ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/12/1998

הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התשנ"ז - 1997 - אישור לקריאה שניה ושלישית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסחו לא מתוקן



פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת החוקה תוק ומשפט

יום רביעי, די בטבת התשנ"ט (23.12.98), שעה 09:00
נכתו
חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

יעל דיין

צבי ויינברג

אברהם יוסף לייזרזון

דוד צוקר

ראובן ריבלין
מוזמנים
הנהלת בתי-המשפט:

השופט דן ארבל - מנהל בתי המשפט

השופט עזרא קמא

עו"ד רמי רובין - יועמ"ש
משרד המשפטים
עו"ד מני מזח - משנה ליועמ"ש לממשלה

סנדרה סימוביץ - מתמחה
לשבת עורכי הדין
עו"ד דרור חוטר'ישי - ראש לשכת עורכי הדין

יצחק פיינברג
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק בחי משפט לעניינים מינהליים, התשנ"ז - 1997 - אישור

לקריאה שניה ושלישית.



הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התשנ"ז - 1997 - אישור לקריאה שניה ושלישית
היו"ר חנן פורת
מוריי ורבותי, אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה. אני מבקש את סליחתכם על כך

שעיכובים בלתי צפויים עכבו בעדנו. אנחנו נמצאים בימים סוערים מבחינה פוליטית, אבל

הוועדה הזאת תעשה כל מאמץ להביא לידי גמר, לפחות את הסוגיות המרכזיות שבהן היא

עסקה ואת הסוגיה שעומדת לפנינו. אנחנו צריכים לעשות תוכנית עבודה מאוד מאוד

אינטנסיבית כדי שנביא לידי גמר דברים רבים שבהם התחלנו ולא סיימנו. בראש הדברים

עומד החוק שלפנינו, שהוועדה כבר קיימה בו דיונים רבים והיום, כפי שגם כתבנו, נביא

את הדברים להצבעה בלבד, להוציא את הדברים שנקיים בהם דיון מצומצם ושריכזנו אותם

בנפרד.

אני מציע שסדר ההצבעה יהיה כדלקמן: לאתר שסיימנו את כל הדיונים וחזרנו ודשנו

בדברים, נקרא כעת אח הסעיפים ונקיים בהם הצבעה ללא דיון. אני רוצה להותיר שלוש

סוגיות מרכזיות, שבהן התקיימו דיונים בוועדה, לאפשרות של הבעת דעות בקצרה לפני

הסיכום.

הנושאים הם הנושאים שהיו שנויים במחלוקת: 1. השם של החוק - אנחנו נראה את

הוורסיות השונות. החברים בוודאי זוכרים את המשמעות הטעונה של שאלת שמו של החוק.

2. פרק הזמן של תהליך העברת הנושאים המינהליים מבית המשפט העליון לבתי

המשפט המחוזיים.

3. סדרי הדין בבתי המשפט.
דוד צוקר
את הסוגיה הזאת כבר סיכמנו.
היו"ר חנן פורת
אני מסכים. סדרי הדין שבהם הגענו לאיזושהי נוסחת פשרה, אם היא תהיה מקובלת על

כולם, זה בסדר, ואם לא אני אאפשר להביע בקצרה מספר הערות.

אנחנו רוצים לסיים לדון בהצעת החוק היום ולהביא אותה לקריאה שניה ושלישית, כדי

שתרשם בספר החוקים של מדינת ישראל עוד בכנסת הזאת, בעזרת השם.

כאמור, את הנושאים השנויים במחלוקת נותיר לסוף, כדי שנצביע קודם כל על הדברים

המוסכמים. כיוון שסעיף 1 - סעיף המטרה, הוא סעיף רב משמעות ועיקרו היה פרי דיוניה

של הוועדה ופרי חידושים שהוועדה טבעה, אני רוצה לקרוא את הסעיף הזה כולו.
בני אלון
אני מבקש שתקרא כל סעיף ונצביע מיד על כל סעיף וסעיף.
דוד צוקר
החוק הזה נמתח כבר מעבר לנדרש ונדמה לי שחשוב מאוד לגמור את זה היום.
היו"ר חנן פורת
אני מבקש ממך שתשתדל להקל עליי ולאפשר לי לנווט את הדברים. האמן לי שאנחנו

נגמור את זה בדיוק ברוח שאתה רוצה בה.

סעיף 1 - מטרה - "חוק זה מטרתו לשנות בהדרגה את סדרי השיפוט בענינים הנוגעים

לסכסוכים שבין אדם לרשות (להלן - ענינים מינהליים) באופן שענינים מינהליים יידונו

בפני בית המשפט המחחי כערכאה ראשונה, למעט ענינים מינהליים בעלי חשיבות, רגישות

או דחיפות מיוחדת אשר ימשיכו לידון בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק כערכאה ראשונה;

"ענינים מינהליים יידונו בפני בית המשפט הממחי בשבתו כבית משפט לענינים

מינהליים, על-ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שיוסמכו לצורך זה, ולפי סדרי דין

מיוחדים שייקבעו".

אני רוצה לציין שאם יהיה שינוי בשמו של החוק, הדבר הזה יבוא לידי ביטוי גם בכל

הסעיפים האחרים.

אני מעמיד את סעיף 1 להצבעה. מי בעד אישורו של סעיף 1?
החלטה
סעיף 1 אושר פה אחד.
ראובן ריבלין
נדמה לי שקיבלתי אינפורמציה שענינים מינהליים יידונו בפני בית המשפט המחוזי

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
היו"ר חנן פורת
אמרתי שאם נשנה את שם התוק, מימלא הדברים ישונו בבל הסעיפים.
עו"ד מני מזוז
1יש לנו במוכן סט נוסף של החוק עם כל השינויים האלה.
ראובן ריבלין
אם כך אני מצביע בנוסח המתוקן.
היו"ר חנן פורת
אתה לא תולה את זה בנוסח המתוקן.
עו"ד מני מזח
זה בכפוף לשינויים.
היו"ר חנן פורת
סעיף 2 - הגדרות - "בחוק זה -

"רשות" - רשות מרשויות המזינה, רשות מקומית, וגופים ואנשים אחרים

הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

"החלטה" - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי טל-פי דין, לרבות מעשה

או מחדל, וכן העדר החלטה".

אני מעמיד את סעיף 2 להצבעה.
החלטה
סעיף 2 אושר פה אחד.

סעיף 3 - כינון בית משפט לענינים מינהליים - (א) "בית משפט מחתי ישב גם כבית

משפט לענינים מינהליים (להלן- בית משפט לענינים מינחליימ)".

כמובן שאם נשנה את השם, אז גם זה ישונה.

(ב) "שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחתי ושופטים

אחרים של בית המשפט המחוזי שיוסמכו לכר על-ידי נשיא בית המשפט העליון ונשיא בית

המשפט המחוזי יחדיו, לתקופת כהונה של ארבע שנים, ואולם רשאים הם לקבוע תקופת

כהונה קצרה יותר בהתאם לצרכי בית המשפט".

להזכירכם, אחרי הוויכוח הטעון שהיה אמרנו ששניהם ביחד יחליטו.
בני אלון
אני מבקש לקרוא הצעה אחרת שמסרתי לוועדה ולהצביע על שתי ההצעות. אני חושב

ש"יתדיו" זו המצאה חדשה ושונה.
היו"ר חנן פורת
"הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?
בני אלון
אני מציע: ...שיוסמכו לכך על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בהתייעצות עם נשיא בית

המשפט העליון.
צבי ויינברג
הכוונה היא שנשיא בית המשפט העליון לא יהיה הסמכות המחליטה.
בני אלון
נשיא בית המשפט המחחי יתייעץ איתו.
צבי ויינברג
מה התקדים בנח-ינות אחרות?
בני אלון
אין אף מדינת בעולם שנשיא בית משפט אחד עושה בית משפט אחד.
עו"ד מני מזח
במדינת ישדאל אין תקדים לכך שהחלטות נעשות בהיררכיה הפוכה. לכן פה הלכנו הכי

רחוק מבחינה זו שנתנו מעמד לנשיא בית המשפט המחוזי.
בני אלון
אותה הצעה שלי היא לסעיף קטן (ב), (ג) ו-(ד).
היו"ר חנן פורת
אני ממשיך לקרוא את כל סעיפי המשנה ונצביע לאחר מכן.

(ג) "נשיא בית המשפט העליון ונשיא בית המשפט המחחי יחדיו רשאים לשוב ולהסמיך

שופט בית משפט לענינים מינהליים כאמור בסעיף קטן (ב)".

(ד) "נשיא בית המשפט העליון רשאי בהתיעצות עם נשיא בית המשפט המחחי למנות

מקרב שופטי בית משפט לענינים מינהליים סגן נשיא של בית משפט לענינים מינהליים

(להלן - סגן נשיא לענינים מינהליים)".

בסעיף משנה (ד) נכתב בכל זאת "בהתייעצות" ולא "יחדיו".
עו"ד מני מזח
פה מדובר במינוי מינהלי של סגן נשיא. סגן הנשיא הזה כבר מונה לפי סעיף (ב) על ידי

שניהם כשופט מינהלי. סגן נשיא ונשיא הם מינוי מינהלי שהיום נעשה על ידי שר

המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. הורדנו כאן את שר המשפטים, אבל זה מינוי

אדמיניסטרטיבי ולא שיפוטי. בתל-אביב לדוגמה, יש שלושה או ארבעה סגני נשיאים. את

סגני הנשיאים האחרים שיש להם אותו תפקיד, ממנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית

המשפט העליון.
ראובן ריבלין
אני מבקש להעיר הערה לסדר. אחד מהשניים - אם רוצים להתחיל דיון מחדש, בבקשה.

למיטב זכרוני, וניתן לבדוק את זה בפרוטוקול, כל סעיפי המשנה היו אותו הדבר. אם משרד

המשפטים רוצה לשנות, אין לי בעיה, אני מוכן להיכנס לדיון, אבל מהתחלה.
היו"ר חנן פורת
כשקבענו את הפורמולה של "שניהם יחדיו", קבענו את זה בשלושת הסעיפים.
עו"ד מני מזח
אני לא אעמוד על כך שהנוסח יהיה שונה בסעיף קטן (ד).
היו"ר חנן פורת
אם כך, יש כאן שתי ורסיות: ורסיה אחת כפי שהיא מופיעה כנוסח שמונח לפנינו ותיקון

סעיף (ד) שלפיו הנזינוי נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון ונשיא כית המשפט המחחי

יחדיו, הורסיה השניה היא של חכר הכנסת בני אלון שלפיה המינוי נעשה על ידי נשיא בית

המשפט המחוזי בהתייעצות עמ נשיא בית המשפט העליון.

מי כעד הצעת הוועדה?

הצבעה

כעד - 4

נגד - 2

נמנעים - אין

מי כעד הצעתו של חכר הכנסת כני אלון?

הצכעה

כעד - 2

נגד - 4

נמנעים - אין
החלטה
סעיף 3 אושר כהצעת הוועדה.
כני אלון
אני מכקש לרשום את זה כהסתייגות שלי.
היו"ר חנן פורת
סעיף 4 - "הרככ" - "כית משפט לענינים מינהליים ידון כענין המוכא כפניו כהרככ של

שלושה שופטים או כשופט אחד, כפי שקכע נשיא כית המשפט המחחי או סגן נשיא לענינים

מינהליים, ואולם רשאי נשיא כית המשפט העליון לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות,

סוגי ענינים שיידונו כשלושה שופטים".

מי כעד הסעיף חזה?
החלטה
סעיף 4 אושר פה אחד.

סעיף 5 - "עתירה מינהלית" - "כית משפט לענינים מינהליים ידון כעתירה נגד החלטה

כענין המנוי כתוספת הראשונה (להלן - עתירה מינהלית)".
ראובן ריבלין
האם לא צריך לכתוב: כעניינים המנויים כתוספת הראשונה? או ככל ענין המנוי כתוספת

הראשונה.
עו"ד מני מזח
מכחינת ניסוח תקיקה, ככלל, אם אין סיכה אחרת נוהגים לכתוכ כלשון יחיד, כי ככל

מקום שפונים ליחיד זה כולל רכים. אלה כללי ניסות טכניים של חקיקה.
היו"ר חנן פורת
בתוספת יש שורה שלמה של ענינים, לכן כדאי אולי להוסיף.: בכל ענין המנוי.
ראובן ריבליו
לי נראה שצריך לכתוב: בכל ענין המנוי.
היו"ר חנן פורת
מי בעד הסעיף על פי התיקון של חבר הכנסת ריבלין?
החלטה
סעיף 5 אושר פה אחד עם התיקון של חבר הכנסת ריבלין.

סעיף 6 - "העברת דיון בעתירה מינהלית" - "מצא בית משפט לענינים מינהליים,

לבקשת בעל-דין, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או מיחמתו של בית המשפט, כי עתירה

מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת במידה המצדיקה

שהדיון בה יתקיים בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כערכאה

ראשונה, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת שאר בעלי הדין, להורות על העברת הדיון

בעתירה כאמור; העברה כאמור טעונה אישור מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא

בית המשפט העליון קבע לכרי.

פה הכוונה להעברה מלמטה ללמעלה, לא בדרך של פיק-אפ, אלא בדרך של העלאה עם

הסייגים שמצויינים כאן.

מי בעד סעיף 6?
החלטה
סעיף 6 אושר פה אחד.

סעיף 7 - "עילות סמכויות וסעדים" - בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה

מינהלית בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים".

השינויים המתוייבים יבואו לידי ביטוי בסעיפים הבאים. ברשותכם אני רוצה לקרוא את

זה יחד עם הסעיפים 8, 9 ו- 10, כדי שיובן מהם השינויים המחוייבים ולהצביע על הדברים

יחדיו.
בני אלון
מה שאתה אומר לא כתוב, כלומר, לא כתוב שזה הפירוש של השינויים המחוייבים.

השינויים המחוייבים הם מתוקף הענין.
היו"ר חנן פורת
אני אקרא את סעיפים 8, 9 ו- 10 ואז נראה אם לצורך זה יש מקום לתקן משהו, כי הרי

רצינו ליצור איזשהו שילוב בין הדברים הנהוגים בבית המשפט העליון שמקצרים תהליכים

וכוי, לבין הענין של הראיות.
עו"ד מני מזוז
"השינויים המחוייבים" כאן הם לא עניינים של סדרי זין וכדי. הסעיף הזה נזדבר על

עילות ומעזים. הזוגמה המובהקת היא הסעזים. בית המשפט העליון יש לו סמכויות

נוספות מעבר לבית המשפט המתחי, כמו למשל נושאים של הבאס קורפוס שלא הועברו

לכאן, צווים נגז בתי זין שלא הועברו לכאן. בסעיף 15ד לתוק יסוז השפיטה כתובים

הסעזים שבית המשפט העליון מוסמך לתת. יש שם ארבעה סעיפים קטנים ובעצם הסעיף

הרלוונטי היתיז מביניהם הוא רק סעיף קטן (ב) שהוא גם בבג"ץ העיקרי.
היו"ר חנן פורת
מה הסעיפים האחרים?
עו"ז מני מזח
הבאס קורפוס עוסק בנושא של תטיפות ילזים. אז אם ממר או בעוז שנה יועבר הנושא

של הטיפול בתטיפות ילזים או הבאס קורפוס לבית משפט הממחי, הנוסמה הזאת שהם

מוזוייבים אליה - -
היו"ר חנן פורת
אני שואל לתומי, כי בנקודה הזאת לא זנו, האם המושג "בשינויים המחוייבים" לא

עלול לקבל משמעות רחבה מזי?
שלמה שהם
זאת טכניקה מקובלת.
ראובן ריבלין
זאת טכניקה מקובלת והכרחית. אני חושב כרגע על שינוי מחוייב שלא הוזכר והוא

חשוב - בית המשפט הגבוה לצזק יש לו סמכות לתת סעז בכל מקום שהוא נראה לו יעיל.
עו"ז מני מזח
יש עוז כמה.
היו"ר חנן פורת
אני חושש מהכללת יתר, אבל אם הזברים מקובלים, זה מקובל עליי.

מי בעז סעיף 7?
החלטה
סעיף 7 אושר פה אחז.

סעיף 8 - "ערעור מינהלי" - בית נזשפט לעניינים מינהליים יזון בערעור המנוי בתוספת

השניה (להלן - ערעור מינהלי)".
גם כאן צריך לכתוב
... בכל ערעור המנוי...
שלמה שהם
אנחנו נמצא את הגיסות המדוייק.
היו"ר חנן פורת
מי בעד סעיף 8?
החלטה
סעיף 8 אושר פח אחד.

סעיף 9 - "תובענה מינהלית'' - "בית נזשפט לעניינים מינהליים ידון בתובענה המנויה

בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית)".

אומנם פה יש רק אחת, אבל מחר יכולות להיות עוד.

מי בעד סעיף 9 ?
החלטה
סעיף 9 אושר פה אחד.

סעיף 10 - "צו ביניים" - (א) "בית משפט לעניניס מינהליים רשאי, בבל שלב של הדיון,

ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע, כפי שייראה לו בנסיבות העניין".

(ב) ''לא ייתן בית משפט לענינים מינהליים צו ביניים במעמד צד אחד; ואולם רשאי בית-

המשפט ליתן סעד כאמור אם השהיה הכרוכה בדירן במעמד הצדדים עלולה לגרום נזק שאין

לו תקנה או נזק חמור, ומשנתן את הצו, יקבע בו מועד לבירור הבקשה במעמד הצדדים

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד מתן הצו".

זו הפורמולה שקיימת גם לגבי בית המשפט העליון?
עו"ד מני מזח
סיכמתם שזה יהיה בתקנות סדרי הדין האזרחיים, כדי שזה יחול על כולם. לגבי בג"ץ

כבית משפט עליון זה לא קיים, אבל אתם ויתרתם על זה.
היו"ר חנן פורת
אני רק רוצה שיירשם כהחלטת הוועדה, שהוועדה מבקשת שההשוואה הזאת בין בית

המשפט המחחי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ובין בית המשפט העליון, תהיה

מלאה, מפני שלדברים האלה יש את ההיגיון הפנימי שלהם. אני מבקש שיישלח מכתב

ברוח זו לנשיא בית המשפט העליון.

מי בעד סעיף 10?
החלטה
סעיף 10 אושר פה אחד.

סעיף 11 - "ערעור" - "פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בעתירה מינהלית

ובתובענה מינהלית ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון".

מי בעד סעיף 11?
החלטה
סעיף 11 אושר פה אחד.

סעיף 12 - "בקשת רשות ערעור" - (א) "פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים

בערעור מינהלי ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט

של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך".

זו כבר ערכאה שניה.
בני אלון
זה כמו כל בר"ע - בקשת רשות ערעור. מזוע צריך שופט שיקבע שתהיה הפרוצדורה

הרגילה?
עו"ז מני מזח
הפרוצדורה הרגילה כתובה בכלמקום שזה בר"ע. יש שתי טכניקות: טכניקה אחת

שכתוב הנשיא או שופט אחר של בית משפט העליון שקבע לכך. פה הנשיא ביקש מראש - -
בני אלון
אני מעיר את זה, כי בנוסח הזה אותו שופט שנקבע לצורך הסעיפים הקודמים, ענינים

של בית דין מינהלי דווקא, זה יטעה פרוצדורלית. יש בסעיפים הקודמים שהנשיא ממנה

שופט בגלל הדברים האלה ואילו כאן זה יהיה אותו אחד שדן בכל בקשות רשות ערעור.
ען"ד מני מזוז
יש לנו את סעיף 6 שהוא העברה, זה גם אותו מכניזם.
בני אלול
האם בסעיף 6 זה יהיה גם אותו אחד שקובע את הבר''ע?
עו"ד מני מזח
אין הכרת שאותו שופט של בית משפט עליון שדן בבר"ע אזרחי ידון בבר"ע מינהלי.

יכול להיות שיחליטו שופט אתד שהוא מומחה במשפט אזרחי והוא ידון בבקשות רשות

ערעור בתחום האזרחי ושופט אחר ידון בבקשות רשות ערעור בתחום המינהלי. גם היום אין

כלל קבוע.
היו"ר חנן פורת
בכל מקרה נשיא בית המשפט העליון הוא זה שקובע.
בני אלוו
האם אתם רוצים שאנחנו נייצר פה תקן חדש, שנשיא בית משפט עליון ממנה שופט בענין

הזה או שתהיה אותה סמכות של בקשת רשות ערעור?
עו"ד מני מזוז
זה מופיע רק בסעיף 12.
שלמה שהם
זו תורנות מסויימת.
היו"ר חנן פורת
הביטוי "אם ניתנה רשות" בא להדגיש את העניו שזה ברשות ולא בזכות.
עו"ד דרור תוטר-ישי
לא זאת ההערה.
היו"ר וזנן פורת
אני מביו היטב את הערתו. הביטוי "ברשות" הכרחי והשאלה היא רק אם זה יהיה מאת

שופט בית משפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לבך או שישאר בפרוצדורה

המקובלת.
עו"ד דרור תוטר-ישי
הכוונה היא פשוטה, אם הכוונה ליצור מחלקה.
היו"ר חנן פורת
זה לא משתמע מכאן.
עו"ד מני מזח
זו תורנות בבית משפט העליון.
היו"ר חנן פורת
מכאן לא משתמע שצריך להיות אדם אחד.
בני אלון
סעיף 5 זה לא בר"ע.
דוד צוקר
יש לי חשדות, אבל אני לא חשדן. לא מדובר פה על מחלקה, אלא על סדרי עבודה. אני

מציע לתת לנשיא גם קצת ווופש איר עובדים בבית המשפט ולא שהכל ייקבע על ידי

המחוקק.
בני אלון
יש פה כזו רגישות ואני חושב שלא מפעילים את ההיגיון. אני מדבר ברמה

הפרוצדורלית - -
דוד צוקר
ענו לר שזו לא מחלקה.
בני אלון
סעיף 6 מחדש משהו, הוא לא בקשת רשות ערעור. הוא קובע מי הסמכות שמאשרת

דחיפה מלמטה של נושא. אני שואל פרוצדורלית, שהתחדשה ההלכה - -
היו"ר חנו פורת
גם הניסוח הוא אותו ניסוח.
בני אלון
זו בדיוק הבעיה.
היו"ר חנו פורת
הבנו בדיוק את שאלתה אם קובעים פה איש קבוע חה הופך להיות מחלקה או שמדובר

באופן מזדמן במי שקובע נשיא בית המשפט העליון. מתוך הניסוח הזה לא משמע שזה

קבוע.
השופט עזרא קמא
אפשר להחליט שזה יהיה בל שופט.
ראובו ריבליו
אני לא רוצה לפתוח מחדש ענין, אבל אני רוצה לקבל הבהרה ברורה. מנוסח הסעיף הזה

עולה, ואני אונזר שוב, בל זמן שנשיא בית המשפט העליון הוא אהרון ברק אני סומך עליו

במאה אחת, אבל מה יהיה בשאני אהיה נשיא בית המשפט העליון? אני, בשבתי בנשיא בית

המשפט העליון, היו יכולים להאשים אותי בל פעם שאני מתעל תיקים, שאני קובע את

השופט לפי הרצון שלי, בדי לקבל את פסק דין שלו.
עו"ד מני מזח
מימלא זו סמבות של בית המשפט העליון.
היו"ר חנן פורת
חבר הבנסת בני אלון, בדי להגיע לעמדתו, איך היית מנסח את זה? האם היית מוסיף

"מאת בל שופט"?
בני אלון
זו תהיה בקשת ערעור רגילה. לפי פרוצדורה של בקשת רשות ערעור, בי אז אני משייך

את זה לסעיף 6.
היו"ר חנו פורת
גם סעיף 6 הוא לא קבוע.
עו"ד מני מזח
הפרוצדורה הרגילה היא הנשיא או שופט אחר שהוא קובע.
בני אלון
אני לא מתנגד שנשיא בית המשפט העליון לצורך סעיף 6 ימנה שופט שיטפל ויתמחה.

בשמדברים על בקשת רשות ערעור ומבדילים בין עתירה לבין ערעור, שזה ברשות חה

בזבות, אני מציע שכשמגיעים לרשות ערעור יגידו שזה במו בל בקשת רשות ערעור. שלא

יטעו בניסוח שזו אותה הלבה שהומצאה בסעיף 6.
שלמה שהם
יש לוח חלק ואתה מחפש עליו זיזים. הלוח החלק אומר דבר פשוט אחז, כללי ורחב

שאיו לו שום דבר. הוא אומר שיש מכניזם שבו נשיא בית משפט העליון יש לו סמכות

מוחלטת לקבוע באופן מזדמן, באופן קבוע, לפי צבע השיער או לפי צבע העיניים, לקבוע

בנושאים האלה מי השופט.
בני אלון
בקשת רשות ערעור בכל הנושאים הלא מינהליים.
שלמה שהם
לקחנו את המכניזם הזה שהוא מכניזם רגיל בבר"ע והעברנו אותו גם לסעיף 6. זה לא

הפוך, אלא אמרנו שגם בסעיף 6 נשיא בית המשפט העליון יכול להחליט מי יהיה השופט.

אני לא רואה שום דרר אחרת לנסח את זה.
ראובן ריבלין
סעיף 6 הוא באמת כמו בבר"ע, זאת אומרת זה על נושא ועל מקרה שהוא מבני. לעומת

זאת, סעיף 12 מדבר על כל תיק ותיק ולמעשה פה אנחנו נותנים סמכות לאדם שיהיה נשיא

בית משפט עליון, בכל זמן ומפעם לפעם, על פי חוק זה, לבוא ולהיות נחשד על ידי ציבור

בכך שהוא מתעל תיקים.
היו"ר חנן פורת
ומה אתה מציע, איר תהיה הפרוצדורה?
עו"ד מני מזח
כל נשיא מתעל תיקים.
השופט דו ארבל
נשיא בית משפט שלום קובע תיקים.
היו"ר תנו פורת
הרי התיק שבא לבית המשפט העליון הנשיא מתעל אותו מלכתחילה, אז מה אתה עושה

נפקא מנה בין ערעור לבין כל תיק?
עו"ד דרור חדטר-ישי
צריך להוסיף: אם ניתנה לכך רשות ערעור. מה קורה ברשות ערעור אנחנו מכירים לפי

חוק בתי המשפט.
בני אלון
זה בסעיף 12 כמקובל בבר"ע. סעיף 12 הוא לא חידוש.
עו"ד מני מזח
אם נכתוב רשות מאת שופט בית משפט העליון, זה בסדר?
עו"ד דרור חוטר-ישי
צריו לכתוב: אם ניתנה לכך רשות ערעור.
עו"ז נזני מזח
איו הוראה. תפנה אותי להוראה של רשות ערעור כללית. הנושא של רשות ערעור הן

הוראות ספציפיות בכל תוק שזה מופיע. דוגמה קרובה לעניינו, פרק ת (1) לפקודת בתי

הסוהר - "עתירות אסירים''. גם שם יש סמכות של בית משפט לתת כל מיני צווים, גם שם

זה עתירות מינהליות וכתוב בסעיף 62ג כך: "התלטת בית משפט בעתירה ניתנת לערעור

לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט או מאת שופט בית המשפט

העליון".
בני אלוו
אני מציע להבחין בין שני נוסחים ולהכניס את זה לפול של בר"ע של מי שממנה הנשיא

כרגיל ובסעיף 6 להרשות לנשיא אופציה למנות מי שירצה.
היו"ר חנן פורת
מה קורה בבר''ע רגיל?
עו"ד דרור חוטר-ישי
בבר"ע קורה מה שכתוב כאן.
היו"ר חנן פורת
וזה לא בא לתורן בלי שנשיא בית המשפט העליון קבע.
שלמה שהם
אתם טועים.
עו"ד דרור חוטר-ישי
צריך להצמיד את זה לבר"ע.
היו"ר חנן פורת
אדם הולך לשופט בית משפט עליון שהוא מזדמן לו במקרה, הרי יש סדרים בענין. הסדר

הוא כפי שקבע נשיא בית המשפט העליון.
שלמה שהם
בסעיף 41 (ב) לחוק בתי המשפט נאמר: "התלטה אחרת של בית משפט מחתי בענין

אזרחי, ופסק דין של בית משפט בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם

ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט

העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון...".
ראובן ריבלין
אני מבין את ההבדל בין הנוסח הזה לנוסח הזה.
בני אלון
אדרבה, תשאירו את הנוסח הזה.
השופט עזרא קמא
הנשיא לא צריך לדון בבר"ע.
היו"ר חנן פורת
כדי להוציא מספק, למרות שבעיניי כל הדיון הזה הוא מיותר ויש בו מין אובססיה שאני

כל פעם תוהה בקשר אליה - -
בני אלון
אני מותה על הדברים.
היו"ר חנן פורת
כדי להוציא ספק אני מציע שיהיה כתוב: אם ניתנה רשות לכך, כאמור בסעיף ...
השופט עזרא קמא
אבל אז אתה מכניס את הנשיא לדון בבר"ע.
עו"ד מני מזח
אין לי התנגדות לכתוב אותו הדבר. ההפניות האלה משגעות את מי שקורא חוקים. אני

מוכן להעתיק את הנוסתה הרגילה.
בני אלון
בסעיף 12 ולא בסעיף 6 שאותו צריך להשאיר כמו שהוא.
היו"ר וזנן פורת
ומי יקבע שם?
עו"ד מני מזוז
סעיף 6 הוא לא בקשת רשות ערעור, זה מנגנון בפני עצמו.
היו"ר מנן פורת
אבל המנגנון הזה שונה מבוזינת הערעור.
בני אלון
הוא רשאי להיות שונה.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה שיתפרש כאן כאילו שיש שתי פרוצדורות.
עו"ד דרור חוטר-ישי
יש היגיון לזה.
שלמה שהם
התוצאה לא שונה.
היו"ר חנן פורת
זו אותה פרוצדורה ולכן אני לא רוצה לייחס לסעיף 6 משמעות פחותה מסעיף 12.
עו"ד דרור חוטר-ישי
מה שיקרה לצורך סעיף 6, נשיא בית המשפט העליון ימנה לצורך הענין את כבוד השופט

זמיר שהוא מומחה לענין הזה. לעומת זאת, בבר"ע לעניינים מינהליים ימנה שופט אחר. זה

יותר הגיוני.

בני אלוף.

הם רוצים התמקצעות. אני הולך בזה לקראת המערכת ולא צריך לייחס כל הערה

לאובססיה ופארנויה.
עו"ד דרור חוטר-ישי
כך תהיינה מחלקות חה הגיוני שכך יהיה.
עו"ד מני מזח
לי זה נראה קצת מיותר. ממה שאני מבין מההצעה הוא שרשות ערעור כפי שאנחנו

עוסקים בסעיף 12 זו אותה רשות ערעור שיש בסעיף 41 לחוק בתי המשפט. בחוק בתי
המשפט הנוסחה היא
נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון

שהנשיא קבע לכך. אם רוצים שתהיה אותה נוסחה, אין לי שום בעיה עם זה. אני מוכן

להעתיק את אותה נוסחה לסעיף 12. סעיף 6 הוא לא בקשת רשות ערעור.
היו"ר חנן פורת
גם לי אין שום בעיה. אנחנו לא קבענו פה, אלא אם כן יחליטו על כך, שלגבי סעיף 6

ברגע שקבענו את הפרוצדורה שבית משפט מתוזי בשבתו כבית משפט לענינימ מינהליים,

זכאי להעלות כלפי מעלה. לא קבענו לענין זח פרוצדורה אחרת או אינסטנציה אחרת או

דבר מעין זה. ברור שאם נשיא בית המשפט העליון יהיה לו ענין למנות לשם אדם קבוע,

הוא ימנה אדם קבוע. אני לא רוצה שיתפרש שאם הוא רוצה למנות באופן מזדמן הוא לא

יכול. לכן צריכה להיות זהות בנוסח.
שלמה שהם
לא צריך את זה, משום שזה יתפרש כך בכל מקרה.
היו"ר חנן פורת
הדיון שמתקיים פה מלמד אותו שכביכול רוצים לעשות הבתנה. אני רוצה שזה יהיה

זהה, כי מדוע אני צריך לקבוע לו שיקבע מישהו קבוע? אני מציע שהניסוח יהיה בדיוק

אותו ניסוח כדי שלא לתת מקום לפרשנויות שלפיהם קבענו פה אינסטנציה. ירצה יעשה"

לא ירצה, לא יעשה. אני לא קובע לו מסמרות בעניו זה.
ראובן ריבליו
קודם כל, אני לא חוסם שור בדישו ואם אתה רוצה כך אפשר לכתוב אפילו עוד חוק

אחד. אבל בשביל מה לעשות אותו הדבר, כאשר אין צורר באותו הדבר?
היו"ר חנן פורת
לא שאין צורך, אלא אין לי תובה לעשות שונה.
ראובן ריבלין
תמיד אפשר להחליף את זמיר במישהו אחר, זה לא מונע את זה ממנו.
בני אלון
בחוק מתוקן יש הבדל בין בקשת רשות ערעור שהמחוקק רוצה שתהיה ככל בקשת רשות

ערעור לבין חידוש הלכה של העלאת נושא ממוסד חדש שהוועדה חידשה.
היו"ר חנן פורת
ואין לר פה אלא חידושו. אני לא רוצה בחידוש הזה לעשות מעבר לעצם החידוש שלו

ולא רוצה לקבוע שיהיה שופט מיוחד לזה. אם אתה עושה נוסח שונה, כל מי שקורא שואל

למה כאן זה כר ושם זה כך, משמע, שם זה על פי בר"ע ופה זה בדרר אחרת. אני לא רוצה

את זה, אלא שיהיה בדיוק אותו נוסח.
בני אלון
בפרשנות ברק טוב.
היו"ר חנו פורת
אני לא רוצה לתת מקום לשום הבחנה.
עו"ד מני מזח
חבר הכנסת אלון, מה מפריע לר שגם בסעיף 6 יהיה אותו הדבר? אני לא רואה הבדל בין

כר ובין אחרת.
היו"ר חנו פורת
אם אתם עומדים על כך, אני מקבל, למרות שזה לא בנוסח המקורי, אבל נשווה את

הנוסחים.
עו"ד מני מזוז
אם כה הניסוח יהיה: ...נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט

העליון שנשיאו קבע לכך. זה הנוסח של סעיף 41.
היו"ר חנן פורת
אנחנו נכניס את הנוסח הזה גם בסעיף 6.
בני אלון
אם כך אני נזבקש להצביע על כך אני מציע שבסעיף 12 ובסעיף 6 יהיה נוסח שונה.

בסעיף 12 הנוסח יהיה כמו כל נוסח של בקשת ערעור, כנזו סעיף 41 לחוק בתי המשפט

וסעיף 6 יהיה כפי שהוא כתוב.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להבין מדוע אתה מתעקש.
בני אלון
כי אני רוצה שיהיה ברור שבקשת רשות ערעור בדבר הזה היא כמו כל בר"ע ואם הוא

ממנה את המשנה שלו לארבע שנים לחיות אחראי על בר"ע, אז הוא אחראי על בל בר"ע.

לעומת זאת, במגמת ההתמקצעות שהם רוצים לעשות גם בבתי המשפט התחתיים וגם

בעליון, כדי להכין שופטים שיתמחו בנושא הזה ולעקוב בהדרגה אחרי הבניה של בית

משפט לענינים מינהליים, הגיוני שזמיר שמתמחה בזה יעמוד בראש זה. זה סעיף מיוחד

שקשור אינטגרלית לחידוש הזה של המוסד הזה.
עו"ד דרור חוטר-ישי
זה הגיוני.
בני אלון
אין לי כוונה מעבר לזה, למרות שאתה חושש שאני חושד בברק.
היו"ר חנן פורת
בוודאי שזה הגיוני, השאלה אם אני רוצה בענין זה לקבוע על ידי שינוי הנוסח הלכה.

אני לא רציתי לקבוע הלכה.
ראובן ריבלין
אנחנו רוצים, בדברים שהם במהלר ענינים כפי שהיה עד היום, שמהלך הענינים ימשיר

ויהיה באותה צורה. בענינים שהם דברים חדשים - -
בני אלון
אם אתה רוצה בלשון זכויות האזרח, אז בקשת רשות ערעור זה חלק מזכותו של האזרח.

לעומת זאת הענין הפרוצדורלי של העברה מבית משפט לבית משפט, בסופו של דבר היא

של המערכת.
היו"ר חנן פורת
פרוצדורלית זה חידוש גדול ואני כבר אמרתי שאין בו אלא חידושו.
עו"ד דרור חוטר-ישי
דווקא לשיטתך, כשאתה אומר לקבוע הלכה, אז סעיף 6 עבר, עכשיו סעיף 11 אין בו

כוונה לקבוע הלכה אלא להיצמד לנוסחאות קיימות.
היו"ר חנן פורת
אני לא רציתי לקבוע דבר שמתוך השינוי שלו ישתמע שבסעיף מה צריך לקבוע מישהו

אחר או מישהו קבוע וכדי.

אני קורא את את סעיף 12 (א) בשינוי המבוקש: פסק דין של בית משפט לענינים

מינהליים בערעור מינהלי ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לבך

מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך.

(ב) פסק דין של בית משפט לענינים מיהליים בערעור על החלטת רשם של בית משפט

לענינים מינהליים ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא

בית המשפט העליון או שופט בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך.

(ג) החלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים תהיה נתונה לערעור בפני בית

המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית

המשפט העליון שנשיאו קבע לכך.

(ד) "לענין סעיף קטן (ג) 'החלטה אחרת' -

(1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים;

(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;

(3) החלטה בענין חיסיון;

(4) החלטה בדבר דחיית בקשה להעברת דיון לפי סעיף 6;

(5) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של

הכנסת.

בכל הדברים המיוחדים הללו תהיה אותה פרוצדורה של ערעור ברשות.

מי בעד הסעיף הזה בנוסח המתוקן שלו?
החלטה
סעיף 12 אושר פה אחד בנוסחו המתוקן. סעיף 6 נשאר כמו שהוא.

סעיף 13 - "רשם בית משפט לענינים מינהליים'' - (א) ''רשם של בית משפט מחוזי יבחן

גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים". שלא תהיה הפרדה בין הדברים.

(ב) ''פסק דין של רשם בית משפט לענינים מינהליים דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין

של בית משפט לענינים מינהליים''.

(ג) "ערעור על החלטה של רשם לפי חוק זה, יידון לפני שופט בית משפט לענינים

מינהליים''.

אני חושב שהדברים ברורים וגם מראים את השילוב של בית המשפט המחוזי ובית

המשפט לענינים מינהליים.
עו"ד מני מזוז
זו נוסתה זהה לרשם רגיל.
היו"ר חנן פורת
מי בעד סעיף 13?
החלטה
סעיף 13 אושר פה אחד.

סעיף 14 הוא אחד הסעיפים הטעונים שלגביהם יש מוולוקת.
השופט עזרא קמא
בסעיף 13 (ב) השאלה אם אתה זקוק לו כאשר יש ערעור על פסק דין של הרשם?
עו"ד מני מזוז
בזמנו התלבטנו לגבי כל סעיף 13 ועקרונית יכולנו לוותר עליו. יש בו כפילות, אבל

אמרנו שאם כבר כותבים חוק שלם על הנושא הזה, אז שלא תהיה איזושהי אי בהירות.
היו"ר חנו פורת
רצינו שלא יתפרש שכשם שיש מערכת שלמה אז כאילו צריך להיות רשם מיוחד לבית

המשפט לענינים מינהליים.
השופט עזרא קמא
זה בסדר, אבל פסק דיו שלו כבר דנו בערעור שלו בסעיף 12 ופה אנחנו חחרים.
היו"ר חנו פורת
אבל העניו הוא שהערעור יידוו בפני נשיא בית המשפט העליוו או שופט שהוא ימנה.

על סעיף 14 אני מדלג ונדוו עליו בנפרד.

סעיף 15 - "ביצוע ותקנות" - (א) "שר המשפטים ממונה על ביצוע וווק זה והוא רשאי

להתקיו תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר סדרי דין בעתירה מינהלית,

בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לעניו המועד להגשת עתירה ומועדים אתרים,

קביעת ערובה לצו ביניים, והוצאה לפועל של פסקי דיו לפי תוק זה, וכו תקנות בדבר

אגרות; תקנות לעניו אגרות טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת".

אני מודה ומתוודה ששלמה שוהם, היועץ המשפטי של הוועדה, הציע שכל התקנות

לעניו זה יבואו לאישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט והיה פה דיון טעוו בעניו זה. הכיתו

היה שמכיווו שאנחנו עוסקים פה בסדרי דיו ועד עכשיו לא קבענו הלכה כוללת בעניו סדרי

דיו, אז לא נכוו שבאופו יוצא דופן נתייחס לזה בנפרד. אני מודה, כשלעצמי הייתי מעדיף

שוועדת חוקה תאשר את כל התקנות גם בענין הזה, השאלה אם אנחנו רוצים בפרק הזה,

כדבר יוצא דופו, להתחיל להכניס את כל זה אל המערכת או שנדון על זה באופן כולל.
דוד צוקר
הרוח פה היתה לא להתעקש על כך.
עו"ד מני מזוז
סיכמנו בהסכמה שאנחנו נפרט את הסעיף הזה גם ב-(א) וגם (ב) בתור תחליף לאישור.

אמרתי גם שאם תוזליטו לתקן את חוק בתי המשפט ולומר שזה כל סדרי הזין, אז זה יחול

מימלא גם על זה.
היו"ר חנן פורת
שלמה שהם מבקש ללכת בדרר האינדוקטיבית ואנחנו אמרנו שהפעם נלך בדרר

הדידוקטיבית, מן הכלל אל הפרט.
עו"ד דרור חוטר-ישי
יש כאן שאלה נוספת בהקשר הזה - -
דוד צוקר
אני לא מבין מדוע צריך לשאול שאלה נוספת, הרי הוועדה סיכמה את זה ועו"ד חוטר

ישי לא חבר רעדה. אני מבקש להצביע על זה. קיימנו על זה דיון ארוך ולא צריך להעלות

את זה עוד פעם.
עו"ד דרור חוטר-ישי
מבחינה טכנית, לכאורה, בסעיף 7 שאישרתם, אתם אישרתם עילות, סמכריות וסעדים

בשינויים המחוייבים. בסעיף 15, למעשה החוק לא יכנס לתוקף. לכאורה, היות שצריך

עכשיו תקנות בכל הנוגע לביצועו, אתם משאירים את העסק תקוע.
עו"ד מני מזוז
יש מועד תחילה ואישור בסעיף 32. עד למועד הזה אנחנו חייבים להשלים את זה.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה לתת בידי שר המשפטים אפשרות שהחוק לא יבנס לתוקפו. אני חושב

שהגיוני שיהיה כתוב פח שהשר רשאי להתקין תקנות עד לתחולת תוק זה.
שלמה שהם
כך כותבים בכל החוקים. בכל החוקים כותבים מועד תחילה וחובתו של השר להתקין

תקנות עד למועד התחילה.
עו"ד מני נזזוז
בסעיף 32 כתבנו במפורש שישה חודשים. הרי ככלל, חוק נכנס לתוקף עם פרסומו. ברגע

שחוק מחייב תקנות כדי להפעילו, קובעים לו מועד מושהה של מספר חודשים על מנת

להשלים את התקנות. פה נקבע מועד תחילה של שישה חודשים.
ראובן ריבלין
אני רוצה להתייחס להערתו העקרונית של חבר הכנסת צוקר. אנחנו נמצאים פה בבחינת

בפני עיוור לא תשים מכשול, ואם יש למישהו הערה הוא מתבקש להזהיר אותה לפני

שאנחנו מאשרים. דבר שלא ראינו לנגד עינינו מן הראוי שיעשה זאת, אפילו אם נראה

באותו רגע כאילו הוא טרחן ואחר מתברר שהוא דווקא צדק.
היו"ר חנן פורת
הערתו של עו"ד חוטר ישי היתה עניינית שאלמלא התשובה שניתנה פה - -
דוד צוקר
זה עלה בדיוק בפעם הקודמת.
היו"ר תנו פורת
מי בעד סעיף 15 (א)?
התלטה
סעיף 15 (א) אושר פה אתד.

סעיף 15 (ב) - "סדרי הדין בעתירה מינהלית, יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים,

באופן שיבטיתו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש''.
דוד צוקר
''באופן'' מתייתס לשינויים שיקבע שר המשפטים?
עו"ד מני מזח
זה בא להנתות את שר המשפטים מהם השינויים שצריך לקבוע.
היו"ר חנן פורת
קיימנו על כך דיון ארוך מאוד, לא דיון מעמיק או נרחב, אלא עובדתי, שכל שיטות

הראיות יכולות להשתבץ בתוכו.
עו"ד דרור תוטר-ישי
השאלה אם אפשר להוסיף לתתילת הסעיף את המילים: כל עוד נקבע אחרת בתקנות.

ואז פתרת לעצמך את הבעיה.
עו"ד מני מזוז
אין לנו כוונה להחיל, בכל מקרה יהיו תקנות.
עו"ד דרור תוטר-ישי
אבל אז אתה פותר את הבעיה אם אין תקנות.
עו"ד מני מזח
אין כוונה כזאת. אנתנו בשלב מתקדם של הכנת תקנות, התוק לא יתתיל בלי שיהיו

תקנות והן יהיו בזמן.
היו"ר חנן פורת
מי בעד סעיף 15 (ב)?
החלטה
סעיף 15 (ב) אושר פה אחד.

סעיף 16 - "תחולת חוק בתי המשפט" - "הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב],

התשמ"ד - 1984, יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לעניו הנדון

ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות וזוק זה".
דוד צוקר
זו גם תשובה לענין התקנות, למי שחושש שהן לא יהיו.
עו"ד מני מזוז
כיוון שיש בחוק בתי המשפט בל מיני הוראות כאלה, לדוגמה, דלתיים סגורות, לא

רצינו להעתיק לחוק הזה את כל ההוראות הכלליות שיש בחוק בתי המשפט שחלים על בל

בחי המשפט. לכן עשינו איזושהי הפניה שזה שיעורי, כלומר אם הנושא מוסדר במיוחד

באן, תל ההסדר המיוחד, אם אין הסדר כאן, נייבא את זה מהוראות חוק בתי המשפט.
היו"ר חנן פורת
מימלא זה אומר שכל עוד אין תקנות אחרות, הולכים לפי הכללים המקובלים.

מי בעד סעיף 16?
החלטה
סעיף 16 אושר פה אחד.

אני מבקש שהנוכחים יעיינו בסעיפים 17 עד 31 ולאחר מכן נצביע.
ראובן תבלין
בהזדמנות זאת אני מבקש שנקיים דיון מיוחד עם נציגי שר המשפטים והשופטים בדבר

נושא שינוי תקנות סדרי הדין, אם לא צריך להביא כל שינוי בתקנות לאישור ועדת החוק

חוק ומשפט.
היו"ר חנן פורת
נקיים על כך דיון. אבל כולנו צריכים להיות גם מודעים לשעון הפוליטי. אם אתם

מצפים שאנחנו בחודשיים האלה נעסוק בהרחבה בנושא - -
ראובן ריבלין
יש הרבה זמן.
היו"ר חנן פורת
כזכור לה זה לא אושר אפילו במליאת הכנסת.

אני רוצה להדגיש שאני מבקש שמר מזח יעבור על סעיפים 17 עד 31 יחד עם היועץ

המשפטי של הוועדה, כדי לבדוק אם יש הערות פרטניות או ניסותיות.

אנו מצביעים עתה על סעיפים 17 עד 31. מי בעד הסעיפים הללי?
החלטה
סעיפים 17 עד 31 אושרו פה אתד.

סעיף 32 - "תתילה" - י'תתילתו של תוק זה ביום 1 לחודש שלאחר תום שישה חודשים

מיום קבלתו בכנסת, אלא אם כן נקבע מועד תתילה מוקדם יותר בצו שר המשפטים".
עו"ד מני מזח
קבענו מועד מכסימום, שישה חודשים. אם נספיק להשלים את התקנות ואת המינויים של

השופטים ואישור אגרות בוועדה לפני כן, אז השר יוכל לפרסם צו לפני. בכל מקרה, שישה

תודשים זה מועד הגג.
דוד צוקר
אולי צריו לקבוע: לא יאוחר מ-.
ראובו ריבליו
אני מבקש להעיר הערה ניסותית. לפי הנוסת פה, הצו של שר המשפטים יבול להינתן

לפני שזה יאושר בכנסת.
עו"ד מני מזח
אבל הסמכות שלו להוציא צו היא מכוח החוק ולכן צריו לאשר קודם את החוק.
השופט ח ארבל
שישה חודשים זה לא מיום קבלתו בכנסת, אלא מיום שפורסם.
עו"ד מני מזח
יש כל מיני טכניקות. יש מיום קבלתו בכנסת ויש מיום פרסומו.
שלמה שהם
לא אוהבים כאן את "מיום קבלתו", עדיף שזה יהיה מיום פרסומו.
ראובן ריבלין
מועד הפרסום נכלל באותם שישה חודשים, ובינתיים אפשר יהיה להתארגן. ברור שעד

פרסומו אין לו תוקף, אבל אם יש לו תוקף הוא כבר רטרואקטיבי.
עו"ד דרור חוטר-ישי
אני מציע שייאמר: אלא אם כן קבע שר המשפטים מועד קצר משישה חודשים. וזבר

הכנסת ריבלין מבקש להדגיש שזה שישה חודשים ולא מקבלתו בכנסת.
היו"ר חנן פורת
זה באמת לא משנה. אנחנו מסכמים כדלקמן; תחילתו של חוק זה עם תום שישה חודשים

מיום קבלתו בכנסת, אלא אם כן נקבע מועד תחילה מוקדם יותר בצו שר המשפטים.
השופט ח ארבל
מצידנו אפשר להוריד את זה בכלל, קובעים שישה חודשים וזהו. מדוע שר המשפטים

צריו לקבוע בצו - -
עו"ד מני מזוז
הנוסח הסופי הוא: תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.
היו"ר חנן פורת
מי בעד סעיף 32 כפי שקרא עו"ד מזח?
החלטה
סעיף 32 אושר.

סעיף 33 - "הוראות מעבר" - "הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה מינהלית, ערעור

מינהלי ותובענה מינהלית אשר הוגשו קודם לתחילתו".
השופט עזרא קמא
למעשה אין תובענה מינהלית שהוגשה לפני החוק הזה.
עו"ד מני מזוז
אם התובענה היא תביעה לפיצויים בנפרד.
היו"ר תנן פורח
חוץ מזה יש לנו עוד כמה ימים בין החלק הזה לקבלתו ואנחנו מבטיחים את עצמנו.

מי בעד סעיף 33?
הצבעה
סעיף 33 אושר פה אחד.

סיימנו את כל הדברים הללו ועכשיו עומדים לפנינו שני נושאים שאמרנו שלגביהם

נקיים דיון קצר, במידת הצורך, והכרעה.
ראובן ריבלין
האם אנחנו לא צריכים להצביע בעד התוספות?
עו"ד מני מזוז
הצבעת כאשר הצבעת על הסעיף. התוספות צמודות לסעיפים.
היו"ר חנן פורת
ליתר ביטחון אנחנו נצביע על שלוש התוספות לאחר שחברי הוועדה יעיינו בהן.
עו"ד דרור חוטר-ישי
לגבי התוספת הראשונה, אני חושש שבטעות נשמטו במה דברים שהיה ראוי להכניס

אותם. למשל, אין שום היגיון שבית משפט עליון ידון אם שאלה שנוסחה על ידי המועצה

של רואי חשבון בבחינות לרואי חשבון, היא בסדר או לא בסדר.
היו"ר חנן פורת
השאלה אינה היגיון, אלא מה מקובל היום.
עו"ד מני מזח
התשובה היא פשוטה. יש עוד עשרות ואנחנו נגיע במהלך השנה הקרובה עם עוד

רשימה.
היו"ר חנן פורת
מה שיש בתוספת, זה רק מה שקיים היום בפועל.
עו"ד מני מזח
אני מזמין את לשבת עורכי הדין להעביר לנו הצעה. אנחנו מאוד נשמח לזה.
היו"ר חנן פורת
ברגע האחרון הזח לא נשנה ממה שהוצע כאן. אני רוצח להזכיר שעל פי סעיף 14

שאנחנו נדון בו מיד, חייבים להגיש כל שנה את המנה לחוספת שתעבור לבית המשפט

המחחי. אנחנו מבקשים מכל הגורמים שנוגעים בדבר ובכללם מלשכת עורכי הדין, שיבואו

עם הרעיונות והצעות.
עו"ד דרור חוטר-ישי
אתם יודעים כמה ערעורים יש בענין הזה בנציבות שירות המדינה?
דוד צוקר
אתה יודע כמה דברים היו צריכים לעבור? עשרות אם לא מאות חוקים עוד צריכים

לעבור. התוספות הן לא כל הרפורמה, זה לא כל מה שעובר.
עו"ד דרור חוטר-ישי
כאשר כותבים לדוגמה אגודות שיתופיות, מכאן נובע שנושאים אחרים שלא כתובים

בפירוט לאחר מכן, יגיעו לבית המשפט העליון?
עו"ד מני מזוז
לא.
עו"ד דרור חוטר-ישי
לכן אני מציע להסתפק רק בכותרת: "אגודות שיתופיות", "ארנונות", "חינוך" וכוי.
עו"ד מני מזוז
יש הסבר לזה. לדוגמה אגודות שיתופיות, יש סעיפים באגודות שיתופיות שהם נושאים

אזרחיים מובהקים. במקביל יש הצעת חוק של משרד העבודה, שהנושאים האלה יעברו

לבית משפט המחחי והשלום האזרחי הרגיל, כלומר, הם לא ישארו בבית משפט עליון. לכן

זה לא יכול להיות כותרת. יש חלוקות פנימיות בתוך הנושאים.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להעיר הערה בענין זה שאני חושב שכדאי לקחת אותה לתשומת לב. עד

עכשיו הדברים האלה נהגו ללא חוק וכשהם נהגו ללא חוק היתה גמישות. ברגע שאנחנו

קובעים את הדברים האלה בחוק, עלול להיווצר מצב שבו אפילו דברינו שאולי היו

מקובלים, אבל במקרה נשמטו, עלול להיות מצב שיאמרו שזה עכשיו לא חוקי שזה יידון

במחתי ולא בעליון. על כן אני מציע להוסיף בתוספות איזשהו נוסח שנותן לזה טיפת

הכללה, כלומר, נוסח שאומר שהדברים האלה - -
בני אלון
זה בדיוק מה שהם לא רוצים.
היו"ר חנן פורת
כדי שלא ייווצר מצב שבו דברים שכבר היה מקובל שדנו בהם במחוזי אבל במקרה - -
עו"ד מני מזוז
אין דבר כזה. יש נושאים שבמכוון אנחנו לא מעבירים את כל הנושא. לדוגמא, תכנון

ובניה שכבר עבר לפני שלוש שנים. נעשתה הפרדה בין תוכניות ארציות - -
היו"ר חנו פורת
כלומר, אתם לא זקוקים לגמישות שאני מציין?
עו"ד מני מזח
לא, להיפך. אנחנו רוצים להיות מאוד מדוייקים.
דוד צוקר
הם לא רוצים את האבסטרקציה, הם רוצים את הקונקרטי.
עו"ד מני שח
אנחנו רוצים למנוע את המצב של היום שיש ערפול גדול. אנחנו רוצים להיות מאוד

מדוייקים, שכל עורך דין ידע בדיוק לאן הוא הולר.
בני אלון
יש לי הערה עקרונית. אני תושב שלא זנו בתוספות, לא עברנו חוק חוק ובדקנו. אני

פותת לדוגמה את תוק שירותי הדת היהודים, סעיף 5 - נזועצות דתיות. אני רואה שהם

נזבקשים רק לדברים שהם סעיף 3א ולא הכל. אני לא רואה בזה בעיה ואפילו בדקתי כי

תשבתי שאולי יש שם רפורמים או משהו מה. מה שנראה לי הוא שהחליטו על הסעיף הזה,

כי רוב הטירדות של הביזיון של העסקונה הדתית שהטרידו את הזמו של בית המשפט

העליון, היו בסעיף הזה. אני מבין שזה בא כבקשה מן השטת חה הגיוני בעיניי. אני רק

מעיר שאנתנו פה, כמחוקקים, סומכים על שיקול הדעת של השטח שהביא את זה, למרות

שאילו היה ניתן לנו, הייתי, לפי היושר, פותח כל חוק ומסתכל ושואל. אני מוותר, אך

לדעתי כך זה היה צריך להיות.
דוד צוקר
אם חבר הכנסת בני אלון היה פה בכל הדיונים, היה יודע שקבענו אמת מידה בתחילת

החוק, שעל פיה יועברו העניינים - -
בני אלון
תצעק על חבר הכנסת שיטרית, לא עליי.
דוד צוקר
אם היית משתתף היית יודע ולא היית מעיר הערה ספציפית מאת או אחרת ועו"ד

חוטר-ישי לא היה מעיר, אלא הייתם מבינים שהנושאים שמועברים לדיון לבית המשפט

הזה הם על פי קריטריון שנקבע בהתחלה. קבענו אמת מידה שעל פיה מת עובר ומה לא

עובר.
בני אלון
אמת מידה אבסטרקטית, תמודת ככל שתהיה, מחייבת התייחסות לסעיפים.
ראובן ריבלין
למרות שאני חושב וחשבתי לפי תפיסת העולם שצריכה להיות החקיקה גם בחוק זה

כדברי חבר הכנסת בני אלון, הרי מהרגע הראשון שבו הובא חוק זה על ידי משרד

המשפטים אלינו, לאחר ששמענו את נשיא בית המשפט העליון, היה ברור לנו כשמש

שאנחנו עוסקים במסגרת של החוק ובנושאים הפרטניים מבקש בית המשפט העליון לשמר

לעצמו את העברת הסמכויות מבית משפט לבית משפט. יכול להיות שזה טוב, יכול להיות

שזה לא טוב, זאת התפיסה שמאחורי החוק הזה ואנחנו קיבלנו אותה.
היו"ר חנן פורת
לאחר שחבר הכנסת רובי ריבלין אמר בדיוק את מה שרציתי לומר ומכיוון שבין כה וכה

תהיה לנו יכולת לשלוט על זרם התהליך בסעיף 14 שמיד נדון בו, אני מציע לקבל את

הדברים כמות שהם, גם אם אולי היינו רוצים שיעבור עוד נושא. אם לא יעבור עכשיו,

חזקה שהוא יעבור אחר כך.



מי בעד שלוש התוספות?
החלטה
שלוש התוספות התקבלו פה אחד.
עו"ד דרור חוטר-ישי
הבנתי מהערת היושב ראש והבנתי שזה גם מוסכם על משרד המשפטים, שאם במשך

ששת החודשים הקרובים עד שיהיו התקנות, כתוצאה מבדיקה יתווספו לתוספת, זה לא

ייראה פגיעה בוועדה.
היו"ר חנו פורת
אבל אז זה יצטרך לבוא לאישור הוועדה.
עו"ד מני מזוז
זה לא קשור לעד שישה חודשים. אנחנו יכולים לבוא ארבע פעמים בשנה לוועדה או

לפחות פעם אחת בשנה.
היו"ר חנו פורת
למיטב הבנתי ההערה הזאת במקומה. אם משרד המשפטים ימצא לנכון, כתוצאה

מבחינה מחודשת של הדברים האלה, שהוא רוצה להוסיף עוד דברים, הוא יבוא לוועדה

והיא תאשר את זה.

עכשיו אנחנו מגיעים לשני סעיפים טעונים. סעיף 14 - "שינוי התוספות" - "שינוי סדרי

השיפוט בענינים מינהליים כאמור בסעיף 1 ייעשה באופו הדרגתי, בצו שר המשפטים

לשינוי התוספות לחוק, אחת לשנה לפחות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור

ועדה חוקה חוק ומשפט של הכנסת; בצו כאמור ניתן להוסיף, לשנות או לגרוע מהתוספות

לחוק".

זה היה הסעיף שקבענו אותו ושקובע שיש פה תהליך שחייב להתקדם, אבל הוא לא

קובע את המועד הסופי להשלמת המהלך הזה, דווקא מתוך רצון שלא נקבע מועד שישים

סד וכאילו על ידי כך יצמצם, שמכאן ואילך ככר אי אפשר להעביר דברים נוספים.

לחבר הכנסת דדי צוקר יש הצעה אחרת בענין.
דוד צוקר
אני תושב שרפורמה צריכה מועד סיום. אני מציע להוסיף לסעיף הזה תוספת שבה יהיה

תאריך סיום. הטעם לזה הוא מינהלי וציבורי. הטעם המינהלי הוא שכל מערכת צריכה

לדעת למה היא נערכת, עד מתי היא נערכת ומה לוח הזמנים שלה. בית המשפט יחליט

שהוא מעביר נושאים מסויימים ויקבע את קצב ההורדה, על פי שיקולים מקצועיים שונים.

אבל גם מבחינה מקצועית המערכת צריכה את מועד הסיום.

אין לי ספק שמבחינה ציבורית, הציבור צריך לדעת שהרפורמה אינה תהליך שמתמשך

לאין קץ. הוא צריך את האמון במערכת. הוא חייב לדעת שהמערכת מחליטה שהיא הולכת

על רפורמה, הוא יידע מתי היא מסתיימת ואני חושב שמערכת בתי המשפט צריכה את

הגילוי הנאות, את הגילוי המלא ואת חופש המידע. אנחנו מתחילים עכשיו ונסיים את זה

בעוד חמש שנים. לסיים בעוד חמש שנים רפורמה מאת, זה תהליך מאוד רציני עם פרק זמן

ניכר.
היו"ר חנו פורת
הנוסח שהוצע על ידי וזבד הכנסת דדי צוקר הוא כדלקמן: שינוי השיפוט באמור יתבצע

תוך תקופח של חמש שנים מיום תתילתו של חוק זח. אולם רשאית ועדת החוקה חוק ומשפט

של הכנסת, לכקשת שר המשפטים, להאריך תקופה זאת.
דוד צוקר
בכך יש גם פתח מילוט. אני גם מוכן שזה יהיה תוך תקופה של שש שנים. אני צריך רק

שיהיה תאריך סופי.
השופט דו ארבל
להנהלת בתי המשפט אין בעיה עם זה.
שלמה שהם
בלאו הכי יש לנו כאן עוד צינור, הצינור עבר ועל קצב העברת החומר בצינור אין לנו

שליטה עליו, משום שקצב העברת הנושאים בצינור תמיד יהיה ביתמה של בית המשפט

העליון וביחמה של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. בלומה בעיניי, מה שאנחנו

עושים אינו נכון גם מבחינה לוגית, כי אנחנו כורתים למעשה את הענף שעליו אנחנו

יושבים. אם אנחנו באמת מעוניינים שבסופו של דבר יעברו כל העניינים או מרבית

העניינים לבתי המשפט המתחיים, אנתנו לא יכולים לחסום את התקופה. זאת משום שבכך
אנחנו אומרים
תעבירו מדי שנה ואחרי חמש או שש שנים לא תוכלו להעביר יותר, אלא

אם כן תהיה ההוראה של סעיף 6 שעו"ד תוטר-ישי העיר קודם לכן.

בעיניי זה לא נכון, משום שאם הייתי מחייב את בית המשפט העליון להעביר את כל

העניינים או קובע היום את העניינים שיועברו ואומר לו שתוך חמש שנים יעביר דברים

מסויימים, זה סיפור אחר. כיוון שגם אנתנו הרי לא יודעים, זה ענין של ניסוי ותהיה, מה

יקרה בתהליך, אנחנו לא יודעים בדיוק באיזה קצב הדברים יועברו וכמובן שזה יהיה

בהתאם למה שקורה היום וככל הנראה ילך ויגבר, אסור לנו לדעתי לחסום את התקופה.
דוד צוקר
למה היו לך ארגומנטים הפוכים כשעשינו את זה על בית המשפט למשפחה, כאשר

קבענו מועד סיום?
שלמה שהם
כי שם אמרתי מה עובר בדיוק.
דוד צוקר
כשאתה עובר דירה, אתה אומר: אני אתחיל לסדר את הבית ולאט לאט נעביר - -
שלמה שהם
אז תקבע עכשיו כל מה שעובר, אך אתה לא עושה את זה. לכן הגיוני שאם אתה לא

קובע את הקצב, אתה רק כורת את הענף שאתה יושב עליו.
עו"ז מני מזוז
בבית המשפט למשפחה המסגרת היתה ברורה. הזמן הוא פרמטר של היערכות ולבן

אפשר להעריך שנה או שנתיים וכוי. כאן הבעיה אינה בבית המשפט, הגורם הבולם העיקרי

בתהליך ההעברה, אלא משרדי הממשלה. מאוד לא נוח להם להתרוצץ עכשיו בכל הארץ.

היום יש להם בית משפט אחד - -
דוד צוקר
שש שנים זה המון זמן.
עו"ד מני מזוז
אני מודע לזה ואני לא מדבר עכשיו על התקופה. בית משפט אחד, מחלקת בג"צים אחת,

מחלקה משפטית אחת שיושבת בירושלים במשרד הראשי, ערכאה אחת אין ערעור וכוי.

הרבה יותר נוח המצב הקיים. החוק הזה פוגע בראש ובראשונה במשרדי הממשלה. הם

הגורם שהכי הרבה מטורטר מהחוק הזה. זה גם ההסבר למה חוק שירותי הדת לא עבר

כולו, כי אנו סברנו בהתחלה להעביר את הכל. היתה מהומה רבתי במשרד הדתות על כך

שיש להם יועץ משפטי אחד ואיך הוא יוכל להסתובב בכל הארץ. זה מהלך איטי וכואב של

התארגנות והקמת מחלקות בג"צים במחוזות.

יבול להיות שבעוד חמש או שש שנים, אנחנו נמצה את כל התהליך או כמעט את כל

התהליך, אבל ההנחה היא שככל שאנחנו מורידים עוד דברים, מתקרבים לגרעין היותר

כואב לממשלה ולשרים ולכן זה יהיה יותר איטי.
דוד צוקר
גם ניתוח צריך מועד.
עו"ד מני מזת
התוצאה תהיה שנגיע לשנה החמישית עם פחות דברים.
ראובן ריבלין
לפני שמצביעים על זה אני רוצח לדעת אם יהיה בית משפט מחתי לצדק. אם יהיה בית

משפט מחוזי לצדק, אני עשוי לוותר לכם בענין הזה.
היו"ר חנן פורת
התלבטתי הרבה בענין הזה, כי בבסיס הדברים מאוד נראית לי הכוונה של חבר הכנסת

צוקר. הנימוקים של היועצים המשפטים שיכנעו אותי שעלול לצאת שכרו בהפסדו

וכתוצאה מהרצון לגמור את זה תוך פרק זמן מסויים עלול להביא לצמצום של החוק ולא

להרחבתו.

אני רוצה להוסיף עוד נימוק, שיכול להיות שליועצים המשפטיים לא נוח לומר אותו.

אני מלווה בלב לא קל את ההברעה הזאת, כי כשם שאנחנו רצינו לבזר את הבג''ץ, אני

מעלה לא מעט חששות מפני איכות השפיטה ומפני תקלות שיכולות לצאת. אני רוצה שלא

נקבע מין סד כזה שיחייב אותנו אתר כך לעמוד בפני מצבים. אני רוצה שתהיה לנו בקרה

על המהלך שיכול להיות שאולי אנחנו נהיה מעוניינים להשהות אותו.
דוד צוקר
התחזית שלי, שכל הנושאים הקריטיים, הגרעין הקשה כפי שכינה עו"ז מזוז, יידחו

לשנה השישית והשביעית והשנזינית וכוי, ויישמרו בבית המשפט העליון בניגוד לרצון שלנו

לבזר את הפסיקה בבג"ץ. מה שאתם עושים כאן הוא שאתם מחליטים שהנושאים בתחום

האפור, לא אלה שהם כמו גירוש 400 אנשי החמאס, אלא הנושאים שהם הגרעין הקשה,

יישארו בבית המשפט העליון לעולם ועז.
היו"ר חנן פורת
אבל יש לנו בכל שנה בקרה.
דוז צוקר
אבל אתה לא יכול לומר להם להעביר ואם הם לא יעבירו אתה לא תאשר להם. אתה

יכול רק לאשר להם מה שהם החליטו. צריך שיהיה תאריך סופי לנושאים הרגישים שלא

סביר שיגיעו למחוזי.
שלמה שהם
כה אם יש טפטוף, אתה מפסיק גם את הטפטוף.
דוד צוקר
לא נכון. הם יצטרכו לסיים את זה עד אז, כי אם הם לא יעבירו את הנושאים הרגישים

שמנויים בסעיף 1 - -
עו"ד דרור חוטר-ישי
מתור ההנמקה ולאור הדברים של עו"ד מזוז בנושא הזה, שהפרובלמטיקה היא במשרדי

הממשלה, מי עכשיו אחראי על קצב הדחיפה? משרד ממשלתי ולא בית המשפט העליון.

הדרר היחידה שאפשר יהיה לבדוק את זה משפטית אם ההעברה היא בהתאם לסעיף 1 - -
היו"ר חנן פורת
זה פה בוועדה.
עו"ד דרור חוטר-ישי
לא, הדרך היחידה היא שאתה תקבע תקרה, כי רק אם קובעים תקרה יהיה מועד

שמישהו יוכל לפנות לבית משפט עליון ולומר שהוא לא מעביר בהתאם למטרות שבסעיף

1. זאת היא הדרך היחידה לבקרה.
עו"ד מני מזוז
את החוק חזה אנחנו יזמנו, זו לא הצעת חוק פרטית.
היו"ר חנן פורת
אני סומו במידה מסויימת גם על ההיגיון של הוועדה, שאם יעבירו לה פיצ'פקעס במשך

שנה, הוועדה תווזיד את זה.

הסעיף השני שעומד על הפרק, והוא לא פחות טעון, הוא שאלת שמו של החוק. שמו של

החוק, כפי שהוא כיום, הוא שמו של בית המשפט: חוק בתי משפט לענינים מינהליים,

התשנ"ט - 1998. חברים בוועדה אמרו שהשם הזה עונה מקצועית על הנושאים שיידונו

באותו בית משפט לענינים מינהליים, באופן ציבורי, מתוך הרצון לתת למהלר הזה את

המשמעות, את התהודה הראויה לו, מבחינת מעמדו של בית המשפט הזה ומבחינת משקלו

הציבורי. היום יש מושג שנקרא ''בית דין גבוה לצדק" וכל אחד יודע שעתירות שאדם רוצה

להגיש כלפי המדינה, כלפי הרשויות וכלפי המוסדות, יש בית דין גבוה לצדק. אמרתי

אפילו שגם אם לא זאת היתה הכוונה, כשאומרים את המילה "גבוה", פירושו של דבר שיש

מעל המדינה משהו עוד יותר גבוה שיכול לאכוף על המדינה, משום שגם היא כפופה לחוק.

כיון שכך, הועלתה הצעה על ידי חברי הכנסת צוקר וריבלין, שיש צורך לעגן את זה

בשמו של בית המשפט וגם בשמו של החוק. ההצעה שעומדת לפנינו כאלטרנטיבה לשם:

חוק בתי משפט לענינים מינהליים, היא: חוק סמכות השיפוט בענינים מינהליים: בית

המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, התשנ"ט - 1998.

אם זה יתקבל, אז בכל מקום שכתוב: בית משפט לענינים מינהליים, במקום זה שמו של
בית המשפט יהיה
בית המשפט המחחי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. אז אנשים יקראו

לזה בלשונם הבג"ץ המחחי.

אלה שתי האפשרויות. אין בהם שום נפקא מנה בצד המעשי, יש בהם נפקא מנה במעמד

הציבורי.
דוד צוקר
להיפר, בצד המעשי, הציבורי, החברתי.
היו"ר חנו פורת
אין נפקא מנה בחוק.
השופט ח ארבל
אני חושב שאנמנו יוצרים פה בלבול בציבור בין שני מוסדות כאשר אנחנו נותנים להם

את אותו שם. כפי שלא ניתן לתת לשני מוסדות שם של "כנסת", הרי אין כנסת א' וכנסת ב',

כר גם אין בג"ץ א' ובג"ץ ב'. הציבור יתבלבל ויש סכנה בדבר הזה.

לכן אני מציע הצעת ביניים, ששם החוק יהיה: בשבתו כבית הנושפט הגבוה לענינים

מינהליים. אז תהיה לזה החילה והחשיבות ומצד שני לא יהיה בלבול בין בג"ץ, כאילו יש

שני בג"צים. בג"ץ יש אחד, הוא מוסד שקנה לו מוניטין ויוקרה גבוהים מאוד בציבור ופה

יש איזה זילות או הפחתה במוניטין שלו. מצד שני אנחנו רוצים לתת חשיבות גם לבית

המשפט לענינים מינהליים. כדי שידעו מה זה בג"ץ אני מציע: בשבתו כבית משפט גבוה

לענינים מינהליים. בצורה כזו יש לזה גם חשיבות.
היו"ר חנן פורת
אולי כדאי שהיית מוסיף: בית משפט לצדק.
עו"ד מני מזוז
אנחנו הסתייגנו מהרעיון של בית משפט לצדק או כל החלופות האחרות, כי חשבנו

שהמונח "ענינים מינהליים" הוא המונח המקצועי המקובל בישראל ובכל העולם לתחום

חזה של השיפוט. יש אין סוף דוגמאות בכל השפות לכך שהמונח הזה חוא משפט מינהלי.

יחד עם זאת אני רוצה לציין שאם הולכים על איזשהו רעיון של צדק, האלטרנטיבה היחידה

שנראית לנו מתקבלת על הדעת או לא בלתי מתקבלת על הדעת, היא המתכונת: בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק, ולא מחוזי לצדק ולא בית משפט לצדק ולא שום המצאה חדשה.

אם בכלל הולכים לזה, אז נישאר באותה נוסחה עצמה בדיוק. אנחנו חושבים שזה מיותר,

זה מסרבל תה מסובך.
דוד צוקר
אם כך אתם מוכנים לקבל את זה.
עו"ד מני מזוז
אני יכול לומר שאנחנו לא נמשוך את החוק על העניו הזה.
היו"ר חנן פורת
עומדות לפנינו שתי הצעות - -
השופט דן ארבל
ועוד הצעת הביניים שהצעתי, כדי לא לבלבל את הציבור.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה ליידע את החברים וזה יהיה לשיקול דעתם, שנשיא בית המשפט העליון

והשופט זמיר הביעו את הסתייגותם מההצעה הזאת. הם אמרו שזאת לא תהיה עילה

למשיכת החוק וזה גם לא בידם, אבל הם חביעו את הסתייגותם. אני חושב שהדבר הזה

חשוב והנימוקים שלהם נאמרו על ידי השופט דן ארבל.

אנו נצביע על שתי האפשרויות. הנימוח כפי שהוצע על ידי, הוא: חוק סמכות השיפוט
בענינים מינהליים
בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, חתשנ"ט- 1998.

מי בעד ההצעה הזאת?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 1

נמנעים - אין
בני אלון
אם כך אני מבקש להגיש הסתייגות.
היו"ר חנן פורת
ההצעה שהיתה בהתחלה: חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התשנ"ט - 1998 . אני

מעמיז את ההצעה הזו להצבעה.

הצבעה

בעד - 1
היו"ר חנן פורת
כיוון שהבר הכנסת בני אלון במיעוט, הוא יוכל להגיש את זה כהסתייגות. אנחנו

מאשרים את הגשת ההסתייגות.
החלטה
שמ החוק יהיה: בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, התשנ"ט -

1998.

אני חוזר לסעיף 14. היתה הצעה של חבר הכנסת צוקר לקבוע את הלימיט של שש

שנים--
דוד צוקר
אני מבקש להישאר בהצעה המקורית, היינו חמש שנים.
בני אלון
יש גם את ההצעה שלי. אני מציע שבשורה השלישית ייכתב, במקום בהסכמת נשיא בית
המשפט העליון
... בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון... , כלומר השר הוא זה

שיצטרך לבוא אלינו כל שנה, מהשר אנחנו נדרוש את השינויים והשר יכול או רשאי

להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
היו"ר חנן פורת
האם יש למשרד המשפטים התנגדות לכך?
עו"ד מני מזוז
אנחנו עומדים על כך שזה יהיה הנוסח הקיים.
היו"ר חנו פורת
אנחנו נצביע תחילה על הנוסח שהציע חבר הכנסת דדי צוקר ואז נפריד בין שתי

ההצעות.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת צוקר לקבוע מועד סיום של חמש שנים?

הצבעה

בעד - 1

נגד - 2
היו"ר תנו פורת
אנחנו מאשרים לחבר הכנסת צוקר להגיש הסתייגות.
נותרו שתי הצעות
הצעת הוועדה שזה יהיה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון והצעתו

של חבר הכנסת אלון שזה יהיה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.

מי בעז הצעת הוועדה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 2

אם כר, המתנגדים יוכלו להגיש הסתייגות.
דוד צוקר
כל הצעה שנופלת היא הסתייגות ולא צריר אישור לכר.
היו"ר חנן פורת
החלטה: סעיף 14 אושר כהצעת הוועדה.

עברנו מהלר נכבד מאוד. אנחנו יודעים שהדברים שסובמו פה הם לא לגמרי לשביעות

רצונה של מערכת בתי המשפט. אנחנו מקווים שבכל זאת, ההעזה של הוועדה לקבוע את

המעמד של "הבג"ץ המחוזי" של בית המשפט המחוזי בשבתו כביח דין גבוה לצדק עם

התהליר שנקבע פה, ייצרו, לאחר שזה יאושר בעזרת השם במליאח הכנסת, מהלר חדש

שיוסיף כבוד לבית המשפט ולמערכת המשפט במדינת ישראל.

אני מאוד מודה לכולם במיוחד למר מני מזוז. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים