ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/12/1998

הכנסת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון חוק יסוד: הממשלה - מועד הבחירות לכנסת ולראש הממשלה - הכנה לקריאה ראשונה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרומוקול מס' 280

מישיבת ועדת החוקה תוק ומשפט

יום שני, בי בסבת התשנ"מ (21 בדצמבר 1998). שעה 11:45
נכחו: חברי הוועדה
תנו פורת - היו"ר

יוסף ביילין

עזמי בשארה

אלי גולדשמידט

יעל דיין

צבי ויינברג

דוד טל

סאלת טריף

יונה יהב

אברהם יוסף לייזרזון

דוד צוקר

רובי ריבלין

תגי מירום
מוזמנים
תבר הכנסת זאב בוים

תבר הכנסת רענן כהן

תבר הכנסת מאיר שטרית

עו"ד צבי ענבר - היועץ המשפטי של הכנסת

עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש לממשלה

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים, ממונה בכירה על ייעוץ וחקיקה

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבתירות המרכזית לכנסת ה-15

עו"ד איילת ויטנברג - משרד הפנים. לשכת המפקח הארצי על הבחירות
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהם
מתמחה ליועץ המשפטי
חלית ברק
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
הכנסת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון תוק יסוד: הממשלה - מועד הבחירות

לכנסת ולראש הממשלה - הכנה לקריאה ראשונה



הכנסת הצעה מטעם ועדת החוקה לתיקון חוק יסוד: הממשלה - מועד הבחירות לכנסת ולראש

הממשלה - הכנה לקריאה ראשונה
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, צהרים טובים, אווירת הקדמת הבחירות, שמנשבת בחלל, באה לידי ביטוי

בהצעת החוק שמועלית באן בפנינו. אבל אני רוצה להקדים ולומר, שהדי במרומים, שהצעת

החוק הזאת, שנועצתי בה גם עם נציגים מהקואליציה וגם עם נציגים מהאופוזיציה, נועדה

להביא לתיקונם של דברים, ואינה נובעת משיקול פוליטי קולקטורלי זה או אחר.

לאמיתו של דבר, הצעת החוק הזאת מוגשת כאן מטעמה של הוועדה. אם אכן נמצא זאת

לנכון, על-פי התקנון שלפיו תוקי יסוד לענייני בחירות, זכותה של ועדת חוקה, חוק ומשפט

לתקן, ואז אין צורך בהליך של קריאה טרומית, אלא הדבר מגיע מיד לקריאה ראשונה: "ועדה

מוועדות הכנסת רשאית ליזום חוקים בנושאים הבאים: חוקי יסוד וחוקים שעניינם הכנסת,

בחירות לכנסת, חברי כנסת, מבקר המדינה" וכוי, חוקים אלה, כאמור, יוגשו לכנסת לקריאה

ראשונה. זהו התקנון, ובעניין זה הוועדה שלנו היא הראויה לתקן את הדברים.

זה מכבר הבהירו לנו, בעיקר נציגים של ועדת הבחירות המרכזית, והם יושבים כאן,

ובראשם המנכ"ל תמי אדרי, שפרק הזמן של 60 יום, במקרים של אי-אמון או שראש המשלה

הולך לנשיא וכדומה, זהו פרק זמן שמכניס את המערכת כמעט לסד בלתי אפשרי מבחינה
אירגונית. אומנם נכון, הם אומרים
נכונים תמיד אנחנו, ואם ייתנו לנו את ההנחיות, אז

אנחנו נשגע את המערכת, ואולי נצליח לעמוד בכך, אבל זה לא יגיע לסדרים הנאותים. תמי

אדרי תוכל מיד לפרט לנו אח הדברים.

לא זו בלבד, אלא שקיים גם מעין דיסוננס בין החוק לפיזור הכנסח ולהקדמת הבחירות,

שנותן בידי הכנסת את האפשרות לקבוע את המועד, לבין המציאות, שבמקרה של אי-אמון או

הליכה לנשיא, הולכים לטווח של 60 יום, בלא אפשרות לכנסת בכלל להביע בעניין זה את

דעתה, גם אם תרצה להאריך את פרק הזמן לזמן סביר, שיהיה מקובל אפילו על רוב חברי

הכנסת.
ראובן ריבלין
יש גם סתירה בין חוקי בחירות שונים.
היו"ר חנן פורת
יש איזה ניסיון לעקוף את הסתירה הזאת, וקראתי היטב את חוקי הבחירות, אבל בפועל

זה דבר שיוצר מצב בלתי סביר. כשאתה אומר באופן שרירותי, למשל, שזה יהיה ביום גי הבא

לפני 60 יום, זה יכול לצאת ערב חג או אפילו בעיצומו של חג. אתה לא נותן אפילו את

האפשרות לגמישות.
דוד צוקר
יש לזה התייחסות בסעיף 11.
היו"ר חנו פורת
על כן, מוגשת לפנינו באן הצעת חוק, ואני מודה מאוד ליועץ המשפטי לוועדה, שגם

היה זה שהסב את תשומת לבי, וגם גיבש את הצעת החוק הזאת. נמצא איתנו גם צבי ענבר,

שהוא היועץ המשפטי לכנסת כולה. ונרצה לשמוע את חוות דעחם בעניין הזה, שלדעתי, נותנת

תשובה, שגם מבניסה לפרק זמן מביר את הבחירוח במקרה של אי-אמון או של הליבה לנשיא

וגם יוצרת איזו התאמה בין המערכות.

אם ההצעה תהיה מקובלת על רוב החברים כאן, אנחנו נשתדל לזרז מאוד את ההליכה

לקריאה ראשונה, כי יכול להיות שהדבר הזה יהיה רלוונטי כבר לגבי הימים הללו.

באופן תיאורטי, גם אם הכנסת תחליט היום, למשל, על 100 או 120 יום לפיזור הכנסת,

יכול להיווצר מצב, שאם יתקבל בכנסת אחר כך אי-אמון, אז שוב ניקלע לאיזו סתירה בין

הדברים. לכן ביקשתי את חוות דעתם של היועצים המשפטיים, ועל כן נמצאים לפנינו

היועצים המשפטיים שיתוו את דעחם.

ביקשתי מהיועצים המשפטיים שיחוו את דעתם גם על השאלה, אם הצעת החוק הזאת,

במידה ואנחנו מביאים אותה כבר במועד הזה לקריאה ראשונה, תהיה רלוונטית גם אם יהיה

אי-אמון, למשל, היום או בשבוע הבא, קודם שסיימנו את הליך החקיקה. האמ יש פה גדר של



דבר רטרואקטיבי. או שזכותה של הכנסת, מאחר שהדברים בכל אופו נוגעים לסדרי עבודתה,

לתקן את הדברים האלה? כל זה חשוב שייאמר על-ידי היועציס המשפטיים.
מאיר שטרית
הרי אתה רוצה לעשות הצעת חוק כדי להקדיס תרופה למכה.
היו"ר חנו פורת
שיש לה גם משמעות לעתיד.
מאיר שטרית
הדבר המהותי ביותר שעלינו לדעת זו לא חוות דעתס של היועצים המשפטיים, אלא

דווקא הייתי רוצה מאוד לשמוע את תמר אדרי. אני רוצה להשתכנע שבאמת אי-אפשר לקיים

בחירות תוך 60 יום.
היו"ר חנו פורת
הזמנו אותה כדי שנשמע את דעתה.
מאיר שטרית
אני רוצח לחסוך זמן. כדי להביא הצעת חוק כזאת, אתה צריו הסכמה בין הסיעות.

הסכמה בין הסיעות יכולה להיות אם אנחנו נשתכנע באמת שאי-אפשר לקיים בחירות תור 60

יום.
ראובו ריבליו
מבחינה פוליטית בלתי אפשרי, מבחינה חוקית אפשרי, הכל אפשרי. אם אנחנו צריכים

תוך 13 יום למסור את רשימת המועמדים לכנסת, לליכוד זח קשה.
היו"ר חנו פורת
תמי אדרי תבהיר את הדברים.
יונה יהב
שוותיקי הוועדה הזאת יסבירו לנו מה היה הרציו מאחורי 60 יום בחוק המקורי.
דוד צוקר
הרעיוו היה שיהיה כמו אנגליה. כשבית"ר ירושלים תהיה כמו מנצ'סטר, אז אפשר

לעשות בחירות תוך 60 יום.
ראובו ריבליו
קבענו במפורש שהחוק של 60 יום הוא בלתי הגיוני אם לא יהיו חוקים נלווים שיבואו

ויחזקו אותו. במשך שלוש השנים האחרונות לא חוקקנו שום חוק נלווה.
היו"ר חנו פורת
נעשה פה באמת דבר לא אחראי.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, שלמה שהם, להצגת הצעתי החוק, בבקשה.
שלמה שהם
סעיף 34 וסעיף 35 לחוק יסוד הכנסת אומרים כך: 34 - "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני

גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך של קבלת חוק לענייו זה ברוב חברי הכנסת". 35 - "החוק על

התפזרות הכנסת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה".

והנה, משחוקק חוק יסוד הממשלה החדש, שהוא הרחיב את הבתירה הישירה, הוא ייחס

את סעיף 21 לחוק יסוד: הממשלה החדש - - -
דוד צוקר
בשביל מה החדש, מה זה חשוב?
שלמה שהם
משום שוח לא הישן. חוק יסוד: הכנסת עדיין בתוקפו. זו כל הבעיה.

סעיף 21 אומו בך: "הביעה הכנסת אי-אמון בראש הממשלה, או שלא נתקבל חוק

התקציב, באמור בסעיף 20, ייערבו בחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני

תום 60 הימים מיום הבעת אי-האמון." זוהי הנורמה.

בסעיף הזה יש בעיה של קוהרנטיות עם חוק יסוד: הבנסת, משום שקודם בל, הוא לא

לקח בחשבון דבר שהוא די טריוויאלי במהלך החקיקה. שיבול להיות מצב שחוק התפזרות

הכנסת, שמוגש על-פי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת, ושהוא מהלך רגיל שאיו בו אי-אמון,

ואומר שהכנסת רשאית להתפזר בכל עת - היום בעוד שנה, היום בעוד תצי שנה, היום בעוד

חודשיים - הוא חוק שמטבעו יש לו סיבוי רב מאוד לשאת על גבו את מסען אי-האמון. ואז

יבולה להיווצר סיטואציה, שכאשר חוק יסוד: הכנסת, עם בעייתיות קשה, באשר בקריאה

ראשונה יש אי-אמון, אבל ודאי כאשר יש אי-אמון בקריאה שנייה ושלישית, נוצרת סתירה
מניה וביה, משום שחוק יסוד
הבנסת יבול לקבוע מועד של 100 ימים. אס מתקבל אי-אמון

שקובע 60 יום, נוצר מצב של אי- תאימות בין השניים.
דוד צוקר
מה גובר?
שלמה שהם
חוק יסוד: הממשלה גובר, משום שפה יש תוק יסוד מול חוק רגיל, שהוא חוק התפזרות

הכנסת, והוא לא ממש מול תוק יסוד: הכנסת. עדיין יש פה בעיה משפטית וחוקתית קשה

מאוד. את הדבר הזה ראוי לתקן.
דוד צוקר
זו דעת היועץ המשפטי לממשלה?
יהושע שופמן
הבעיה היא יותר פרקטית ממשפטית, הרי כשהבנסת מקבלת חוק על התפזרותה לפני גמר

הכהונה, היא איננה מתפזרת כיוס קבלת התוק, היא קובעת מועד התפזרות לפני גמר הכהונה.

זה יכול להיות גם בעוד שנה.
דוד צוקר
לא באי-אמון.
יהושע שופמן
אם היא מקבלת תוק התפזרות, היא יכולה להגיד: במקום להתפזר בשנת 2000 היא

תתפזר בסוף 1999. זה לא פוגע כהוא זה בסמכות של הכנסת להביע אי-אמון בראש הממשלה

ולקבוע בחירות תוך 60 יוס. אני לא רואה את הבעיה בבעיה משפטית, אלא הרבה יותר

כבעיה פרקטית.
שלמה שהס
נוצר דבר נוסף שהוא לא תקין, בלי קשר כרגע לנפשות הפועלות או לצדדים, הוא לא

תקין מבחינת הבנסת. היה ראוי שתהיה החלטה אחת של הכנסת על מועד התפזרותה, שהיא

החלטה מחייבת. נניח, מחר עוברת הצעת חוק התפזרות הכנסת, ועדיין יש אפשרות כל הזמן

על-ידי אי-אמון לקצר את התקופה, נוצר מצב של חוסר בהירות, נוצר מצב של תוסר ידיעה

מתי תהיינה הבחירות, נוצר מצב שנפגעת היציבות. הכנסת לא יכולה להיערך כראוי,

המפלגות לא יכולות להיערך כראוי, לא יודעים, מפני שכל הזמן חרב אי-האמון מונפת, ואז

נוצר מצב של חוסר קוהרנטיות בין הדברים וחוסר יציבות.
זאב בוים
אי-האמון כופה דעתו על לוח הזמנים של הפיזור.
שלמה שחם
ודאי.
דוד צוקי
המירוץ מהחיל לפי אי-האמון ולא לפי דבר אחר.
ראובן ריבליו
יש בעיה חוקית אחת, והיא פרסום ספר הבוחרים המעודכן.
שלמה שהם
ויש כמובן הבעיה של המועדים, שאנחנו כל פעם מתלבטים בה, שתמר אדרי תבהיר

אותה. ועדיין צריך לומר, שהיה ראוי לתקן את זה אחת ולתמיד, ולא להגיע למצב כזה לפני

הבחירות.

בהצעת החוק יש נוסח ונוסח חלופי. הנוסח המוצע אומר, שאנחנו משנים כרגע את חוק

יסוד: הממשלה, באופן שבמקום '60 יום" יבוא "100 יום", והנורמה תהיה שבכל מקרה צריך

לקבוע את מועד ההתפזרות בחוק. זאת אומרת, הבעת אי-אמון, תיכבד ותגיע להסכמה עם באי

הבית מתי תהיינה הבחירות, או שיהיה לר רוב של 61, לא יותר מ-100 יום. במקרה ולא הגעת

להסכמה, משום מה איו לך רוב להעביר תוק, הרי נוצר מצב בלתי נסבל, אז אנחנו אומרים,

שנחזור למצב הלא נוח, שאנחנו קובעים מועד בחוק, והוא יום גי האחרון לפני תום 100 יום.

זה הנוסח הרגיל.

הנוסח החלופי מציע אוחו פתרון פרקטי, אבל פתרון משפטי אחר. הוא אומר שהמצב

הרגיל יהיה, שבמקום 60 יום יהיה 100 יום קבוע, ואז עדיין הכנסת יכולה לקצר את המועד

בחוק שהיא תקבע. יש כמובן דברים נוספים. התוצאה הפרקטית היא אותה תוצאה, השאלה

היא מה הנורמה, אם אתה חייב חוק או לא חייב תוק.
היו"ר חנן פורת
אני מבקש מצבי ענבר להתייחם לסוגיה, ואני רוצה שתתייחס לשאלת הרטרואקטיביות

שעליה דיברתי קודם.
צבי ענבר
בעיקרון, הדברים נאמרו כבר על-ידי שלמה שהם, אבל בהתייחם להערה של שופמן,

שהבעיה כאילו פרקטית יותר ממשפטית, הבעיה בבל זאח עדיין משפטית, ולו רק לגבי שלב

של קבלת חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

אני יוצא מהנחה שאם הכנסת מצביעה אי-אמון בצמוד להצעת חוק התפזרות הבנסת

בקריאה הראשונה, הרי נעשה מעשה. התקבלה כבר החלטה שתוצאתה, על-פי תוק יסוד:

הממשלה היא בחירות תוך 60 יום.
דוד צוקר
זו לא קוניונקטורה חד-פעמית, אתה לא יכול לקבל לפי הקוניוקטורה של היום.
צבי ענבר
הבעיה היא לגבי כל תוק התפזרות כנסת. אני עוזב ברגע את השאלה של הקריאה

הראשונה, ואני מגיע לעניין מה קורה כאשר מצרפים הצעת אי-אמון לקריאת שלישית. כאן,

המצב הוא אותו מצב בעייתי, בין אם אנתנו משאירים את 60 הימים בעינם ובין אם יהיו 100

ימים. צריו להפריד בין שתי הסוגיות. ההצעה פה כרגע באה כדי לאפשר שהבתירות בכל זאת

יתנהלו כמו שצריך.
ראובן ריבלין
ההצעה לא תפתור אם נשנה גנז את התוק השני.
יהודע שופמן
זה היה כמובן עם תקנון הכנסת.
צבי ענבר
אני לא יודע לגבי מה אמרת תקנון, אבל כמובן שאפשר לתקן את התקנון ולאסור צירוף

אי-אמון לחוק התפזרות הכנסת, ואני מסכים עס זה.
דוד צוקר
למנוע אי-אמון?
צבי ענבר
למנוע הצעת צירוף אי-אמון.
היו"ר חנן פורת
או להגיד שאי-האמון יתנהג במקרה הזה - - -
ראובן ריבלין
אבל אז זה יכול לפגוע במצב שבו יוכלו להפיל את ראש הממשלה ברוב לא של 61. תוק

פיזור הכנסת לא צריו 61.
צבי ענבר
תמיד ברוב של 61. בדיוק לבעיה הזאת אני מגיע. יגיע החוק בקריאה שנייה ושלישית,

תצביע הכנסת בהצבעה אחת, אותה הצבעה יש לה בעת ובעונה אחת שחי משמעויות, גס אי-

אמון, שזה 60 ימים, וגם קיבלה הכנסת בקריאה שלישית חוק התפזרות שאומר: 100 ימים.

מה גובר על מה? פה תוק שהתקבל בשלוש קריאות, כל קריאה ב-61, פה בסך הכל

הצבעה אחת, החלטה. החלטה לעומת חוק. כאן מתחילה הבעיה האמיתית.

הדבר היתיד שאני בעצם רציתי לומר הוא, שכיוס, הן בגלל הוראת התקנון. אבל לא רק

בגלל הוראת התקנון, כי הרי הצעת אי-אמון יכולה גם לעמוד בפני עצמה, בלי שהיא קשורה

בחוק להתפזרות הכנסת. מה קורה אם התקבל חוק להתפזרות הכנסת בתום 100 ימים, ואחרי

עשרה ימים יהיה אי-אמון, ואז פתאום החוק מתבטל? צריך לעשות פה סדר, גם בדברים

שהזכירו, כגון מה קורה אם יום ג' נופל במועד ? - -
עזמי בשארה
אחרי שהחוק התקבל יש ממשלת מעבר, אחרי זה אחה יכול להגיש גס אי-אמון.
היו"ר חנן פורת
לא נכון. הקדמת הבחירות לא יוצרת ממשלת מעבר, אתה טועה.
עזמי בשארה
זה מה שצריך להיות.
חגי מירום
חבר הכנסח חנן פורת, הוא לא דיבר על מצב של הקדמת בחירות, הוא דיבר על מצב של

אי-אמון, אז זה כן ממשלת מעבר.
צבי ענבר
עז הכנסת הקודמת היה יצור כזה שנקרא 'ממשלת מעברי. היום אין דבר כזה. אני קורא

למשל בעיתונים, ונדמה לי שכמעט כל העיתונים חוטאים בזה ואומרים: מיהר השר נאמן

לצאת, כי אין יוצא ואין בא. היום אין דבר כזה 'אין יוצא ואין בא'. היום מי שמחפטר זה

ראש ממשלה, ולא ממשלה. ממשלה לא מתפטרת. הבסיס הוא שהממשלה מכהנת במקביל לכנסת

שאיתה היא נבוזרה. כלומר, עד סוף תקופת כהונתה של הכנסת, בין אם הביעו אי-אמון בראש

הממשלה ובין אם לא הביעו אי-אימון, זו אותה ממשלה ולא ממשלת מעבר.

מתי אני בכל זאת קורא לזה ממשלת מעבר? בכנסת הבאה, והממשלה הזאת בהגדרה, היא

נבחרה רק לכנסת הזאת, אבל בכנסת הבאה, כל עוד לא הוקמה ממשלה חדשה, ממשיכה

הממשלה, ששייכת לכנסת ה-14, לתפקד כממשלה גם בכנסת ה-15, ואז אנחנו יכוליס להגיד,

שהיא בעצם ממשלת מעבר.
דוד צוקר
אתה טועה, ראש הממשלה ממשיר.
צבי ענבר
לא, הממשלה ממשיכה, כך לפחות כתוב בחוק יסוד: הממשלה: 'נערכות בתירות לכנסת

ולראש הממשלה או בחירות מיוחדות ימשיכו ראש הממשלה והשרים של הממשלה היוצאת

במילוי תפקידס, עד שייכנסו לכהונתם ראש הממשלה והשרים של הממשלה החדשה." כלומר,

זה לא רק בבחירות מיוחדות, זה גם בבחירות לכנסת ולראש הממשלה. כלומר, אם ייערכו

הבחירות לכנסת ה-15, ימשיכו ראש הממשלה והשרים של הממשלה היוצאת בכנסת ה-14

במילוי תפקידם, אף על-פי שהם נבחרו רק לתקופת כהונתה של הכנסת ה-14. ולכן אני קורא

לה ממשלה מעבר.
היו"ר חנן פורת
שאלתי שאלה לגבי הרטרואקטיביות, וחשוב מאוד שהחבריס ישמעו את התשובה בעניין

הזה. היא שאלה חשובה.
צבי ויינברג
מה משמעות הדבר שהממשלה לא תהיה ממשלת מעבר?
צבי ענבר
משמעות הדבר שאותן מגבלות שהיו בכנסת קודמת לגבי ממשלה, כאשר היא נמצאת

בתקופה של ממשלת מעבר, אינן קיימות. אי-אפשר היה אז לצרף שרים נוספים, אי אפשר היה

אז לצאת מהממשלה.
יהושע שופמן
לפטר שר אפשר היה לעשות גם אז.
צבי ענבר
אי-אפשר היה להעביר שר מכהונתו. עכשיו כל הסמכויות של ראש הממשלה לגבי

פיטורי שרים או הוספת שרים - הכל קיים, גם אחרי אי-אמון.

לגבי שאלת הרטרואקטיביות. אם היום יהיה אי-האמון, ממבט ראשון לפתות, נדמה לי,

שברגע שיהיה היום אי-אמון, אז מתחיל המירוץ של 60 הימים.
חגי מירוס
השאלה אם יש מניעה לחוקק תוך כדי המירוץ.
צבי ענבר
על השאלה הזאת אני לא חושב שאני יכול לתת תשובה חד-משמעית.
היו"ר חנן פורח
אני מבין את הבעיה, רק שנראה לי בשכל ישר, שאם הכנסת כריבון, רוצה, ברוב מוחלט

של תבריה, שזה לא יהיה 60 יום אלא 90 יום, אז יהיה מישהו שיכול לכפות עליה את

הדברים?
דוד צוקר
חוק יסוד כופה עצמו גם על הכנסת.
ראובן ריבלין
ראש הממשלה נבחר בדיוק כמו הכנסת, והמנדט שניתן על-פי הבחירה הזאת, ולכן כל

בחירה כזאת תהיה רק להבא.
צבי ענבר
זאת בדיוק הבעיה.
ראובן ריבלין
אם ראש הממשלה רוצה ללכת לבחירות תוך 60 יוס, זה לא יעזור לאף אתד.
היו"ר חנן פורת
בנקודה הזאת של הרטרואקטיביות, שהיא מאוד משמעותית, מבקש יהושע שופמן לומר

את דעתו. בבקשה.
יהושע שופמן
חבר הכנסת ריבלין אמר, שראש הממשלה נבחר לפי חוק מסוים, ואי-אפשר לשנות אותו

אלא להבא. נניח, שהחוק הזה היה בפני הוועדה לפני שנה, והיו משנים וקובעים במקום 60

יום 100 יום, לא נראה לי שהיתה בעיה, אם שנה לאחר מכו היה אי-אמון, לנהוג לפי החוק

החדש. לא הבחירה היא הקובעת. השאלה היא, אם יש אי-אמון ביום מסוים, ושבוע לאחר מכן

משנים אח הכללים. פה נראה לי שיש בעיה הרבה יותר גדולה, פה אנחנו נכנסים לשאלות.

למשל, שאלה קלסית במשפט קונסטיטוציוני: האם הכנסת יכולה, אפילו ברוב מיוחס, להאריך

את כהונתה לשש, שבע שנים? זו בעיה מאוד גדולה.
צבי ענבר
על זה יש הוראה מפורשת.
יהושע שופמן
השאלה היא אם משנים את כל ההוראות המפורשות.
צבי ענבר
צריו 80 חברי כנסת כדי לשנות את ההוראה הזאת.
יהושע שופמן
הנטייה שלי, שלא חייבים היום לתת תשובה לשאלה הזאת. את השאלה האם 60 יום זה

נכון או לא נכון, זה דבר שצריך לשכוח, אנחנו עוסקים בתיקון חוקה. אני מאוד מבקש

שהוועדה תתיתס ברצינות לשאלה של תיקון חוקה. לא מתקניס חוקה בגלל מה שיקרה אחר-

הצהרים. אם נכון להאריך את התקופה ל-100 יום, זה היה נכון לפני שבועיים, וזה יהיה נכון

בעוד חודשיים. על הבסיס הזה צריך לקבל החלטה. אם הוועדה חושבת ש-60 יום זה לא

ריאלי, וצריך גג של 100 יום, אז צריך להניח את זה על השולחן. אחר כך תישאל השאלה, אם

יהיה אי-אמון. אז אפשר לשאול את השאלה, האם זה תופס רטרואקטיבית? ספק רב אם אחרי

אי-אמון אפשר לשנות את הכללים. לדעתי, על השולחן צריכה להיות השאלה: האם בחוק של

מדינת ישראל יהיה נכון לקיים בחירות בהתרעה כל כך קצרה?
היו"ר חנן פורת
הצעה החוק הזאת היא הצעת חוק נכונה וישרה, גם אנו לא תהיה רלוונטית במקרה

ויהיה היום אי-אמון.
חגי מירום
תבר הכנסת חנן פורת, נעבוד על ההצעה הזאת כאילו אין אי-אמון היום, ונלך לאי-אמון

היום כאילו אין הצעה כזאת.
ראובן ריבלין
אם הכנסת לפני שנה היתה מבקשת לתוקק חוק שבו ייקבע שפיזורה, או אם הממשלה

נופל בהצבעת אי-אמון, הבתירות לא יהיו תוך 60 יום אלא תוך 90 יום, היה ראש הממשלה
יכול לבוא ולהגיד לכנסת
נבחרתי כאשר יש איזונים ובלמים המאיימים על הכנסת, שהיא לא

יכולה לפזר אח עצמה אלא בהצבעת אי-אמון, או בדרכים הקבועים בחוק, ואם היא עושה זאת

בהצבעת אי-אמון תדע לה, שהיא הולכת לבחירות תוך 60 יום. להערכתי, היתה טענתו נשמעת

בבית-המשפט העליון, ויש סיכויים רבים שגם היתה מתקבלת.
צבי ענבר
כמה חבל שאי-אפשר להתערב.
היו"ר חנן פורת
בהיעדר בית-המשפט העליון, יש לנו פה את היועצים המשפטיים.
שלמה שהם
קודם כל בנושא הפרקטי, וזה הדבר החשוב. הייתי ממליץ, למרות שהדבר הזה יכול

ליצור איזו בעיה, ואולי יש פה אספקטים פוליטיים כאלה ואתרים, שאם באמת הוועדה

מחליטה היום להכין את ההצעה לקריאה ראשונה, יש לנו אפשרות מבחינת המדפיס ממשלתי,

להביא את זה אולי אפילו היום לקריאה שנייה ושלישית, ולשחרר מחובת הנחה.
דוד צוקר
זה לא עונה לשאלח הרטרואקטיביות.
ראובן ריבליו
מה שלא יהיה, אני מבקש התייעצות סיעתית.
שלמה שהם
אם לא יהיה אי-אמון היום, ממילא הבעיה הזאת נפתרת. אני מסכים עם יהושע שופמן

בדבר אחד. נכון שגם אם זה יהיה היום, ואי-האמון יהיה מחר, זה אולי לא ייראה יפה.
דוד צוקר
במהות זה רטרואקטיביות. הלכת לכחירות בידיעה א', ובדקה ה-90 שיניתם את הכללים.
היו"ר תנן פורת
גם אם היית מתקן לפני שנה, לדעתך זה כבר נחשב רטרואקטיבי.
דוד צוקר
שיניתם את כללי המשחק בדקה ה-90, אלא אם כן זה בא בהסכמה, ואז זה משנה את

העניין.
שלמה שהם
מדוע נאמר 60 יום? המהות של 60 יום בעיקרה, שלא יכול להיות שראש ממשלה שהובע

בו אי-אמון יכהן זמו רב. זו המהות, לא אם הבחירות נותות ל-א' או נוחות ל-ב'. אם אומרים



היום, שבחירות ראויות צריכות יותר מ-60 יום, אז ממילא, במחיר של האיזונים, זה וראי לא

יהיה בלתי תוקתי. ולכן, גנו הסיכוי של תבר הכנסת רובי ריבלין להרוויח מהעתירה הוא לא

גדול.
היו"ר חנן פורת
כיוון שהגענו להיבט הפרקטי כבקשתם של החברים, אני רוצה שתמר אררי תעביר לנו

את השאלה הפרקטית של 60 או 90 או 100 יום.
תמר אררי
בזמן תקיקת התוק ידעו על הבעיות האלה. הרציו, ששאל עליו חבר הכנסת יהב, היה

שלא צריו למשוך הרבה זנזן תקופת משבר. אבל היה צריו אז, במקביל, לתקן את לוח

הזמנים, ולא תיקנו את לווו הזמנים. ריברו על כך שיתוקן, אבל לא תיקנו באותו זמן, מפני

שרצו לתעביר את זה ביום האחרון של הכנסת, ולא היה זמן, ומאז לא עשו רבר. ערים באן

לכך הרבה חברי כנסת, שדיברתי על זה כבר קורם.

לקחו את לוח הזמנים של פעולות הוועדה, שמתחילות מ-60 יום - מתן הוראות על-ידי

הוועדה המרכזית החל מ-60 יום. לא לקחו בחשבון, בל כמה שתהיה מוכן, שיש דברים שאתה

לא יכול להיות מוכן בהם.

לא שינו את לוח הזמנים בכלל, ואז יוצא שאם החוק יתקיים כמו שהוא היום, הבחירות

לא יהיו בעוד 60 יום, אלא בעוד 58 יום. 53 יום לפני הבחירות צריך למסור שר החוץ,

בהתייעצות עם שר הפנים, ליושב-ראש ועדת הבחירות את החומר של הנציגויות ושל כלי

השיט. בנציגויות אין כל כך בעיה, כי יודעים מי הם, אבל עדיין צריר לעשות את ההתייעצות

הזאת.

47 יום לפני הבחירות, זאת הבעיה העיקרית. יש לי טפסים מוכנים להגשת רשימות

מועמדים. אני צריכה לתת למפלגות מספיק זמן, קודם כל להודיע בעיתון, שזה לוקח יומיים

או שלושה ימים. אם זו מפלגה אין כל כך בעיה להגשת רשימת מועמדים, כי הם רק צריכים

לתת את הרשימות, ואני לא מדברת על הבעיות הפנימיות של המפלגות, אבל אם זה לגבי

מועמדות לראש ממשלה, לפי התוק צריך להחתים 55,000 בוחרים. אין שום אפשרות לאשר את

הדבר הזה.

אני לא מדברת כבר נבל הבעיות הלוגיסטיות שלנו, שאין לי משררים של ועדות אזוריות,

שאני לא יכולה לשכור לארבע שנים. גמור בשאלה מי יעבוד, כולל שופטים שמונו. תמיד

יכולה להיות בעיה ברגע וואחרון. אני צריכה להתחיל לעבוד עכשיו.

יש בעיה של פנקם הבוחרים, שגם הצעת החוק שאתם מדברים עליה כרגע לא פותרת

אותת. בשנת 1996, בכנסת הקודמת, תוקן חוק, סעיף 26 לחוק הבתירוח לכנסת, שאומר, שבכל

פעם שיש בתירות, או התפזרה הכנסת, או נערכו בחירות מיוחדות, יוכן פנקם חדש שיכלול

את כל בני ה-18 עד יום הבחירות. זאת אומרת, שאם היום יחליטו על בחירות, צריך להכין

פנקם חדש. ממשרד הפנים נמסר לי שזה ייקח 100 יום.
היויר חנן פורת
בלחץ?
אילת ויטנברג
ב-1996 זה לקח 90 יום, וזה היה בלחץ היסטרי, ולא הית יום אחד ספר. תודה לאל שלא

נפלנו, והכל היה בסדר.
תמר אדרי
נגיד שמשרד הפנים צריך מינימום של 90 יום והוא לא צריך יותר - - -
דוד צוקר
עד שהוא מפיק את הספר?
תמר אדרי
כן. אנחנו כוועדת בחירות, על-פי החוק, צריכים לקבל את הפנקס יום אחד לפחות לפני

הגשת רשימות המועמדים, כי אנחנו בודקים את הכשרות של מועמד לפי פנקס בוחרים. תוסיף

לכך 48 יום.
דוד צוקר
כמה זמן לוקח לחם להפיק את הספר?
תמר אדרי
90 יום מינימום, לפי הוראות השעה, או 100 יום.
דוד צוקר
לפי זה, הבחירות צריכות להתקיים בעוד 140 ימים.
סאלח טריף
למה משרד הפנים צריו 100 יום, כשאתמול היו בחירות מקומיות?
אילת ויטנברג
כרגע, לפי חוק הבחירות לכנסת, כפי שתוקן ב-1996, כשיש בחירות מוקדמות לכנסת

חובה להכין פנקס בוחרים מיוחד. אפשר לבטל את החובה הזאת.
היו"ר חנו פורת
אנחנו לא רוצים לבטל, אנחנו רוצים את הצעירים שיצביעו.
אילת ויטנברג
בכל רגע נתון יש לי פנקס. יש לי עכשיו פנקס תקף, שנכנס לתוקפו באוגוסט 1998,

ויהיה תקף עד אוגוסט 1999. אפשר לתקן את סעיף 26 ולהגיד: לא נעשה פנקס מיוחד, ונקיים

בחירות לפי הפנקס שתקף היום.
היויר חנן פורת
אם רוצים מהיום, מה הזמן המינימלי?
אילת ויטנברג
יש כמה אלמנטים בהכנת פנקס בוחרים, שאפשר להחליט שמוותרים עליהם. חבר הכנסת

דדי צוקר, הכוונה היא לא לשלוף את הפנקס מהמחשב, כי זה בדיוק עניין ללילה אחד. צריך

איזה שהוא הליך של שליפת מחשב נכון לתאריך מסוים, הצגה לעיון הציבור לזמן מסוים,

אפשרות לערערים וערעורים. אתם יכולים להחליט שאתם מוותרים על כל הדבר הזה.
היויר חנן פורת
את רוצה לומר לי, שגם אס נציע עכשיו 90 או 100 יום, זה לא יהיה מוכן?
אילת ויטנברג
ב-1996, 90 הימים היו מיום קבלת החוק בכנסת עד ליום הבחירות; החוק התקבל ב-28

בפברואר 1996, הבחירות היו ב-29 במאי. בתור 90 הימים האלה הכנסנו גס ההכנה של הפנקס

בזמן, בנוהל מאוד מזורז.
היויר חנן פורת
אז עשיתם זאת.
תמר אדרי
90 יום שאתה חושב, זה כאילו עד יום הבחירות. אני צריכה את הפנקס 48 ימים קודם.

אני צריכה לקבל את הפנקס, כי אני בודקת את רשימות המועמדים לפי פנקס הבוחרים.

מצידי, תתקנו את החוק.
אילת ויטנברג
אדם שמגיש מועמדות צריך להופיע בפנקס.
היויר תנו פורת
אנחנו נצטרך להגיע לאיזה מודוס ויוונדי. חבר הכנסת דדי צוקר צודק, הרי אי-אפשר

שאנחנו נזדקק ל-150 יום. נצטרך לחפש את הדרך איך מתמודדים עם הסוגיה הזאת. יכול

להיות שנזדקק לאיזה שינוי מסויס.
דוד צוקר
אם אתם מקבלים כהנחתה 90 ימים, כי זה רצון הכנסת, איך תעמדו בזה?
תמר אדרי
לי, כוועדת בחירות, איו בעיה של 90 יום, אלא שיש לי בעיה של פנקס הבוחרים.
דוד צוקר
את רואה את כל המערכת טוב מאיחנו.
תמר אדרי
אם רוצים לערוך בחירות כמו שצריך, שלא יהיה בג"ץ, והחוקים יהיו משולבים, צריך

לתת זמן. יש בעיות אחרות שגם התרעתי עליהן, שהו לא קשורות אלי, אבל גם את חוק

המפלגות צריך לתקן.
דוד צוקר
איך עשינו את זה בעבר ב-90 ימים?
אילת ויטנברג
בלתץ.
תמר אדרי
הבחירות לא התקיימו לאחר 90 ימים, הפנקס הוכן ב-90 ימים.
היו"ר חנן פורת
הבנו שמה שלא יהיה, גס אם נחקן תקנה של 90 או 100 יום, שבוודאי קרובה יותר

לטעמך, נצטרך לעשות שינויים בחקיקה לגבי זה, ולא ניכנס כעת לפרטים בעניין הזה.
חגי מירום
בשביל מה את צריכה את 48 הימים מעבר להנפקת פנקס הבוחריס.
תמר אדרי
אני צריכה לבדוק לפחות, אני מניחה, 110,000 חתימות של מועמדיס לראשות הממשלה,

לפי דרישות החוק. אני חייבת לקבל אותן בכתב יד ולא בסרט מגנטי, כי הרי בוחרים חותמים.

48 יום זה עד יום הבחירות.

אני מקבלת את הרשימות 47 יום לפני הבחירות. 35 יום לפני הבחירות, זאת אומרת תוך

12 יום, צריכה להודיע כבר לרשימות המועמדים על ליקויים. זאת אומרת, שאם הגיש לי



מועמד לראשות הממשלה 50,000 חתימות, ובגלל ליקויים, כי מישהו נפסל וכדומה, אין לו

50,000 חתימות. זה ליקוי שצריך לתקן.
היו"ר חנו פורת
אמ נעשה תיקון, לגבי הנושא של חתימות למועמד לראשות ממשלה, שיהיה תקף רק מי

שבפנקס של אוגוסט, ולעניין הזה, הצעיר לא יוכל לחתום?
אילת וימנברג
זה לא רק לחתום, זה גם לבחור. אתה לא יכול לעשות שני פנקסים, אחד לבדיקת

המועמדים ושני לבחירה לכנסת.
היויר חנו פורת
אנחנו רוצים שצעירים ישתתפו בבחירה גם לראש הממשלה וגם לכנסת, אבל לגבי שאלת

החתימות למועמדות לראשות ממשלה, חתימות מוקדמות, נגיד שזה יהיה רק מאוגוסט.
תמר אדרי
יותר הגיוני שתקטין את מספר החתימות.
היויר חנן פורת
אבל זה לא יעזור. נצטרך להתמודד עם זה. תשלימי את פירוט הבעיות.
תמר אדרי
העליתי במכתבי נקודות נוטפות שקשורות אלי, בנושא של שכירת משרדים וכוח-אדם,

שבתיאוריה יש לי, אבל אף אחד לא יכול מהיום להיום להיות בטוח שהוא קיים. אפילו

כשהולכים למילואים יש כמה ימים קודם הודעה. ויש התארגנות אחרת, כדלל פרסום הודעה

בעיתון - - -
תגי מירום
השאלה היא, האם ב-100 יום אפשר? תחשבי שההצעה של תבר הבננות חנן פורת רצה,

כלומר, אנחנו לא רוצים להתחיל את בדיקת 50,000 החתימות אחרי הנפקת פנקס בוחרים, כי

אנחנו רוצים ללכת לבחירות מהר, וזה נורא בעייתי, כי יש פה ציבור שעומד במצב של אי-

שוויון.
היו"ר חנו פורת
זה הרע במיעוטו.
חגי חירום
זה לא פשוט, אתה יוצר מצב של אי-שוויון. הצעירים יכולים להשתתף בבחירות, אבל

הם לא יכולים להשתתף בסוגיה שלא פחות מכרעת של מי יהיה ראש ממשלה.
דוד צוקר
זה יותר חמור. זה לא שאתם אומרים: נצרף אותם או לא נצרף. זח לבטל זכות בחירה, כי

היום יש לו את הזכות.
חגי מירום
זכות להציע.
היו"ר חנן פורת
עד מתי צריך להגיש את הרשימה של ה-50,000?
תמר אדרי
47 יום לפני הבחירות.
היו"ר חנן פורת
הרציונל הוא שלגבי הבחירות צריו להיות מישהו שמגיע לגיל 18 עז כמה ימים לפני

הבחירות. לעומת זאת, לגבי הרשימה של ה-50,000, שביו כה וכה צריך להגיש אותה לפני בו,

אני צריו להיערך פרק זמן יותר ארוך. ברור שיותר טוב שהבל יעבוד על-פי אותה רשימה,

אבל אם זאת הבעיה שצריך להתמודד איתה - - -
תמר אדרי
הבעיה שלי היא הזמן שאני צריבה לבדיקה. גם אם אני אתן 42 יום, אז מישהו יספיק

להבין ב-60 יום?
היו"ר חנו פורת
כל מה שאמרה תמי אדרי, בצדק, לא התייתם עדיין לבעיות הפנימיות של המפלגות,

ובעיקר לנושא הזה של חוק המפלגות, שיבול להיות שהוא מאוד מאוד מגביל, אם אתה צריך

תוך ימים ספורים להגיש את רשימת המועמדים. זו סוגיה בפני עצמה, שנצטרך להתמודד

איתה.
חגי מירום
למת יש בעיה עם רשימות מועמדים?
תמר אדרי
רק מפלגה יכולה להגיש רשימת מועמדים. זאת אומרת, שאם בעוד 60 ימים הבחירות,

רק מי שיש לו מפלגה יכול להתמודד. מי שרוצה להתחיל להתמודד היום, לא יכול.
דוד צוקר
זה לא יעמוד בשום מבתן.
חיו"ר חנן פורת
רבותי, התוודענו לקשיים, התוודענו לבעיות, שהיו תקפות ונכונות, ואילו היה לנו

איזה חכם הרואה אח הנולד, אילו היינו מודעים לזה מראש, אילו היו מעירים את תשומת לבי

לכך, יכול להיות שהיינו כבר לפני במה חודשים מתמודדים עם הנושא הזה, וזה היה יוחל

פשוט, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

אני רוצה לשמוע את עמדתם של תברי הבנסת לגבי הצעת החוק שמוגשת באן בוורסיה

אי, בוורסיה ב', אין הבדל גדול ביניהם, כדי לנסות ולהגיע לסיכום.
יונה יהב
לאור הבעייתיות הרבה אפשר להסכים שלא תהיה הצבעה היום, כי אני מבקש

התייעצות סיעתית?
דורית ואג
חבר הכנסת רובי ריבלין כבר ביקש.
היו"ר חנן פורת
יש זבות להגיש בקשה להתייעצות סיעתית, אבל אני רוצה קודם בל לשמוע לגופו של

עניין. אתם רואים שההצעה פה חוצה עמדות של ימין ושמאל.
ראובן ריבליו
יש לי בקשה לסדר, אדוני היושב-ראש. הליכוד לא גיבש עמדה, כי רצה לשמוע קודם

פרטים מדויקים. היום בשעה 14:00 יש לנו ישיבת סיעה, אני אביא את כל הפרטים בפני



חברי, את שתי הוורסיות, הליכוד יגבש את עמדתו, ואז אובל להביא אותה לפניכם. אני

מבקש התייעצות סיעתית עוד לפני הדיון, לא לפני הצבעה.
היויד וזנו פורת
אין דבר בזה. גם אם אתה רוצה להביא את הפרטים בפני הסיעה, חשוב שתשמע את

הדברים, ואז תהיה התייעצות סיעתית.
דוד צוקר
הנוהג בוועדת חוקה, בנושא של תוקי בחירות, שעושים בל מאמץ להביא את הדברים

להסבמה לפני המליאה, בעיקר בין שתי המפלגות הגדולות. לא צריך אפילו לבקש התייעצות

סיעתית, צריך לבקש מהסיעות שיגמרו חיום את הדיון, ולערוך את ההצבעה או בערב או מחר.
היו"ר חנן פורת
מאוד מקובל עלי. אני רוצה לשמוע עבשיו את עמדותיהם של החברים, כיוון שאלה

יכולים להיות שיקולים לטיעונים לגבי העתיד. רשות הדיבור לחבר הכנסת תגי מירום. אחריו

- חבר הכנסת דדי צוקר, אחריו - חבר הכנסת עזמי בשארה.
חגי מירום
אני אתחיל מהפרוצדורה. השולחן הזה צריך להביא פתרון מוסכם לבעיות הללו, זה

ביסוד. יש גבול לפוליטיות כאשר מדברים בשאלות כל כך כבדות משקל, בעלות אופי

קונטיטוציוני, בשאלות שקשורות לשוויון בפני החוק, לזכות של בחירה וכן הלאה. דברים

שהם בלב לבו של העניין.
היו"ר חנן פורת
מכיוון שהבנתי את זה, פניתי ללשכתו של חבר הכנסת אהוד ברק, ודיברתי שם עס חבר

הכנסת עוזי ברעם ועם אחרים, דיברתי עם לשבח ראש הממשלה וביקשתי את חוות דעתה,

פנינו ליועצים המשפטיים. פנינו אל כל הגורמים כדי לראות. ורק אחרי שהגעתי להבנה

שפחות או יותר יש הסבמה - - -
תגי מירום
אין לי טענה, להיפך. גם ההצעה שלך, כפי שהינחת פה, היא בסיס רציני לדיון, ויש בה

היגיון.

בכל הכבוד להתמודדויות שכבר מתרחשות בתוץ, למהומה ולהמולה הפוליטית, ועדת

החוקה מוכרחה להוציא מתחת ידה מוצר רציני.

העיקרון צריך להיות לנסות ולהגיע לתקופת המינימום האפשרית, ובלבד שימולאו

התנאים הבסיסייס שצריך בתחום זכות הבחירה, בתחום השוויון. זהו העיקרון המנחה.

כאשר גב' אדרי אומרת את מה שהיא אומרת לגבי היכולות שלה, צריך לחלק את זה

לכמה חלקים. עניין שכירת משרדים והעמדת הצוות - - -
תמר אדרי
לכן הודעתי שאני יכולה לעשות את זה, עם התקלות שיהיו.
חגי מירום
זה עניין טכני. זה עניין שייפתר גם אם יצטרכו להוסיף עוד אנשים, המדינה תצטרך

להפנות לשם יותר אמצעים כדי לעמוד בזה.

בעניינים האחרים, בהם באמת צריך לנסות לחתור ללוח של זמני מינימום. הארבת יתר

של תקופת הביניים, בעיקר כאשר חוק יסוד: הממשלה החדש לא הסדיר עד הסוף את שאלות

ממשלת מעבר או אי-ממשלת מעבר באופן שבו מתנהגת ממשלה כזאת, וכאשר השאלה של עד

מתי הכנסת יכולה לחוקק וכמה היא יכולה לחוקק, וכאשר שאלות של חקיקה רטרואקטיבית

נכנסות פה בערבוביה לתוך הדבר הזה, צריך להגיע לתקופה שהיא תקופת מינימום לביצוע

נכון של בחירות. זה מחד גיסא. ומאידך גיסא, לא להביא את העניין למתיחה ששמה לאל את

רצון הכנסת להתפזר ולהביא לבחירות.
דוד צוקר
איר אתה מתרגם את העיקרון?
חגי מירום
כאמור, חבר הכנסת יונה יהב הוזיע שסיעת העבוזה מבקשת התייעצות סיעתית, והוזיע

את זה גם חבר הכנסת רובי ריבלין, וזה הגיוני - - -
ראובן ריבליו
זעתי יבולה להיות לא כזעת חברי בסיעה.
תגי חירום
לוח הזמנים המופיע בהצעת החוק הוא סביר, ובלבז שנוכל לתת מענה לפרטים

המהותיים.
עזמי בשארה
מיום קבלת החוק. היום זה רק קריאה ראשונה.
היו"ר חנו פורת
אם נאשר את זה, אז אנחנו מביאים את ההצעה ישר לקריאה ראשונה.

חגי מירום.

הוא צוזק, זה נכנס לפועל מיום קבלת החוק.
יהושע שופמו
המירוץ של 100 יום זה באי-אמון.
חגי מירום
אני מזבר כמי שאינו יוזע מה יקרה הערב, ואם לא ייכפה עלינו מצב של אי-אמון - - -
היו"ר חנו פורת
גם אם החוק הזה יתקבל בעוז שבועיים, זה יתיה 100 יום מיום הצבעח האי-אמון, אלא

אם כן יהיה חוק התפזרות הכנסח שיקזים את זה.
חגי מירום
הזיון הזה יש לו ערך, לא רק למצב של אי-אמון, אלא גס למצב של הסכמה על הקזמת

בחירות, בתנאי שרוצים ללכת לטווח של בערך 100 יום. כאשר יש לנו חוקים שגם במצב של

הסכמה נכנסים פה לבעייתיות, גם חוק המפלגות, גם חוק הבחירות לכנסת - ממילא נכנסים

פה לבעיה. לכן, הזיון הזה הוא בעיתו בכל מצב, גם אם לא ייכפה אי-אמון הערב בהצבעה.

אני רוצה להציע שהוועזה תשוב ותתכנם בימים הקרובים באיזו מיזה של רציפות בזי

להמשיך ולזון על הבעיות הללו, ולא תתיחס ללוח הזמנים כאילו הוא נתון, וזהו.
היו"ר חנן פורת
תוזה רבה. רשות הזיבור לחבר הכנסת זזי צוקר.
זוז צוקר
אני רוצה להתחיל מהמשפט האחרון של חבר הכנסת חגי מירום. אני מציע שאת ההצבעה

על מה שאנחנו זנים עכשיו נקיים ביום רביעי. היום יתפזר קצת העשן, מחר יהיו זיבורים.

אם רוצים להגיע למשחו מוסכם ומובן, אני מציע שנשב או מחר בסוף היום או ביום רביעי, כי

אי-אפשר לעשות את זה תחת התכתיב - - -
ראובן ריבלין
יש לנו ועדת משנה לבחירות.
דוד צוקר
אל תערבב.

כשאתה נכנס למהות, נדמה לי שחבר הכנסת תגי מירוס סיכם את העיקרון שמקובל עלי,

שצריך להגיע לזמן מינימום שמאפשר בתוכו את מילוי החובות המהותיות.

בתור ענייו מילוי החובות המהותיות, אני ממליץ ליושב-ראש לא לקבל את לוח הזמנים

של משרד הפנים. לוח הזמנים של משרד הפנים, שדורש פרק זמן כל כך ארוך להפקה של

הפנקס ולבחינתו, הוא בלתי סביר לגמרי. כלומר, אם נקבע 90 יום או 100 יום, משרד הפנים

יצטרך להתכווץ לתוך העניין הזה.
אילת ויטנברג
זה מה שעשינו ב-1996. תוך 37 יום היה פנקס.
דוד צוקר
מאחר שעשינו את זה כבר, ואני מכיר את זה, לוח הזמנים הזה, כפי שמוצע, הוא לא

בעיה מבחינה טכנית.
תמר אדרי
אני מציעה לעשות אותו קבע, מעבר לבחירות מוקדמות.
דוד צוקר
העיר פה יהושע שופמן בהערה, בפעם השנייה או השלישית, מה קורה אם מתקבל היום

האי-אמון והצעת החוק שלנו עוד לא עברה. זה ברור שהמירוץ מתחיל היום. ואז אני לא רואה

בכלל איך אפשר לשנות את זה.
חגי מירוס
עזוב אי-אמון, אם הוא מתפטר, יש לך 60 יום.
יונה יהב
אין לנו חוות דעת אם באמצע המירוץ של 60 הימים אתה יכול לבוא עם חקיקה שתעצור

את זה. לדעתי המשפטית אתה לא יכול.
דוד צוקר
יש רק משהו אחד שאולי הוא תשובה צולעת. אס הכנסת כולה, בהסכמה, מגיעה עם

הצעת חוק שמצביעים עליה בהיקף וברוחב תמיכה רב-סיעתי ניכר וחד משמעי, אולי זה יעמוד

במבחן של בית-המשפט העליון. אתה בא ומביע רצון רחב של הכנסת, חד משמעי, לא

קוניונקטורלי
חגי מירוס
עומד פה עיקרון משפטי, זה לא פשוט.
דוד טל
יש היגיון במה שהוא אומר.
יונה יהב
אין היגיון במה שהוא אומר, כיוון שעיקרון משפטי הוא לא פונקציה של כמה הצביעו

בעד פיזור הכנסת - - -
דוד צוקר
תשים לב, אמרתי: תשובה צולעת.
היויר חנן פורת
נצטרך לתת לזה תשובה משפטית נאותה.
דוד צוקר
התשובה המשפטית, לצערנו, היא בנראה די ברורה.
יונה יהב
אי-אפשר לעצור את המירוץ אם הוא מתחיל.
דוד צוקר
יהושע שופמן, מה אתה אומר?
יהושע שופמו
בשאלה בזאת אני לא שולף תשובה.
צבי ענבר
אמ תיווצר הסיטואציה, נשקול אותה.
דוד צוקר
אני מציע שנאשר את הצעת החוק ביום שלישי או ביום רביעי, על-פי קביעתו.

המסקנה שלי נובעת ממה שהיועצים המשפטיים אמרו קודם לבן: צריו לקבוע שיש רק

מסלול אחד, רק חוק יסוד אחד שעל פיו קובעים את לוח הזמנים של הבחירות לבנסת. כלומר,

שלא יהיו פח שני פתחימ, שלא יהיה גם חוק יסוד: הבנסת וגם חוק יסוד: הממשלה. צריו

לקבוע רק ערוץ אחד ורק עיקרון אחד, אם זה 100 יום או 60 יום או 90 יום. בבל מקרה, לא

שני פתחים, אלא רק פחח אחד.
היויר חנו פורת
אלא אם בו יש החלטה על הקדמת הבחירות, ואז יבולים להחליט משהו אתר.
דוד צוקר
אני מציע נגד זח.
היויר חנו פורת
לא יבול להיות דבר כזה, אתה לא יבול לא לאפשר לכנסת, אם היא מחליטה על הקדמת

הבחירות, לקבוע את המועד של הבחירות.
דוד צוקר
בהרבה מאוד דברים הבנסת עושה חוקי יסוד בדי לא לאפשר לה לחוקק חקיקה אחרת

שפוגמת באלף ואחד דברים.
שלמה שהם
מה ההיגיון בזח?
דוד צוקר
למנוע את הדיון הזה שמתקיים עכשיו.
היו"ר חנן פורח
גם ההצעה, כפי שהיא מוצעת פה, נותנת את זה.

רשות הדיבור לחבר הכנסת עזמי בשארה.
עזמי בשארה
רוב הדברים שרציתי להגיד כבר נאמרו, אבל יש לי שתי נקודות נוספות. הנקודה

הראשונה. כיוון שהבעיה, בסופו של דבר, היא בעיה מעשית, שגס תלויה בטכנולוגיה

ובהתפתחות, היא תשתנה בעתיד. עכשיו, בדרגת התתפתחות של מדינת ישראל, זה המצב.
היו"ר חנן פורת
הבעיה היא לא טכנולוגיה.
עזמי בשארה
אני מסכים לגמרי שיש בעיה מעשית. ומשום שתיאורטית יכולה להתקבל היום הצעת אי-

אמון, שתהפוך את כל הדיבור הזה למיותר, ראוי שהוועדה הזאת תיידע את הסיעות על

הבעיה המעשית הזאת. לפחות תעשה את השירות הזה לבית, שחברי הכנסת, הסיעות, יושב-

ראש הכנסת, שכולם יידעו שיש כאן בעיה.

אם יש בעיה צריך לפתור אותה בצורה מעשית, אני מציע צעדים מעשיים, שחברי הכנסת

יתייחסו בהצבעתם למה שקורה. העמדה הזאת לא קיבלה ביטוי נכון אפילו באמצעי

התקשורת. אתמול ראיתי את מנכ"ל ועדת הבחירות בטלוויזיה, נתנו לה לומר חצי משפט, וזה

לא בא לידי ביטוי.
תמר אדרי
חוצפה מה שעשו.
עזמי בשארה
כי הם רוצים את הדרמה.

ראוי להשלים את החוק הזה באיזו צורה. אם הכנסת מקבלת חוק כזה בלי הקדמת

הבחירות, הוא לא יוכל להיהפך להצעת אי-אמון. ההצבעה היחידה בכנסת שלא יכולה

להיהפך להצבעת אי-אמון זו הצבעה על פיזור הכנסת.

מרגע שהחוק יתקבל בקריאה שלישית, אי-אפשר לערוך את הדיון.
שלמה שהם
נניח, הכנסת החליטה להתפזר בעוד שלוש שנים, ואז אתה מונע אי-אמון שלוש שנים.
יונה יהב
שלמה שהם, מה שאומר חבר הכנסת עזמי בשארה צריך להופיע בתקנון של הכנסת.
עזמי בשארה
אני מציע ליזום משהו בכיוון הזה. כל עוד בחוק להקדמת הבחירות ולפיזור הכנסת

קובעים מתי המועד לפיזור הכנסת - גמרנו, אין מה לעשות.
היו"ר חנן פורח
זה יכול להיות רחוק מידי, צריך גם את זה להגביל ב-100 יום.

רשות הדיבור לסאלת טריף.
סאלח טריף
לא הבנתי גס מתמר אדרי וגם ממשרד הפנים, הרי כל הזמן האופציה היתה קיימת. אנחנו

מתעוררים ליום שיש בו בעיה, והפרשנות של הדיון הזה, שיש פה שוב מניפולציות פוליטיות.
תמר אדרי
זו לא אשמתי. אני התרעתי על זה אז, כתבתי מכתב כבר לפני חצי שנה. ועדת הבחירות

הקודמת ידעה על זה, ועדת הבחירות הזאת יודעת על זה. אני נורא מצטערת שזה עולה היום.

התרעתי על זה בזמן חקיקת החוק.
היו"ר חנן פורת
אני מיצר שלא כתבת את זה לי, כי אני הייתי מתעורר לעניין הזה קודם.
אילת וימנברג
זו לא חוכמה לומר: הפקידים אשמים.
סאלח טריף
לא הפקידים. אבל מה שלא נחליט היום מוכתב מאיזו סיבה, או למנוע משחק להתמודד -
היו"ר חנו פורת
היפוכו של דבר. זה נכון שאנחנו מגישים את ההצעה מאוחר, אבל אלמלא היינו

מתעוררים לדבר הזה, ואני באמת מודה לשלמה שחם שעורר את תשומת לבי, ומיד נטלתי את

הדברים האלה במלוא הרצינות, אז מה היה קורה? היינו כולנו נופלים אולי ל-60 יום, אפילו

בלי להיות מודעים לזה, ופתאום היינו נכנסים לאיזו מערבולת שלא היינו יכולים להתמודד

איתה.
סאלח טריף
הבעיה שלנו היא באמת לקבוע את פרק הזמן המינימלי, וזה צודק והוגן, כי גם

במפלגות הגדולות לא נוכל לעשות פריימריז ולא פעולות חוקיות אחרות, מאוד חשובות

ודמוקרטיות בתוך המפלגה.
תמר אדרי
תשאל את חברי הכנסת שהשתתפו בחקיקה של החוק, כמה רצתי אחריהם, לא רק אני,

והסברנו להם שזה לא בסדר, אבל לא התייחסו לזה. רצו שזה יעבור מהר לפני סוף הכנסת.
היו"ר חנן פורת
רשות הדיבור לחבר הכנסת רובי ריבלין.
ראובו ריבלין
אדוני היושב-ראש, הייתי בוועדה זו בכנסת ה-12, כאשר באנו והעלינו שאלות שונות

הקשורות בחוק הבחירה הישירה. לחלק מהבעיוח היינו ערים, והאבות המייסדים של חוק זח,

בין שאני אומר זאת לזכותם ובין לגנותם, אמרו, שחכנסת הבאה מיד תצטרך לבוא ולשקוד על

כל אותם חוקים, שחם לכאורה נמצאים בסתירה לחוק הזה או שבלתי אפשרי לקיימם הלכה

למעשה.

חיו גס דברים שלא שערנו, אמרנו מחטעמ הפשוט: נצא לדרך, נראה איך זה פועל בשטח,

ואחרי כן נעשה שינויים ותיקונים שונים ומשונים.

קודם כל, אנחנו מחויבים להביא לידי מצב שבו לא נעמיד בפני הקונסטיטוציה

הישראלית איזה דבר שיהיה בבחינת דבר והיפוכו. בהחלט זה מצב שאנחנו עלולים להיקלע

אליו היום בשעה 17:00, או בכל שעה אחרת שבח תתבצע ההצבעה שיכולה עדיין להיות

הצבעת אי-אמון, ותביא אותנו למצב שבו נהיה מחויבים לקיים בחירות תוך 60 יום, כאשר

ייתכן מאוד שאנשים, שיש להם מעמד בפני בית-חמשפט הגבוה לצדק, יוכלו להתריס, לקרוא

תיגר ואפילו למנוע את קיום הבחירות במידה והדבר יפגע בזכויותיהם האזרחיות, שבית-

המשפט יחשוב שהן ממפיק חשובות, אפילו על חשבון דחייתן של בחירות.

הדברים מאוד מרחיקי לכת, לכן אם אנחנו הולכים לתקן, ונראה לי בהחלט ש-100 יום,

120 יום, 90 יום, זח זמן סביר, זח עונה על השאלות הלוגיסטיות. על הממשלה להביא בפנינו



את כל אותם חוקים שצריך לתקנם על מנת לעשות את החוק אפשרי לביצוע, וביניהם את

החוק של פרסום ספר הבוחרים, חוק מרשם החושבים וחוק הבחירות לכנסת - - -
היו"ר חנן פורת
חוק המפלגות.
ראובן ריבלין
אני לא בטוח שאת חוק המפלגות. מפלגה צריכה לדעת שאם היא רוצה להתמודד

בבחירות הבאות, תעשה סוב אם תרשום עצמה מבעוד מועד.
תמר אדרי
היא יכולה לחשוב שהמועד רק עוד שנתיים.
ראובן ריבלין
אז היא לוקחת את הסיכון על עצמה.

יכול להיות שצריך לבוא ולומר, שאם מתרגשות עלינו בחירות כתוצאה מבחירות

מוקדמות או מאי-אמון, רשינזת המועמדים תוגש 22 יום לפני הבחירות ולא 47 יום. יכול

להיות שצריך לבוא ולומר שאדם, תוגש מועמדותו על תנאי שהוא יגיש 55,000 חתימות עד

עשרה ימים לפני הבחירות, אחרת תיפסל מועמדותו.
היויר חנן פורח
רשות הדיבור לחברת הכנסת יעל דיין.
יעל דיין
חבר הכנסת רובי ריבלין, אני מבקשת שתישאר. יש כאן מלכוד שנוגע רק להיום. זאת

אומרת, הבעיה של אי-אמון מול החוק הזה. 100 ימים זה בסדר, מלבד שהאיחור שלנו בדיון

הזה הוא בלתי סביר. נניח שעוברת הצעת החוק לפיזור הכנסת, עברה קריאה ראשונה, מגיעה

לוועדה, ובו זמנית אנחנו מעבירים את זה והעניין מסתדר. נביא לקריאה שנייה ושלישית את

שתי הצעות החוק יחד. המצב היחיד שאי-אפשר להביא את זה לקריאה ראשונה יהיה אם

יתקבל אי-אמון.

האי-אמון שכרוך בהקדמת הבחירות, הוא אי-אמון ביוזמתכם, רובי ריבלין - - -
דוד צוקר
יש גס אי-אמון שלנו.
יעל דיין
הוא לא כרוך בחוק לפיזור הכנסת.

אם יש לנו 61 קולות לפיזור הכנסת, אני מאמינה שנוכל לוותר על הצעות האי-אמון,

מפני שחוק פיזור הכנסת יחוקק כהילכתו ולא יפול לעניין של 60 יום.
ראובן ריבלין
את פונה אלי כדי שאני אפנה לראש הממשלה? השיקול שלו הוא שיקול פוליטי, והוא

יפעל בהתאם לשיקול הפוליטי שלו.
יעל דיין
יש מפלגה, לא רק ראש ממשלה.
ראובן ריבלין
את דעתי האישית כבר הבעתי בישיבת סיעה.
היו"ר חנן פורח
בעניין הזה כבר פניתי ללשכתו של ראש הממשלה, לפחות שם שמעתי באופו עקרוני

נכונות לעניין.
ראובן ריבלין
יכול להיות שיבוא ראש הממשלה ויאמר: אמ לא תסכימו ליוני, נלך לבחירות תוך 60

יומ.
דוד צוקר
גס אנחנו צריכים להסכים, כי יש גס אי-אמון שלנו.
היויר חנו פורת
חברת הכנסת יעל דיין, בהזדמנות חגיגית זאת, ייאמר לזכותה של לשכת ראש הממשלה,

שגם לגבי הצעת החוק שלך, לגבי העניין של קיצור פרק הצינון, הם מוכנים, למרות שאפשר

היה למנוע את הופעתו של - - -
יעל דייו
יש את דני נווה ממול.
היו"ר חנן פורת
עס כל הכבוד, דני נווה לא שקול במקרה הזה.
יעל דיין
כולס דיברו על אמנון שחק, נדמה לי שאתה אמרת במליאה על הצינון, שזה מתייחס

לדני נווה, ואני אמרתי, שמבחינתי זה חוק נחמה רונן. זו דוגמה יותר נקייה. בחורה מנכ"לית,

היא רוצה לרוץ, בואו ניתן לה את האפשרות.
ראובן ריבלין
מי שרוצה לרוץ לכנסת צריכה לדעת שהיא לא צריכה להיות מנכ''לית.
צבי ענבר
היא מחקה עצמה מרשימח המועמדים לכנסת.
דוד צוקר
היא היתה חייבת.
יעל דיין
בהתייעצות הסיעתיות שיש, לפחות מהסיעה שלי, אבקש שיבדקו את האפשרות להסיר

את אי-האמון, ובכל מקרה שהוא לא יקדים את חוק פיזור הכנסת.
ראובן ריבלין
אביא את דברייך במלואם בפני סיעתי.
היויר תנו פורת
רשות הדיבור לרב לייזרזון, ולאחר מכן אסכם.
אברהם יוסף לייזרזון
אני אביא להתייעצות סיעתית, אנתנו ארבע אצבעות בכנסת, וגם לנו יש מה לומר.

השיקולים שאני שומע כאן בשולחן, שיקולימ להארכת מועד הבחירות, הם שיקולים אישיים

של מפלגות, של בחירות, אינטרסים, פיזור הכנסת זה לא דבר טבעי, זה מוות לא טבעי.
יעל דיין
זה טבעי במקרה הזה.
אברהם יוסף לייזרזון
זה מוות לא טבעי. באורח מבעי הבנסת צריבה לבהן ארבע שנים. תוחלת החיים של

הממשלה זה ארבע שנים. אני אישית ודאי דוגל בכך.

עם בל הבבוד לאינטרסים שיש לבל מפלגה, גם לנו יש אינטרם להאריך את המועד

להיערבות. חבר הכנסת רובי ריבלין אמר בראשית הישיבה: לא נספיק להרביב את הנבחרת.

יש פריימריז או אין פריימריז?

נציגי הציבור תייבים לחוש את דעת הקהל. ההיגיינה הציבורית, הניקיון הציבורי מחיב

למזער את הנזק של מערבת בחירות על בל תופעותיה השליליות, למרות שזה בניגוד לאינטרס

שלנו.

אני מביו מהימים ומהמועדים, אני יוצא מתוך הנחה, ואני לא צריך להיות נביא,

שיורידו היום את אי-האמון. אני יוצא מתוך הנחה שהכנסת לא תתפזר באי-אמון.
שלמה שהם
יש הצעות אי-אמון אחרות.
אברהם יוסף לייזרזון
אם יש היום אי-אמון, מה תוקף הדיון היום? הוא תיאורטי.
היו"ר חנן פורת
נגיד שאי-האמון יורד היום, אבל הבנסת מחליטה להתפזר תוך 120 יום, ואחר-בך פתאום

מביאים אי-אמון שעובר.
אברהם יוסף לייזרזון
100 הימים שמדובר בהם נכנסים לערב ביעור חמץ. במקרה דנן של הבחירות, אני מבקש

לא לערבב שמחה בשמחה.
היו"ר חנן פורת
_ אני רוצה לסכם. אני מודה ומתוודה, אילו היו מאירים את עיני הייתי מקדים את הדבר

הזה. בדיעבד, טוב מאוחר מאשר לעולם לא. גם אם החוק הזה לא יהיה רלוונטי, חשוב

להסדיר אותו, מה גם שבין אם הבל לא יעבור היום ובין אם יעבור העניין של פיזור הבנסת,

עדיין זה יהיה רלוונטי בדי שלא יהיה אי-אמון שיקדים את הדברים האלה, ואני צופה לנגד

עיני אפשרות בזאת, או שראש הממשלה פתאום יילך לנשיא, ואז אנחנו יבולים לעמוד שוב

בפני מצבים בלתי סבירים.

חבר הכנסת דדי צוקר, הצעת החוק שמוצעת פה היא במבוון גמישה, ואני חושב שאסור

למנוע את הגמישות. לא את הגמישות לגבי תוק פיזור הבנסת, שיבולות להיות בחירות אחרי

יותר מ-100 יום, ולא את החוק במקרה של אי-אמון, שמאפשר חקיקה שתקדים 100 יום, אם

באמת יש מקרים קריטיים. טוב שנהיה גמישים בבל האפשר, אבל נקבע את הנורמה של 100

יום. הצעת החוק פה היא שקולה מאוד, ולא הייתי רוצה בחקיקה גורפת ליצור מצב שבו לא

נובל לעמוד בפני מצבים יוצאי דופן, שלפעמים אולי יחייבו הקדמה.
דוד צוקר
בדי שלא יהיה נושא חדש, אם זה יעבור, אחרי קריאה ראשונה, אני רוצה לחזור לזה.
היו"ר חנן פורת
בדי שלא נעמוד בעוד יומיים או בעוד שבוע בפני מצבים בלתי סבירים, ואני אומר את

זה על יסוד של אפשרות של הליבה של ראש הממשלה לנשיא משיקולים של חסימת מועמדים

חדשים, או שיקול של הצעת אי-אמון על רקע המצב המדיני, שירצו לשבש את הדברים, כולנו

נהיה חבמים יותר מחר. אבל אני רוצה מחר בשעה 13:00 לדון בדברים.



לא נעשה מחטף, אבל אני כן רוצה שאם נעביר את הצעת החוק ביום שלישי, כבד ביום

רביעי אולי להעביר אותה בקריאה ראשונה במליאה כדי לזרז את התהליכים. אני לא רוצה

שהדבר יתקבל במחטף, אבל אני רוצח לעשות זאה בתהליך מאוד מהיר.

חרף הדברים שנאמרו פה אני רוצה לקבל הוות דעת לגבי השאלה, במידה ונתחיל היום
בהליכי החקיקה
האם התוק הזה יוכל לחול גם לגבי אי-אמון שייעשה במהלך החקיקה?
שלמה שהם
זה מסוג חוות הדעת שראוי לתת אותה כשהדברים האלה קורים.
היויר חנו פורת
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20

ו

קוד המקור של הנתונים