ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/10/1998

הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - עוולה אזרחית ושיפוט מהיר), התשנ"ז-1997, שלחברי הכנסת צבי ויינברג ויונה יהב; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (פיצויים ללא הוכחת נזק), התשנ"ח-1996, של חבר הכנסת מאיר שטרית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא נזתוקן



פרוטוקול מס' 246

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. אי בחשון התשנ"ט ( 21 באוקטובר 1998), שעה 09:10
נכחו: חברי הוועדה
חנן פורח - היו"ר

צבי ויינברג

יונה יהב

חגי מירום

דוד צוקר
נווזנונים
חבר הכנסת מאיר שטרית

פרופ' נתוס רקובר - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים

השופט דן ארבל - הנהלת בתי המשפט, מנהל בתי המשפט

בצלאל איל - מועצת העיתונות, מזכיר כללי

כרמית פנטון - הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יועמ"ש

עו"ד משה רונן - איגוד ארצי של עתונאי ישראל

עו"ד מיבי מוזר - ידיעות אתרונות

פז מוזר - ידיעות אתרונות

יואב יצחק

חנה מטקביץ - רשות השידור, יועמ"ש

חנור מרמרי - עיתון הארץ
מנהלת הוועדה
דורית ואג
יועץ משפטי
שלמה שהמ
מתמחה ליועץ המשפטי
הלית ברק
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. הצעת תוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (פיצוייס ללא הוכחת נזק),

התשנ"ח-1998, של חבר הכנסת מאיר שטרית

ב. הצעת תוק איסור לשון הרע (תיקון - עוולה אזרתית ושיפוט מהיר), ,

התשנ"ז-1997, של חברי הכנסת צבי ויינברג ויונה יהב



א הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (פיצויים ללא הוכחת נזק), התשנ"ח-1996,

של חבר הכנסת מאיר שטרית
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, בוקר טוב וחודש טוב. היו כאלה ששאלו אותי: האס בימים טרופים אלה

מבחינה מדינית, לאומית, ביטחונית' יש לנו זמן לעסוק בזוטות של סעיפיס בהצעות חוק

בנושא לשון הרע? עניתי להם שאני מאמין באמונה שלמה שהדבריס קשורים באופן עמוק זה

בזה, ומי שמבקש שלום, מי שמבקש טוב, צריו לשים לנגד עיניו אח הפסוק: ''מי האיש החפץ

חיים, אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונר מרע ושפתיר מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב,

בקש שלום ורדפהו''. אני רוצה להדגיש שהפסוק הזה מבליט את העניין של שלום שמתחיל

מ''נצור לשונר מרע ושפתיר מדבר מרמה". אנחנו לא עוסקים פה רק בסוגיות מוסריות, אלא

בסוגיות חוקתיות ומשפטיות, אבל הן כולן יונקות מקוד מוסרי, אתי, ראשוני. כר מצאתי

לנכון לפתות בראש החודש שלנו, ראש חודש מרחשון, את הדיון בסוגיות של לשון הרע.

לפנינו כאן, רבוהי, שתי הצעות תוק. האחת, הצעת החוק שהוצעה על-ידי חבר הכנסת

מאיר שטרית, והיא הצעת תוק שעומדת כיוס, לאחר שכבר עברת דיוניס בוועדה, ואושרה

במליאה בקריאה ראשונה, ואנחנו דנים בה עכשיו כהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

בהצעת החוק הזאת נפתח היוס את הדיון, מתור תקווה שנוכל להכין אותה ולסיים אותה היום

לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית.

כזכור לכם, במהלר הדיונים, גם בוועדה, בהכנה לקריאת ראשונה, חלו כמת שינויים

בהצעת החוק הזאת, ומייד חבר הכנסת מאיר שטירת יבהיר את הדברים. כיוס קבענו אותו

סכום של פיצויים ללא הוכחת נזק, במידה והורשע אדם או גוף בהוצאת לשון הרע, בין אם

המשפט היה משפט אזרחי, בתביעה אזרחית, ובין במשפט פלילי. בתחילה, בהצעת החוק,

היתה הרצפה 30,000 ש''ח.
מאיר שטרית
50,000 ש''ח.
היו"ר חנן פורת
לאחר מכן, מתוך רצון להגיע לאיזו פשרה עם העמדות השונות, הוסכם, אני תושב שזו

היתה הסכמה של כל הצדדים שנגעו בעניין, שהתקרה תהיה 30,000 ש''ח, זהו הדבר המרכזי

בחוק הזה, שממילא, כפי שאני רק רוצה להזכיר, לא יחייב את האדם, לאחר שהוכח שהוצאה

כנגדו לשון הרע, להגיד מהי מידת הנזק שנגרמה לו ועל-פי זה לדון מה ערכו, מה משקלו

הציבורי וכדומה, אלא תהיה יכולת, לדעת שופט, לקבוע עד תקרה של 30,000 ש''ת גם ללא

הוכחת הנזק. זוהי בקיצור הצעת החוק שמצוינת כאן.

אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת מאיר שטרית, שהציע את הצעת החוק, להשלים

ולהבהיר. לאחר מבן נשמע את העמדת, אם אכן יש כזאת, של מי ששולל את הצעת החוק

הזאת. כמובן, ניתנת אפשרות הדיבור לחברי הכנסת ולנציגי הממשלה.
מאיר שטרית
אדוני היושב-ראש, קודם כל אני מודה לר על זימון הדיון, במטרה באמת לקדם את הצעת

החוק הזאת ולנסות ולהביא אותה לכלל סיום. עבר באמת הרבה זמן מאז שהתחלנו את הטיפול

בהצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, וזה לא באשמתך.

על כל פנים, הצעת החוק, כפי שראיתם בקריאה ראשונה, עברה פה אחד בכנסת. אני לא

תושב שמישהו בכנסת מתנגד להצעת החוק. קיבלתי בזמנו את עמדתו של משרד המשפטים

לקבוע סכום של עד 30,000 ש''ח ללא הוכחת נזק, בניגוד להצעתי המקורית, שאמרה לקבוע

רצפה של 50,000 שקל כפיצוי ללא הוכתת נזק, ושזה יהיה לשיקול דעתו של שופט, ששופט

יחליט מה גובה הנזק.

הוועדה בזמנו הציעה, וקיבלה בעצם החלטה בניגוד לדעחי, על הורדת הסכום מ-50,000

שקל שהצעתי ל-30,000 שקל, בסופו של דבר, לא התנגדתי לעניין הזה במליאה. הבעתי את

דעתי, שזה עדיין סכום נמור מידי, כיוון שאם אנתנו נותנים שיקול דעת לשופט, אני מדבר על

סכום יותר גבוה, ועדיין '-ש לו שיקול דעת מאפס עד לאותו סכום. אילו זה היה רצפה, היה

באמת מקום לוויכות אם 30,000 שקל או 50,000 שקל. כשהסכום איננו מהווה רצפה, בעצם זה

לא משמעותי אם הסכום הוא 30,000 שקל או 50,000 שקל. כר או אחרת, אני בהחלט מעוניין

לקדם את הצעת החוק הזאת ולהביא אותה לכלל סיום.



הבוקר העיר לי עו'"ד מוזר לגבי סעיף קטן (ג) להצעת החוק. עדיין יש אפשרות לניסוח,

אני מניח, ובמובן, אני מסבים לתקן. בסעיף קטן (ג) בחוב: "לא יקבל אדם פיצוי ללא הובחת

נזק, לפי סעיף זה, מאותו אדם בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אתת." עו"ד מוזר מעיר,

ויבול להיות בצדק, אבל זו יכולה להיות סוגייה לדיון, שהבוונה היתה בעניין הזה שאדם לא

יקבל פיצוי בשל אותה תביעת לשון הרע יותר מפעם אתת, לאו דווקא מאותו אדם. דהיינו,

אם, למשל, עיתון מוציא עליך לשון הרע, ואתה תובע את העורך, את העיתון, את המזבירה -
היו"ר חנן פורת
אותו גוף.
מיבי מוזר
להשאיר רק "בשל אותה לשון הרע". אפשר לומר "בשל אותו עניין". אחרת יוצא

אבסורד, אם משאירים "בשל אותו אדם", יבולים להגיש אותה תביעה, שלוש וארבע פעמים.

אפשר להגיש פעם נגד המוציא לאור, פעם נגד העורך ופעם נגד שני בתבים.
היו"ר חנו פורת
אני מביו שההגבלה "מאותו אדם" באה בדי לומר, שאם, למשל - לא נדבר על גוף, אלא

אנשים - היו שלושה אנשים, וכל אחד הוציא אותה לשון הרע על אותו אדם, אז הוא זכאי

לתבוע בל אחד מהשלושה.
מיבי מוזר
אם הכוונה היא לאותו אירוע, אז צריך לומר. כי אם זה שלושה אנשים, בשלוש

הזדמנויות שונות, אין ספק שהוא יכול, זו לא אותה לשון הרע, אלה שלושה אירועים. אבל

אם מדובר באותו אירוע, באותו פרסום - - -
היו"ר חנן פורת
אני חושב שצריך להוסיף פה "מאותו גוף" או משהו כזה.
מיבי מוזר
לא, "מאותו פרסום".
שלמה שהם
גם כאשר הפיצוי ללא הוכחת נזק, אין ספק ששופט לא יפסוק משהו שנראה לו מעבר

לנזק שנגרם. ועדיין, כמו בכל תביעה אזרתית, רשאי אדם להגיש תביעה נגד העורך ונגד

הכתב. ואז שופט רשאי להחליט, למשל, שהכתב ישלם חלק מן הנזק, והעיתון - חלק אחר מן

הנזק,,כל עוד מדובר באותה לשון הרע.
מיבי מוזר
אם אתה משאיר את הניסוח כמו שהוא, אז אפשר להגיש, בלא הובחת נזק, שלוש-ארבע

תביעות נפרדות בשל אותו אירוע, בשל אותו פרסום. הכוונה היתה, כך הבנתי ממר שטרית,

וגם בישיבות שהיו כאן, שעל אותו פרסום, על אותו אירוע, לא יכול אדם להיפרע יותר מפעם

אחת. הוא יכול לתבוע את כל השלושה, ובית המשפט יכול לפצל את הפיצוי ולומר: זה יתן

עשרה וזה יתן חמישה, ובסך-הכל 30,000 ש"ח.
שלמה שהם
אם 50 איש הוציאו עליו לשון הרע, וזו אותה לשון הרע, הוא יכול לתבוע את כולם

ביחד, הוא יכול לתבוע כל אחד לחוד, אבל עדיין אני לא יבול להגביל אותו.
מיבי מוזר
אם אתה משאיר את הניסוח כמו שהוא "לא יקבל אדם פיצוי ללא הובחת נזק, לפי סעיף

זה, מאותו אדם בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת", אם אתה משאיר "מאותו אדם"" אז

הוא יכול להגיש תביעה פעם אחת נגד המוציא לאור, ולקבל 30,000 ש"ח, הוא יבול להגיש

תביעה על אותו פרסום נגד העורך, תביעה נפרדת, ולקבל בעדה 30,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.



היו"ר חנו פורח-.

אתה חושב שהשופט יאשר את זה?
מיבי מוזר
למה להשאיר את זה פתוח? אפשר לומר "לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע" או "בשל

אותו פרסום לשרו תרעי.
שלמה שהם
אם תכתוב בצורה כזאת, השופט לא יוכל לומר: הכתב ישלם 10,000 שקל - - -
מיבי מוזר
בוודאי שהוא יכול. במה זה מונע בעדו?
שלמה שהם
משום שזו אותה לשון הרע, והוא מקבל פיצוי פעמיים.
מיבי מוזר
אתה יכול לכתוב, "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק מעבר לפיצוי הקבוע בחוק זה".
כרמית פנטוו
"שלא יעלה על 30,000 ש"ח."
היו"ר חנן פורת
רבותי, אנחנו מבינים אח העניין,
מיבי מוזר
דרר אגב, זה לא רק עניין של גוף, כי זה יכול להיות גם אנשים. כשכתוב "אדם", אז

על-פי החוק זה גם תאגיד, כך שלא זאת היתה הבעיה.
היו"ר חנו פורת
יש צדדים לכאן ולכאן. כל השאלה פה, לדעתי, האם אנחנו סומכים על שיקול דעתו שלן

השופט, שמבין את ההערה שאתה מעיר, ולא ייתן לאדם עשר פעמים אותם 30,000 שקל, או

שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעגן את זה באופן יותר קונקרטי בלשון החוק.
מיבי מוזר
אם נשאיר את זה כלשונו, ההוראה תהיה להיפך. כביכול, הנחיה לשופט שהוא כן יכול

להתגבר על שיקול דעתו.
היו"ר חנו פורת
לשופט יש מספיק תבונה להבין שהוא לא יכול לעשות זאת.
יונה יהב
הניסוח חזה לא טוב. הניסוח הזה מכשיל.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה להיכנס לפינה הזאת. בואו, קודם כל, נגמור את הדברים, ואז, אם תישאר

הנקודה הזאת, נטפל בה. בבקשה.
מאיר שטרית
אשר על כן, רבותי, מאחר ואינני משפטן במובנה של המלה, אני משאיר את זה ליועץ

המשפטי של הוועדה לנסח כפי שייראה תקין מבחינה משפטית. מבחינתי, על כל פנים, הכוונה

היתה שאם יש תביעה, נניח, נגד עיתון, אין כוונתי שיתבעו כל אחד לחוד, אלא את העיתון

כולו. עם זאח, אם עשרה גופים שונים הוציאו לשון הרע על אדם אחד, אני לא אתנגד שכל

אחד ישלם 30,000 שקל.
כרמית פנטון
השאלה תהיה: האם יורשעו באותו עיתון כמה אנשים?
מאיר שטרית
בוודאי, למה לא? גם העורר אשם וגם הכתב אשם, וגם מנהל העיתון אשם וגם מי שלא

בדק אשם. ישלם כל אחד חמישה שקלים, זה עדיין יספק אותי. אין לי ויכוח אם מותר לתבוע

עשרה אנשים באותו עיתון, אבל לא לחייב כל אחד מהם על נזק של 30,000 שקל, אין לי

כוונה כזאת.

