ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/12/1998

הצעת חוק העמותות (תיקון - ממנו רישום), התשנ"ח-1997, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ו בכסלו התשנ"ט (15 בדצמבר 1998), שעה 11:20
נכחו: חברי הוועדה
חנו פורח - היו"ר

צבי ויינברג

אברהם יוסף לייזרזון
מוזמנים
חברת הכנסת נעמי בלומנטל

רותי ליברמן - עוזרת לחברת הכנסת נעמי בלומנטל

עו"ד יעל אחילאה - משרד המשפטים, מה' ייעוץ וחקיקה

עו''ד ענזירם בוגט - משרד הפנים, רשם העמותות
מנהלת הוועדה
דורית ואג
מתמחה ליועץ המשפטי
הלית ברק
קצרנית
אסתר מימון
סדר חיום
הצעת חוק העמותות (תיקון - מען רישומ), התשנ''ח-1997, של חברת הכנסת

נעמי בלומנטל



הצעת חוק העמותות (תיקון - ממנו רישום), התשנ"ח-1997, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל
היו"ר חנן פורת
רבותי, לפנינו הצעת תוק של תברת הכנסת נעמי בלומנסל, הצעת תוק העמותות (תיקון -

מען וישונו), הצעת תוק שעברה קריאה טרומית, והוא נמצא בוועדה כהכנה לקריאה ראשונה.

דומני, שהוא בא לתקן עוול אנושי ולהסדיר את הדברים אל נכון. תברת הכנסת נעמי

בלומנטל, תציגי את הצעת התוק, בבקשה.
נעמי בלומנטל
ידענו שיש לקונה או מתסום בחוק העמותות באשר למען של עמותה, שאנשימ שגריס

במקום זה או אתר לא מצאו תמיד סעד בתוק הקיים, לאפשרות להביא לידי ביטוי את מקום

מגוריהם.
היו"ר תנו פורת
צריך לציין, שעיקר הבעיה היא לגבי תושבים יהודיים שגרים ביהודה ושומרון. לנו יש

עמותה בגוש עציון, שעוסקת בתתומי פילנטרופיה או אפילו בתתומים אתרים, ברגע שהם

רוצים לרשום את העמותה הם לא יכולים לרשום אותה במקום מגוריהם כמקובל בכל מקום,

הם צריכים לרוץ למקום אתר, וכביכול להערים. למרות שהעמותה נמצאת במקום מגוריהם הם

צריכים לרשום אותה במקום אתר. הדבר הזה בא לתקן את העוול הזה.

נשמע את דברי משרד משפטים.
יעל אתילאה
משרד המשפטים תומך ברעיון, רק שהצענו נוסח מתוקן, שנראה לנו מבתינה טכנית יותר

נכון. העברתי אתמול לוועדה. אני מבינה שהוא מוסכם.
נעמי בלומנטל
עלי הוא מוסכם.
היויר תנו פורת
(קורא את נוסת משרד המשפטים).
יעל אתילאה
בסעיף 2 לתוק העמותות כתוב: "בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים, ויצויין

בה שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל, שמות המייסדים, מעניהם ומספרי זהותם". המלה

בישראל היקשתה על תושבי יהודה ושומרון לכתוב את המען האמיתי של העמותה, ולכן

התלטנו להוסיף אתרי המלים "ומספרי זהותם" את התוספת שניתנה בצו, להוסיף מקום אתר

בו ניתן לרשום מען של עמותה שרשומה כעמותה ישראלית.
היו"ר תנו פורת
מה המשמעות במקרה של צו ביתם לרישום הרגיל? איך העמותה תהיה רשומת?
יעל אתילאה
העמותה תהיה רשומה על כתובת שבה היא נמצאת, איפה שהם רוצים לשים את משרדי

העמותה, זה לא תייב להיות רשום בכתובת של אף אחד מהתברים בעמותה. על מנת שאפשר

יהיה לרשום כתובת כזאת, שר הפנים יצטרך לקבוע צו.
עמירם בוגט
למעשה, ההבדל בין שתי ההצעות בסופו של הליך כמעט יהיה זהה. בסופו של הליך,

הצו, פחות או יותר, יגיע למטרה הרצויה. דהיינו, הצו יהיה, שכל עמותה שיש לאזרתים

ישראליים תוכל להירשם גם ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון.

7



למה אני אומר כמעט? דבר ראשון, עד משגיעים למצב הזה, זה חייב לעבור קודם כל את

החקיקה, ואחר כך צריך את הצו של השר. כמו שהיום השר יכול לתת צו, מחר הוא יכול

לבטל את הצו. כלומר, הצו הזה הוא דבר נזיל.

ההבדל השני הוא שאפשר לתקוף את הצו בבג"ץ מכל מיני נימוקים, יותר מאשר חקיקה.

חקיקה אי-אפשר לתקוף בשום מקום, לעומת צו שנתון לכאורה לסמכות, לסבירות ולכל הה

שכרוך בזה.

בכפוף להערה הזאת, התוצאה, בסופו של דבר, בהנחה שצו כזה ייחתם על-ידי השר,

ואני מניח שייחתם, בסופו של הליך, בכפוף לנושא הזה של כפיפות לבג"ץ, יהיו אותן

תוצאות.
היו"ר חנו פורת
אם היום יש עמותה שמענה בחוץ-לארץ, היא יכולה להירשם?
עמירם בוגט
המען חייב להיות בישראל.
היו"ר חנן פורת
על-פי ההצעה שמוצעת על-ידי משרד המשפטים, אפשר לקבוע מקום אחר. זאת אומרת,

היא יכולה להיות גם בשווייץ.
עמירם בוגט
יכול להיות שכך ייקבע.
היו"ר חנן פורת
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי יש היגיון בזה שרוצים שמען העמותה יהיה

בישראל, ולא רוצים שזה יהיה מען בחוץ-לארץ, כדי שתהיה אחריות, כדי שתהיה שליטה.
אברהם יוסף לייזרזון
ישנן הרבה עמותות שמקורות המימון שלהן בשוויץ.
היו"ר חנן פורח
זה בסדר. הבעיה היא לא מקורוח המימון, הבעיה היא כתובת העמותה.
אברהם יוסף לייזרזון
נותנים להן גם את הכתובת.
היו"ר חנן פורת
בשכתוב פה "מענה בישראל", האם זה מקרי? כדי לאשר עמותות רוצים שתהיה להן

כתובת בארץ, כדי שתהיה איזו אחריות, שיהיה איזה פיקות וכדומה. אם אתה אומר שהמען

יכול להיות גם בשוויץ או בהונלולו, אז זה לא עונה על הדברים, אלא אם כן נמחק את

המלים "מענה בישראל".

כוונתה של חברת הכנסת נעמי בלומנטל היתה שהיישובים ביהודה ושומרון, שיש שם,

ברוך השם, אזרחים ישראליים, ויושבים באדמת ארץ ישראל וכדומה, יוכלו לרשום את המען

שלהם ולא יצטרכו להסתתר מאחורי איזה מען במקום אחר.

כיוון שאנחנו לא עוסקים פה בסיפוח ולא בהחלת ריבונות, אלא עוסקים פה באנשים

ובזבותם כאזרחים, כמו שהם משלמים מסים, כמו שהבנים שלהם הולכים לצבא, כמו שהם

נוהגים בכל דיני התעבורה כישראליים, ובכל החוקים הנוגעים בישראל. תיאורטית, אפשר

היה לומר שהאלוף יוציא צו, כמו שעושים לגבי כל החוקים. אנחנו רוצים שדבר כל כך

אלמנטרי יהיה מעוגן בחקיקה, שיהיה מען, שלא יצטרכו להסתתר מאחורי כתובת בדויה. לכן,

אני מתנגד להצעה של משרד המשפטים, וצריך להישאר בהצעה המקורית, אחרת אין שום

הבחנה בין חוץ-לארץ לבין הארץ.
יעל אחילאה
קודם בל, בקשר להערה של עו'ד בוגט על כך שהצו עלול להיות מבוטל בבג"ץ. במובן

ששקלנו את הדבר הזה, ואנחנו סבורים במשרד המשפטים, שלא תהיה עילה לביטול צו בזה,

והמטרה היא לא ליצור חקיקה שלא תקפה, אלא ליצור חקיקה שהיא תקפה.
היו"ר וזנו פורת
מה היה רע לבם בהצעתה של חברה הבנסת נעמי בלומנט, ששיניהם אותה?
עמירם בוגט
אני חושב שהרעיון היה יותר גמישות בעניין הזה.
היו"ר חנן פורת
לפי ההצעה שלהם אפשר גם בחוץ-לארץ.
יעל אתילאה
לא סברנו שצריך לברוך את הבתובת בתושבות של זה או אתר ממייסדי העמותה או י

מתברי העמותה.
היו"ר תנן פורת
השאלה היא לא תושבות, השאלה היא המען של העמותה.
עמירם בוגט
בהצעה של הגב' בלומנטל צריבה להיות תזקת תושבות לאחד המייסדים.
יעל אתילאה
ואז לפי ההצעה הזאת הבתובת לא נרשמת במקום שבו מתנהלת העמותה, אלא במקום

מגוריו של אותו מייסד.

אנחנו סבורים שאם בבר מדובר באישיות משפטית, עמותה נפרדת, אין סיבה לרשום

אותה במקום שתלוי בתושבות של אחד מהמייסדים, אנתנו חושבים שהיא יבולה להירשם

בשלעצמה בבתובת נפרדת.
היו"ר חנן פורת
מה זו "תזקת התושבות"?
הלית ברק
סעיף 6(ב) לחוק להארבת תוקפן של תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון וחבל עזה מדבר

על תזקת התושבות.
היו"ר חנן פורת
זה תושב ישראל.
יעל אחילאה
מדובר על אזרח ישראל, שהוא תושב האזור.
היו"ר חנן פורת
את רוצה לעשות את ההבחנה, שמדובר פה באזרחי ישראל שיושבים ביהודה ושומרון. זו

משמעות חזקת התושבות.

7
עמירם בוגט
ודאי. אני אגיד מה ההבדל בין ההצעה של גב' בלומנטל להצעה של משרד המשפטים.
נעמי בלומנטל
שלא אומדימ את זה במפורש.
עמירמ בוגט
לא רק שלא אומרים את זה במפורש. אם ניקח מקרה שיש מתנ"ס במעלה-אדומים, וחברי

העמותה כולם חושבי ישראל, ואחד מהם תושב אלקנה, אז הצעת החוק של נעמי בלומנטל

אומרת, שאפשר לרשום את הבתובת לא במעלה-אדומים, אלא אך ורק בבחובח של אותו תושב

שגר באלקנה.
היו"ר תנו פורת
כתוב "רשאית''.
עמירם בוגט
רשאית באלקנה או במקום בישראל. או "בישראלי, דהיינו בישראל, או באלקנה. הוא לא

יבול לרשום אותה במעלה אדומים, שזה המקום הטבעי והראוי לרשום.
היויר חנו פורת
אם זה בתחומי ישראל, ויש לר מתיישבים מיישובים אחרים.
עמירם בוגט
אתה יבול לרשום באלקנה.
היויר חנו פורח
עזוב את אלקנה. אין הבחנה בין תחומי הקו הירוק למה שלא בתחומי הקו הירוק. למשל,

יש עמותה שחבריה הם מבל מיני מקומות, אבל המתנים הוא בחל-אביב, אז אפשר לרשום את

המען בתל-אביב?
עמירם בוגט
ודאי. רצוי.
היו"ר חנו פורת
למה פה אי-אפשר?
עמירם בוגט
לפי הנוסח של גב' בלומנטל אי-אפשר, לפי הנוסח של משרד המשפטים - אפשר.
היויר חנן פורת
אז זה לא צריך להיות מקום מגוריו. חברת הכנסת נעמי בלומנטל, למה צריך לרשום את

מען העמותה במקום מגוריו?
נעמי בלומנטל
רצינו לחת את כל האפשרויות.
היויר חנו פורח
אם רוצים לרשום במעלה-אדומים, בלי שהוא גר שם?
עמירם בוגט
אז רק הצו נותן אח האפשרות הזאת.
היו"ר חנו פורת
אפשר לנסח כך: "לרשום את מענה - - -
עמירם בוגט
עו"ד שהם הוא אלוף הניסוחים האלה, ואולי הוא יעזור לנו.
היויר חנו פורת
מה קיים היום בחוק העמותות לגבי הרישומים?
עמירם בוגט
אני יבול לרשום בבל בתובת, אבל שהמעו בישראל.
היויר חנו פורת
במקום לבתוב "על אף האמורי, היה צריך לבתוב 'תהיה רשאית לרשום את מענהי - איו

נגדיר אח המושגים של יהודה ושומרון לצורך העניין?
עמירם בוגט
אפשר "בבל מקום אשר ייראה לרשמי?
דורית ואג
באזור.
היויר חנו פורת
איו ייקרא יהודה ושומרון וחבל עזה?
דורית ואג
זה נקרא "אזורי, וההגדרה של אזור נמצאת בחוק.
יעל אחילאה
לא בטוחה. זה מוגדר, אבל ההגדרה שלו משתנה מידי פעם.
היויר חנו פורת
אם יש עמותה שבה שותפים אזרחי ישראל, שיובלו לקבוע את מענה של העמותה גם

ביהודה. שומרון וחבל עזה, זה לא מוברח להיוח דווקא במקום מגוריו של המתיישב. צריו

שבעניין זה של רישום העמותות, שיחולו על יהודה, שומרון וחבל עזה אותם דינים, אלא

בסיוג אחד, שמדובר באזרחי ישראל. אני חושב שהניסוח באן הוא קצת מסורבל.
דורית ואג
חבר הבנסת חנן פורת, למה אי-אפשר לבתוב, ציון בשס העמותה, מטרותיה, מענה

בישראל או באזור, כהגדרתו בתוק זה וזה, בחוק שבו מוגדר האזור?
היויר חנו פורת
מצוין.
עמירם ברגט
תלוי לגבי מי? גם שבם היא באזור.
נעמי בלומנטל
אנחנו מדברים על שני דברים. האחד, המען של העמותה וגם מען המייסדים.
עמירם בוגט
רק מען העמותה.
נעמי בלומנמל
אין בעיה עם המייסדים?
עמירם בוגמ
איו בעיה בבלל, רק שלפי ההצעה שלך אני חייב לרשום את זה במען של אחד המייסדים.
היו"ר חנן פורת
צריו לסייג את זה, שמדובר פה רק במקרה שאנשי העמותה הם אזרחי ישראל.
י עמירם בוגמ
הרישא פותרת את הבעיה הזאת.
שלמה שהם
השאלה היא למה אתם רוצים להגיע. השאלה אם אתם רוצים להגיע לכך, שחייב להיות

אחד מהם לפתות תושב האזור או לא.
היו"ר חנן פורת
לא. אם הוא אזרח ישראלי, הוא זכאי - - -
שלמה שהם
כתוב פה, שיעל אף הוראות סעיף 2 רשאי לרשום בעמותה שמענה אינה בישראל או

באזור, ובלבד שהוא אזרת ישראל".
חלית ברק
'תושב ישראל".
יעל אחילאה
אני מאוד חוששת לססות מהנוסח שמוסכם, כי הוא תוצאה של הרבה דיונים.
היויר חנן פורת
עלי הוא לא מסוכם, מפני שהוא בא ליצור פה איזה מין מצב של צו, שהוא צו זמני,

והוא לא קובע את תחומי ישראל. הוא יכול להיות גם בהונלולו. בזה אנחנו עושים פלסתר את

הרעיון של החוק.
יעל אחילאה
זו לא כוונת המחוקק.
היו"ר חנן פורת
מה זה כוונת המחוקק? זה לא כתוב פה. כתוב פה: "מקום אחר בו ניתן לקיים מען של

עמותה הרשומה בישראל". מה פירוש מקום אחר? אנחנו פה פורצים את כל חוק העמותות.

תהיה עמותה שהמען שלה בניו-יורק, והיא תהיה רשומה בישראל. זה עושה לפלסתר את רעיון

העמותות.
נעמי בלומנטל
הבעיה של משרד המשפטים, שהם לא רוצים להכנים בחוק, שיופיע שיש-ע זה בתחומי

מדינת ישראל.
היו"ר חנו פורת
אז יש להם בעיה.
יעל אחילאה
זו לא הבעיה.
היו"ר תנו פורת
הואיל ואנחנו עוסקים פה לא בתחום של הריבונות, אלא אנחנו עוסקים פה בתחום

זכויות האזרת, אז כמו שהאזרח הזה שגר ביהודה ושומרון יש לו חובות של מסים וכמו שיש

לו חובה לשרת בצה"ל וכמו שיש לו חובה לבחור ולהיבחר, אז יש לו הזכות של העמותות, זה

הכל. פה לא מדובר על איזה סיפות זוחל או משהו מעין זה.

חברת הכנסת נעמי בלומנטל, בדרך כלל בדברים האלה מחפשים איזו דרך עקיפה על-ידי

צווי מושל. צריך לעשות את זה באופן נורמלי.
יעל אחילאה
קודם כל, זו לא הבעיה. אם היינו חושבים שיש פה עניין של סיפוח, היינו אומרים שיש

עניין של סיפוח. משרד המשפטים לא התנגד להצעה. בהתחלה חשבנו שאולי יש בעיה, והגענו

למסקנה שאין שום בעיה. חשבנו שיש לתקן את החוק.

הנושא הזה היה בדיונים גם בתוך משרד המשפטים וגם עם הצבא וגם עם הממונה על

העזרה המשפטית - - -
היו"ר חנו פורח
מדוע הנוסח הזה לא טוב?
יעל אחילאה
קשה לי אפילו לענות תשובה מלאה, מפני שאני לא יכולה לייצג את כל הגורמים

המקצועיים שמתמחים בחקיקה שעוסקת בנושאים של האזור, אני יותר עוסקת בנושאים של

תאגידים. לכן, מאוד לא הייתי רוצה שייקבע פה איזה נוסח שלא תואם איתם, כי כולם היו

בטוחים שאנחנו באים לחוקק נוסת שתואם.

משרד המשפטים סבור, שאין מקום שהשר יפעיל את סמכותו, ויקבע מקום בחוץ-לארץ,

כמו שאתה אומר, שבו העמותה תוכל לנהל את ענייניה. זו דעתנו, וגם הוצאנו תזכיר לתיקון

פקודת החברות, כדי שגם חברות יוכלו להירשם בדיוק בעקבות ההצעה של חברת הכנסת נעמי

בלומנט, שיוכלו להירשם באזור.

אני מציעה, שאם יושב-ראש הוועדה סבור שאי-אפשר לאשר את הנוסח שמוצע, שהייתי

בטוחה שהוא מוסכם, שנאמר לי שהוא מוסכם, שלפחות אוכל להביא להתייעצות במשרד את

הנוסח הזה.
עמירם בוגט
זה הוסכם, אנחנו כולנו מסכימים.
היויר חנן פורת
תוכלו להביא את הצעת הנוסח שלכם בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.
שלמה שהם
יוסף סעיף קטן (ג) לסעיף 2(ב) וייאמר בו כך: יאזרח ישראל רשאי לבקש רישום עמותה

שמענה יהא באזור כהגדרתו'.
היו"ר חנן פורת
זה יכול לאפשר לרשם להתנגד?
שלמה שהם
כמו שהיום הוא יכול להתנגד.
היויר חנן פורת
האס אי-אפשר במקום "מענה בישראל" - - -
שלמה שהם
להוסיף "בישראל ובאזורי, חשבנו גם על זה.
היויר חנו פורת
אבל זה צריר להיות אזרח ישראל.

י "מענה בישראל או באזורי.
שלמה שהם
אז אתה יוצר איזו בעיה, כי אז אתה מדגיש את העניין בצורה יותר חריפה, שרק אזרח

ישראל, ומישהו שאינו אזרח ישראל לא יכול לבקש.
היויר חנן פורת
יאזרח ישראל רשאי לבקש רישום עמותה שמענה באזור כהגדרחוי.
שלמה שהם
ירשאי לבקש בבקשת רישום עמותה שמענה יהא באזורי.
היויר חנן פורת
אני בדרך כלל נוהג כבוד גדול בנציגים של המשרדים השונים. אני חש פה באופן ברור,

שמאחורי הניסוח שלכם, שהוא באמת מציב צו ויש התייעצות עם שר המשפטים, שזה כאילו

צורר באיזו התייחסות מיוחדת, ויש הגדרה של ימקוס אחרי, "מקום אחרי זה ספר יפה של

עמוס עוז, אבל הוא לא שייר להצעה שהובאה פה לפנינו, שעניינה היה שאזרחי ישראל

שמתגורריס ביהודה ושומרון יהיו זכאיס לרשום את העמותה שלהם, ולהרגיש עצמם בארץ. לא

מדובר במקום אחר בהונלולו.
יעל אחילאה
ההערה לגבי הניסוח, בכלל לא התכוונתי - - -
היויר חנו פורת
את לא התכוונת, ואנחנו לא נולדנו היום.
יעל אחילאה
אני רוצה רק שייכתב, שזה יהיה בסמכותו של הרשס. במקוס יאזרח ישראל רשאי

לבקשי, שזה נראה לי ניסוח קצת בעייתי, הייתי אומרת: ירשם העמותות רשאי לרשום מענה

של העמותהי.
שלמה שהם
אז תתקני את זה אולי במקום אחר.

7
יעל אחילאה
זה נראה לי גם בעייתי מבחינה זאת שלרשם העמותות תהיה סמכות להבתיו בין אזרת

אחד לאזרת שני.
היו"ר חנן פורת
כתוב "אזרת ישראל".
יעל אחילאה
אנחנו אומרים שהרשם מוסמך לאשר, ואין פה בדיוק גבולות לשיקול דעתו של הרשם.

היתרון שראינו בצו הוא, שהצו חל על נזקום מסוים, הוא לא חל על אישיות מסוימת. כל מי

שרוצה לרשום עמותה שהכתובת שלה באזור, יוכל עשות זאת בלי להזדקק לשיקול דעתו של

הרשם. הכוונות שמיוחסות לנו, אני חוששת שאין להן מקום.
נעמי בלומנטל
זה באופן גורף. הלא בכל בקשה לרישום עמותה, המייסדים פונים לרשם העמותות.
עמירם בוגט
זה לא משנה.
היו"ר תנו פורת
"בקשה לרישום עמותה שמענה באזור כהגדרתו, תוגש בידי מייסדים אזרחי ישראל".
עמירם בוגט
זה לא פותר את הבעיה. אין עמותה שרשומה באזור, עד שאני לא רושם אותה. כלומר,

אנחנו חייבים להתייחם לבקשה.
שלמה שהם
"על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי רשם העמותות לאשר בקשה של אזרח ישראל

לרשום את מענה או השם של העמותה באזור''.
היו"ר תנן פורת
למה צריך להיות "על אף"?
שלמה שהם
נמתק את זה. "רשם עמותות רשאי לאשר בקשה של אזרת ישראל לרשום עמותה שמענה

הרשום באזור כהגדרתו".
יעל אתילאה
זה צריך להתאים לסעיף קטן (א), שזה לא יהיה סתם אזרח ישראל, זו צריכה להיות

בקשה של מייסדי העמותה כמו בסעיף קטן (א).
שלמה שהם
"בקשה של מייסד העמותה שהינו אזרת ישראל."
רותי ליברמן
אתה מבקש לא להדגיש את העניין של אזרח ישראל כל כך הרבה פעמים. ואם בסעיף

קטן (א) כתוב מספר זהות, אז אולי זה מספיק.
נעמי בלומנטל
תייבים כולם להיות אזרחי ישראל.
עמירם בוגט
אני יכול לרשום היום עמותות גם של מישהו שהוא לא אזרח ישראל.
חלית ברק
סעיף 2(א) לא מגביל את המייסדים לתושבות.
היו"ר חנו פורת
מייסדים לא, אבל מדברים על רישום בתחומי האזור.
עמירם בוגמ
מה היה רע בניסוח הראשון?
שלמה שהם
העירו לגבי זה שהם רוצים שזה יהיה קוהרנטי עם הסעיף.
היו"ר חנו פורת
חזור על קריאת הסעיף.
שלמה שהם
"רשם העמותות רשאי לאשר בקשה של מייסדי העמותה שהינם אזרחי ישראל, לרשום

עמותה שמענה הרשום יהא באזור כהגדרתו".
היו"ר חנן פורת
בסדר גמור, זה עונה על העניין.

מי בעד העברת ההצעה לקריאה ראשונה, ירים את ידו - 2.
היו"ר חנן פורת
עכשיו אני אסביר למה לא רציתי שיהיה כתוב יעל אף האמור". אם אתה אומר "על אף

האמור", משמע שזה לא ישראל, ואני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה.
יעל אחילאה
אני לא בטוחה שזה בסדר לכתוב אזרחי ישראל, כי אולי אנחנו מגבילים. למה אזרח

אמריקני לא יכול להצטרף לעמותה?
עמירם בוגט
הוא אומר, אני יכול לרשום כל כתובת של אזרת אמריקני, וכל כתובת כאן בישראל.
היו"ר חנן פורת
אנחנו לא רוצים ליצור פה מצב שאזור יהודה ושומרון יהפוך להיות אזור ישראל לכל

דבר, כאילו איזה מין ביטוי של סיפוח. אנחנו רוצים להדגיש שהנקודה מתייחסת רק לנושא

של אזרחי ישראל. ברגע שאנחנו אומרים "אזרחי ישראל", פירושו של דבר אזרחי ישראל שלפי

טבעם הם גרים באזור. אזרחי ישראל, לא ייגרע חלקם משום שהם יושבים ביהודה ושומרון.
יעל אחילאה
ההגדרה של האזור חלה על היישובים הישראליים, היא לא חלה על היישובים הערביים.

כשאני כותבת אזרח ישראלי, יכול להיות שאני מונעת גם מיהודי אזרח אמריקני שרוצה

להיות חבר בעמותה, ואני לא בטוחה שאסור לו.

ל
עמירם בוגט
הוא אומר. על מנת שאני ארשום "באזורי, חייב עוד תנאי שלא קיים לגבי רישום בתל-

אביב,
יעל אתילאה
למה בישראל, בירושלים, יכולה להיות עמותה עם ארבעה ישראלים ואמריקני יהודי

אחד, ובאזור אי-אפשר?
נעמי בלומנטל
זו באמת לקונה במוק. יכולים לבוא מייסדים ערביים ולהירשם.
עמירם בוגט
אני רושם עכשיו.
יעל אחילאה
אני חוששת מהנושא הזה של אזרת ישראל.
היו"ר תנו פורת
הנקודה הזאת, האם באמת צריכים להיות כולם אזרתי ישראל או שאתד ממייסדיה - - -
עמירם בוגט
כתוב רשאי.
שלמה שהם
כתוב: "יהודה ושומרון ותבל עזה, למעט שטתי המועצה הפלסטינית".
היו"ר חנן פורת
מעניין אם שטת 6 נכלל.

הנקודה שיעל אתילאה העלתה, זו הערה שיש לה מקום, אבל אתה כותב: "מייסדי

העמותה שהינם אזרתי ישראל". היא אומרת, למשל, אתד הוא אמריקני - - -
עמירם בוגט
תשאיר את זה פתות.
יעל אתילאה
למה אי-אפשר לוותר על אזרח ישראל?
שלמה שהם
אתה רוצה לומר, שמרביתם אזרתי ישראל?
עמירם בוגט
הייתי משאיר "כולם". אתרת זה מסוכן, כי יש לך כל מיני קונסטלציות שיהיה לך נציג

אתד ישראלי, וכל השאר לא ישראליים.
יעל אתילאה
אם היום אתה רשאי לעשות את זה בישראל, מה משנה לך איפה מען העמותה?
נעמי בלומנטל
יכול להיות שאנחנו עושים פה הבחנה בין כאלה שגרים ביש"ע, שהם צריכים להיות

אזרחי ישראל, ואלה שלא ביש'ע. אבל אולי זה טוב שתהיה הבחנה כזאת.
יעל אחילאה
למה צריו להבחין?
היו"ר תנן פורת
ההבחנה היא במקומה, מפני שאם את לא עושה את ההבחנה, פירושו של דבר שהפכת את

אזור יהודה ושומרון לאזור שהוא ממש כמו אזור ישראל.
יעל אחילאה
אנחנו מתחילים לרשום מען שנמצא באזור, אנחנו לא מחילים פה בשום צורה את החוק

הישראלי על האזור. אני חוששת מפגיעה מהזכות של אדם להחאגד, שהיא מאוד בסיסית.
היו"ר חנן פורת
רבוחי, אנחנו אישרנו - אל נשכח, ואני עושה תמיד את ההבחנות האלה - את החוק הזה

לקריאה ראשונה. אחרי הקריאה הראשונה יש לנו דיון בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה

ושלישית, ואז יש מקום להערות רבות שלכם, ואנחנו יכולים לעשוח תיקונים. קחו את זה

לתשומת לבכם, ואחרי קריאה ראשונה נשמע את הדברים.

הישיבה ננעלה בשפה 12:00

קוד המקור של הנתונים