ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1998

הצעת חוק פקודת השותפויות (מס' 2) (הגדלת מספר השותפים בשותפות), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מת1קן



פרוטוקול מס' 253

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, ט"ו בחשון התשנ"ט (4 בנובמבר 1998). שעה 9:15
נוכחים
חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

יונח יחב
מוזמנים
עו"ד ערן רוזמן - משרד חמשפטים
היועץ המשפטי
שלמה שחם

חלית ברק (מתמחח)
מנהלת הוועדה
דורית ואג

רשמה: אירית שלחבת
סדר היום
1. חצעת חוק פקודת חשותפויות (מסי 2) (הגדלת מספר חשותפים בשותפות), חתשנ"ח-

1998 (של חה"כ יונח יחב} - אישור לקריאח שניה ושלישית.



הצעת חוק פקודת השותפויות (מס' 2) (הגדלת מספר השותפים בשותפות). התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
הצעת חוק פקודת השותפויות (מ0י 2) (הגדלת מספר השותפים בשותפות), התשנ"ח-1998 עברה

כבר בקריאה ראשונה והיא גם נדונה במליאה ועברה, כמדומני, ללא כל הסתייגויות. היא עומדת כעת להכנה

לקריאה שניה ושלישית. אנחנו, גם מת1ך הזדהות עם הצעת החוק, וגם מתוך רצון לסייע בידיו של הבר

הכנסת יונה יהב, שהחוק הזה הוא בנפשו, הקדמנו את הדיון בו. אני מבקש מחבר הכנסת יונה יהב להציג

את הדברים בתמציתיות.
יונה יהב
הזמנים בכלכלה הישראלית השתנו לחלוטין. היום, לפי פקודת השותפויות, שותפויות של עורכי-דין ושל

רואי חשבון מוגבלות ל-20 איש ולכן עושים כל מיני קומבינות, הופכים שכירים לשכירים בכירים יותר, בלי

לאפשר להם להיות שותפים. על מנת לתקן ולהתאים את המציאות הכלכלית לחוק אנחנו מבקשים להגדיל

את מספר השותפים שהם עורכי-דין או רואי חשבון, שהאחריות המקצועית שלהם היא אישית וישירה, ל-50

איש.
שלמה שהם
מה היה מקור ההגבלה הזאת ל-20 איש? מאיפה זה נבע? מה היה הראציו?
ערן רחמן
זה בא מהאנגלים. אני יכול לשער מה היה הראציו. הקושי הוא להגן על צדרים שלישייים במצב שאחד

השותפים חורג מסמכות. כל אחד מהשותפים שחורג מסמכות, כשהוא עושה כך בדרך העסקים הרגילה,

מחייב את כלל השותפות. לכן ככל שמספר השותפים רב יותר יש יותר חשש לצדדים שלישיים שמתקשרים

עם השותפות שאחד השותפים בעצם חורג מסמכות.
שלמה שהם
זה יכול לקרות גם בשותפות שבה יש רק שני שותפים.
ערן רוזמן
זה יכול לקרות גם אם יש רק שני שותפים, אבל כשמספר השותפים גדל אז התקלה יכולה לגדול.
שלמה שהם
אולי צריו לתקן את העניין הזה של חריגה מסמכות ואת העניין של הסמכות המבצעת. יכול להיות שאם

ה"נ1 מתקנים את זה, אז ...
ערן הזמן
צריו לראות פה את התקלה לשני הצדדים. גם לשותפות יש תקלה כאשר השותפות עוסקת בדייג

ופתאום שותף בא ומתחייב לבנות מטוס.
שלמה שהם
אבל השותפות יותר מוגבלת.
היו"ר חנו פ1רת
ההערה של מר שלמה שהם מביאה אותי לחשוב שאולי צריך לעגן בחקיקה את חובת הגילוי ואת הדרך



שבה כל שותף יידע על מעשיו של השותף האחר. זאת הערה נכונה כשלעצמה. היא נכונה גם לגבי שניים,

גם לגבי 10 וגם לגבי למעלה מ-20.

