ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/12/1998

הכנת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון חוק יסוד: הממשלה -מועד הבחירות לכנסת ולראש הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. גי בטבת התשנ"ט (22 בדצמבר 1998), שעה 00;13

נכחו;

חברי הוועדה;

חנן פורת - חיו"ר

יעל דיין

צבי ויינברג

דוד צוקר

ראובן ריבלין

נסים זוילי

ענת מאור
מוזמנים
משרד המשפטים: עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועמ"ש

עו"ד שלמה גוברמן - משנה ליועמ"ש

עו"ד דלית דרור
ועדת הבחירות המרכזית
תמר אדרי - מנכ"ל
משרד הפנים
איילת פישמן - סגן המפקח על הבחירות
יועץ משפטי
צבי ענבר

שלמה שהם

הלית ברק
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
הכנת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון חוק יסוד: הממשלה - מועד הבחירות

לכנסת ולראש הממשלה.



הכנת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון חוק יסוד: הממשלה -

מועד הבחירות לכנסת ולראש הממשלה

היו"ר חנן פורת;

אני פותח את הישיבה.

מוריי ורבותיי, ההחלטה אתמול על הקדמת הבחירות הביאה את הוועדה שלנו לצורך

לקיים שורה של דיונים, הן בקשר לחוקי משנה שנוגעים ליום הבחירות והן בקשר לשאלות

יותר קונקרטיות שנוגעות לעצם פיזורה של הכנסת.

על פי בקשה של ראשי סיעות, קבעתי ליום שני הקרוב את הדיון בחוק לפיזור הכנסת.

עד אז אני מקווה שנצליח להגיע, תוך כדי תיאום בין הסיעות השונות, לתאריך מוסכם,

כך שהדיון בוועדה יוכל להיעשות במישרין.

אני מביע שוב את מחאתי, גם כלפי כל מיני גורמים אנונימיים שמנסים כל הזמן

לצייר מצב כאילו הוועדה נחפזת יתר על המידה או, מאידך גיסא - מנסה לעכב. רק אמש

התקבלה ההחלטה, ואם כבר קבענו, אפילו תוך כדי מאמץ ואילוצים, את התאריך המיידי

ליום שני הקרוב, אני חושב שאנחנו עומדים בלוח זמנים סביר ונאות, ונשתדל לנהל את

הדברים האלה בהגינות וביושר, כדרכנו.

לפנינו כאן הצעת חוק, שהיא קצת מצרנית לחוק בדבר פיזור הכנסת, אבל היא נועדה

להביא למצב שבו לא נצטרך לשנות ולשבש את הסדרים כתוצאה מנושא של אי-אמון. דנו

בענין הזה בפעם הקודמת וסיכמנו שהיום נביא את הדברים האלה להכרעה ולסיכום. אני רק

רוצה להדגיש, שלאחר שנסיים את הסעיף הזה, שאני מקווה שהוא יהיה פשוט וקצר, ועדת

המשנה בראשותו של חבר הכנסת רובי ריבלין תתחיל לדון במספר סעיפים פעוטים, אבל

חשובים, בקשר לנושא של הבחירות.

רבותיי, הצעת החוק שלפנינו, שמר שלמה שהם, היועץ המשפטי שלנו, היטיב להסביר

אותה עוד בישיבה הקודמת, קובעת לאמיתו של דבר שני סעיפים: סעיף אחד, שלפיו במקום

"60 הימים" במקרה של אי-אמון יבוא "100 הימים", ואז במצב שבו הכנסת לא אמרה את

דברה בקשר למועד פיזורה בעקבות אי-אמון יהיה הזמן 100 ימים, או יום גי שלפני תום

100 הימים. אפשרות שנייה באה לידי ביטוי בפיסקה (2) האומרת: "בסעיף קטן (ב),

בסופו יבוא "ואולם רשאית הכנסת בחוק להתפזורתה, לקבוע כי הבחירות ייערכו במועד

מוקדם יותר". זאת אומרת, על אף שהזמן הסביר, על פי ההיערכויות של ועדת הבחירות

המרכזית, הוא סדר גודל של 100 ימים, אם הכנסת תמצא לנכון, משיקולים פוליטיים,

משיקולים מדיניים, גלובליים וכוי, להקדים את הבחירות, היא תוכל לעשות זאת. זה

באשר לסעיף 1 להצעת החוק.

סעיף 3 יאמר: "הוראות סעיפים 21 ו-22 לא יחולו בתקופה שבין קבלת חוק להתפזרות

הכנסת לפי סעיפ 34 ו-35 לחוק יסוד: הכנסת...".
ראובן ריבלין
אולי נדבר קודם על סעיף 1, אדוני היושב ראש.
היו"ר חנן פורת
כן. אני רק רציתי שהתמונה כולה תהיה לפניכם. על ידי כך, כפי שאמרנו, גם

תיווצר התאמה בין שני הסעיפים בחוק יסוד: הממשלה ובחוק פיזור הכנסת, ומצד אחר,

נוכל להביא לידי איזה שהוא זמן סביר שלא יכניס אותנו לסד זמנים שהוא כמעט בלתי

אפשרי.

קיבלתי הערה - דיבר אתי על כך חבר הכנסת שטרית, ואנחנו נשמע את הדברים מפי

חבר הכנסת רובי ריבלין - שמציעים שהחוק הזה יהיה רק הוראת שעה.



דוד צוקר;

אין הוראת שעה בחוק יסוד.
היו"ר חנן פורת
במחשבה שנייה אני כבר אומר כאן שנכין יותר לחוקק את החוק הזה בצורה מסודרת,

ואם אי-פעם, חבר הכנסת רובי ריבלין - - -
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, עדיין לא אמרתי את דבריי, ואתה כבר נותן תשובה למה שאתה

אומר שחבר הכנסת שטרית אמר לך. אולי כדאי שהוועדה תשמע קודם מה אנחנו אומרים

באופן רשמי, ואחר כך יבוא מענה - דבר דבור על אופניו.
היו"ר חנן פורת
אני רק אסיים ואומר, שאם בידי הכנסת עצמה שמורה האפשרות, גם באי אמון, להקדים

ולצמצם את המועד בזמן שהיא תמצא לנכון, אני חושב שבכך ענינו על כל הספקטרום של

האפשרויות.
דוד צוקר
הנוסח הלבן המונח לפנינו הוא הנוסח שלכם, מר שופמן?

יהושע שופמן;

לא. אנחנו ראינו את הנוסח הזה פעם ראשונה בהגיענו לישיבה.

דורית ואג;

זה נוסח שגובש על ידי מר שלמה שהם ומר צבי ענבר.
הי ו"ר חנן פורת
סעיפים 1 ו-2 כבר היו בפעם הקודמת.
יהושע שופמן
- בנוסח אחר.
חיו"ר חנן פורת
זו האלטרנטיבה השניה.
יהושע שופמן
לא, זאת לא האלטרנטיבה השניה. אני חוזר על מה שאמרתי אתמול, שאני מאוד מבקש

מהוועדה הזאת להתייחס ברצינות לתיקונים בחוקת המדינה. אמנם זו רק קריאה ראשונה,

אבל הניסוח הזה איננו מלוטש.
דוד צוקר
שאלתי לא נשאלה כך סתם.
יהושע שופמן
יש בעיות בניסוח, ואנחנו נשמח לשתף פעולה עם היועץ המשפטי בכנסת, אבל אני

חושב שבאמת צריך לקחת ברצינות דברים מהסוג הזה.
דוד צוקר
אני מציע שנקבע קודם את המהות ואחר כך נראה את הניסוח.

יהושע שופמן;

כמו שנאמר אתמול, אין לנו בעיה עם המהות. בוודאי שזה לא רעיון טוב לתקן חוק

יסוד בהוראת שעה. הדברים צריכים להיות מנוסחים, ואני מבין שהנסחים לא נמצאים כאן

כרגע, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על חוק להתפזרותה של הכנסת, מפני שאם יש אי

אמון, המועד נקבע אוטומטית לפי חוק היסוד. אם רוצים לתת לכנסת את האפשרות להקדים

את המועד, ניתן לעשות זאת. זה לא חוק להתפזרות הכנסת, כי הכנסת כבר לא צריכה

להתפזר.

היו"ר חנן פורת;

בסוף סעיף 2 כתוב "ואולם רשאית הכנסת, בחוק להתפזרותה, לקבוע כי...".
יהושע שופמן
זה לא חוק להתפזרותה, מפני שיש אי אמון, ואם רוצים שיהיה רוב מיוחס, צריכים

לנסח אחר את הדברים בהתאם, אבל גם את זה צריך להגביל במועד. אם יש אי אמון ונקבע

מועד לבחירות על פי חוק היסוד, לא יכול להיות שחודש לאחר מכן תוכל הכנסת לבוא

ילקבוע מועד מוקדם יותר. הרי גם ועדת הבחירות וגם המפלגות צריכות להיערך. ההצעה

אתמול היתה, שאם תוך 14 יום מקבלת הכנסת חוק שיקבע מועד מוקדם יותר, אפשר לחיות

עם זה. הנוסח המונח לפנינו אומר בעצם שהמועד ייקבע עם אי האמון, אבל בכל יום מן

הימים שעד למועד הבחירות אפשר לקבל חוק שיקדים את מועד הבחירות, וזה בלתי אפשרי.

אני בעד הגמישות, אבל צריך למצוא דרך שכל המערכת - גם המערכת המתפעלת, ועדת

הבחירות, וגם המפלגות - תדע במועד סביר מתי יהיו הבחירות. לכן יש פה רעיון נכון,

אבל ניסוח טעון שיפוץ.
היו"ר חנן פורת
וזה אמור בעיקר לגבי סעיף 2, שבו אין לכתוב "בחוק להתפזרותה", אלא "בחוק, תוך

14 יום, לקבוע...".
דוד צוקר
לא יאוחר מ-14 יום.
יהושע שופמן
אפשר גם לקבוע גבול תחתון.
דוד צוקר
לגבי הניסוח אני מאוד מקבל את מה שמר שופמן אמר ואני גם רוצה לגבות אותו

מבחינה זו שבחוקי יסוד צריך לנהוג בזהירות הכי מופלגת שיש. לפי דעתי, הדיון עכשיו

צריך להיות על ענין הימים. זה הדבר המהותי. נדמה לי שאפשר לגבש הסכמה סביב 90

יום. אני לא יודע למה הלכנו ל-100 ימים. אני רוצה להזכיר מה היה הרעיון השגוי של

60 הימים. הרעיון של 60 הימים היה לצמצם את הזמן כשאתה מדיח ראש ממשלה, ולא לתת

פרק זמן ארוך מדי להמשיך לשלוט. אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף לפרק זמן מינימלי

שוועדת הבחירות מסוגלת להתארגן אליו מהבחינה הטכנית. במובן הזה נדמה לי שהמועד

של 90 יום - חברת הכנסת יעל דיין ורובי ריבלין ואני דיברנו לפני כן - קרוב יותר

לענין הזה.
ראובן ריבלין
אני רוצה להרחיב את הדיבור משום שקיימנו אתמול התייעצות סיעתית, וגם ראש

הממשלה השתתף בה. קודם כל אני מוכרח לומר לאנשי ועדת הבחירות שרוב חברי הכנסת

מהליכוד חושבים שהחוק לא נעשה בחופזה, ומי שקבע 60 יום יודע ובטוח שיכולים לקיים

בחירות תוך 60 יום, והם אומרים שפה היה צריך להיות מצב של יקוב הדין את ההר. קודם

כל אמרו שאין צורך להאריך את הזמן, אין צורך להעמיס על המערכת יותר מדי הוצאות.

60 יום זה דבר אפשרי ו-60 יום זה הרעיון המרכזי כאשר הכנסת באה ומבקשת להביע

אי-אמון בראש ממשלה, וכתוצאה מכך גם הכנסת הולכת לבחירות. הרעיון המרכזי היה

לקיים בחירות בהליך מהיר ככל אפשר, על מנת לא להגיע למצב שבו הציבוריות בישראל

תיכנס למערכת בחירות ולמערכת התמודדויות כאלה שיכולות לשבש את כל החיים. זה היה

הרעיון המרכזי של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כאשר היא חוקקה את. החוק, וצריך

להתמיד ולפעול בענין זה בצורה שתאפשר קיום בחירות תוך זמן קצר ככל חאפשר, וזאת

בשל הרעיון לא להכניס את כל הציבור למערכת בחירות קשה וממושכת, שבאח עלינו פעם

בארבע שנים בהתאם לחוק הבחירות, ואם נגזרו עלינו בחירות מוקדמות, הן צריכות

להיערך מהר ככל האפשר. זה היה הרעיון המרכזי.

כאשר באתי והבעתי את עמדות החברים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וכן העמדה של
ועדת החבירות המרכזית, לאמור
יש כמה חוקים נלווים שטעונים תיקון, עמדת סיעת

הליכוד היתה שישנו את החוקים הנלווים, למשל, בדרך זו: אם צריך להגיש רשימת

מועמדים 47 ימים לפני הבחירות, נסתפק ב-20 ימים לפני הבחירות; אם צריך לקבוע את

עתידם ודרך בחירתם של ימאים ונציגויות זרות 53 ימים לפני הבחירות, נבוא ונקבע 30

יום. כלומר, לצמצם את כל הדברים כדי להפוך את 60 הימים לדבר ריאלי לחלוטין, ולא

לעשות אותם פלסתר.

מבחינה לוגיסטית קיבלה הסיעה את המצב שהיום למעשה עריכת בחירות תוך 60 יום

היא תקנה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. לכן היא באה ואמרה לי: תמצא דרך שאנחנו נקבע

היום 90 יום, וזה מקובל גם על העבודה וגם על מרצ. במקום 100 יום - 90 יום, ויחד

עם זאת לקבוע סעיף בחוק - לא כהוראת מעבר - שיאמר שהכנסת תדון בזמנים של חוק זה,

כלומר, שהכנסת תחזור לדון בזמנים הקבועים בחוק זה בשנת 2001, או באיזה שהוא תאריך

אחר שייקבע. הכוונה לוראת חוק שתחייב את הכנסת לתת את דעתה, לאחר קיום מערכת אחת

אץ שתיים, לגבי המועדים.
היו"ר חנן פורת
זה ניתן במסגרת החקיקה?
ראובן ריבלין
מבחינה זאת אין בכלל בעיה, כי אז אנחנו עוקפים אותה בעיה שעליה דיבר חבר

הכנסת דדי צוקר בצורה נכונה ביותר, כאשר אמר שבחוק יסוד לא תיתכן הוראת מעבר.

אנחנו מסכימים, גם אני מסכים, שבחוק יסוד לא תיתכן הוראת מעבר, ולכן אני מציע

שאנשי משרד המשפטים והיועצים המשפטיים שלנו ימצאו גם את הדרך לכך, אם ייראה הדבר

לוועדה, משום שאני מביע כאן רק את דעת הליכוד.
היו"ר חנן פורת
בחינה חוזרת.
ראובן ריבלין
נכון, בחינה חוזרת יכולה להיות על פי סעיף בחוק.
דוד צוקר
בחינה של מה?



ראובן ריבלין;

- של כל המועדים ב-2001.
היו"ר חנן פורת
כלומר, במקום שהחוק הזה יהיה הוראת שעה, לקבוע בחוק שהכנסת תחזור ותבחן את

המועדים.
דוד צוקר
בחוק היסוד?
ראובן ריבלין
נדמה לי שיש מספר חוקים במדינת ישראל שבהם אנחנו קובעים שהכנסת תחזור ותדון

בחוק.

דוד צוקר;

לא, קובעים מועד פקיעה.

ראובן ריבלין;

מועד פקיעה, או שהכנסת תערוך דיון נוסף, זה אמור לגבי כל חוק. אין הבדל בענין

זה בין חוק יסוד לחוק אחר. הואיל והכנסת יוצאת לאיזה שהוא אקספרימנט, היא באה

ואומרת שהיא תדון בכל המועדים הקבועים בחוק זה בשנת 2001.
דוד צוקר
- כהחלטת ועדה.

ראובן ריבלין;

שטחתי את בקשתי.

היו"ר חנן פורת;

נקבע את זה כהחלטת ועדה שתחייב גם את הוועדה שתבוא בעקבות ועדה זו.
דוד צוקר
אדוני היושב ראש, אתה תודיע שבתחילת הכנסת הבאה ועדת החוקה תקדיש זמן לרביזיה

או לבחינה של כל מועדי הבחירות והסדרי הבחירות לכנסת - כהחלטה של הוועדה.
ראובן ריבלין
מאה אחוז.
מכאן שעמדת הליכוד היא כזו
אנחנו מבינים שהתקנה של 60 יום היא תקנה שהציבור

אינו יכול לעמוד בה. לכן אנחנו מסכימים לשינוי ההוק ל-90 יום. עם זאת אנחנו

מזהירים ומבקשים מוועדת הבחירות המרכזית להיות מוכנה לעריכת בחירות לפי רוח החוק

והרעיון העומד מאחורי החוק, של בחירות מוקדמות תוך המועד הקצר ביותר, בלי להכניס

את המדינה למערבולת ולהוצאות נוספות בתקציב המדינה.

נוסף לכך אני קורא לחברי ועדת החוקה וליושב הראש שלה לשנות את המועדים

שמפריעים לוועדת הבחירות לקיים את החוק כהלכתו, וכמו כן לתת את דעתנו על הנושא של

פרסום ספר הבוחרים. להערכת אנשים בליכוד, שהם מומחים בנושא זה, משרד הפנים יכול

להיערך לאלתר לקביעת אותם אנשים שנתוספו לספר הבוחרים של מדינת ישראל או שנגרעו

ממנו מסיבות של גיל או של איזה שהוא אירוע שהביא לקיצם.



לגבי ההערות שאמר מר שופמן, המשנה לייעץ המשפטי לממשלה, אנחנו מקבלים את

כולן. אני בהחלט חושב שהחוק צריך להיות מנוסח כהלכתו, שכן מדובר בחוקה במדינת

ישראל, זה חלק מפרקי החוקה, וצריך שלא נטעה בפעם הבאה כפי שטעניו בפעם הזאת בחוק

כל כך יסודי מבחינת הדמוקרטיה הישראלית.
היו"ר חנן פורת
אתח מדבר פה על החוק הקודם.
ראובן ריבלין
כן.

דוד צוקר;

אני מציע שנסכם שזה יהיה 90 יום, והניסוח יהיה כרוח חדברים כפי שהציג אותם מר

יהושע שופמן, ונעבור לדיון בשאלות האחרות.

היו"ר חנן פורת;

ברשותכם, אני רק רוצה לומר משהו בקשר ללוח הזמנים. בשבוע הבא אמורה להיות

הצעת אי אמון של מרצ בעקבות סוגיית שירותי הדת וכדומה, כלומר, יכול להיות שכאשר

נהיה בעיצומם של הדיונים על לוח הזמנים לפיזור הכנסת, נעמוד בפני אותו מצב.

ענת מאור;

תקדים את זח למחר.

היו"ר חנן פורת;

לכן מה שאני רוצח לבקש מכם בקשר לעתוי הוא שנעשה את הדברים בצורה המזורזת

האפשרית, זאת אומרת, אם נאשר היום את הצעת החוק בקריאה ראשונה וניתן את הגיבוי

לתיקון ברוח הדברים שעליהם דיברנו - ואולי אפילו יהיה שחרור מחובת הנחה - לפי

הערכתי, נוכל להביא מחר את הצעת החוק למליאה.

דוד צוקר;

אדוני היושב ראש, דרוש רוב של 61 חברי כנסת, כי חוק יסוד: הממשלה משוריין,

וומחר לא יהיו פה 61 חברי כנסת. לכן תביא את זה ב:יום שני הקרוב.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו נעשה כל שלאל ידינו כדי שכבר לקראת יום שני - - -

ענת מאור;

אבל את הדיון צריך להתחיל מחר, לא צריך לחכות ליום שני.

דוד צוקר;

אדוני היושב ראש, למען האסתטיקה, אל תשנה חוק יסוד בפטור מחובת הנחה.

היו"ר חנן פורת;

חבר הכנסת צוקר, אני פשוט לא רוצה לחזור ולעמוד בפני מצב שבו יגידו שוב

שאנחנו עוסקים בדברים רטרואקטיביים וכדומה. נשתדל לעשות את זה במהירות המירבית,

ומחר כבר נביא את החוק.

דוד צוקר;

מחר החוק יבוא בסוף היום, ולא יהיו 61 חברי כנסת.
ראובן ריבלין
חבר הכנסת צוקר, אני לא רואה כל רע בקיום דיון מהיר ולהעביר במהרה את הצעת

החוק הזאת, על אף שמדובר בחוק יסוד, ואני אסביר לך גם למה. דע לך, שאם ביום זה או

ביום אחר שבו נעביר את החוק הזה בכנסת תהיה הצעת אי-אמון והממשלה תיפול, נחיה

מחוייבים לקיים בחירות תוך 60 יום, לכן יפה שעה אחת קודם.
היו"ר חנן פורת
חבר חכנסת צוקר, הואיל ואתה מבין את הדברים, אני אבחן איך לעשות את זה

במהירות המירבית, באופן שנקדים את החקיקה להצעת אי-האמון.

דוד צוקר;

באשר להצעת אי האמון ביום שני, אנחנו מודעים מאוד למסקנות שנובעות מן האפשרות

שהצעת החוק תתקבל, ויותר אני לא אוסיף.

שנית, מחר לא יהיו במליאה 61 חברי כנסת, כי החוק יובא בסוף היום, ואני מניח

שרבים יירשמו לדבר עליו, בגלל טיב הנושא. אני לא רואה אפשרות שביום רביעי, בסוף

היום, יהיו 61 חברי כנסת. נוסף לכך אסתטית לא הייתי מציע לעשות מהיום למחר חוק

יסוד, ולו משום תקדים בענייני חוקי יסוד. לא יקרה שום דבר אם זה יבוא ביום שני.
ראובן ריבלין
ביום שני הבא הצעת אי האמון היא הראשונה שתישמע.

דוד צוקר;

ראובן ריבלין;

אתן לך דוגמה; נניח שהמפד"ל תרצה לקיים את הבחירות באוגוסט, ואתה לא תסכים

ואתה תאמר; אם אתם, המפד"ל, הליכוד והעבודה, וצים לקיים את הבחירות באוגוסט, מרצ

תגיש הצעת אי-אמון. ואז תפיל את הממשלה, ותוך 60 יום נצטרך לקיים בחירות. מה ענין

לאסתטיקה כאן?

דוד צוקר;

אנחנו מבינים.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו מדברים פה רק בקשר ללוח הזמנים.

יעל דיי ן;

קודם כל אני מבקשת לקיים את הדיון או היום או מחר, לא את ההצבעה. לגבי הענין

של 61, אין מה לעשות, לא יהיו כאן מחר 61 חברי כנסת, גם לא לצורך החוק הזה. אני

מציעה לקיים את הדיון ולסיים אותו, ואת ההצבעה לקיים ביום שני.

היו"ר חנן פורת;

איפה, במליאה?

יעל דיין;

כן.



היו"ר חנן פורת;

אבל עכשיו מדובר רק בקריאה ראשונה.
יעל דיין
אבל אתה צריך 61 חברי כנסת, ואין לך סיכוי לקבל רוב של 61 אלא ביום שני. אני

מציעה לחסוך זמן ולקיים מחר את הדיון במליאה, וביום שני להביא אותו רק להצבעה

שני, ואז יש סיכוי שיהיו במליאה 61.
הי ו"ר חנן פורת
זאת הערה במקומה, ואנחנו נבדוק.

ענת מאור;

אני מבקשת להעיר עוד שתי הערות לגבי העתוי. חבר הכנסת צוקר, אם יש הסכמה של

כל סיעות הבית, אפשר גם לשלב את הדיון בחוק ביום רביעי בשעה מוקדמת יותר, לא בסוף

סדר היום, אלא באמצע סדר היום, ואז יהיו 61 חברי כנסת.

שנית, אם מקדימים את החקיקה - ואני תומכת בזה, אם אפשר להשיג הסכמה של כל

סיעות הבית - טוב להתחיל כבר מחר גם את הדיון בוועדת החוקה על מועד הבחירות, ולא

לדחות אותו ליום שני.

דוד צוקר;

לא, זה נקבע כבר ליום שני.

היו"ר חנן פורת;

רבותיי, אנחנו דנים פה בדבר שהוא מעבר לענין הפורמלי של ועדת החוקה, והדבר

הזה תלוי במידה מכרעת בסיעת מרצ שהגישה את אי האמון. אם אכן יש לוועדה המועד של

טווח הנשימה - נשימה קצרת מועד, אבל נשימה - לסיים, בצורה זו או בצורה אחרת, ביום

רביעי את ההכנה לקריאה ראשונה, ובתחילת השבוע הבא נוכל להביא את החוק לקריאה שניה

ולקריאה שלישית, בלי שאצטרך לעשות מאמצים בלתי מקובלים ובלתי סבירים, זה מקובל

עליי. הרי אני לא רוצה סתם לטרטר את הוועדה. אבל בשביל צריכה להיות פה איזה שהוא

אמון שלא מנצלים את פרק הזמן הזה.

דוד צוקר;

יעל דיין;

אבל זה קשור לחוק ההסדרים. חוק המועצות הדתיות הוא תנאי - - -

היו"ר חנן פורת;

נכון לעכשיו, אני רואה את לוח הזמנים הבא: אני מקווה שנסיים מיד את הכנת החוק

לקריאה ראשונה בוועדה. אנחנו נביא אותו לדיון כבר במרוצת היום, באופן שמחר ניתן

יהיה לשלב את ההצבעה, כפי שנאמר כאן.
יהושע שופמן
זה צריך להופיע בחוברת הכחולה.

היו"ר חנן פורת;

אני מבקש שנשתדל. אלה דברים ששייכים לצד הפרוצדורלי וגם לאיזו שהיא הבנה.
דוד צוקר
תראה אם אתה לכול לעמוד במה שחברת הכנסת דיין הציעה.
היו"ר חנן פורת
הגענו פה לאיזו שהיא הבנה שאני מקווה שתעמוד במבחן המציאות.

רבותיי, אנחנו נדון עכשיו דקות ספורות בגופו של החוק. עד עכשיו התייחסנו רק

לסעיף אחד. עליי מקובלת ההצעה - ואני מקווה שגם ועדת הבחירות המרכזית תקבל אותה -

שבמקום 100 ימים נקבע 90 ימים.
איילת פישמן
הבעיה היא פנקס הבוחרים. בסעיף 26 לחוק הבחירות לכנסת נקבע, שכאשר מקדימים

בחירות חייבים תמיד לעשות פנקס. תוך 90 יום, גם פנקס וגם לוח הזמנים של ועדת

החבירות, זה כמעט בלתי אפשרי.

דוד צוקר;

לא נכון. מה שתמי אדרי מסרה אתמול היה שבתוך 90 הימים 1ה כן נכנס, ואי אפשר

לוותר יותר, חברים.
אי ילת פישמן
סליחה, אף אחד לא מדבר פה על ויתורים.

דוד צוקר;

הרי זה עולה מ-60 ל-90.
יעל דיין
איך היו עומדים ב-60 יום? כשחוקקו אותם 60 ימים, מה היתה העמדח אז?

דוד צוקר;

אני מציע לא לוותר על הענין הזח. לפי הדיווח שתמי אדרי מסרה אתמול, היא זקוקה

ל-70 וכמה ימים והיא הסביר שזה בלחץ גדול.
איילת פישמן
לא מדובר על ויתור על שום דבר. מה שניסיתי לומר הוא שהחוק כרגע מחייב אותנו

לעשות פנקס מיוחד. זה אפשרי לעשות גם את זה וגם את זה ב-90 יום, כי עשינו את זה

כבר פעם אחת, אבל זה מאוד מאוד קשה, כי אין בזה שום שולי ביטחון. אם אנחנו מתקנים

את החוק הקבוע ואומרים שבמקום 60 ימים יהיו 90 ימים, בואו נכניס לחוק הקבוע גם את

הוראת חפנקס שעשינו ב-1996, כדי שלא נצטרך כל פעם לחוקק הוראת שעה.
דוד צוקר
אבל זה חוק היסוד. זאת לא צורה.

היו"ר חנן פורת;

אני רוצה לומר משהו שמשלב את הפרקטיקה עם הצדדים העקרוניים. הלא מה שאנחנו

עושים כעת נועד בעצם למנוע איזה שהוא מחטף באמצעות אי אמון. אני מעריך שברגע שאנו

נתקן את החוק הזה, ממילא נגיע לסיכום בחוק לפיזור הכנסת, שהוא החוק המרכזי שעומד

לפנינו, לגבי המועד ולגבי המימוש של החוק הזה, ובשעה שנקבע את זה, ממילא הנושא

הזה של פנקס הבוחרים וכל מה שקשור בו יעמדו גם כן על הפרק כחלק מן הענין.



במה שנוגע לחוקה הזה, שבעצם מתוקן כדי שלא יצטרך להיות רלוונטי לקראת הבחירות

האלה, נצטרך להתייחס אליו גם בקשר לנושא של פנקס הבוחרים, אבל זה לא מחייב אותנו

להביא את הדברים האלה מהיום למחר. בקיצור, מה שאני אומר הוא שאנחנו מחוקקים פה

חוק כדי שלא נצטרך להשתמש בו.

תמר אדרי;

אבל תיאוטרית, אם כן יצטרכו להשתמש בו, מבחינתי לוח הזמנים שלי בסדר, אבל

אולי כדאי לחוקק במקביל את הוראת השעה,

דוד צוקר;

אדוני היושב ראש, זה בכל אופן קובע סטנדרט. זה כן חשוב.

תמר אדר ;

ברגע שקובעים 90 ימים, צריך מישהו במשרד הפנים ללחוץ על כפתור, ואם לא תעשה

את זה, זה יקח לפחות יומיים-שלושה לעשות חוק, ואז לא יעמדו בזה.

ענת מאור;

אולי יסבירו מה הבעיה בהוראת שעה?
דוד צוקר
אין שום בעיה.
היו"ר חנן פורת
אני מבקש שבין קריאה ראשונה לקריאה שניה וקריאה שלישית, אחרי שנביא הצעת חוק

זו לקריאה ראשונה, נבחן את הסוגיה של ספר הבוחרים ונראה איך אנחנו משלבים או

לא משלבים אותה במסגרת החוק.

דוד צוקר;

אבל לא פה.
יעל דיין
בין כח וכה נזדקק להוראת שעה בדברים שונים.

היו"ר חנן פורת;

רבותיי, נזדקק להוראת השעה בקשר לספר הבוחרים רק בשעה שנקיים את הדיון על

החוק להתפזרות הכנסת.

דוד צוקר;

- על מועד ההתפזרות.

ראובן ריבלין;

אדוני היושב ראש, רציתי רק להעיר הערה אחת. כאשר חוקק החוק, בנושא ספר

הבוחרים לא היה מקרה שבו היה שיקול לגבי 60 ימים, כי אנחנו נמצאים בעידן המחשבים,

ולמעשה ספר הבוחרים מעודכן כל יום.

אי ילת פישמן;

סליחה, זה לא מדוי יק.



ראובן ריבלין;

ואם זה לא כך, הרי שיש איזה שהוא שיבוש במערכת, ואנחנו מבקשים לבדוק את הענין

הזה מיד.

איילת פישמן;

אין שום שיבוש במערכת. פנקס הבוחרים לא מעודכן מדי יום, ואני מבקשת לחביא

בפני הוועדה את המידע המדוייק. מרשם האוכלוסין הוא דבר חי והוא דבר מעודכן. פנקס

בוחרים, על פי חוק הבחירות לכנסת, מעודכן פעם בשנה, לא כל יום.

הי ו"ר חנן פורת;

האם אין אפשרות לעדכן אותו?

דוד צוקר;

זה דיון ברפובליקה אפריקנית? אני לא מבין את הדבר הזה.
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, יש גם גבול לכל טענה. לפני שש שנים שונה החוק, ומשרד הפנים

היה צריך להתארגן לביצוע ספר בוחרים כאשר נקראות עלינו בחירות ב-60 ימים. הדבר

הזה היה ברור במשך שש השנים האחרונות. עכשיו אנחנו באים ונותנים אורכה של 30 ימים

נוספים. היום מאורגנים לעביצוע ספר בוחרים פעם בשנה ומאורגנים לאפשרות שתוך 60

יום מוציאים תוספת לספר הבוחרים במחשוב שהוא כל כך ברור.

היו"ר חנן פורת;

רבותיי, אנחנו לא דנים ברגע זה בספר הבוחרים - נקודה. נגיע לזה בשעה שנדון

בחוק להתפרזרות הכנסת. עכשיו אנחנו דנים רק בהצעת החוק המונחת לפנינו.

מר שהם, בהיעדרך נשמעו פה הערות בקשר לנושא הזה של אי-התיאום המלא עם משרד

המשפטים. אני מקווה שהדבר הזה יבוא לידי סידור נאות בעתיד.

שלמה שהם;

שלהתי את זה למר יהושע שופמן כבר לפני הישיבה הקודמת. היו לנו קצת תיקונים.

קריאה;

הוא התי יחס לתיקונים.

שלמה שהם;

המהות בעיקרה באה לידי ביטוי בנוסח הקודם,
היו"ר חנן פורת
לא נקיים כעת ויכוח בענין זה.

בסעיף 1(1) מוצע כאן - ועליי זה מקובל - שבסעיף קטן (א) יבוא "90 הימים"

במקום "60 הימים". בסעיף 1(2) מוצע; "בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא...", וכאן היתה

הערה של מר שופמן שסופו של סעיף קטן (ב) יבוא; "ואולם רשאית הכנסת בחוק", לא

"בחוק להתפזרותה".

יהושע שופמן;

בנוסח של אתמול היה מדובר על רוב מיוחס.

היו"ר חנן פורת;

ברוב של 61?



יהושע שופמן;

כן, ברוב של 61. השאלה היא האם החוק להקדמת המועד צריך להתקבל ברוב חברי

הכנסת.
היו"ר הנן פורת
אני הושב שטוב לכתוב "ברוב חבריה", כי זו חריגה מהנורמה. כלומר, בסעיף 1(2)
ייכתב
"בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא 'ואולם רשאית הכנסת, ברוב חבריה, לקבוע בהוק".

אבל כאן הודגש גם שזה צריך להיות תוך 14 יום. לכן הנוסה המוצע הוא: ברוב הבריה,

לקבוע בחוק, תוך 14. יום, כי הבחירות ייערכו במועד מוקדם יותר. אם כן, סיכמנו כך

את הנוסה בסעיף 1(1) ו-(2).

נעבור לסעיף 2.
שלמה שהם
סעיף 2 עוסק בתיקון סעיף 22(א), על מנת שלא ייווצר מצב שראש הממשלה יוכל

לבוא אז לנשיא ולקצר את המועד.
הי ו"ר הנן פורת
רבותיי, חשוב לי להסב את תשומת לבכם לסעיף 2, שלא היה בפעם הקודמת, ואנחנו

הוספנו אותו. אני מבין שהוא מוסכם. גם בסעיף זה יבוא "90 הימים" במקום "60

הימים".
יהושע שופמן
אני מציע שפה תהיה הפניה לסעיף 21. לא צריך לחזור על הדברים, כי זה אותו הסדר

שנקבע בסעיף 21. אנחנו פשוט נפנה לסעיף 21.
היו"ר חנן פורת
מר שהם, תתאמו את זה ביניכם.

נעבור לסעיף 3.
שלמה שהם
התלבטנו בישיבה הקודמת, ומר שופמן אמר, בצדק, שלכאורה אנחנו לא פתרנו את חוסר

התיאום בין ההוקים, משום שגם אם נקבע 100 ימים או 90 ימים, עדיין יכולה להיות

סתירה בין חוק התפזרות הכנסת, שקובע מועד אחר, לבין הנושא של אי אמון. ואז עלתה

פה הצעה - נדמה לי של חבר הכנסת בשארה - שנראתה לי הגיונית מאוד ושאמרה כך: נקבע

מועד מסויים, מועד סביר. אם הכנסת אומרת שהבחירות לכנסת הבאה יהיו תוך איקס ימים,

בתוך המועד הזה אנחנו שומרים על יציבות ומבטלים את אי האמון. זאת משום שאם הכנסת

אכן מכריזה שהיא הולכת להתפזר, המשמעות של פיזור הכנסת באמצעות אי-אמון יורדת.
דוד צוקר
זאת אומרת, לבטל את מוסד אי-נאמון אחרי שיש ההלטה כזאת של הכנסת.
שלמה שהם
אני מודה שזאת שאלה לא פשוטה, אבל צריך לתת מהשבה עליה.
היו"ר חנן פורת
בתנאי שהתקופה לא תהיה ארוכה מדי.
ראובן ריבלין
נניח שכל פעם מחדש תקבל הקואליציה, ערב הבחירות לכנסת הבאה, חוק לפיזור

הכנסת שיקבע - - -

היו"ר חנן פורת;

אבל נאמר פה שזה לא יעלה על 150 יום. אפשר לקבוע 100 יום.

ראובן ריבלין;

כל פעם יכולה הקואליציה לקבל חוק, שעובר מהר מאוד, ושבו היא תקבע שפיזור

הכנסת יהיה מתאריך זה וזה, לבטל אותו - - -

היו"ר חנן פורת;

אם יש לה הרוב לבטל אותו - - -

ראובן ריבלין;

מבחינה קונסטיטוציונית אקדמית הדבר אפשרי, ואם הוא אפשרי, הוא מבטל למעשה את

יכולתה של האופוזציה להשתמש בנשק האי-אמון.

היו"ר חנן פורת;

אבל בין כה וכה יש לך את חוק התפזרות הכנסת.

ראובן ריבלין;

את חוק התפזרות הכנסת הקואליציה תביא מטעמה, לא מטעם האופוזיציה, כדי למנוע

ממנה את נושא אי האמון. אני מעיר את זה, כי הנשק של הצבעת אי-אמון הוא נשק

פרלמנטרי רציני.
שלמה שהם
חשבנו על זה. מה אתה עושה כדי שלא יהיה חוסר יציבות?
ראובן ריבלין
דמוקרטיה היא לא הדבר הכי יציב בעולם.

צבי ענבר;

זאת לא שאלה של דמוקרטיה, אלא של סתירה. יש שתי הוראות חוק סותרות.

ראובן ריבלין;

אני רק בא ומציג לפניך את הדילמה. אם אתה מבטל סתירה על ידי יצירת סתירה הרבה

יותר גדולה, אתה יוצר מצב שבו אתה מעוות את הדמוקרטיה.

צבי ענבר;

חבר הכנסת ריבלין, אם יש למישהו רוב לאי-אמון, כי אז יש לו רוב גם לתיקון

החוק בדבר התפזרות הכנסת, שהרי מדובר ב-61 לפחות. העיקר בהצעה הזאת הוא למנוע מצב

שבו תהיינה שתי הוראות חוק סותרות.

ראובן ריבלין;

אדוני היועץ המשפטי הנכבד, אני נותן לך פה איזה שהוא חומר למחשבה, כיצד אפשר

לעשות שימוש לרעה בחוק.



צבי ענבר;

לא יכול להיות שימוש לרעה כשיש חוק של הכנסת.

ראובן ריבלין;

נניח שיש לי קואליציה רבת משתתפים. אני יכול לעשות חיק לפיזור הכנסת מטעמי

ולבטל אותו בהגיע המועד. כל אותה תקופה שבה יש לי חוק לפיזור הכנסת אי אפשר להגיש

נגדי הצעת אי אמון. בכך אני מונע מהאופוזציה את האפשרות להגיש הצעות אי אמון.

הסיטואציה היא כזאת; כשמגיע היום הנקוב, אני משנה את החוק עוד פעם. אני רשאי

לעשות זאת.

היו"ר חנן פורת;

אם יש לך רוב לבטל את החוק הזה, הרי שיש לך גם רוב לדחות את אי האמון.
ראובן ריבלין
לא, בדרך זו רוצים למנוע מהאופוזיציה לקיים כל יום שני הצבעות אי-אמון.

היו"ר חנן פורת;

רק לצורך זה תחוקק הכנסת חוק להתפזרות ותבטל אותו, זה נשמע כאבסורד.

יעל די י ן;

נניח שאני מגישה הצעת חוק להתפזרות הכנסת. האם סיעה כלשהי יכולה להפוך את זה

לאי אמון?
צבי ענבר
היום כן, אפשר להפוך את החוק לאי-אמון, ואז תיווצר הסתירה, ולא יידעו מה גובר

על מה.

יעל דיין;

לא יכול להיות שמעכשיו לא נוכל לחוקק, בגלל אי-אמון.

היו"ר חנן פורת;

לכן יש הגיון בהצעה שלפנינו.

יעל דיין;

אני אתך, כי במצב הקיים יש ענין להפוך כל חוק, קטן כגדול, לאי אמון. זה טיעון

נוסף.

ראובן ריבלין;

אני הערתי את הערתי.

שלמה שהם;

מה הפתרון? תציע פתרון.

היו"ר חנן פורת;

חבר הכנסת ריבלין, תמיד אפשר להעלות כל מיני מניפולציות ששמות לאל את כוונת

המחוקק, אבל אני חושב שההצעה הזו די סבירה. ההגיון - - -
ראובן ריבלין
אתה לא צריך להסביר לי, אני גם תומך הגיון החוק. אני רק אומר לך שיש כאן

סכנח, שדווקא קואליציה חזקה מאוד תמנע מאופוזיציה חלשה מאוד את האפשרות להשתמש

בכלי של אי-אמון.

היו"ר חנן פורת;

- אי-אמון שבין כה וכה לא יעבור.
ראובן ריבלין
נכון. אני מדבר על מניעת האפשרות להשתמש בכלי של אי-אמון כאפשרות ביטוי.
היו"ר חנן פורת
זה נראה כדבר רחוק מאוד.

יהושע שופמן;

קודם כל אני לא חושב שהבעיה גדולה כל כך. ברגע שמאריכים את המועד ל-90

יום, אין לנו בעיה גדולה, מפני שאם ההתפזרות תהיה תוך 150 יום, כפי שהוצע פה -

ואפשר עוד לקצר את זה - הפערים לא גדולים. כשהמועד הוא 60 יום, יש בעיה, אבל

ברגע שמאריכים את המועד, אני לא בטוח שיש לנו בעיה.

נדמה לי שמה שאנחנו רוצים להביע כאן הוא, שכאשר יש מועד בחירות באופןק -

ומצדי זה גם לא משנה אם זה מועד הבחירות הרגיל - לא היינו רוצים שאם בעוד 100

יום יש בחירות לפי המועד הרגיל, יהיה אי אמון שיקדים את מועד הבחירות. הרעיון

הוא שבטווח זמן שלפני מועד בחירות לא יקדימו עוד את מועד הבחירות על ידי פיזור

הכנסת או דבר אחר, ואת זה אפשר, במאמץ מסויים, לחוקק.

הבעיה שמעלה חבר הכנסת ריבלין היא מה קורה כאשר יש חוק התפזרות, ואז

מבטלים ומאריכים עוד פעם ועוד פעם את מועד ההתפזרות. ספק בעיניי אם זה תקין או

חוקתי לעשות זאת. סעיף 9א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע שהכנסת לא תאריך את תקופת

כהונתה אלא במצבי חירום. הרעיון שמקבלים חוק התפזרות, קובעים מועד בחירות וכל

פעם דוחים את המועד הוא לא תקין, וספק בעיניי אם הוא עולה בקנה אחד עם חוק

יסוד: הכנסת.
שלמה שהם
יש לי רעיון לומר כך: אם אנחנו נמצאים היום 50 יום לפני הבחירות, אי אפשר

לקצר את המועד.
יהושע שופמן
100 יום.
ראובן ריבלין
מאה אחוז. זה יותר נכון מבחינה קונסטיטוציונית, מר שוהם.
שלה שהם
כלומר, בלי קשר לאי-אמון. גם אם יהיה אי-אמון, המועד לא יקוצר.
היו"ר חנן פורת
רבותיי, למרות הדברים שנאמרו פה, אני מציע לעשות את ההפרדה בין המצב

הנורמטיבי, שבו לא הייתי רוצה לבטל את הנשק של האי-אמון, לבין מצב שהכנסת

החליטה בחוק מיוחד על התפזרותה. אתה צודק מבחינת הפרשנות, שבמקרה כזה גם לא

תהיה אפשרות לעשות את התרגיל הזה שעליו הצביע חבר הכנסת ריבלין, אבל אני גם לא

מאמין שנרצה אי-פעם להעמיד את זה במבחן המעשה, כי בכל אופן יש כאן גם קצת שכל

ישר. על כל פנים אני חושב שבסיטואציה הזאת הצעת החוק כפי שהיא מוצעת פה עונה

על הענין.

יהושע שופמן;

אני רוצה להסביר עוד סיבה מדוע היא לא עונה, לדעתי. מה שכתוב פה הוא שמשך

הזמן מיום קבלת חוק ההתפזרות עד למועד הבחירות לא יעלה על איקס ימים. מה שחשוב

הוא לא משך הזמן בין קבלת החוק לבין מועד הבחירות, אלא מועד האירוע: מועד אי

האמון או אי קבלת תקציב.
היו"ר חנן פורת
בוודאי.

יהושע שופמן;

אם חוק ההתפזרות נותן עוד 160 יום לבחירות, ועוברים 70 יום, כלומר, אנחנו

עומדים 90 יום לפני הבחירות, אנחנו לא רוצים שאי-האמון ישבש אז את מועד

הבחירות. מה שחשוב הוא כמה זמן נותר לחיי הכנסת.

דוד צוקר;

אני רוצה להציע לכם צורת מחשבה אחרת. נדמה לי שיש שמונה תסריטים או מצבים

שונים - כולל תקציב - שבהם מתפזרת הכנסת או תמה כהונת ראש הממשלה. אני מציע
להחליט על עיקרון
מרגע שהכנסת מחליטה על תום מועד הכהונה של הבית, על ידי

וריאציה כזאת או אחרת, אין אי אמון.
יהושע שופמן
הסיבה שאי אפשר לעשות את זה היא שהכנסת יכולה, ללא חוק התפזרות - - -
היו"ר חנן פורת
זה מה שהסעיף אומר: ובלבד שזה לא יעלה על 150 יום.
שלמה שהם
אני מציע לעזוב בכלל את חוק יסוד: הממשלה, ולהוסיף בסעיף 9א הוראה שתאמר

- אני מדבר רק על העיקרון, אני לא מנסח - שאם אנחנו נמצאים בתוך 90 הימים לפני

מועד הבחירות, הכנסת לא תקדים את מועד הבחירות אלא באותם תנאים האמורים בסעיף

9, כלומר: ב-80 חברי כנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות.



צבי ענבר;

הייתי מציע אולי ללכת בדרך אחרת: בתקופת 90 הימים - - -

דוד צוקר;

- לפני הבחירות.

צבי ענבר;

- - - בין אם זו תקופת כהונתה הרגילה ובין על פי חוק של התפזרות הכנסת,

אם נוצרה עילה להתפזרות, אין אי אמון.

דו צוקר;

מרגע שנוצרה עילה להתפזרות הכנסת - בלי קשר לתסריט - אין אי אמון. זה

בדיוק מה שאני מציע.

שלמה שהם;

ב-90 הימים האלה לא תהיה שום עילה לקצר את המועד.

צבי ענבר;

אני אומר; אם קובעים כרגע 90 ימים, ונותרו 80 ימים לכהונתה של הכנסת - -

דוד צוקר;

- אי אפשר להגיש אי אמון.

צבי ענבר;

לא איכפת לי אפילו שאפשר יהיה להגיש אי א-אמון, אבל במצב זה לא יכולים

לבוא ולהגיד שהבחירות יתקיימו בעוד 90 ימים.

דוד צוקר;

נכון, אי אפשר יהיה להשתמש בזה כאמצעי לשבש את המחשבה המקורית לגבי 90

ימים.

שלמה שהם;

חוץ מאשר מה?

צבי ענבר;

חוץ מאשר מקרה חירום של - - -

היו"ר חנן פורת;

פירושו של דבר שאם הכנסת מחליטה על התפזרותה תוך 150 יום, במקרה כזה יש

כן אפשרות - - -

צבי ענבר;

רק עד 90 יום.



דוד צוקר;

מר ענבר, תעני לי עכשיו על התסריט שהיושב ראש דיבר עליו: הכנסת החליטה על

התפזרות בעוד 150 ימים או בעוד 200 ימים. זאת החלטה של הכנסת, ואני מניח שיש

רוב לכנסת לקבל החלטה כזו. אחרי שהכנסת נתנה את דעתה והחליטה על התפזרות, האם

מותר לשנות את המועד הזה על ידי אי אמון ולשבש את המחשבה המקורית שלה? מרגע

שהיא החליטה, היא החליטה, ולדעתי, אסור להטיל אי אמון.

יהושע שופמן;

היא תוכל לשריין את עצמה שנה מראש.

דוד צוקר;

- יכול להיות, אבל זה מה שהיא החליטה. תבין שזו אותה אופוזיציה שגם תטיל

אי-אמון.

יהושע שופמן;

אבל יהיה איזה שינוי בנסיבות.

היו"ר חנן פורת;

אני רוצה להיות יותר קונקרטי. נניח שנחליט עכשיו על 150 או על 140 יום.

מדובר על כך שלא ייווצר מצב שיגישו פתאום אי-אמון ויקצרו את המועד ל-90 יום.

יהושע שופמן;

יש דוגמה עוד יותר טובה; נניח שהכנסת מחליטה על 120 יום. גם בלי אי-אמון,

ראש הממשלה יהד עם הנשיא יכולים - - -

דוד צוקר;

- לשבש את לוח הזמנים.

יהושע שופמן;

אני מקצר את זה באמצעות סעיף 22.

קריאות;

צבי ענבר;

אני לא מדבר כרגע על מועדים. אני מדבר רק על העיקרון.
דוד צוקר
אני רוצה לנסות פעם אחרונה להתעקש על מה שאני אומר. נניח שהכנסת מחליטה

על 150 ימים. אתם אומרים; מה, הכנסת כאילו תשריין את עצמה? במצב שאני מציע

הכנסת צריכה לדעת, שאם היא קובעת 150 ימים, היא מראש כובלת לעצמה את הידיים,

ואז אולי היא לא תקבע 150 ימים. אני מציע שמהרגע שהכנסת מחליטה שהיא הולכת

הביתה - - -
היו"ר חנן פורת
ובלבד שזה לא יעלה על 150 יום, כי אחרת היא נעלה את עצמה באמצעות רוב שלא

נותן אפשרות לשינוי.
יהושע שופמן
בשבוע הראשון של הכנסת החדשה מקבלים חוק התפזרות שהבחירות יהיו - -

קריאות;
היוייר חנן פורת
רבותיי, הדברים ברורים. לכן ראיתי משום הגיון ב-150 ימים.

דוד צוקר;

אתם צודקים.
היו"ר חנן פורת
רבותיי, אנחנו נדרשים פה לאיזון בין שני דברים: מצד אחד, שאכן לא ינצלו

חקיקה כזאת כדי לקבוע 300-200 יום ויינעלו, ומצד אחר, אם נקבעו 150 יום או 140

יום, שלא יהיה מצב שראש הממשלה ירצה פתאום לקצר את התקופה, יילך לנשיא וישים

לאל את החלטת הכנסת. לכן אני חושב שהאיזון של 150 יום שהוצע לנו פה הוא איזון

נכון.
שלמה שהם
150 יום זה הרבה. 120.
היו"ר חנן פורת
בסדר, נקבע 120 יום.
שלמה שהם
אני רוצה לקרוא בפניכם מה שכתבתי, ואחר כך נשפץ את הנוסח. תגידו אם הצעה
זו נראית לכם
בתקופת 120 הימים שלפני מועד התפזרות הכנסת, שנקבע על פי עילת

התפזרות מקורית, אם נוצרה עילה נוספת להתפזרות הכנסת, לא יוקדם מועד הבחירות

המקורי אלא על פי הוראות סעיף קטן (א).
היו"ר חנן פורת
תגיד פשוט "על פי חוק".
שלמה שהם
לא, "על פי חוק" זה לא טוב, כי - - -
היו"ר חנן פורת
קבענו פה את העיקרון, והיועצים המשפטים בתיאום עם משרד המשפטים יקבעו את

הנוסח המדוייק. אנחנו מניחים שהונסח שלכם יתקבל.

אנחנו עוברים להצבעה. רבותיי, מי תומך בהצעת חוק זו בתיקונים שקבענו

במסגרת הו ועדה?

דוד צוקר;

מדובר על 120 יום?
היו"ר חנן פורת
יו-

הצבעה
ההצעה לאשר הצעת חיק יסוד
הממשלה (תיקון מסי 8) (מועד הבחירות

המוקדמות לכנסת ולראש הממשלה) בתיקונים שנתקבלו בוועדה - נתקבלה.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מעבירים הצעת חוק זו בתיקונים שנתקבלו לקריאה ראשונה בכנסת. אנחנו

נביא את התיקונים גם לידיעת חברי הוועדה.

אני מבקש להודיע שני דברים: ראשית, אנחנו מבקשים לקצר ככל האפשר - - -
דוד צוקר
היו"ר חנן פורת: שנית, כבר עכשיו מוצאת הוועדה לנכון להבהיר, שעל אף שאנחנו קובעים את זה

פה כחוק יסוד ולא כהוראת שעה, הוועדה תשוב ותדון בחוק הזה תוך פרק זמן מסויים.

כמה זמן אתה מציע?
דוד צוקר
- מיד עם תחילת הכנסת ה-15.
היו"ר חנן פורת
לא, זה נראה לי מוקדם מדי. אני מציע שזה ייעשה תוך שנתיים.
ראובן ריבלין
ברשותך, אני רוצה להוסיף כרגע, במסגרת מליאת הוועדה ולא בוועדת המשנה,

שני דברים שאולי כדאי להביאם לקריאה ראשונה.
היו"ר חנן פורת
עכשיו אתה רוצה לעבור לנושא אחר לגמרי.
ראובן ריבלין
- נושא אחר לגמרי, אבל מענין לענין באותו ענין. כדי לעשות צדק, חברת

הכנסת יעל דיין הגישה הצעת הוק השובה ביותר שהיא רלוונטית להוק הזה, וכוונתי

להצעת החוק שלה לגבי הצינון. חברי הכנסת צוקר, ביילין וריבלין הגישו חוק נוסף

שתחולתו תהיה מהכנסת הבאה, וגם אותו חשוב לחוקק מהיום, על מנת שיידעו אותו כבר

הבאים אחריהם, וזה החוק בקשר לאלופי צה"ל. זאת אומרת, יש שני חוקי צינון

שנמצאים על שולחנה של ועדה זו, וטוב שמליאת הוועדה תדון בהם ברגע זה.

היו"ר חנן פורת;

לכתחילה רציתי לדון בכך ברגע זה, אבל אמרה לי מנהלת הוועדה, ובצדק,

שהואיל ולא שמנו את זה על סדר יומה של הוועדה, ואולי יהיו חברים שיתנגדו, אני

לא יכול לקיים על זה דיון עכשיו. אני מבטיח לך שהדיון בסוגיה הזאת יתקיים תוך

שבוע.

דוד צוקר;

צריך לסגור את הכל ביחד.

ראובן ריבלין;

חייבים לסגור את הכל יחד.
היו"ר חנן פורת
זה יהיה יחד עם החוקים הנוספים.
ראובן ריבלין
אני אומר שלחוק שאנחנו מתקנים עכשיו צריך להתוסף חוק צינון, כי אכן

נמצאים נמצאים במערכת אנשים שכתוצאה מקיצור הזמן, חוק הצינון הקיים אינו עושה

אתם דין צדק.

אני רק מביא לשולחן את הצעתה של חברת הכנסת יעל דיין, כי התחייבתי בפניה
לעשות זאת. הצעתה אומרת כך
אם הבחירות צריכות להתקיים תוך 60 יום, הרי

שהצינון יהיה 50 יום לפני יום הבחירות, כלומר, לתת לעובד הציבור 10 ימים שבהם

יתאפשר לו לארוז את הפקלאות ולצאת לדרך, ואם הבחירות צריכות להתקיים תוך 90

יום, הרי שהצינון יהיה 80 יום.
דורית ואג
הצעת החוק שלה אומרת, שאם ייקבעו בחירות מוקדמות תוך 60 או 90 יום, תקוצר

תקופת הצינון מ-100 יום ל-50 יום.
ראובן ריבלין
לא, חברת הכנסת דיין הגישה לי את ההצעה שהבאתי בפניכם. בין קריאה טרומית

לקריאה ראשונה היא יכולה לעשות זאת. אחרי שהתייעצה אתי, אני מסכים שאם המועד

הוא 60 יום, תקופת הצינון תהיה 50 יום, ואם המועד הוא 90 יום, תקופת הצינון

תהיה 80 יום.
היו"ר חנן פורת
הואיל ואמרת את הדברים כאן, אנחנו שמענו, אבל לא נקיים היום דיון בחוק

זה. נקיים בו דיון במליאת הוועדה בטווח הקצר ביותר.

דורית ואג;

אדוני היושב ראש, מנסיוני אני יכולה לומר- שכל התיקונים בחוק הבחירות, גס

בקשר לפנקס הבוחרים וגס בקשר לנושאיס אחרים, נגזרים ממועד הבחירות. ברגע

שקובעים את מועד התפזרות הכנסת, יש חוק הוראת שעה שמסדיר את לוחות הזמנים

והכל, וגם זה נגזר, לדעתי, ממועד הבחירות.

דוד צוקר;

ועדת המשנה תעסוק גם בזה.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שחברת הכנסת יעל דיין רוצה את החוק הזה לא רק כהוראת שעה, אלא

כחוק קבוע.

דוד צוקר;

ההצעה של חברת הכנסת יעל דיין היא: מינוס 10.
ראובן ריבלין
אלא מאי? קודם כל הצעתה של חברת הכנסת של יעל דיין צריכה לבוא במקביל,

למשל, להצעותיהם האחרות של חברי הכנסת צוקר, ביילין וריבלין, שמדברות על

רמטכ"ל או אלוף בצה"ל או מנכ"ל משרד ממשלתי או מזכיר ממשלה.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת ריבלין, אתה תקיים עכשיו את ישיבת ועדת המשנה.
ראובן ריבלין
אני מוכן, אבל חברי הכנסת לא פה.
היו"ר חנן פורת
אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:25)

קוד המקור של הנתונים