידע, שיודיע לנו. אני יודעת על שלושה מקרים שבהם מתנהלים משפטים שלא נגמרו.

זיופים ברמה כמו שנאמר, ודווח על זה בכל כלי התקשורת, אני, לפחות, לא חושבת שהיו.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת רענן כהן, אני נותן לך את רשות הדיבור, ואנחנו מסכמים.
רענו כהו
אני מודה לאדוני היושב-ראש. אני אומר את הדברים הבאים באחריות של מאה אחוז.

תפקידה של הכנסת, תפקידנו כמחוקקים להבטיח את המקסימום לגבי תקינות מערכת



הבחירות, ושכל אזרח יקבע את השקפת עולמו על-ידי הצבעה, בכלים הטובים ביותר שמדינת

ישראל מעמידה לרשותו.

הדרך היחידה שאתה יבול להעמיד לרשותו היא ההצבעה האלקטרונית, שאנחנו עובדים

עליה, עד אז יש למצוא דרך, ולא חשוב איזו, של סימון בתעודת הזהות, אם זה על-ידי ניקוב,

על-ידי חותמת - בל דבר שימצאו מקובל עלי. בכל מהלך אחר אני אראה מטרה אחת, שנותנים

להמשיך ולזייף בחירות.

אני רוצה לקבוע בצורה חד-משמעית, על אף הדברים שנאמרו על-ידי תמר אדרי, אני

יודע בידיעה ברורה ומותלטת, שאיו למדינת ישראל אפילו דוח אמיתי של משטרת הגבולות,

ובדקנו את זה.
תמי אדרי
באן ההוכחה שאיו זיופים, בי אנשים הצהירו שהם הצביעו, למרות שהיו בחוץ-לארץ.
רענו כהו
בדקנו את זה ומצאנו אנשים, שדיברתי איתם אישית; היו אנשי משרד החוץ שהצביעו פה

והיו בחוץ-לארץ; היו אנשים שהלבו לעולמם, ומצאנו שמות שלהם, שמחקו אותם בספר

הבוחרים. הם קמו לתחייה באותו יום והצביעו.
דורית ואג
מישהו יקח את התעודה שלהם, אז אם יסמנו את תעודת הזהות, איך זה יפתור את

הענייו?
רענו כהו
לא אמרתי שעל-ידי זה אני מבטל את כל הזיופים.
היויר חנו פורת
אם אדם אחר לוקח את תעודת הזיהוי של המת, במה הניקוב פותר את הזיוף? חבר

הכנסת רענו כהן, כשאתה לוקח תרופה, אתה צריך לבדוק מה היחס שביו המחלה לביו

התרופה.

אם, חלילה, קרוב משפחה לוקח את תעודת הזהות של המת ובא להצביע, אז הוא יבוא

להצביע וינקבו לו את התעודה. מה זה יעזור?
רענן כהן
אני כמחוקק יכול לתת את המקסימום האפשרי. ויש חלק פסיכולוגי, כולל הענשה. אדם

יודע כשהוא הולך לבחור ומשתמש בתעודת זהות של מישהו אחר - - -
אהוד שיל"ת
זו עבירה בחוק גם היום.
רענו כהו
הדברים האלה, בחוק לא בחוק, אני צריך סימון בתעודת הזהות.
תמי אדרי
זה לא יפתור את הבעיה.
רענו כהו
אני רוצה סימוו, זה תפקידי לדרוש את הסימוו בתעודת הזהות, כמו שזה ברשות

המוניציפלית. כל מהלך שלא יהיה בו סימוו, אני לא מונע את הזיופים לגמרי, אבל אני נותו

הרתעה פסיכולוגית ואנשים יודעים שיש כאו בקרה מסוימת.



כל מי שלא ייתן להעביר את המהלך הזה, ואני אגיד בכל כלי התקשורת, אני אומר

בגלוי, שיש בזה מגמה בכל מיני דרכים כדי להמשיך ולזייף בחירות.
יהושע שופמן
יושבים אנשים מקצועיים, שעורכים את הבחירות פעם אתר פעם, והם אומרים שההצעה

הזאת איננה ישימה והיא לא פותרת דבר, לדבר על מטרה לזייף בחירות, זה פשוט לא לעניין.
רענן כהן
עם כל הכבוד לך, אני אביא הוכחות. הם מגינים על כל מיני מערכות כדי שיגידו "הכל

כשר".
אהוד שיל"ת
הבאת הוכחות לבית-המשפט, ובית-המשפט נזף בך על זה שהגשת ערעור עם שטויות

בפנים.
רענן כהן
באמת?
אהוד שיל"ת
אתה מאשים אותנו שאנחנו מזייפים בחירות?
רענו כהו
אני לא מאשים אתכם.
אהוד שיל"ת
על מי אתה מאיים פה? אני בז לאיומים שלך.
רענו כהו
אתה יכול לבוז מפה עד מחר בבוקר. כמו שבצענו בחירות במשך 30 שנה על-ידי אישור

בתעודת הזהות, נמשיך לבצע את זה, או שאתם מתחמקים מזה?
היו"ר חנן פורת
תבר הכנסת רענן כהן, אני חושב שהדברים שלך היו דברים שאינם ראויים. ההאשמות

שלך כלפי ועדת הבחירות, שעושה עבודתה בנאמנות, במקצועיות וללא כל פניות, חסרות

שחר.

ההצעה שאתה מציע כעת, שהיינו נכונים ללכת לקראתה אינה נותנת תרופה משמעותית

לבטיה, אילו היינו מוצאים פתרון, אם היה כזה, היינו מבצעים. לא מצאנו פתרון, ולכן

אנחנו, כפי שקבענו בוועדה בפעם הקודמת, בהיעדר פתרון נאות, מאחר שאיננו רואים

בתרופה הזאת תרופה משמעותית למחלה. אם אכן היא קיימת, ותוך אמון מלא בוועדת

הבתירות המרכזית, אנחנו משאירים את המצב כפי שהוא. אנחנו מסיימים את הישיבה.
רענו כהו
אני מבקש ערעור על ההצעה שלך. אני אומר את הדברים שלי בציבור.
היו"ר חנן פורת
תודה. אנחנו עושים הפסקה קלה.

היטיבה ננעלה בשמה 12:05

קוד המקור של הנתונים