ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/08/1998

חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ח-1998; שונות; תקנות בית המשפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ה-1998; תקנות בית המשפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-1988; תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-1998; תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה), התשנ"ח-1998; תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998; תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998; תקנות הירושה (מועדים שבסדרי דין), התשנ"ח-1998; תקנות הירושה (מועדים שבסדרי הדין), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ0י 243

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ו באב התשנ"ח (18 באוגוסט 1998), שעה 13:30
נוכחים
חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון
מוזמנים
ד"ר פרץ סגל - משרד המשפטים

שלמה אוקסנהנדלר - משרד המשפטים

לימור פלד - משרד המשפטים

הילה עובדיה - סגנית היועץ המשפטי, הנהלת בתי המשפט

הרב אליהו בן-דהן - מנהל בתי הדין הרבניים

עו"ד אורי צפת - לשכת עורכי-הדין
היועץ המשפטי
שלמה שהם

הלית ברק (מתמחה)
מנהלת הוועדה
דורית ואג

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ח-1998.

2. שומת.

3. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-.1998

4. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-.1998

5. תקנות בית המשפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-.1998

6. תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה), התשנ"ח-.1998

7. תקנות הירושה (מועדים שבסדרי דין), התשנ"ח-.1998



חוק הירושה (תיקון מס' 7). התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
אנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת לפי בקשת משרד המשפטים לדיון בתקנות לחוק הירושה, שהועבר כאן

כידוע לכם ב10ף מושב הכנסת לאחר עמל רב. משרד המשפטים ביקש שאנחנו נאשר את התקנות כדי

שהחוק הזה י1כל להיות מיושם הלכה למעשה, וזאת היתה מגמתנו, בין השאר גם כדי להפחית את העומס

מעל בתי-המשפט, לפיכך הסכמנו לקיים דיון מיוחד בתק1פת הפגרה כדי לאשר את התקנות. אני מקווה שלא

יהיו בעיות מיוחדות בעניין.

לפני כן אני רוצה לבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להציג בפנינו בקשה לתיק1ן טעות בחוק הירושה.

מכיוון שמליאת הכנסת אמורה להתכנס ביום שני הקרוב, אנחנ1 מתכוונים להביא את התיקון הזה למליאה

כבר השבוע כדי שהדבר הזה י1סדר משום שכאמ1ר זה תיקון טכני בלבד. בבקשה.
שלמה שהם
למען האמת הוועדה אישרה לעשות את התיקון הזה בחוק הדיינים א1לם פה הצענו לעשות את זה

בדרך אחרת. ניתן לתקן טעות בא1פן שהוועדה מאשרת את תיקון הטעות ואז תיקון הטעות הזה עולה

למליאה לאישור.

מדובר בטעות טכנית בלבד, בתיקון מס' 7 לחוק הירושה, שהוא התיק1ן שבעצם בעקבותיו אנחנו עכשיו

עוסקים בתקנות. בסעיף 26(2) במק1ם המילים "בסעיף 25(ב)" היה צריך לכתוב ש"סעיף 25 יסומן "(א)"

ואחריו יבוא סעיף (ב)". היתה פה טעות טכנית בלבד ואני מבקש מהוועדה לאשר את תיקון הטעות.
דורית ואג
בישיבת המליאה בשבוע הבא זה יבוא למליאה.
היו"ר חנן פורת
מכיוון שמדובר פה בתיקון טכני אז אנחנו מאשרים את זה.



שונות
היו"ר חנן פורת
אני מוצא לנכון לדווח - ולמרות שלצערי ברגע זה לא נמצא פה אף אחד מחברי-הכנסת חשוב לי שהדבר

הזה יירשם בפרוטוקול - באשר להחלטה שלי לקיים ישיבה מיוחדת בפגרה לדון במשולב בשתי הצעות חוק,

טעונות מאוד ומכריעות מאוד.

1) הצעת חוק התפזרות הכנסת והקדמת מועד הבחירות, שהוגשה על-ידי מספר חבריינסת, בכללם
חברי-כנסת מטעם מפלגת העבודה
רענן כהן וחיים רמון.

2) הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות, שהוגשה על-ידי חברי הכנסת יוסי ביילין ועוזי לנדאו, 1שלפיה

הכוונה היא לחזור לשיטת הבחירות הקודמת, ללא בחירות אישיות לראש ממשלה כשבפתק אחד יבחרו את

המפלגות.

שתי הצעות הח1ק עבה קריאה טר1מית במליאה. הצעת החוק בנושא שינוי שיטת הבחירות עברה ברע:

של 50 חבר-כנסת ומאוחר יותר עברה הצעת החוק לפיזור הכנסת בחב של 60 חברי-כנסת.

אני הבהרתי גם באופן ציבורי שאין כוונתי לקבור חוקים כל-כך מכריעים כאלה ושאני מח1ייב בשקף

תפקידי לדון בהם. אבל מכיוון שמדובר פה בחוקים כל-כך מכריעים 1גורליים, הדיון צריך להיעשות באופן רציני

וצריך לעשות כל מאמץ לשתף בו את מירב חברי הוועדה. אני גם קיבלתי מכתב שעליו חתומים 9

חברי-כנסת מן הוועדה שמבקשים לקיים, כלשונם: "ללא דיחוי", ישיבה של ועדת החוקה חוק 1משפט לדיון

בהצעת החוק לפיז1ר הכנסת. גם ללא המכתב הזה כבר הבהרתי שכוונתי לקיים דיון בנושא הזה כבר

בתק1פת הפגרה.

ביקשתי מגברת דורית ואג, מנהלת הוועדה, לבדוק את הזמנים השונים שבהם אפשר לכנס את מירב

חברי הכנסת שנמצאים כאן, ושלא נמצאים בחוץ-לארץ או בנופש, וסיכמנו שהוועדה תתכנס ותקיים דיון

בשתי הצעות החוק הללו ב-2.9, י"א באלול, בשעה 10 בב1קר. אני מתאר לעצמי שבא1תה ישיבה יהיו

נוכחים קצת יותר חברי כנסת מאשר נוכחים היום בדיון על התקנות לחוק הירושה. חשוב לי לדו1ח על כך

ושהדבר הזה יירשם בפרוטוקול.

אני רוצה לציין שיש לנו מיכסה של ישיבות שאנחנו יכולים לקיים בזמן הפגרה ונדמה לי שכבר בהצעת

החוק הזאת אנחנו ממלאים את המיכסה. אם נזדקק לאיזשהו די1ן בחוק נוסף, לדוגמא החוק הזה של

הראב"דים (ראש אבות בתי-דין), אז נצטרך להגיש בקשה מיוחדת ליושב-ראש הכנסת, חבר-הכנסת דן

תיכון, לבקש את אישורו, ויש להניח שהוא ייענה לה.

עד כאן דברים בקשר לנושא הזה. אני רוצה לציין ששאלת הדחיפ1ת של הדיון בהצעת החוק לפיזור

הכנסת ולשינוי שיטת הבחירות - שכמובן הן כרוכות זו בזו, כי ברגע שמחליטים על כך שהולכים לבחיחת

מוקדמות אז כמובן עולה מייד השאלה באיזה שיטה הולכים לבחירות, לכן שני הדברים האלה בהכרח

קשורים זה בזה - אבל השאלה של דחיפות הדיון בוועדה תלויה לא מעט גם בשאלה האם ניתן לכנס את

המליאה בתקופת הפגרה לדיון בהצעות חוק.

אני מבין שעל-פי התקנון וגם על-פי הנוהג עד כה נדונו רק הצע1ת חוק שהובאו על-ידי הממשלה ולא

הצעות חוק פרטיות, בפרט אם הממשלה מתנגדת להן. קיבלתי כאן, בהיעדר מר שלמה שהם, חוות דעת

של גברת אנה שניידר. באותה עת גם מר צבי ענבר לא היה בארץ, ה1א היה באיסלנד בדרכו לראות

לווייתנים, אך הוא נתן חוות דעת בכתב שתומכת בדברי. בלש1נו: "הגענו לארוחת ערב למלון. בעוד מחצית

השעה אנו יוצאים לשיט לראות לווייתנים. בינתיים בין מנה למנה אנסה לענות לשאלתך". הוא מגלה בקיאות.

אי! איתן את הספרים אבל הוא עונה בעל-פה ואומר: על-פי סעיף פל1ני, על-פי סעיף אלמוני. בכל אופן,

השורה התחתונה של חוות דעתו היא: "לסיכום נראה לי שלא ניתן לכנס את הכנסת לחון בהצעת חוק

בקריאה ראשונה אלא על-פי דרישת הממשלה או דרישת 30 חברי-כנסת והחלטה של 1עדת הכנסת לפי

סעיף 148 לתקנון", שזה כמובן צריך להיות בהסכמה, על פי הנוהג.
שלמה שהם
אני מבי! שאתה פנית לגברת אנה שניידר באותה הזדמנ1ת וביקשת את ח11ת דעתה.
היו"ר חנן פורת
אני פניתי ללשכה המשפטית של הכנסת. מכיוון שרק גברת אנה שניידר היתה אז היא היתה זו שנטלה

לעצמה את הסמכות לתת חוות דעת.
שלמה שהם
זה מצב שהוא קצת לא נוח מש1ם שהלשכה המשפטית בעצם הוציאה שתי חוות דעת שונות.
היו"ר חנן פורת
ז1 הסיבה שבגללה אני מציג את זה כאן בפניך, מר שלמה שהם. אני מבקש ממך כיועץ משפטי להביע

דעתך, לבחון את הדברים, לראות את ההצעות השונות ולהביא לנו מטעמך חוות דעת. חוות הדעת הזאת

היא בכל אופן משמעותית עבורי. תיאורטית אני לא צריך להזדקק לה, אני יכול לבוא ולומר שאני דן בהצעת

החוק לפיזור הכנסת ובהצעת החוק לשינוי שיטת הבחירות בריתמוס שלנו ושאינני צריך להתחשב בשום

דבר. אני רוצה להיות מאוד מאוד הוגן וגם רגיש וקשוב לאווירה ציבורית. אם אכן יש אפשרות לכנס את

הכנסת עוד בפגרה אז כמובן שהדבר הזה יכול להי1ת שיקול עב1רנו לזירוז הדיון בהצעות החוק. אם לא, אז

לנו יש את לוח הזמנים שלנו. לכן אני מבקש לקבל ממך חוות דעת בעניין הזה.
שלמה שהם
אני מבין שקיבלת הי1ם ח1ות דעת נוספת.
הין"ר חנו פורת
לא, זה אותה חוות הדעת של גברת אנה שניידר, פשוט מלכתחילה היא היתה בכתב יד וכעת היא

הודפסה. יכול להיות שיש בה איזשהו שוני מסויים.
דורית ואג
בכתב יד זאת היתה חוות דעת ראשונית. כעת היא עיבדה את זה י1תר.
היו"ר חנן פורת
אני סומך על מר שלמה שהם שייתן חוות דעת מקצועית על-פי שיקול דעתו, ללא מורא וללא משוא פנים.
דורית ואג
בתנאי שהוא יכת1ב בחוות הדעת שגם ועדת החוקה חוק ומשפט לא יכולה לדון בנושא, לא רק המליאה.
הין"ר חנ1 פורת
חוות דעת כזאת הוא לא מסוגל להוציא.
שלמה שהם
דרך אגב, בעיני מאוד מוזר שעד כה בשנים שאני פה, וזה לא הרבה, ב-3 השנים האחרונות לא נוצל

הסעיף האומר שיש אפשרות לכפות על היושב-ראש לכנס את הוועדה, א1 שלא היו מ1דעים לו.
דורית ואג
השתמשו 0ה כאשר נגמרה מיכסת הישיב1ת. זה לא היה בנושאים "פ1ליטיים" אבל אם נגמרה מיכסת

הישיבות ובא משרד המשפטים 1אמר שיש תיקון דחוף שצריך לעש1ת, היינו מחתימים את היושב-ראש.

נעשה בזה הרבה שימוש.
היו"ר חנן פורת
אני שואל מהיכן אותו מיתוס שלפיו יושב-ראש ועדה, אם הוא רוצה, יכול לקבור חוק, יכול לא לכנס ועדה

וכדומה?
דורית ואג
המיתוס הוא מתקנון הכנסת, יש סעיף שקובע שיושב-ראש הוועדה קובע את סדר היום שלה, משם זה

בא.
שלמה שהם
סעיף 99 מדבר על זימון. אנחנו לא צריכים לומר לך שיש מקרים שאתה יכול לזמן ישיבת ועדה ועדיין לא

להצביע אם הנושאים הם כבדי משקל, במיוחד כאשר כרוכים בזה למשל שתי הצעות חוק כל-כך כבדות.
היו"ר חנו פורת
לגבי ההצבעה אתה צודק אבל לגבי השאלה של הזימון...
שלמה שהם
לגבי הזימון: שליש מחברי הוועדה יכולים לכפות את קי1ם הדיון, אם כי, דרך אגב, בתקופת הפגרה זה
נתון להחלטתו של יושב
-ראש הכנסת.
היו"ר חנן פורת
יושב-ראש לא יבול לבוא ולומר שיש נושא מסויים שהוא לא מעוניין לדון . אני שואל למה למשל חבר

הכנסת שחל היה צריך בשעתו להביא את הנושא שהוא העלה ל1ועדת הכנסרנ?
דורית ואג
כי חבר הכנסת שחל עשה test case והלך לו.
הי)"ר חנ1 פורת
אבל תיאורטית אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר פשוטה. הוא היה יכול להחתים שליש מחברי

הוועדה על כך שהוא תובע לדון בסעיף הזה.
דורית ואג
ואז מה היה כתוב: בעיתונים? זה לא היה מעניין. סליחה שאני אומרת את זה. באותה מידה אתה יכול

לשאול על-פי איזה סעיף בתקנון אישר יושב-ראש הכנסת לחבר הכנסת אליעזר זנדברג לקיים 5 ישיבות של

ועדת-המשנה לעניין חוק החבר1ת לא על חשבון מניין הישיבות של ועדת החוקה חוק ומשפט?
היו"ר חבו פורת
האם זה לא סמכותו של היושב-ראש?
דורית ואג
אני לא י1דעת איפה זה כתוב, שהוא יכול לתת לנו עוד 5 ישיבות אקסטרה, בלי חתימ1ת, בלי כלום.
היו"ר חנן פורת
בכל אופן זה נראה לי סעיף שהוא באמת יוצר סנקציה, או על כל פנים מגביל מאוד את סמכותו של



היושב-ראש. האגדה הזאת, כאילו שיושב-ראש הוא כל יכול ויכול לא להביא סעיף לדיון, איננה נכונה.
שלמה שהם
חבר הכנסת לשעבר שחל פנה לוועדת הכנסת כדי לחייב את יושב-ראש הוועדה שאול יהלום לקבוע

מועד לדיון, אבל הוא פנה אז לפי סעיף אחר.
היו"ר חנן פורת
הוא היה יכול להביא חתימה של שליש מחברי הוועדה ואז היו חייבים לדון בזה.
דורית ואג
הרעיון שעומד מאחורי סעיף 99(ב) לתקנון הוא זה: 1) כי הפגרה היא בשביל לנוח. 2) כדי שלא יווצר

מצב שיושבי-ראש ועדות ינצלו מצב שחברי כנסת נמצאים בכל הע1לם וייריצו דברים שאולי לא היו עוברים

בעת מושב הכנסת. יש בזה גם היגיון.
היו"ר חנן פורת
זה לא מה שכתוב פה, להיפך, פה כתוב ששליש של חברי הוועדה יכ1לים לחייב את יושב-ראש הו1עדה

לקיים דיון. זה לא מגביל את יושב-ראש הוועדה מלכנס אותה בלי קשר לשאלה כמה אנשים נמצאים.

מהו א1ת1 סעיף שמתייחס לזה שעל-פי שליש מחברי הוועדה ניתן יהיה לכנס את הוועדה?
שלמה שהם
בסעיף 98 נאמר: יושב-ראש ועדה יזמין את חברי הוועדה לישיבות רגילות בימים שקבעה הוועדה.

ישיבות דחופות של הוועדה - לפי יוזמתו של היושב-ראש, או לפי דרישת שליש מחברי הוועדה. השאלה היא

מה זה "ישיבה דחופה", אין פה הגדרה.
דורית ואג
ישיבה דחופה יכול להיות לתיקון טעות בחוק הירושה, וישיבה דחופה יכולה להיות לקביעת מועד בחירות.
היו"ר חנן פורת
בכל אופן יש פה סעיף שלפי דעתי נותן בידי חברי הוועדה כוח לכפות על יושב-ראש הוועדה לקיים דיון

בנושאים שהם מעוניינים. אני חושב שמצווה שחברי הכנסת "דעו את זה כדי שלא יהפכו את הי1שב-ראש

לכל יכול.



תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998

תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-1998

תקנות בית המשפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ה-1998

תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה), התשנ"ח-1998

תקנות הירושה (מועדים שבסדרי הדין), התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
נבקש מחברנו, מר פרץ סגל, להציג בפנינו את התקנות. יש פה 5 נושאים של תקנות, שלקוחים כולם

מחוק הירושה.
פרץ סגל
הדחיפות של העניין נובעת ממצוות המחוקק כמובן. ב-1.9 עוברות הסמכויות מבתי-המשפט המחוזיים

לרשם לענייני יחשה בבתי-המשפט לעניין משפחה. כדי שנוכל להביא את הדברים למימוש בפועל, אנחנו

צריכים להתקין מספר ניכר של תקנות: תקנות סדרי דין, תקנ1ת הנוטריונים (לפי הערה של חברנו עו"ד אורי

צפת שאנחנו קיבלנו), 1כן תקנות נוספות, חוק הצהרות מוות, ועוד תקנות שבסדרי דין. תקנ1ת אלה אינן

דורשות אישור הוועדה ואותן אנחם נעביר בדרך המקובלת.

הדברים שהבאתי לאישור הוועדה הם א1תם דברים שמתחייבים מהחוק. יש להבחין פה ב-2 קבצות
של תקנות
1) סעיפים 1, 2, 3 ו-5- - תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) זה בפני הרשם; תקנות בית

המשפט לענייני משפחה (אגרות); תקנות בית משפט (אגרות) - שהם נוגעים לנושא אגחת; ותקנות מועדים

שבסדרי דיו, שזה עניין אחר שגם הוא נובע מחוק הירושה. אלה הדברים שמונחים בפני הוועדה 1לאחר

שהוועדה תאשר אנחם נ1כל להביא את זה לחתימתו של שר המשפטים ולפרסם.

2) תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה) - פה יש עניין פרוצדורלי מסויים, שכפי

שכתבתי במכתב, ע1ד לא השלמנו א1ת).

בעוד אשר לגבי שלושת קבצי התקנות הראשונים היה סיפק בידי להביא את זה לאישור הוועדה

הבין-משרדית לענייני אגרות ולאישור של שר הא1צר, לגבי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני

ירושה) כשהדברים באו בפני הוועדה הבין-משרדית עדיין לא היה סיפק בידי לשמוע את דיעותיהם של הרב

בן דהן והרב הלל קוליק. מהרב בן דהן קיבלתי תשובה כבר באותו יום. לכן, לא רק משום כבוד אלא גם לגופו

של עניי], לא יכולתי להביא את זה בפני הו1עדה במל1א1.
היו"ר חנן פ1רת
האם יש שוני משמעותי בין התקנות לגבי אגרות בתי-הדין לבין אגרות רגילות?
פרץ סגל
אין שום דבר, להיפך. אני יכול לומר לזכותו של האוצר, שנציגיו לא הגיעו היום, שהם הסכימו להורדה.

ההורדה מתבטאת בכך שהאגרות שנגבו עד היום בפני הרשמים וייחולו בפני בתי-הדין הדתיים נמוכות יותר

מאשר האגרות הקיימות בבתי-הדין הרבניים. יש לנו טבלה שמציגה את זה. אנחנו טענו בפני האוצר שאנחנו

חצים במהלך הזה להוביל לא רק לשיפור השיחת אלא גם שהאזרח ירגיש שאנחנו הולכים לקראתו בעניין

העל1ת. האוצר תמך ברפורמה הזאת והוריד כמעט ב-50% את גובה חלק מהאגחת לעומת המצב הנוכחי.
אליהו בן-דהן
לגבי בתי-המשפט. לגבי בתי-הדין ההפרש הוא קטן.
פרץ סגל
בבתי-הדין ההפרש הוא קטן אבל בכל זאת יש הורדה.



באופן עקרוני אני מניח שברגע שהממונה על הכנסות המדינה תתפנה מדיוני התקציב יכול להיות שהיא

אפילו תסתפק בזר,, אם נודיע לה שיש פה אישור עקרוני משום שר1ב0י0 הוא אחד, הרי שאת העניין

הפורמלי נ1כל להשלים וניפנה בעניין הזה גם לשר.
שלמה שהם
נניח בקשה לצו יחשה - כמה היא היתה עולה היום בבית-המשפט?
פרץ סגל
679 שקלים.
לימור פלד
צריו להוסיף לזה אגרת פירסום.
אורי צפת
האגרה היא בדיוק 914 שקלים. האגרה הזאת כוללת גם את הפירסום בעיתון וברשומות. בפועל קורה

דבר מאוד מגוחך, ואני מקבל את הפידבק מהשטח מהלקוחות, בבית-המשפט המחוזי בחיפה למשל

האגרה היא 600 שקל וחוץ מזה צריך לתת ציק לפק1דת משרד הפירסום. בתל-אביב משלמים 914 שקל

וזה כבר כ1לל את הפירסום. הלקוחות שואלים: למה בחיפה האגרה היא 600 שקל ובתל-אביב היא 914

שקל? יוצאים מין דברים מגוחכים כאלה. לכן כאשר חברי מדבר על אגרה הוא שוכח את הפירסום.
היו"ר חנן פורת
צריך לאחד את זה.
אליהו בן-דהן
אבל זה לא לאוצר המדינה.
אורי צפת
אבל בתל-אביב משלמים בצ'ק אחד - 914 ש"ח.
דורית ואג
אבל בפועל נגבית אגרה ד1מה.
שלמה שהם
אני מבין שבכל מקרה זה ירידה.
פרץ סגל
זה יורד ל-350 שקל, זה כמעט 50%.
אורי צפת
אם זה יורד, מה טוב. אבל אנחנו מבקשים שתהיה מדיניות אחידה.
פרץ סגל
יש מדיניות אחידה. הבעיה היא ברישום. המוטו שלנו היה בעניין הזה לאחד את ההליכים בכל מקום:



הרשמים, בתי-המשפט ובתי-הדין הדתיים, כאשר ה0ף הנמוך הוא הסף שקבע לעניין הזה.
גם בעניי! הפירסום
מדובר על כך שזה יהיה בעיתון אחד במק1ם שניים, כפי שדיברנו בדיוני הוועדה

בשעתו. אנחנו הצענו גם את זה וזה התקבל אצל הגורמים הנוגעים בדבר; גם דרך התשלום - על-ידי

תשל1ם לבנק הדואר וצריכים להביא איש1ר.
שלמה אוקסנהנדלר
אצלנו הפירסום היום הוא בערך 180 ש"ח וזה יורד ל-120 ש"ח. אבל זה לא תלוי בנו. יש אצלנו שני
שוברים לתשלום
1) שובר האגרה; 2) שובר בצבע אחר לפירסום.
פרץ סגל
עם כל הכבוד לחברי, הנושא של הפירסום הוא לא עלות לאוצר המדינה ולכן אנחנו לא צריכים לעניין

הזה איש1ר של הוועדה הבין-משרדית ולא של ועדת הח1קה חוק ומשפט. אנחנו נביא את זה לידי ביטוי

מפורש בתקנות כדי שלא יהיו יותר ספקות בעניין הזה, שהדברים יהיובאופן נפרד לחלוטין.
היו"ר חנן פורת
כדאי באמת לאחד את הנהלים.
פרץ סגל
הרעיון שלנו הוא באמת לאחד את הנוהגים כדי שיהיה סדר.
היו"ר חנן פורת
זה באמת בשורה כשלעצמה. עובדה שהאגרות יורדות ב-50%, זה משמעותי מאוד.
פרץ סגל
יש איזשהו קוץ, אני לא יכול להתעלם מהעניין הזה לחלוטין. הקוץ הוא שאם עד הי1ם בפני בית-המשפט

היה מנגנון של פטורים מאגרות, בפני הרשם לענייני ירושה אין מנגנון של פטורים. הרציונל הוא משום שאנחנו

לא יכולים להקים איזשהו מנגנון לבדוק אם יש פט1ר או אין פטור.
היו"ר חנן פורת
באילו מיקרים היה פטור?
פרץ סגל
למשל הכנסה נמוכה. בדרך כלל אנשים מגישים בקשה לצו יחשה כאשר הם מצפים לקבל איזשהי

הכנסה מן הירושה - בשביל 100 שקל אדם לא יבקש צו ירושה - כאשר יש תקווה מסויימת שהוא יקבל

הרבה יותר. לא היה מקום להקים מנגנון של פטורים על אגרות נמוכות מכיוון שהאגרה הכספית היא רק של

350 שקל, לכן אנחנו ביטלנו את העניין הזה של הפטורים. אני אומר שוב, זה הקוץ שבעניין אבל בסך הכל

ההורדה היא הורדה גד1לה. כאשר העניין מגיע לבית-משפט והאגחת עולות יותר אז כמובן שנשאר שם

העניין של הפטורים.
היו"ר חנו פורת
אני מבין שיש כאן רשימה של פטורי אגרה.
פרץ סגל
יש פטורי אגרה אבל לא השאירו שיקול דעת אינדיבידואלי לבדוק כל אחד ואחד.
אורי צפת
יש קוץ יותר גדול שלא ציינת.
פרץ סגל
מר צפת, תן לי לסיים, אתה תוכל להעיר בסוף דברי. אני אשמע את הערותיך ואתייחס לכל בהמשך.

זאת היא הקונספציה. לכן לגבי סעיף 4 - תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה) - אני

מבקש מהוועדה רק אישור באופן עקרוני - מדובר פה באותן אגרות, הכל באותו בסיס - כך שנוכל לבוא לפני

הוועדה הבין-משרדית ולומר שזה מה שהוועדה אומרת. האיש1ר הוא כאילו על תנאי, אם הוועדה

הבין-משרדית תאשר, פשוט כדי לא לכנס עוד פעם את הוועדה, כדי שנעמה- במועד של ה-1.9.
היו"ר חנן פורת
מאה אחוז. אני רוצה רק לשאול לגבי הנושא הזה של פטור מאגרה. בלי לקבוע מקרים אינדיבידואלים,

שאני מבין שיותר קשה לדבר עליהם, מדוע לא לכלול בנוסח של התקנה לגבי פטור מאגרה סעיף האומר

למשל שמי שהכנסתו היא פחות מאשר סכום מסויים יהיה פטור?
פרץ סגל
כל דבר כזה מצריך מנגנון בדיקה. היום יש חקירות, למשל בתקנות של בית-המשפט לענייני ירושה

אנחנו הטלנו עליהם לבדוק את הנושא הזה. בפועל הדבר איננו מקויים והיום לצורך העניין צריך ללכת לסיוע

המשפטי שבודק את העניין. מתחשיב שערכנו בשעתו התברר לנו שלקחת את הפקידים לבדוק זה יותר יקר

מאשר כל העסק הזה כולו. כל האגרה היא 350 ש"ח. אם צריך להגיש תצהירים, אם צריך לנהל ועדת

חקירה וצריך לערוך בדיקות, אין טעם לכל העסק הזה. לכן אנחנו אומרים, מדובר פה במתנה שאדם קיבל.

האם לשם קבלת ההטבה הזאת אנחנו נקים פה מנגנון? 350 שקל נראה לנו סכום הוגן.
אליהו בן-דהן
אני רוצה להוסיף לדברי דייר פרץ סגל, גם מנסיוננו בבתי-הדין בדרך כלל עד היום בנושא ירושה לא נתנו

פטור מאגרה. נותנים פטור מאגרה בתביעות גירושין או בדברים מעין אלה אבל בנושא יחשה כמעט ולא

היתה מציא1ת שפטרו מאגרה. בגלל ההיגיון הזה, שאדם פה ה1לך לקבל כסף, אז הוא משלם על זה סכום

מס1יים, לא סכ1ם גבוה.
היו"ר חנן פורת
גם המדינה יכולה ליהנות ממשהו.
פרץ סגל
האגרות האלה הן באמת הורדה דראסטית.
היו"ר חנו פורת
נכון, זה באמת בש1רה.



תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה). התשנ"ח-1998
פרץ סגל
הקובץ הראשון של התקנות החדשות הן התקנ1ת לפני הרשם לענייני ירושה. הן פחות או יותר עוקבות

אחרי התקנות הנהוגות בבתי-המשפט, למעט, כפי שאמרתי, הנושא של תשלום האגרה, החידוש שעשינו

פה, שהדבר יכול להיעשות בבנק הדואר. בבתי-משפט לא נהגו כך ואני מקווה שהנהלת בתי-המשפט

תיראה שהרפורמה הזאת תצליח ואולי בעקבות זאת נעביר את השיטה הזאת גם לבתי-המשפט.
הילה עובדיה
בתביעות קטנות זה כבר מתקיים.
פרץ סגל
היום העידכונים של האגרות בבתי-המשפט הם בחודשים אפריל ואוקט1בר. לבקשתו של חברי הרב

בן-דהן, כדי לאחד את כל האגרות של בתי-הדין הדתיים אנחם נציע שזה יהיה 1.1 ו-1.7. אני מקווה שגם

הנהלת בתי-המשפט תסכים לתאריכים אלה כדי שלא ייצא שיש מרווח, שאגרות אחרות של בתי-הדין

מתעדכנות ב-1.1 ולעומת זאת האגרות של בתי-המשפט מתעדכנות ב-1.4. אני מציע שנאחד לא רק את

הסכומים אלא גם את התאריכים בלוח השנה. אם זה יהיה מקובל על חברתי, גברת הילה עובדיה, מהנהלת

בתי-המשפט אז אנחנו כבר נכניס את זה לתקנות.
אליהו בן-דהן
הבעיה פה היא המדד, המדד מתפרסם לצערנו בתאריכים הללו.
פרץ סגל
אנחנו יודעים שיש את עניין השטרות.
אורי צפת
המדד יורד והאגרות גם יירדו. בעקבות ההפחתה זה ישפיע על המדד.
היו"ר חנן פורת
הדבר היחיד שייחייב אותנו על-פי חוק התאריך העברי, שייכנס לתוקף תוך כמה חודשים, שבכל דבר

כזה בצד התאריך הלועזי יצטרכו לציין את התאריך העברי.
פרץ סגל
את זה ממילא עושים גם היום.
שלמה שהם
אם יציינו את ה-1.1 וה-1.7 אז התאריך העברי במילא ישתנה כל פעם.
פרץ סגל
יש הוראה נ1ספת (תקנה 4) לפיה כל אגרה ששולמה אצל הרשם לענייני יחשה, אם לאחר מכן העניין

הועבר לפי החוק רואים את האגרה ששולמה אצל הרשם כאגרה שולמה לבית-המשפט. אותו דבר יהיה גם

על בתי-הדין, כלומר אם שולמה האגרה אצל בתי-הדין, למשל כשנתנו הסכמה, ולאחר מכן האדם חזר בו מן

ההסכמה וזה ע1בר לבית-המשפט, לא יצטרך לשלם פעם נ1ספת. גם זה נעשה בתיאום עם כל הגורמים.
שלמה שהם
הוספתם אפשרות לשלם בבנק הדואר. למה שלא תיתנו אפשרות לשלם בבנקים?
פרץ סגל
משום שבבנקים יש על זה עמלה וצריך לפתוח חשבון.
אליהו בן-דהן
לכל משרד ממשלתי יש חשבון בבנק הדואר.
פרץ סגל
בעמוד 3 מצויינים הסכומים.
שלמה שהם
יש לי רק הערה אחת, האם יש היגיון שע1תק ציל1מי יהיה 3.58 שקלים לכל עמוד? אתה בעצמך מדבר

על עיגול הסכומים.
פרץ סגל
זה הסכום שקבוע היום. אני רוצה ליצור אחידות עם מה שקיים. אני לא יכול לבוא ולומר שעותק צילומי

פה יותר זול מאשר במקום אחר. זה יתעדכן. אני פשוט לקחתי את התעריף כפי שהוא קבוע היום.
שלמה שהם
לא איכפת לי שזה יהיה יותר יקר אפיל1, שנעגל את זה ל-4 שקלים. אתה לא עובד היום עם אגורות ואני

מציע שתוריד אותן כדי לא ליצ1ר סיב1ך.
הילה עובדיה
בתקנות בתי-המשפט לענייני משפחה (אגרות) דווקא יש מנגנ11 של עידכון, בחודשים פברואר ואוגוסט.
אליהו בו-דה1
הם עושים עידכון ב-1.9 וב-1.4.
פרץ סגל
באפריל, באוגוסט ובאוקטובר, משה1 כזה. אבי מציע שנעשה תיקון טכני בעניין הזה. זה על דעת הוועדה