אבל ככלל, כמו במסגרות של ציבור וקהילה, יש איזשהן הערכות מצב ממתי השותפות גדולה מדי.

ממתי מתחיל אדם, בשעה שהוא הולך בתוך הקיבוץ שלו, בתוך הישוב של1, לשאול אם בכלל הוא יודע מי

זה הפל1ני אלמוני שהולך מולו. יש איזשהם מעגלים סבירים.

בעניין שותפויות המעגל שהיה סביר היה של 20, שבו עדיין כאילו יכולה להיות איזשהי מעידה. ברגע

שאתה מרחיב את זה מעבר לזה אז הבעיה היא הרבה יותר קשה. אפילו רק לעניין האינפורמטיבי, איר

מ(0רים מידע.

אני מבין שלגבי עורכי-דין, רואי חשבון, ויועצי מ0 ...
שלמה שהם
העניין של חריגה מסמכות - השותפות היא לא מוגבלת באחריות, היא לא כמו חברה, יש איזשהי

אחריות. השאלה היא מה הוא גבול האחריות של שותף בשותפות. אם אני שותף במשרד עורכי-דין ויש שם

50 שותפים, ושותף אחר עשה מה שעשה, בואו נגיד, דווקא בין עורכי-דין ורואי חשבון זה אולי ע1ד יותר

חריף, בזה שנכנסתי לשותפות האחריות שלי לדעתי היא להכיר את השותפים, לדעת עם מי אני הולך לדרך.
יונה יהב
לפי הפסיקה האחרי1ת היא מש1תפת.
שלמה שהם
אומר מר ערן רחמן, בצז-ק, שככל שיש לר יותר שותפים גם יותר קשה לוגית להטיל אחריות בשל חריגה

מסמכ1ת של מישה1 אחר.
יונה יהב
בארצות-הברית מותרות שותפויות של אלף שותפים. זה הכל בהתאם לכלכלה.
היו"ר חנן פורת
איר להערכתר, במקרה הזה של עורכי-דין ורואי חשבון יש יכולת של איזשהו פיקוח? איר אנחנו עונים

לקושי הזה בשותפות של 50 עורכי-דין?
יונה יהב
היום יש שעושים שותפויות בין שני משרדים. בפועל זה מה שכבר קורה.
היו"ר חנן פורת
אני שואל איר עונים על הקושי הזה, שבשלו נקבע בשעתו המספר המגביל? איר תימנע מצב במשרד

עורכי-דין שעורך-דין אחד עושה איזשהי פאשלה ואחר-כך כתוצאה מזה כולם יהיו אחראים.
יונה יהב
יש לו גם אחריות אישית מתוקף היותו עורך-דין, לכן הגבלנו את זה לעורכי-דין ולרואי חשבון, אבל נכון

שהשותפות כולה חייבת בזה. יש פסיקה על זה.
היו"ר חנ1 פורת
אבל אם אין לו אפשרות אחר-כר לכסות את הדברים האלה אז זה יחול על כולם.



אני חוזר על השאלה, מר ערן רחמן ניסה להסביר לנו את הרציונל, מדוע שותפות לא תעלה על 20 איש.

עד 20 איש עוד יש אפשרות לאיזשהי זרימת מידע בין הצדדים. מעבר לזה, זה הרבה יותר קשה. ואכן קבעו

איזה מגבלה. אתה רוצה כעת להעלות את זה ל-50 איש. השאלה היא איך במצב מה אתה תבטיח

שאותה מכשלה לא תחזור על עצמה.
ערן הזמן
אני חושב שנקודת המוצא, בכלל בחקיקה אזרחית, היא שאנשים שעושים את העסקים שלהם נוטלים

על עצמם אחריות. יש גם בפקודת השותפויות אפשרות לשותף להיות שותף מוגבל כך שהאחריות שלו היא

לא יחד עם השותפות. הצורך לקבוע איזשהם גבולות שאי אפשר לחרוג מהם בא להגן על צדדים שלישיים.

לפי סעיף 14 לפקודת השותפויות, אותו שותף, כשהוא חורג מסמכות, יכול שיחייב את השותפות ויכול

שלא. הוא מחייב את השותפות כאשר הוא עושה פעולה כלפי צד שלישי - כמובן הצד השלישי לא יודע על זה

- והוא פועל במסגרת עסקי השותפות. הוא לא מחייב את השותפות כשהוא חורג מסמכות והוא עושה משהו

מחוץ למסגרת עסקי השותפות. אנו חוששים שצד שלישי ייפגע ואנחנו רוצים להגן עליו.

כששותפות היא שותפות של עורכי-דין, שמותר לה לעסוק רק בעריכת דין, או שותפות של רואי חשבון,

שמותר לה לעסוק רק בראיית חשבון, צד שלישי שמתקשר אל השותפות הזאת יודע שהוא מוגן כל עד מה

שעושים כלפיו הוא משהו מתחום עסקי השותפות, גם אם הש1תף חורג מסמכות. בכל תחום עסקי אחר...
יונה יהב
בגלל זה הם הגבילו את הצעת החוק רק לתחומים האלה. בהתחלה הצעתי שזה יהיה 50 לכל

השותפויות. הסכמתי להגביל את זה בגלל הטעם הזה.
היו"ר חנן פורת
כלומר רק לתחום הזה. ההדגשה היא פה: "לשם עיסוק במקצועם". אלה המילים שנועדו לעשות את

ההבחנה.
יונה יהב
כשאתה בא לשותפות עורכי-דין, ועורך-דין עושה איתך תוך כדי השיחה עיסקה אחרת, מוכר לך טקסטיל

או משה1 מעין זה, אז על פניו אתה מבין שזה לא בעסקי השותפות. אם הוא פה חרג, הוא לבד נושא

באחריות.
היו"ר חנן פורת
תיאורטית זה יכול להיות גם בדברים אחרים.
ערן הזמן
אנחנו בדקנו דינים זרים וראינו שיש, גם באוסטרליה וגם באנגליה, איזשהו מידרג שאומר: במקצועות

כאלה וכאלה מותר כך וכך שותפים, במקצועות אחרים - מ1תר קצת פחות אנשים, וכן הלאה.

הרעיון של שותפות שמנהלת עסקים, מאוד קשה לצד שלישי לדעת אם היא משקיעה רק ביהלומים או

משקיעה גם בנושאים אחרים.
היו"ר חנן פורת
אבל בשותפות באיזשהו בית-חרושת הרי יודעים בדיוק מה העניין של בית-החרושת.
- ערן הזמן
יודעים שעניינם עסקים. אני לא יודע אם כל עניינו של אותו בית-חהשת הוא רק לייצר את הנעלים או



לייצר בכלל...
שלמה שהם
מצד שני, אתה דוחף אותו בעצם להקים חברה, על פי סעיף 4 בפקודת החברות. שאלה גדולה בעניין

זה, האם בחברה אתה פותר את כל הבעיה.
ערן רוזמן
אני חושב שכן. אני יכול גם להסביר למה.
היו"ר חנן פורת
תסביר אולי את ההבחנה בין שותפות לחברה לעניין זה.
ערן רחמן
בחברה יש מערכת היררכית שבה מקבלים החלטות ויש בחוק שאתמול הגשנו הסדר מאוד ברור

וחלוקה של סמכ1יות בין האורגנים: האם זה אסיפה כללית, האם זה דירקטוריון, האם זה מנכ"ל, מי מוסמך

לעשות מה. לכן, מראש, צד שלישי שמתקשר לחברה יכ1ל לדעת. מעבר לזה, במצבים שיש לו ספק, יש

סעיף בהצעת החוק, כפי שהוגשה, שא1מר: אישור הדירקטוריון לכך שכל האישורים בתוך החברה התקבלו

יוצר חזקה שאותה התקשרות נעשתה לא בחריגה מסמכות. לכן גם במצבים שיש בחם חשש, יש לצד

שלישי את הדרך לדעת מה קורה.

מעבר לזה, בחברה אין את המגבלה של דרך העסקים הרגילה. כלומר כל צד שלישי שיש כלפיו חריגה

מסמכות, אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת, אז ...
שלמה שהם
מצד שני לחברה יש את ההגבלה באחריות, זאת הבעיה הקשה ביותר, ובשותפות אין את זה.

בשותפות יש את האחריות האישית בכל רגע, שזה בעיני, אם אתה שואל אותי, גם מבחינת ניהול עסקים,

הרבה יותר נכון.
ערן רוזמן
יש כאן איזשהו איזון.
היו"ר חנו פורת
בחברה, אם בא נציג של החברה ועושה עסק עם צד שלישי, אז ...
שלמה שהם
אי[ לו אחרי1ת אישית. לנציג מטעם החברה.
היו"ר חנ1 פורת
אבל יש אחריות מטעם החברה.
ערן הזמן
יש אחריות לחברה כלפי כל צד שלישי שלא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה. לעומת זאת צד שלישי

, שמתקשר עם שותפות, השותפות לא מחו"בת אם אותו שותף פעל בחריגה מסמכות ולא למסגרת העסקים

הרגילים.
שלמה שהם
אבל אז אם החברה מתפרקת, נניח, אז אין לך את האנשים הפרטיים בתוכה.
ערן הזמו
האם היועץ המשפטי לוועדה מערער על עיקרון האחריות המוגבלת?
שלמה שהם
נכון, כשהתחלנו עם חוק החברות אמרתי שפסק-הדין הראשון בחברות היה פ0ק-דין סלומון נגד סלומון

והי1ם כבר אי אפשר לחזור אחורה.
היו"ר חנן פורת
אתה תצטרך להתמודד עם זה כשנביא את חוק החברות.

אנחנו עכשיו באמת לא נתפור חליפה דרך הכפתור הזה. אבל בכל זאת, לעניינו של החוק הזה,

השאלה היא גודלו של הכפתור. אנחנו פה לוקחים את הנושא של עורכי-דין ורואי חשבון. לי היה נראה שאם

אנחנו קובעים את המגבלה, שזה לשם עיסוק במקצועם, אז העיקרון המנחה הזה יכול לכלול לא מעט

תחומים שבאמת אפשר לדבר על עי0וק מקצועי מובהק. אני עכשיו לא רוצה לפרוט רשימה של שמות אבל

לצ1רך העניין נוכל לומר: יועצי מס, או למשל שותפ1ת של ארכיטקטים.

אם אנחנו קובעים את המגבלה הזאת - "לשם עיסוק במקצועם" - וממילא, כפי שאתה אמרת - נדמה לי

שזאת הנקודה המרכזית - כל אדם שמתקשר איתם יכול בהתאם לזה לדעת היטב האם אותו אדם שנושא

ונותן איתן עושה את זה במסגרת מקצועו או שאותו ארכיטקט באותה הזדמנות רוצה למכור לו גבינת עיזים,

אז העיקרון הזה צריך לחול עליהם. הצמצום הזה, לע1רכי-די1 ורואי חשבון, הוא, אפיל1 כמעט הייתי א1מר, יכול

להיות לא הוגן. יבואו מחר-מחרתיים גם גורמים אחרים שעושים שותפות וייגידו שהם רוצים שותפות של

למעלה מ-20 איש. אני מבין גם שהמציע לא היה מתנגד להרחבה.
יונה יהב
אני הצעתי בהתחלה הרחבה ט1טאלית, מ-20 ל-50, אבל כדי להתפשר עם המדינה הסכמתי להצעה

הזאת.
היו"ר חנן פורת
מה שאני אומר, נצמצם את זה לאותם דברים שאפשר להגדיר אותם באופן מובהק לגבי "עיסוק

במקצועם". אם המילים "עיסוק במקצועם" אינן מספיקות אז אולי נוסיף אפילו "עיסוק במקצוע המובהק", או

משהו כזה, כדי שיהיה ברור שלא מדובר פה על איזה מין משהו אמורפי, שהעיסוק במקצועם ה1א "עסקים".
יונה יהב
שני המקצועות האלה הם היחידים שאסור להם להיכנס לשותפויות עם מקצועות אחרים. ולא רק זה,

אסור להם לשבת תחת אותו Premises אני לא יכול לקחת משרד של 20 חדרים ובאחד לשים כלכלן, בשני

שמאי, ברביעי מתווך ובחמישי עורך-דין, זה אסור. אלה שני המקצועות היחידים שמוגדרים בצורה הכי Strict

בעולם. ארכיטקט למשל יכול לקחת בנין ולהפוך אותו לאינטר-דיסציפלינרי, לתת בו שירותים מכל הס1גים.
היו"ר חנו פורת
מה הסיבה שעורך-דין לא רשאי?
שלמה שהם
היו עורכי-דין שעסקו בתיווך, נניח, או עסקו בדברים אחרים. טוהר המקצוע מחייב שלא תהיה עמימות



כלשהי בעניין.
יונה יהב
יש פה חשש לעירוב אינטרסים, לעירוב תחומים, לניגוד עניינים, וגם חשש להפרת חובת סודיות. גם

בראיית חשבון וגם בעריכת די1 יצרו את ההגבלה הנוקשה הזאת, את הניקיון המוחלט הזה כלפי סלי עלמא.

ברגע שיצרת את זה כלפי כולי עלמא אז ברגע שאתה מגדיל את הש1תפות הסכנה היא הכי מינימלית שיש.

אתה יודע כמה זה הגיוני שאני במשרד שלי אעסיק כלכלן, או יןעץ מס? כשאתה בא לעשות עיסקת בניה

אתה רוצה בא1תה הזדמנ1ת גם לדעת כמה עולה לך כל הסיפור הזה. אבל אסור לי.
היו"ר חנן פורת
אני מודה ומתוודה שבעיני החוקים האלה נראים קצת מ1פרזים. אני מבין את הרעיון אבל לדעתי, מכי1ון

שהחוקים האלה הם ישנים, אילו היינו דנים בהם אחרי שנחקק חוק-יסוד: חופש העיסוק אני לא בט1ח שזה

היה עומד במבחן. זאת נראית לי מגבלה חריפה מאוד.
יונה יהב
אני מניח היום על שולחן הכנסת תיקון לחוק לשכת עורכי-הדין, שעיקרו לאפשר מיזוגים בין משרדים

ישראלים למשרדים זרים. היום זה אסור על-פי החוק. כל המדינה הזאת הולכת לכך שחברות רב-לאומיות

מגיעות לפה. זה ההישג הכי גדול של המדינה. אם מיקרוסופט בא לפה מדוע שלא יבוא גם איזה משרד

עריכת דין אמריקאי וייצור שותפויות עם עו"ד שהם, איתי או עם עו"ד רוזמן? כעת זה אסור על-פי החוק. זה

נראה אבסורד.
היו"ר הנו פ1רת
האם מגבלות דרקוניות כאלה קיימ1ת גם במדינות אחרות, בארצות-הברית, בצרפת, באנגליה?
יונה יהב
היתה קפיצת מדרגה ב-10 השנים האחרונות. ב-10 השנים האחרונות המדינה התפתחה יותר מאשר

ב-40 השנים הקודמות. אבל החוקים הכלכליים לא מותאמים לקפיצת המדרגה הזאת. מה שחבר הכנסת
חנן פורת תפס בהגיון הישר
למה שלא יהיה לי בנין בעל שני קומות, שאני בעת ובע1נה אחת אוכל לתת לך

שירות אינטר-דיסציפלינרי? אני עוסק רק בקבלנים אבל אוכל לתת לך גם ארכיטקט וגם יועץ מס. היום

עורך-הדין לא יכול לשבת איתם באותו במשרד.
היו"ר חנו פורת
לא רק זה אלא בדרך כלל יש קבלן, למשל, שמעסיק עורך-דין. עורך-הדין הזה באופן טבעי צריך להיות

בתוך המערכת, משולב ומשובץ.
שלמה שהם
יתרה מזו, עורכי-דין שרוצים לעשות עסקים עם מתווכים, גם אם המתווך נמצא ממול אז הם עושים את

זה. אנחנו יודעים את הדברים האלה.
היו"ר חנו פורת
הבעיה מתחילה מזה שכאילו הרימו את מדרגתם של עורכי-הדין ולכן יצרו את המגבלות האלה. מי

שרואה את עורך-הדין בתור שופט זוטר אז באמת מתייחס אליו עם אותן מגבלות שמאפיינות יחס לש1פטים.

צריר להתייחס לעןרך-דין בפרופורציות יותר מציאותיות וארציות ואז ממילא גם לא ישימו עליו כל-כך הרבה

מגבלות.
יונה יהב
אתה צריך לבוא בטענות לאמא היהודיה, שיצרה את התדמית הזאת והצליחה מאד בשיווק.
היו"ר חנן פורת
עד כדי כך שההיצע עלה בהרבה על הביקוש.

אין לנו כל קושי להעביר את הצעת החוק הזאת כפי שהיא אבל אני בטוח שאם היא תעלה לדיון במליאה

אז השאלה הזאת תישאל, אם אנשים בכלל ירצו להיות מעורבים. מאחר שהמציע בו1דאי איננו מסתייג מכך,

אני רוצה לשאול את מר ערן הזמן ואת מר שלמה שהם, מה דעתכם על כך שלא נ0ייג את זה רק לעורכי-דין

או ר1אי חשבון - אותם אולי ניתן כאיזשהו דגם - אבל שנתייחס למקצועות שבהם יש עיסוק מובהק במקצוע,

שגם שם יהיה אפשר להרחיב מ-20 ל-50?
שלמה שהם
ראשית, יש לנו את הבעיה של נושא חדש, שזה באמת עלה רק לגבי עורכי-דין ורואי חשבון. לא הייתי

אומר עכשיו להרחיב את זה.

שנית, גם מבחינת חופש העיסוק, הרי זה מרחיב את החופש. אז נכון שאתה אומר שאין היגיון להרחיב

רק קצת, אולי נרחיב יותר גם למקצועות אחרים. אבל, דיברת על הכפת1ר בחליפה, כרגע מדובר על שני

מקצועות בלבד. הרי יש אינסוף מקצועות. אז הייתי אומר כרגע, כשהצעת החוק כבר בפנינו...
היו"ר חנן פורת
נניח משרד שב1 יש מבקרי חשבונות. האם מבקר חשבון זה שונה מחאה חשבון לצורך העניין הזה?
יונה יהב
כן. יש להם כללים אחרים. יש גילדה אחרת.
ערן הזמן
הנימוק, כפי שחבר הכנסת יהב אמר, הוא שבשתי השותפויות האלה יש בהירות מא1ד רבה מה

התחום. בשותפוי1ת אחרות מקצ1עיות אני מסכים שיש יותר בהירות מאשר שותפות שמנהלת עסקים סתם.

אכן במדינות הזרות שבדקנו ראינו שיש איזשהו מידרג: בין שותפויות שהן מאוד מובהקות, לבין שותפויות

מקצועיות אחר1ת שהן פחות מובהקות, לבין שותפוי1ת אחחת בכלל.
הי1"ר חנן פורת
מה אתה מציע? אני רואה פה את הפרוטוקול ובו דברי מסיכ1ם הישיבה הקודמת, ב-1.7.98: "הנוסח

שיוצע יהיה שההתייחסות היא רק לרואי חשבון ולעורכי-דין. אתם תגבשו את הנוסח המדוייק. אנחנו פונים אל

משרד המשפטים ומבקשים ממנו להכין הצעה רחבה יותר שתהלום את הצרכים בכללותם ושבה האבחנה

לא תהיה בין בעלי מקצוע, או שהשאלה לא תהיה היקף השותפות כשלעצמה, אלא אותם כללים וסייגים

שיוחלו על שותפויות גדולות לגבי נושא האחריות". היום למעשה ממש חזרתי על אותם דברים, כי ההיגיון

עומד מאחורי זה.

אולי היה מקום שנעשה פה את אותו רעיון שאנחנו התחלנו לגלגל לגבי נושא המעבר לבתי-משפט

מינהליים. זאת אומרת, שנאפשר, לא בחקיקה ראשית אלא בתקנות שיובאו לאישור הוועדה, להרחיב את

המסגרת הזאת לגבי שותפויות נוספות, שיוצעו על-ידי משרד המשפטים ויאושרו בוועדה. ואז לא נצטרך לרוץ

כל פעם ולעשות חקיקה עם 3 קריאות.
- שלמה שהם
הבעיה היחידה, שמר ערן רחמן בשביל לקבל עכשיו הסכמה לזה צריך להגיד סליחה וללכת לטלפון.



השאלה האם כדאי לחוקק את זה בלי הסכמה.
ערן רחמן
אם אני אצטרך להתקשר אז אני מניח שהוועדה תמתין דקה. באופן כללי קשה למשרד ממשלתי לשלול

את האפשרות שתיתן ל1 איזשהי סמכות, אז מראש אני מניח שתשובה של המשרד תהיה חיובית.

מעבר לזה, אני מבקש שיהיה ברור שמדובר במספר שותפים כפי שיוצע ובנושא כפי שיוצע. כלומר

שהסף של 50 לא יהיה הסף לכל דבר ודבר.
היו"ר חנן פורת
אנחנו בין כה נצטרך להכין את זה לניסוח מדוייק. זאת המלצתה של הוועדה. אנחנו לא נלך עכשיו

למאבק עם המשרד. אם המשרד לא יסכים לכך, אז לא נכניס את זה. אנחנו ממליצים על כך ואם תקבל את

האישור אז כבר כאילו אושר פה בוועדה להכליל את התוספת הזאת.

אנחנו נוסיף סעיף שני, שאומר ששר המשפטים יהיה רשאי להרחיב את המקצועות. נאמר "רשאי

לקבוע" ולא "יקבע", כי אני לא רוצה לחייב אותו לקבוע.
ערן רחמן
אני מציע שנשאיר את מלאכת הניסוח לאחר הישיבה. אני חושב שהעיקרון ברור.
יונה יהב
אבל שלא יטענו שאני חרגתי מהסיכום. אני חושב שזה רעיון מע1לה.
שלמה שהם
"שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע סוגי שותפוית נוספים,

לרבות מספר השותפים בשותפות, לגבי עיסוק במקצועות אחרים, ובלבד שמספר השותפים לא יעלה על

חמישים".
ערן רחמן
גם לא הייתי מסייג את זה לעיסוק במקצוע. אולי: "לפי סוגי העיסוקים, כפי שייקבע" או משהו כזה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה שזה יהיה באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. זה יהיה תהליך הרבה יותר פשוט ואז באמת אם

יהיו מקצועות שנשתכנע שהם צריכים הרחבה אז חבר הכנסת יונה יהב לא יצטרך להתחיל להעביר 3

קריאות וכל מה שקשור בזה. אני מבקש שתעשה את זה מייד כדי שנוכל לשלב את זה.

הצעת החוק מאושרת להעברה לקריאה שניה ושלישית, עם הסעיף הנוסף.
שלמה שהם
"שר המשפטים, באישור ועדת החוקה ח1ק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע סוגי שותפויות אחרים

שבהם רשאית השותפות להיות של יותר מעשרים חברים ובלבד שמספר השותפים לא יעלה על 50 חברים;

כן רשאי הוא לקבוע את המספר המירבי של השותפים בשותפות."

הישיבה ננעלה בשעה 9:45

קוד המקור של הנתונים