אדוני היושב-ראש, הדבר השני שאני מבקש לומר, פרט לכר שאני מבקש שתתקנו את

הנימוח בפי שהיועץ המשפטי יחליט, שיש באן סוגיות בתחום של ניהול העניין של הגנה על

שמו הטוב של אדם. צריך לדון בכל התחום של עיתונות וחופש עיתונות ורצינות העיתונות

ומסירת מידע אמח בעיתונות וכן הלאה. אלה סוגיות שהוועדה צריכה בעתיד להתייחס אליהן,

ולפתוח דיון יותר רחב, אולי יחד עם העיתונאים.
היו"ר חנן פורת
הוועדה מחכוונח לעסוק בזה, בחלק נעסוק תור כדי הדיון בהצעת החוק הבאה, אם

תרצה להישאר, בדיון שעוסק בהיבטים נוספים.
מאיר שטרית
אני רוצה להוסיף ובזה לסיים. אחת הבעיות הקשות שיש בעניין הזה, זו העובדה

שעיתונאים, לפחות לפי מה שפורסם, יוצרים קשר בין פרסום בעיתון לבין פרסומת בעיתון.

הם אומרים, "אם לא תפרסם אצלי, אני אכתוב עליר א' או אכתוב עליו ביי.
היו"ר חנן פורח
זו סוגייה אחרת לגמרי, ואנחנו לא נדון בה עכשיו.
מאיר שטרית
בסדר, אבל אני חושב שהוועדה צריכה להתייחס לסוגיות האלה.
היויר חנן פורח
אתה צריך להבין שרוב הסוגיות האלה, לפי מיטב הבנתי, לא קשורות לחקיקה, אלא

קשורות לאתיקה, ויכול להיות שחלק מהדבריס שכבר עסקנו בהס, שנוגעים לפגישה שלנו עם

ועדת האתיקה של מועצת העיתונות וכדומה, יעסקו גם בסוגיות כגון אלה. אני דווקא מקבל

את עמדתם של חלק מהחברים, ביניהם של חבר הכנסת דדי צוקר, שלא אחת דיבר על הצורך

בהבחנה בין דברים שבתחום האתיקה לבין דברים שקשורים לחקיקה.
מאיר שטרית
לגופה של הצעת החוק, העיתונאי יואב יצחק פנה אלי ואמר, שיש לו מה לומר בעניין

הצעת החוק. אני מבקש שתתנו לו להשמיע את דבריו.
היו"ר חנן פורת
אנחנו ניחן לו את האפשרות להשמיע את דבריו במסגרת הדיון כאן.
מאיר שטרית
תודה רבה.



היו"ר חנן פורת.

רבותי, משרד המשפטים, אם יש לכם עניין להבהיר את עמדתכם בקשר להצעת החוק

הזאת, אשמח מאוד לשמוע.
דלית דרור
הממשלה תומכת בהעברתה של הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישיח. קשה לכמת

את הנזק שנגרם לשמו הטוב של אדם, ולכן ראוי להקל על התובע בעניין זה, דבר שבתי

המשפט ממילא עושים בפסיקתם, אבל אז הם עושים את זה ללא תקרה. רצוי להסדיר את זה

בצורה מסודרת בחקיקה, כמו שמוצע פה. סכום מסוים ניתן לתבוע ללא הוכחת נזק, והדלת

אינה נסגרת למי שרוצה להוכיח נזק גדול יותר.

הקלה נוספת שיש כאן, והיא חיובית, שבמסגרת ההליך הפלילי ניתן להשיג את הפיצוי,

ואם התובע מסתפק בפיצוי עד לגובה התקרה, הוא לא צריך בכלל לפתוח בהליך האזרחי.

אנחנו תומכים גם בהשמטת המלים "מאותו אדם'', נושא שעלה הבוקר, בסעיף 7א רבתי,

סעיף קטן (ג). המלים "מאותו אדם", אכן צריכות להישמט, אנחנו לא היינו ערים לסיטואציה

האפשרית הזו אם אנחנו משאירים את המליס האלה.
שלמה שהם
השאלה היא: האם לכתוב "מאותו אדם" או "מאותם האנשים הקשורים לאותו תאגיד"?
כרמית פנטון
צריך שזה לא יעלה על הסכום המקסימלי, שלא יעלה על 30,000 שקל. זאת הכוונה.
היו"ר חנן פורח
פרופ' נחום רקובר.
נחום רקובר
רציתי להבליט את הנקודה, שאם נותנים סכום קצוב ללא הוכחח נזק, אז יש בו האלמנט

העונשי, וחומרת העבירה הולמת את הצעד החריג הזה, כפי שננקט בהצעה שלפנינו.
היו"ר חנן פורת
כשדנו בהצעה בהכנה לקריאה ראשונה, מי שזוכר, ראינו אותה משנה במסכת בבא קמא,

שמדברת על כך שאותו פלוני רוצה לומר שהאשה הזאת היא אשה זולה, ולכן לא מגיע לה

פיצוי ראוי. אומר לו רבי עקיבא: "כל ישראל בני מלכים". ההערה של פרופ' רקובר, לפחות

בנושא הפילוסופיה של המשפט, היא הערה מאוד מאוד חשובה. זאת אומרת, השאלה פה היא

לא רק כמה סבל האדם, אלא סנקציה כלפי הפוגע מנקודת מבט של לשון הרע.

רבוחי, יושב עמנו השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט. אם אתה מבקש להעיר משהו

בקשר להצעת החוק הזאת, נשמח מאוד.
דן ארבל
הנהלת בתי המשפט תומכת בהצעת החוק, והסיבה היא, שבהרבה מאוד תיקים של לשון

הרע קשה מאוד להוכיח נזק, אבל השופט יודע שיש נזק, הוא יודע שנגרם עוול, אבל קשה

לכמת את הנזק. זאת תופעה מאוד מאוד בולטת במשפטים על לשון הרע.
דוד צוקר
למה צריך חקיקה?
דו ארבל
יכול להיות שהוא יכול היה לפסוק נזק כללי, על-פי העקרונות הכלליים של המשפט,

אבל ברגע שיש לו סמכות יותר ספציפית על-פי חוק, מלאכתו יותר קלה, ויש לו אסמכתה

יותר טובה.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להוסיף, ברשותך, בתשובה לשאלתו של תבר הכנסת דדי צוקר. השאלה היא

גס, האם זבאי הסניגור לבוא ולוסר; אני דורש כעת להציב במה דבריס בקשר לאישיותו או

אופיו של הנאשס? וכבר היו משפטיס כגון אלה של לשון הרע, כתוצאה מזה שהוא רוצה

להוכיח משהו על אותו אדס. על-פי הצעת החוק הזאת, זה לא יתיה רלוונטי, כי ברגע שהאדס

מסתפק במינימוס, אז כל הנושא הזה נחסר ממערכת המשפט.
דלית דרור
לא פעס קורה שאנחנו לוקחיס הלכה פסוקה ומחוקקים אותה, כך מגבשים אותה.
דו ארבל
אמרת דבריס נכוניס מאוד, זה בדיוק מה שקורה בבית משפט. מנסים, כמו שאנחנו

אומריס בביטוי של רחוב, "ללכלך", וזו מין חרב פיפיות, שכל מי שתובע לשון הרע מוצא

עצמו מתלכלר בפומבי. זה דבר רע.

אני אפילו הייתי מרחיק לכת ועובר את ה-30,000 שקל.
מאיר שטרית
תודה אדוני.
דן ארבל
זה צריך להרתיע אנשים. מי שנפגע אי-פעס מלשון הרע יודע עד כמה זה מכאיב.
מאיר שטרית
הסוגייה תעמוד במידה שתוגשנה הסתייגויות.
היו"ר חנן פורת
אם יהיה מישהו שירצה להגיש הסתייגות, הוא יכול להסתמך על דברי השופט דן ארבל.
יונה יהב
כבוד השופט, אנחנו הגענו פה לאיזה קונצנזוס.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת יונה יהב, זה טוב לשמוע את דבריו של השופט.
דן ארבל
אני מדבר איתכם גם כשופט שישב בהרבה מאוד משפטים של לשון הרע. יש לנו בהרבה

מאוד מקרים תחושה שאי-אפשר להובית את הנזק, אבל הנזק כבד מאוד, ומי שנפגע אי-פעס

מלשון הרע מבין ויודע עד כמה הנזק כבד. לכן, יכול להיות ש-30,000 שקל זה לא מספיק.
היו"ר חנן פורת
תודה. רבותי, אם יש למישהו מטעם מועצת העיתונות רצון להביע עמדה בקשר לעניין

הזה, בבקשה.
מיבי מוזר
העניין הזה, כמו שאמר תבר הכנסת מאיר שטרית, כבר דנו בו. הפיגורה של ה-30,000

שקל, למשל, היא פיגורה שהתקבלה אחרי התדיינויות והרבה דוגמאות לכאן ולכאן של מקרים

שבאמת, כמו שאומר השופט ארבל, היתה תחושה שצריך לפסוק יותר, ומקרים רבים שפסקו

הרבה פחות. הפיגורה הזאת זה איזה תוצר של איזון בין הרעיונות כולם.



אמרתי גם בפעמים קודמות, לאו דווקא כמי שמייצג עיתונים, אלא כמי שמייצג את

האנשים שלפעמים תובעים, לפעמים גם זה מזדמן לי, אני מברך על עצם הרעיון, על צמצום

הסיפור הזה של משפט פלילי, ואתר כך משפט אזרחי.

בהמשר אני ארצה לדבר, בהקשר להצעתם של חברי הכנסת יונה יהב וד"ר ויינברג, על

השאלה אם בכלל צריך, את הנושא של קובלנה פלילי-ת, להשאיר על כנו. בית המשפט העליון

כבר הביע את דעתו כמה פעמים, שזה לא מטריה פלילית, וצריך להשאיר את זה כעניין

אזרתי.
היו"ר חנן פורת
לזה נגיע, זו סוגייה מאוד יסודית.
משה רונן
כנציג האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ליבי כבד שאני בא הנה ולא מתנגד להצעה

הזאת, אבל כפי שכבר נאמר, הנוסח שקיים כאן, להוציא המלים "מאותו אדם", נוסח אתרי

דיונים רבים והסכמות, והיינו שותפים להסכמה הזאת.
יואב יצחק
חבר הכנסת מאיר שטרית התכוון לטוב, אבל אני חושב שפה קצת אנסו את התיקון שהוא

הציע. בתיקון הזח, למרות שאני תומך בו, צריך לעשות תיקונים. התיקון הזה בעצם מרע את

מצבו של התובע שנפגע מלשון הרע, משוס שכאן נקבעה תקרה של סכוס, שאדס יכול לקבל

כפיצוי בלי שהוא יוכיח נזק. בעצס, היום, מי שמצוי במטריה הזאת יודע, שבתי משפט

פוסקים 70,000-60,000-50,000 שקלים, כפי שצריך לנהוג במקומותינו.

פה, כיוון שבוועדה חברי הכנסת הפחיתו את הסכוס מהסכומיס הראשונים שנקב בהס

חבר הכנסת שטרית, מדובר עכשיו בסכום שהוא יחסית פעוט, והוא מהווה הרעה משמעותית

ביתס למצב הקיים. זה דבר ראשון.

דבר שני. השיקול הזה לא לוקח בחשבון את המצב שקיים היום באמצעי התקשורת

לאשורו. העיתונות היום היא עיתונות מפולגת, עיתונות מסחרית - - -

יונה יהב.

היום, ללא הוכחת נזק, כמעט ולא פוסקים סכומיס.
דוד צוקר
פוסקים.
היו"ר חנן פורת
זה נכון שפוסקיס, אבל נכון הוא שאס הסניגור רוצה להתעצם בעניין הוא יכול ללכלך

את המאשיס.
מאיר שטרית
זה מה שעושים בדרך כלל, בשביל זה באה הצעת החוק.
יואב יצחק
הצעת התיקון הזאת אינה לוקחת בחשבון את המצב שקיים לאשורו באמצעי התקשורת,

שבו העיתונות היא עיתונות מסחרית, היא עיחונות שחלק מהידיעות, הכתבות והפרסומים הם

זדונייס. להצעת החוק הזאת, אולי, מן הראוי להוסיף סעיף שייתן לשופט את האפשרות

בנסיבות מיוחדות, בנסיבות חמורות, כאשר מוכת בבית המשפט שלשון הרע פורסמה בזדון,

שיהיו מכפלות של הסכום הזה.
יונה יהב
קשה מאוד להוכיח את זה.
מיבי מוזר
להכניס את "ניו-יורק טיימס" לחוק הישראלי.
יונה יהב
אריק שרון הפסיד במשפט נגד "הטייטס", כי הוא לא הצליח להוכיח זדון.
דן ארבל
אתה רוצה זדון, כאפשרות להגדיל את הסכומים.
יואב יצחק
כאפשרות להכפיל את הסכומים.

רבותי, אם עיתון מפרסם על מתחרה שלו בעיתון אחר דברים שקריים, כאשר אפשר

להוכיח בנקל שהדברים שקריים, זה זדון שצריך להיות לו צעד עונשי.
היו"ר חנו פורת
אתה צריך לדעת, שבמובן של חוק יישום לשון הרע, בהיבט הפלילי שלו לפחות, אתה

מפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע.
יואב יצחק
אני מכיר את חוק יסוד: לשון הרע, ועברתי כמה הליכים כקובל. ראיתי איזה פירושים

יש בבית משפט.
מיבי מוזר
לכן אתה צריך אולי להבהיר, שהדברים שאתה אומר הם דברים די אישיים.
צבי ויינברג
זה לא משנה.
היו"ר חנן פורת
אנחנו לא נמצאים עכשיו בבית המשפט, שאם לא כן היו אומרים, שגם חבר הכנסת מאיר

שטרית הביא את הצעת החוק שלו מנימוקים אישיים. אנחנו משתדלים לשקול לפי מיטב

שיפוטנו.
מאיר שטרית
אין לי שום נימוק אישי.
יואב יצחק
למען הגילוי הנאות אני אבהיר. אני אזרח במדינה הזאת, אני עיתונאי, אני עיתונאי

שכותב על אנשים, שלפעמים יש להם טענות. אני תובע לעתים כאשר אני מרגיש צורך, וכך גם

עו''ד מיבי מוזר שהוא מייצג קבוצות.
היויר חנן פורת
היית אי-פעם נתבע?
יואב יצחק
הייתי פעם נתבע, אבל התביעה נדחתה על הסף.

כולנו פה מתעלמים ממה שקורה באמת באמצעי התקשורת. הצעת החוק הזאת טובה

כאשר המסלול שהולכים בו ה.וא מצב שפיר, ויש, מה שנקרא, "תאונות עבודה" לעיתונאים, או

גם לאנשים אחרים, בכל מיני מקומות ציבוריים, שמוציאים דיבה אחד כנגד חברו. פה אני



חושב שצריך סנקציה נגד אנשים שפועלים שלא בתום לב, ונשאיר את זה לשיקול דעתו של

השופט, שיבפיל וישלש את הסכום במידת הצורך.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה. אם אני רוצה להסיק מסקנה מחוך הדברים שלך כדי לתת לזה משמעות בחוק,

הייתי אומר שבסך הכל מה שצריך, זה להגדיר את גובה הסכום כאן, כי לא נעשה את

ההבחנות בין זדון ללא זדון. חי שירצה יוכל לקבל אח הצעתו של השופט דן אדבל, ומיד

נעמיד פה את הדברים האלה, במידה ויהיה פה עניין מצד מישהו מהוועדה, להכרעה בוועדה,

בדעת רוב או בדעת מיעוט.
יואב יצחק
לא זו הצעתי.
היו"ר חנן פורת
אני יודע.
יואב יצחק
אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. יש הבדל, ופה אני קצת אולי בצד של העיתונות, בין

מצב שעיתונאי כותב ידיעה או כתבה, ובסוף זה לא כפי שהוא כחב, לבין מצב שאנשים

פועליס בזדון. עיתונאי שמקבל כסף, או עיתונאי שעושה שירותיס למאן דהוא בשביל טובת

הנאה מסוימת, וכותב דברים נגד אנשים אחרים, לאו דווקא נגד עיחון, נגד חברה מתחרה, אז

ברור שכאן צריכה להיות סנקציה. אי-אפשר לומר זה וזה שווים.
דן ארבל
אבל אם הוא פעל בתום לב ממילא יש לו הגנה.
יואב יצחק
אם הוא פרסם בתום לב, הוא מוגן. אם אפשר להוכיח שהוא עשה מה שעשה בזדון, אז

יש להכפיל את הסכום.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה. אם חברי הכנסת שנמצאים כאן מבקשים להביע אח דעתם, נשמע.
יונה יהב
אני בעד להצביע.
דוד צוקר
אני רוצה להביע את ההשתוממות שלי כלפי עמדת המדינה, כלומר, משרד המשפטים

והנהלת בחי המשפט, על העמדה שלהם. אני לא בטוח שזו היתה עמדתם בשנים הקודמות.

ובעיקר אני אביע את התדהמה שלי על עמדת היועץ המשפטי ובתי המשפט, שאינם רואים את

העניין הזה כחלק ממגמה כללית שנמצאת בוועדה, בהצעות חוק שתבליחן היא אחת: לצמצם

אח חופש הביטוי של כלי התקשורת בישראל.
צבי ויינברג
את השטויות האלה כבר אמרת הרכה פעמים, ואחה חוזר עליהן. זו לא הכוונה. אנחנו

דנים בעניין הזה כבר שנה וחצי. הכוונה, כפי שאמר העיחונאי יואב יצחק.
דוד צוקר
אני יכול לדבר או שזו רשות הדיבור של חבר הכנסת צבי ויינברג?
היו"ר חנן פורת
כל אחד מתפרץ. חבר הכנסת צבי ויינברג, ברשותך, אתה חקבל את רשות הדיבור ותובל

להביע דעתך בצורה מסודרת. תן לחבר הכנסת דדי צוקר להשלים את דבריו.
דוד צוקר
מדובר פה בחמש הצעות חוק שתוצאתן היא אחת. אי-אפשר לדון בהצעח החוק הזאת בלי

לשים לב ולהכריע מתוך ראיית העובדה שמאחריה יש עוד ארבעה קרונות, זו לא הצעת חוק

שעומדת לבדה. יש מאחוריה עוד ארבעה קרונות, שמתגלגלים פה בוועדה. התכלית שלהן סר

הכל, אס תתקבלנה הצעות החוק הללו, היא אחת: פגיעה ממשית בחופש הביטוי.

אני חוזר שוב על העמדה, או כפי שכינה אותו חבר הכנסת המלומד, הפרופ' ויינברג, על

השטויות. אני חוזר שוב על השטויות הבאות. מי שחושב ומי שמקווה שאפשר יהיה להתמודד

עם עיתונות גרועה, בלתי מקצועית, זדונית לעתים, בעזרת הצעות חוק או חקיקה מן הסוג

הזה טועה, מטעה ובעיקר חי באשליות.
צבי ויינברג
איך?
דוד צוקר
אני לא אכנס עכשיו לשטויות שלי מהישיבות הקודמות, שבהן הצעתי איך להתמודד עם

זה, ואני לא רוצה להכביר על תבר הכנסת המלומד, מר ויינברג, שטויות, כי יש גבול לכמה

הוא יכול לשאת על עצמו שטויות. מתוך כך לא אחזור על ההצעה הקודמת. אבל מי שחושב

שאפשר, בעזרת חקיקה, לגרום לתוצאות אתרות, ולהתמודד עס עיתונות, שבחלקים שלה היא

מתדרדרת מבחינה מקצועית, טועה ומטעה.

הדינמיקה היא, שהצעות החוק תתקבלנה. בכנסת הזאת יש קואליציה שמרנית, כפי

שאתם רואים אותה גס בחדר הזה. יש בה נציגים מרוב סיעות הבית, בעיקר משתי הגדולות

ומן הסיעות הדתיות, והקואליציה השמרנית הזאת, יש לה היום רוב בבית. אני אומר את זה

לגב' דרור ואני אומך את זה למר ארבל, יש לה רוב בבית הזה לפגיעה ממשית בחופש הביטוי,

באיזון לא נכון. פגיעה לעתים דרושה, בכל חירות לעתים צריך לפגוע, אבל לא באיזון לא

נכון.
מאיך שטרית
איפה יש פה פגיעה בחופש הביטוי?
דוד צוקר
אני אתן כמה נימוקים, מדוע נדמה לי שיש פה הליכה מעבר לאיזון הנדרש.
דן ארבל
השאלה היא אם הופר פה האיזון.
יונה יהב
אין לך מושג במשפטים, ואחה מדבך באמת שטויות, אבל בעברית מאוד יפה. הוא נותן

פה ציונים מי ליברלי ומי לא ליברלי, האיש הנאור הזה.
היו"ר חנן פורת
אנא, חבר הכנסת יונה יהב - - -
דוד צוקר
תבר הכנסת חנן פורת, עוד הערה אחת כזאת שאתה לא מגיב עליה, אני זז מפה. אתה

מבין את זה? אתה יושב-ראש גם שלי.
היו"ר חנן פורת
מה אתה צועק?
דוד צוקי
אני צועק, כדי שלא ידברו פה כך. אפשד לנהל ויכוח.
היו"ר חנן פורת
אני הולך להגן עליך, ואתה צועק. במקום לצעוק תן לי את האפשרות לנהל את הדברימ.
דוד צוקר
יושב-ראש הקואליציה השמרנית יושב פה שני מושבים לשמאלי, והוא לא ידבר כך - זה

הכל. כך מנהלים דיון בין חברים?
יונה יהב
אתה חבר רק חד-צדדי. כשטוב לר אתה חבר, כשלא טוב לך אתה נותן לי ציונים. |
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת יונה יהב, אם תרצה תוכל אחר כך להביע את דעתך, ואני מציע לשמור על

זהירות הלשון, במיוחד כשאנחנו נמצאים בדיון בחוק על לשון הרע.
יונה יהב
מי שנותן לי פה ציונים, מי ליברלי ומי לא ליברלי.
היו"ר חנן פורת
בבקשה, חבר הכנסת דדי צוקר.
דוד צוקר
כשאנחנו קובעים שישנו תשלום מינימום לפגיעה, כשאנחנו מחייבים בתשלום ללא

הוכחת נזק, בשעה שבפגיעות גוף אנחנו לא עושים את זה, נראה לי שזו הפרת איזון. הייתי

מצפה ממך, השופט דן ארבל - עשית כמה דברים משמעותיים בשפיטה בחייך - שתבוא ותצביע

לפחות על העובדה הזאת, שבניגוד לפגיעה בגוף, פגיעה בשם לעתים יכולה להיות קשה יותר

מפגיעה בגוף, אבל שיש פה הפרה של איזון. יש פה איזה מהלך חדש, זה לא מהלך טכני.
יונה יהב
אתה לא יודע מח זה הפרת איזון, ואתה משתמש בביטוי שאתה לא מבין את המשמעות

שלו. אין לך שום מושג על מה אתה מדבר.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת דדי צוקר, אם אתה מרשה, שלמה שהם, גם בתוקף תפקידו כשופט לשעבד,

רוצה להעיר משתו בקשר לפגיעות בנזקי גוף.
דוד צוקר
חבריה, אני לא מצליח לסיים נימוק, תנו לי לגמור ארגומנט.
היו"ר חנן פורת
יש לו הערה בקשר לתיקון טעות.
שלמה שהם
הנושא של שמאות נזקים, שהם לא מוגדרים, קיים גם בנזקי גוף. ישנם בנזקי גוף

מקומות של שיקול דעת. ואכן, הדברים האלה לא מעוגנים בחוק היום.
דן ארבל
יש נזק שאינו נזק.
דוד צזקר
כל מה שאני מציע הוא לאמץ את הסיפא של דבריו של השופט לשעבר שהם, ולהשאיר

את זה לפסיקה. ציין יואב יצחק, בצדק, יש פסיקה בעניין הזה, מתגבשת הלכה בעניין הזה.

אני ממשיך לדבר על הפרת האיזון. מה נעשה, למשל, אם ישנה הוצאת שם רע, ולמחרת יש

התנצלות באותו היקף, באותו גודל, באותו עמוד, עם הבעת חרטה כנה? מה עושים?
מאיר שטרית
האדם ישקול אם הוא מגיש תביעה או לא.
דוד צוקר
אין יותר שיקול דעת. היתה פגיעה בשם הטוב.
היו"ר חנן פורת
לשופט יש שיקול דעת. כתבנו מקסימום ולא מינימום.
יונה יהב
אתה לא מכיר את הלכי המשפט. 95% מהמשפטים לא מגיעים לידי הכרעה.
יואב יצחק
חבר הכנסת צוקר, כתוב גם "רשאי" וגם ''שלא יעלה על סכום של 30,000 ש"ח.
דוד צוקר
יואב יצחק, ''רשאי" משמעותו פה אחת. ואני חוזר ואומר לכם שיש פה קבילת ידיו של

השופט ללא צורך, ובמובן הזה זו עוד פגיעה באיזון.
יונה יהב
אתה לא משפטו, ואתה מדבר לא לעניין. תשאל את השופט, מה זה רשאי. רשאי זה

דיסקרציה מוחלטת בין אפס לביו 30,000 ש"ח.
דוד צוקר
אתה יודע כמה ויכוחים כבר היו על "רשאי".

אני סיימתי את דברי, אביע אותם בסעיפים.
היו"ר חנן פורת
רשות הדיבור לחבר הכנסת צבי ויינברג, ואנא בקצרה, כי אני רוצה לסיים.
דוד צוקר
בקשה אחת. אני מבקש חוות דעת על הצעת החוק הזאת לאור חוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו. לפי הערכתי יש הפרה. אני לא רוצה להמשיר בדיונים, כי אי-אפשר לנסות ולשכנע

אתכם. כולנו פה אנשים פגועים מעניין הוצאת שם רע, ואתם פועלים רק עם יצרים. מאחר

ואי-אפשר לדבר פה אני מבקש את זה.
מאיר שטרית
תבקש חוות דעת ממי שאתה רוצה.
דוד צוקר
חצי משפט אי-אפשו לגמור פה. אני גם לא רוצה להעיר ליושב-ראש, זה יושב-ראש

גרוע, שלא נותן לנהל ישיבות, לכן אני מסתפק רק בחוות הדעת.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לומר לו, חבר הכנסת דדי צוקר, אחד האנשימ - - -
דוד צוקר
עזוב, חבר הכנסת תנן פורח, אל תגיד לי. נתת להס לסייס את דברי, מאה אחוז, זכותך.
היויר חנו פורת
אחד האנשים
דוד צוקר
.

חבר הכנסת חנן פורת, עשה לי טובה.
היו"ר חנן פורת
אני מדבר, וזכותי לומר אח מה שאני מבקש בעת לומר, ואני אומר לא יותר מאשר משפט

אחד. אחד האנשים שמכבידים עלי מאוד מאוד בוועדה הזאת, וגם מעמידים במבחן קשה את

יכולת הסבלנות שלי זה אתה, חבר הכנסת דדי צוקר. ואתה יודע היטב כמה פעמים, אתה הוא

זה שמשסע ופוגע באנשים תוך כדי דיון. אני משתדל לפי מיטב יכולתי. דרכי שלי היא, לא

בדרך של סנקציות, לאפשר את רשות הדיבור לכולם. אם אתה רוצה להשלים את דבריך,

למרות מה שאמרת, זכותך להשלים. אבל אם אנשים באיזו התפרצות אומרים על הדברים שלך

"שטויות", אתה לא זה שצריר להיות הנפגע הראשי, אמרת גס דברים יותר חריפים.

בבקשה, תבר הכנסת צבי ויינברג.
צבי ויינברג
לא התכוונתי להגיב ואפילו לדבר היום, כי דובר על העניינים האלה כל כך הרבה

פעמים, וחבר הכנסת צוקר היה כאן כל הזמן. אני פשוט חוזר ואומר: לא מדובר בנסיון לפגוע

בחופש העיתונות, בחופש הביטוי. אני בדקתי את חוקי לשון הרע בדמוקרטיות הרבה יותר

חזקות - חבר הכנסת יונה יהב מכיר את המחקר שעשיתי - ישנה עיתונות חופשית בהרבה

מדינות בעולס, והיא איכשהו מצליחה להתקיים עס חוקים נגד לשון הרע תרבה יותר חזקים,

הרבה יותר חמורים.

מה שקורה בארץ, ואמר את זה העיתונאי יואב יצחק בעקיפין, בממסד העיתונאי, הוא

לא טוב. ישנם סכסוכים פנימיים, ישנה תחרות פרועה, ונדמה לי שאין מדינה אחרת שאני

מכיר, ואני מכיר את חופש העיתונות בצפון-אמריקה ובאירופה, איפה שיש עיתונים רציניים,

ויש גם עיתונים צהובים, זו ערבוביה של עיתונות רצינית בכמה מובנים. יש כמה עיתונים

בארץ שהם ברמה הכי גבוהה בעולם מבחינה מקצועית, אבל בגלל הסכסוכים ובגלל החמרות

הם יורדים לרמה שבעיתונות הכי צהובה שאני מביר בארצות-הברית או באנגליה לא מגיעים

אליה.

כמובן, במו שאמר העיתונאי יואב יצחק, יש כאן כדי לגרוף, כדי לקבל עוד כמה

גרושים. תכסיסים בפגיעה במכוון בזולת, אדם פרטי או מתחרה מסחרי או מתחרה מקצועי או

אנשי ציבור, רק כדי לעשות את הכותרות בגודל הכי גדול שאפשר וכדי להתחרות עם הזולת.
דוד צוקר
הצעת החוק היא תשובה לבעיה שאתה מצביע עליה?
צבי ויינברג
יש כאן בעיה חברתית רצינית.
דוד צוקר
זאת התשובה?
צבי ויינברג
הרתעה. בחברי בנסת אנחנו צריכים להגיב למצב שהוא בלתי תקין ולא בריא למדינה

ולא בריא לדמוקרטיה ולא בריא ליחסים ביו אנשים במדינה הזאת. זה תשוב מאוד. שום דבר

לא יקרה לעיתונות אם הם יהיו קצת יותר זהירים, אם הם יבדקו פעמיים או שלוש את

העובדות בכתבות שהם מפרסמים, ולא מיד לעלות לבותרות, ואחרי זה אולי להתנצל, אחרי

שנה או שנתיים או שלוש, באיזו כתבה קטנה בדף האחרון של עיתון, בתחתית העמוד.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה.
צבי ויינברג
חבר הכנסת דדי צוקר, אני לא יודע אם אתה פשוט שבוי באידיאולוגיה שלך או של

הרצון שלך להגן על זכויות האדם, גם אני מאוד רוצה להגן על זכויות האדם.
היו"ר חנן פורח
החוק הזה נועד להגן על זכויות האדם.
צבי ויינברג
אני מדבר על זכויות האדם במובן הרחב, של חופש הביטוי וכן הלאה.

יש הרבה מדינות בעולם עם חוקים הרבה יותר מחמירים, ולא קורה שם שום דבר.
דוד צוקר
בואו, נסכם שנלך לחוקה שיהיה בה חוק יסוד: חופש הביטוי, ואחרי זה נעשה את החוק

הזה. אתה מוכן? יש פה אנשים שחושבים שהם מלומדים. בכל המדינות האלה יש חוקה שמגנה

על חופש הביטוי, אנחנו המדינה היחידה בין כל המדינות שהזכרת, שיש חקיקה כזאת, אני

אומר את זה גם לשופט דן ארבל וגם לדלית דרור, שאין בה חוק יסוד.
צבי ויינברג
יש חוק יסוד.
דוד צוקר
אתה לא מבין את ההבדל היסודי? אין פה הגנה חוקתית על חופש הביטוי, יש פסיקה

מאוד מפוארת. זה יוצר את ההבדל עס המדינות האחרות.
דן ארבל
חלק מהדבריס שחבר הכנסת דדי צוקר אמר הם נכונים. המצב המשפטי היוס הוא,

שבשום תוק יסוד, למרבית הפליאה, אין הגנה על זכות לחופש הביטוי.
דוד צוקר
אני לא מבין את הפליאה, זו השקפת העולם, כמו של חבר הכנסת חנן פורת.
היו"ר חנן פורת
הבל הבלים.
דן ארבל
הזכות לחופש ביטוי מוגנת בפסיקה תזק מאוד, היא לא זכתה לביטוי רק בפסיקה, החל

מ"קול העם" וכלה בשורה ארוכה מאוד של פסקי דין.
דוד צוקר
וחקיקה כזאת גוברת על כל הפסיקה שיש.
יונה יהב
היא מכטאת את מה שכתוב בחוקה.
דן ארבל
לעומת זאת, זכותו של האדם לשמו הטוב מעוגנת, למשל, בתוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו. לכאורה אנחנו נמצאיס במז לא מאוזן, אבל למעשה אנחנו נמצאים במצב מאוזן.

פסיקת בית המשפט העליון קבעה, שזכותו של אדנו לחופש הביטוי היא זכות עילאית, כו כינו

אותה.
דוד צוקר
כשבבית המשפט יעמדו שתי החירויות, זו מול זו, אתה יודע מה יגבר.
דן ארבל
ו

בעצם, השאלה היא שאלה של איזון בין זכות חופש הביטוי לבין זכותו של אדם לשמו

הטוב, וזכותו של אדם לשמו הטוב היא זכות חשובה מאוד, ואני מציע לא לזלזל בה.

הצעת החוק הזאת לא פוגעת בזכות חופש הביטוי. כל מה שהיא אומרת, שהיא נותנת

שיקול דעת לבית המשפט ללא הוכחת נזק עד 30,000 ש"ח, במקרה שהוכחה לבית המשפט

פגיעה בזכותו של אדם לשמו הטוב. איפה כאן מופר האיזון?
דוד צוקר
חבר הכנסת צבי ויינברג דיבר על זה שיש מדינות בעולם שיש בהן החוק הזה. אמרתי לו

שבאותן מדינות יש הגנה חוקתית לא בפסיקה, כפי שיש בישראל - - -
דו ארבל
קדימה, יושבת פה ועדת חוקה, תכניס את זה לחוק היסוד, הגיע הזמן.
דוד צוקר
בחייך, מה אתה מדבר? תראה מי שיושב בראש הוועדה. יהיו פה חוקי יסוד? אתה רוצה

לעורר בנו גיחוך עכשיו.
היו"ר תנן פורת
אחרי דבריו של השופט דן ארבל ואחרי דבריו של חבר הכנסת דדי צוקר, אני רוצה לומר

לכם, רבותי, חבר הכנסת דדי צוקר, אתה ממש, כפי שאמרתי, מקל עלי את המלאכה ומחמיא

לי ואני מאוד שמח על כך.

ידידי היקר, חבר הכנסת דדי צוקר, על שולחנה של הוועדה עומדת הצעת חוק יסוד,

אתה יודע זאת, בקשר לנושא של חופש הביטוי ובקשר לנושא של חירויות נוספות, ואני

ישבתי על כך עם אנשי משרד המשפטים מתוך מגמה לקדם את החוק הזה. דיווחתי על הדברים

הללו גס לשר המשפטיס שלנו.

אינני מתרשס גס מעמדותיהם של חלק מחברי, ממה שנקרא "הלובי הדתי", שסבורים

שחוקי יסוד אלה אינם ראויים.
דוד צוקר
אם זה יעבור, אני בעד החוק הזה.
היו"ר חנן פורת
אינני סבור, שכל עוד לא חוקקנו את החוק הזה - אותם חוקי יסוד שדובר עליהם בקשר

לכבוד האדם וחירוחו, וכבודי האדם וחירותו בחוק הזה הוא רלוונטי דווקא בקשר. להגנה על



שמו הטוב של אדם שנפגע - שאנחנו צריכים, עד אז, שיאחז בנו שיתוק בקשר לכל הדברים

האלה, לא בפסיקה בבית המשפט ללא בחקיקה אצלנו,

לפי מיטב הבנתי, לא זו בלבד שהצעת החוק הזאח אינה פוגעת בחופש הביטוי - שאיננו

חופש הביזוי ולא חופש השינוי ולא חופש פגיעה באנשים בגלל חופש הביטוי - אלא להיפך.

הדבר הזה נותן את הסובלימציה הראויה, את האיזון הנבון לגבי חופש הביטוי. אם לא כן,

תגיע למצב שבו אנשים באמת יחושו שחופש הביטוי הופך להיות חופש ההפקרות, ואתה יוצר

את הריאקציה ההפוכה, מי שרוצה להגן על חופש הביטוי צריך להיות הרבה יותר ער וחרד

לעניין הזה של אי-פגיעה בחופש הביזוי והשיסוי.

נכון, אמרתי גם מראש, שבשעה שנגיע, ובעזרת השם נגיע במושב הזה, לנושא של חוקי

היסוד בקשר לחופש הביטוי, אני על כל פנים, ארצה שבגוף החקיקה של חוק היסוד של חופש

הביטוי לא יהיה רק איזה משפט אמורפי ומעורפל, שאומר שאין פוגעים בחוק זה, אלא במידה

הראויה למדינה דמוקרטית לגבי אותם עקרונות יסוד של אי-חופש ביזוי ושיסוי, שיבואו לידי

ביטוי זכויות לעומת חובות בגוף החוק. יכול להיות שעל זה יהיה דיון בינינו, אבל על כל

פנים אני מתכוון לקדם את החוק הזה, ואני אומר כאן את הדברים האלה, לא לראשונה.

שתיים שלוש הערות בקצרה. קודם כל, נקודה שלא הושם עליה דגש די הצורך, וחשוב

שתבוא לידי ביטוי בשעה שאנחנו באים להחליט על החוק הזה. הבעיה פה היא לא רק

בקביעת היקף של הפיצויים גם ללא הוכחת נזק, אלא במה שנזכר גם על-ידי השופט דן ארבל,

שיש פה אפשרות למעבר מתביעה פלילית לזכות פיצויים אזרחית ללא צורך במשפט נוסף. זה

דבר שמסרבל ומכביד, ולעתים באמת מביא אנשים רבים לומר: עזבו אותי, אני לא רוצה

להתבוסס בעניין.

הדבר השני, ואני שוב מדגיש אותו, ואני אומר את זה במיוחד ליואב יצחק. השאלה היא

לא רק ההיקף, אלא אי-הצורך של האדם להוכיח את היקף הנזק של פגיעה בשמו הטוב,

שמביאה אותו לידי התלכלכות והתבזות, והזכרנו זאת. אלה שתי נקודות מאוד משמעותיות

שהצעת החוק הזאת באה לקדם.

השופט דן ארבל, אני הייתי שמח אילו היתה אפשרות להגיע לתקרה של 50,000 ש"ח,

אבל נדמה לי שעל-יסוד ההסכמה שהובעה כאן, מוטב שנשאיר את הסכום על 30,000 ש"ח.
מאיר שטרית
אני אגיש הסתייגות.
היו"ר חנן פורת
תגיש הסתייגות, זכותך.
היו"ר חנן פורת
אני פה רוצה להיות נאמן, פחות או יותר, לסיכום שהושג.
דן ארבל
רק ביקשתי שתירשם ההערה שלי, שאנחנו מובנים גם לסכומים יותר גבוהים.
היו"ר חנן פורת
אני סבור שהנקודה שהזכיר פה פרופ' נחום רקובר בקשר לפילוסופיה של המשפט היא

חשובה עד מאוד. דהיינו, השאלה פה אינה רק שאנחנו מעריכים שיש פה איזה נזק מסוים גם

ללא צורך בהוכחה, אלא שבכך אנחנו גם קובעים את הסנקציה כלפי הפוגע, גס אס יצוין

שהפגיעה לא היתה בהיקף הזה. זה עצמו איזו סנקציה שיש בה היבט פלילי גם בתוך המשפט

האזרחי. אנחנו יוצרים פה איזה קו תפר בין הדברים, והוא חשוב מאוד.

כיוון שאני רואה שיש בעניין הזה ויכוח כאן, אני נכון לאמץ את ההצעה שתשמיט את

המלים "מאותו אדם".
נחום רקובר
בעניין הלשוני, הסגנוני, הייתי מציע לבחון את ההבעה הנכונה. משום שכאשר נאמר

שמתפרסמת בעיתון הודעה בחתימת ארבעה אנשים, זאת תביעה אחת נגד אנשים שונים.

השאלה היא רגישה.
היו"ר חנן פורת
גם אם לא יהיה כחוב "מאותו אדם" יהיה ברור במקרה בזה, שיש ארבעה אנשים שונים,

ואז יש אפשרות לתבוע מבל אדם ואדם.
נחום רקובר
אם נמחק "מאותו אדם", זו בעיה. לא הייתי מכריע בשאלה הזאת בחופזה.
היו"ר חנו פורת
אנחנו נמצא את הנוסח הלשוני, שיבהיר שאם מדובר פה באמת על אותו גוף, כפי

שהוזכר, עם גורמים שונים, שאי-אפשר יהיה לתבוע מכל אחד בנפרד. נמצא אח הנוסח.

לגופו של עניין, אנחנו נבבד באמח את ספר החוקים של מדינת ישראל, ויותר מזה,

הצעת החוק הזאת היא בעלת משמעות אופרטיבית חשובה מאוד, שיכול להיות שתביא לקצח

יותר זהירות לפני שפוגעים בשמו של האדם.

חבר הכנסת חגי מירום, אחרון הדוברים.
חגי מירום
ראשית, אני מתקומם נגד ה"עליהום" הזה שנעשה פה כלפי חבר הכנסת דדי צוקר על

ההערות שלו.
צבי ויינברג
אתה מרחם עליו?
חגי מירום
לא ביקשתי ממך לתת גם לי ציונים.
צבי ויינברג
זה אדם שמשתלח בכולס.
חגי מירום
זהו הדבר שאני רוצה לבקש ממך. בדיון על רמה, בשאלה קונסטיטוציונית מאוד,

ובשאלת איזונים, שהם ביסודם חירות הביטוי אל מול שמו הטוב של אדם, אני מציע לרדת

רגע מהאלמנט האישי.

חבר הכנסת דדי צוקר מייצג פה עמדה שהוא מייצג אותה בהתמדה די הרבה זמן כאן

בוועדה, של שמירת תופש הביטוי במידה או בנפח גדול יותר מאחרים, וזו דיעה שצריך

שתישמע פה, וטוב שתישמע פה. נזיז רגע הצידה את כל הדברים האישיים.

דבר שני. למרות הכל, בעיני, האיזון כאן נשמר. מדובר בשני עניינים מאוד מקודשים,

אבל הצעת החוק הזאת יש בה טכניות יותר מאשר מהות. בעצם, היא מנסה להיות תכליתית,

והיא רוצה לשמור על שמו הטוב של אדם ולאפשר לו לא לנהל משפטי משפטים בשאלות של

הוכתת נזק, שהן מאוד בעייתיות בנסיבות העניין הזה, ולקבוע נורמה. אני בעד להחזיק את

הסכום על 30,000 ש"ח ולא על 50,000 שיח ולא על 100,000 ש-ח. אנחנו מתחילים. בהנחה,

שאנחנו עושים כל פעם ניסוי ותהייה חקיקתיים, אז גם פה נבחן את זה בעוד שנה או שנתיים.

אם נראה שזה מגוחך, שישנה החעלמות מסכום שהוא נחשב לסכום נמוך, ונמשכת פגיעה בשמם

הטוב של אנשים, אפשר להעלות את הסכום בעתיד.

מן העבר השני, אני שותף במידת מה לדאגה מפני ההצטברות של ההליכה אל מול

העיתונות. תשוב לי ביותר שהדברים שאמרת כאן, אדוני יושב-ראש הוועדה, לא יישארו בגדר

הצהרות, אלא שניגש לחקיקת חוק ימוד: חופש הביטוי, כי זהו הפן השני, והוא מתחייב כאן.

הייתי מחפש דרך, אולי אפילו לעכב אח הדברים האלה, על מנח לאזן אותם מהר, ולהציב

אותם אחד מול השני. חוק יסוד: חופש הביטוי נחוץ כאן כדי לעגן את אמות המידה האלו

ולתת לעיתונות את התופש הראוי על מנת לפעול. אני עוד לא רואה את זה מתרחש כאן,חבר

הכנסת חנן פורת, ואני חושב שזה צריך להתרחש במהרה.
היו"ר חנן פורת
תמצא בי שותף מלא.
חגי מירום
הערה בשוליים. אני מודאג ממצבם של העיתונאים, לא של העיתון, בהקשר לחקיקה

הזאת. אני בכלל מהרהר כל הזמן ביני לביני, האין מקום להבדיל בין האחריות של עיתון

לאחריותו של עיתונאי בשאלות כאלה שקשורות לפיצויים על לשון הרע? העניין הזה לא

פשוט. היום העיתונאי חשוף. ועיתונאי תשוף לא יכול לבצע את עבודתו כראוי. זה מאוד

בעייתי. אפילו ביחסים שלו עם העיתון הוא חשוף, ואין לו דרך להתגונן, ואין לו העוצמה

הכלכלית שיש לעיתון מאחוריו בתביעת דיבה, אבל הוא עומד בתביעות שאנחנו מגישים,
בדיוק כמו העיתון
עיתונאי, מוציא-לאור, עיתון.
היו"ר חנן פורת
אם מדובר פה בעיתונאי שהוא בעצמו היה זה שפגע, אתה לא יכול לשחרר אוחו

מאחריות.
חגי מירום
הוא פגע באמצעות העיתון. ביקשתי לדבר כדי לומר שהשאלה הזאת מטרידה אותי מאוד,

כי היא העומדת ביסוד חופש הביטוי. הייתי מחפש דרך לבחון את השאלה הזאת, לא אפרופו

החקיקה הזאת שבה אני תומך, ואינני נחשב לשמרן.
היו"ר חנן פורת
תודה רבה. תנה מטקביץ, אני נותן לך את המלה האחרונה, ואחר כך אנחנו ניגשים

לסיכום ולהצבעה.
חנה מטקביץ
כמי שמייצגת את רשות השידור, אנחנו בעד הצעת החוק, כפי שהיא פורשה כאן, אנחנו

לא מוצאים בהצעת החוק פגיעה בחופש הביטוי. להיפך, אנחנו סוברים, כפי שנאמר פה על-

ידיכם, שהצעת החוק הזאת אולי תגביר את מידת האחריות והזהירות של העיתונאים

בעבודתם.
היו"ר חנן פורת
הרבה תודה לך.

רבותי, אנחנו ניגשים להצבעה. אני אעבור סעיף סעיף. אם יש כאלה שמבקשים להגיש

הסתייגויות, בבקשה להעיר.
חגי מירום
אני מבקש להסתייג לשם החוק.
היו"ר חנן פורת
אתה רוצה להציע שם אחר?
חגי מירום
אני אבחן נוסח.
היו"ר חנן פורח
חבר הכנסת דדי צוקר, אתה רוצה הסתייגות לשם החוק?
דוד צוקר
כן.
מאיר שטרית
תרשום גם לי,
היו"ר חנן פורת
(קורא סעיף 1 ו-7א(א) להצעת החוק).

יש מישהו שרוצה להסתייג?
מאיר שטרית
אני רוצה להגיש הסתייגות: במקום 30,000 ש"ת יבוא 100,000 ש"ח.
תגי מירו0
אני מסתייג ל-20,000 שיח.
דוד צוקר
ו

דלית דרור, כשדיברתי על טריילד ועל קרונות, אלה הקרונות. אתם לא מבינים את זה?
מאיר שטרית
מבר הבנסת צוקר, אני לא מקבל את דעתך. תגיד לי מה להגיש?
היו"ר מנן פורת
חבר הכנסת מאיר שטרית, אני רוצה להעיר לך הערה ותשקול אותה אתה. אם אתה רוצה

להעלות את הרף כדי שתוכל לדבר ולהסביר את העניין, זו זכותך, ובמובן תעשה זאת. אם

אתה רוצה להציע הצעה שהיא הצעה ריאלית מנקודת מבטך, ושאתה גם תוכל לגייס לה

תמיכה, לא הייתי מציע לך להפליג, כי אז באמת זה נשמע בעיקר כדי לדבר.
מאיר שטרית
אני מקבל את הצעתך. אני מבקש הסתייגות ל-50,000 ש"ח.
יונה יהב
יש איזה בסיס לעבודה של הוועדה הזאת. אנחנו הזמנו את בל הנוגעים בדבר כדי

איכשהו להגיע למודוס ויוונדי, כדי שלא ייווצר פה מצב, כפי שניסה, במזיד ובזדון, להציג

את זה חבר הכנסת צוקר, שיש פה ועדה מול העיתונות ומול המוציאים לאור. לכן הגענו

לאיזו הבנה לגבי הסכוס. מאחר וזאת התחלה, זו גישה חדשה, הגענו להבנה, נבון שלא על

דעתו, וחתכנו אותה ברוב בוועדת משנה, כשדובר על 30,000 שית צמוד למדד.

אני פונה שוב לרצונו הטוב של חברי, חבר הכנסת מאיר שטרית, שגס הוכיח במליאה

שההסכמות האלה, גם אם יש מישהו שחורג מהן, מקובלות.
היו"ר חנן פורת
ההערה במקומה, וזכותו של חבר הכנסת מאיר שטרית להגיש את ההסתייגות. אני

כיושב-ראש הוועדה, למרות שליבי עם 50,000 ש"ח, אני נשאר על 30,000 ש"ח, רק מתוך רצון

להגיע לאותו מודוס ויוונדי.
דוד צוקר
אני אגיש במה הצעות לגבי סכומים, אבל אני מבקש להצביע על עניין של שקל קנס. זו

הצעה אחת. הצעה שנייה לגבי הנוסח. במקום "רשאי בית המשפט לחייבו" - "יוכל בית

המשפט לחייבו, אס ימצא זאת לנכון".
היו"ר חנן פורח
רבותי, נצביע על סעיף קטן (א) להצעת התוק. מי בעד סעיף קטן 7א(א), ירים את ידו -

4.



מי שבעד ההסתייגות על שקל אתד של חבו הכנסת דדי צוקר, יריס את ידו - 1

מי נגד? 5

מי בעד ההסתייגות השנייה של תבר הכנסת דדי צוקד, במקום "דשאי בית המשפט- יבוא

'יוכל בית המשפט לתייבו, אנו ימצא זאת לנכון"? - 1

מי נגד? 4
היו"ר חנן פודת
אנחנו כמובן מאפשריס לו את האפשדויות של ההתנגדויות.

ההסתייגות של חבר הכנסת מאיד שטרית להעלות את הרף מ-30,000 ש"ח ל-50,000

ש"ח. מי בעד הסתייגותו של תבר הכנסת מאיר שטרית? 2

מי נגד? 3

ההסתייגות נפלה.

מי בעד סעיף קטן (א), ירים את ידו - 5

מי נגד? 1
תגי מירום
חבר הכנסת חנן פורת, היות ולא הזכרת את ההצעה שלי על 20,000 שיח, אני מבקש

לכלול אותה טכנית, לא להצביע עליה, נצביע עליה במליאה.
היו"ר חנן פורת
רבותי, הוועדה צריכה לאשר. אנחנו מאשרים לאנשים להגיש הסתייגויות.
היויר חנן פורת
(קורא סעיף קטן 7א(ב) להצעת החוק).
מאיר שטרית
הסכומים בהסתייגות חליס על שני הסעיפים.
דוד צוקר
אני מבקש מחיקת סעיף קטן (ב).
דן ארבל
אני רוצה שתדעו את המצב בשטח. המצב הוא שכמעט ולא זכור לי מקרה אחד, שבו

היועץ המשפטי הגיש כתב אישום בשנים האחרונות על לשון הרע. כל התיקים שמוגשים לבית

המשפט הם או תיקים אזרחיים או קובלנות פליליות של אנשים פרטיים.
חגי מירום
אני מודאג מהמונח "עוולה אזרחית''. זה מופיע בחוק?
היו"ר חנן פורת
מופיע.

בימים אלה היתה לי חליפת מכתבים עם היועץ המשפטי בעקבות דבריו של אסי דיין,

שזכה אז בפרס יוצרים, ולעיני אלפי אנשים, הוא קילל גם את ירושלים וגם את ראש הממשלה

בקללה שאני לא מעז להעלותה על דל שפתי. פניתי ליועץ המשפטי ואמרתי: יש סעיף. ובו

כתוב בלשון הרע, 'פגיעה בשמו, מתוך מגמה להשפיל ולבזות אותו', כך כתוב, אמרתי, אם

לא למקרה הזה הסעיף הזה קיים, אז היכן? אתמול קיבלתי תשובה מהיועץ המשפטי, מדליה



ששון. היא כותבת שלמרות העובדה שבאמת, על פניו, נראה הדבר מתבקש, החלטנו שלא

להגיש תביעה, מפני שאנחנו חרדים לחופש הביטוי. כתבתי להם. אני רוצה לשאול אתכם,

האם יש מקרה אחד שבו תהיו סבורים שהסעיף הזה בחוק רלוונטי? או שהוא הופך להיות אוח

מתה בספר החוקים של מדינת ישראל? אם יש מקרה כזה אז תגידו לי מה המקרה, אם לא מקרה

כזה שבו אדם פשוט מקלל בקללה גסה, לעיני ציבור, את ראש-הממשלה בצורה שפלה כל כך.

אני נמצא בהתדיינות בעניין הזה. גם אמרתי להם, ואני אומר כאן, שאם הם יענו לי

שגם בקטע הזה זה לא רלוונטי, אשקול אפשרות של הגשת בג"ץ בעניין, כי אני חושב שיש

גבול לביזוי ושיסוי תחת הכותרת של חופש הביטוי. אני חושב שפה הופר האיזון.
צבי ויינברג
זו גם עבירה על לשון הרע וגם הסתה נגד ציבור.
מיבי מוזר
יש פסק דין שקללה זה לא לשון הרע.
היו"ר חנן פורת
תלוי באיזה הקשר. אם כתוב "ביטוי של אדם במגמה לבזות או להשפיל" - כך לשון

החוק - אז תלוי איזו קללה. אי-אפשר לקבוע את זה באופן ברור.

אני ממשיך הלאה. מי בעד סעיף קטן 7א(ב) כלשונו, ירים את ידו? 5
יואב יצחק
הערה לגבי הזדון. אמרת שתעלה את זה להצבעה.
היו"ר חנן פורת
לא אמרתי שאני אעלה את זה, ואנחנו לא נוכל להכניס את זה.
מאיר שטרית
"אס הוכח זדון ישולם כפל קנס", אני מגיש את זה כהסתייגות.
היו"ר חנן פורת
אתה רוצה שנצביע על זה עכשיו?
מאיר שטרית
אני לא רוצה להצביע, זה יעלה למליאה.
יונה יהב
זה שינוי מהותי בקונספט.
דלית דרור
רמת ההוכחה במשפט האזרחי היא רמת הוכחה שונה.
היו"ר חנו פורת
אני רוצה להבהיר את הצעתו של חבר הכנסת מאיר שטרית, למרות שאני לא מקבל

אותה. במשפט הפלילי צריכה להיות הוכחה של כוונת זדון, כוונה לפגוע. במשפט האזרחי אין

צורך בהוכחה הזאת. אומר חבר הכנסת מאיר שטרית: לעניין גובה הפיצויים, אם במשפט

האזרחי תוכח כוונח זדון בעליל, אז השופט רשאי להכפיל את הסכום.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת שטרית, ירים את ידו - 2

מי נגד? - 3



ההצעה נפלה, אבל אתה יכול להגיש את זה כהסתייגות.

(קורא סעיף קטן 7א(ג) להצעת החוק).

הוצע למחוק את המלים "מאותו אדם", אבל כיוון שאנתנו באמת רוצים לעשות את

ההבחנה בין אותו גוף שיש בו גורמים שונים לבין מקרה שבו, למשל, ארבעה אנשים מוציאים

אותה לשון הרע על אותו אדם, ואלה ארבעה אנשים שונים, כמו שנאמר, חתומה מודעה על-

ידי ארבעה אנשים שפוגעים בפלוני אלמוני, והוא רוצה לתבוע, אז הוא זכאי לתבוע כל אחד

מהם. לא תאמר שבמקרה הזה, כיוון שזו אותה תביעה, אז הוא לא יכול לתבוע מכל אחד את

ה-30,000 ש"ח. לכן אני מציע, בלי להיכנס כרגע לניסוח מדוקדק - - -
שלמה שהם
יש לי הצעה לעניין הזה. במחשבה שנייה אפשר למחוק את המלים "מאותו אדם", משום

שנשאר "בשל אותה לשון הרע". המלים האלה נתונות לפרשנות בית המשפט. נראה לי שהפתח

הזה הוא מספיק רחב, שבית המשפט יוכל להשתמש בשיקול דעתו, שאם זה ארבעה אנשים

שונים, זה לא יהיה אותה לשון הרע, כי כל אדם אמר לשון הרע אחרת.
היו"ר חנן פורת
הוא צודק, לאני מקבל את ההצעה.
מאיר שטרית
מעניינת אותי דעתו של עו"ד מיבי מוזר. אם שלושה אנשים כותבים עצומה נגדך

ואומרים שאתה א', בי, גי. האם התביעה היא אחת בלבד או מותר לתבוע כל אחד מהם לחוד?
מיבי מוזר
מותר לתבוע כל אחד מהם לבד, ואפשר לחייב כל אחד מהם לבד.
היו"ר חנו פורת
הערתו של שלמה שהם היא הערה נבונה, וכל שופט שחזקה עליו שהוא בר-דעת יידע

לעשות את ההבחנה בין שני המקרים האלה.

מי בעד סעיף קטן 7א(ג) להצעת החוק? - 4

מי נגד? - 1

(קורא סעיף קטן 7א(ד) להצעת החוק).

מי בעד הסעיף הזה, ירים את ידו - 4

מי נגד? 1

ראוי שנצביע על הצעת החוק כולה, כפי שהיא כאן לפנינו. מי שבעד הגשת הצאת החוק

לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ירים את ידו - 4

מי נגד? 1

רבותי, הצעת החוק אושרה ברוב להגשה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, נקווה שגם

היא תמצא במהרה את מקומו בספר החוקים של מדינת ישראל, ותהיה לו השפעה ממשית

בשטח. תודה.
שלמה שהם
יש חברי כנסת שלא נמצאים פה, שביקשו להגיש הסתייגויות. חברי הכנסת בני אלון

וסאלח טריף.
היו"ר חנן פורת
נאשר להם.



ב. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - עוולה אזרחית ושיפוט מהיר), התשנ"ז-1997, של

חברי הכנסת צבי ויינברג ויונה יהב
היו"ר חנן פורח
הצעת החוק הזאת מכילה שלושה סעיפים. הסעיף הראשון, עיקרו הוא הנושא של שיפוט

מהיר בנושא לשון הרע, עוולה אזרחית בשיפוט מהיר. שני הסעיפים הבאים; האחד זה תיקון

של נזק בעקבות פרסום לשון הרע, שצריך להיות במקום, במידה ובדרך המתאימים לפרסום

הפוגע, תוך התחשבות בנסיבות העניין; והשני, במקרה והוצאו דיונים מתוך מערכת של בית

המשפט, שעליהם על-פי חוק לשון הרע, אין עילה להוצאת לשון הרע, שיהיה סיוג שהדברים

האלה אמורים רק אם רלוונטיים לצורך המשפט. במובן שהפרסום נעשה לצורך הדיון ובהקשר

אליו; אבל אם באותה הזדמנות בבית המשפט, נניח, נאמרו איזה קללות או איזה דברי דיבה

כלפי הנאשם או כלפי המאשים, שלא קשורים לגוף המשפט, אז גם על פרסום של זה, מעבר

לכותלי בית המשפט, חל איסור לשון הרע. אלה שלושת הסעיפים שנמצאים כאן.
יונה יהב
מתקנו את הסעיפים שתואמים לסעיפים של הצעת התוק של חבר הכנסת מאיר שטרית.
היו"ר חנן פורת
ועוד כמה מעיפים שהחלטנו לצמצם. יש פה שלושה דברים, שכל אחד עומד בפני עצמו.

שלמה שהם, בבקשה.
שלמה שהם
בשיחה עם שר המשפטים, וגם לפני כן, התלבטנו בשתי שאלות עיקריות, שהן הבעיות

בסעיף 7א. אני רוצה להציע בהצעה איך לעקוף אותן. שני הדברים העיקריים היו: הנושא של

60 יום. אומרים אנשי משרד המשפטים, ודי בצדק, אתה גורם להקדמת סוג מסוים של תביעות

בבתי משפט שעמוסים ממילא, ומי אמר שדווקא הסוג הזה הוא התשוב ביותר בבית המשפט?

הדבר השני הוא הצורך או האפשרות לפסוק בפשרה בבית משפט, לחייב אדם בפשרה,

כאשר בעצם אתה מונע בזה את יומו בבית המשפט. ברגע שאתה בא למשפט עם עמדה מסוימת,

ומחייבים אותך לפסוק בפשרה, אפשר לפסוק גם ללא הסכמת הצדדים.

אלה שתי נקודות הקושי. אני לא קובע מה צריך להתליט בהן כרגע, אבל חשבתי, אולי

בכל זאת, לחזור להצעה קודמת שהיתה לי, ואולי בזה נפתור את שתי הבעיות האלה גם יתד.

פה בוועדה, בהסכמה למעשה, העלינו את הסכום בתביעות קטנות עד ל-15,000 שקל, אפילו

יותר מאשר משרד המשפטים ביקש בישיבה לפני מספר תודשים. נדמה לי, שמטרת המציעים

תושג, והמכשלות האלה לא תהיינה, אם נאפשר בתביעות מן הסוג הזה לגשת לבית משפט

לתביעות קטנות עד לסכום גבוה יותר, עד לסכום של 30,000 שקל. אם נלך בדרך הזאת, יש

לי תחושה שעקפנו את הבעיות העיקריות, שהן המכשלות בעניין הזח.
יונה יהב
אני מסכים לזה.
שלמה שהם
בתביעות קטנות הסכום כיום הוא 15,000 שקל. בתביעות מן הסוג הזה אפשר יהיה

ללכת לתביעות קטנות עד לסכום של 30,000 שקל.
מיבי מוזר
מה יש שם?
שלמה שהם
אנחנו משיגים בכך מספר דברים. אני אישית בכלל חסיד של תביעות קטנות, וגם בהרבה

תביעות בסכומים קטנים. כאשר מדובר בתביעה בסכום נמוך, בדרך כלל של אדם פרטי ששמו

הטוב נפגע, הדבר הזה נותן לנו את האפשרות לדיון משוחרר מכל הפרוצדורה הכבדה. תדבר

הזה נותן לנו את האפשרות לדיון מהיר יותר, הדבר הזה נותן אפשרות לשופט לשמוע את

הניואנסים אשר בדרך כלל, כאשר הצדדים מיוצגים בצורה יותר תזקה, הוא לא שומ.ע.
היו"ר חנן פורח
דומני שאז אין אפשרות של סניגור וקטיגור.
שלמה שהם
אין לי שום כוונה לפגוע בפרנסה של אף אחד בעניין הזה.
מיבי מוזר
לא זאת הנקודה. אנחנו לפעמים נעביר דברים רציניים בנושאים רציניים.
שלמה שהם
בתביעות קטנות רשאי בית המשפט, אם הנושא הוא רציני, להעביר את זה לבית משפט

שלום. אם באמת השופט סבור שמדובר בדבר קטן, שאדם נפגע בתוצאה מכך, והוא פונה

לתביעות קטנות, האפשרות הזאת נותנת מסלול מהיר יותר, יעיל יותר, נבון יותר לטיפול

בתביעות מן הסוג הזה.
היו"ר חנן פורת
כיום, עד 15,000 ש''ח, יכול אדם לפנות בתביעות של לשון הרע?
שלמה שהם
ודאי. בזה שניתן את האפשרות ל-30,000 ש"ח, ניתן את האפשרות, גם ביחס להצעת

החוק הקודמת, את כל הדבר לגמור בתביעות קטנות.
היו"ר חנו פורת
תודה. רבותי, זו הערה חשובה מאוד. אני רוצה לשמוע קודם כל את עמדת משרד

המשפטים.
דלית דרור
ההצעה הזאת להעביר למסלול של תביעות קטנות, אבל עם איזה גג אחר מאשר הגג

הרגיל של תביעות קטנות, שמעתי פה עשר דקות לפני תחילת הדיון. דיברנו אתמול על נוסח

אתר, שהיה נוסח שלחלוטין לא מקובל עלינו. ההתנגדות של משרד המשפטים היתה התנגדות

עקרונית לקחת תביעה של לשון הרע ולהעדיף אותה על פני כל העוולות האזרחיות האחרות.

לא צריו להיות גג שונה, לא צריך להיות הליך שונה. כאשר אתה כותב שצריך לדון תור 60

יום, המשמעות שאתה לא תדון באותו זמן בתביעת מזונות של מישהי שאין לה ממה לחיות, או

בתביעה של מישהו שנפצע באיזו תאונה, או שאין לו דרך לממן את הטיפולים הרפואיים שלו

או הדרישות האחרות שלו.

אנחנו לא חושבים שיש איזו סיבה להעדיף את תביעות לשון הרע על עוולות אחרות.

במהותו, נושא לשון הרע הוא נושא מורכב, נושא מסובך, הוא עם איזונים עדינים, עם טענות

הגנה מורכבות, עם כל מיני חזקות של תום לב וכל מיני הקלות. המטריה היא סבוכה.
יונה יהב
בפסק דין אריה אבינרי נגד אברהס שפירא, השופט אמר שמאחר והעלו את חופש הביטוי

לנורמת יסוד עליונה, מן הראוי להחיש את הדיונים ולגרום לסדר דין מקוצר. זה צילום מצב

נון הפסיקה.
דלית דרור
מן הראוי להחיש את הדיונים בהרבה מאוד דיונים.
היו"ר חנן פורת
דרך אגב, השופט גם אמר, שראוי להתיש את הפסיקה בכלל המערכת, כי נקודת המוצא

היא הרעה החולה של הסחבת בבתי המשפט.
יונה יהב
כל מה שנאמר בפסיקה הבאתי לחקיקה.
דלית דרור
יש ערכים אחרים מוגנים על-ידי המחוקק, בחוקינו אחרים, שהם לא פחות חשובים

מבחינת האיזונים,
היו"ר חנן פורת
דלית דרור, על-יסוד ההערה שלך, חשוב לי שתתייחסי, אלא אם בו את אומרת שאת

רוצה ללמוד את הדברים האלה, להצעה של שלמה שהם, לתת מסלול יותר פשוט שלא יפגע

בדברים האחרים.
דלית דרור
להצעה של שלמה שהם, אני צריכה לחזור הביתה וללמוד. על פניו זה לא נראה לי,

כשאדם לא יכול להיות מיוצג, אלא אם יש לו אישור מיוחד מבית המשפט, בהליך של תביעות

קטנות.
שלמה שהם
אדם יכול לבחור. אם הוא רוצה להיות מיוצג הוא יילך לבית משפט שלום. האדם בוחר

ללכת לבית משפט לתביעות קטנות. הבעיה היא של העיתון, של הנתבע
מיבי מוזר
לעיתון אין בעיה כי פונקציונר שלו, משפטן, יופיע. אם מישהו דואג לפרנסה של

העיתון, זה לא זה. הבעיה היא שאנחנו מדברים על משפטים, כמו שאמרה גב' דלית דרור,

משפטים מסובכים.
יונה יהב
30,000 ש"ח זה לא מסובך.
דלית דרור
תביעת לשון הרע מסובכת ומורכבת מבחינה משפטית. בדרך כלל, בנושאים של לשון

הרע, יש הרבה מאוד אמוציות מעורבות. לא בטוח שהמסקנה היא דווקא להביא להליך משפטי

של הכרעה מהירה, כי הרבה פעמים הדברים מתקררים ומשתנים במשך הזמן. לעומת זאת,

הנושא מתאים מאוד להליכים של גישור. אם אתם רוצים להכניס סעיפי גישור, זו מטריה

מאוד מתאימה לגישור, יש בה נסיון טוב בארץ ובעולם. הייתי מציעה לשמוע בנושא הגישור

את השופט ארבל, שיש לו נסיון אישי בגישור. דווקא ההתאמה של זה לגישור, זה הפן השני

להתנגדות להליך המקוצר.
היו"ר חנן פורח
חברים ביקשו רשות דיבור בקשר לסעיף הזה ולהצעה של שלמה שהם, כיוון שההצעה

הוגשה רק ברגע זה לפנינו, ומכיוון שמשרד המשפטים יבדוק את העניין ויביע את דעתו, לא

נצביע ברגע זה. חבר הכנסת דדי צוקר, בבקשה.
דוד צוקר
לפני ההצעה של שלמה שהם, אני רוצה לומר משהו לגבי עניין הבהילות. אנחנו צריכים

לשאול את עצמנו, אלא אם כן הרצון שלנו באמת לפגוע רק בחופש הביטוי, האם באמת מדובר

בקיים הכי בהול, הכי קריטי, הכי גורלי, שנדמה לי שהוא יהיה מן הבודדים בחקיקה

הישראלית, שעליו ייאמר שתוך 60 יום מיום הגשת כתב האישום צריך לדון בו. האם באמת

מדובר בעבירה שלא סובלת שיהוי, שלא סובלת דיחוי, שהיא הקריטית ביותר, ואס לא נתחיל

לדון בה תוך 60 ימים ייפגע שמו או גופו או נכסיו של אדם באופן כזה שמוכרחים לעשות את

זה תוך 60 יום?
צבי ויינברג
כן.
דוד צוקי
אני סבור שמאחר ולמחוקק באו הצעות כאלה מיום שהכנסת קמה, משום ששופטים העירו

על כל סוגי העבירות שיש להקדים את הדיון בהן, ובינתיים בתי המשפט מתפוצצים; על כל

העבירות כבר אמרו את זה, והמתוקק בא ואמר: זה תמיד משחק סך אפם. אתה מקדים את

האחד, אתה מעכב את השני. כשיהיה פה דיון בעבירות מין, אני אומר לכם שיהיה מי שיגיד:

לעשות את זה מהר, כי שמה ונשמתה של הקורבן וכן הלאה, וגם אז הם יהיו צודקים, וגם בזה

הכנסת לא קיבלה. כבר היו פה אינספור הצעות כאלה, ותמיד אמרנו שאנחנו יודעים שזה

משחק סך אפם, תמיד תפגע במישהו, ואתה יוצא מגדרר כדי לעזור לעניין אחד, והמחיר

הבלתי נמנע הוא שאתה פוגע באחר.

למה באה ההצעה של שלמה שהם? שלמה שהם ניסה לענות, בתשובה לא טובה, על

מצוקה שגם הוא מרגיש אותה, שאומרת, מה פתאום להקדים את זה? מה פתאום דיון קצר? זה

מה שעומד אצלו מאחורי העניין. הוא ראה שהוועדה הולכת לעניין הזה, והחליט שהוא מוכרח

למצוא פתרון, בי אין כל סיבה שזה יילך מהר יותר. מה קרה?

אז אתה מביא תשובה רעה משני צדדים. גם מהצד של מהו בית משפט לתביעות קטנות,

וגם מצידו של ההליך המשפטי הזה. ההליך המשפטי של תביעות קטנות הוא באמת סדר דין

מקוצר, כלומר, כל הרעיון של בית משפט לתביעות קטנות, אתה רוצה להלביש אותו על קיים,

שיכול להיות, גם אם הוא תביעה בסכום קטן, קיים מסובך מאוד, קשה מאוד. ואתה מביא

אותו בסדר דין שלא ראוי לקיים מסובך. מצידו של בית המשפט, זה ודאי עיוות של הרעיון.
היו"ר חנן פורת
גם כיום יש אפשרות לתבוע עד 15,000 שקל בתביעות קטנות,
היו"ר חנן פורת
אני כמעט לא רואה תביעות דיבה בפחות מ-15,000, אלא אם כן מישהו יפתיע אותי

ויאמר שיש תביעות דיבה בסכום הפחות מ-5,000ז שיח.
דן ארבל
בבית משפט לתביעות קטנות יש תביעות דיבה, אבל מעט מאוד. רוב התיקים בבית משפט

זה פח בפח, התאונות הקטנות האלה, ותביעות צרכניות.
מיבי מוזר
אם פותחים את זה ל-30,000 שקל, ו-30,000 שקל זהו הגג בתביעות נזק, אז כולם יילכו

לתביעות קטנות. וזה לא מקום לזה.
היו"ר תנן פורת
רבותי, תנו לחבר הכנסת דדי צוקר לסיים אח דבריו.
דוד צוקר
מהו האקלים של בית המשפט הזה? האקלים של בית המשפט הזה נועד לענות בפח מול

פח ובתביעה שלי נגד הזגג, או שהזגג נגדי. השאלה אם אנחנו רוצים את הקיים הזה,

שהסברתם לי במהלך המון ישיבות כמה הוא קריטי, כמה הוא גורלי, כמה הוא הרה עולם

והרה שם. את זה אתם רוצים להביא לדיון כמו בפח מול פח. או שזה לא כל כך קריטי, ואז

שימתין, כמו שממתין עד היום.

שלמה שהם, זו גם תשובה רעה מכיוון של מה זה בית משפט לתביעות קטנות. אני אומר

לך שאם זה מתקבל, ולעניין ספציפי מעלים את הסכום ל-30,000 שקל, יהיו הצעות חוק בתור.

טריילר, כמור בחוק הקודם. זה עובד בבית הזה בשיטה של קטרים. יש קטר שגורר עכשיו

קרונות. זה יהיה עכשיו בתביעות קטנות בנושא שם טוב, אני עכשיו נותן לך עשרה דברים

קריטיים, הרה עולם, גורליים ביותר, שגם הם יבואו לבית המשפט. במובן הזה זה עיוות של

הרעיון של בית המשפט, שאתה מידי פעם חוסם את הרצון של מיני סוגיות לתדור אליו. אתה
חוסם ואומר
סליחה, זה פח מול פח, כי פח מול פח ממרר את חיינו לפעמים. בואו נשאיר את

בית המשפט חזה בפח מול פח
היו" ר חנן פורת
שלמה שהם ביקש במשפט אחד להתייחס להצעתו.
שלמה שהם
כמובן שאני. ביועץ משפטי לוועדה, ההצעה שלי באה על יסוד הלך רוח מסוים שהיה

פה, בזה אין ספק, והלו הרוח אמר כך: כאשר אדם מן היישוב, אדם, בסיטואציה שהוא איננו

משועי עולם, נפגע מלשון הרע, יש אינטרם חברתי מסוים לסייע בטיפול בדבר. זה כרגע

הבסים שממנו נקבע, ובואו נראה מה הפתרון הנכון ביותר בסיטואציה הזאת. אני לא אומר

שזה הפתרון האופטימלי או הפתרון הנכון.

כשופט שישב די הרבה שנים בתביעות קטנות, ישבתי בעיר שדה ושמעתי הכל, אז גם

תביעות קטנות שמעתי די הרבה, אני אומר לך שהשיפוט תחת התומר לא פעם הוא לפעמים

הרבה יותר נכון, פותר יותר את הבעיות. אני בעד תביעות קטנות עד סכום של 30,000 שקל.

אני תושב שאתת הבעיות הקשות של המשפט בישראל זה הנושא של סדרי הדין המסורבלים

שלנו, ואני לא רוצה להיכנם כרגע לעומק הדברים.
דוד צוקר
אז למה רק לנושא הזה? אני, בוועדת חוקה, לא אתייחס רק לעניין הזה, אני מוכרח

לראות את כל התמונה.
שלמה שהם
רבותי, בנושא של לשון הרע לא פעם, אותו שיפוט תחת התומר, אותו שיפוט של השופט

שיושב משוחרר מסדרי הדין, ויש לו היבולת לדבר עם הצדדים ולהסביר להם, ובאיזה מקום
להגיע להסכמה ולומר
אדוני, עצם התביעה שאתה מגיש לא פעם, למשל, גורמת לו נזק גדול

יותר לשמו הטוב, כי יפרסמו גם את התביעה וכן הלאה, בוא תתפשר, או בוא תרד מהדברים

האלה. זה כלי חשוב מאוד במשפט. בתביעות קטנות יש יותר חופש לשופט.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת צבי ויינברג, בבקשה.
צבי ויינברג
נקודה אחת בתגובה למה שאמרה גב' דרור. למה דווקא להעדיף את חוקי איסור לשון

הרע על חוקים אחרים? גב' דרור, במדינות הרבה יותר דמוקרטיות, במדינות הרבה יותר

מתוקנות, עניין של פגיעה בשמו הטוב של אדם עדיפה על תביעות אחרות, ולקחו בחשבון גם

את עוצמתח של העיתונות. אני יכול להראות לר מדינה אחר מדינה באירופה, ששם השיפוט

הוא תוו 30 יום או אפילו 15 יום לפעמים. יש שיפוט מהיר. אצלנו חיתה פשרה של 60 יום.
דלית דרור
האם זה לא מפני שהקורבנות הס ממילייה תברתי מסוים, שבא לידי ביטוי יותר בכנסת?
צבי ויינברג
לא.

החקיקה הזאת ששונה בצרפת, ויש כל מיני הוספות כל שנה, אף פעם לא פגעה בעניין

של שיפוט מהיר. לא רק זח, לפני שנתיים הקהילה האירופאית כולה קיבלה את החקיקה הזאת

כמחייבת. להגיד שדווקא אצלנו, אנחנו הדמוקרטיה הכי משופרת, אנחנו עושים הבדלים

חכמים יותר. שופטים בהרבה מדינות קבעו שאכן כן בדברים כאלה צריו שיפוט מהיר.
היו"ר חנן פורת
חבר הכנסת צבי ויינברג, תודה. רשות הדיבור לשופט דן ארבל, ואחר כו אני נוצה

לסכם.
דן ארבל
אתם חייבים לדעת מה המצב בבתי המשפט. העניין הזה של 60 יום יהפוך לאות מתה,

משוס שבתי המשפט לא יעמדו בזה. אין שום אפשרות במצב בתי המשפט, שאני מביר היום,

שבתי המשפט ידונו תוך 60 יום בלשון הרע. אם ייכפו על בתי המשפט לעמוד בזה, אז תהיה

פגיעה קשה מאוד בדברים שהם הרבה יותר חשובים, במו למשל אלימות במשפחה או מזונות

לאשה או דברים מסוג זה.
היו"ר חנן פורת
מה עמדתך לגבי ההצעה של שלמה שהס?
דן ארבל
לגבי ההצעה של השופט שהם, אני נאלץ לצערי להתנגד, כיוון שאנחנו לא חושבים

שצריך להיות חריג. חריג יוצר בעיות קשוח מאוד בניהולם של בתי המשפט. בית המשפט

לתביעות קטנות דן כרגע בתביעות של 15,000 שקל, היום תיצור חריג בלשון הרע, מחר

תיצור חריג בדבר אחר. אנחנו לא צריכים את זה. אס מחליטים על העלאת סמכות בית משפט

לתביעות קטנות, זה צריך להיות בכל התחומים, לאו דווקא בלשון הרע.

אני הייתי מציע, שאנחנו נשקול בעניינים של לשון הרע, אני מצטרך בזה לדלית דרור,

גישור חובה. הכוונה בגישור חובה, שיתייבו את הצדדים ללכת לגישור, לא להס-כים לתוצאות

של הגישור, אלא הסכמה ללכת להליך של גישור.
היו"ר חנן פורת
זה מזרז את התהליך?
דן ארבל
זה לא קשור.
מיבי מוזר
זה גם מזרז את התהליך.
דן ארבל
לשון הרע הוא אחד התחומים שבהם גישור הוא פתרון יוצא מן הכלל, כי בלשון הרע

להביא את הצדדים לידי הסכמה, לגשר ביניהם, זה דבר חשוב ביותר. זה אפילו משימה

חברתית. לכן צריך לבנות פה איזו הצעה אחרת, אולי משרד המשפטים יכין איזו הצעה

לגישור חובה.
היו"ר חנן פורת
תודה. מיבי מוזר, בבקשה.
מיבי מוזר
קודם כל, הרעיון של גישור. בפועל הוא מתקיים היום. שופטים מזמינים את הצדדים

לגישור בנושא לשון הרע, ולא היה מקרה, אני מוכרח לומר לכם, שעיתונות סרבה ללכת

לגישור. הרעיון של גישור, אפשר לתשוב עליו, אפשר למצוא בו אולי איזה פתרון, שגם יזרז

כתוצאה נלווית.

כל הצעת החוק הזאת של הליך מזורז, אני רוצה להזכיר לכם, התחיל מכך שיש מדינות
בארצות-הברית, שבהן בא אדם ואומר
אינני רוצה כסף, שמי נפגע, אני רוצה תיקון. העיתון

לא מתקן. אז יש לו הליך מזורז, שהוא אומר שוב: אני לא רוצה כסף, אני רוצה שבית המשפט

יצהיר שמה שנכתב איננו אמת.
דן ארבל
הוא רוצה פסק-דין הצהרתי.
מיבי מוזר
ואז יש לנו הליך קיים. למה לנו לקרוא לזה הליר מזורז? הליר של המרצת פחיתה, שבו

נאלצים אנשים - ' -

יונה יהב.

בחייך, תגיד פה לפרוטוקול, מה זה המרצת פתימה, חרטה ברטה, סליתה על הביטוי.

המרצת פתיחה, זה שלוש שנים- - -
מיבי מוזר
חבר הבנסת יונה יהב, היום כשאתה הולו לבית דין לתביעות קטנות בתל-אביב, הישיבה

הראשונה נקבעת לך בעוד שנה. אתה חושב שזה זריז יותר? לעומת זאת, בהמרצת פתיחה יש
כמה אלמנטים
היא גם הליר מזורז והיא גם הליר שמחייב צדדים לבוא עם תצהירים.
יונה יהב
המרצת פתיחה זו אות מתה.
מיבי מוזר
העניין של 60 יום לא ריאלי, גם מבחינת הפרוצדורה הקיימת, הזריזה ביותר.
היו"ר תנו פורת
רבותי, אני רוצה להביע באופן עקרוני את עמדתי. ולאחר מכן להציע איר לקדם את

הדברים. קודם כל, אני רוצה להבהיר למה, לפי השקפת עולמי, אני לא מדבר על תקדימים

במדינות אחרות וכדומה, באמת לנושא של לשון הרע, יש מימדים אחרים. נניח, יש פגיעה

באדם, אדם פגע בשני וגרם לא נזק. צריך להגיש תביעה. ודאי שהתביעה הזאת, הוא רוצה

שתהיה מזורזת ככל האפשר. הפגיעה היתה פגיעה חד-פעמית, וצריר לדון איר מתמודדים

עמה, כר בדרך כלל במרבית הדברים.

הפגיעה של לשון הרע היא פגיעה מתמשכת כל עוד לא תוקן הנזק. כשאדם נפגע מלשון

הרע, נכון שהתיקון הוא לא רק בהיבט הכספי של התביעה הכספית, אלא קודם כל בתיקון

שמו הטוב. יש פה הלבנת פנים ברבים, יש פה לשון הרע, וזה הולו ומחלחל, זה כמו ארם,

שנמשו והולו כל עוד זה לא מתוקן. לכן בלשון הרע יש בעיה יותר חמורה מאשר פגיעה

גופנית או מאשר דברים אחרים. אני כאן אומר בלשון פופולרית מה שאומרים חז"ל על לשון

הרע, שהוא כמו ארם שנמשו והולו כל עוד אתה לא מתקן אותו, אפילו במחיר קטיעת האיבר.

בעינינו כיום פגיעה וחבלה גופנית היא מובנת מאליה, מדברים על אלימות, פגיעות

אחרות בתחומים של גניבה וכדומה, בתחום של הפגיעה של מה שאמרו חכמים, שהלבנת פנים

ברבים כמוהה כשפיכות דמים, יש איזה זלזול נורא, ושמו הטוב של האדם ופגיעה בו אינם

נחשבים.

אני לא רוצה עכשיו להרחיב את הדברים, אני רק אתן דוגמה אחת קטנה אישית. אני

כמובן אינני הולו לתבוע את עיתון ''ידיעות אחרונות" על לשון הרע. היה פרסום של כתבה

גדולה על איזה, כביכול, הומוסקסואל, שהיה מאומץ אצלי, ושטיפלתי בגיורו. לא היו דברים

מעולם, הוא לא היה מאומץ אצלי כלל, אני לא מביר אותו בכלל. כתבה שלמה שנועדה, לפי

דבריו של אותו איש שאחר כו עמדנו איתו בקשר, ליצור פרובוקציה כלפי חנן פורת. אני לא

אלו לתבוע את העיתון, אני גם לא רוצה להתבוסס בעניין ולהתבזות, אבל העניין הזה ששמו

של אדם הופו להיות כמעט הפקר, ובגלל העובדה שבאמת בכל כניסה לדבר הזה אתה נכנם

ללבירינת, שאתה מתבוסס בו שבעתיים, יוצרת מצב שאנשים פשוט נמנעים מלהגיש תביעות

על לשון הרע.

לכן הרעיון של הליו מקוצר, דווקא בתחום הזה, כדי לעצור, הוא נכון. אילו הייתי

יודע שיש פה אפשרות לעצור גם בלי העניין הזה של היקף התביעות, זה היה מקל. אולי את

הרעיון של פסק-דין הצהרתי אפשר היה להכנים למסגרת של תביעות קטנות, או לפחות של

הקביעה של התיקון.
שלמה שהם
העניין קצת יותר מהיר היום.
היו"ר חנן פורח
הרציונל שהנחה את מציעי החוק, ושאני מאוד מאוד מזדהה איתו, תחשבו על כך,

שבלשון הרע, בל עוד אתה לא עוצר את הנגע הפגיעה נמשבת והולכת.

אני לא מציע שנסכם עכשיו את הדברימ האלה, העלינו את הטיעונים לכאן ולכאן.

אנחנו נקיים דיון בין מציעי החוק, עם היועץ המשפטי, בתיאום עם משרד המשפטים ועם

נציגי העיתונות כדי למצוא איזו הצעה שתשקף את תמגמה של החוק. אנחנו נשתדל להביא את

הדברים האלה בכל האפשר מוקדם.

אני אומר פה, למרות שחבר הכנסת דדי צוקר לא נמצא: כן, אני חנן פורת, יושב-ראש

הוועדה, רואה חשיבות מרובה לטיפול בחוקים הללו, לא מתור רצון לפגוע בעיתונות, מתוך

רצון שהאתיקה תהיה יותר נר לרגלה. אני רואה בעניין הזה דבר חשוב מאוד, ולכן אנחנו,

במושב הזה, לצד דברים אחרים תשובים, לא נרפה מהטיפול בחוקים הללו כדי להביא דברים

מתוקנים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

ו

ו

קוד המקור של הנתונים