הבין-משרדית לאגתת, שנארח- את זה לימאר ויולי. אם זה מקובל עליכם אז....
הילה עובדיה
למה זה ינואר ויולי? האם יש איזשהי סיבה לכך?
פרץ סגל
משום ששנת התקציב שלנו מתחילה בינואר, אז עושים עיכון בתחילת השנה ובאמצע השנה.
אליהו בן-דהן
את יודעת למה התחילו ב-1.9? כי אז מתחילה שנת המשפט. אבל אין לזה שום היגיון כלכלי. להיפך,



ההיגיון הכלכלי אומר שזה יהיה כפי שנהוג אצלנו, ב-1.1 וב-1.7.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שאנחנו מאשרים את תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998. אנחנו

מאשרים גם את הסכומים.
אליהו בן-דהן
אני רוצה להעיר בעניין הפקדת צוואה. אומנם בבתי-הדין זה לא כליר הופיע, אני לא יודע למה.
לימור פלד
החוק קובע הפקדת צוואה.
פרץ 0גל
תיכף נגיע לעניין הזה. אם בפועל זה קורה ...
אליהו בן-דהן
אז הוא צריך ללכת לרשם.
שלמה שהם
בחוק כינבנו שזה יהיה אצל הרשם.
אליהו ב1-דה1
אני רוצה להעיר הערה אחרת. נניח שאדם בא לבית-הדין הרבני, עושה צוואה ומשלם עבור זה אגרה

על סך 165 שקלים. למה אחר-כך צריך לשלוח אותו לרשם לענייני ירושה ושם הוא יישלם אגרה נוספת?
שלמה אוקסנהנדלר
גם אם הם יעשו צוואה אצלי הם ישלמו פעמיים.
שלמה שהם
זה מזכיר לי סיפור כזה, שהיה פעם מנהל מס עיזבון והוא אמר שאדם צריך בגיל 70-65 ללכת לבית

עולמו והוא ישלם מס עיזב1ן. אם הוא ייחס וחלילה" חי יותר שנים אז יש פה ...
היו"ר חנן פורת
עשיית הצוואה - זה הסכום של 164 שקל.
אליהו ב1-דה1
זה בפני בית-די] או בפני שופט. אני שואל למה צריך לשלם פעמיים? הרי אדם עשה צוואה בבית-הדין,

הצוואה נחתמה ואושרה. אנחנו מעונ"נים שהצוואות הלל! יופקדו אצל הרשם לענייני יחשה כדי שיהיה

מירשם ארצי שב1 כל הצוואות יהיו מ1פקדות. לפיכך למה נטיל עכשיו על א1תו אדם שעשה צ1ואה עת- אגרה

נוספת של 74 שקל להפקדה? אם הוא בא לפני בית-דין, עשו לו צוואה, באופן אוטומטי אפשר להפקיד

אותה. אפילו לא צריך לשלוח אותו, בית-הדין עצמו יכול להעביר את הצ!ואה החתומה להפקדה.
אורי צפת
לא כל אחד מפקיד, אין חובה להפקיד.
פרץ סגל
בעניין הזה, שהרב בן-דהן העלה, היה לי ויכוח בוועדת האגרות הבין-משרדית. היום בתקנות הנוטריונים

יש הוראה שאומרת שאם אדם עשה צוואה אצל נוטריון וסירב לקחת אותה הרי שאותו נוטריון שולח את זה

להפקדה 1מחייב את הלקוח שלו באגרה. כאשר מדובר בנוטריון, הדבר אפשרי. כאשר מדובר בבית-דין או

בבית-משפט, הדבר איננו אפשרי. פירושו של דבר שיצטרכו לרוץ אם אותו אדם י0רב לקחת את הצוואה,

וקורה לעיתים שאדם מסרב לקחת את הצו1אה, הוא לא רוצה לבוא לביתו עם הצוואה, הוא לא רוצה לתת

לחבר לשמור לו על הדבר הזה וכדומה.

התפיסה שלי היתה, 1בעניי! הזה אני אומר מתוך אותה ראיה של הרב בן-דהן, שאנחנו מעוניינים לעודד

את הפקדת הצ1ואה ולא רוצים למצוא את עצמנו במצבים כאלה שאנשים מסרבים לקחת את הצוואה ואז

בית-המשפט נתקע עם הצוואה ולא יודע מי ישלם את האגרה אם הוא ישלח את זה להפקדה. אני מודה פה

בפני חברי הוועדה שכאשר הנושא הובא בפני הוועדה הבין-משרדית לאגרות דעתי היתה שיש מקום לפטור,

מתוך מדיניות של עידוד אנשים להפקיד צו1א1ת.

כמובן שאין חובה להפקיד, זה זכותו של כל אדם. הנ1טריון או בית-המשפט, אחרי שהוא עשה את

הצוואה בפניהם, נותנים את זה לידיו והוא הולך עם זה לביתו. היה !הוא לא רוצה, יש ל1 את האופציה

להפקיד את הדבר הזה. אני לא רוצה שיהיה מצב מגוחך, כפי שזה היום בתקנות הנוטריונים, שם כתבנו

"סירב האיש לקחת את הצוואה" ואז הנוטריון צריך לרוץ אחריו ולהגיד לו: קח את הצוואה, אם לא אני אשלח

את זה להפקדה אצל הרשם ואחייב אותך באגרה. אני לא רוצה שכך יהיה בפני בית-דין דתי או בבית-משפט

שייניח את זה במזכיר1ת ויישאל את עצמו מה הוא יעשה עם הצ1ואה הזאת, מי ישלם את האגרה.

לכו הגישה שלי בפני הוועדה הבין-משרדית לאגרות היתה שאין מקום לחייב באגדה על ההפקדה. זה

שיר1ת שאדם צריך לקבל. זה מדיניות שאנחנו צריכים לעודד אותה.
אליהו בן-דהן
זה גם טוב לנו.
פרץ סגל
הוועדה הבין-משרדית לא קיבלה את דעתי אבל אם ועדת הח1קה חוק ומשפט תסבור אחרת, זה

בסמכ1תה.
היו"ר חנן פורת
אתם מציעים להוריד את פרט 5 שבתוספת? הרי ההפקדה יכולה להיות גם במקרים שאתה לא עושה

את הצוואה. אתה רוצה שלא יהיה בכלל תשלום על ההפקדה?
פרץ סגל
לכל המקרים.
אליהו בן-דהן
אני נתתי ד1גמא שממילא אדם כבר שילם אגרה עבור עשיית הצוואה, לכן למה שנדרוש ממנו עוד אגרה

נוספת כדי להפקיד אותה?
היו"ר חנן פורת
בעיני זה בוודאי נראה נכון.
שלמה אוקסנהנדלר
אנחנו התנגדנו לזה וממשיכים להתנגד. הפקדה זה המון פעולות. הפקדת צוואה זה לא כאילו שהוא בא

ומוסר והולך הביתה. הוא צריך להופיע בפני הרשם ויש המון פעולות.
היו"ר חנן פורת
האם אבחנו תובעים מהם את הפקדת הצוואה?
שלמה אוקסנהנדלר
לא ת1בעים, זה רק למעוניינים. זה זכותם ואין שום הצדקה לפט1ר אותם מאגרה. מה גם שזאת אגרה

נמוכה - 74 שקלים.
אליהו בן-דהן
בדרך כלל אדם עושה צוואה, כמעט אין מציאות שאדם כותב צוואה בלי....
שלמה אוקסנהנדלר
יש לך ל-20 שנה עשיית צוואה? אפילו לא. עשייה - כמעט ואין.
היו"ר חנן פורת
כדי להגיע לפשרה בין שתי ההצעות הייתי אומר שבפרט 4 שבתוספת יהיה כתוב "עשיית צוואה בפני

רשם לענייני ירושה והפקדתהיי.
פרץ סגל
זה יהיה חסר משמעות משום שאז ישתמשו כל הזמן בזה בתור אמצעי כדי לחסוך את ההפקדה.
היו"ר חנן פורת
הרישום הזה יכלול גם את ההפקדה. לע1מת זה יהיה פרט 5 שיידבר על "הפקדה או החזרה של

צוואה", כשמדובר על צוואה שלא עשו אותה, ולגביה תהיה אגרה. כלומר אני אפטור את מי שעושה את

הצוואה מפני תשלום עבור ההפקדה, כי ההפקדה תהיה כאילו חלק מן העניין.
אורי צפת
צריך לזכ1ר שפה מדובר גם על החזרה. יכול להי1ת שבן אדם שמפקיד את הצוואה יבוא בעוד שבוע

וייבקש למשוך אותה ויכול להיות שהוא יקבל שהות, שייחזיקו לו את הצוואה 25 שנה. למה הוא רוצה

להפקיד? כי הוא לא צריך להודיע לאף אחד. ברגע שהוא הולך לעולמו הצוואה נשלפת. זה שירות. אני לא

חצה להתערב בעניין הזה. סכ1ם האגחת הוא לא ענייני אבל לא צריך להתווכח על הדברים האלה.
היו"ר חנן פורת
הרב אלי בן-דהן נתן ד1גמא של אדם שכבר עושה את הצ1ואה וכדומה, אז ה1א לא צריך לשלם תשל1ם

נוסף עבור ההפקדה.
פרץ סגל
אבל אין קשר בין שתי הפעולות משום שעשיית צוואה יכולה להיות בפני בית-דין, בפני בית-משפט, בפני

רשם, ואחר-כך הוא הולך ומפקיד את זה. מכיוון שהוא הלך ועשה צוואה האם נאמר שהוא כבר יקבל בתוך

זה את ההפקדה? אלה שתי פעולות שאינן קשורות זו בזו.
בנימין אלון
אפשר לתת 20% הנחה.
היו"ר חנן פורת
מדובר באמת בסכום יחסית קטן.
שלמה אוקסנהנדלר
אבל אנחנו לא מדברים על כמות הצוואות אלא על כך שההפקדה דורשת הרבה מאוד עבודה. בצוואות

בוחנים ומדקדקים, אולי יש מישהו שהנפטר היה חייב לו משהו.
בנימיו אל1ו
עשיית צוואה זה גם סגולה לאריכות ימים, אז שיישלמו על זה.
פרץ סגל
אני מבקש להציג את עמדת הוועדה הבין-משרדית לאגרות. אני רק אמרתי לוועדה שבאמת היה בעניין

הזה 1יכוח.
היו"ר חנן פורת
אני מציע להותיר את הדברים האלה כמו שהם.
אורי צפת
יש לי שתי הערות. אני אמרתי כבר כמה פעמים שאני חייב לשבח את בית-הדין הרבני על כך ששם

אפשר לשלם אגר1ת בכרטיסי אשראי. היום אין אדם שאין לו כרטיס אשראי.
אליהו בן-דהן
זה לא בושה לשבח את בתי-הדין.
אורי צפת
אני חייב לשבח ואני חייב מצד שני להעיר להנהלת בתי-המשפט שלא יכול להי1ת שאדם לא י1כל לשלם

בבתי-המשפט בכרטיס אשראי אבל אם הוא יעבור מרחוב שאול המלך לרחוב דוד המלך הוא כן יוכל לשלם

בכרטיס אשראי. אני מבקש שהוועדה תבקש מהנהלת בתי-המשפט לבדוק למה אי אפשר לשלם בכרטיסי

אשראי.
הילה עובדיה
אנחם נבד1ק.
היו"ר חנן פורת
למה להגיד "נבדוק"? למה שלא נכניס בתקנות, כמ1 שנאמר כעת על בנק הדואר, שאפשר לשלם

באמצעות כרטיסי אשראי?
הילה עובדיה
אנחנו נערכים לזה, זה לא מהיום להיום. אני מודיעה שאני אבדוק את זה.
אליהו בן-דהן
צריך לקשר את זה גם עם מערכת המיחשוב.
פרץ סגל
זה מקובל על דעת הכל אבל זה לא דבר שאנחנו יכולים להיכנס אליו בלי בדיקה.
אורי צפת
כבוד היושב-ראש, למה הנושא הזה הוא בעיתי? משום שכאשר בא אזרח לשלם ואין לו כסף מזומן,

זורקים אותו מכל המדרגות, אומרים לו להביא ציק של עורך-דין. לעומת זה בבית-הדין הרבני הוא יכול לשלם

באמצעות כרטיס אשראי ובזה זה נגמר.
בנימין אל11
היה פה בנק אגודת ישראל שפשט את הרגל. אז אמרו שהכיסוי היחיד שיש לבנק הזה הוא על הראש.

אז אני אומר שהנה מקרה שבו צריך לקחת דוגמא מבית-הדין הרבני, הם יודעים להעריך ציקים.
היו"ר חנן פורת
ידידי היקרים, מה שנאמר פה הוא דבר שאני חושב שלא צריך להשאיר אותו בגדר משאלת לב.
בנימין אלון
זה לא קשור אלינו.
היו"ר חנן פורת
סליחה, זה כן קשור. צריך לסדר את זה, אלה באמת דברים נכונים, במיוחד שאנחנו יודעים איך לעיתים

בתי-המשפט הם אטומים 1באמת זורקים אדם מכל הנ7דרג1ת אם אין לו כסף מזומן, ז1רקים אותו לסוף

התור. אני מציע שכמו שכת1ב פה "בנק הדואר" נציין פה גם את העניין של כרטיס האשראי ונגיד שייסדרו את

זה תוך 3 ח1דשים.
פרץ סגל
לרשם לא יהיה מנגנון גבייה. לכן אנחנו אומרים לאדם: לפני שאתה בא לרשם אנא תשלם את זה בבנק

הד1אר. הוא לא משלם בכלל אצל הרשם לענייני ירושה. הוא משלם את זה בבנק הדואר, מביא את הקבלה

ובזה נגמר העניין.
הילה עובדיה
ואם בנק הדואר בדיוק סג1ר, אז יזרקו אותו מכל המדרג1ת?
שלמה שהם
נכון, אבל אם הוא יוכל לשלם בבית-הדין הוא ישלם בכרטיס אשראי.
אורי צפת
ההערה שלי היא כללית, היא לא רק לענייני ירושה.
פרץ סגל
אנחנו פה הלכנו על זה שיישלמו בבנק הדואר. אל תשכחו שעל כרטיס אשראי משלמים 5% עמלה.
אורי צפת
בבית-המשפט לא מקבלים ציקים אזרחיים, שולחים אותם הביתה ואומרים: לכו מפה, תביאו מז1מן.
הילה עובדיה
אני לא מבינה למה הנושא הזה עולה עכשיו. אם רוצים עכשיו לדון בענייני תשלומים לבתי-המשפט צריך

לדון בזה לעומק מכיוון שמוסר התשלומים במדינת ישראל הוא קצת אחר מאשר...

הנושא של תשלום באמצעות כרטיסי אשראי ייבדק מבחינת האפשרויות של המערכת. אין שום צורך

לתת כאן הכרעה עכשיו שתיכפה על בתי-המשפט.
היו"ר חנן פורת
אני חשבתי שדיברתם גם בקשר לנושא הזה.
פרץ סגל
בבנק הדואר יש הסדר נפרד לקבל את כרטיסי האשראי בדברים מסויימים. הסיבה היא פשוטה, מכיוון

שחברת כרטיסי האשראי לוקחת 5% דמי גבייה. נדמה לי שבמשרד התחבורה - אני אומר את זה בסימן

שאלה כי אני לא בדקתי את זה - אם אתה בא לחדש את רישיון הרכב אתה יכול לשלם בכרטיס אשראי כי

יש הסדר בין משרד התחבורה לבין חברת כרטיסי האשראי, ואני לא יודע כמה העמלה.
אורי צפת
הרב בן-דהן יגיד לך כמה.
אליהו בן-דהן
יש לנו הסדר עם חברות כרטיסי האשראי.
הילה עובדיה
צריך שיהיה הסדר גם למערכת בתי-המשפט. אי אפשר יהיה להחליט ברגע זה.
בנימיו אלון
אני מבקש להציע הצעה לסדר. אני מציע שיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט יכתוב מכתב להנהלת

בתי-המשפט וייאמר שהתברר לנו כאן שבבתי-הדין הרבניים הסידור הוא כזה וכזה, מסודר ומתוקן, ואילו

בבתי-המשפט אין זה כך ושאנו מתפלאים על כך. נוסיף גם שלשכת עורכי-הדין תומכת בזה.
שלמה שהם
לגבי כל הנושא של סדרי התשלומים.
הילה עובדיה
אני מבטיחה שתינתן תש1בה אחרי בדיקה.
שלמה שהם
מה זה "ניתן תשובה"? זה יקרה?
הילה עובדיה
אני היום יושבת במעמד של יועץ משפטי. אני לא יכולה לתת תשובה מה מצב המערכת המיחשובית

שלנו, מה מערכת היחסים שלנו עם חברות האשראי ומה אומרת החשבות.
היו"ר חנן פורת
המכתב ייצא. אני חושב שהבר הכנסת בנימין אלון הציע פה הצעה טובה.
אורי צפת
יש לי עוד שתי הערות לעניין הזה.

חברי דיבר על קוצים. יש פה קוץ די רציני בפרט 9 שבתוספת. שם כתוב ש"כל בקשה אחרת לפעולה או

שירות שאינם מנויים בפרטים 1 עד 8" - זה 164 שקלים. ובכן, כיום כאשר אני מגיש בקשה לצ1 ירושה

בבית-המשפט המחוזי, ואני מגיש כל מיני בקשות - זה פטור מאגרה. מאז הקמת בית-המשפט למשפחה,

בניגוד- לכל בתי-המשפט בארץ, כל בקשה שאתה מגיש - בקשה למחיקה על הסף, בקשה לדחיה על הסף -

אתה משלם אגרה 164 שקלים.

כלומר, אם אני מגיש בקשה בתיק עיזבון לבית-המשפט המחוזי, לא חשוב מה הבקשה, היא פטורה

מאגרה. פה הולכים ומגניבים לנו, כמו שעשו בבית-המשפט למשפחה, את זה שעל כל בקשה שמגישים

משלמים אגרה. ובכן, זה קוץ גדול. מה שיקרה פה, שבעצם האגרה תעלה הרבה יותר מ-350 שקלים. זאת

בעיה אחת. בבית-המשפט למשפחה כבר שקלנו אפילו להגיש בג"ץ בעניין הזה כי לא יעלה על הדעת שאם

אני מגיש בקשה כלשהי בבית-משפט המחוזי או השלום או העבודה - אני לא משלם אגרה; לעומת זה

בבית-משפט למשפחה - אפילו בקשה סתמית חייבת אגרה. כל בקשה ובקשה, למעט תיק מזונות שפט1ר

מאגרה. בתיק רכוש, בתיק החזקת ילדים, אדם מגיש בקשה לכבוד בית-המשפט שהוא יוכל לקבל את הילד

ביום שני - 164 שקלים אגרה.
היו"ר חנו פורת
אם אתה מגיש שורה של בקשות אז על כל בקשה בנפת- אתה צריך לשלם אגרה של 164 שקלים?
אורי צפת
על כל בקשה ובקשה. זה י1תר מ-900 שקל אם אתה מגיש 8 בקש1ת.
בנימין אלון
אם אפשר עוד להוסיף לזה, הרשה לי לקט1ע אותך, נדמה לי שהכניסו עכשיו את העניין הזה של המידע

ואז הכניסו בזה כמובן בקשה למידע. האם בקשה למידע לא תעלה לי כסף?
שלמה שהם
לא, זה לא קשור. זה יעלה אך בחוק אחר.
אורי צפת
אני מגיש 3 בקשות: 1) למסור את הילד; 2) להחזיר את המכונית; 3)... בקשות, לא תביעות, האגרות

על התביעות כבר שולמו. אני מגיש את הבקשות האלה במעמד צד אחד ואז כל בקשה ובקשה חייבת 164

שקל אגרה. זה מה שייקרה עכשיו בעניין הירושה, על כל בקשה תהיה אגרה. זה בעיה אחת שמופיעה

בפרט 9 בתוספת ואנחנו רואים את זה בצורה חמורה. אם זה כך, הוועדה צריכה לדעת וצריכה להבין שיש

פח הקפצה עצומה של גובה האגרות. זה דבר אחד.

דרך אגב, גם בבית-הדין על כל בקשה ובקשה יש אגרה, חוץ מבקשה למז1נות שפטורה מאגרה. אבל

בבית-הדין מלכתחילה האגחת מאוד נמוכות. תביעה לשלום בית זה 164 שקלים מלכתחילה, או תביעה



לגירושין זה 200 וכמה שקלים.

הדבר השני, פרט 9 יוצר בעיה שתמיד אנחנו רבים עליה. הרב בן דהן מכיר את זה. למשל בקשת
דחייה סתמית בהסכמה
האם היא חייבת אגרה, או לא?
שלמה שהם
האם יש מי שטוען שהיא חייבת אגרה?
אורי צפת
כן.
פרץ סגל
אף אחד לא טוען את זה.
אורי צפת
היתה תקופה שבבית-הדין הרבני גם ביקשו אגרה על זה.
אליהו בן-דהן
לא בתקופה שאני מנהל בתי-הדין.
אורי צפת
יכול להיות. בבתי-המשפט היתה תקופה שדרשו אגרות גם כן לפי פרט 9 בתוספת. יש מוסכמה

שבקשת דחיה בהסכמה או בקשה להארכת מ1עד בהסכמה, או בקשה לקביעת דיון שאני מגיש - שזה פטור

מאגרה. זה מוסכמה אך זה לא כתוב.
היו"ר חנן פורת
לפעולה או לשירות?
א1רי צפת
כל בקשה לפעולה. זאת אומרת שאם אני וחברי העורך-דין מגישים בקשה לדחיית מועד, מחוייבת אגרה

של 164 שקל. מכאן שאנחנו מקפיצים את האגרות בצורה דראסטית.
הי1"ר חנו פורת
הבנו, ידידי היקר. אני רוצה לשמוע את תשובתו של דייר פרץ סגל.
פרץ סגל
הנושא הזה של "בקשות אחרות" נדון פה בוועדה כאשר תיקנו את חוק בית-המשפט למשפחה. זאת

אחת הרפורמות החשובות שעשינו. הרפורמה הזאת היתה בתיאום עם הנהלת בתי-הדין מתוך אותה

מגמה, להביא לאחידות באגרות. השתכנענו שהנוהג שנוהג בבתי-הדין הדתיים הוא נ1הג נכון. הוועדה

הבין-משרדית שעשתה את הדבר הזה, וועדת החוקה חוק ומשפט שאישרה את הדבר, עשו זאת ת1ך

מודעות לכך שיחד עם הה1רדה הדראסטית באגרות בבתי-משפט לענייני משפחה, תחול הפרוצדורה הזאת.

הפרוצדורה הזאת נוהגת מסיבה פשוטה, משום שמנצלים לרעה את הליכי הביניים. הליכי הביניים הם

במקרים רבים, כמובן שלא תמיד, תכסיסים כדי למשוך זמן, עוד בקשה ועוד בקשה ועוד בקשה. המציאות

היום בבתי-המשפט, לעניות דעתנו, היא מציאות שאיננה טובה. ועדת החוקה חוק ומשפט וגם הוועדה



בבין-משרדית השתכנעו בעניין הזה.
שלמה שהם
דרך אגב, זה עזר? בדקתם את זה?
פרץ סגל
זה עזר מאוד. גם חברי, עו"ד אורי צפת אומר את הדברים האלה. כלומר פה אנחנו לא משנים. הרי לא

יכול להיות שאנחנו נוציא את ענייני הירושה מכל תקנ1ת בית-המשפט לענייני משפחה ונגיד: תקנות לענייני

ירושה הן יחוס מיוחד. הרי אנחנו לא באים עכשיו לשנות את תקנות בית-המשפט לענייני משפחה. חברי, מר

אורי צפת בהזדמנות זאת רוצה להכניס שינוי. הוא רצה להגיש בג"ץ. יכול להיות שאם היה מגיש בג"ץ היינו

שוקלים לעשות את כל התקטת של כל בתי-המשפט עם אגרות.
אורי צפת
הבג"ץ יגיע כי בבית-משפט שלום לא משלמים אגרה.
שלמה שהם
מר פרץ סגל אומר שזה יביא לידי כך שיישנו גם בבית-משפט השלום ו"שלמו גם שם אגחת כאלה.
פרץ סגל
זה נושא שאיננו עומד היום לדיון משום שאנחנו בעניין הזה מחילים את אותן הורא1ת שק"מ1ת. זה שמר

אורי צפת רוצה לערער על הראשונות...
היו"ר חנן פורת
פה הניס1ח הוא מאוד גורף: "כל בקשה אחרת לפעולה או שירות שאינם מנויים בפרטים 1 עד 8". תאם

היה אפשר לבקש למשל להגדיר מה טיבן של אותן בקשות?
אורי צפת
למשל בקשות דחייה.
פרץ סגל
יש מעט מא1ד בקשות.
לעניי! הדחייה
בשעתו היה לנו דיון בעניין הזה. אני חצה לומר שאנחנו מצטערים אבל זה בא מש1ם

שנושא הדחיות הוא דבר שמבטל את זמנו של בית-המשפט. לא מדובר על מקרה שאדם חלילה חלה או

פתאום קיבל צו 8 והיה צריך ללכת למילואים.
שלמה שהם
אבל אם אתה לוקח אגרה על בקשת דחייה כלשהי אז גם על יציאה למילואים אתה תיקח אגרה.
פרץ סגל
לא. אני אומר עוד פעם, אדם יודע שבעוד חודש הוא נוסע לחוץ-לארץ לחופשה והוא לא טורח הודיע

לבית-המשפט. נקבע מועד ויום לפני כן הוא אומר: אני לא אהיה בארץ, ובית-המשפט זמנו מתבטל. זה דבר

שקורה יום יום בבתי-המשפט ואין על זה שום סנקציה.

בשעתו היתה לנו הצעה ובעניין הזה, לצערי, אני נכנעתי ללשכת עורכי-הדין והוספנו את אותה הוראה



בתקנות בית-המשפט לענייני משפחה, שבקשה להזמנת עדים, מסירת כתבי בית-דין ושינוי מועד דיון - אין

עליהם אגדה. על-פי הנוסח הקודם הפטור היה רק בשל יציאה למילואים, מחלה או שהבקשה הוגשה

מספיק זמן מדאש. התוצאה היום שזו דעה חולה. כמ1 שבעניין הזה אני לא מחמיד פה, אני גם לא מציע

להקל פה.
היו"ר חנן פורת
אני חושב שזה דבד נכון מאוד שתהיה סנקציה על דחייה ללא סיבה ברגע האחרון.
אודי צפת
ואם זה דחייה בגלל משא ומתן בי1 הצדדים?
פרץ סגל
אני מצהיד לפרוטוקול שהסיבה היחידה שוויתרתי בשעתו בנושא הזה היתה בקשת לשכת עורכי-הדין.

עשינו את העניין של שינוי מועד, בלי הצהרה מר1פא ובלי צו מילואים, בעניין הזה ויתרתי ואני לא בטוח

שהוויתור היה נכון. אבל עכשיו ללכת ולשנות את המצב ולהגיד: ענייני ירושה זה שונה מכל ענייני משפחה?
אורי צפת
אז בקשת דחייה עוד תהיה חייבת באגרה של 164 שקלים.
פרץ סגל
כן. לעניות דעתי אם אותו אדם מבטל את זמנ1 של בית-המשפט, פירושו של דבר שהציבור משלם מכיסו

על כך שמבטלים את זמנו של בית-המשפט. אם אותו אדם היה יכול מראש להודיע, ש"תכבד ויישלם על כך

164 שקלים. אלא מה, מי ישלם על זה? לא העורך-דין אלא הלקוח שלו.
אורי צפת
מ- קובע את זה בכלל? ואם אני מגיש את הבקשה שבועיים קודם?
היו"ר חנן פורת
נניח לרגע לכל הפרשנויות שבעל-פה, לא ברור לי מתוך הסעיף הזה האם בקשה על דחייה מחייבת

תשלום אגרה.
פרץ סגל
אצל הרשם אין בקשות כאלה. מה הבקשות שיש אצל הרשם? יש הוכחת מ1ות, איש1ר - כלומר אלה

דברים מועטים. לכן אין טעם לבוא ולפרט. אם מר אורי צפת היה בא 1אומר לי את זה על בית-משפט,

שמדובר שם בעשרות סוגי בקשות, מילא. אצל הרשם אין-דין, אין שום דבר.
אורי צפת
אז תוריד את הסעיף הזה.
פרץ סגל
עם כל הכבוד, עו"ד אורי צפת, אני לא יכול לשנות בתקנות.
אליהו בן-דהן
זה קיים היום בבתי-הדין הרבניים.
פרץ סגל
זה קיים היום. אני לא אבטל את זה דווקא בענייני ירושה.
אורי צפת
תיכף נגיע לבית-משפט למשפחה בענייני ירושה ונראה ששם יש אותה בעיה בדיוק.
פרץ סגל
לא תהיה אותה בעיה משום שלא יכול להיות שענייני ירושה יהיו שונים מאשר מזונות ושונים מאשר

החזקת ילדים.
אורי צפת
הנימוק שלך, שיום קודם לדיון דוחים אותו, למה ה1א לא קיים בבית-משפט שלום רגיל? למה ה1א לא

קיים בבית-המשפט המחוזי? למה הוא לא קיים בבית-המשפט העליון?
היו"ר חנן פורת
קודם כל, אם זה לא קיים, אני חושב שראוי שזה יהיה קיים. העניין הזה של ביטול ברגע האחרון וביטול

זמנ1 של בית-המשפט, זה באמת דבר חמור מא1ד. אלא אם כן יש נימוק מיוחד.
אורי צפת
ואם מגישים בקשה לדחייה חודשיים לפני הדי1ן? מי המנגנון שייפסוק את האגרה?
הי1"ר חנו פורת
אני מבי! שאנחנו לא דנים בזה עכשיו, זה לא הנושא שלנו. בעניין הזה ללא ספק צריך לדעת ש"Time is

money", "זמן הוא כסף". אי אפשר לבזבז את זמנם של כל הצדדים.
אורי צפת
אתה לא הבנת אותי. אני ש1אל: מי יפסוק שהבקשה היא לא מוצדקת ולכן יש לשלם אגרה? הפקיד

שמקבל את הבקשה? אני בא שבועיים קודם לדיון ומגיש בקשת דחייה. מי יפסוק, הפקק-?
היו"ר חנן פורת
הואיל ואני לא דן בזה עכשיו אז אני לא רוצה לקבוע גם בזה את המנגנון. אני אומר שבעיקרון יש צדק

בדבריו של ד"ר סגל. אבל אנחנו לא דנים בזה עכשיו ואני לא מתייחס לזה ברגע זה.
שלמה שהם
אם אתה מתכוון שלא תהיה דחיה אז למה לא לכתוב את זה עכשיו?
פרץ סגל
אין פה עניין של דחיות, אין דיונים בפני הרשם. אז מה, אנחנו נכתוב דבר שאין לו משמעות?
שלמה שהם
בבת'-משפט למשפחה יש דחיות.
פרץ סגל
בבתי-משפט לענייני למשפחה מדובר על דיונים בבית-משפט, ושם יש דיונים. אבל אצל הרשם איזה

דברים יש? אין כלום.
אורי צפת
אז בשביל מה צריך את פרט 9 בתוספת?
פרץ סגל
פרט 9 יועד למשל למקרה שיש איזשהי בקשה ... זה 0עיף 0ל, אם יש איזשהן בקשות.
אורי צפת
איזה 0ל?
פרץ סגל
אתה רוצה שאני אחפש? אני מ1כן לחפש את הדבר הזה. אני אומר שוב פעם, מכיוון שזה מעט כל-כך,

זה רק שאלה של העיקרון ואני מייד אחפש דוגמאות.
היו"ר חנן פורת
חבל על זמנה של הוועדה.
אורי צפת
אני אגיד לך, הגשתי בקשה לצו ירושה, הרשם ביקש ממני השלמה מסויימת עד לתאריך מסויים. אני

מבקש ממנו להאריך את המועד. האם אני צריך לשלם 164 שקלים?
שלמה אוקסנהנדלר
שם אין דבר כזה. צריך להגיש את הכל שלם.
אורי צפת
נניח שהגשתי הכל אבל התצהיר לא מושלם, צריך להשלים אותו.
פרץ סגל
אין כמעט בקשות. זה סעיף סל. חבל על הזמן.
אורי צפת
אין לך הסבר לפרט 9 שבת1ספת.
שלמה אוקסנהנדלר
כן, למשל בקשה להוכחת מו1ת, זה דוגמא.
פרץ סגל
למשל בקשה להוכחת מוות - על זה תיגבה אגרה של 164 שקל. אתה צריך בכל זאת להגיש מסמכים,

הרשם צריך לשבת ולבדוק אותם, צריך לתת החלטה. בבית-המשפט המחתי כמה היית משלם על זה?



1,800 שקל. לפי החוק, לפי סעיף 68(א), הרשם יעשה את זה ובמקום 1,800 שקל ישלמו 164 שקל,

לדוגמא. אני גובה פחות מעשירית. סתם לבוא ולומר שאנחנו...
אורי צפת
אני משלם את האגרות האלה.
היו"ר חנן פורת
אני מודה ומתוודה שפרט 9, בעיני על כל פנים, כמי שלא מכיר את הפרוצדוחת האלה, הוא פרט סתמי

שלא ברור לי כל-כך מה הוא כולל. אני מבין מדבריך שמדובר פה ב...
פרץ סגל
באותם מקרים בודדים. זה סעיף סל למקרים חריגים.
היו"ר הנן פורת
אבל באמת חשוב לראות באיזה צורה מגדירים. אם למשל אותו אדם לא יכול היה לגשת באותו יום,

למשל אם הוא חלה והוא מבקש מהרשם לדחות את זה - אני חצה שבקשה כגון זו לא תיכלל בפרט 9.
פרץ סגל
אי! שום בעיה, אנחנו יכולים להוסיף את זה. כל העניין של דחיית מועדי דיון הוא לא דבר שקבוע באיזשהן

תקנות, אני אומר את זה לאור תקנות סדרי הדין, ולכן אנחנו לא קובעים תקנה כזאת. האם פה נקבע תקנת

פטור מאגרה, דבר שאין בכלל בתקנות סדרי דיו? בקשות לדחיית מועד יש בתקנות סדר הדין.
שלמה שהם
במציאות זה יכול לקרות, אז עזוב את זה. אתה בלאו הכי אומר הרי שאתה לא חצה לגבות אגרה, אז

תכתוב את זה.
פרץ סגל
בבית-משפט יש בקשה לדחיית מועד. בפני רשם אנחנו לא מקבלים בכלל פרוצדורה כזאת. זה לא קיים

בתקנ1ת סדרי הדין. אז על פר1צד1רה שלא קיימת אני אכתוב שיש פט1ר מאגרה?
שלמה שהם
האם אתה ס1מך על שיקול דעת1 של הרשם?
פרץ סגל
זה לא שיקול דעת. זה עניין של נוהלי עבודה.
שלמה שהם
אני חייב למסור לרשם את הדוח או את הבקשה תוך זמן מסויים.
פרץ סגל
אין דבר כזה שאני חייב למסור.
אורי צפת
בבית-המשפט המחוזי היום דורשים ממני להשלים מסמכים ער תאריך מסויים, אחרת התיק יימחק

מחו0ר מעש.
פרץ סגל
לא הסכמנו שתהיה מחיקה מחוסר מעשה, נקודה.
אורי צפת
ת1דה רבה, אז התיק ישכב אצל הרשם שנים.
שלמה שהם
אם למשל אני מבקש דחייה של הדיון לגבי מינוי מנהל עיזבון זמני.
פרץ סגל
אי! שום דיון כי הרי בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת לרשם רק בהסכמת כל הגורמים.
לימור פלד
האם הגשת בקשה לרשם מקרקעין אי פעם?
אורי צפת
אז מחזירים לי את התיק.
לימור פלד
כן, יחזירו לך את התיק.
אורי צפת
האם זה בהר שאתם מחזירים את התיקים?
לימור פלד
כן. "לא תטופל בקשה" ותיק שהגיע לא שלם - הבקשה ת1חזר. כמו אצל רשם מקרקעין, בדיוק אותו

דבר. התיק י1חזר.
אורי צפת
נניח שהגיע תצהיר אדם אחר לא מושלם, אז אתם מחזירים את התיק?
שלמה אוקסנהנדלר
כן.
שלמה שהם
אני כבר רואה מה יהיה שם, יקרה שם בדיוק מה שקורה אצל ...
אורי צפת
יעמדו בת1ר והם יקראו את התצהירים.
שלמה שהם
אני מקווה שזה ייעל את הדיון. יש לי חשש גדול שעושים פה מק גדול.
פרץ סגל
אני מקווה שאנשים יבואו לפי ההנחיות. יהיה דף הנחיות ויצטרכו להביא א' ב' ג' ד'. הרשם יבוא לבדוק:

אם יש א' ב' ג' ו-ד' הוא יעביר את זה. אם לא, ייקח את זה בחזרה.
אורי צפת
דייר פרץ סגל, יש על שולחני במשרד השלמות שהרשם מבקש ממני. הוא כותב לי למשל: מה דעתך,

לפי סעיף זה וזה הצוואה לא מתאימה, תענה לי; או תביא לי תצהיר על יורשים נוספים. הוא לא מוסר לי את

התיק אלא אני משלים לו נתונים. זה מה שיהיה כאן.
פרץ סגל
אבל זאת לא תהיה בקשה מצידך, אתה משלים את הדברים.
אורי צפת
הוא מבקש השלמה והוא אומר לי עד ליום מסויים להגיש אותה.
פרץ סגל
אז תשלח לו בדואר במעטפה: "לפי פנייתך כך וכך מצורפים המסמכים האלה", נקודה. אין פה שום

פרוצדורה של לפתוח תיק או משהו כזה. זה לא בית-משפט. אתה מצרף לו את המסמכים.
שלמה שהם
דרך אגב, העניין הזה שאמרת מדאיג א1תי י1תר מכל העניין של האגרות. אם לאדם חסר מסמך מסויים,
אתם לא תגידו לו
אדוני, תמציא לנו את המסמך, אלא תחזירו לו את כל הבקשה ותגידו לו שיישלים.
פרץ סגל
תלוי מה חסר. אם חסר תצהיר של אדם אחד אנחנו לא נחזיר את זה.
אורי צפת
בתקנות צריך תצהיר של אדם אחר.
פרץ סגל
אנחנו מבטלים את זה.
אורי צפת
הלוואי.
פרץ סגל
אל תגיד הלוואי, אני אומר לך מה שאנחנו מתכוונים לעשות. הסכמנו לבטל את הדבר הזה. הדבר

היחיד שאנחנו עושים, שאם העובדות הן לא בידיעתו אז צריך לצרף תצהיר אחר, אבל אם העובדות בידיעתו

אץ מ0פ'7ן תצהיר אחד.
שלמה שהם
העניין של החזרת בקשה הוא בעייתי.
לימור פלד
הכוונה היא לא כשיש שאלה כמו שהסבירו כאן לגבי הצוואה אלא אם ח0ר מסמך, אם הגישו בקשה

1שכחו לצרף תצהיר.
שלמה שהם
אז שייאמרו לו: אדוני, תצרף את התצהיר.
פרץ סגל
אין את המסמך הראשון, אני לא יכול לעשות עם זה כלום.
לימור פלד
אז יחזירו לאותו אדם את התיק על המקום כי בלי תצהיר אין מה לעשות עם זה.
אורי צפת
אפשר אבל להגיש בדואר גם את הבקשה.
פרץ סגל
אבל בינתיים זה יהיה תלוי ועומד כי אין מה לעשות עם זה.
הי)"ר חנו פ)רת
אני מציע שאנחנו נסכם. בנושא הזה נאמנים עלי דבריכם, שבאמת לא מדובר פה בדברים שרירותיים.

מדובר פה בבקשות שהן ממין הדברים שמצויינים פה בסעיפים הקודמים.
פרץ סגל
אני מוכן להצהיר ל1ועדה שאם מר אורי צפת או מישהו אחר יביאו משהו כזה בפנינו, אנחנו מייד נבוא עם

תיקון, אם יתעורר חלילה צ1רך. הבדיקות שלנו העל! שאין דבר כזה.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מאשרים את תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשב"ח-1998. רשמנו בפנינו גם

את ההערה שנשמעה בסוף.



תקנות בית המשפט לענייני משפתה (אגרות) (תיקון). התשנ"ח-1998
פרץ סגל
התקנות האלה משלבות את נושא האגרות של בתי-משפט בענייני ירושה. הן בנויות לפי אותו סטנדרט

שנקבע לפני 4 שנים. פה יש הורדה מאוד מאוד גדולה. היום למשל התנגדות בבית-המשפט המחוזי היא

1,800 שקל ופה מתקנים את זה ל-350 שקל. האוצר פה באמת הלך מאוד מאוד קדימה. אין פה שום

דברים מיוחדים.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לציין פה את היעילות של צוות הוועדה. כבר נוסח מכתב:

"לכבוד הנשיא דן ארבל, מנהל בתי המשפט, שלומות,
הנדון
תשלום אגרות בתי המשפט באמצעות כרטיסי אשראי

במהלך דיוני ועדת החוקה בנושא אגרות בית משפט, עלה בפנינו כי בתי המשפט אינם מוכנים לקבל

תשלום אגרות באמצעות כרטיסי אשראי, למרות שאפשרות זו קיימת בבתי הדין הרבניים. הדבר חיוני לשם

יעילות השירות ולמניעת עינויי דין והתרוצצות מיותרת לבעלי הדין. אודה לכבודו אם יואיל לבחון אפשרות

לתשלום האגרות בבתי המשפט באמצעות כרטיסי אשראי. אשמח לקבל תשובה בהקדם".

לא נכתב פה משפט, כדי לא להביך אותם, שאם הם רוצים ייעוץ באיזה דרך לנהל את הדברים שייפנו

לרב בן-דהן.
אורי צפת
כדאי להוסיף פה שבבית-הדין מקבלים את כל כרטיסי האשראי ללא הבדל.
היו"ר חנן פורת
כל המוסיף גורע.
פרץ סגל
התקנה הראשונה היא אותה תקנה שמורה שאגרה ששולמה בפני הרשם לענייני יחשה או בפני בית-דין

דתי מ1באת בחשבון בבית-המשפט ורק צריך להשלים בא1תם מיקרים שבהם יש השלמה של אגרה.

התקנה השניה עוסקת בנושא תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים. את זה אנחנו

מוסיפים לעניינים הפטורים מאגרה, כל1מר פה אנחנו נותנים פטור.

יתר הדברים הם עניינים טכניים בעיקרם, אין בהם שינוי, חוץ מאותה הורדה שציינתי של האגרות.

יש תוספת אחת שאני אבקש את הוועדה שוב לאשר אותה על תנאי ואני אביא את זה לאישור. זה סעיף

שחסר, לפי ח1ק הצהרות מו!ת, ואנחנו מבקשים להוסיף אותו. מכיוון שבחוק אנחנו קבענו שגם חוק הצהחת

מוות עובר לבית-המשפט המחוזי, לבית-המשפט לענייני משפחה, לפיכך ברצוננו לקבע שבבקשה לפי חוק

הצהרות מוות תחול אותה אגרה שקיימת היום, זה 300 שקל - ש1ב ה1רדה גדולה מאוד. נוסיף את זה

לרשימה של העניינים שבפני בית המשפט לענייני משפחה.
הי1"ר חנן פ1רת
יש לי שאלה לגבי המספרים שמופיעים פה בעמוד 2.
פרץ סגל
עוד נקודה אחת, חברתי עו"ד לימור פלד העירה על משהו שאנחנו נוסיף לתקנות. היום יש פטור כאשר

מדובר באדם שנפל בזמן שירותו הצבאי, אז גם בפטור הזה אנחנו נוסיף את זה. אין את זה עד היום ואנחנו

נוסיף את זה גם.
היו"ר חנן פורת
וגם נפגעי פעולות איבה.
שלמה שהם
יש לי שאלה. אדם שמבקש ממני לנהל עיזבון זמנית. הוא שילם כסף לרשם לענייני יחשה. האם אתה

תיגבה ממנו את ה-679 שקלים בבית-המשפט המחוזי שוב?
פרץ סגל
הוא לא יגבה משום שהוא לא מגיש בקשה לשם, רק הוראות.
שלמה שהם
מה קורה היום כאשר אני מגיש בקשה למשל לתיקון או לביטול צו ירושה בבית-המשפט? זה ששילמתי

לרשם לענייני ירושה זה לא נחשב לי. האם אני משלם את זה מחדש?
פרץ סגל
לא. תיראה את סעיף 1(ב) (תיקון תקנה 5). הוא אומר שלגבי כל עניין שיש הליך לגביו אצל הרשם -

למשל אם היה ביטול של צו ירושה בפני הרשם לענייני משפחה ועכשיו אני מבקש לערער על כך - הרי שאין

צורך לשלם אגרה נוספת בבקשה לביטול הצ1.
שלמה שהם
נניח שזה הוראות למינוי מנהל עיזבון.
פרץ סגל
הוראות למינוי מנהל עיזבון זה לפי בקשות ש!נות - 164 שקלים.
שלמה שהם
וביטול צו ירושה, אם אני מגיש לבית-המשפט?
פרץ סגל
זה ביטול של צו שניתן בבית-המשפט עצמו. משום שאם מדובר בצו שניתן לפני הרשם, הוא יידון בפני

הרשם. כשזה עובר לבית-המשפט אז מקזזים מהאגרה של 679 שקל את ה-350 שקל. זה כת1ב בתקנה

1(ב).
לימור פלד
זה במידה ויש התנגדות. אם מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה לגבי צו שהוא נתן, בקשה לתיקון אותו

צו, הרשם לענייני ירושה דן בבקשה ומגישים התנגדות, אז כל הבקשה עוברת לבית-המשפט וייראו אותה

כבקשה עצמה. ההתנגדות עצמה לא תעלה כסף. יראו את ההתנגדות כבקשה. זאת אומרת, את כל התיק

יראו כבקשה לתיקון צו בבית-המשפט ואז ישלמו את ההפרש. זה המצב כשבעצם מדובר באגרה שהיא

יותר גבוהה בבית-המשפט. היא מאושרת אצל הרשם וצריך להשלים את תפער באגרה כשמגיעים



לבית-המשפט.
שלמה שהם
לא יהיה מצב שיישלמו פעמיים אגרות?
לימור פלד
לא. הבקשה למינוי מנהל עיזבון זה לא המקרה. כשממנים את מנהל העיזבון לא מבקשים שוב למנות

אותו.
שלמה שהם
אחר-כך יהיה כל מתן ההוראות.
פרץ סגל
זה יהיה 164 שקל על הבקשה.
שלמה שהם
על כל בקשה למתן הוראות למנהל עיזבון?
פרץ סגל
לא כל בקשה. כלומר אם יש בקשה למתן הוראות אז יש בקשה למתן הוראות, אין מה לעשות.

בית-המשפט יושב ודן בעניין.
היו"ר חנן פורת
המספרים שמופיעים בעמוד 2, האם יש בהם ש1ני ממה שהיה לפני כן?
פרץ סגל
אותו דבר, יש הורדה של אגרות.
היו"ר חנן פורת
האם יש הורדה גם לגבי בית-המשפט לענייני משפחה?
פרץ סגל
כן. למשל היום (אני אומר לאחר עיון מקרי, ותיראו את זה תיכף בקובץ הבא) תביעה למתן צו יחשה זה

607 שקלים. אני קורא מתוך התקנות הקיימות ואני אומר מה המקבילה. היום זה 660 ומשהו, כמעט 700

שקל. בבית-משפט למשל במח1ז הדרום שבו דנים בענייני ירושה, בקשה לצו ירושה או התנגדות - זה קרוב

ל-700 שקל. אנחנו מורידים את זה ל-350 שקל.
היו"ר חנן פורת
אני רואה שעל הערעור עצמו - תיראו את סעיף (7) בתיקון התוספת הראשונה: "ערעור על החלטת

רשם ראש הוצאה לפועל או רשם לענייני ירושה כמשמעותו בחוק ירושה" - צריך לשלם 350 שקל.
לימור פלד
לא היה דבר כזה עד כה. הם גבו כסף מבלי שהיתה הסמכה.
היו"ר חנן פורת
הרשם - אמרנו שאם יש ערעור אז זה עובר לבית-המשפט. אז הרי על בקשת הערעור הזאת צריך

לשלם.
פרץ סגל
זה בכל מקרה מתבקש, גם בבית-המשפט עצמו. בקשה לבית-המשפט המחוזי זה 1,000 ומשהו

שקלים. זה האגרות הקיימות.
אורי צפת
ההערה שלי היא בדיוק אותו דבר כמו קודם. בפי0קה (4) לתיקון התוספת הראשונה, שמתקנת את

פרט 7, כתוב "בקשה בכתב - 164 שקלים". הי1ם בבית-המשפט המחוזי כל בקשה בכתב שמגישים ...
פרץ סגל
היום זה איננו בכלל, אתה מדבר על תקנות שאינן בפנינו.
אורי צפת
לא, אני מדבר על מה שאתה עשית בתקנות בבית-משפט לענייני משפחה. בעמוד- 2 - תיקון פרט 7.
פרץ סגל
סליחה, כל מה שעשינו פה זה דבר אחד - שוב אתה לוקח אותנו לנתיב צדדי - כל מה שאנחנו עושים

פה: אנחנו משנים את המינוח, בעקבות ביטול ההמלצות.
אורי צפת
אני יודע מה שאתה אומר. קודם היה כתוב "בקשת ביניים בדרך המרצה", עכשיו כתוב "בקשה בכתביי.

אני לא מדבר על זה בכלל. אני מדבר על כך שהוועדה צריכה לדעת שהיום בבית-המשפט המחוזי שילמתי

אגרה על סך 663 שקלים אבל כל בקשה שהגשתי, דחיה, לא דחיה, מחיקה היתה פטורה מאגרה. עכשיו

כל בקשה שאני אגיש בתיק עיזבון זה 164 שקלים. הטענה שלנ1 אומרת שהמחירים עלו ולא ירדו.
שלמה שהם
אבל לפח1ת פה תוסיף, כשזה בית-משפט, שאין כפיל1ת.
פרץ סגל
זה כבר כתוב בתקנות בית-משפט לענייני משפחה, חלות על זה אותן ה1ראות.
שלמה שהם
אז כל בקשה בכתב לבית-המשפט לענייני משפחה היום תהיה מח1ייבת באגרה על סך 164 שקלים?
לימור פלד
היא כבר מחוייבת.
פרץ סגל
אם אתה מוריד את זה מ-1,800 שקל ל-350 שקל א1 ל-600 - זה פער גדול. זה עניין של מדיניות.
אורי צפת
הורדת מ-663 שקל ל-350 שקל אבל על כל בקשה שמגישים אתה לוקח את מלוא האגרה.
פרץ סגל
גם בבית-משפט לענייני משפחה זה כך. בבית-המשפט המחוזי זה 1,800.
אורי צפת
צו ירושה? לא, זה 663 שקלים וע1ד אגרת פירסום, בסך הכל 914 שקלים.
פרץ סגל
וכמה עולה ההתנגדות בבית-המשפט המחוזי? בבקשה תבדוק. חבל על הזמן, באמת.
היו"ר חנו פורת
אנחנו מאשרים את תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-1998.

(הישיבה ה1פסקה בין 15:05-15:00)



תקנות בית המשפט (אגרות)(תיקון), התשנ"ח-1988
פרץ סגל
אלה תיקונים טכניים בסך הכל. אלה התיקונים שמתחייבים מכיוון שכל הנושא של הירושה יוצא

מבתי-המשפט המחוזיים ויהיה או בפני הרשמים או בפני בתי-המשפט לענייני משפחה. לכן ביקשנו את כל

אותן מחיקות. אני לא חושב שיש צורך להתעכב על איזשהי תקנה כי הכל תיקונים טכניים.
היו"ר חנו פורת
ברור. אנחנו מאשרים את תקנות בית המשפט (אגרות) (תיקון), התשנ"ח-1998.



תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים בענייני ירושה), התשנ"ח-1998
פרץ סגל
תקנות הירושה (אגרות בתי-הדין הדתיים בענייני יחשה}, כפי שאמרתי, הן על אותו ב0י0. הן מקובלות

על הרב בן-דהן והן מקובלות על היועץ המשפטי. גם על התאריכים כבר סיכמנו.

גם זה יהיה על תנאי, כלומר אם הוועדה ר1בין-משרדית תסמוך על כך את ידיה אני מבקש למפרע לאשר

את זה.
היו"ר חנן פורת
לגבי פטור מאגרה משום מה אני רואה פה רשימה אחרת.
פרץ סגל
לא, זה אותו דבר בדיוק.
היו"ר הנן פורת
וגם המספרים אותו דבר?
פרץ סגל
כן.
היו"ר הנן פורת
אנחנו מאשרים את תקנות הירושה (אגרות בתי-הדי הדתיים בענייני ירושה), התשנ"ח-1998.



תקנות הירושה (מועדים שבסדרי דין). התשנ"ח-1998
פרץ סגל
אנחנו מגיעים לתקנות האחרונות, התקנות בענייני המועדים שבסדרי דין. לא היה בידי לתת לוועדה את

העותק המלא מכיוון שעוד לא סיימנו את העבודה אבל הוצאנו את כל אותן ה1ראות שבאמת עוסקות בענייני

מועדים. חלק מהן הן הוראות טכניות שנובעות מתוך החוק עצמו, למשל תקנה 17 שעוסקת בעניין הפירסום

תוך 14 ימים - זה מכוח החוק עצמו; אותו דבר זה בא לידי ביטוי בתקנה 18.
היו"ר חנן פורת
אגב, כשכתוב ייעתון יומי אחד" -
פרץ סגל
זה שינוי לעומת המצב הקודם.
אליהו בן-דהן
זה שינוי מבורך ממה שהיה קודם. לפני כן היה כתוב "שני עיתונים יומיים".
היו"ר חנן פורת
פה לא נאמר שיש צורך ב"עיתון נפוץ".
פרץ סגל
אני יכול לומר שבמיכרז שעשינו זכה העיתון הכי נפוץ, "ידיעות אחרונות".
אליהו בן-דהן
אתם עושים מיכרז על זה? לא ידעתי על כך. ועל מה בעצם המיכרז, מבקשים הצעות זולות?
פרץ סגל
"ידיעות אחרונות" זכה, אז זכינו גם בעיתון הכי נפוץ 1גם במחיר הכי זול.
הילה עובדיה
זה רק הפירסום שלהם שהם העיתון הכי נפוץ, לא בהכרח זה ככ1ן.
היו"ר חנו פ1רת
הסקרים מלמדים שהם אכן העיתון הנפוץ. אבל זה מעניין, האם זה יותר זול מ"יתד נאמן", מ"הצופה",

מ"המודיע"?
אורי צפת
ההיגיון אומר שזה צריך להיות עיתון נפוץ.
היו"ר חנו פורת
בשעתו לגבי חוק המיכרזים קבענו שזה צריך להתפרסם בשני עיתונים שלפחות אחד מהם צריך להיות

נפוץ. היה שם פירוט הרבה יותר משמעותי.
שלמה אוקסנהנדלר
הוא מפרסם פעמיים בשבוע, לא כמו בית-המשפט העליון ששם זה פעם בחודש.
אורי צפת
פרסומים בבתי-המשפט דווקא מהירים מאוד, תוך שבוע-שבועיים.
היו"ר חנן פורת
דרך אגב, למה זה לא מצויין במפורש?
פרץ סגל
זה בתנאיי המיכרז.
הי)"ר חנן פורת
אבל מה ההיקף של הפירס1ם, האם לא צריך לציין את זה בתקנות?
פרץ סגל
זה עניין שהוא מן המפורסמות, כלומר יש פרטים שאנחנו צריכים לפרסם והם הפרטים הרלוונטיים:

שהוגשה בקשה בקשר לעיזבון של פלוני ופניה לכל מי שחצה להגיש התנגדות. בתקנה 18 יש את האיס1ר

של ה-14 ימים במקרה שנמצאה צוואה לאחר מכן. אז זה הליך הפירסום, אותה הפחצדורה כפי שיש

בתקנה 17.
לימור פלד
בעניין הזה יוכל המירשם הארצי למנוע תקלות, למשל אם בית-הדין הדתי דן בבקשה ובאותו זמן

נמסרת צוואה לרשם לענייני ירושה.
אורי צפת
בתקנה 17 יש בעיה בניסוח כשנאמר "תוך מועד שלא יפחת משבועיים מיום הפרסום". זה צריך להיות

"תוך שבועיים" - תוך שבועיים צריך להגיש התנגדות. צריך להיות כתוב "תוך 14 מים מיום הפרסום", לא

לתת יותר.
לימור פלד
אפשר לתת יותר. בדרך כלל לא מבקשים יותר אבל כעיקרון אם מדובר בעניין מאח- מסובך...
אורי צפת
למה לתת יותר? אתם רוצים לעכב את זה?
פרץ סגל
זה לשון החוק. אני מוכם לבדוק את הנוסח, אם החוק לא מגביל אותי אז נעשה פה תיקון.
אורי צפת
לדעתי זה לא ברור. הניסוח איננו נכון. זה צריך להיות "שלא יהיה יותר משבועיים".
היו"ר חנן פורת
"להגשת כתב התנגדות תוך שבועיים מיום הפרסום", כמו בתקנה 18. זה צריך להיות "שלא יעלה על

14 ימים".
פרץ 0גל
אין בעיה, אנחנו נבד1ק את זה.

תקנה 49 באה למנוע תקלות למקרה ש"הוגשה בקשה לצו יחשה או לצו קיום לבית דין דתי". בא1תו

סעיף אנחנו נוסיף גם "לבית משפט", "ולאחר מכן הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לענייני יחשה".
שלמה שהם
אתה מוסיף כבר עכשיו את "בית-המשפט"?
פרץ סגל
את אותה הוראה. אני מתנצל שאנחנו פשוט לא הבאנו את אותה הוראה שקיימת לגבי בתי-משפט,

שכחנו אותה, אבל לעניין המועדים א1תה ה1ראה ג1פה תחול גם על בתי-המשפט וגם על בתי-הדין.
הי1"ר חנן פורת
למה פה זה רק לגבי בתי-דין דתיים?
פרץ סגל
משום שחשבנו על זה כאשר הגענו לפרק של בית-דין דתי. אנחנו נוסיף גם את בית-המשפט.

זה גם רשמים; וגם 14 ימים. לכן אני מבקש את אישור הוועדה, שאותו דבר ייחול גם על בתי-דין דתיים,

גם על בתי-המשפט וגם על רשמים לענייני ירושה. כלומר, אם אחרי שהוגשה בקשה נמסרה צוואה - תוך 14

ימים.
שלמה שהם
אנחנו כבר מאשרים את זה בלי הוועדה לאגחת ובלי זה ובלי זה.
פרץ סגל
בשביל זה לא צריך את ועדת אגרות.
שלמה שהם
אבל לאשר עכשיו סעיף שאני לא יודע איך הוא נראה?
פרץ סגל
הוא יהיה מילה במילה כמו הסעיף הזה, רק שיהיה כתוב פה: "הוגשה בקשה לצו יחשה או לצו קיום

לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, ולאחר מכן הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לענייני יחשה"...
שלמה אוקסנהנדלר
פה יש תיקון שהבאתי לידיעתך. בן אדם לא יכול להפקיד אחרי שהוא מת.
אורי צפת
מישהו אחר יכול להפקיד עבורו.
פרץ סגל
הכוונה היא: "הועברה בקשה לבית-המשפט" ולאחר מכן "נמסרה או הופקדה צוואה לרשם לענייני

ירושה". הועברה מהרשם. "... ישלה הרשם הודעה בדואר רשום על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על פיה,

לפי כתובתם במרשם האוכלוסין; בהודעה יצ1יין כי הזוכים רשאים להגיש בכתב התנגדות לבקשה, לבית

המשפט אליו הועברה הבקשה, בתנך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההזמנה; העתק מההודעה ואישור

על מסירתה ישלחו לבית המשפט."

סביב תקנה 53 היה בשעתו עיקר הדיון בפני הוועדה, זה הנושא של המועדים לבדיקת היועץ המשפטי

לממשלה. הנושא הזה איננו נובע מעניין הרשמים לענייני ירושה. היום לפי התקנות, דבר שאיננו מ/טגן בחוק,

כל בקשה לצו יחשה או לצ1 קיום ע1ברת לי1עץ המשפטי לממשלה, שמשרדו לצורך העניין הוא האפוטרופוס

הכללי, לא הרשמים לענייני ירושה. הם בודקים את אותה בקשה, אם יש י1רש נוסף, האם המסמכים הוגשו

כדי] או לא הוגשו כדין. זאת היא הוראה נפרדת מההוראות הקיימות.

היום לפי התקנות יש 75 ימים, כאשר אפשר לקבל 60 ימים נוספים באופן אוטומטי על-ידי הודעה

שהיועץ המשפטי לממשלה שולח. את זה ביטלנו וקבענו שאי אפשר באופן אוטומטי לעשות את הדבר הזה.

בתקנת משנה (ג) נאמר: ייראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו כי מפאת צורך בחקירה או

בבדיקה נ1ספת של הבקשה או המסמך תידרש תקופת זמן נוספת לשם קביעת עמדתו, יודיע על כך בכתב

לבית המשפט" - ואז בית-המשפט רשאי להאריך את המ1עד הזה או שלא להאריך א1ת1. אבל פה יש קיצור

לעומת המצב הנוכחי לפיו באופן אוטומטי היועץ המשפטי לממשלה מקבל את אותה הארכה.
שלמה שהם
האם לפי תקנת משנה (ב) אתה מתכוון לומר שיש חובה על היועץ המשפטי לממשלה להודיע ת1ך 75

ימים?
פרץ סגל
בוודאי שאין חובה, זה בתוך.
שלמה שהם
לא, יש חובה להודיע בתוך לא יותר מ-75 ימים.
פרץ סגל
זה בוודאי, זאת החובה. אלא אם כן הוא מגיש לפי דין.
שלמה שהם
אז אולי כדאי שתכתוב את זה. לפני שמתווכחים על הסעיפים בואו נחשוב קודם כל שזה יבטיח שהמועד

הזה יהיה מועד ברור.
פרץ סגל
בגלל זה הוספה תקנת משנה (ג).
שלמה שהם
מה אומרת תקנת משנה (ב)? שאם הודיע הי1עץ המשפטי לממשלה תוך 75 ימים אז יקבע



בית-המשפט את המועד. אז תכתוב שעליו להודיע תוך 75 ימים. זה כבר התחכמות.
פרץ סגל
הוא הייב להודיע אבל אין על זה סנקציה.
אורי צפת
היתה הסכמה בוועדה שאנחנו נקצר את זה ל-45 ימים. היו הרבה מאוד דיונים בעניין זה.
אליהו בן-דהן
אני בכלל טוען, בואו נמחוק את כל הסעיף הזה. מי צריך אותו? אני אגיד למה. בתקנה 48...
פרץ סגל
אי! את זה בפני הוועדה עדיין. זאת הטיוטה שעוד לא הובאה בפני הוועדה.
אליהו בן-דהן
אני קיבלתי את כל הטיוטה של הצעת התקנות. בתקנה 48 כתוב שכאשר מוגשת בקשה לבית-הדין

הדתי אז צריכים לצרף אליה כמה דברים: א) הסכמות של כל הצדדים הנוגעים בדבר לשיקול בית-הדין הדתי

בתצהיר; ב) העתק צילומי של פרטי המירשם הארצי הנוגעים באותו עיזבון, נכונים ליום הגשת הבקשה. אם

מגישים את הדבר הזה אז לא צריך את כל הבדיקות של היועץ המשפטי או של האפוטרופוס הכללי.
שלמה אוקסנהנדלר
הדברים לא קשורים זה לזה.
אליהו בן-דהן
אני רוצה קודם להסביר, שכולם יבינו על מה אני מדבר 1אז אני אשאל אם זה קשור א1 לא קש1ר.
שלמה שהם
דרך אגב, אני הייתי רוצה לרא1ת את התקנות האלה.
פרץ סגל
בימים הקרובים אנחנו נסיים את זה. רק היום קיבלנו את הערות מערכת בתי-המשפט, לכן אנחנו לא

יכולים להביא דבר שעוד אין לנו א1תו.
שלמה שהם
אבל אנחנו מאשרים פה איזשהם קטעי סעיפים מתוך הדברים.
פרץ סגל
אין פה ש1ם בעיה משום שהדברים האחרים לא רלוונטיים בכלל לעניינים שעומדים בפני הו1עדה.
שלמה שהם
אתה שומע שיש דברים רלוונטיים.
פרץ סגל
אנחנו הרי עכשיו לא משנים את המועדים. השאלה אם יהיה כתוב "45 ימים" א1 "60 ימים" או "75

ימים" - זה לא משנה פה מהותית. הרב בן-דהן אומר שלאור ההצעה שלנו יש פה עניין מהותי. ההצעה שלנו

היא שבכל מקרה שמגישים בקשה לבית-הדין הדתי, יחד עם הבקשה - וזה במילא נמצא בפני הרשם - יש

את כל פרטי המירשם. לכן שואל הרב בן-דהן מה הצורר בבדיקה של האפוטרופוס הכללי.
שלמה אוקסנהנדלר
מה הקשר בין תגובת היועץ המשפטי לממשלה לבין פרטי המירשם?
אליהו בן-דה1
מה עושה היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה?
שלמה אוקסנהנדלר
היום נעשות פעולות מכי!ון שהטפ0ים שאתם משתמשים בהם בבקשות לצו ירושה לא שווים כלום,

סליחה על הביטוי. אי) פרטים, אין כלום.
הערה
עכשיו זה יהיה בטפסים אחרים.
שלמה אוקסנהנדלר
נצטרך לבדוק את זה לעומק העניין ולתת תגובה, כי שאנחנו נותנים לבתי-המשפט...
אליהו בן-דהן
אני לא צריך את זה. היום אתה לא תיתן יותר.
שלמה אוקסנהנדלר
אתה לא רוצה שיהיה משיב?
שלמה שהם
הוא אומר שהוא לא צריך אותך.
שלמה אוקסנהנדלר
הוא אומר שהוא לא צריך מישהו שיהיה מנגד כאילו, הוא רוצה שרק בית-הדין יכריע.
אליהו בן-דהן
אבל יש יורשים.
שלמה אוקסנהנדלר
נכוו, יש יורשים. נניח שאדם מסויים נפטר, אבל אולי נפטר יורש אחד לפניו, או אחריו. מי יבדוק את זה?
אליהו בן-דהן
אתם. זה מה שאני אומר. ה1א נותן לי העתק צילומי של פרטי המרשם הארצי שנוגעים לאותו עיזבון,



נכונים ליום הגשת הבקשה. מה יהיה רשום אצלכם במירשם הארצי? האם היה יורש קודם או לא היה יורש

קודם? האם יש צוואה א1 אץ צוואה?
שלמה אוקסנהנדלר
לא, בכלל לא. נגיד לר אם אדם הפקיד צוואה 1כן האם הוגשה בקשה לבית-משפט אחר או לרשם אחר.
אליהו בן-דהן
זה מספיק לי. מה אני צריך יותר מזה?
שלמה אוקסנהנדלר
אתה מבין מה זה תגובת היועץ המשפטי? בקשר לעניינים המשפטיים, השאלות, האם היורשים הם

היורשים הנכונים, האם החלוקה היא נכונה, האם ...
אליהו בן-דהן
אתם לא בודקים חלוקה. ו
שלמה אוקסנהנדלר
כן בודקים את החלוקה.
פרץ סגל
האם בית-הדין לא בודק את החוק?
אורי צפת
בית הדין הולך לפי דין תורה.
פרץ סגל
אבל החוק מסמיך אות1.
אורי צפת
אבל הוא עושה את זה לפי הדין של1.
שלמה אוקסנהנדלר
אבל אם יש סתירה בין החוק לבין ההלכה אז הח1ק קובע.
אליהו בן-דהן
האם בית-הדין נתן פעם צו ירושה שסתר את החוק? מע1לם לא.
א1רי צפת
האפוטרופוס הכללי לא בודקים דין תורה.
אליהו ב1-דהו
אז מה הבעיה? לכן אני לא צריך אותם.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להבין את הדברים. תקנה 53 באה בעיקרה לומר שלמרות שיש את הפרוצדורה הרגילה,

ומעבירים את הבקשה לצו יחשה וכולי, צריך לתת העתק של הבקשה לאפוטרופוס הכללי, שהוא בא כוחו

של היועץ המשפטי לממשלה. אם הוא מוצא שיש פה איזשהי בעיה או סתירה, זה בעצם מאפשר לו במידת

הצורך לטעון או לערער על הדברים. נכון? זה בעצם המשמעות של התקנה הזאת.

אתה אומר שהוא צריך במקרה כזה ת1ך 75 ימים להודיע. האם אנחנו צריכים להמתין להודעה שלו?
אליהו בן-דהן
בוודאי, 1עד אז הכל עומד. על זה בדיוק דיברתי בדיון בוועדה, שאני מתנגד לזה חריפות בגלל העיכוב.
היו"ר חנן פורת
אם הוא מערער, או מחליט לטעון בעניין הזה, כתוב שייקבע ל1 בית-המשפט זמן. אבל גם פה אין ציון

שאומר כמה זמן. כתוב "יקבע בית המשפט" אך בית-המשפט יכול לקבוע גם לעת- חצי שנה.
אליהו בן-דהן
במקרה שהוא הודיע שהוא רוצה עוד הארכה. זה משהו אחר.
היו"ר חנן פורת
בתקנת משנה (ב) נאמר "יקבע בית המשפט או בית הדין מועד לדיון" - 1גם פה אין לוח זמנים בכלל.

זאת גם כן בעיה. אם אנחנו רוצים שהדבר הזה לא יתעכב אז אני חושב שצריך גם פה לקב1ע מועדים.
פרץ סגל
בדרך כלל לא קובעים לבית-המשפט הוראות מתי לדון.
היו"ר חנן פורת
בטח שקובעים. יש הוראות שקובעות לבית-המשפט תוך כמה זמן ה1א צריך לדון בנושא שעומד לפניו.
פרץ סגל
בדרך כלל התקנות אינן מגבילות את בית-המשפט בעניין המועד.
הין"ר חנו פורת
אני חושב שבמקרה הזה של ירושה בוודאי שחיוני לקבוע מועד.
אליהו בן-דהן
אבל אם תקבלו את מה שאני מציע אז לא צריך את הסעיף הזה.
אורי צפת
זה שני דברים שונים, יש בית-משפט ויש בית-דין.
פרץ סגל
הרב בן-דהן אומר כך: הרי הבדיקה של הרשמים לענייני ירושה תיעשה לפי פרטי המירשם. הם לא

יפתחו בחקיחת עצמאיות מעבר למה שיש להם בפרטי המירשם, הם לא ילכו למשרד הפנים וייבדקו האם



יש עוד יורשים פוטנציאלים או האם יש ידועה בציבור, מעבר לפירסום בעיתונים הם לא יעשו חקירות.

הצדדים עצמם יבואו. אם יבוא מר אוקסנהנדלר - ואת זה אני אומר פה פשוט כדי ללבן את הדברים בעקבות

דבריו של הרב אליהו בן-דהן - וייאמר שהאפוטרופוס הכללי פותח בחקירות עצמאיות, בלתי תלויות במירשם

שבפניו ובלתי תלויות בתצהירים, אז אני מבין את הדבר הזה. אבל אומר הרב בן-דהן: אם כל מה שעושים

הרשמים לענייני ירושה זה לקחת את המירשם ולהסתכל כיצד הדברים משתלבים זה בזה, הבקשה ופרטי

המירשם, אז למה זה צריך להיעשות על-ידי האפוטרופוס הכללי? בית-הדין אמון עלינו בדיוק כמו כל ערכאה

שיפוטית אחרת או הרשם עצמם, שהוא יידע להסתכל מה יש במירשם, מה יש בבקשה והאם יש סתירה

בדברים.
היו"ר חנן פורת
אבל נגיד שבמשך הזמן הזה פנ1 אליו ואמרו שיש בעיה.
אליהו בן-דהן
לפיכך יש את תקנה 49, תקנה מפורשת.
פרץ סגל
הרי הרשם לענייני יחשה מקבל העתק מכל בקשה שמוגשת לבית-הדין הדתי.
שלמה אוקסנהנדלר
הרב בן דהן מבקש פה לבטל את תגובת היועץ המשפטי לממשלה.
פרץ סגל
זה דבר שאיננו קיים בחוק היום.
אליהו בן-דהן
אני בכלל לא מבין איך זה נכנס. מאיפה הסמכות ליועץ המשפטי לממשלה לקבל? אין לזה בסיס בחוק.
אורי צפת
יש את זה בתקנ1ת סדר הדין.
פרץ סגל
הרב בן-דהן שואל האם היום, לאור הרפורמה שאנחנו עושים, יש צורך בתקנות האלה. אבחנו הלכנו

בעניין הזה לפי התקנות, לא באנו לשנות, אמרנו שזה מה שכתוב בתקנות ואנחנו נעשה אותו דבר. הרב

בן-דהן שואל שאלה בסיסית האם, לאור הרפורמה שעשינו, יש הצדקה למה שהיה עד עכשיו בתקנות או

שאין לזה הצדקה?
היו"ר חנן פורת
היום הכל נשאר אצל אותו רשם, אז גם הבקרה נעשית בעצם על-ידי אותו גורם.
פרץ סגל
זה לא אצל אותו רשם. זה שתי יחידות של האפוטרופוס הכללי.
שלמה אוקסנהנדלר
אין קשר בכלל. היועץ המשפטי, כלומר עורכי-הדין במשרד, מקבלים העתק מכל בקשה והם בודקים את



הבקשה מ-א' ועד ת'. מחליטים אם על-פי פסק-דין זה או אחר חייבים להמציא איזה הוכחה או לא.

בבית-הדי! איו לנו היכולת לעשות את זה היום כי הטופ0 שלהם לא נותן את הפרטים הדרושים.
היו"ר חנן פורת
לגבי בתי-הדין אמרנו שצריך להעביר אליכם העתק.
שלמה אוקסנהנדלר
הם מעבירים גם היום אבל מה שהם מעבירים היום זה עמוד אחד.
פרץ סגל
אבל מדובר על כך שיהיו בדיוק אותם טפסים והם כולם יעברו לידי הרשם. אתה מקבל העתק מכל

בקשה שהוגשה. לך יש את ההצלבה ממילא מכיוון שאתה רואה את הבקשה ואת הפרטים.
שלמה אוקסנהנדלר
אבל הרב בן-דהן אומר שאין צורך בתגובה, הוא אומר שהוא בעצמו יבדוק. זה מה שהוא מבקש, ל11תר

על התגובה של היועץ המשפטי לממשלה. אף בית-משפט לא יסכים לזה. בתי-משפט היום לא יסכימו לוותר

על תגובת היועץ המשפטי.
לימור פלד
בתי-המשפט לא צריכים את זה.
אורי צפת
מדובר על הדין הנגדי שלי כשאני מגיש בקשה לצו ירושה.
אליהו בן-דהן
אבל על זה בדיוק אני שהה: למה?
אורי צפת
למה? כי השופט בודק את הנכונות של הדברים. יש צו1י ירושה מסובכים, כשצריך לחלק את הירושה בין

כל מיני חשבונות די מורכבים. הש1פט לא בודק את זה אלא זה נבדק על-ידי היועץ המשפטי, כלומר

האפ1טר1פ01 הכללי.

אני אתן לך דוגמא, אני הגשתי בקשה לצו קיום צוואה לפני כחודש. מהאפוטרופוס הכללי התערבו בעניין

ואמרו שהמנוח בצוואה מינה מישהו אך לפי סעיף 68, או משהו כזה, לחוק הירושה המנוח לא יכול למנות

אותו אחד לחלק את העיזבון. לאור הדברים האלה הם שאלו מה עמדתי בנושא הזה. אני התחלתי להתכתב

איתם, כמו כל בעל דין. זה נקרא שהאפ!טרופוס הכללי מתערב. אם הוא לא היה מתערב ה1א היה א1מר:

אנחנו לא מתערבים, ואז התיק היה עולה לשופט והשופט היה חותם בעיניים עצומות.
אליהו בן-דהן
על-פי התקנות האלה אם עכשיו היית מגיש את הבקשה היית צריך גם לצרף ע1תק מפרטי המירשם

הארצי.
שלמה אוקסנהנדלר
אני מתנגד לזה, זה משהו אחר.
אליהו בן-דהן
אבל עכשיו זה מופיע בתקנות החדשות. אני רואה אותן.
אורי צפת
לר יש את התקנות, לי אין אותן.
היו"ר חנן פורת
בגלל שהן לא אמורות לבוא לאישור אצלנו אז לא קיבלנו אותן.
פרץ סגל
השאלה היא האם בית-המשפט לא יעשה אותו דבר ואז במקרה כזה אם הוא יראה שיש אי-התאמה

בחלוקה, הוא יבוא...
אורי צפת
בית-המשפט תמיד סומך על האפוטרופוס הכללי, ככה זה.
שלמה אוקסנהנדלר
על-פי התיקון הרשם יקבל את תגובת היועץ המשפטי.
אליהו בן-דהן
אני אומר: בשביל מה אני צריך את זה? על זה אני מדבר.
אורי צפת
האפוטרופוס הכללי זה בקר.
שלמה אוקסנהנדלר
הרשם רוצה צד כנגד. אני לא רוצה לסמוך על כך שהאדון איקס, היורש, אומר שמגיע לו הכל. אני חצה

שמישהו יבדוק את זה.
אורי צפת
מדוע אתה לא סומך על ההתנגדות של היורשים האחרים?
היו"ר חנן פורת
מה המנגנון של היועץ המשפטי לממשלה, מה המנגנון של האפוטרופוס הכללי לבדוק את הדברים?

מגיע אליך תיק, שלא קיבלת לגביו שום ערעור ואין שום בעיה. אתה אומר שצריך 75 ימים לאפוטחפוס

הכללי כדי לבדוק. מה הוא אמור לבדוק?
שלמה אוקסנהנדלר
כשהוא מקבל את הבקשה הוא מתחיל מהמבקש: האם המבקש הוא מעוניין בדבר, לפי הגדרת החוק?

האם יש 0מכ1ת מק1מית? האם היורשים הם כל היורשים?
היו"ר חנן פורת
איו הוא מברר את זה?
שלמה אוקסנהנדלר
על-פי החוק והתצהירים.
אליהו בן-דהן
עד כאן את כל זה בית-הדין לא יכול לבדוק?
שלמה אוקסנהנדלר
אני אומר לך, אני הייתי שמח בלי זה, זה יחסוך לי הרבה שעות עבודה. דיין אחד לא מסוגל או יכול

לבד1ק את זה.
אליהו בן-דהן
למה לא?
היו"ר חנן פורח
התקנה הזאת לא מתייחסת רק לבתי-הדין. בואו נבדוק את הרשם, נעזוב את בתי-הדין.

לפני הרשם הגיע אותו צו ירושה, או אותה בקשה לצו ירושה. הוא מעביר לפי הדברים האלה העתק אל

היועץ המשפטי לממשלה, אל האפוטרופוס הכללי. מה עושה האפוטרופוס הכללי במקרה כזה? האם הוא

עושה איזשהי עבודה בעניין הזה?
שלמה אוקסנהנדלר
בטח. בודקים את כל הבקשות, כפי שאמרתי, את המסמכים, אם חסרים מסמכים. הוא מחליט בסוף,

כאילו כמו שופט כמעט, האם הוא מסכים לבקשה או שהוא מתערב. הוא מתערב אם יש שאלות משפטיות,

אם חסר משהו. חבל שאני לא יכול לפרט לך.
היו"ר חנן פורת
את ההליך הזה, לכאורה כדי לאמת את הדברים, אתה חייב לעשות.
אליהנ ב1-דה1
אבל למה שבית-הדין לא יעשה את זה בעצמו? זאת השאלה.
אורי צפת
ניקח מקרה שלמשל עכשיו הגשתי בקשה לצו קיום צוואה. האפוטרופוס הכללי דרש ממני תצהיר שבו

אצהיר מי הם כל היורשים על-פי דין. כך הוא דרש ממני, למרות שיש צוואה. הוא בעל דין. אני יכול להגיד לו:

אתה לא מעניין אותי בכלל, אני מבקש מהשופט שיידון בבקשה, אני לא חייב לענות לך. מצד שני אני יכול

לענות לו ואז הוא יסיר את ההתנגדות ואני אקבל את הצו. ה1א בעל דין שלי, זה הכל, הוא ב1דק אותי.
אליהו בו-דה1
אבל עם כל הכבוד, על זה בדיוק אני שואל: על בסיס מה הוא מחליט, ומה הוא עושה י1תר מאשר

בית-הדין בעצמו יעשה?
היו"ר חנן פורת
יש לו כלים שאין בידי בית-הדין.
אליהו בן-דהן
אין לו כלים. איזה כלים יש לו?
שלמה אוקסנהנדלר
אתה רוצה שיהיה הליך כאילו בלי צד כנגד. אין 'צד כנגד' בירושות.
אליהו בן-דהן
יש, היורשים עצמם יריבו ביניהם מספיק טוב, הם ילחמו אחד בשני אם יהיה משהו לא בסדר.
שלמה אוקסנהנדלר
4 אחים מסכימים להגיש בקשה לבית-הדין, הם אומרים שהם כל היורשים, אך יש שד אח באוסטרליה

והם שונאים אותו ולא מדווחים עליו.
אליהו ב1-דה1
איו אתה תדע עליו?
שלמה אוקסנהבדלר
מהמירשם.
אורי צפת
אבל הוא לא רשום, הוא באוסטרליה.
שלמה אוקסנהנדלר
הבאתי את זה כד1גמא.
אליהו בן-דהן
זה בדיוק מה שאני אומר, הרי בית-הדין יעשה בדיוק אות1 דבר. גם הוא הרי סומך על התצהיר שלהם.
היו"ר חנן פורת
דיברנו רק על התצהירים. מר שלמה אוקסנהנדלר, האם אתה בודק את זה במירשם הא1כלוסין למשל?
שלמה או7?סנהנדלר
לפעמים כן.
אורי צפת
למשל 4 אחים מגישים בקשה לצו ירושה ומעלימים את העובדה שיש ידועה בציבור.
פרץ סגל
מר שלמה אוקסנהנדלר אומר שיש לנו פה מנגנון ביקורת נוסף.
שלמה אוקסנהנדלר
אם היו יושבים פה שופטים מבית-המשפט המחוזי הם לא היו מאמינים שאתה מעלה את זה אפילו.
אליהו בן-דהן
יש הרבה דברים שהם לא מאמינים. אני לא נבהל מזה. לכן אני צעיר ולא זקן ואני מכניס דברים חדשים.
היו"ר חנן פורת
יש פה באמת מתח בין שני דברים. בעצם כבר דנו על זה בשעתו בגוף הצעת החוק. המתח הוא בין,

מצד אחד, הצורך לבקרה, שאפילו אם היא לא בקרה שוטפת שנעשית בכל מצב, היא קיימת באופן

פוטנציאלי. אם יש איזשהי שאלה אז בודקים את מירשם האוכלוסין ואם יש צורך אפילו מזמינים מישהו כדי

לבדוק את הדברים. זה אפשרות אחת; לבין הנושא הזה של השיהוי של הזמן, של ה-75 ימים.

מה קורה בדרך כלל באותם 75 ימים? האם באותם זמנים נעשה איזשהו תהליך מסודר? מה

הפרוצדורה?
שלמה אוקסנהנדלר
לצערי הרב יש הבדל עצום בין המחתות. בחיפה למשל בגלל העומס הם לא מגיעים לראות את הבקשה

לפני חלוף 35 ימים. בתל-אביב זה אפילו יותר גרוע. בירושלים מגיעים לטפל בבקשה תוך 48 שעות.
אורי צפת
אבל בוועדה כבר דנו בזה וסיכמנו, זה רשום בפרוטוקול. סיכמנו שזה יהיה 40 ימים.
אליהו בן-דהן
בעקבות ה-75 ימים, שאני לא מסכים להם.
היו"ר חנן פורת
מה שדנו זה לא לגבי ביטול. דנו אז לגבי קיצור הזמן.

אמרת שבגלל שלא מגיעים לדון בבקשות עד 35 ימים, לכן לוקחים 70 ימים. אבל תיאורטית אילו היו

מתחילים לטפל בזה מיידית אז לא היו צריכים 70 ימים. אז זה בעיה שלכם. התהליך הזה לא צריך לקחת

70 ימים אבל הוא לוקח 70 יום בגלל העומס.
אליהו בן-דהן
הוא אומר שבירושלים למשל ת1ך 48 שעות הוא גומר.
שלמה אוקסנהנדלר
בחיפה למשל התגובה הראשונה לוקחת 35 ימים.
היו"ר חנו פורת
אם כך, אני לא הייתי מציע לבטל את הסעיף אבל הייתי כן מציע לקצר את הזמן.
אורי צפת
כבר סיכמנו את זה בוועדה, שזה יהיה 40 ימים.
פרץ סגל
היה סיכום על 40 יום אבל ת1ספת של ער 60 יום אוטומטית. פה אנחנו ביטלנו לגמרי את תוספת הזמן

האוטומטית.
אליהו בן-דהן
הבעיה שלי היא פשוטה ואגיד לכם מה היא. מכיוון שיש היום רשם שיושב חדר ליד היועץ המשפטי, את

הבקשות שלו הוא יאשר לו תוך שעתיים, אפילו לא תוך 48 שעות, ואת הבקשות של בתי-הדין הוא יאשר

תוך 75 ימים.
הילה ע1בדיה
אבל הוא לא יודע מה באמת ...
אליהו ב1-דה1
למה הוא לא יודע? הוא יודע מאוד מי בא 1מי לא בא.
היו"ר חנן פורת
אנחנו לא עוסקים פה בבתי-הדין בכלל, אנחנו עוסקים פה עכשיו באפוטרופוס. רבותי היקרים, אני מציע

שאנחנו נקצר את המועד מ-75 ימים ל-40 ימים.
פרץ סגל
המצב הי1ם הוא שיש הרבה יותר ימים. אנחנו ביטלנו את ההארכה האוטומטית של עוד 60 ימים.
היו"ר חנו פ1רת
אני אומר: לא הארכה אוט1מטית. אני מ1כן שיהיה פה עוד סעיף שאומר שאם יש צורך מיוחד ניתן

להאריך את המועד - זה כבר כתוב בעצם בתקנת משנה (ג).
שלמה א1קסנהנדלר
אני מוכן להציע פשרה ולסגור את העניין, למרות שאני לא ידוע אם אבי מופיע כרשם או כיועץ המשפטי.
אליהו בן-דהן
מזה אני מפחד.
שלמה אוקסנהנדלר
אני מציע 45 ימים + 30.
אליהו בן-דהן
זה מה שכתוב הי1ם. יש 75 ימים.
פרץ סגל
יש 75 יום אבל אין הארכה לעוד 60 ימים.
אליהו בן-דהן
30 ימים תבקש, לא תקבל אוטומטית.
היו"ר חנן פורת
בתקנת משנה (ג) נאמר שאתה צריך לבקש ו"בית המשפט, בית הדין או הרשם לענייני יחשה ...

רשאים להאריך את המועד", ואז לא נקבע מועד אלא "מטעמים מיוחדים שיירשמו". תכתוב שם: טעם - מפני

שהיורשים היו בחופשה ולא הספיקו לעבור על החומר. אחרי שתכתוב את זה 50 פעם אני רוצה לראות ....
שלמה אוקסנהנדלר
אני מוכן אבל הם לא.
פרץ סגל
אני הייתי מציע לרדת פה ל-60 ימים ולא ל-45 ימים.
אורי צפת
לא יעלה על הדעת. 45 ימים. התנגדות לצוואה דורשים ממני תוך 14 ימים להגיש אבל האפוטרופוס

הכללי יכול לחכות 2.5 חודשים?
היו"ר חנן פורת
זה חלק מתפקידנו פה. כל הרציונל של הח1ק הזה היה כדי לקצר את לוח הזמנים.

כבר סיפרתי פה סיפור שבאמת זעזע אותי. הגיע אלי מכתב שבו סיפרו לי על מישהו שהיה לו איזשהו

ערעור על תביעת פיצויים קשה מאוד. 3 שנים זה התעכב בבית-המשפט העליון ואחרי 3 שנים בית-המשפט

נתן לו תשובה שלילית. הוא הגיש ערעור ואז התברר שהערע1ר הוגש אחרי 18 ימים. אמרו לו: יש לך זכות

להגיש ערעור רק תוך 14 ימים, עברת את המועד ב-4 ימים, ולא נתנו לו להגיש ערעור. ה1א אמר: 3 שנים

סחבתם אותי ועכשיו בגלל איחור של 4 ימים אתם לא נותנים לי לערער?

אנחנו צריכים לצמצם את המועדים. דרך אגב, אני רוצה שגם פה יקבע בית-המשפט או בית-הדין תוך

חודש ימים מועד לדיון וייזמן לדיון את היועץ המשפטי או את מי שצריך. גם בבית-המשפט אני לא חצה

שההמתנה עד שייקבע די1ן תהיה דבר בלתי מוגבל. הרי אנחנו עוסקים פה בענייני יחשה.
הילה עובדיה
זה עניין של מועדי דיון של בתי-משפט. אני לא י1דעת אם תוך 30 יום זה זמן סביר.
היו"ר חנן פורת
אז שייכתבו מצידי "60 יום". כל העניין הזה נועד כדי שהירושה לא תיסחב שנים.
אליהו בן-דהן
תוך כמה זמן ייתן הרשם צו ירושה? יש לך הערכה?
אורי צפת
אמרנו: תוך 40 ימים.
אליהו בן-דהן
לא. אני מדבר על צו.
שלמה אוקסנהנדלר
אם יש לי הכל + תגובת היועץ המשפטי: תוך 17 ימים, נניח. אם זה מוכן, -ביום ה-14, אחרי הפירסום.
היו"ר חנן פורת
פה יש 40 יום, שזה עוד הרבה יותר ממה שאתה אומר.
אליהו בן-דהן
אני לא מאמין שכך יהיה.
שלמה אוקסנהנדלר
למה אתה לא מאמין? אם יש הכל, כולל תגובת היועץ המשפטי.
אליהו בן-דהן
מה שאני רוצה לומר, זה מה שייקרה, שהרשם ייתן תוך 15-17 ימים צווי ירושה.
אורי צפת
תוך דקה, כי הוא הרי סומך על השותף שלו לחדר והוא ייתן לו מהר.
אליהו בן-דהן
בדיוק, ותשובה לבית-הדין ייתנו תוך 45 ימים. ואז כולם ירוצו ל... למה אתה אומר לי לא. אני השח,

מותר לי.
שלמה אוקסנהנדלר
אני רוצה להגיד לך, אנחנו נותנים תגובות יותר מהר מבתי-המשפט כי יש פחות לבדוק.
אליהו בן-דהן
אבל לחבר שיושב לידך אתה תיתן יותר מהר.
היו"ר חנו פורת
אני זוכר שאז דיברנו על זה.
שלמה א1ק0נהנדלר
מתקשרים בטלפון ואז אתם מקבלים בירושלים הרבה יותר מהר.
אליהו בן-דהן
בירושלים - אני מסכים. אבל לחבר שלו לחדר בחיפה הוא ייתן תשובה יותר מהר מאשר לבית-הדין.
שלמה אוקסנהנדלר
אני לא מאמין שכך יהיה.
אליהו בן-דהן
אני כן מאמין בכך. איך אתה מרגיע אותי?
היו"ר חנן פורת
אנחנו קובעים זמן מקסימם לגבי כל הדברים. אנחנו מציעים שזה לא יהיה 75 ימים אלא 40 ימים.
שלמה אוקסנהנדלר
אני חוזר על הצעתי: אני מציע 45 ימים + עוד 30 ימים.
היו"ר חנן פורת
אנחנו חצים 40 ימים ואם יירצו למשוך את זה אז יש את תקנת משנה (ג) "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
שלמה אוקסנהנדלר
במציאות מה שייקרה, לא יהיו תגובות מהיועץ המשפטי בתל-אביב ובחיפה.
היו"ר חנן פורת
יש תקנות ויצטרכו לעמוד בהן.
שלמה אוקסנהנדלר
יש 12,000 תיקים בתל-אביב.
אורי צפת
אז תוסיפו עוד עורכי-דין.
שלמה אוקסנהנדלר
מאיפה?
אורי צפת
אני לא יודע אבל אנשים מחכים 4 חודשים לצו ירושה ולא מקבלים מענה, וביחשלים זה תוך 48 שעות.
היו"ר חנו פורת
ידידי היקר, זה בלתי נ0בל. אז שיוסיפו עוד עורכי-דין. למה ביחשלים זה ככה?
שלמה א1ק0נהנדלר
כי הם עובדים בשיטת עבודה אחרת.
היו"ר חנן פורת
אז שאת השיטה הזאת יאמצו גם בחיפה ובתל-אביב. מה, בירושלים מתים פח1ת אנשים?
לימור פלד
זה מחוז יותר קטן.
שלמה אוקסנהנדלר
גם יש להם פחות תיקים. אז תעבירו לנו תקנים.
אליהו בן-דהן
אם היית ממנה אותי לאפוטרופוס הכללי תאמין לי שהייתי פותר את הבעיה. זה בעיה קטנה.
היו"ר חנן פורת
דייר פרץ 0גל, אני מוכרח לצאת כי מחכה לי מפקד מחוז ירושלים. אני מציע שיהיה מצויין "40 ימים"

ובמיקרה הצורך יש את תקנת משנה (ג) שמאפשרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו" להוסיף ימים. אני לא

רוצה שהתוספת תהיה אוטומטית.
פרץ סגל
בזמן שהגשנו את הטיוטה לאפוטרופוס הכללי ההצעה שלנו היתה "45 ימים".
היו"ר חנו פורת
בסדר, נסכם על "45 ימים", זה 6 שבועות. אני רואה כחלק מהשליחות והתפקיד של הוועדה לייעל את

המערכת, כדי שהמערכת תעב1ד בלוח זמנים יותר קצר. הסחבת היא דבר בלתי נסבל.

אני גם מציע ש"בית-המשפט או בית-הדין יקבע תוך חודשיים מועד לדיון".
הילה עובדיה
אני מבקשת לא להכניס את בתי-המשפט לסד מכיוון שאנחנו נכנסים עכשיו לתקופה חדשה. אם יידרש

אולי אפשר יהיה להכניס אחר-כך איזשהם תיקונים. לא מקובל לקבוע לבית-המשפט מועדי דיון.
אורי צפת
לגבי עיכוב יציאה מהארץ וגם לגבי אלימות במשפחה יש הוראה בחוק תוך 7 ימים לקיים דיון. אני נותן

דוגמא שמכניסים את בית-המשפט לסד.
הילה עובדיה
צווי עיכוב זה משה1 אחר, וגם אלימות במשפחה - אז מדובר חיי אדם, זה משה1 אחר.
פרץ סגל
האם אתה רוצה שבית-משפט לענייני משפחה במקום לדון בבקשות למזונות יתעכב כי הוא חייב לאשר

צווי ירושה? אני מוכן לבדוק אבל אני אומר שזה לא מן המקובלות להכניס את בית-המשפט לסד מבחינת

קביעת מועדי דיון.
אורי צפת
היא צודקת שעכשיו זה לא הזמן.
היו"ר חנן פורת
אני מוכן, מאחר שאנחנו עוסקים פה בתקנות שתקבעו: ייבית-המשפט או בית-הדין תוך זמן שייקבע".

תגיד לי אתה מה תהיה הפרוצדורה לקביעה של זה. ברגע זה אנחנו כמובן לא ניקבע את הזמן אבל אני כן

חצה שזה יוגבל בזמן. תגיד אתה: "זמן שייקבע ..." - מי? אני מבקש שתביא לנו הצעה, אפילו רק לידיעה.

אני מוכן שאני לא אצטרך להיות זה שמאשר את זה אבל אני כן חצה שזה יעוגן בלוח זמנים.
הילה עובדיה
אבל אז, עם כל הכבוד, נוצרת איזשהי אפליה בין תביעות לצווי יחשה וצו קיום לבין תביעות אחחת, שהן

הרבה יותר חמורות וקשות. אי אפשר לעשות 0ד מיוחד דווקא לענייני יחשה כאשר יש עח- אלפי תביעות

אחרות בנושאים הרבה יותר חש1בים, עם כל הכב1ד.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לומר לר שאנחנו רוצים להתחיל לקבוע 0ד לכל המערכ1ת האחרות.
הילה ע1בדיה
לעשות איזשהי בחינה לגבי כל התביע1ת - זה משהו אחר. זה גם עלה בעניין תביעות קטנות.
היו"ר חנן פ1רת
אנחנו מאשרים את תקנות היחשה (מועדים שבסדרי דין), התשנ"ח-1998.

אני רוצה לספר לכם, בהקשר אחר לגמרי, היתה לי שיחה מאוד מאוד מתוחה עם פרקליטת המדינה על

הצעת החוק שעומדת כעת על הפרק שלפיה תיקים פתוחים שהוגשו לפרקליטות המדינה חייבים להיגמר,

חייבים להחלים האם לבטל אותם או להגיש כתב אישום, תוך שנה - אני אפילו הצעתי תוך שנתיים - ואם לא

מגישים תוך שנתיים, התיק מתבטל בא1פן אוטומטי. אני רציתי לעגן את זה בחקיקה 1לא רק באיזה מין

פ0ק-די! של בית-משפט. פרקליטת המדינה התנגדה לכך, מבחינתה לצדק, צווחה ככחכיה ואמרה לי שזה

יכול להביא לידי כך שפושעים ייצאו לחופשי. אמרתי לה: אז תגישו כתבי אישום, והיא ענתה שאין לה

כוח-אדם. אם אין כ1ח אדם, אז ב1או נפתור את הבעיה הזאת אבל לא יכול להיות מצב שבו תלוי ועומד נגדו

של אדם תיק בפרקליטות, ואפשר גם לתפוס אותו בגחגרת כתוצאה מכך, והוא לא יודע מה קורה איתו

שנתיים, של1ש, ארבע, חמש ושש שבים. זה פשוט דבר בלתי בסבל.

זה דבר שדורש חקיקה. אם החקיקה הזאת תחייב אתכם באופן היסטרי לחפש כוח-אדם וללחוץ פה על

המערכת, אני מ1כן לעבוד על זה. זה נכון לגבי כל המערכת.
הילה עובדיה
אם זה יבוא בצורה של רפורמה מסודרת ולא כטלאים בכל מיני חוקים.
היו"ר חנו פורת
זה נכון, אבל לפעמים מתחילים דברים שיוצרים את ה-trigger.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50

קוד המקור של הנתונים