ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 12/01/1999

הצעת חוק יסוד: משאל עם; הצעת חוק סיוג ויתור על שטח. התשנ"ט-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 296

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ד בטגת התשנ"ט (12 בינואר 1999). שעת 30;11

נכחו;
חברי הוועדה
חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

נעמי בלימנטל

עזמי בשארה

יעל דיין

יהודה הראל

דוד טל

משח פלד

דוד צוקר

ראובן ריבלין
מוזמנים
שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלח

יהושע שופמן - משנה ליועץ חמשפטי לממשלח

דלית דרור - משרד המשפטים

אפרת בדיחי - ועד ישובי רמת חגולן

יועץ משפטי; שלמח שחם

מנתלת הוועדה; דורית ואג

קצרנית; אביגיל זכאי

סדר-היום; 1. חצעת חוק יסוד; משאל עם.

2. חצעת חוק סיוג ויתור על שטח, חתשנ"ט-1998 - של

חברי-חכנסת יחודח חראל, עמנואל זיסמן, אלכסנדר לובוצקי -

אישור לקריאח שניה ושלישית, דיון וחצבעח



1. הצעת חוק יסוד: משאל עם

2. הצעת חוק סיוג ויתור על שטח. התשנ"ט-1998
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, אנחנו פותחים את חישיבה בחכנח לקריאה שניה ושלישית של הצעת חחוק

סיוג ויתור על שטח, התשנ"ט-1998, חידוע בכינויו העממי חוק שיריון חגולן. לאמתו

של דבר חצעת חחוק לא עוסקת בשיריון ולא בחוק חגולן ולכן חשם פח חוא נכון יותר

ועוד נעסוק בסוגיית חשמות.

אני רוצח לחזכיר לוועדה את חחליכים שליוו את חחוק חזח בעת שחוכן בוועדה

לקריאח ראשונה ואת חמקום בו אנחנו עומדים כעת.

כאמור, עבר חחוק חזח בכנסת בקריאח ראשונה תוך כדי מודעות לפרובלמטיקח שקיימת

בקשר לנושא שמבחיר שחו ויתור על שטח שחוא בריבונות ישראל לא יחיח אלא לאחר
שחתקיימו שני תנאים
1. שחוא יעבור ברוב של 61 חברי חכנסת; 2. שזח יובא

לאישור חעם במסגרת משאל עם שתוכנו חוא: חאם אתח מקבל את חחלטת חכנסת, או דוחח

אותח.

בשעח שדנו בחוק חזח בקריאח חראשונח נאמר על-ידי משרד חמשפטים ועל-ידי חברים

שגם אם חם תומכים ברעיון יש צורך לקבוע את חעקרונית חמנחים של משאל עם שחרי

אי-אפשר לתלות חוק במשאל עם בשעח שחוא דבר שלא בא לעולם. כדי לחתמודד עם חשאלח
חזאת אמרנו
חבח נראח אם יש לחוק חזח רוב בכנסת ואז נדרש לחקיקח של חחוק חזח

עצמו וגם לחגדרח של משאל חעם; אם זח לא יעבור - זח לא דוחק בנו לזרז את חחוק של

משאל עם שיבוא בשעח שנידרש לכך. לאחר שחחוק עבר בכנסת בקריאח ראשונה ברור שאנחנו

נדרשים בוועדח לסוגיח חזאת.

אילו חיח לנו מלוא הזמן, מן הראוי חיח שנתחיל כעת לטפל בחוק של משאל עם שהוא

חוק יסודי, רציני, מחייב דיונים רבים ורק אחריו או בד בבד אתו נשלים את חחקיקה

בקשר לחצעת חחוק של ויתור על שטח. דא עקא שבעקבות חקדמת חבחירות וימיה הספורים

של חכנסת לא נראח שגם אם נפעל באופן אינטנסיבי נצליח לחוקק חוק משאל עם כחלכתו.

חייתי סבור לפי תומי שחיח מקום לעבודח מזורזת, בלי לדלג על איזשהו שלב, אבל

קיבלתי את עמדתו של משרד המשפטים שחדבר אינו בכדי שהייה סתם.

יחד עם זאת חחוק שלפנינו חוא משמעותי ורלוונטי לקראת חימים חבאים עלי נו

ודווקא ערב בחירות משום שגם מפלגות במצעיהן בוודאי יתייחסו לסוגיח של נסיגה מרמת

חגולן או לשאלת הריבונות על ירושלים ומפני שחנושאים חאלח עשויים לחסעיר מאוד את

חציבור ואפילו לחגיע למתחים, שכולנו חרדים מפניחם, שיכולים לגלוש ולחידרדר לעימות

ולאלימות מילולית ופיזית. הרציונל של חחוק חיח שדווקא בחבחרח שכל הנושא הזח

יצטרך לחיות מוכרע בסופו של דבר בצורח מסודרת גם בכנסת וגם במשאל עם. זח עלול

לצמצם את חמתח בעם וברחוב והרצון לצמצם את חמתח חזח חוא רלוונטי לימים חאלח. אני

מדגיש את זח כדי לחבחיר למח אנחנו מוצאים לנכון לדון בוועדח בסוגיה חזאת ולא לומר

שנדחח אותח לאחר חבחירות או לכנסת חבאח. אנחנו חושבים שזח צריך לחיות דווקא בגלל

חדברים שבאים לקראתנו לכאן או לכאן - מח שתכריע חוועדח, או מח שתכריע חמליאח.

כיוון שכך שוב נדרשנו לסוגיח חזאת וקיימנו דיון לא פורמלי עם נציגי משרד

המשפטים ועם מציעי חחוק והגענו לחצעח שמונחת כאן לפניכם לפיח אנחנו נחוקק את חצעת

חחוק סיוג ויתור על שטח כפי שחוצעח לנו - שלגביח חיתח חסכמח רחבח בוועדח - אבל

נתנח את תחולתו של חפרק בחוק חמדבר על משאל עם בקבלתו של חוק משאל עם. סעיף 4,
תחולח, אומר
תחילתו של סעיף 3 ביום תחילת תוקפו של חוק יסוד אשר יסדיר עריכתו

של משאל עם. כלומר, אנחנו עושים פח חבחנח: מאחר שחכנסת קיימת וחמערכת קיימת הרי

חנושא של רוב של 61 חברי חכנסת יכול לחתקבל כבר עכשיו; חנושא של משאל עם, שעדיין

לא חוסדר בחקיקח, יחיח תנאי וכך תחילתו של חחוק חזח תחיח רק כאשר יתקבל חחוק של

משאל עם. אני אומר את חדברים באופן ברור: אם לא יוסדר חנושא של משאל עם ותעמוד

על חפרק שאלח כזאת חרי כיוון שחחוק חזח לא נכנס לתוקף חוא לא יחייב את חכנסת אלא

בתור חצעח מוסרית. חחוק עצמו חופך לחוק שנכנס לספר חחוקים של מדינת ישראל, התחילה

שלו מותנית בתחילת תוקפו של חוק יסוד שיסדיר עריכתו של משאל עם.



בנימין אלון;

אני מציע לקבל את הצעתך, לצמצם אותה ולומר שרק אם הסעיף העוסק במשאל עם יתקבל

הוא יחייב.

היו"ר חנן פורת;

מה שביקשת זה מה שנאמר. למרות שלא קבענו את המרכיבים המפורטים של משאל עם,

כבר בהצעת החוק הזאת ניכר העובר בכמה היבטים: אחד, שקבענו אותו בוועדה והוא

בזכותו של חבר-הכנסת אלי גולדשמידט, שמשאל עם יהיה ברוב רגיל וכפי שנאמר כאן:

התקבל ברוב הקולות הכשרים של המשתתפים במשאל; שני, משאל עם מסוג זה חייב קודם כל

לעבור בכנסת ולהיות מאושר ברוב של 61. זאת אומרת, לא הולכים ישר למשאל עם והכנסת

לא מוותרת על מקומה. אלה נקודות משמעותיות שיוצרות לפי טיבן את אופיו של משאל
העם שבו שואלים
האם אתה מאשר את החלטת הכנסת, או מתנגד לה.

הדברים האלה יצטרכו לבוא לביטוי בחוק המפורט של משאל עם כשפה אנחנו קובעים

כיוון ושמים איזושהי אוריינטציה. הצעת החוק הזאת כפי שהיא מועלית כאן, גם אם יש

בה פרובלמטיקה בקשר לתחילתו של החוק, קובעת כיוון. אם מותר לי לומר, היא צריכה

להיות מקובלת גם על אלה שתומכים בהסדר מדיני, בנסיגה כזאת או אחרת. אפשר לומר

שבמידה מסוימת זו היתה צוואתו של יצחק רבי ן, זכרונו לברכה, בשעה שהוא עמד על

הרעיון של משאל עם למרות שהוא בעצמו קבע שבהסכם מדיני הוא יהיה נכון לנסיגה. הוא

הבין שהכרעה כל כך גורלית לא יכולה להיות אלא משהיא באה אל האינסטנציה הדמוקרטית

הרחבה ביותר וזוכה לאישורו או לדחייתו של העם, של אזרחי מדינת ישראל.

יש פה שתי הצעות נוסח שלצערי לא תואמו בין היועץ המשפטי לבין מר שופמן.
שלמה שהם
אני מקבל את ההצעה של מר שופמן.
היו"ר חנן פורת
אנחנו נעבוד עם ההצעה שהוצעה על-ידי משרד המשפטים והיא תהיה הבסיס.
עזמי בשארה
ההסתייגויות הן לנוסח הזה?
היו"ר חנן פורת
כן, שני הנוסחים דומים מאוד. כלל גדול כתוב במקורות: ואם המר ימירנו והיה

הוא ותמורתו קודש. גם זה וגם זה.

בבקשה, חבר-הכנסת עזמי בשארה.
עזמי בשארה
הסיבה שאמר אותה היושב-ראש לגבי מתח בעם איננה מוצדקת, אני לא חושב שיש מתח

שיחזירו את הגולן לפני הבחירות. יש אפשרות למתח עם סוריה ולבנון לפני הבחירות,

זה קורה לפני כל מערכת בחירות. לפני הבחירות הקודמות היה הסיפור של "ענבי זעם"

ואני שומע הגברה של הנימה לכל מיני הצעות הרפתקניות בתוך ממשלת ישראל כאילו ישראל

צריכה להגיב בלבנון ערב הבחירות. אי-אפשר להשתמש בלבנון או בעם חלבוני, בסוריה

או ברמת הגולן כמכשיר בבחירות, זה לא מוריד מתח מהעם אלא מוסיף מתח. אם תעשה
עכשיו משאל עם ותשאל
האם יש סכנה שיחזירו את הגולן לפני הבחירות? אני חושב

ש-99% יגידו: לא.



היו"ר חנן פורת;

לא זו היתה הכוונה, לא על זה דיברתי.
עזמי בשארה
היתה לי הסתייגות בענין כי אין חוק של משאל עם במדינת ישראל, זה צריך שינוי

קונסטיטוציוני מסוג מסוים ועיסוק בשאלה מי הריבון במדינה הזאת. זה גם שינוי של

ה-MOON הפוליטי שבו נבנתה המדינה וכל המשטר הקונסטיטוציוני של משאלי עם. יש פה

פופוליזם ועוד מיליון דברים. רבין חייב את עצמו לסקר כללי לא מחייב, הוא מחייב

מוסרית אבל לא מחייב חוקתית החלטות מדיניות. הוא דיבר על משאל עם בלי שיש חוק

משאל עם.

יהודה הראל;
הוא אמר
משאל עם.
עזמי בשארה
לא היה חוק שיחייב אותו. מה שקורה עכשיו הוא שונה, עכשיו זו אסקלציה בצורת

הדיבור סביב סוריה ולבנון. חבר-הכנסת פורת, אתה והממשלה סייגתם את זה כך שזה

יחול כשיהיה חוק משאל עם וברור שחוק משאל עם יהיה אחרי הבחירות. אז מה הבהלה

לחוקק את זה לפני הבחירות? תחוקק את זה אחרי הבהירות. הבהלה לחוקק את זה לפני

הבחירות היא חלק ממערכת הבהירות, זה הכול. בפרקי אבות כתוב באיזה מקום: והמשכיל

בעת ההיא ידום. לכן אני אומר: בארבעה החודשים בכנסת המשכיל בעת ההיא ידום,

בזמנים האלה צריך לשתוק.
היו"ר חנן פורת
נקווה שלא יתקיים בנו סיומו של הפסוק: כי עת רעה היא. נקווה שלא תהיה לנו

עת רעה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת הרב בני אלון.
בנימין אלון
כמה הערות. לסעיף 4, סעיף התחילה. יכול להיות שזה לא יהיה חוק יסוד אלא חוק
רגיל ולכן אני מבקש שנגיד
תחילתו של סעיף 3 - ביום תחילת תוקפו של חוק, או הסדר

חוקי, או חיקוק אשר יסדיר עריכתו של משאל עם.
שלמה שהם
אני הצעתי שיהיה: הסדר חוקי, אבל אני מסיר את דעתי מפני דעתו של מר שופמן.
בנימין אלון
אבל למה להתלות? אלה לא חוקי יסוד של זכויות אזרח, אלה חוקי יסוד במבנה

הקונסטיטוציוני של מדינה, כמו חוק יסוד: הממשלה, כמו חוק יסוד: השפיטה, כמו חוק

יסוד: הכנסת., אני בעד אבל לא הייתי מתלה את זה בהוק יסוד.
דלית דרור
איך זה יעמוד ביחס לחוק יסוד: הכנסת?



בנימיו אלון;

הפרשנות המוגזמת של בית-המשפט העליון היא ביחס לזכויות אזרח לא ביחס לחוקי

יסוד כאלה.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו אומרים שראוי שזה יהיה חוק יסוד ואתה אומר שלא צריך לקבוע את זה בגוף

החוק.

בנימין אלון;

כן, אני מבקש להתייחס לזה בחקיקה עצמה או שלפחות אביא זאת בתור הסתייגות.

למרות שזה מנוגד לפסק דין של אבי - דווקא היושב-ראש היה זה שבזמנו עתר לבג"צ

בענין - אני מציע שגם המשא-ומתן יהיה אסור. הייתי רוצה לעגן זאת בחקיקה. בסעיף

ההגדרות יש "החלטה", ואני מבקש שזה לא יהיה רק החלטה של הממשלה. אני נכנס להגדרה

של "שטח". אם יש שטח שחלים בו השיפוט והמינהל, יהיה אסור לשאת ולתת עליו.

נקודה. גם אם זה לא יעבור פה אני דורש להכניס זאת כהסתייגות.

היו"ר חנן פורת;

אז זה אף פעם לא יכול להגיע לכנסת.

בנימין אלון;

אם הממשלה תרצה לשאת ולתת היא תצטרך להביא את זה לכנסת, לקבל רוב של 61 ורק

אז לשאת ולתת. בכל מדינה נורמלית יש חוק יסוד של גבולות ארץ.

היו"ר חנן פורת;

אני זוכר את דברי אביך. הופעתי אז בבית-המשפט ואבא שלך הרים את עיניו אלי

כמי שלא מכיר אותי - את אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע - ואמר בהאי לישנא; אתה

רוצה לעקר את המערכת המדינית שלא תהיה לה אפילו הזכות לברר דברים, אפילו לשאת

ולוט!? עד כדי כך אתה חושב שאנחנו יכולים להגביל את המערכת המדינית? כדי ליישב

בינך לבין אבא שלך אתה אומר; בית-המשפט העליון לא אבל המערכת המחוקקת כן.

בנימיו אלון;

אני רוצה להסביר את הדברים, בארץ נורמלית, שהיא ארץ שיש לה גבולות והיא לא

ארץ וירטואלית, לא מדינה על גלגלים שכל יום מצביעים מה הגבולות שלה, כמו שחברי

הכנסת האלה רוצים, במדינה נורמלית לא יעלה על הדעת שתל-אביב תהיה נושא למשא-ומתן

מדיני בלי שגוף רציני נתן את דעתו על ריבונות שמתבטאת כאן. אני לא אומר את זה רק

על הגולן. אום-אל-פאחם, טייבה וכל מה שהיה בהסכם רודוס היו כבר אחרי קום המדינה.

אפשר להגיד שזה היה בסערת המלחמה אבל זה מגוחך כי אנחנו פה. אני לא מדבר אליבא

דידי שגם צריך להחיל בה את השיפוט והמינהל ואם ירצה השם זה יהיה בקרוב בלי שאנשים

יצטרכו לסבול הרבה יסורים עד שהם יבינו כמה זה פשוט והגיוני, דברים מינימליים שחל

בהם השיפוט והמינהל ודינם כתל-אביב, למשל דין רמת הגולן וירושלים בחקיקה הישראלית

היום.

היו"ר הנן פורת;

יותר.



בנימין אלון;

לא, יותר מבאר-שבע. לא ייתכן שדברים שכאלו יהיו ניתנים למיקח וממכר

ומשא-ומתן. מה שלא מצא חן בעיני אז בעתירה שלכם היה שניסיתם ללכת על הדרך של

בגידה, שהממשלה בוגדת. אלה דברים שקשה היה לקבל אותם.
דוד צוקר
השתמשתם בזה נגד רבין.
היו"ר הנן פורת
מצאו סעיף בהוקיה של מדינת ישראל שאומר שמי שמוסר שטח ממדינת ישראל הוא בוגד.
בנימין אלון
לדעתי, מה שהרה לבית-המשפט היתה האמירה הזאת, שהממשלה היא בוגדת. הם פסלו את

הדבר בפרט שדברים כאלה צריכים להיות מעוגנים בחקיקה. כל עוד אין חקיקה - כפי

שאני מציע עכשיו - מדוע בית-המשפט צריך לכבול את היכולת המדינית של ראשי הממשלה?

לכן אני מציע לעגן בסעיף ההגדרות לא רק "החלטה" אלא גם משא-ומתן לקראת החלטה של

הממשלה.

עזמי בשארה;

על החלטה לפתוח במלחמה צריך רוב של 61 לפני שפותחים בה? צריך משאל עם לפני

שפותחים בה?
בנימיו אלון
אני מכבד אותך ואת השקפתך אבל אתה בא פה בשם אינטרסים אחרים. אתה בא בהשקפת

עולם ונאמנות לאומית שונה מהנאמנות הלאומית שלי.

עזמי בשארה;

מה פתאום? אני מייצג פה אזרחים ישראלים ואינטרסים ישראלים.

בנימין אלון;

אני נאמן ללאומיות היהודית ואתה נאמן למין פן-ערביזם.

