ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 06/01/1999

הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - שכר חברי ועדות קלפי), התשנ"ט1998; הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון), התשנ"ט1999- (למעט סעיף 1); הצבעה על חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה), התשנ"ט-1999; הצעות חוק לתיקונים בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה והוראות שעה מטעם ועדת הבחירות המרכזית; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות), התשנ"ז-1996; הצעת חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור פרסום), התשנ"ח-1997; הצעת חוק הבחירות לכנסת ול

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. י"ח בטבת התשנ"מ (6 בינואר 1999). שעה 09:10
נוכחים
חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

יוסף ביילין

צבי ויינברג

דוד טל

חגי מיהם

דוד צוקה

ראובן ריבלין
מוזמנים
חה"כ שבח וייס

חה"כ יצחק 1קנין

חה"כ נסים זוילי

חה"כ רענן כהן

חה"כ מאיר שטרית

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

ע1"ד שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים

י1רם הירשברג - משת- המשפטים

עו"ד אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

חנה ברונשטיין - לשכת המפקח הארצי על הבחירות, משת- הפנים

עו"ד מוטי בס - היועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה

איטה וצלר - מנהלת אגף לביקורת מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה

עו"ד פנחס מעת - '1עץ משפטי, המפד"ל
היועץ המשפטי
שלמה שהם

הלית ברק (מתמחה)
מנהלת הוועדה
דורית ואג

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (תיקו) - הארכת מועד ערעור על תוצאות

הבחירות), התשנ"ז-1996 (של חה"כ רענן כהן),

2. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - הגדרת שפות פתקי הצבעה

והודעה לבוחר), התשנ"ח-1997 (של חה"כ צבי ויינברג).

3. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיק1ן - פרס1ם חוצ1ת), התשנ"ז-1996 (של חה"כ

מאיר שטרית).

4. הצעת חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור פרסום), התשנ"ח-1997 (של

חה"כ נסים זוילי).

5. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - שכר חברי ועדות קלפי),

התשנ"ט-1998 (של חה"כ רענן כהן).

6. הצעות חוק לתיקונים בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה והוראות שעה - מטעם

ועדת הבחירות המרכזית.



הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (תיקון - הארכת מועד ערעור על תוצאות הבחירות).

התשנ"ז-1996
היו"ר חנן פורת
אנחנו נדרשים בימים טרופים אלה לשורה שלמה של הצעעת חוק בענייני הבחירות. חלקם תיקונים

טכניים, חלקם שינויים יותר מהותיים. נשתדל לעסוק בהם באופן ענייני ואינטנסיבי. ברגע זה מונחות בפנינו 8

הצעות חוק. אני מקווה שנספיק לעבור על מרביתן. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לגברת הלית

ברק, המתמחה בלשכה המשפטית, שהעבודה המסורה שלה הקלה עלינו להכין את הצעעת החוק שודאי

מקלה גם על מר שלמה שהם, שעמוס מעל לראשו.
דורית ואג
מאחר וחבר הכנסת ריבלין איננו כרגע אני מבקשת לפרט. יש פה 8 סעיפים. אני רוצה להגיד בקצרה

מה עשינו בוועדת המשנה, כדי שנדע על מה יש לנו לעבוד.

על הסעיף הראשון המונח בפניכם כתוב "הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס'...),

התשנ"ט-1999". אלה התיקונים שביקשה ועדת הבחירות המרכזית, כולל גם הוראות שעה לבחירות

הקרובות. זה כ1לל סעיף אחד שלא יידון היום אלא בשבוע הבא בנוגע לשבתון בסיבוב השני של הבחירות.

זה בעיקר תיקונים טכניים ושינוי כל לוחות הזמנים באשר לפנקס הבוחרים לבחירות הקרובות. זה הסעיף

הראשון בסדר היום.

הסעיף השני הוא הצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן, בנוגע להארכת מועד הערעור על תוצאות

הבחירות.
היו"ר חנו פורת
אני מציע שניגש כבר לגופם של דברים. הואיל ומר אהוד שיל'ית עדיין לא הגיע, ברשותכם אני אדחה את

הדיון בסעיף הראש1ן לשלב מאוחר יותר. אנחנו נתחיל מייד בסעיף השני: "הצעת חוק הבחיחת לכנסת

ולראשות הממשלה (תיקון - הארכת מועד ערע1ר על תוצאות הבחירות), התשנ"ז-1996", של חה"כ רענן

כהן, שנכנס זה עתה.
דורית ואג
ועדת המשנה המליצה לאשר את הצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן לקריאה ראשונה. הוא תיכף

יסביר א1תה בקצרה.
היו"ר חנו פורת
חבר הכנסת רענן כהן, אנא הבהר את הצעתך.
רענו כהו
מהניסיון הרב שיש לי, כמי שהגיש את הבג"ץ האחרון בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-14, עמדנו

בפני מצב שאפילו שהוכחנו עובדות שאכן היו זיופים והיו כל מיני תקלות בבחיחת, בית-המשפט, עם כל

הצער של1, על הסף פסל את התביעה משום שעברנו את המועד. עומדים 14 ימים לערעור והוא איננו יכול

ילדון בשום דבר שעומד מעבר לתאריך הזה. זה נועד כדי לשמור על יציבות השלטון במדינת ישראל. כל מה

שאני מבקש הוא שינוי טכני, כדי שלא נעמוד בלחץ של 14 ימים, לאפשר חודש ימים. אם יש בעיה אמיתית,

ולא חשוב לאיזה מפלגה, כדאי לאפשר תהליך שיהיה תקין ומסודר.
היו"ר חנו פורת
אני בוודאי מסכים להצעה הזאת, בשני תנאים. התנאי האחד, לפי דעתי חשוב להדגיש ולהכביר מילים,



שברגע שיש את תוצאות הבחירות אז כל המערכת פועלת על-פי תוצאות הבחירות. הערעור איננו משנה

דבר בקשר לתהליכים. לעיתים כשיש ערעורים נאמר שעד לקבלת הערעור צריך להמתין באיזשהם דברים.

אם לא נקבע כך אז תמיד יהיה גם חשש שמנימוקים וממניעים פוליטיים יצרו את האווירה הזאת. אני רוצה

לשאול, האם אין צורך לעגן את זה בגוף החוק? אם לא, אז אני רוצה שרק תהיה הבהרה ציבורית בעניין

הזה. אם יש צורך באיזושהי מילה לעגן את זה בגזף החוק, אני אתמוך בכך.

נקודה שניה, בגלל העובדה שהערעור בסופו של דבר עלול לשנות איזשהם דברים, אני ח1שב שצריך

להוסיף על "בית-המשפט רשאי לדון בערעור שהוגש במועד מאוחר יותר, אם מצא שקיימות נסיםת מיוחדות

המצדיקות זאת" גם את המילים "בהנמקה בכתביי. שזה לא יהיה איזה דבר בעל-פה בעלמא אלא צריך

לתת לזה איזשהו עיגון, כמ1 שעשינו פה לגבי דברים אחרים.
שלמה גוברמן
"מנימוקים שיירשמו".
היו"ר חנן פורת
כדי להבהיר שזה רק בדברים שהם באמת מיוחדים. כדי שבית-המשפט ידחוק בעצמו.
דלית דרור
הממשלה תומכת אולם בוועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת ריבלין הוצע להבחין בין עילות

שונות. בסך הכל צריכה להיות וז-אות של תוצאות הבחירות.
ראובן ריבלין
גם חבר הכנסת ביילין הסכים לזה.
דלית דרור
אם מדובר בעילה שהיא פשוטה, כמ1 שלמשל לא עשו טוב את החיש1ב ואת החלוקה - זה ישאר תוך

14 יום. אם מדובר על קולות שהושגו שלא כדין, משהו שמצריך חקירת משטרה, שזה אולי יתארך מעבר

ל-14 יום - אז רק לגבי העילה הזו יקבע זמן ארוך יותר.
ראובן ריבלין
כדי להנח1ת את בית-המשפט מה הן הנסיבות.
היו"ר חנן פורת
מכיוון שיכולים להיות עוד דברים שונים שאנחנו לא מעלים ברגע זה, אני הייתי רוצה שייכתב: "נימוקים

שיירשמו". אני ח1שב שזה ניסוח ט1ב.
דלית דרור
אבל לצמצם את זה לעילות?
יהושע שופמן
הניסוח פה מדבר על דיון בערעור שהוגש במועד מאוחר יותר. כדאי לנסח את זה, ש"בית-המשפט

רשאי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, הארכת מועד להגשת ערעור".
שלמר. גוברמן
על-פי הנוסח שבתקנות סדר הדין האזרחי.
ראובן ריבלין
זה הטוב ביותר. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים עילות אז השאלה היא מהו הנומרו0 קלאוזוס, או שאת

נותנת עילה שהיא פותחת איזשהו שיקול.
היו"ר חנו 9ורת
ויש עילות שהן בדיוק בתווך.
ראובן ריבליו
לכן נאמר "מנימוקים מיוחדים". לכן אני מציע ללכת לפי תקנות סדר הדין האזרחי. גם נכוון לדעתו של

חבר הכנסת רענן כהן.
היו"ר חנו פורת
בסדר, ננסח את זה כך. אני מבקש שמייד תציעו לנו את הנוסח.

אני רוצה ברש1תכם תשובה, בכל זאת, אולי גברת דלית דרור תענה לנ1, לגבי השאלה האם בחר על

פניו שהערעורים אינם מעכבים כהוא זה את כל ההליכים שצריכים להינקט בעקבות הבחירות?
שלמה גוברמן
בסעיף 86(ח) לחוק עצמו כתוב: "ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערע1ר לא

יגרע! מחוקי1ת ההחלט1ת שנתקבלו על ידיה".
יהושע שופמן
התהליך הזה גם לפי החוק הקיים יכול להיות ארוך. יש 14 יום חוקית. אם הכנסת קיבלה חוק בתווך,

לפני הבחירות החוזרות, אז החוק הוא חוק. לא מבטלים בדיעבד את עבודת הכנסת.
היו"ר חנו פורת
למרות שזה נראה לי בבחינת דבר מובן מאליו, אני רוצה לבקש, אולי כדאי בכל זאת, גם בשעה שאנחנו

מדברים על הארכה, להסב את תשומת הלב לסעיף הזה. זאת אומרת, להגיד שגם אם היו פה נימוקים

שיירשמו, הנקודה הזאת תקפה. האם אין צורך בכך, לפי דעתך?
יהושע שופמן
לא, כי התיקון נכנס באותו סעיף עצמו, בהמשך הסעיף. גם לפי החוק הקיים התהליך הוא לא קצר כי

ההגשה היא תוך 14 ימים. פסק-הדין יכול להינתן אחרי זמן רב.
היו"ר חנו פורת
אני זוכר את הסיפור של הבג"ץ שהגישו אנשי מפלגת העבודה. אם זה כך, זה מובן.
ראובן ריבלין
אנחנו מאשרים את זה לקריאה ראשונה ומבקשים את הנוסח מהיועצים המשפטיים.
היו"ר חנן פורת
אני מוצא לנכון להבהיר גם באופן ציבורי, למרות שהדבר הזה מובן מעצמו, כשנקרא את כל הסעיף,

והוא כתוב בחוק במפורש, שכל הנושא הזה של תהליכי הערעור אינו גורע כהוא זה מהחוקיות של התוצאות

ומכל העבודה של הכנסת שבאה בעקבות זה.
רענן כהן
אחרי שגמרנו, אני חצר. לשאול האם אני יכול, ברשותך - זה לא לעניין אבל אולי זה גן רלוונטי, יתכן מאוד

שאפשר לצרף את ה0עיף הזה - להוסיף בסעיף 1(3) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 ...
דוד צוקר
מימון מפלגות לא שייך לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
רענו כהו
אמרתי שזה לא ממין העניין. אני שואל, אולי עדיף במקום "הי1ם השלישי" לומר "לראשןן לחודש"? הח1ק

אומר שהוצאות הבחירות מתחילות להיכלל מא1תו רגע שנקבעו הבחירות. על-פי החוק הקיים זה 101 ימים.

אני רוצה לשמור שבכל מקרה הוצאות הבחירות יתחילו להיות מוחזרות לאחר 101 ימים, כפי שהחוק קובע,

1לא לשנות מועד זה.
איטה וצלר
היום השלישי היה בחוק הפיזור.
רענו כהו
זה בדיוק מה שאני רוצה לשנות.
היו"ר חנו פורת
חבר הכנסת רענן כהן, ידידי היקר, זה נושא אחר לגמרי. אנחנו עכשיו עסוקים בנושאי הבחירות, באלף

ואחד דברים. אם אתה רוצה לבקש דבר חדש, אנא פנה אלינו, פנה אל הגורמים השונים, נברר את זה.

ברגע זה אינני מתייחס לזה כלל ועיקר.
רענן כהן
פניתי.
פנחס מע1ז
ברגע שאתם פותחים את הפתח להארכת המועד להגשת הערעורים, הייתי מציע שגם תיקבע הוראה

שתחייב את בית-המשפט להחליט תוך 30 יום. יש הוראות דומות בסעיפי הפטירות. משום שאחרת אתה

משאיר את העניין הזה פת1ח.
דוד צוקר
האם ברשויות המקומיות יש מגבלת זמן?
ראובן ריבליו
לפני בית-משפט אל תשים מכשול. כתוב שמשפט פלילי יערך מיום ליום. האם זה נערך מיום ליום?
פנחס מעוז
אבל פה אתה פ1תח פתח ופורץ את המסגרת. עלול להיות דיון שיימשך שנה שלמה בעניין הזה.
רענו כהו
תשאיר את זה לשיקול בית-המשפט. בית-המשפט לא ירצה ליצור חוסר יציבות.
היו"ר חנן פורת
ההערה הזאת היא הערה מאוד במקומה, לפחות מבחינת ההיבט הציבורי. גם אם אנחנו נוהגים כאילו

הכל בא על תיקונו, עצם העובדה שתלוי ועומד ערעור באמת יוצרת איזה מין תחושה שכאילו הדברים עדיין

אינם מבו00ים. גם אם אני נותן את ה-30 יום הייתי רוצה שבמקרים מיוחדים יהיה פתח מילוט, אם באמת

קורים איזשהם דברים. לאחר שכבר כתבנו "אם מצא שקיימות נסיבות מיוחדות", אולי נוכל לחזור על זה גם

כאן ולקבוע ש"בית-המשפט צריך לסיים את עבודתו תוך 30 יום, אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות שיירשמו".

אני ח1שב שיש 0ה היגי1ן רב.
דוד צוקר
אנחנו כבר אישרנו את הצעת החוק של רענן כהן.
היו"ר חנו פורת
יש פה נקודה מאוד משמעותית. אני רוצה את תשומת ליבם של חברי הכנסת. יש פה הצעה שהועלתה

על-ידי מר פנחס מעוז, היועץ המשפטי של סיעת המפד"ל. הוא אומר כך: קבענו שלעיתים יוגש ערעור גם

לאחר יותר מ-14 ימים, אם וכאשר, ובנסיבות שמצדיקות זאת ושיירשמו.
חד צוקר
השאלה היא כמה זמן תישאר בחוסר וודאות.
היו"ר חנו פ1רת
לכן הוא מציע שכמו בבחירות המקומיות, בית-המשפט יצטרך תוך 30 ימים לתת את תשובתו, כדי שלא

יהיה מצב שכל המדינה תמתין, אלא אם כן יהיו סיבות מיוחדות, שהחקירות לא נגמרו וכולי, ואז גם כן:

"מסיבות שיירשמו". זאת אומרת, מר מעוז מציע לתבוע את הצמצום של הזמן.
ראובן ריבליו
הנוסח שנקבע בתקנות סדר הדין הוא נוסח מספק לחלוטין. הכלל הוא 14 ימים.
היו"ר חנו פורת
14 ימים זה לגבי ההגשה של הערעור. פה מדברים על עבודת בית-המשפט.
ראובן ריבלין
הכלל הוא 14 ימים. לא העמדנו בפני בית-המשפט איזושהי מגבלה. עד היום הכל פעל כשורה. כמובן

שלבית-משפט יש אחריות. אם תשים את בית-המשפט בסד, כאילו שבאת ואמרת...
היו"ר חנו פורת
אתה שומע שבבחירות המקומיות כן קבעו את זה.
ראובן ריבלין
אבל לא עומדים בזה 1זה מבזה את בית-המשפט.
פנחס מעוז
אם זה בגוף החוק אפשר לחייב להכניס את זה בתקנות. תקנות כל בית-משפט יכול להאריך.
ראובן ריבלין
יש לו גם אפשרות להאריך את המועד כסמכות טבועה.
רענו כהו
אני מציע שלקראת הקריאה הראש1נה הצעת החוק תעלה בנוסה שאני הצעתי.
היו"ר חנן פורת
אני חושב שאם בבחירות המקומיות מצאו לנכ1ן לשלב את זה, אז יש היגיון רב שזה יכנס גם פה, כאשר

אנחנו נותנים את פתח המילוט. צריך לקבוע מועד לסיום, כמו בבחירות המקומיות, ולהוסיף "אלא אם כן

נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו".
ראובן ריבליו
אני רוצה להפנות את תשומת הלב של יושב-ראש הוועדה הנכבד לכך שבית-המשפט כמובן יודע מה

האחריות המוטלת עליו. יש לו סמכ1ת טבועה כאשר הצדק מחייב זאת לבוא ולהאריך מועד. אתה בא ומגביל

את היכולת של1 להאריך מועד. נגיד שקרה איזשהו דבר שמחייב הארכה.
יצחק וקנין
אתם מדברים על שלבים שונים. אני חושב שמן הצדק לבוא ולהגביל אם גם ניתן פתח לבית-המשפט.
ראובן ריבליו
ועד היום, אם נניח היה קורה משהו, אתה ח1שב שהוא לא היה צריך להגיד את זה תוך 14 יום?
יצחק וקנין
הוא לא מדבר על ה-14 אלא על ה-30 יום.
ראובן ריבליו
זה אות1 דבר.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת ריבלין, אתה מערבב פה בין שני תחומים.
יהושע ש1פמן
עד עכשיו דיברנו על מועד להגשת הערעור. עכשיו אנחנו מדברים על מועד תוך כדי הדיון, על מועד מתן

פסק-הדין. זה שני דברים שונים לחלוטין.
ראובן ריבלין
לכן אמרתי שאני לא רוצה להכניס את זה. האם אתה תומך בעמדתי? כאשר אנחנו מדברים על הארכת

מועד הערעור, וכבר דיברנו על הוספת "נסיבות מיוחדות, ומטעמים שיירשמו", זה בסדר, עכשיו אתה אומר:

בהזדמנות זאת אני גם רוצה להגביל את בית-המשפט.
היו"ר חנו פורת
נכון. זה שייך לא1תו עניין, לפרק הזמן המצומצם ככל האפשר.
ראובן ריבלין
הכל שייך לענייני הבחירות, אין ספק בכך. יש הוראה שמשפט פלילי יישמע מיום ליום. אדוני הזמין את

נשיא בית-המשפט העליון בקשר למקרה טרגי שקרה בארץ. מעניין לעניין, באותו עניין. יש הרבה דברים

שהם עניין של יסודות בתי-המשפט או חוק בתי-המשפט או חוק יסודות החקיקה וכיוצא באלה. הרי לא

נפתור את כל הבעיות היום. האם צריך להגביל בסד את בית-המשפט או לא? זאת שאלה באמת נכבדה

ביותר. אני לא הייתי מציע, אגב הצעת חוק פרטית שמדברת על ערע1ר, לבוא ולקבוע איזושהי מסמרה

בנושא כל-כך עקרוני.
דוד צוקר
הצורך לסיים דיונים בבית-הדין מוקדם ככל האפשר, אני כיליתי פה שעות יחד עם חברים אחרים

בדיבורים על זה. אבל אני מודה שגם אם החשיבות הציבורית של עניין הוודאות בתוצאות בחירות היא

מרכזית, אני מודה שלכפות על בית-המשפט תאריכי סיום - יש בעיני דברים יותר חשובים בתחום הפרט. אם

הייתי צריו כבר לכפות על בית-המשפט סיום הליך בתחום המשפט הפלילי, לא הייתי עושה את זה כאן.

אבל השאלה תיא מה קורה בפועל. אם אנחנו יודעים, מהנסיון שנלמד, שבדרך כלל בית-המשפט בפועל

סיים את הדי1נים בפרק זמן קצר יחסית, בגלל החשיבות הציבורית, אז אפשר לו1תר על זה בכתיבה בחוק.
היו"ר חנו פורת
אני רוצה לשאול את מר אהוד שיל"ת, שהוא בעל הניסיון הגדול ביותר בין כולנו בעניינים האלה. הסוגיה

שעומדת בפנינו היא באשר לערעורים לגבי תוצאות הבחירות. האם קרה שערע1רים שנשמעו בבתי-המשפט

ארכו מעל 1מעבר, או שבדרך כלל הם הסתיימו תוך 30 ימים?
אהוד שיל"ת
הערעורים ה0תיימ1 תוך 30 יום. היו מקרים בודדים שהשופט לקח עוד יום-יומיים, לא יותר מזה.

ערעורים לגבי הבחירות לכנסת בוודאי הלכו יותר מהר. היה פעם אחת ב-1988 ופעם אחת ב-1996

וזה נגמר מהר מאוד.

בח1ק הבחירות לרשויות המקומיות התעוררה בעיה אחת, שבתי-המשפט כתבו עליה בפסקי-דין

וכתוצאה ממנה שינינו את החוק, והיא: ערעור בחירות בטענה של שוחד בחירות. כלומר, ככל שהערעור

מתייחס למה שקרה בקלפי1ת אין צורך בי1תר מ-30 יום, זה מספיק. מביאים את החומר, מביאים את

הפתקים, מביאים מה שצריך. להוכיח שוחד בחירות זה סיפור ארוך ולכן תיקנו את החוק. קבענו שבעילה של

שוחד בחירות בלבד אפשר לפסוק בערעור בתוך השנה שאחרי הבחירות, לא רק תוך 14 ימים. אני מניח

שגם אם הערעור יוגש לאחר 14 יום, בית-המשפט יאריך במצב כזה את המועד, כי לא תמיד זה מתגלה

ממש תוך 14 ימים.
היו"ר חנו פורת
לפי דעתך, איפוא, אין פה צורך להוסיף פיסקה מיוחדת שתיקבע ש"יש צורך שבית-הדין יפסוק ת1ך 30

ימים אלא אם כן יהיו נסיבות מיוחדות"? זאת השאלה שעומדת כעת בפנינו. האם להוסיף את זה כפיסקה

להצעת החוק?
פנחס מעוז
ברשויות המקומיות יש את זה אבל בקושי עומדים בזה.
ראובן ריבלין
אתה משנה סדרי עולם עכשיו. עכשיו, אגב הצעת החוק, נשנה את חוק בתי-המשפט ונטיל מגבלות על

בתי-המשפט. אתה מעלה דבר חדש, האם לחייב בית-משפט לעמוד בלוח זמנים או לא.
פנחס מעוז
בתי-המשפט עומדים בלוח הזמנים ברשויות המקומיות בגלל שישנה הוראה בח1ק. למרות שיש ה1ראה

בח1ק, בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפח1ת בשני מקרים שאני מתעסק בהם, חרג מכל מסגרת שהיא.
ראובן ריבלין
האם נכניס לבית-הסוהר את בית-המשפט בבאר-שבע אם הוא לא יעמוד בזמנים?
פנחס מעוז
בתקנות הכלליות - אנחנו יודעים את הדוגמאות, שבתי-משפט לא מקיימים אותן - נאמר שיש סמכות

כללית לבית-המשפט להאריך את המועדים שלהם בא1פן כללי.
היו"ר חנו פורת
אני לא רוצה להאריך בדברים. יש פה שתי גישות. לפי דעתי הן לא סותרות זו את ז1. השאלה היא האם

אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבית-המשפט עומד בזה והאם אין צורך להגביל אותו בזמן.
ראובן ריבלין
אני מבקש לטעון שזה עניין חדש, אדוני היושב-ראש.
היו"ר חנו פורת
מאחר שאנחנו עוסקים בקריאה טרומית, כבר אמרנו שלהוציא דברים שהם בכלל בעניין אחר אפשר

להוסיף הכל. אין פה עניין חדש. יש פה שתי גישות, שאפשר להכריע ביניהן. גישה אחת אומרת שיש מקום

להוסיף פיסקה שלפיה בית-הדין יצטרך לתת את פסק-דינו תוך 30 יום, אלא אם כן יהיו נימוקים מטעמים

שיירשמו. הגישה השניה אומרת שאין צורך בהוספת פיסקה כזאת. אני מבין ששתי הגישות אפשריות.

הצבעה על ההצעה להוסיף פיסקה האומרת שבית-המשפט "תו פסק-דינו בנושא ערעורים על תוצאות

הבחירות תור 30 ימים. אלא אם בו יש לו נימוהים. מטעמים שיירשמו

בעד - 2

נגד-5

ההצעה לא נתקבלה.

אין פה ש1ם עניין של קואליציה 1אופוזיציה. זה שאלות ענייניות שמתבררות כאן.

הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (תיקון - הארכת מועד ערעור על תוצאות

הבהירות). התשנ"ז-1996 (של חה"כ רענו כהו). עם התיקון שהוכנס בה

בעד-7

אין מתנגדים

ההצעה נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה בוועדה והיא תעבור לקריאה ראשונה במליאה.



הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - הגדרת שפות פתקי הצבעה והודעה לבוחר).

התשנ"ח-1997
היו"ר חנן פורת
אני מבקש מכם לאפשר לי לנהל את הישיבה ביעילות. יש לפנינו הרבה חוקים. אין פה שאלות החובקות

זרועות עולם אבל הן שאלות שאנחנו אמורים להכריע בהן, כדי שהדברים יהיו רלוונטיים נבר לבחיחת

הקרובות. אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - ר1גדרת שפות פתקי

הצבעה והודעה לבוחר), התשנ"ח-1997, של חבר הכנסת צבי ויינברג. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת צבי

ויינברג במילים ספורות להציג את עמדתו. לאחר מכן אבקש מחבר הכנסת ריבלין להציג את עמדת ועדת

המשנה. בבקשה.
צבי ויינברג
מדובר על בעיה רחבת מימדים. לפי סקרים ומחקרים כ-53% מהעולים החדשים מחבר המדינות לא

יודעים עברית. מתוך ה-53% האלה יש להערכתנו עשרות אלפים, אם לא יותר, שלא מכירים אפילו צורת

אות עברית. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הרבה בוחרים קשישים הצביעו בביגוד לדעתם לאחר

שהטעו אותם. ברגע שהם נכנסו לקלפי נתנו להם לידיים איזשהו פתק והיו כל מיני זיופים.

הדבר הבסיסי, שכבר דיברתי עליו הרבה פעמים, הוא שאין זכות בסיסית יותר חשובה בדמוקרטיה

מזכות ההצבעה בבחירות. הבאתי דוגמאות ממדינות אחרות בעולם, מאוד מתוקנות, שבהן נתנו לקבוצות

מסויימות שאינן מבינות את השפה המרכזית להצביע בשפתן. דיברתי על כך עם השופט מצא ועם גברת

תמר אדרי והם העלו כל מיני בעיות טכניות. תמיד אפשר להתגבר על בעיות טכניות. לדמוקרטיה יש מחיר.

כפי שהציע חבר הכנסת ביילין בישיבה האחרונה של ועדת המשנה, אני מציע שהחוק הזה יחוקק כהוראת

שעה, עד שהקבוצה הזאת, הקשישה, תלמד קצת יותר ט1ב עברית. הרי מדובר בעיקר על מאות אלפים

שהגיעו בבת-אחת בשנים האחרונות. אני מציע שפתקי ההצבעה יהיו גם ברוסית ובאמהרית.
ראובן ריבלין
בוועדת המשנה כאשר דנו בנושא הועלו שתי בעיות: בעיה ערכית ובעיה טכנית-פרקטית.

השאלה הערכית היתה האם השפות הרשמיות לא היו אחת מהמטרות של המדינה שלנו כאשר היא

קמה. השפות עברית וערבית הן השפות הרשמיות ואין בלתן. ראשונים באו, שקלו, בחנו את העניין וקבעו

מה שקבעו. העניין הערכי ה1א עניין חשוב בי1תר. רבות מסיעות הבית חושבות כך.

מהצד הפרקטי, קיבלנו חוות דעת מגברת תמר אדרי, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, והיא הביאה

בפנינו גם דוגמא של פתק מוארך המחייב את שינוי כל תיבות הבחירה מש1ם שהתיבות בנויות לפיתקאות

שאנחנו מ1רגלים בהן מזה 50 שנה. ליצור היום את הפיתקאות המאורכות בסגנון אחר, כדי שהפיתקאות

תהיינו מורכבות מ-4 צורות אותיות: עברית, ערבית, רוסית 1אמהרית, זה דבר שמהווה בעיה לא קטנה.

כמובן שנשאלות גם שאלות אחרות. מדוע אנשים שמדברים שפות אחרות ושעדיין לא יודעים עברית לא

יזכו גם הם לתרגום הפתקים לשפתם?
דוד טל
אפשר לתרגם את זה גם לארמית.
ראובן ריבלין
אני הבאתי את העניין בפני סיעתי, כמו אחרים שהביאו את זה בפני סיעתם. עמדת סיעתי היתה שכל

אחד יפעל לפי שיקול דעתו. הדיע1ת שנשמעו בוועדת המשנה הי1 בעיקרן נגד העניץ הזה אבל החלטנו לא

להמליץ. לא הצבענו על העניין בוועדת המשנה וביקשתי להביא את זה להכרעת מליאת ה1ועדה.
היו"ר חנן פורת
על כן אנחנו יושבים במליאת הוועדה ובכל מקרה נכריע. נשמע את העמדות. אני חצה לומר שלתשומת

ליבי הובאה כאן ההצעה איך ייראה פתק אם יצטרכו להוסיף אליו גם כיתוב ברוסית ובהאמהרית, שלא לדבר

על אנגלית. זה בעצם מכפיל את גודלו של הפתק.
שבח וייס
יש לזה יתרון, היות ואם ישימו את זה בכיסם של אנשים זה יציץ החוצה, זה יבלוט...
יוסף ביילין
אני חושב שיש הצדקה לכך שבפתק יתווסף כיתוב, בוודאי ברוסית, בגלל המספר הגד1ל של הבוחרים.

אני מסכים שיש כאלה שלא יודעים לקרוא את זה. אבל מבחינה טכנית - מה שגברת תמר אדרי הראתה לנו

- זה הופך להיות בלתי אפשרי. כמו שקשה לי לקבל את זה שאי אפשר לקצר את המועד עד הבחירות בגלל

סיבות טכניות, כך גם קשה לי לקבל את זה. אבל זה בערך כמו היציאה מלבנון, שאומרים שמבחינה טכנית

אי אפשר לצאת. אז אני מרים ידיים. להילחם נגד המערכת ושבסוף יגידו שזה ייקח עוד חודש? אני לא מוכן

להי1ת זה שבגללו יגידו שדחו את הבחירות. המערכת כל-כך מושרשת ב0טט1ס ק1ו, שכל שינוי נראה לה

כטיר1ף דעת. אין פה טיר1ף דעת.
דוד צוקר
משפט אחד על הטכניקה ואחרי כן על העיקר.
לגבי הטכניקה
אסור שזה יהווה מכשול, אבל גם פה צריך היגיון. אי אפשר לבוא בפרק הזמן הכל-כך

קצר שנשאר עד הבחירות ולבקש לשנות את הקופסאות 1לבקש לשנות את הפתקים. זה לא עבודה שאפשר

לסיים אותה ב-3 חודשים.

אבל אני לא מציע להסתתר מאחורי העניין הטכני. זה לא מכובד בעיני רק להסתתר מאחורי העניין הזה.

אקט של בחירות, בכל הכבוד, הוא אקט ממלכתי שבו אסור לטעמי - וסליחה על הנימוק הלאומי - אסור

להשתמש בשום שפה אחרת לבד מן השפה הרשמית. יש בעניין הזה מינימום של dignity של אומה, של
עם, של מדינה, שאומר
בימים הללו, דווקא בגלל סימבוליקה של בחיחת, דווקא משש שזה חג למשטר,

עושים את זה רק בשתי השפות הרשמיות. זה לא מכובד אפילו לעשות את זה אחרת.
צבי ויינברג
מדינות אחחת, לא פחות מכובד1ת, עוש1ת את זה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להביע את עמדתי. אני מוכרח לומר שבעיני השאלה העקרונית איננה עומדת במבחן. בעיני

חשוב הרבה י1תר שהאדם יידע וייבין על מה ה1א מצביע. אילו הייתי נדרש רק לשאלה העקרונית, כפי שהציג

א1תה חבר הכנסת צוקר, הייתי מוכן למח1ל על כבודה של השפה העברית בהקשר הזה, למען הבהירות 1גם

למען הבטחה של ניקיון הבחירות.

השאלה הטכנית היא בעיני שאלה לא מבוטלת. י1תר מכך, אני ח1שב שבאמת יבואו אז ויישאלו לא רק

לגבי השפות האלה. למשל השפה האנגלית היא בעיני שפה שבמקרה כזה מא1ד מתבקשת.
צבי ויינברג
אבל יש הבדל עצום במספרים.
היו"ר חנו פורת
אבל לא בין מספר דוברי האנגלית לבין מספר דוברי האמהרית. אני חושב שהצורך בהחלפת הפתק



ושינוי צורתו, זה דבר שמשבש.

אני חושב שאפשר לקבוע, או בתקנה או אולי אם נירצה אפילו בחוק, שבכל קלפי, כשם שיש בקלפי

הוראות הצבעה וכדומה וזה חלק מהמרכיבים, שיהיה שלט מאיר עיניים, שבו יהיו כל השפות ויוצגו שמות כל

המפלגות והאותיות. כל הדברים האלה יהיו כתובים גם בשפה הרוסית, גם בשפה האמהרית, גם בשפה

האנגלית. יוצב שלט גדול שייקבע באופן תיקני. כמו שאדם צריך לדעת איך הוא מצביע.
שבח וייס
אפשר גם לפרסם את המצע של המפלגות ...
היו"ר חנו פורת
אל תגזים. אני מדבר רק על הפתקים, על דבר מאוד אלמנטרי ומאוד פשוט.. אל תעשה מזה ליצנות.
ראובן ריבלין
אד1ני היושב-ראש, שכחתי להזכיר עניין חשוב שצריך להתייחס אליו. בערבית ובעברית האותיות, בשינוי

וורסיה קטנה, הן אותן אותיות. למשל 'אמת' זה "אליף, מין, תף", ימחלי זה "מין, חית, למד", זה פחות או

יותר אותו דבר. אם למשל אנחנו נעשה את זה ברוסית, איך אנחנו נכתוב ימחל' ברוסית? ברוסית זה מסובך.

הכל אפשר לעשות אך זה מסובך.
דוד צוקר
יש הרי תשדירים בטלוויזיה מטעם ועדת הבחירות המרכזית ושם יינתנו התרגומים.
הי)"ר חנן פ1רת
אני חושב שזה דבר מאוד פשוט. צריך לשים שלט מאיר עיניים ליד הקלפי שיהיה חלק מההסברה

לאנשים שזו שפת אימם, וכן להעביר את המידע הזה בתשדירי הטלוויזיה או באיזושהי דרך אחרת. אני

חושב שלא ניתן להעמיס עוד שתי שפות על פתק ההצבעה. זה דבר שבוודאי לא אפשרי לבחירות הקר1ב1ת.

אני לא יודע אם צריך את זה בחקיקה או די בתקנה. בחקיקה אפשר לקבוע את העיקרון ואחר-כך לאור זה

יתוקנו תקנות. בכך אני חושב שנעשה צדק מינימלי בכיוון הזה ועם זאת, לא נעמיס את זה על הפתק.
שבח וייס
מה יהיה כתוב על השלט הזה?
היו"ר חנו פורת
חבר הכנסת שבח וייס, אותו תרגום שהם הציעו לכתוב על הפתק יהיה תלוי בשלט. למשל פה כתוב: "כן

- ישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי'י, אז התרגום של המילים האלה ייכתב גם ברוסית בשלט.
דוד טל
ואיך יכתב "ש"ס בעליה"?
דוד צוקר
יש פה ציל1ם של המודעות שוועדת הבחירות המרכזית כבר מפרסמת. היא לא חיכתה לתבונה שלנו. יש

שם מספיק תב1נה, כניראה, גם בלעדינו.
שבח וייס
אני מאוד בעד זה שייסייעו לכל אדם בישראל להצביע בנוחות, ובוודאי לעליה הכל-כך מדהימה והחשובה



מחבר המדינות. אני רק שואל שאלה, האם אדם מבוגר שמסוגל להצביע, ואנחנו מניחים מראש שהוא יודע

בכלל להצביע, לא יכ1ל ללמוד צורת א1ת?
צבי ויינברג
כניראה שלא.
אהוד שיל"ת
אני חצה להמשיך את מה שאמר חבר הכנסת שבח וייס. זה יכול להיות אחת משתיים. או שאדם איננו

יודע קר1א וכתוב כלל, ואז כל אות בכל שפה היא עבורו מין ציור גרפי שלא א1מר לו שום דבר והאדם צריך

לחרות את זה בזכרונו; א1 שהוא יודע קרוא וכתוב, הוא רק לא יודע בעברית, אבל הפתקים הם בעברית. לכן

כל שלט יהיה צריך לכוון את הבוחר הזה לאותיות העבריות כדי שהוא יידע שהצורה הגרפית המסויימת הזו

שייכת למפלגה.

יש בפניכם דוגמא שוועדת הבחירות מפרסמת בעיתונים בכל השפות. יש עם זה בעיה. תיקחו את

המודעה ברוסית, שחבר הכנסת ויינברג מדבר עליה. כתוב 'אמתי וכתוב שם 'עבודה'. זה בסדר. האיש שלא

יודע צורת אות עברית צריך לחפש את הצורה הזאת של יאמתי. לנו זה מאוד טבעי אבל אם תיקח את חבר

הכנסת ויינברג ותגיד ל1 למצוא את הצורה הגרפית של יאמתי, או של ימחלי, בדוגמא בערבית, הכל ייראה לו

כציורים מקושקשים. גם אם תהיה מודעה כזו, ואני תומך בכך שתהיה מודעה כזאת, זה יעזור לאותו בוחר

רק מעט מעט מאוד כי עדיין הוא צריך לחפש את הצורה הגרפית של האותיות בין הפתקים. מכיוון שהאותיות

לא נהיר1ת לו אלא הן עבורו צורות גרפיות סתומות.

מודעה כזו אין לי בעיה לפרסם, לעשות את האותיות יאמתי, לכתוב יעבודהי ברוסית, יעבודהי באמהרית

ו'עבודה' באנגלית בשורה אחת.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מבקשים שזה לא יהיה רק מודעות בעיתונים אלא שמלבד זה יהיה שלט מאיר עיניים בקלפי,

שלא זהה למודעה הזאת.
צבי ויינברג
אבל זה לא יעזור.
היו"ר חנן פ1רת
זה יעזור. אולי לא כמו שאתה רוצה, אבל זה יעזור לחלק מהמצביעים.
דוד טל
בשנות ה-60-50 היו בארץ יותר עולים חדשים מצפון אפריקה מאשר ותיקים ולא היה שום דבר.
דוד צוקר
זה היה קל, כי הם היו צריכים רק להצביע 'א'. המדינה לימדה אותם רק אות אחת והם עשו את זה.
צבי ויינברג
ההצעה של חבר הכנסת פורת איננה מספיקה. לפי הניסיון שלנו עולים קשישים במיוחד, שמגיעים ארצה

בגיל 55 פלוס, מתקשים מאוד אפילו להכיר אות עברית. בדרך לקלפי עומדים אנשים ומחלקים להם כל מיני

פתקים. בבחירות האחרונות היתה רשימה בראשות מר אפרים גור שסומנה באות יקי. נאמר לעולים ש'ק'

ו-'כן' (שזה האותיות של יישראל בעליה') זה אותו דבר. יש לנו הערכות שעשרות אלפי אנשים הצביעו בצורה

לא נכונה בגלל אי-ידיעה של השפה. אתם מציעים לשים מודעה ושהם יתחילו לחפש במודעה איך זה כתוב

ברגע האחרון? קודם כל הם אנשים מבוגרים ונרגשים, שהגיעו ממשטר שבו אף פעם לא היתה הצבעה



חופשית. בשבילם ההצבעה מאוד חשובה. לא נראה סביר שברגע האחרון הם יתחילו לחפש באיזה מודעה.
אהוד שיל"ת
יש תשדירי תעמולה של כל המפלג1ת בטלוויזיה, תאים את האותיות האלה חודש קודם בכל מקום.
צבי ויינברג
אבל עובדה שזה לא מספיק.
אהוד שיל"ת
אתה מדבר על אנשים שהייתי מגדיר אותם כאנשים שלא יודעים לחלוטין קרוא וכתוב, לא מהטלוויזיה,

לא מהעיתון, לא ממודעות, לא מהודעה לבוחר. זה אבסורד. זה לא עובדות. אתה לא יכול להפוך השערות

לעובדות.
דוד צוקר
הבוחר הרי מתעניין לפני כן, הוא קורא ויודע.
מאיר שטרית
אני מבקש לומר שאני מתנגד לכל תוספת על פתקי ההצבעה. אני חצה שהכיתוב יופיע רק בעברית

ובערבית, בשפות הרשמיות. מדוע? יש אינסוף עדות בארץ. ההצעות האלה עלו בעבר עשרות פעמים בפני

ועדות בחירות ונפסלו כולן על הסף. אין לזה סוף. אתה לא יכול לתת לעדה אחת ולא לתת לעדה אחרת. אז

תשים רוסית, אמהרית, מרוקאית, תוניסאית, גרוזינית, קווקאזית, אידיש ואנגלית. אין לזה סוף.
צבי ו"נברג
מדובר על העליות האחרונות, אנשים שנמצאים רק כמה שנים במדינה.
מאיר שטרית
אני חושב שמי שמציע דבר כזה מזלזל, לדעתי, ביכולת של אנשים בקריאת עברית. לא עולה על דעתי

שעולים מברית-המועצות לשעבר דו1קא, שהם המשכילים מבין העולים, שבהם אחת בעלי השכלה גבוהה

הגדול ביותר בקרב האוכלוסיה הישראלית, שהם לא יידעו לקרוא אות אחת בעברית.
צבי ו"נברג
לא היית כאן בדיונים הקודמים. יש הוכחות. יש מחקר שהראה ש-53% מהעולים לא יודעים עברית.

מדובר על העליה האחרונה.
מאיר שטרית
היינו בדיונים האלה בכנסת הקודמת, ובזו שלפניה, ובזו שלפניה וכן הלאה.
פנחס מעוז
רציתי לבקש שבכל מקרה אם יוחלט לפרסם בצורה כזו או אחרת תרגום בשפה אחרת של שם

המפלגה, שהתירגום ייעשה בתיאום עם המפלגה. אומרים לי שלא בהכרח צריך לעשות תרגום מילולי.
היו"ר חנן פורת
זה עניינה של ועדת הבחירות, שהיא תבוא בתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר.
ראובן ריבלין
במידה והצעת החוק תעבור, נחזור לזה.
היו"ר חנו פורת
יש פה בעצם 3 הצע1ת. ק1דם כל נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת צבי ויינברג. אני מציע שנתמוך

בהצעת הפשרה שאומרת...
חד צוקר
לא בחקיקה לחייב פירסום.
היו"ר חנו פורת
אני מציע שבחקיקה הראשית נקבע, אני לא מנסח את הניסוח המדוייק, שיש לתת את הכלים הנאותים

לכל אחד מהבוחרים לדעת את תרגום האותיות לשפות השונות, בפירסומים נאותים, הן לקראת הבחירות

והן במקום הקלפי. כמו כן שוועדת הבחירות תתקן את התקנ1ת הנאותות לצורך העניין הזה. זח הכל. אני לא

צריך להיכנס עכשיו לפרטים לגבי צורת השלם וגודלו. ועדת הבחירות תתקן תקנות. אם אתם רוצים, אפשר

שהתקנות האלה תהיינה באישור 1עדת החוקה, חוק ומשפט.
דוד צ(קר
למה צריכה לבוא הצעה כזאת? ממילא הרי מפרסמים.
היו"ר חנו פורת
בטלוויזיה זה לא קיים. בכניסה לקלפי זה לא קיים. אני רוצה להבטיח בחקיקה ראשית את העיקרון. את

הפירוט שלו ניתן לוועדת הבחירות. אני חושב שבכך אנחנו נעשה צדק. זה דבר נכון מבחינה עקרונית. יש

דברים יותר פרטניים שנמצאים בחוק. אם זה מקובל עליכם, אז ועדת הבחירות תעשה תקנות. אני לא חושב

שצריך לאשר את זה בוועדת החוקה, חוק 1משפט.

הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - הגדרת שפות פתקי הצבעה

והודעה לבוחר). התשנ"ח-1997. של חה"כ ויינברג. מול הצעתו של חבר הכנסת פורת. כפי שפורטה

בעד הצעת חה"כ ויינברג -1

בעד הצעת חה"כ פורת - 6

התקבלה הצעת חבר הכנסת פורת.

אתם תנסחו את ההצעה בצורה מדוייקת. מה שאישתו הוא כדלקמן: 1) פתקי ההצבעה ישארו כמו

שהם ולא יתווסף בהם דבר. 2) מתוך מגמה להעביר את תרגום האותיות לכל השפות השונות, 1עדת

הבחירות תתקן תקנות לפירסום הדברים הללו, הן בכלי התקשורת והן בכניסה לקלפיות.
אהוד שיל"ת
אדוני היושב-ראש, מה שאמרת עכשיו בא במקום הצעת החוק הזאת. שלא יהיה שום ספק.



הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - פרסום חוצות). התשנ"ז-1996
היו"ר חנן פורת
אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנ0ת שטרית. האם הנושא הזה לא נדון בוועדת המשנה?
ראובן ריבליו
הצעת הח1ק הזו נדונה בוועדת המשנה והעברנו אותה למליאת הו1עדה ללא המלצה.
דוד צוקר
היתה בקשה להתייעץ עם המפלגות בעניין הזה, כי ההיבט הכספי של זה הוא משמעותי. אני מקווה

שהתייעצו. אני עשיתי את זה בסיעתי. הבקשה להתייעצות לא היתה התחמקות.
מאיר שטרית
הצעת החוק שלי הוגשה לא בהקשר לבחירות עכשיו. כאמור היא הוגשה לפני למעלה משנה 1חצי

ועברה אז קריאה טר1מית. להערכתי היא עברה אז פה אחד, אני כבר לא ז1כר, כשאף אחד לא התנגד.

הרעיון של הצעת הח1ק הוא מאוד פשוט, לנצל את העובדה שיש היום בכל הארץ שילוט חוצות. במק1ם

לאלץ את המפלגות להתחיל לתקוע לוחות מודע1ת בעל1ת כספית גדולה מאוד, להתחיל לפזר פלקטים בכל

חור ובכל מקום, לאפשר למפלגות להשתמש בפירסום חוצות בצ1רה מסודרת. אנחנו מדינה מתוקנת, כמו

המדינות המודרני1ת. בכל העולם עושים פירסום חוצות.
היו"ר חנן פורת
כלומר היום אס1ר לשים שלטי חוצות בבחירות בישראל אלא רק להשתמש בפירסום פרטיזני.
דוד צוקר
זה לא ימנע את הפרטיזני.
מאיר שטרית
בבחירות לרשויות המקומיות עושים שימוש שילוט חוצות, בפריימריז יש שילוט חוצות, בבחירות

להסתדרות יש שימוש בשילוט חוצות. רק בבחיחת לכנסת - אסור שילוט חוצות.
דוד צ1קר
אפשר לנסח את זה אחרת. יש מדיה אחת בעצם שבה אסור לפרסם באופן בלתי מוסבר לע1מת

אחרות.
דוד טל
מי יקבל את הזיכיון לפירסום?
הי)"ר חנו פורת
מה הסיבות לאיסור של פירסום חוצות?
מאיר שטרית
בזמנו שילוט חוצות היה מאוד מצומצם בארץ, הוא לא היה מספיק נפוץ. רק בערים הגדולות היו שלטים.

אני זוכר איך כראש עיר התחננתי בפני פוסטר מדיה ובפני אחרים שייתקינו שלטים בעיר שלי, אמרתי שאתן



להם חינם, בלי מיסים, והם לא רצו בשום פנים ואופן. היום אתה לא יודע איזה מלחמה הולכת בכל עיריה

הכי קטנה. עכשיו יש הרבה חברות פירסום - יינוריי, "עבדי", "פוסטר מדיה", יירפיד" - יש שילוט חוצות בכל

הארץ וכולם רצים לכל עיר הכי קטנה ומתמודדים במיכרזים על שילוט חוצות. יש אלפי שלטים בכל הארץ.
דוד צוקר
10,000 שלטים.
היו"ר חנן פורת
לגבי מודעות בעיתונים יש איזושהי מגבלה. האם אתה רוצה לקבוע פה איזושהי מגבלה או שאתה רוצה

שזה יהיה פר1ץ לגמרי?
מאיר שטרית
היום יש מגבלה שאסור לפרסם בכלל בשילוט חוצות. מה עוש1ת המפלגות במקום זה? מדביקות

בלוחות מודעות בכל הערים, מציפ1ת אותם בפירסומות. אין במילא שום מגבלה גם היום על הפירסום. אני

מציע להוריד מהרחובות את ל1חות המודעות האלה לבחירות.
היו"ר חנן פ1רת
זה לא בהכרח יירד. יכול להיות שזה ייבוא בנוסף.
מאיר שטרית
לא ישימו יותר. מפלגה שתשקיע כסף בשילוט חוצ1ת לא תשים שלטים מצחיקים בתוך הערים.
דוד צוקר
היא תמשיך לעשות גם את זה, כי הפעיל המקומי בסניף ירצה להראות פעילות. יש טיעונים יותר חזקים.

זה לא ימנע את הלכלוך.
היו"ר חנו פורת
אני רק שאלתי האם אתה מציע במסגרת הצעת החוק שלך לקבוע איזשהן מגבלות לעניין?
דוד צ1קר
לא על-פי כוח כלכלי אלא לפי הסדר.
מאיר שטרית
אני מציע הסדר, שלא יהיה מצב למשל שמפלגה אחת תיקנה את כל שילוט החוצות בארץ לקראת

הבחירות ותימנע גישה מאחרים. החוק מציע הסדר שלאף אחד אסור למכור מעבר ל-10% לכל מפלגה.
ראובן ריבליו
זה יוצר בעיה אם יש יותר מ-10 מפלגות. אין לנו 110%.
מאיר שטרית
נכון, אבל יש 3 חברות, וביחד 300%.
היו"ר חנן פורת
עשינו את זה בשעתו בקשר לרדיו האיזורי.
מאיר שטרית
אני מוכן לכל תיקון או הסדר שהוועדה רוצה. הרעיון שלי הוא פשוט להביא לכך שתהיה פרסומת

מסודרת ומאורגנת. כל הסדר יהיה מקובל עלי. אני מוכן לקבוע את העיקחן ולהסמיך את ועדת הבהירות,

שאנשיה הם אובייקטיביים ואינם מפלגתיים, שתיקבע את ההסדרים, מה המגבלות וכן הלאה.
היו"ר חנן פורת
האם יש מישהו שמתנגד להצעה הזאת? על פניו אני לא רואה סיבה מיוחדת להתנגד.
דוד טל
אותי מטריד משהו. מדוע עד היום זה לא אושר?
מאיר שטרית
ועדת החוקה, חוק ומשפט היתה עמוסה בהמון דברים. האמת היא שבהתחלה הצעת החוק עברה

לוועדת הפנים בכלל. אהר-כך ועדת החוקה, חוק ומשפט אמרה, בצדק, שזה ענייני בחירות והוחלט להעביר

את זה לוועדת החוקה, הוק ומשפט. אני הסכמתי לכך.
דוד טל
האם הצעת החוק שלך מונעת היום מאדם להקים איזה חברת פוסטר מדיה נוספת כזאת?
מאיר שטרית
לא. אפשר להקים עוד 10 חברות.
דוד צוקר
עניין ההסדר ה1א מאוד מסובך, הרבה יותר מכפי שהוצג כאן. מצד אחד אתה מוכרח לדא1ג למינימום

פירסום לכל רשימה שתירצה בכך. זה מחייב תיאום בין כל 4 החברות. כניראה שזה יחייב גם תיאום בין

המפלגות. אני לא רואה איך מגיעים למצב שבו אנחנו ע1נים גם על הדרישות של מינימום לכל מפלגה שרוצה

וגם לאפשר למפלגה, בתוכה, לעשות איזשהו שיקול אם היא רוצה לפרסם יותר בפירסום חוצ1ת ופחות

בעיתונות, או להיפך. ההסדר נראה לי נורא מסובך.
מאיר שטרית
השיקול הזה יהיה שיקול כספי.
ראובן ריבליו
הבעיה היא רק של הפיקוח. מר שיל"ת אמר שהוא לא יכול לפקח.
דוד צוקר
אגב, זאת הסיבה מדוע אף פעם לא עשו את זה, בגלל העניין הכספי. זה ע1מס כספי עצום.

אני מציע לאשר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה ובהמשך לעבוד על עניין ההסדר, שהוא מאוד

מסובך. לא ברור איך ניתן לעש1ת את זה.
ראובן ריבלין
כולנו הסכמנו להצעת החוק אך יש רק בעיה אחת, שהיא גם היתה הבעיה בפריימריז ובבהירות לרשויות

המקומיות - מי יפקה על ההסדר? מי יפקה על התוכן? על התוכן אפשר להגיד שוועדת הבחירות המרכזית

תפקח, כי יש תלונות של המפלגות, אחת כנגד השניה; אבל על ההסדר - אני לא יודע מי יוכל לפקח.
מאיר שטרית
פוסטר מדיה, שהוא יושב-ראש הפורום של פירס1ם חוצות, שמאגד את כל חברות פירסום החוצות,
כותב לנו
"4 חודשים לפני הבחירות תגיש כל אחת מהחברות לשילוט חוצות לוועדת הבחירות את כמות

שילוט החוצות העומדת לרשותה".
אהוד שיל"ת
אתם נותנים את זה לוועדת הבחירות. מי יתחיל למדוד מטרים?
קריאה
זה רק אם יהיו תלונות. לא צריך להתחיל למדוד.
מאיר שטרית
החברות ימסרו דוח לוועדת הבחירות מה כמות הפירסומים של כל מפלגה.
אהוד שיל"ת
מה ועדת הבחירות תעשה עם זה?
ראובן ריבליו
אם תהיה תלונה של הליכוד על פירסומים של מפלגת העבודה, ייטפלו בזה. הפיקוח יהיה באמצעות

קבלת תלונות.
מאיר שטרית
אנחנו רוצים לפרסם בשילוט חוצות. לא ועדת הבחירות קובעת. אנחנו צריכים לקבוע את זה, אדוני, עם

כל הכבוד לך.
מ(טי ב0
אני לא מביע דיעה לגוף ההצעה הזאת. אני רק מבקש, אם היא תתקבל, בצורה כזו או בצורה אחרת,

אז כמו שלגבי הרדיו האיזורי נקבע שבעל זיכיון ידווח למבקר המדינה לפי דרישתו על תשדירי תעמולה

שיישודרו, שיהיה סעיף מקביל פה. זה אומנם לא מקטין את הסיבוכים שמר יהושע שופמן דיבר עליהם.
ראובן ריבליו
מאה אחוז. זה הכי טוב.
יהושע שופמן
אין לי כמ1בן התנגדות לפירסום שלטי חוצות. אני רק רוצה להסביר שאם ברדיו האיזורי זה היה מסובך,

פה זה אף יותר מסובך. ברדיו האיזורי היה לנו זכיין אחד בפיקוח הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה והרשות

השניה הוציאה הנחיות, פיקחה והיו מיכרזים. אגב, להבדיל ממה שכתוב פה בהצעה, ברדיו האיזורי לא

היתה הבחנה בין רשימה לרשימה. פה יש הצעה שכל זכיין יעשה חלוקה לפי הייצוג בכנסת. זה נראה לי

דבר בלתי אפשרי. אני חושב שלא צריך להטיל את החובה הזאת. הסכנה היא השתלט1ת של מפלגה אחת



על כל חוצות הערים. לכן צריך להגביל את זה. אבל ההגבלה יותר מסובכת פה, כי אנחנו מדברים על גופים

פרטיים, אנחנו מדברים על מספר ג1פים, ובמצב שאין גוף מפקח.
היו"ר חנן פורת
אז מה עשו בבחירות המקומיות?
דוד טל
האם בבחירות המקומיות זה לא מוגבל? אתה יכול לתלות כמה שלטים שאתה רוצה?
יהושע שופמן
הסעיף הזה חל גם על הבחירות המקומיות.
פנחס מעוז
הצעת החוק הזאת מתחייבת לפי בקשת יושב-ראש ועדת הבחירות, השופט מצא, בשורה של החלטות

שלו. קראנו שהוא פסל את כל הפירסומים שנעשו על לוחות חוצות. זה היה בשלבים. 0מבו השופט אור פסל

את הדברים האלה מכיוון שהוא אמר שאין פיקוח, שהפיקוח הוא לא בידי הגופים ר1בוחרים אלא בידי חברות

שיש להן איזושהי קונססיה והן יכולות לעשות העדפות בין מפלגות שונות. השופט מצא הלך והחמיר את

הקריטריונים ואמר שאין שוויוניות. הוא ביקש שהעניין הזה יוסדר בחקיקה. כך שהדבר הזה מתחייב. אין

סיבה לא לעשות שימ1ש באמצעי הזה אבל צריך להסדיר אותו בחקיקה.
היו"ר חנו פורת
אני חצה להביע את דעתי. ק1דם כל, אין לי ספק שהדבר הזה באמת מתבקש. אני לא רואה היגיון

שבשעה שכל האפיקים האחרים פתוחים, כולל עיתונות וכדומה, שלא יהיה ניתן לעש1ת שימוש בשלטי

ח1צ1ת. על אחת כמה 1כמה כשהאלטרנטיבה היא שלטי חוצ1ת פרטיזניים, שרק מכערים את המדינה. בוודאי

שעליהם אין כל פיקוח 1א'ן כל בקרה.
פנחס מעוז
השופט מצא באמת אמר שהפירסום הזה יותר נקי.
דוד טל
זה יותר נקי, אבל זה לא ימנע את הפירסום האחר.
היו"ר חנן פורת
אני לא מקבל את זה שבגלל שיש לנו בעיות של דרכי פיקוח וכדומה אז נפסול את העניין הזה. אני זוכר

את הדברים האלה בקשר לנושא של הרדיו האיזורי. גם אז עמדתי בכל תוקף על כך שזה יהיה וברוך השם

שהצלחנו להסדיר את זה. לא שמעתי שהדבר הזה גרם לאסונות גדולים.
ראובן ריבליו
ועדת המשנה של חברי הכנסת ביילין, צוקר ושלי תיקבע את ההסדר, יחד עם היועצים המשפטיים.
הי)"ר חנו פ1רת
אני מציע שאנחנו נאשר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה כמו שהיא, לא ניכנס כעת לפרטים.

אני מבקש במפורש שכל ההסדרים של דרכי הפיקוח יהיו פשוטים ככל האפשר ונוחים ככל האפשר, כדי

שלא ניכנס פה לדקדוקים. בנוגע לרדיו האיזורי אני זוכר שבעיקר הסתמכנו על כך שאם יש מפלגה

שמרגישה עצמה פגועה היא תגיש תלונה. זה לא צריך להיות פיקוח מקרוב, פיקוח מלכתחילה, אלא פיקוח



בדיעבד. כך הדברים אמורים להיעשות גם לגבי מודעות בעיתונים. אם יש מישהו שיש לו טענות בקשר

לניסוח פ1גע או משהו בדומה לזה, שייגיש תלונה והיא תיבדק. אני לא מציע שעכשיו ניכנ0 לפרטים בעניין

הזה. אני מציע שנאשר את זה. אני מבקש מוועדת המשנה שתעמוד בקשר כמובן עם ...
יהושע שופמן
הקושי הוא שהוועדה עומדת לאשר ה0דר אחר, הרי תוך כדי דיון אמרתם שאתם לא רוצים את ההסדר

המוצע בהצעת החוק, מבלי לפרט אותו. אינני יודע איך אפשר לאשר חוק בלי לקרוא אותו. זה מסובך.
היו"ר חנו פורת
אנחנו מביאים את הצעת הח1ק לקריאה ראש1נה. אני אומר מראש, וזה כלל מקובל בכנסת, שמודיעים..
דלית דרור
לקראת קריאה ראשונה צריך לשבת, לנסח, לפרסם ברשומות. אנחנו לא יודעים בכלל מה ההסדר.
היו"ר חנן פ)רת
יש לנו פה שתי אפשרויות. אפשרות אחת שהוועדה תשב עם משרד המשפטים, עם מר שופמן, עם מר

גוברמן ועם גברת דרור ותכין הצעה שתגבש טוב יותר את דרכי הפיקוח, כשאנחנו מאשרים עקרונית, ואז

נביא את זה לקריאה ראשונה.
ראובן ריבלין
אדוני, אין כבר זמן לזה. אנחנו נגיש את זה לקריאה ראשונה כמו שזה מנוסח כעת.
היו"ר חנן פורת
אבל בכל מקרה הרי נזדקק לשלב הזה. השאלה היא האם אנחנו רוצים לעשות את זה לפני הקריאה

הראשונה או לאחריה. עלי מקובלים דבריו של מר שופמן.
ראובן ריבלין
אם הם יכינו לי הצעת הסדר, אני מ1כ1 לשבת ולדון עליו בוועדת המשנה.
יוסף ביילין
עדיף להביא את זה לקריאה ראש1נה ורק אחר-כך להיכנס לפירוט.
דלית דרור
אנחנו לא יודעים מה לכתוב לקריאה הראשונה. אחרי קריאה ראשונה כל דבר נחשב נושא חדש. כדאי

לדעת על מה מדברים לפני הקריאה הראשונה.
היו"ר חנו פורת
כדי שלא מלזל בנייר הכחול, אולי עדיף להכין את זה קצת לפני כן.
שלמה שהם
אם אנחנו לא ניתקל בבעיה עכשיו אז ניתקל בה אחרי הקריאה הראשונה, בערך באותה בעיה. אין מה

לעשות. הקריאה הראשונה לא פותרת את הבעיות אחר-כך. תהיה אותה בעיה של שאלת הייצוג הייחסי.

ואם מחר יהיה זכיין שיש לו 2 שלטי חוצות ואנחנו נאמר לו להקצות לפי חלק יחסי בכנסת ולא יפחת

מ-10%? הרי לא עשינו כלום. יש הרבה זכיינים ואנחנו לא מכירים את כולם. קשה מאוד לפקח על זה.



על כן יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא קודם כל לקבוע את העיקרון. העיקרון הוא שבאופן יחסי

למספר שלטי החוצות יינתן ייצוג יחסי למפלגות.
ראובן ריבליו
בהתאם להסדר שיאושר על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט, או ועדת הבחירות. אני מציע שזה יעבור

בינתיים כך לקריאה הראשונה כי אחרת אנחנו לא נספיק. הכנסת יושבת רק עוד חודש ואז אפשר לדון

לקראת קריאה ראשונה. מהחודש הבא הכנסת תתכנס רק אחת לחודש ואז תהיה אפשרות להכנה לקריאה

שניה ושלישית ולהסתייגויות. אבל להתחיל לעשות דיון על חוק? יכול להיות שסדר היום לא יאפשר את זה.
דלית דרור
סד הזמן לא משתנה. את הדיון הזה צריך לעשות. אז עדיף לעשות את זה לפני הקריאה הראשונה.

הכוונה היא שזה יחול על הבחירות האלה.
היו"ר חנו פורת
מה שאומר מר שלמה שהם הוא שבכלל לא ועדה שלנו תדון בכל הפרטים, כפי שמופיעים פה בחוק,

ולא נביא את זה לחקיקה ראשית אלא נקבע את העקרונות המנחים: שזה צריך להיות שוויוני, יחסי וכולי,

ואנחנו ניתן את זה למסגרת תקנות שתכין ועדת הבחירות המרכזית. ואז ממילא אנחנו יכולים כבר עכשיו

לאשר את זה לחוק קצר, שיהיה בן חצי עמוד. זה נראה לי הגיוני מאוד.
שלמה שהם
אני לא מציע תקנות. זה לא העניין. העניין הוא שוועדת הבחירות תפעל לפי דיווח מהשטח. אחרת היא

לא תוכל לפקח על זה. היא לא תוכל לפתור את זה טכנית בדרך אחרת.
יהושע ש1פמו
אתם לא יכולים למנוע מגוף פרטי לעשות חוזה עם מפלגה אלא אם כן יש לכך הסמכה בחוק.
הי1"ר חנו פורת
ההצעה שמסתמנת כאן נראית לי נכונה ביותר והיא גם תחס1ך לנ1 כי אנחנו עמוסים לעייפה. את הסיבוך

הזה אנחנו מגלגלים מעל פיתחם. אני מציע לפשט את ה0יב1כים 1לא לעשות כל-כך הרבה סייגים. אנחנו
ניקבע פה
א) את האישור לעיקרון של שלטי חוצות, בצורה מסודרת. ב) שהפירסום צריך להיות על-פי נפה

שייאפשר ייצוג הולם למפלגות, לפי גודלן היחסי. אם הן רוצות. אני מדבר על העיקרון. אתם תציעו לנו את

הנוסח המדוייק. ג) אנחנו ניקבע שהתקנות, כדי ליישם את ההנחיות הללו, תיעשנה על-ידי ועדת המשנה.
אהוד שיל"ת
הוועדה לא תוכל לעשות תקנות כאלה. מה המשמעות של התקנות? משמעותן פיקוח. עם שיניים, בלי

שיניים. לא ברור מי ואיך. זה דברים שצריך להיות להם בסיס טוב בחקיקה הראשית. שייאמר בחקיקה

הראשית שמבקר המדינה מפקח, שהשופט מפקח, שיש ערעור לבית-משפט על החלטה. איזשהו הסדר.

לא לעשות את חלק מהחקיקה בעיקרון ואת הייתר לזרוק. הרי זה נושא רווי בפוליטיקה ובבעיות.
היו"ר חנו פורת
על רקע הדברים האלה אני חוזר ומציע כך, להערכתי גם את העקרונות המנחים אם רוצים לתת להם

קצת יותר שיניים אי אפשר לגמור עכשיו בנוסח חפוז. הוועדה רואה בחי1ב את העיקרון. יש לנו בשבוע הבא

שוב ישיבה של הוועדה בקשר לנושא הזה. אני מבקש עד שבוע הבא להביא הצעה שתצמצם ככל האפשר

את הדברים אבל שתיקבע את העקרונות בצורה בהרה, שתאפשר לנו להביא את הצעת החוק הזאת

לקריאה ראשונה. אני מציע לדח1ת את זה לשבוע הבא ועד אז נחליט.
מאיר שטרית
אני מבקש להבהיר סוגיה שאתם לא ערים לה. מפלגה לא חייבת לפרסם בשילוט חוצות, אנחנו לא

מחייבים אותה לעשות את זה. זה א1פציה. מפלגה שרוצה להשתמש בכלי הזה, תשתמש בו. מפלגה

שרוצה להשתמש בכלי אחר, לתת נרות - שתחלק נרות. אנחנו לא מכריחים אותם. כל מה שאנחנו חצים

לקבוע הוא שתעמולת בחירות על-ידי פירסום בחוצות תהיה אפשרית.
ראובן ריבלין
שאם היא תירצה, היא תוכל. ושתהיה שוויוניות.
מאיר שטרית
הצעת החוק אומרת את זה. בהצעת החוק שלי יש שני סעיפים. אחד אומר ש"התאגיד יקצה למפלגה

המיוצגת בכנסת היוצאת שטחי פירסום שלא יעל1 על השיעור אשר יקבע בהתאם לייצוגה היחסי של

המפלגה בכנסת היוצאת ולא יפחת מ-10% ממספר מתקני פרסום החוצות המופעלים על ידי אותו תאגיד."
היו"ר חנו פורת
חבר הכנסת שטרית, יש פה הרבה סעיפים מפורטים. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפירוט ולא לדרכי

הפיקוח. כשעשינו את זה ברדיו האיזורי ישבנו על זה שבעה נקיים ולפחות 3 ישיבות מאוד טע1נות ועמוסות.

אנחנו מקבלים את העיקרון. אני מבקש מחבר הכנסת ריבלין, יושב-ראש ועדת המשנה, יחד עם הנציגים

השונים, להכין את ההצעה בצורה מצומצמת ככל האפשר ומהירה ככל האפשר. נביא אותה בשבוע הבא

לסיכום. זה מקובל עליכם?
מאיר שטרית
אני מציע להזמין את חברות שילוט החוצות.
אהוד שיל"ת
יש לי הצעה שאולי תציג דרך לפיתרון. כשדיברנו על הרדיו האיזורי נשאלה פה השאלה מה ההבדל בינו

לבין עיתון. התשובה שניתנה היתה שזה משאב של המדינה. שלטי חוצות זה לא משאב של המדינה.
היו"ר חנו פ1רת
אבל זה משאב מוגבל. זה הבעיה.
אהוד שיל"ת
ועיתןן זה לא משאב מוגבל?
הי1"ר חנו פורת
העיקרון שיינחה את ועדת המשנה, שכן יהיה שוויון וכן יהיה פיק1ח, ושזה לא יהיה פרוץ לגמרי. אנחנו נכין

פה הצעה. מר שהם, יכול להיות שבישיבה הבאה תצליח לשכנע לצמצם את זה ככל האפשר. מינימום

ניסוח, מינימום פיקוח, אבל המינימום צריך להיות.

חבר הכנסת מאיר שטרית, האם מקובלת עליך הצעתי?
מאיר שטרית
כן אדוני, ועדת המשנה תטפל בעניין יחד עם היועצים המשפטיים.
היו"ר חנו פורת
בשבוע הבא ביום רביעי נקיים ישיבה נוספת בעניין זה.
מאיר שטרית
יותר מזה, אנחנו לא הולכים לעשות פה איזשהו מחטף. כדי לקצר את ההליך, אני מציע להסמיך את

ועדת המשנה לנסח את החוק ולהגיש אותו לקריאה ראשונה בשם מליאת הוועדה.
היו"ר חנו פורת
זה בלתי אפשרי. אני מבקש מוועדת המשנה להכין את הצעת החוק. האמן לי שאם אתם תכינו את זה

כמו שצריך זה יאושר פה תוך 5 דקות, כמו חוקים אחרים.
מאיר שטרית
דבר שני, אדוני, אני רוצה לבקש ממך, אם אפשר, אני לא יודע אם זה אפשרי מבחינת החוק, לה1סיף

את שמו של חבר הכנסת ראובן ריבלין להצעת החוק שלי.
יוסף בייליו
אני מתנגד לזה בכל תוקף.
דורית ואג
אין אפשרות כזאת על-פי התקנון.
היו"ר חנן פורת
אגיד לך יותר מזה, בכל שלט חוצות, בעקב1ת הצעת החוק, יהיה כתוב: "באדיבותו של רובי ריבלין".
מאיר שטרית
יש פה בעיה. אני רוצה להסביר אותה. אני חושש שאם רק אני אהיה חתום על הצעת החוק ואתמנה

לתפקיד בממשלה אז החוק ימות.
היו"ר חנו פורת
התשובה היא פשוטה. הואיל והוועדה היא ועדת החוקה, חוק ומשפט והיא יכולה לעשות ח1קי בחירות,

אז ה11עדה עצמה תאמץ את הח1ק.
מאיר שטרית
תודה רבה.
ראובן ריבלין
אתה צריך לדאוג לכך שייעבירו לנו הצעה.



הצעת חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור פרסום). התשנ"ח-1997
היו"ר חנן פורת
נעבור להצעת חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור פרסום), התשנ"ח-1997 של חבר

הכנסת נסים -זוילי. אני מבין שוועדת המשנה דחתה את ההצעה הזאת.
ראובן ריבליו
ועדת המשנה המליצה פה אחד להסיר את הצעת החוק.
הי)"ר הנ) פורת
בכל זאת, חבר הכנסת נסים זוילי נמצא פה וניתן לו אפשרות, אם הוא מוצא לנכון, להציג את הצעת

החוק שלו.
נסים זוילי
אולי לא הבינו אותה. אני אבסה להסביר מאוד בקיצור.

מערכת החקיקה שישנה מטילה מגבלות קשות מאוד על המערכות המפלגתיות. חוק הבחירות הוא

בסך הכל די נוקשה. משרד מבקר המדינה ממלא את תפקידו נאמנה ויוצא תמיד מתוך חשד שבעצם

המפלגות, בגלל שיש להן מגבלות כל-כך קשות, יש להן נטיה לאפשר לגופים ח1ץ-מפלגתיים לקחת חלק

בקמפיין ובעקיפין לסייע למי שהם רוצים בלי שזה יעב1ר את מגבלות החוק.

התברר בקמפיין האחרון, ב-1996, וזה קרה גם קודם לכן, שיש באמת הרבה מאוד גופים חוץ-

פרלמנטריים וחוץ-תנועתיים, שלא מתייעצים בכלל עם המפלגות, 1הם מפרסמים מודעות בשמם ןבחתימת

אזרחים שונים בלי לשאול את המפלגות, בלי להתייעץ איתן, בלי לקבל אישור, לפעמים לא בהתאם לקו

הסברה של אותה מפלגה. מבקר המדינה, שעושה את מלאכתו נאמנה, אמר למפלגה: זה שירת אתכם

ולכן אתם נושאים באחריות למה שכתוב. מיליוני שקלים של קנסות הוטלו על המפלגות בגין פעולות

שהמפלגה לא רצתה בהן בכלל ושנעשו שלא על דעתה.

ב-95% מהמיקרים אלה היה מודע1ת בעיתונות בתשלום, שנעשו על-ידי אזרחים, על-ידי גופים, על-ידי

גורמים. אני חושב שב-60 יום שלפני הבחירות אפשר לקבוע שמערכת הפירסומים בעיתונות בעיקר - כי

באמת 95% מזה נמצא שם - יקבלו מודעות עם תוכן פוליטי רק באישור או בהסכמה של תנועות

שמתמודדות לכנסת, ואז זה יהיה על חשבונם.
היו"ר חנן פורת
אם מותר לי להעיר לך בקריאת ביניים. לפי מיטב הבנתי אתה פה שופך את התינוק עם מי האמבטיה.

זאת אומרת, יש לך פה איזושהי בעיה שהדברים מושתים על המפלגות, אבל כתוצאה מזה אתה רוצה

לאסור את כל האפשרות הזאת של מסלול שהוא חוץ-מפלגתי. זה משמעות ההצעה שלך.
נסים זוילי
אני מסכים שיהיו פרסומים של גופים חוץ-מפלגתיים אבל מבקר המדינה לא מכיר בו כגוף חוץ-מפלגתי.

מבקר המדינה משייך אותו למפלגה.
היו"ר חנו פורת
אז הרעיון שלך היה צריך לבוא מכיוון אחר. בפועל, מתוך החשש שלך בגלל הפשלות של מבקר

המדינה, אתה אוסר את כל המסלול הזה.
נסים זוילי
אני חושב שאתם לא מבינים את המקים שזה גורם, בעיקר לשתי המפלגות הגדולות, גם לקמפיין וגם

כספית. קורה שבאמת המפלגות לא יודעות על הפירסומים הללו. שילמנו מיליוני שקלים של קנסות על דברים

שלא הועילו לקמפיין, שלא נעשו על דעת המפלגה ושבכלל לא רצינו בהם. איזה היגיון יש לבוא ולהמשיך

לשלם קנ0ות על דברים שאתה לא מעוניין בהם?
שלמה שהם
הבעיה היחידה בשלב כזה היא בעיה של חופש הביטוי. אתה לא יכול לומר שאדם פרטי בישראל לא

יוכל לפרסם מודעת תמיכה במישהו.
היו"ר חנן פורת
אני במקומך, איל1 הייתי נזקק להצעת ה1ק מעי] זו, הייתי הולך בכיוון הפוך לגמרי. הייתי אומר למשל

שאם מפלגה מודיעה מראש שמודעה כזאת אינה על דעתה...
נסים זוילי
אבל המפלגה לא יודעת שזה אמור להתפרסם. אתה קם בבוקר ורואה מודעה על עמוד שלם, שעולה

80,000 שקל או 100,000 שקל 1אתה בכלל לא רצית את זה.
דוד טל
היא י1דע את זה בדיעבד.
היו"ר חנו פורת
אז צריך למצוא איזושהי דרך כדי לתת תשובה למבקר המדינה, שעושה את מלאכתו. אבל בגלל זה

לאסור את המודע1ת? זה לא נראה לי סביר. צריך למצוא את הדרך ההפוכה, איך ליצ1ר את הנתק 1לא איך

למנוע את הפירסום.
פנחס מעוז
אני הושב שאפשר לפתור את הבעיה אם במקום לכתוב ייעל-ידייי נאמר "בהסכמת": "אלא אם פורסמה

בהסכמת מי שנכלל ...יי. ואז המפרסם יתבקש להביא הסכמה.
נסים זוילי
אני מסכים להצעה.
שלמה שהם
עדיין יש כאן אותה בעיה. אם אני, שלמה שהם, רוצה מחר לפרסם מודעה, חודש לפני הבחירות.
נסים זוילי
אולי תשמע את עמדת המבקר. הרי הוא זה שקונס את המפלגות, לא מישהו אחר.
מוטי בס
רציתי להבהיר נקודה אחת. לאף אהד אין בעיה עם מבקר המדינה. לכולנו יש בעיה עם סעיף 4
לחוק-יסוד
הכנסת, עם עקרון השוויון. זו התורה שמכוחה יש מגבלות על דרכי התעמולה, על הוצאות

התעמולה ועל ההכנסות של המפלגות וכולי. כל סטיה מהמגבלות שבחוק המימון, כאשר גם המגבלות

האלה עצמן, אגב, יש בהן פגיעה מסויימת בעקרון השוויון ולכן חוק המימון, על כל המגבלות שם, נתקבל



בכנסת ברוב של 61 מצביעים בכל שלבי החקיקה. אבל כל סטיה מהמגבלות האלה פוגעת בעקרון השוויון,

פוגעת בעקרון יסוד.
היו"ר חנן פורת
על-פי ההיגיון של השוויון, לפי דבריך יוצא שבכלל היינו צריכים למנוע מלכתחילה לפרסם מודעות אישיות

על-ידי אנשים פרטיים שתומכים בפלוני או באלמוני.
מוטי בס
אני חסיד של איזונים. איסור מוחלט, בוודאי איסור פלילי, לדעתי הוא מוגזם. חבר הכנסת זוילי הציע

איסור פלילי. גם אם הוא לא כותב את זה במפורש בהצעה, הוא הציע לתקן את חוק דרכי תעמולה. חוק

דרכי תעמולה קובע איסורים פליליים. האכיפה היא פלילית.
נסים זוילי
על המפרסמים. לא על מי שנותן את המודעה אלא על מי שמפרסם.
ראובן ריבלין
"ביילין טוב לדרוזים" - את זה מותר לפרסם? בא אדם דרוזי ומבקש לפרסם מודעה כזאת. הוא לא

ביקש מחבר הכנסת ביילין את רשותו. יתכן שחבר הכנסת ביילין בכלל לא רוצה בכך ואף להיפך, הוא יגיד

שזה טוב שהדרוזים יצביעו בעדו אבל אם הדרוזים יצביעו כך אז הצירקסים יצביעו נגדו והוא דווקא רוצה את

הצירקסים. זה היה ההיגיון שלנו בוועדת המשנה. אנחנו שאלנו את עצמנו בוועדת המשנה מה ק1רה אם

חבר הכנסת ב"לין רץ לראשות הממשלה והוא לא רוצה את המודעה בשום פכים ואופן. בא בן אדם ואומר:

אני מפרסם את המודעה.

חבר הכנסת זוילי, ברוך הי, איתך אני יכול להתווכח. אתה יודע שכאשר אנחנו מתנגדים להצעת החוק

זה לא בגללך. יש אנשים שח1שבים שאנחנו מתווכחים בנ1גע להצעת ח1ק בגלל סיבה אישית, לגוף המציע.
נסים זוילי
תשאל את המבקר.
יוסף ביילין
קיבלנו תשובה. התשובה היתה שאם אתה בא למבקר המדינה ומוכיח שאתה לא היית הגורם...
בסים זוילי
אבל המבקר לא מקבל את זה. הבאנו תצהירים של מפרסמים, שבאו למבקר ואמרו שזה לא על דעת

מפלגת העבודה, והמבקר לא האמין לזה.
היו"ר חנו פורת
אנחנו נדרשים לסוגיה הרבה יותר עקרונית. מר בס, לפני שאתה אומר שאתה חסיד האיזונים, על-פי

הדברים שלך, אם אני מבין אותם נכון, בעצם בעקרון אסור לאדם פרטי גם כן לפרסם מודעה שתומכת

בפלוני אלמוני ומפרה את האיזון. למה לא?
מוטי בס
אני לא אמרתי שאסור. כאשר המבקר נדרש לאזן איזון עדין בין עקרונות יסוד ובין זכויות י0וד, לפעמים

הוא נזקק לכלים של איסור, 1לפעמים הוא נדרש לכלים פחות דרמטיים. הכלי שחוק המימון נקט בו הוא כלי

פחות דרמטי מאיסור.
היו"ר חנן פורת
אבל אם המפלגה אומרת: אני לא רוצה במודעה הזו?
מוטי ב0
אני מבקש, אם יורשה לי להציג את זה בצ1רה מסודרת. חוק המימון קבע עקר1נ1ת וקבע מגבלות. כמו

שאמרתי, בעקרונות ובמגבלות האלה עצמם יש פגיעה בעקרון השוויון. לכן הכנסת חוקקה את זה בר1ב של

61 חברי כנסת. אבל בכל סטיה מהעקרונות האלה יש פגיעה שהכנסת לא התירה אותה ולכן זו פגיעה קשה

והרסנית בדמוקרטיה. זו התפיסה שמכוחה אנחנו, כמי שאמונים על אכיפת חוק מימון מפלגות, פועלים.

חוק מימון מפלגות, במסגרת אותם איזונים, מתייחס לתרומות אסורות בשני סעיפים. הוא מתייחס

לסעיף 8, שקובע את האיסור על קבלת תרומות אסורות וגם סנקציה - יימצא מבקר המדינה כי סיעה קיבלה

תרומה בניגוד לאמור בסעיף זה, תעביר הסיעה לאוצר המדינה סכום ששוויו פי שניים מסכום התרומה". זה

סנקציה דרקונית מאוד, בלי שיקול דעת, א1לם צריך שיהיה מצב שיימצא מבקר המדינה שהסיעה קיבלה

תרומה". זו סנקציה ספציפית לתרומות אסורות.
ראובן ריבליו
תרומה צריכה להי1ת בהסכמה. דיני מתנה זה משהו אחר.
מוטי בס
הרשה לי, אני מבטיח לך שאני אענה על זה. תנו לי 3 דקות.

בסעיף 10 (ה) לחוק נאמר "לא היה הדין וחשבון חיובי, יחזיר יושב-ראש הכנסת לאוצר המדינה את

ה-15%". פה למבקר המדינה יש שיקול דעת להקטין את הקנס. תנאי התחולה של הסנקציה זה הוא שלא

היה דין וחשבון חיובי. זאת אומר, כדי שלא תח1ל הסנקציה צריכה המפלגה לשכנע את מבקר המדינה לתת

דין וחשבון חיובי. לא הצליחה המפלגה לשכנע, אין דין וחשבון חיובי ולכן יש סנקציה.
דוד טל
הוא לא הצליח לשכנע שאין לו אחות.
מוטי בס
בבחירות הקודמות היו בפנינו ראיות כבדות שדרכי תעמולה חוץ-מפלגתיות למיניהן בעצם לא כל-כך היו

חוץ-מפלגתיות אלא היו קשורות אל המפלגות והיו על דעת המפלגות, או גורמים במפלגות, ובהסכמתן. יחד

עם זה, המפלגות הכחישו.

רמת השכנוע שמבקרת המדינה הגיעה אליה לא היתה מוחלטת. מבקרת המדינה פירטה על פני כמה

עמודים בדוח שלה על תוצאות הביקורת על הבחירות הקודמות את ההתלבטות שלה ואמרה: מחד גיסא,

נוכח ההכחשה של המפלגות, לא הגעתי למסקנה פוזיטיבית חד-משמעית ולכן אני לא מטילה את הסנקציה

הדרקונית של החזרת פי 2 מהתרומה; מאידך גיסא המפלגות רחוקות מאוד מלשכנע אותי שזה לא היה

קשור אליהן בכלל. לכן הסנקציה שהוטלה על המפלגות היתה בהתאם לסעיף 10, דהיינו: ה-15%.
ראובן ריבליו
נניח שעמותה בשם "נשים אוהבות ירושלמים" או "נשים למען ירושלמים" תירצה לפרסם תמונה שלי

ושל חבר הכנסת פינס-פז לפני הפריימריז. נניח שאז ייב1א השר מצא וייגיד: למה שייפרסמו את חבר הכנסת

ריבלין ולא אותי? זה שאלה לגבי מימון פריימריז. זה אותו דבר. מעניין לעניין, אנחנו באותו עניין.
מוטי בס
לשאלה שלך יש רבדים שבכלל לא קשורים למימון מפלגות. זה שאלה אחרת לגמרי. אני מדבר עכשיו



על מימון מפלגות. החשש הגדול שהעלו בפנינו לאורך כל הזמן, וחבר הכנסת ריבלין שוב ושוב מעלה אותו

פה, זה מה יהיה אם ייעשה בזה שימוש לרעה, מה יהיה אם מישהו כדי לקלקל לחבר הכנסת ביילין יגיד

"ביילין אוהב דרוזים". התשובה שלי היא: רבותי, זה לא קרה. אם זה יקרה, אם ישכנע אותנו חבר הכנסת

ביילין שלא רק שהוא לא עומד מאחורי המודעה אלא המודעה הזו נעשתה כפרובוקציה נגדו, אין שום סיבה

שמבקר המדינה לא ישתכנע.
דוד טל
למה חבר הכנסת ביילין צריך לבוא ולשכנע אותך? למה שאתה לא תבוא ותוכיח לו שהוא קשור

למודעה?
מוטי בס
כי זה מה שהמחוקק אמר. מבקרת המדינה אמרה כמה פעמים למפלגות, בדוחות שלה, שאם מפלגה

תתנער התנערות אפקטיבית מתעמולה מהסוג הזה אז זה לא ייזקף לחובתה. מה זה התנערות

אפקטיבית? אני לא הייתי מציע להסדיר את זה בצורה נוקשה מכיוון שהמציאות עולה על הדימיון.
ראובן ריבלין
שחבר הכנסת ביילין יכתוב מודע1ת שמכחישות את המודעות האחרות.
דוד טל
קודם כל זה כבר עולה ל1 פי 1. בסך הכל הוא יכול להיקנס פי 2.
היו"ר חנו פ1רת
מר מוטי בס, לאור דבריך, מה עמדתך בקשר להצעת החוק של חבר הכנסת זוילי?
מוטי בס
אני מתנגד להצעת הח1ק של חבר הכנסת זוילי. אני מתנגד לאכיפה פלילית או לאיסור פלילי בעניין הזה.

חוץ מזה שהוא לא ייאכף ...
יהושע שופמן
מר מוטי בס, האם זה פעם ראשונה שננקטו סנקציות של מבקרת המדינה מהסוג הזה?
מוטי בס
זה קרה פעמיים.
היו"ר חנן פורת
על-פי דבריך אתה באמת מסבך את המפלגות. יש להן בעיה קשה. מצד אחד את הה1ראות של מבקר

המדינה אתה משאיר די נוקשות. מצד שני אתה דוחה את הצעתו של חבר הכנסת זוילי. אתה מעמיד את

המפלגות בפני מציאות בלתי אפשרית. איך הם יתנערו באופן אפקטיבי? הם לא ידעו בכלל על פירסום

המודעה. פירסם מישהו מודעה ועכשיו באה המבקרת 1אומרת: אתם נהניתם מהמודעה.
מוטי בס
בשני המיקרים מבקרת המדינה לא השתכנעה. רמת השכנוע שמדובר עליה זה לא רמת שכנוע של

המשפט הפלילי.
נסים זוילי
מלכתחילה היה חשד של מבקרת המדינה שהמפלגות עוקפות את חוק המימון. זאת היתה ההנחה.
היו"ר חנו פורת
ויש בזה היגיון מה.
נסים זוילי
אני רוצה לומר שלא הוגשה לנ1 שום ראיה למה שאמר פה משרד מבקר המדינה.
היו"ר חנו פורת
על רקע זה אני שואל האם אין מקום, לאו דווקא בהצעת החוק של חבר הכנסת זוילי, אולי דווקא בתיקון
שהציע מר פנחס מעוז, לכתוב
ש"המודעה לא תתפרסם אלא בהסכמה".
ראובן ריבלין
ואז חובה על העיתונים ועל המפרסמים לא לפרסם.
הי)"ר חנו פורת
אל"ף, שלא יפרסמו באמת דברים שאני לא רוצה. 1בי"ת, שאחר-כך לא יעמיסו את זה עלי. "בהסכמה".
ראובן ריבלין
נניח שחב''ד ייפרסמו עכשיו בכל העיתונים "פורת טוב ליהודים". יאמר חבר הכנסת פורת: למה אתם

א1מרים כך? אני לא רוצה. בינתיים זה עוזר לו, אבל הוא אומר שהוא לא רוצה. אז מה תאמר? לכן עדיף

לומר שאסור למפרסם לפרסם את זה. השאלה היא מה עם חופש הביט1י? יש פה שאלות מרחיקות לכת.
היו"ר חבו פורת
אבל אתה לא יכול לפרסם עלי דבר שלא מקובל עלי. מה זה חופש הביטוי? גם לצמצם נפח פירסום זה

חופש ביטוי. יש פה בכל דבר איז1נים. מדובר על מודעה עלי במסגרת תעמולת בחיחת ואחר-כך אני אצטרך

עוד להיקנס בשל זה.
שלמה שהם
אתה מונע מכל אזרח פרטי במדינה לפרסם את דעתו. נניח שאתה מועמד להיות ראש ממשלה מחר.

האם מ1תר לי כאזרח להגיד שאני בעד ראש ממשלה איקס או וויי ולכתוב את זה בעית1ן? אני לא חצה לעזור

לך. אני רוצה לכתוב את דעתי.
היו"ר חנן פורת
אבל אחר-כך זה מחייב אותי בנפח הפירסום שלי. אני בוודאי נהנה מזה אבל אני במקום המודעה שלך

רוצה להשתמש בנפח הפירסום שעומד לרש1תי בדרך אחרת ולעשות פירסום אחר.
יוסף ביילין
אני מציע שנצביע על כך שזה ייעשה בהסכמה.
היו"ר חנו פורת
אני חושב ש"בהסכמה" זה רעיון שאפשר לקבל.
יהושע שופמן
המגבלות האלה נקבעו כלא חוקתי1ת בארצות-הברית.
ראובן ריבלין
אין ספק שזה לא חוקתי. אם זה הולך על המפרסמים, אני מ1דיע לכם שיש פה סתימת פיות.
דלית דרור
אולי נגדיר מה היא "התנערות אפקטיבית".
היו"ר הנן פורת
אני רוצה להציע, אם בהסכמה אנחנו תומכים בהוספת המילה "בהסכמה"...
שלמה שהם
מבהינת חופש הביטוי זה לא פותר את הבעיה.
יהושע שופמן
אם ההברה להגנת הטבע רוצה לפרסם תמיכה במפלגה לאיכות הסביבה, איך אפשר למנוע ממנה

לעשות את זה?
יוסף ביילין
יש כאן דבר דרקוני.
ראובן ריבלין
ניקה דוגמא יותר שלילית. ההברה להגנת הטבע תאמר: "מרצ לא טובים". תבוא מרץ ותאמר: זה

בפירוש איזושהי תעמולה שלילית שעוזרת בצורה החיובית לאחר.
נסים זוילי
או שיגאל עמיר יפרסם מודעה: תתמכו במפלגה מסויימת.
ראובן ריבלין
נכון, אם יגאל עמיר יפרסם מודעה: תתמכו בביבי. אתה יודע איזה אסון זה בשבילנו? הוא ישלם על זה.

אז מה אני יכול לומר?
היו"ר חנ1 פורת
לא נוח לי לעמוד מול הלגליסטים אבל...
יוסף ביילין
ללגליסטים אין תשובה עבורנו.
שלמה שהם
התשובה צריכה להיות באמת מכבוד מבקר המדינה, שהמבחן צריך להיות מבחן כו1נה אמיתי. לעניות

דעתי נושא ההוכחה צריר להתהפך, זאת אומרת, לא לראות את המפלגות כמפלגות שמנסות לעקוף את



חולו מימון מפלגות.
היו"ר חנן פורת
רבותי היקרים, הואיל וזה בעיה אמיתית, ומצד שני, אני חושב שיש פה שאלות שאנחנו צריכים להעמיק

בהן, אנחנו נידחה את הדיון בנקודה הזאת גם כן לשבוע הבא. חבר הכנסת נ0ים זוילי, אני אומר לך שגם

אם ה1ועדה תידחה את הצעתך, תוכל להגיש את זה לקריאה ...
נסים זוילי
אני מכבד את הכרעת הרוב.
יוסף ב"לין
בואו נצביע בהסכמה. יש לך פה רוב בהסכמה.
ראובן ריבליו
אגיד לך את האמת, אני איתך, אבל יש פה בעיה. אנחנו עוקפים את חוק מימון מפלגות.
דוד טל
זה דבר שמצריך שיק1ל לעומק. יש פה הרבה בעיות.
היו"ר חנו פורת
אנחנו דוחים את ההכרעה לשבוע הבא.



הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - שכר חברי ועדות קלפי), התשנ"ט-1998
דורית ואג
חבר הכנסת פורת, אני מבקשת, מאחר ושאר המציעים של הצעות החוק הפרטיות לא טרחו להופיע,

תעבור לעניין של ועדת הבחירות המרכזית.
היו"ר חנן פורת
נעבור ברשותכם להצעת חוק הבחיתת לכנסת 1לראש הממשלה (תיקון - שכר חברי ועדות קלפי),

התשנ"ט-1998, של חבר הכנסת רענן כר,/. ההצעה אומרת: לחזור למצב הישן, שבו התשלום לעובדי

הקלפי יינתן במישרין למפלגות, והמפלגות יחלקו את זה בהתאם לעבודה: "שכר חברי ועד1ת קלפי עטר

עבודתם ביום הבחירות ישולם על ידי הוועדה המרכזית לכל סיעה בהתאם, והסיעה תעביר כספים אלה

לחברי ועדות קלפי".

קיבלתי מגברת תמר אדרי, שאינה נמצאת פה, מכתב שבו היא דוחה בחריפות את הדברים. אני מציע

שמר אהוד שיל"ת יבהיר את הדברים במילים ספורות.
אהוד שיל"ת
זה לא חזרה למצב הקודם. המצב הקודם בכלל לא היה מעוגן בחקיקה. היה הסדר מיוחד של 1עדת

הכספים, שהקציבה לוועדת הבחיר1ת בתקציב שלה סכום כסף כדי לשלם לחברי ועדות הקלפי. זה עבר דרך

המפלגות. לא היה שום הסדר חוקי. מבקרת המדינה העירה על זה ואז נכנס הסדר שהי1 בו מגבלות

מסויימות. כלומר, הם קיבלו מקדמה ואחרי שהם הראו שהם שילמו את הכסף, קיבלו את היתרה.
עכשיו מה שמבקשים לקבוע זה
גם תעביר כסף, וגם תעביר אותו אלי, ואני לא חייב לשלם יותר לאף

אחד ולא חייב דין וחשבון לאף אחד. כלומר, זה לא חזרה למצב שהיה.
היו"ר חנו פורת
ואחר-כך אנשים באים בתלונות. על זה היה דוח מבקרת המדינה. חצים לעגן בחקיקה את הקלקול. אני

מבין שגם ועדת המשנה דחתה את ההצעה הזאת.
דורית ואג
ועדת המשנה לא דנה בזה כי זאת הצעה שעברה קריאה טרומית רק לאחר ישיבת ועדת המשנה.
דלית דרור
הממשלה מתנגדת.
היו"ר חנן פורת
הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון - שכר חברי ועדות קלפי).

התשנ"ט1998-

בעד - אין

נגד-2

ההצעה לא נתקבלה.

ההצעה נדחתה.

חבר הכנסת רענן כהן אתה בבחינת "עבר זמנו - בטל קורבנו". אנחנו מבשרים לך בשמחה שהצעתך



בעניין שכר חברי ועדות קלפי נדחתה, נעביר לך לעיון את מכתבה של גברת תמר אדרי, בבקשה.
רענו כהן
אני מבקש להבין, מה זה "נדחתה"?
היו"ר חנן פורת
התקיימה הצבעה וההצעה נדחתה.
רענו כהו
אני ב-4 ועדות היום. אני רץ מוועדה לוועדה. אמרתי שהלכתי לוועדת הכספים בעניין חוק חיילים

משוחררים לאחר שהזעיקו אותי. אני מבקש להביא את זה לדיון, או שנקרא לזה התייעצות סיעתית.
שלמה שהם
היתה הצבעה 1היא תקפה.
רענו כהו
זה דבר אלמנטרי. אני מבקש התייעצות סיעתית ואם זה בלתי אפשרי אחרי ההצבעה אז אני מבקש

רביזיה. אני בעל ההצעה, עם כל הכבוד.
היו"ר חנן פורת
קיבלתי את בקשת הרביזיה.
דוד טל
צריך להצביע על הרביזיה.
הי1"ר חנו פורת
זה לא בוער לי. אתה ביקשת רביזיה, אנחנו נצביע ברביזיה.
רענו כהו
זה הצעות חוק שהתקבלו על דעת הליכוד ועל דעתנו. אתם שותפים להצעה הזאת.
דוד טל
הליכוד והעבודה עדיין לא מהווים רוב במדינת ישראל.
היו"ר חנו פ1רת
זכותך לבקש רביזיה ואנחנו נקיים אותה במועד נאות. תודה.
דורית ואג
חבר הכנסת רענן כהן, לגבי הצעת החוק שלך בעניין זיהוי בוחרים והרישום בספח לספחים - אנחנו לא

דנים היום. אין זמן פשוט. זה יידון בשבוע הבא.



הצעות חוק לתיקונים בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה והוראות שעה

מטעם ועדת הבחירות המרכזית
דורית ואג
הכי חשוב להעביר את כל התיקונים הטכניים שהציעה ועדת הבחירות המרכזית והוראות השעה

לבחירות הקרובות. הכל פה עבר בהסכמה ונוסח על-ידי ועדת המשנה, חוץ מסעיף 1, בנוגע לשבתון, שלא

ע1לה היום. עולים היום רק התיקונים הטכניים והוראות השעה.
היו"ר חנו 9ורת
אני מודה ומתוודה שלא עברתי על הפרטים. אני סומך על ועדת המשנה. אני מבין שהכל פה זה תיקונים

טכניים. האם יש פה איזשהם דברים מהותיים שצריך לציין?
דורית ואג
לגבי סעיף 1 - שזה עניין השבתון בסיבוב השני - אנחנו לא דנים היום. ביום שני תשב ועדת שרים לענייני

חקיקה ותביא את עמדת הממשלה. לישיבה שתתקיים כאן בעקבות זה חייבים להזמין את ארגוני

המעסיקים, את משרד החינוך, התרבות והספורט ואת ארג1ני הה1רים.
היו"ר תנו פ1רת
זה יהיה ביום רביעי הבא.
דורית ואג
אדוני יושב-ראש, אני מוחה. ביום רביעי הבא קבעת שעה לעניין הזה ויש כבר 8 סעיפים, שכל אחד מהם

מצריר דיון של שעתיים.
היו"ר חנן פורת
אז בואי נבד1ק מה לעש1ת. אנחנו לא חוסכים בעבודה. בשבוע הבא אנחנ) נדון בזה.

מלבד זה, בסעיפים האחרים האם יש איזשהן בעי1ת, מעבר לדברים טכניים? מר אהוד שיל'ת, האם

היית שותף בניסוח הדברים? אולי תוכל במילים ספורות להציג בפנינו את הנקודות המרכזיות.
דורית ואג
צריר לציין שזה נוסח על-ידי משרד המשפטים, ועדת הבחירות וגברת הלית ברק.
אהוד שיל"ת
כל הסעיפים מתייחסים לדברים שהיו בהם טעויות בחקיקות קודמות, שתוקנו פה, או היו לקחים

מהערות ומטענות שנשמעו.

למשל סעיף 2 (תיקון סעיף 57 לחוק העיקרי} - אביא את זה כדוגמא: נאמר שכתב ההסכמה צריך

להיות חתום בידי המועמד. זה לא היה במפורש ובאו בטענות שכרגע די בכך שאני אביא לך נייר שכתוב

שאני מסכים, גם אם אני לא חתום שם. פה נאמר במפורש שזה צריך להיות חתום.

זה דברים מהסוג הזה.

סעיף 8 למשל (תיקון סעיף 90(ה) לחוק העיקרי) הוא לפי בקשת הצבא, שבוועדת קלפי צבאית הדרגה

הגבוהה ביותר לא תהיה סמל, כפי שהיה ב-1948, שאז בין החוגרים זו היתה הדרגה הגבוהה ביותר. היום



הדרגה הגבוהה ביותר היא סמל ראשון, וזה מצוי מאוד, במיוחד בחילות הקרביים. אני מדבר בין אנשי סדיר,

לא קבע.
דורית ואג
ועדת המשנה עברה על זה, סעיף, סעיף, בפירוט.
היו"ר חנו פורת
תראה איזה אמונת חכמים יש לנו, קודם כל ב11עדת המשנה ואחר-כך באלו שהכינו את הדברים האלה.

ומאחר ואינכם רואים פה שום בעיה מהותית, מלבד הסעיף הראשון....
דלית דרור
אני מבקשת להסב את תשומת הלב, בסעיף 9 (תיקון סעיף 95 בחוק העיקרי) אנחנו מוחקים את

"הועדה תטביע", זה פועל יוצא של הפסקת הנוהג של ההחתמה בספח. במקביל יש לנו תלוי ועומד את

הצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן.
דורית ואג
שיש עליה ויכוח עצום.
דלית דרור
בהר. אני לא אומרת להשמיט את זה. אני רק אומרת שמכור שאנחנו מעבירים פה את ההצעה

בקריאה ראשונה אבל צריר יהיה לדון בזה אחר-כך יחד עם ההצעה של חבר הכנסת רענן כהן, אם היא

תעבור בוועדה ביום רביעי.
יהושע שופמן
זה אומר שהוועדה השבוע תצביע על מחיקת ההטבעה ואילו בשבוע הבא יתכן והיא תחזיר אותה.
דורית ואג
אבל מחקנו את ההטבעה בקדנציה הקודמת.
דלית דרור
זה פועל יוצא של מחיקת ההטבעה.
יהושע שופמן
זה בוודאי שינוי טכני. פשוט שכחו את הסעיף הזה, טעו כשלא מחקו את זה אז.
היו"ר חנו פורת
כלומר את מציעה לדלג על סעיף 9 לתיקון?
דלית דרור
לא. בשום פנים ואופן לא. אני רק מסבה את תשומת לבכם. בהחלט לא לדלג. זה יילך כך לקריאה

הראשונה. רק צריך לזכור את זה כשדנים בהצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן, שאם היא תתקבל צריך

יהיה לתקן את זה שנית.
היו"ר חנן פורת
הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון). התשנ"ט1999- (למעט סעיף 1)

בעד-2

אין מתנגדים

הצעת החוק נתקבלה.
דורית ואג
מצורף פה עוד קובץ של הוראות שעה, שמתבקשות מקביעת מועד הבחירות ב-17.5. זה מתייחס

להקדמת פנקס הבוחרים.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שהחלק השני נוגע לנושא של פנקס הבוחרים, לאור העובדה שקבענו את התאריך. זה ה1ראת

שעה. האם יש פה איזושהי בעיה?
דורית ואג
אני מציעה, מר אהוד שיל"ת, שתסביר מאוד בקצרה שזה מתייחס לפנקס הבוחרים: גיל 18, מועד

הגשת השמות וכדומה.
אהוד שיל"ת
החוק מחייב אותנו להכין הוראת שעה לצורך פנקס בוחרים מיוחד, לא הפנקס הרגיל. העקרונות של

הפנקס הזה הם שגיל 18 זה ליום הבחירות עצמו, כלומר מי שיימלאו לו 18 ביום הבחירות י1כל לבחור.
דוד טל
על-פי התאריך הלועזי או העברי?
אה1ד שיל"ת
על-פי התאריך העברי במקרה הזה. זה לא תמיד כך. השאלה היא מצויינת. אנחנו תמיד עובדים לטובת

מה שמוסיף עוד יותר בוחרים לפנקס. במקרה הזה בתשמ"א התאריך העברי הוא רחוק יותר בשבועיים

מ-17.5, הוא יוצא ב-4.6, ולכן אנחנו הולכים לפיו.

הפנקס הזה יכנס לתוקף 35 ימים בערך לאחר שייחקק החוק הזה. זה יהיה יום או י1מיים לפני הגשת

רשימות המועמדים לכנסת. דרך אגב, אני עומד לכתוב לך מכתב בנקודה הזאת, אדוני היושב-ראש, שאי

אפשר להספיק להכין פנקס ב-90 יום שהוחלט עליהם בחוק-יסוד: הממשלה. שם נאמר: "ביום גי האחרון

לפני תום ה-90 יום". מה שאומר שאם האירוע של אי קבלת חוק תקציב או משהו מעין זה קורה ביום שלישי

או שני בשבוע, יום הבחירות יהיה ביום ה-83. אם זה קורה כמו השנה, שהגשת רשימות המועמדים ביום

ה-47 שלפני הבחירות זה י"ד בניסן, 31.3, ערב פסח, אז אי אפשר להגיש רשימות - לכן צריך להקדים. אם

מאחרים, לוועדה כבר אין זמן לבדוק. השנה זה 4 ימים: כי זה יום חמישי, בשישי 1בשבת שוב אי אפשר

לקבל, ורק ביום ראש1ן יקבלו וייתחילו לבדוק. אין זמן, לפיכך אנחנו צריכים להקדים, ומכך נובע שצריך

להקדים גם את כניסת הפנקס לתוקף. אני יכול להיתקל במצב שב-26 יום אצטרך להכניס פנקס בתוקף, וזה

לא ריאלי.
הי1"ר חנו פ1רת
תתקן את התקנות, שייתאימו לעניין הזה.
אהוד שיל"ת
אבל זה לא חל פה. פה יש לנו מספיק זמן משום שהבחירות הן לא אחרי 90 יום אלא ניתן הרבה יותר

זמן.
היו"ר חנו פורת
אגב, אם זה ערב פסח זה ממש מרנין את ליבי. יש לנו גם תפילה בשעה שאנחנו שורפים את החמץ:

"תבער ברוח משפט 1ברוח בער".
אהוד שיל"ת
אחד הסעיפים בחוק הזה עוסק גם במועד קבלת הרשימות, שהקדמנו את זה ל-י"ב ו-י"ג בניסן וזה לא

יהיה ב-י"ד בניסן.
היו"ר חנן פורת
זה יהיה לא בשעת ביעור חמץ אלא בשעת בדיקת חמץ.

רבותי, אנחנו, שוב מתוך אמונת חכמים ומתוך הערכה שאין פה בעיות, נעמיד את זה להצבעה.

הצבעה על חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה). התשנ"ט-1999

בעד-2

אין מתנגדים

ההצעה נתקבלה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים