הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ח בחשון התשנ"ט (17 בנובמבר 1998). שעה 09:00

ראובן ריבלין - מ"מ היו"ר

עזמי בשארה

עו"ד שלומ זינגר - משרד הפנים, יועמ"ש

עו"ד אפרת דון-יחיא - משרד הפנימ

דורית ואג

שלמה שהם

חלית ברק

אסתר מימון

תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען) (תיקון), התשנ"ת-1998



תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען) (תיקון), התשנ"ח-1998

אני פותח אח הישיבה. אני מחבבד לברך אח המוזמנים. מדובר בחקנוח מרשם האוכלוסין

(רישום מען) (תיקון), החשנ"ת-1998.

חקנוח מרשם האוכלוסין (רישום מען) (חיקון), החשנ"ת-1998 (קורא אח החקנוח).

אנחנו מחוייבים, בהחאם לתוק, לאשר תקנות אלה. אני מציין גם בפני הוועדה הנכבדה,

כי התקנה מתחייבת למעשה, לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט

הגבוה לצדק, בעניין מותמד סואעד ואחרים נגד משרד הפנים ומינהל מרשם האוכלוסין. אנחנו

מצרפים לפרוטוקול את ההתלטות של בית המשפט העליון.

בפנינו נמצא מכתבה של גבי אסנת מנדל מפרקליטות המדינה, המופנה לוועדת התוקה,

באמצעות מנהלת הוועדה, הגברת הנכבדה, גב' דורית ואג, וכך נאמר:

ההצעה לתיקון תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען) באה על רקע העתירה שהוגשה על-

ידי תושבי הכפר חוסנייה, אשר ביקשו לשאת את שם כפרם חוסנייה ככחובתם ומענם בתעודות

הזהות שלהם.

על-פי המצב החוקי ביום, לא ניתן להיענות לבקשת תושבי הכפר חוסנייה, היות וחלה

עליהם תקנה 5 לתקנות המרשם, הקובעת כי במקום שם המען יירשם שם המקום הקרוב ביותר,

בצירוף המילה "ליד" לפני שם אותו מקום - ובעניינם של תושבי הכפר חוסנייה, היה להיות

יליד כרמיאל".

נוכח הערות בית-המשפט הנכבד באשר לאי תקינות המצב הקיים, הודיע משרד הפנים כי

בכוונתו לכלול בתוספת הראשונה לתקנה 3 לתקנות המרשס, כל מקוס לגביו יש התלטת

ממשלה מתייבת כי יוקם בו יישוב והתלו לגביו הליכי תכנון. הכפר תוסנייה עונה על

קריטריון זה. הכללת הכפר תוסנייה בתוספת הראשונה תאפשר להיענות לבקשת תושבי הכפר.

בהעדרה של תכנית מיתאר מאושרת בחוםנייה (כמו גם ביתר המקומות האמורים בסעיף

3), קשה לדעת, בשלב זה, אילו שטחים ייכללו בתוך חוסנייה ואילו לא. משרד הפנים סבור כי

יש לכלול בתור תוסנייה, כפי שתופיע בתוספת הראשונה, רק אותם גושיס וחלקות, לגביהם

אין ספק כי ייכללו בתכנית מיתאר המצוייה בהליכי אישור. לגבי שאר הגושים, יצויין,

כמצוות תקנה 5, כי הם מצויים "לי חוסנייה".

על-פי החלטת בתי-המשפט, עלינו להודיע, עד יום 17.11.1198, מחי תדון ועדת חוקה,

חוק ומשפט בתיקון התקנות.

אודה לו אם תקבעי מועד קרוב ככל האפשר לדיון בתקנות, ותודיעיני מועד הדיון.

בהתאם לבקשתה של גב- מנדל, ובהתאם להחלטת בית המשפט הגבוה לצדק, אנחנו

יושבים היום, 17 בנובמבר, ומתבקשים לאשר תקנה זו.

אני רוצה להביע את דעתי כחבר הוועדה. אס תקנה זו באה כמובן מאליו שצריר

להיאמר, הרי אני מברך על כר. אני לא מבין מדוע בית המשפט הגבוה לצדק היה צריר

להחליט לגבי מקום שהוא מקום מאושר, ונבנה וצויין לפי כל חוקי מדינת ישראל, גם אס אין

תוכנית מאושרת, אבל הוא נמצא בתור אותם קריטריונים. מן הראוי היה שבן אדם בארץ

ישראל ובשטח מדינת ישראל, יצויין שמו ומענו, בהתאם למען המדוייק שבו הוא נמצא. איו

בעניין הזה שום מחלוקת.

חבר הכנסת עזמי בשארה, יש לך מה לומר?

אני רק מבקש להוסיף, שתיפסק שס הריסת הבתיס.

כל דבר תוקי צריר להתקיים, כל דבר לא חוקי צריר, או להיות מאושר, או למצות את

הדין לגביו.

על כל פנים אנחנו מאשרים את הצו ברוב חברי הוועדה.

ברשות היושב-ראש, הנושא היה על סזר-יומה של הוועדה כבר לפני חודש, ובפתיחת

הישיבה נציג משרד הפנים בא הנה וביקש לדחות אח הדיון.

אני לא הייתי בארץ, והנציגה לא ידעה במה מדובר.

מחי חוסנייה יוכרז כיישוב קבע?

יש תקנות של רישום מען, שהן מטפלות בכמה מגזרים. מגזר אחד - מקום שבו יש יישוב

שהוא מוכר. מוכר זה אומר, שמוכר כדין, מצוי בתוכנית מיתאר כדין.

יש שלוש קבוצות אחרות שבהן מטפלות התקנות: קבוצה אחת היא מקומות שלא הוכרו

כיישוב. הם מצויים בתוכנית מיתאר, רק שאף פעם לא הוכרו כיישוב, בגלל גודלם וכוי.

קבוצה שנייה הם יישובים בדואים, שאין להם מקום, הם בשום מקום, אז יש לנו צ'.

שהוא לא יישוב קבע.

הוא לא יישוב בכלל.

קבוצה שלישית אלה מקומות שלא נמצאים בתחום של שום מועצה אזוריח.

הבעיה במען היא, שאפילו השר לא יכול להקים יישוב ללא תוכנית מיתאר מוצהרת.

יש תוכנית מיתאר שעוד מעט תאושר, ברגע שתהיה תוכנית

מיתאר, נכיר בחוסנייה כיישוב, ונכיר בה לפי הקריטריונים של התוספת הראשונה.

הגענו לכל מיני הבנות. אמרנו שנשמיט את ה"ליד", או לא נכתוב אותו. נכתוב בכל

מיני טכניקות שיביאו לידי ביטוי שחוסנייה היא שכונה. אני לא יכול לרשום אותה כיישוב,

כי היא לא יישוב. כשיש התלטת ממשלה על הקמת יישוב, רק אז מכינים תוכנית מיתאר.

תתקנו את התקנות, מה אכפת לכם? מה הבעיה לתקן תקנות? אם תראו

בכל התוספת הראשונה, חלק מהמקומות הם דבר היסטורי, כמו "אלומה", אין גושים וחלקות,

כי היישוב מוגדר, הוא מוגדר בתוכנית מיתאר. פה מתעסקים בגושים וחלקות, כי תוכנית

המיתאר עוד אפילו לא מופקדת. זו תוכנית מיתאר מחוזית, והיא עדיין לא מופקדת. לכן היינו

צריכים לכתוב, כדי שיהיה ברור שאדם שנמצא, למשל, לא בחלקה 20 אלא בחלקה 21, בגוש

19223, שהוא נמצא ביישוב הזה.

נגיד שיש מקום נטוש שיש בו בתים בנויים, לפחות הקונטור שלהם. באיזה דרך אנשים

באים ומתיישבים באותו מקום נטוש, שהוא ביתם במשך 800 השנים האחרונות, למעט 50 שנה

שעברו בין מלתמת השתרור להיום. הם נקראים, מהדמיון, "איקרית" ו"בירעם''. נגיד שהם

באים ומתיישבים באיקרית ובירעם ברשות, או בלי מחאה, באיזו דרך, אם לא על-פי המשפט,

אז לפי המשפט המקובל. הם באים ואומרים, אנחנו רוצים להיקרא "ראובן ריבלין", שכתובתו

איקרית.

איקרית הוא מקום מוכר במפה הישראלית, בחוויה הישראלית. אתה בא ואומר, יש לי

בעיה עם איקרית, היא לא נמצאת בשום תוכנית מיתאר, כי בתוכנית מיתאר היא נמצאת בין

השדות של סאסא. מה אנחנו עושים בדבר כזה? זאת אומרת, יש לך אמת, יש לך יציב, ואתה

לא יודע איך לחבחין ביניהם.

יש שני דברים. איקרית ובירעם, אחת הבעיות - - -

אני לא נכנם לזה. עזוב את הנושא הפוליטי. דיר-יאסין.

אבל זה בדיוק הסיפור.

הסיבה המשפטית אם מותר להם לחזור, הוכרעה, דרך אגב, מה שמונע בעדם לחזור זו

פוליטיקה.

נגיד שלכפר ליפתא באים מתיישבים, אנשים שבאים וגרים בבתים האלה. אתה בא ואומר

''ליפתא היא ליד ירושלים", או "שכונה בירושלים"?

ליפתא זה ירושלים.

כי ליפתא היא שכונה בירושלים, היא בתוכנית מיתאר ירושלים.

נגיד שיש לנו מקום שהוא מוכר בגיאוגרפיה, במפה, בהוויה, בחוויה, בנ.צ. של מדינת

ישראל. יש לו שם, כל בן-אדם שהולך ובא, אומר: אני הולך לבקר בבית-הכנסת בבירעם, הלא

היא ברעם, או בברעם הלא היא בירעם. באים אנשים ומתיישבים בתוך הקונטורים של אותם

אנחנו גרים בבירעם. אתה אומר להם: לא, אתם גרים ליד סאסא.

אני לא אומר להם "אתם גרים ליד סאסא". אני לא אומר להם שום דבר הקשור לשם. אני

במרשם אני ארשום כך. אפשר לתקן בתקנות. היום התקנות לא מאפשרות לי לרשום

יישוב שאין לו קונטור - - -

מה אמר בג"ץ?

בג"ץ אמר: יש לכם כבר תוכנית, זה כבר בדרך, אז תתקנו את התקנה הספציפית הזאת

לגבי תוסנייה.

אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת רובי ריבלין, מה זו פוליטיקה. האנשים האלה, סואעד,

מפוזרים כמעט 15 כפרים לא מוכרים בגליל. החבריה האלה, אם הם היו מצביעים במועצה

האזורית משגב, הם היו לוקחים את המועצה. הם היו מקבלים את רשות העיר במשגב, שיש לה

10,000 תושבים ויש לה 110,000 דונם.

כשהם יוכרו כיישוב, זה לא יהיה יישוב עצמאי, זה יהיה יישוב במסגרת המועצה

האזורית משגב.

זה בדרך להכרה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננטלה בשעה 09:10

מצ"ב החלטות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בג"ץ 3607/97

(לפי בקשת מ"מ היו"ר ראובן ריבלין)



בבית המשפט העליון בשבתו בבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3607/97

כבוד השופט י' זמיר

בגוד השופטת ד' ביניש

העותרים; 1. מוחמד סואעד

2. חסן סואעד

1. נג'דייה סואעד

4, פאסמה סואעד

5. חוכרי סואעד

4. כאמלה סואעד

7. מחמוד סואעד

נ ג ד

2. מנהל מרשם האוכלוסין

עתירה למתן צו על-תנאי

כ"ט בסיון תשנ"ח 23.6.98)

עו"ד חסן ג'בארין

עו"ד אסנת מגדל

החלטה

באת כוח המשיבים הצהירה לפנינו כי משרד הפנים יגיש לוועדת חחוקה,

חוק ומשפט - עד ליום 15 ביולי 1998 - בקשה לאישור תיקון התוספת הראשונה

לתקנות מרקים האוכלוסין (רישום מען), תשל"ד-1974, על דרך הכללת הכפר

חוסנייה בטור אי לאותה תוספת. בקשה זו תלווה בבקשה כי הוועדה תדון בבקשה

בהקדם ככל הניתן.



בג"ץ 3607/97 ו'

בפני: כבוד השופט מ' חשין

3. סואעד נג'דייה

4. סואעד פאטמה

5. סואעד חוברי

6. סואעד כאמלה

7. סואעד מחמוד

נ ג ד

2. מנהל מרשם האוכלוסין

בקשת למתן פסק דין

החלטה

לעניין ההודעה שהוגשה ביום 29.10.98 מטעם פרקליטות חמדינה;

פרקליטיה המדינה מתבקשת להודיע לבית-המשפט תוך 15 יום לאימתי נקבעה.

ישיבתה סל לעדת תחוקה, חוק ומשפט בה יידון נושא העתירה.