עזמי בשארה;

זה לא נכון. אני נאמן כאן לאינטרסים של מדינת ישראל כמו לאינטרסים של

הערבים אבל יש לנו השקפות שונות. האינטרסים של מדינת ישראל ושל עם ישראל הם

שתחיה בשלום עם הערבים בגבולות ה-4 ביוני ואני קונסיסטנטי בזה.

בנימין אלון;

אני מסכים שלהשקפתך אלה האינטרסים של מדינת ישראל. האינטרסים הלאומיים שלי

שונים מהאינטרסים הלאומיים שלך.

אני רוצה הבהרה שכאשר מדובר בסעיף 2 הכוונה היא לרוב של 61, זה לא סובל

פרשנות אחרת.



יהושע שופמן;

בסעיף 26(א) לחוק יסוד: הממשלה נאמר: "הכנסת רשאית, בההלטה ברוב חבריה,

להעביר מכהונתו את ראש הממשלה". הניסוח הוא: רוב חבריה.
בנימין אלון
הערה כלפי חברי הכנסת של הדרך השלישית. אני אתכם ברמה הסטטוטורית והחוקית

אבל אני מצפה ליותר מסירות כלפי חבלי ארץ אחרים כי אי-אפשר להיות מסור, נאמן, דבק

ואוהב חבל ארץ אחד בעבר הירדן המזרחי וכל כך לא לשים לב לחבלי ארץ אחרים בעבר

הירדן המערבי.
יהודה הראל
הלכתית, רמת הגולן היא לא בעבר הירדן המזרחי. הירדן על-פי המקורות מתחיל

מהכנרת ולא מצפון הכנרת.
היו"ר חנן פורת
מי שישים לב להבחנה בין ראובן גד לבין חצי שבט המנשה יעמוד על המשמעות של מה

שנאמר כאן. על הפסוק "עתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' " אומר
התלמוד הירושלמי
פרט לחלק ראובן גד בעבר חירדן שנטלו מעצמם; וחאחרת שהיא עבר

הירדן אינה ארץ זבת חלב ודבש. מאי הנפקא מינא בין שניהם? אומר הירושלמי: נחלת

עוג מלך הבשן, נחלת חצי שבט המנשה, דהיינו רמת הגולן. למה? אלה שנטלו מעצמם הם

ראובן וגד שזה עבר הירדן המזרחי, לעומת זאת הגולן לא נטלו לעצמם אלא משה נתן להם

על-פי תורה.
עזמי בשארה
בשם האינטרסים של אזרחי ישראל, יחודים וערבים, אני רוצה לומר: כל השוואה של

מה שנכבש ב-1967 עם מה שנכבש ב-1949-1948 מעקעת את הלגיטמציה הבינלאומית. אתה

רוצה שמה שנכבש ב-1967 הערבים אף פעם לא יקבלו. ההשוואה הזאת הרסנית מבחינת

היחסים הבינלאומיים של ישראל שנהייתה חלק מהאזור. אתה בתעקש שמה שהיה אחרי כן זה

בדיוק מה שהיה לפני כן. לא. באמצע יש היסטוריה ופשרות היסטוריות.
היו"ר חנן פורת
בבקשה, חבר-הכנסת דדי צוקר.
דוד צוקר
חבר-הכנסת בני אלון לא מייצג בעיני את האינטרסים שלי, הוא מייצג חוסר בטחון,

תפישה על גלגלים, תפישה שלא מאמינה באמת שהאחיזה שלנו כאן היא אותנטית. אין לו

מספיק בטחון כדי להיות משוכנע שלא מזיזים אותנו מכאן בכל רגע. בתודעה שלו כל רוח

מעיפה ומסלקת אותנו מכאן והוא חושב שאם זאת המציאות חקיקה תשנה את זה. זה הדבר

המביך ביותר. אם המצב הוא כמו שהוא חושב, מוטב שיכין מקלט לו ולבאים אחריו כי

העסק פה לא בטוח, הקיום לא בטוח, הכול פה ארעי. מאחר שאני סבור לגמרי אחרת, ואני

לא חסר בטחון כל כך ואני לא רוצה לשבת על גלגלים אני יכול להביע סוג של חמלה

לאנשים שבטוחים שצריך לחוקק משהו כי עוד מעט מעיפים אותנו מכאן, האחיזה שלנו פה

חלושה ואנחנו מחזיקים כאן מין קצה של חוט.
בנימין אלון
מה עושה אותך בטוח כל כך כשאתה בתל-אביב?
דוד צוקר
כבר מאה שנה אנחנו נמצאים בתהליך הדרגתי איטי מאוד עם נסיגות והתקדמויות של

התקבלות באזור. זה הסיפור שלנו, זו הבעיה, על זה המאבק הגדול. עם חבר-הכנסת

יהודה הראל יש לי ויכוח פוליטי, אתך יש לי ויכוה יותר עמוק. חבר-הכנסת הראל הוא

בתפישה שלי כשאין מקום לערער בכל רגע על הקיום פה כאילו כל רבע טייפון מסלק אותי

ממדינת ישראל.

יהודה הראל;

אני לא באותה תפישה, מדינת ישראל היה דבר לא בטוח.
בנימיו אלון
חבר-הכנסת צוקר, אתה והמשיחים באותה תפישה, שמדינת ישראל בשום אופן לא יכולה

להיעלם. אתה משיחיסט ובדיוק באותה גישה ואני לא מקבל את התיזה שלך ולא את שלהם.

עזמי בשארח;

לכן אתה עומד על כך שיהיו מלחמות.

דוד צוקר;

אני לא בטוח בשום דבר, כולל לא בריבונות הישראלית לעולם ועד, אלא שאני בטוח

בתהליך של התקדמות. אני בטוח שיש גורמים שבגלל חוסר הבטחון שלהם - שחבר-הכנסת

בני אלון הוא אחד מנציגיהם - עושים סוגים של מעשים שיממשו את עצמם. כלומר, בגלל

שאנחנו לא בטוחים צריך להרים את הר הבית, צריך לעשות מעשים שמבחינה מדינית יממשו

את ההרדות העמוקות שלכם. אלה ההבדלים הגדולים בינינו לביניכם.

היו"ר חנן פורת;

האנלוגיה הזאת מביישת. הבקשה להביא זאת להכרעה דמוקרטית של העם לעומת מעשים

בהר הבית?

דוד צוקר;

אני מנטה לשכנע אותך ואת חבר-הכנסת בני אלון.

אני לא זוכר שבחקיקה הישראלית - אלא אם כן מר ג וברמן זוכר דבר כזה - תחילה של

חוק מותנית בתחילתו של חוק אחר. זה צריך להיות תחילה ולא "תחולה". איזו מין

חקיקה זו שמותנית בחוק יסוד?

עזמי בשארה;

זו חקיקה לפני הבחירות.

דוד צוקר;

עוד מדינות ומשטרים הלכו לבחירות והם לא עשו את זה.

בנימיו אלון;

אתה צודק. אפשר לכתוב בסעיף 3, בלי סעיף תחילה; אישור במשאל עם שנתקבל

בחוק.



שלמה גוברמן;
דוגמה הפוכה
בחוק יסוד נאמר שפרטים ייקבעו בחוק.
דלית דרור
זה כמו לכתוב תקנות ולהגיד שאחר כך יהיח חוק.
שלמה שהם
אני הצעתי לא לכתוב חוק יסוד.
דוד צוקר
זו וירטואוזיות שלידתה בחשיבה פוליטית אנטי מקצועית כשמאלצים את אנשי המקצוע

לכתוב את זה. זה ממש מביך.

לסעיף 2, אישור הכנסת. אני מציע שהענין הזה יחול אך ורק על מדינת ישראל

בתחומי הגבולות של ה-4 ביוני. כלומר, מותר לנהל משא-ומתן על כל שטח שנכבש בששת

הימים ואילך.
היו"ר חנן פורת
הוא מציע שבהגדרה של "שטח" יחיה כתוב: שטח - זה ח-4 ביוני.
דוד צוקר
אני מוכן לסייג נסיגה משטח במשאל עם על כל מה שמה-4 ביוני, מערבה לו.
עזמי בשארה
אני מציע שיהיה כתוב שבכלל אסור משא-ומתן ולא שום משאל עם. אני מקבל את

הסכמי הפסקת האש מ-1949.
דלית דרור
חבר-הכנסת צוקר, אתה מסתייג מהגדרת "שטח"?
דוד צוקר
כן. זה תיקון להגדרה של "שטח". זה כן יחול על שטחים שייכבשו מעתה ואילך.
עזמי בשארה
בתנאי שהם סופחו וחלה עליהם ריבונות,
היו"ר חנן פורת
לו יצוין שההסתייגות שלך היתה מתקבלת, האם היית תומך בחוק?
עזמי בשארה
אני מוכן שישראל לא תהיה מסוגלת לעשות משא-ומתן בכלל על השטחים עד לפני ה-4

ביוני, גמרנו, זו מדינת ישראל.



היו"ר חנן פורת;

הוא רוצה שייווצר מצב שלא יהיה אפשר להעביר את אום-אל-פאחס לתחום המדינה

הפלשתינית. הוא אפילו לא; מוכן שיהיה על 1ה משא-ומתן.
עזמי בשארה
גבולות ה-4 ביוני הם גבולות הפשרה הטריטוריאלית של ערביי ישראל.

דוד צוקר;

תהיה לי הסתייגות למחיקת סעיף 1, למחיקת סעיף 2, למחיקת סעיף 3.

שלמה שהם;

אני מציע שתעשה הסתייגות לסעיף 3 ולסעיף 4.

דוד צוקר;

רק לסעיף 3. חבר-הכנסת פורת אילץ להכניס כאן משהו שמבחינת הפתרון הפוליטי

הוא נכון, מבחינה משפטית מקצועית זה ענין מביך.

היו"ר חנן פורת;

חברת-הכנסת יעל דיין, בבקשה.

יעל דיין;

אצטרף להסתייגויות של חבר-הכנסת צוקר. בהעדר השלמה של חוק משאל עם - שאני

מתנגדת לו בכל מקרה - לחלוטין לא תקין להעלות את החוק כאן ולקדם אותו על הבסיס

שיהיה חוק יסוד משאל עם. יש לנו בכלל בעיה עם חוקי יסוד והעברה שלהם בגלל

קוניוקטורה פוליטית זו או אחרת. הכנסת הזאת שלא מחוקקת חוקי יסוד, בוודאי לא

בשבועיים שנותרו לה, לא יכולה לעשות חוק כזה. אני לא רואה איך תהיה קריאה שניה

ושלישית של חוק משאל עם כאשר אין לך קריאה ראשונה ולא תהיה. זו התנייה בדבר שלא

קיים ואולי אין לו סיכוי להיות קיים. בוודאי שהכנסת הזאת לא יכולה להתנות דבר

שאולי יהיה בכנסת הבאה, זה לא תקין. קריאה ראשונה מבטיחה את הרציפות ואני מניחה

שבקונסטלציה כלשהי תהיה החלת רציפות אבל מה הפזיזות הזאת? זה אפילו לא מכשיר טוב

לצורך בחירות.

אם משאל עם זה הענין אני מודיעה שאם אזכה ואהיה חברה בכנסת הבאה הדבר הראשון

שאניח על שולחן הכנסת הוא; אם יהיה משאל עם מייד אנחנו הולכים למשאל עם בנושאים

של דת ומדינה ובראש וראשונה בנושא של נישואין אזרחיים. זה יעכב את החקיקה של

משאל עם.

היו"ר חנן פורת;

ביסודו של דבר את מתנגדת לרעיון של משאל עם?

יעל דיין;

כן.

היו"ר חנן פורת;

את מעריכה שבמצע של מפלגת העבודה ייכנס הנושא של משאל עם? היתה הסכמה לזה.



יעל דיין;

לא. היתה הסכמה בתור הצהרה חד-פעמית של יצחק רבין זכרונו לברכה, כאשר הוא

לא נכנס לענייני חקיקה איזה משאל עם, איזה רוב, האם מייעץ או מחייב ומה החפיפה

לגביו בכנסת.
יהודה הראל
כתבתם במצע ולא התכוונתם?
יעל דיין
זה לא כך, כתבנו מבלי להיכנס לבעיה.

יהודה הראל;

כתוב: התחייבות למשאל עם על נושא הגולן.
יעל דיין
נכון אבל לא על זה אנחנו מדברים כאן. כאן אנחנו מדברים על משאל עם ככלי

שלטוני. אנחנו לא נחוקק כאן משאל עם לצורך הספציפי הזה, אני מניחה שלא זאת

הכוונה. אם הכנסת הבאה תחוקק חוק משאל עם זה לא יהיה משאל עם לגולן כפי שהציע

יצחק רבי ן, זה יהיה משאל עם ככלי שלטוני איך זה עומד מול רוב בכנסת. אין סיכוי

לחוק משאל עם לעבור, נתתי דוגמה למשאל עם על נישואין אזרחיים שיגרוף רוב. לכן

ניזהר בענין ההתנייה.
היו"ר חנן פורת
רשות הדיבור לחבר-הכנסת יהודה הראל.
יהודה הראל
הרעיון של משאל עם על הגולן כפתרון לבעיה עלה על-ידי יצחק רבין, זכרונו

לברכה, הוא היה התחייבות של שמעון פרס לפני הבחירות, נכתב במצע של מפלגת העבודה

ואנחנו עוסקים בו מאז כינון הכנסת הזאת. היו בו הרבה דיונים והוא לא נעשה

בחופזה. בחוק הזה, הדורש משאל עם בנוגע לוויתור על שטח שחל עליו השיפוט והמינהל

של מדינת ישראל, תומכים היום למעלה מ-70 חברי כנסת ורוב נציגי המפלגה שלך בכנסת,

חברת-הכנסת דיין, זאת אומרת, זה לא מחטף ולא דבר מקרי. זה דבר שלא רק אנחנו רואים

בו חיוני ודחוף - לקראת משא-ומתן עם סוריה, רואים בו חיוני ודחוף חברים שהם בעד

ירידה מכל רמת הגולן, שלא רק שאני מתנגד לה אלא רואה בה אסון, כי הם מבינים מה

המשמעות שלו. זה מה שהופך את החוק לדחוף.

נתקלנו בזה שיש בעיה חוקתית רצינית, לא מהותית, והיא שמזכירים פה משאל עם

כאשר זה לא מופיע בחוקי היסוד של מדינת ישראל. יחד עם היועצים המשפטיים ניסינו

למצוא את הדרך אף אם היא לא אלגנטית במאה אחוז אבל שתהיה חוקית כדי לאפשר חוק

שנראה כדחוף למרבית חברי הכנסת, כפי שהתבטא בהצבעה בקריאה הטרומית ובקריאה

הראשונה בלי לפגוע חוקית במה שעלה כאן. זה הפתרון שעלה בידינו, נוסח ואושר

על-ידי המומחים למשפט.

חברת-הכנסת דיין, ניסית לאיים על חברינו הדתיים או החרדים שיבואו כל מיני

משאלי עם. אמר חבר-הכנסת חנן פורת שבהצעת החוק הזאת יש כיוון גם לחוק יסוד: משאל

עם שיחוקק בכנסת הבאה. הוא הסביר שמרומז כאן - זה יהיה חוק משאלי העם שכנראה רוב

הכנסת תתמוך בו - שכדי שהדבר יגיע למשאל עם, לדוגמה חוק נישואין אזרחיים, הוא

צריך קודם רוב בכנסת. אם לא חיה קיים חוק משאלי עם אז רוב בכנסת היה מספיק בשביל

להעביר את הנישואין האזרחיים. בהנחה שיש לך רוב להעביר בכנסת נישואין אזרחיים

יהיו נישואין אזרחיים. להיפך, נאמר כאן שמי שירצה להנהיג נישואין אזרחיים בישראל
יצטרכו
א. רוב של 61, ולא כמו היום; ב. יצטרכו משאל עם. זו עוד משוכה, חגורה

ושלייעקס, כמו שאנחנו רוצים להפעיל חגורה ושלייעקס לגבי ויתור על שטח ריבוני של

מדינת ישראל. אני חושש שהנימוק שלך לא ידבר אליהם. אם יעשו השלכה של החוק הזה

על חוק משאלי עם מוצע שאם ירצו לשנות בנושאי היסוד של מדינת ישראל יצטרכו לא רק

לפתוח את החגורה אלא גם להתיר את השלייעקס.

אני רוצה להזכיר מה אמרתי בישיבה עם אנשי המשפט. מבחינה פוליטית אני דמוקרט,

גם אישית. המאבק שנראה לי שהוא הכי חשוב אני רוצה שהוא יהיה על דעת הקהל, מאבק

על דעתם של רוב של 61 חברי כנסת ולא באמצעות הפחדה, או איום ולא באמצעים שאנחנו

רואים אותם אפילו בשביתות של ראשי עיריות או הסטודנטים. כך ניהלנו את המאבק עד

עכשיו - על דעת הקהל ועל דעתם של חברי הכנסת. כאשר החוק הזה יתקבל בכנסת, לצערי

עם ההסתייגות, זה יאפשר את זה ויתכוון לזה.

דבר נוסף. החוק הזה עבר גלגולים גם בכנסת הקודמת וכשאני מראה אותו כפי שהוא

מוצע לחברים אז יש בו פשרה על פשרה על פשרה. היתה הצעה ל-80 חברי כנסת, היתה

הצעה שזה יהיה מבין בעלי זכות ההצבעה במשאל וכל מיני דברים. הורדנו דבר אחרי דבר

ואני שלם עם ההורדה הזאת כדי שחוק כזה לא יעבור ברוב קטן, או במחטף, או בהרגשה של

מישהו שנעשה לו עוול. אנחנו רוצים שהוא יעבור בהסכמה רחבה ונכונה. בדיונים

האחרונים בוועדה הזאת היתה בקשה לחבר-הכנסת גולדשמידט לכתוב שצריך להיות רוב מבין

בעלי זכויות הצבעה במשאל עם. אני מדגיש שהוגדר שזה יתקבל ברוב הקולות הכשרים של

המשתתפים. אני מדגיש שהלכנו גם לקראת חברים שרוצים שתמורת שלום עם סוריה תרד

ישראל מכל רמת הגולן והגענו אתם להסכמה.

לכן אני מבקש להעביר את החוק למרות הפגם האסתטי המסוים שיש בו. התמורה גדולה

בהרבה מאותו פגם שאיננו קונסטיטוציוני.

יעל דיין;

מדוע כשדנו בכנסת הקודמת והכנסת הזאת על רוב לא עלה הנושא של חוק יסוד: משאל

עם?
יהודה הראל
הוא עלה. הוא הגיע במליאה לתיקו, 59 מול 59, כאשר הוא היה בנוסחים החריפים

שלו ואנחנו ניטרלנו אותם עכשיו. זה היה מה שקרוי חוק הגולן.
יעל דיין
הוא לא עבר.
היו"ר חנן פורת
להגיד לך למה? בתפישת עולמי קיים הרעיון של משאל עם אבל חנן פורת לא היה אז

יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט.
יעל דיין
אפילו שחק לא הציע להניח את החוק הזה. אם יש לחוק משאל האם רוב כל כך גדול

למה לא הניחו אותו לפני הכנסת?
היו"ר חנן פורת
כמו שאת רואה, היה קשה להעביר חוקי יסוד חשובים בתחומים אחרים. אילו הדבר

היה בידי בוודאי הייתי עובד על הענין הזה. אני רוצה להזכיר לך שבשעה שדנו פה על

הסכם הקבע עם הפלשתינים היתה החלטה של הוועדה להכין חוק יסוד של משאל עם.



יעל דיין;

לא עשינו את זה ולא עשינו חוקי יסוד אחרים.
היו"ר חנן פורת
רשות הדיבור לחבר-חכנסת דוד טל.

דוד טל;

אנחנו נתמוך בחוק ונתגבר על ההפחדות ועל האימים שחבריי מהשמאל מנסים להלך

עלינו היות והאבק הפוליטי שוקע אט אט והתמונה של המפה הפוליטית הולכת ומתבהרת.

אנחנו גם נתגבר על המכשול הבא לכשיבוא ואני מבקש לעבור להצבעה.

עזמי בשארה;

על מה יהיה משאל העם? משאל העם שרבין ביקש היה על הסכם השלום בכללותו שכולל

נסיגה. יהיה משאל עם על הסכם שלם שכולל נסיגה.

היו"ר חנן פורת;

אני מסכם את הדיון. הדברים שאמר הבר-הכנסת יהודה הראל מדברים בעד עצמם ואני

מזדהה אתם בענין זה. בכל זאת אני רוצה לחדד את הנקודה שעומדת אצלי במוקד. אני

מאמין שהדרך של משאל עם היא כמעט הפתרון היחיד לנושא שטעון בעוצמות כל כך גדולות

בעם. ניתן למצוא בו סובלימציה, ניתן למצוא בו עידון כשבאים לציבור שיכול להיות

שזו שאלת חיים ומוות עבורו ואתה אומר לו; יש לך יכולת להתמודד על לבו של העם לא

באמצעים אלימים, לא באמצעים של יאוש, נסה, הצלחת - מה טוב; לא הצלחת - אין לך עם

אחר. אני, כחנן פורת, סביר שאם יש דברים שהעם מכריע בהם גם אז הוא יכול לקבל

הכרעה שאינה נכונה. אני אומר את זה כמי שחושב שההכרעה בשאלות של ארץ-ישראל היא

גם ענין של הדורות שיבואו ויהדורות שאינם. אגיד בצורה הכי חריפה שזה כמו בפרשת

חטא חמרגלים כשהרוב המכריע אומר; איננו רוצים לעלות לארץ-ישראל, משה רבנו וכל

אשר עמו אומרים; אם לא כאשר דיברתם כן אעשה לכם. בישלתם את הדייסה - תאכלו

אותה, אין לנו עם אחר. אם בדרך איזושהי אני יכול להשלים, חלילה, עם מצב של

נסיגה, של עקירת ישובים - מצב הכי נורא מבחינתי - זה רק אם אני יודע שעמי לא עמי.

לכן הנקודה של משאל עם בעיני היא נקודה פנימית לעומק.

הזכירו כאן את מפלגת המרכז. לא בכדי כבר אמנון שחק דיבר על כך שלמשל נושא

רמת הגולן יוכרע במשאל עם. מדוע? מפני שהוא הגיע למסקנה שאם הוא רוצה למצוא איזו

דרך - זו הדרך, קו שאומר שלא נקרע את העם אלא נשתדל למצות את הדברים גם במקום שיש

חילוקי דעות.

בנימיו אלון;

גם אני לא חסיד של סקרים ומשאלי עם.

היו"ר חנן פורת;

זו הדרך היחידה למנוע התנגשות שיכולה להגיע עד כדי קריעתו של העם.

דוד צוקר;

גם בישיבות קודמות דיברת על סובלימציה בתור עידון. סובלימציה זו התמרה,

מהמלה תמורה.
היו"ר חנן פורת
הצעת החוק שלפנינו פשוטה בתכלית ומשאירה את המבנה על עומדו אלא שהיא מוסיפה

את הסעיף של התחילה בהתייחסות למשאל העם ואני מביא אותה להצבעה.

קודם נצביע על ההסתייגות של חבר-הכנסת דדי צוקר שאומר ש"שטח" הוא שטח של

גבולות ישראל לפני ה-5 ביוני, רק לגביו יחול החוק הזה ולא על שום שטחי כיבוש

במלחמת ששת הימים, לא הגולן, לא ירושלים המזרחית. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד - 3; נגד - 6

ההסתייגות לא נתקבלה

היו"ר חנן פורת;

ההסתייגות לא נתקבלה.

סליחה, אני חוזר לשם החוק. הצעתם של אנשי משרד המשפטים היא שהשם של החוק לא

יהיה סיוג ויתור על שטח, אלא הוא יהיה: חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת

המשפט, השיפוט והמינהל).

יהודה הראל;

בשם מציעי החוק אני מסכים לשם הזה.

דוד צוקר;

שלושתנו מגישים עוד הסתייגות לשם והוא ייקרא; הוק הסיפוח.

עזמי בשארה;

אני מצטרף להסתייגות הזאת.

בנימין אלון;

גם אני רוצה הסתייגות לשם החוק; חוק איסור מסירת שטח.

היו"ר חנן פורת;

בסדר. אני מעמיד להצבעה את ההצעה שהחוק ייקרא בשם; חוק סדרי שלטון ומשפט

(ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5; נגד - 1

שם החוק נתקבל

היו"ר חנן פורת;

שם החוק התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף 1. (קורא את הסעיף).

שלמה גוברמן;

במקום המלה "חלים" אני מציע שנאמר; הוחל.



היו"ר חנן פורת;

עדיף שיישאר "חלים" כי זה EXUSTENCE.

נעמי בלומנטל;

אני נגד משאל עם אבל אני לא חברת חוועדה. האם אני יכולה להגיש הסתייגות?
בנימיו אלון
בוודאי.

היו"ר חנן פורת;

אני מצביע על סעיף 1. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 6; נגד - 3

סעיף 1 נתקבל

היו"ר חנן פורת;

סעיף 1 אושר.

אני עובר לסעיף 2. (קורא את הסעיף). הובהר פה ש"רוב חבריה" הוא רוב של 61

מכלל חברי הכנסת.

בנימין אלון;

אני רוצה להעלות להצבעה את ההסתייגות לפיה בהמשך יהיה: הממשלה לא תישא ותיתן

על מסירת שטח לפי הגדרתו פה ללא אישור הכנסת שיתקבל ברוב חבריה.

היו"ר חנן פורת;

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של הרב בני אלון. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 2; נגד - רוב

ההצעה לא נתקבלה

היו"ר חנן פורת;

זה י ישאר כהסתייגות.

יהושע שופמן;

אני מציע לתקן בסעיף 2 המדבר על ההחלטה וייאמר; "שתתקבל ברוב חבריה" כי

אישור לא מתקבל.

היו"ר חנן פורת;

בסדר, ייאמר "שתתקבל". אני מעמיד את סעיף 2 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - 7; נגד - 3

הסעיף נתקבל



היו"ר חנן פורת;

הסעיף אושר.
יעל דיין
יש פה לוח זמנים כלשהו?

היו"ר חנן פורת;

זה יהיה קשור בהסדרה של משאל עם.

אני עובר לסעיף 3. (קורא את ה0עיף). דהיינו, על-פי ההצבעה במשאל עצמו ולא

לפי רוב אזרחי המדינה או רוב מיוחס. האס מישהו מסתייג מהסעיף הזה?

דוד צוקר;

כן.

בנימין אלון;

אני רוצה לשמוע את ההסתייגות, אולי אצטרף אליה.

דוד צוקר;

ההסתייגות שלנו היא למחוק את סעיף 3.

היו"ר חנן פורת;

אני מעמיד את סעיף 3 להצבעה. מי בעד הסעיף כהצעת הוועדה? מי בעד ההסתייגות

של חבר-הכנסת דדי צוקר?

הצבעה

בעד סעיף 3 כהצעת הוועדה - 5; בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת צוקר - 3

סעיף 3 כהצעת הוועדה נתקבל

היו"ר חנן פורת;

אם כך, סעיף 3 אושר.

אני עובר לסעיף 4, סעיף תחילה ולא "תחולה". (קורא את הסעיף). רק תחילתו של

סעיף 3, לא של סעיף אחר.

בנימין אלון;

לגבי סעיפים 3 ו-4. אם כבר הכנסתם את זה - ההערה של חבר-הכנסת דדי צוקר היתה

עניינית - למה לא יהיה כתוב בסעיף 3; אשר במשאל עם שייקבע בחוק. למה צריך לעשות

סעיף התלייה?

יעל דיין;

מדוע אנחנו מתלים את סעיף 3 בסעיף 4 ולא את כל החוק?



היו"ר חנן פורת;
יש פה שני שלבים
שלב אחד שאומר שצריך ויתור על שטח ברוב של 61 - דבר שקיים

חיום לגבי חוקים אחרים ואותו לא צריך להתלות בשום דבר; השלב השני הוא משאל עם

שתלוי בגיבוש הרעיון של משאל עם. לכן עשינו הפרדה בין שני הדברים.

יעל דיין;

מה יהיה אם תעיף את סעיף 3?

היו"ר חנן פורת;

אם לא יהיה סעיף 3 יהיה צורך רק ברוב של 61, בלי משאל עם.
יהושע שופמן
סעיף 2 לא מחדש הרבה. גם היום החלטה כזאת טעונה אישור הכנסת, השינוי הוא שיש

צורך ברוב של 61, 1ר, לא משנה שום דבר קונסטיטוציוני.

בישיבות קודמות אמרנו שלפני שקובעים שנושא מסוים טעון משאל עם צריך חוק יסוד:

משאל עם. לכן בישיבה הקודמת הוועדה החליטה שהיא תאשר את ההצעה לקריאה ראשונה

ושישלימו את החקיקה רק אחרי חוק יסוד: משאל עם. כנראה הנסיבות הפוליטיות השתנו

והתגבשה דעה שמבקשים להתנות את הסעיף. הדבר הזה אפשרי אם כי כפי שאומר חבר-הכנסת

הראל הוא איננו אסתטי. חבר-הכנסת צוקר שאל אס יש לזה תקדים. ככל הידוע לי אין

לזה תקדים. יש דבר הפוך, חוק הותנה בהחלטת ממשלה וגם שם זו לא חקיקה תקינה אבל

היא קיימת - זה חוק של הרשות הלאומית. אני חושב שכולם מסכימים שאין כאן סדר נכון

של הדברים. האם זה אפשרי - אולי זה אפשרי. גם הוועדה לא חשבה על כך בהכנה

לקריאה ראשונה, הסדר הנכון הוא חוק יסוד בנושא משאל עם ורק לאחר מכן החוק הזה.

לשאלה של חבר-הכנסת אלון. הסיבה שזו התליית תוקף של חוק מפני שזו היתה

הכוונה כפי שהתבקשנו לנסח. אחרת, אם הכנסת איננה מחוקקת חוק משאל עם אי-אפשר

ליישם את החוק הזה במלואו ואי-אפשר לקבל החלטות. מה שנאמר כאן הוא שכל עוד הכנסת
איננה מקבלת חוק יסוד
משאל עם החוק חל רק עד סעיף 2. אי-אפשר לסכל את כל מטרת

החוק ולכן היתה התלייה.
היו"ר חנן פורת
שאלת האסתטיקה שעלתה כאן היא נכונה.

אני מעמיד את סעיף 4 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב; נגד - 3

הסעיף נתקבל
היו"ר חנן פורת
הסעיף אושר.

אני שמח לבשר לכם שהחוק עובר להכנתו לקריאה שניה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים