ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/08/1998

כללי המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"'א, 1981מחלקת בטחון שדה של צבא ההגנה לישראל), התשנ"ח-1998; כללי מרשם פלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א, 1981 המשטרה הצבאית), התשנ"ז-1997; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי מחלקת בטחון שדה של צבא הגנה לישראל), התשנ"ח-1998; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי המשטרה הצבאית), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 241

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. י"ט באב חתשנ"ח (11.08.98). שעה 13:30

נכחו; חברי הוועדה; חנן פורת - היו"ר

דוד צוקר
מוזמנים
עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים

אל"מ מיקי בראל - מפקח מצ"ח

עו"ד ישי יודקביץ - הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

רס"ן לירון ליבמן - פרקליטות צבאית

סא"ל אתי שרוני - ראש ענף אבחון - אמ"ן

סנ"צ צפרירה צחי - רי מדור מידע פלילי

אנטה פרי - משרד ראש הממשלה

עו"ד ענת קלוגר - משרד ראש הממשלה

עמירם קצמן - משרד ראש הממשלה

עו"ד שמואל סף - לשכת עו"ד
המתמחה של היועץ המשפטי
הלית ברק
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנ ית
יפעת שפרכר
סדר-היום
1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי המשטרה

הצבאית), התשנ"ח-1998

2. כללי מרשם פלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 להוק המרשם הפלילי

ותקנת השבים, התשמ"א-1981, המשטרה הצבאית}, התשנ"1997-1

3. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי מחלקת

בטחון שדה של צבא הגנה לישראל), התשנ"ח-1998

4. כללי מרשם פלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי

ותקנת השבים. התשמ"א-1981, מחלקת בטחון שדה של צבא הגנה

לישראל), התשנ"ח-1998.



1. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת

מידע בידי המשטרה הצבאית), התשנ"ח-1998.

2. כללי מרשם פלילי (גישה למידע לפי סעיף 4 לחוק

המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-,1981

המשטרה הצבאית). התשנ"ז-1997.

היו"ר חנן פורת;

אנחנו אמורים לאשר במליאת הוועדה את התקנות שנוגעות לנושא של המשטרה

הצבאית ושל מחלקת ביטחון השדה בצה"ל.
דוד צוקר
ועדת המשנה ומליאת הוועדה כבר אישרה את התקנות והכללים שמיועדים למשטרה.

היום אנחנו אמורים לאשר את המשטרה הצבאית ואת המחב"ש, ובזה הכנסת תשלים עבודה

באיחור של 15,16 שנים,

אנחנו עוסקים בתקנות ובכללים ולא בחוק. אם יש משהו שאדם לא מאושר בו, אז

שיועיל ויפנה לחקיקה הראשית ולא לתקנות, שהן בדרך הטבע נגזרות מחוק ראשי קיים.

במסגרת מה שהחוק מתיר, עשינו מאמץ למצוא איזון נכון בין שני אנטרסים, שהרבה

מאוד פעמים מתנגשים. יש את הצד הבטחוני של העניין ויש את השם הטוב של האדם

וזכותו לשוב לחיים תקינים. האיזון הזה מסובך, והוא כמובן נקבע על פי השקפת

עולמו של אדם.

היו"ר חנן פורת;

בשעתו עסקנו בנושא של הצבא בסידרת תקנות שבהן דיברנו על שוני שבין עבירות

שנחשבות כעבירות צה"ליות לבין עבירות אחרות. איך זה משתלב כאן?

דוד צוקר;

פה זה לא בא לידי ביטוי. פה עסקנו בסמכות, בצורת העבודה ובשיקולים שיש

בידי המשטרה הצבאית כאשר היא מושכת חומר מן המאגר המשטרתי, או כאשר היא מעבירה

חומר לגורמים בתוכה או בצבא.
היו"ר חנן פורת
לא מדובר פה בשינוי התקנות שהיו מקובלות עד כה, אלא השאלה היא בעיקר שאלת

השימוש בחומר.
לבנת משיח
החוק עצמו קבע מה הרישומים שיש ולמי מגיעים הרישומים האלה. הדברים

העקרוניים האלה קבועים בחוק. מה שאנחנו הסדרנו בתקנות אלה הפרטים הטכניים של

שימוש במידע הזה, צורת העברת המידע והבקרה שעושים בתחום הזה.
היו"ר חנן פורת
כאשר עסקנו בתקנות, הוועדה היתה מוסמכת לעשות שינויים לגבי גופי העברות,

כמו למשל לקבוע שעבירות משמעת לא תכללנה בנושא של הרישום.



לבנת משיח;

התקנות המיוחדות שאתה מתכוון אליהן. לפי הבנתי, אלה תקנות שנגעו לנושא

רשימת העבירות הצבאיות, שנכללות במרשם הפלילי הכללי. על פי החוק את הרשימה

הזאת יש סמכות בתקנות לשנות. אז הורדנו את העבירות הצבאיות מהרישום.
היו"ר חנן פורת
אלה עבירות שהיו אופייניות לצה"ל,
לבנת משיח
זאת סוגיה מאוד מיוחדת. כל העבירות הכלליות בדרך כלל קבועות בחוק עצמו.
היו"ר חנן פורת
אז כל שינוי מחייב שינוי בחקיקה.
לבנת משיח
לכן התקנות האלה הן יותר בעלות אופי טכני. לגבי המשטרה הצבאית ומחב"ש יש

לנו שתי סדרות של חקיקת משנה. סידרה אחת של תקנות לפי סעיף 5, שמסדירות את

העברת המידע מהגופים האלה לגופים חיצוניים הקבועים בחוק. פה אנחנו מסדירים

כיצד העברה הזאת נעשית. לעומת זאת הכללים לפי סעיף 4 מתייחסים לגופים שיש להם

גישה ישירה למידע של המשטרה, כאשר הכללים הם להגדיר את השימוש בגישה למידע הזח

בתוך אותם גופים וביניהם.

הסוג הראשון, כלומר תקנות לפי סעיף 5, הוא סוג שבאחריותו של שר המשפטים.

לכן אני יכולה להצביע על העקרונות שאנחנו קבענו לגבי אותן תקנות.

בכללים של המשטרה הצבאית אנחנו לא המצאנו את הגלגל אלא פשוט לקחנו כדוגמה

את הדברים שהיו במשטרה, כי פה מדובר בגופים שמקבילים. משטרה צבאית היא גוף

מקביל למשטרה מבחינת תפקודה, לכן לקחנו כמודל את התקנות שקבענו לפי סעיף 5

לגבי המשטרה ואת הכללים שעשינו לגבי סעיף 4, והתאמנו אותם לגורמים הקיימים

במשטרה הצבאית ולאותם שימושים.

בתקנות, לפי סעיף 5, אנחנו כבר מסבירים מי מגיש את הבקשה לצורך קבלת

המידע, ואת הרישומים שנעשים לגבי אותם אנשים כדי שנוכל לעקוב ולבצע בקרה לגבי

שליפת המידע. כאשר התייחסנו למידע שהוא מידע על תיקים פתוחים, שזה מידע שניתן

להבין מהחוק שאפשר להפעיל שיקול דעת בקשר למסירתו לאותם גורמים, ניסינו לקבוע

מגבלה לגבי אותו מידע שנוגע לתיקים פתוחים. את המגבלות אנחנו קבענו לגבי אורך

הזמן שבו התיק פתוח, לגבי סוגי העבירות ולגבי סוגי הגופים שמקבלים את המידע.

הדבר הזה מוצא את ביטויו בתקנה 3 שמופיעה בתקנות ובתוספת לתקנות.
היו"ר חנן פורת
מי הם הגורמים שהמשטרה הצבאית מעבירה אליהם את המידע?
לבנת משיח
הגורמים שהמשטרה הצבאית מעבירה אליהם את המידע הם גורמים צבאיים בלבד.
היו"ר חנן פורת
האם היא מעבירה למשטרה עצמה?
לבנת משיה
המשטרה לא זקוקה לזה כי המקור נמצא אצלה. היא שולפת את המידע אצלח

ומעבירה אותו לשימוש בין השוטרים.
היו"ר חנן פורת
כאן מדובר במשטרה צבאית. אם למשטרה הצבאית יש מידע, האם הוא אמור לעבור

למשטרה האזרחית?
לבנת משיח
כאשר המשטרה הצבאית עוסקת בתיק שעוסק ברישום פלילי אז היא מחוייבת לדווח

למשטרה הכללית והמידע הזה נכלל בתוך הרישום הפלילי. פה אנחנו מדברים על תקנות

שמדברות על הפעולה ההפוכה של שליפת המידע בתוך המאגר, השימוש בו והמסירה

לגורמים המורשים לקבל את המידע על פי החוק.
שמואל סף
החוק עצמו עוסק רק במאגר המשטרתי, החוק לא עוסק בשום מאגר אחר. למעשה

התקנות והחוק מסדירים איך גופים אחרים משתמשים במידע המשטרתי.
לבנת משיח
באותם כללים קבענו גם כללי בקרה. קבענו רישום מידע לפרטים כדי שתהיה

אפשרות של ביצוע בקרה מעת לעת. חייבנו את הגופים במשטרה הצבאית לבצע בקרות,

שליפות מידע ודיווחים על הנעשה.
דוד צוקר
את זה קבענו בכל המקומות, שאחת לחצי שנה נערך דו"ח ביקורת שמוגש למי

שעומד בראש אותו גוף, בין אם זה מחב"ש, משטרה או משטרה צבאית.

3. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע

בידי מחלקת בטחון שדה של צבא הגנה לישראל),

התשנ"ח-1998.

4. כללי המרשם הפלילי (גישה למידע לפי סעיף 4

לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ''א-,1981

מחלקת בטחון שדה של צבא ההגנה לישראל). התשנ"ח-1998
לירון ליבמן
הכללים לפי סעיף 4 מדברים על השימוש במידע מהמרשם הפלילי והרישום המשטרתי

והעברה שלו בין גופי הביטחון עצמם. השימוש בו הוא במשטרה הצבאית במחלקת ביטחון

שדה, והעברה מהמשטרה הצבאית וממחלקת ביטחון שדה לשב"כ, למשטרת ישראל ולגוף

הנוסף.
דוד צוקר
יש 4 גופים שמותר להם למשוך ישירות מהמחשב של המשטרה והם: המשטרה עצמה,



המשטרה הצבאית, המחב"ש והשירות. סעיף 4 עוסק בארבעת הגופים האלה. המחשב הוא

בעצם של כולם במובן המהותי. סעיף 4 עוסק במערכת היחסים הפנימית בתיך ארבעת

הגופים. סעיף 5 עוסק בארבעת הגופים ומערכת היחסים שלחם עם החוץ, כמו למשל עם

מנכ"ל המשרד, שיכול לעיתים לקבל מידע, או נשיא המדינה וכוי. גם שם אנחנו לא

רוצים שכל אחד יוכל למשוך את כל המידע על כל האנשים ויפזר אותו בין כל העובדים

של האירגון. הרעיון הוא כמה שפחות מידע מפוזר בין כמה שפחות בעלי תפקידים,

כאשר המידע על האדם צריך להיות נקודתי ככל האפשר. לא תמיד צריך לדעת על כל

עברו של האדם כדי להחליט החלטה. לעיתים צריך לדעת הרבה. גם כאשר מוסרים את

המידע המצומצם הזה על אותו אדם, ראוי שהמידע הזה ישמר בידי מספר בעלי תפקידים

מועט ככל האפשר.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שהחוק עצמו קובע גם סנקציות או עונשים לגבי מי שמעביר מידע מעבר

למה שהוא נדרש.
לבנת משיח
זאת עבירה פלילית.
לירון ליבמן
למעשה מה שהכללים מסדירים זה את נושא שמירת הסודיות. נקבע בהם מידע חסוי

ומודגש שהעברתו שאינה לצורך מילוי התפקיד מהווה עבירה פלילית. נקבעים סדרים

להעברת מידע בצורה שתבטיח שהוא לא יתגלה לעיניהם של מי שהוא לא צריך להתגלות.

נקבע סיווג של המידע הזה, מקביל לכללי הסיווג הצבאי, על מנת להבטיח שהוא ישמר

באמצעי אבטחה שמצרפים לצורך העניין. נקבעו דרכי קבלת המידע, מי יקבל את זה

באמצעות מסוף, מי יקבל את זה בדרך אחרת, אם זה על ידי דרישה בכתב או באופן

אחר.

ישנו פירוט של בעלי התפקידים בשני הגופים שזכאים לקבל את המידע, תוך

שנעשה נסיון לקבוע איזה סוג מידע יקבל בעל תפקיד מסויים הן מבחינת אותה

אוכלוסייה שתהיה פתוחה לפניו, והן מבחינת סוג המידע שדרוש לו. בנוסף הוספה

כאן, לפי בקשת ועדת המשנה, הוראה שקובעת באופן כללי שבעל תפקיד ישקול לצמצם את

בקשתו לאותו מידע שדרוש לו. בנוסף לכך נקבעה הוראה שמאפשרת כאמור העברה

מהמשטרה הצבאית לגופי הביטחון האחרים. כאן אני מדבר רק על המשטרה, שב"כ

ומחב"ש. נקבעו גם הסדרים של רישום.
היו"ר חנן פורת
חלק מן המידע שצריך לעבור כמעט באופן אוטומטי עובר אפילו שלא לפי בקשה

מיוחדת מצד הגופים הללו?
דוד צוקר
יש להם מסוף והם ישירות מושכים את המידע.
היו"ר חנן פורת
אם הוא יכול למשוך את המידע באופן רציף ובאופן אוטומטי אז את המגבלות

האלה הוא צריך לקבוע לגבי עצמו?
דוד צוקר
אתה עכשיו קובע את זה בתקנות.

היו"ר חנן פורת;

התקנות האלה מחייבות אותו.
לירון ליבמן
לא לכל בעלי התפקידים יש גישה ישירה למסוף. אותם בעלי תפקידים שיש להם

גישה למסוף קובעים לעצמם מגבלות ואיזה חומר הם צריכים.
היו"ר חנן פורת
היכולת לפקח על העניין הזה היא כמעט בלתי אפשרית. ברגע שבעל התפקיד י

המסויים מעוניין לדעת מידע לגבי פלוני אלמוני שיש לו עבירה פלילית וכדומה, יש

לו את כל היכולת למשוך את כל המידע הזה מאותו מסוף שהוא מחובר אליו. אם אני

מדבר על מגבלות, אז המגבלות הן בהנחיות שלי אליו מבלי שבעצם יש לנו יכולת

פיקוח מרכזית.
דוד צוקר
אתי שיוני צריכה לאשר 30 אלף הצבות בשנה של בעלי תפקידים מסווגים. היא

יודעת היום מה מותר לה למשוך על כל אחד מ-30 אלף האנשים האלה ומה לא. עליה גם

מוטל תפקיד הפיקוח על העובדים שלה. יש לה שורה של עובדים שמותר להם לקבל מידע.

ניסינו לצמצם את זה ככל שניתן. לא כולם רשאים למשוך את כל המידע על ה-30 אלף

בדיקות הללו. היא אחראית על הפיקוח הזה. יש לה קצין שאחת לחצי שנה צריך למסור

דו"ח למפקד שלה אם זה עובד בסדר או לא עובד בסדר. אותו דבר אנחנו עושים גם בכל

הגופים האחרים. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמי שעובד אצלה הוא שומר חוק. הוא יודע

היום מה מותר לו ומה אסור לו לקבל. אם היא תגלה חריגה, זה עשוי להיות גם עבירה

פלילית והיא תצטרך לטפל בתלונה על ידי הליכה למשטרה הצבאית והם יצטרכו לטפל

באותו אדם.
היו"ר חנן פורת
האם יש לה כלים?
אתי שרוני
כן.
לבנת משיח
צריך לזכור שכל שליפה נרשמת.
הי ו"ר חנן פורת
מאחר שהיום אנחנו עוסקים כל כך הרבה במפצחי מחשבים ותוכנות, התוכנה הזאת

היא מספיק מוגנת?
אתי שרוני
אצלי בענף יש חדר מיוחד שמכיל את המסופים האלה.
היו"ר חנן פורת
מאחר ואנחנו עוסקים במידע אנושי אבל מאוד מאוד רגיש, אני יכול לראות לנגד

עיני שבסיטואציות מסויימות יהיו אנשים שיהיה להם עניין לחשוף איזה שהוא עבר

פלילי.
דוד צוקר
השאלה שלך נכונה משום שגם בגופים הכי דיסקרטים למשל בשירות מתגלה מידי

פעם אנשים שפעלו לא כשורה, והשירות נקט נגדם בכל הצעדים. זה מספר מאוד מאוד

מצומצם, אבל הוא קיים. ברור לגמרי לאחראים, למפקדים וראשי היחידות מה הם

צריכים לעשות,
היו"ר חנן פורת
אני בטוח שיש רמות שונות של מנעולים, אבל המידע הזה למרות שהוא מידע שלא

יכול לסכן את בטחון המדינה הוא יכול מאוד לסכן את האמון במערכת. לכן הוא צריך

להיות נעול בצורה האופטימאלית ביותר.
לירון ליבמן
לכן במסגרת אותם כללים קבענו שהמידע הזה ישמר במונחים שמקבילים למונחי

הסיווג הבטחוני, וזאת כדי להבטיח שכל המעטפת שקיימת לגבי טיפול במידע כזה,

העברה שלו בקווי מידע מובטחים יחול גם על המידע הזה, למרות שאין לו רגישות

בטחונית אלא רגישות אחרת.

הפיקוח מתבטא בכמה מישורים. למיעוטם של הגופים גורם אחר קובע מה הם

יקבלו. רובם צריכים לעשות את הסיווג לפי הכללים שנקבעו, שזה דרוש לצורך מילוי

תפקידם, ועליהם הפיקוח הוא באמצעות רישום הבקשות, הפקה של שאילתות מדגמיות

שתעשה באופן תקופתי על ידי המשטרה, כאשר יהיה גורם בקרה בכל גוף שהולך ובודק

את השאילתות האלה ואז שואל בדיעבד למה אותו גוף ביקש על אדם X או על אדם Y. אם

יהיו חריגות אז אותו דו"ח יעבור למנהל הגוף והוא ינקוט בצעדים המתאימים.
שמואל סף
אנחנו רואים אבחנה בסיסית בין האחריות שמוטלת על בעל המאגר לבין שלושת

הגופים האחרים, שהם אינם בעלי המאגר אלא יש להם גישה ישירה למאגר. בעל המאגר

זאת המשטרה. הוא בעל הבית וזה המאגר שלו. חוק הגנת הפרטיות קובע אחריות לגבי

בעל המאגר וקובע עליו כללים ואיסורים, ואם הוא חורג מזה אז יש לי כללים להעניש

אותו. אין לי כלל כזה לגבי השב"כ, משטרה צבאית ובטחון שדה. כיוון שכך, התחושה

שלי שאין מספיק ביקורת או אין מספיק אחריות לגוף המוסר. מידע שצריך השב"כ

לצורך פעולתו שלו, אנחנו לא כל כך מתערבים בדרך כלל, אבל כאשר אתה משמש תחנת

שירות ומספק נתונים לגוף שלישי כמו המשטרה הצבאית וביטחון שדה, שאלה גופים

בתוך הצבא, גם אצלם התחושה שלנו היא שאין מספיק אחריות על מי ששולף את המידע.

זאת היתה החלטה של ועדת המשנה, שאני לא מסכים לה. אם אני מוסר לך מידע כל כך

רגיש, חייבת להיות איזה שהיא אחריות על המידע שמסרתי לך.
היו"ר חנן פורת
השאלה היא אם יש לך יכולת, אפילו טכנית, להתמודד עם שאלה כזאת.



שמואל סף;

חסר לי האיזון החוזר של גוף שמשך את החומר ושצריך את המידע הזה לתקיפה

מסויימת, יש ביקורת על זה שמסר, אבל אני המשטרה הצבאית שממני ביקשת ונתתי לך

אין לי מושג מה עשית עם החומר אחר כך. אם אתה התרשלת, אז אין לי שום אחריות.

לבעל המאגר, שזה המשטרה על פי חוק הגנת הפרטיות, יש אחריות. אין לי את האחריות

הזאת לגבי גוף שמשמש לשכת שירות.
היו"ר חנן פורת
אתה יכול לפנות ישירות אל אותו גוף שלקח את המידע.
שמואל סף
אם אני מוציא 20 אלף שאילתות בשנה, אין לי יכולת מעשית ליזום. כיוון שאני

לא רוצה להטיל עלי את היוזמה לפנות, אני כן רוצה להטיל את האחריות על מי שקיבל

כדי שידווח לי חזרה אם הוא השמיד את החומר, אחסן אותו וכו'.

הסיווג של החומר כשמור נראה לחלק מהאנשים פה מספיק, אבל בעיני זה לא

מספיק. שמוי- זה נכון במסמך צבאי, אבל אנחנו מדברים על מסמך אזרחי.
ענת קלוגר
אצל הגופים הבטחוניים שמור בחוץ יכול להיות סודי. אצלינו הכל יחסי. מה

שאצלינו סודי, כלפי חוץ יש דברים שאסור לי להראות בכלל. אם אצלינו בשב"כ

שומרים את התיקים מכל משמר, ובוודאי יעשו את זה גם במחב"ש וגם במשטרה צבאית,

אז מה קורה במשרד עורכי דין פרטי, כאשר יש לך סנגור שמגן על נאשם ומקבל את

הפלט? כאשר מדברים על צנעת הפרט ונעלה את זה לסודי ביותר, אז מה קורה במשרד

עורכי הדין הפרטיים? יש עניין של סבירות השימוש במידע. אני לא מדברת על רישום

פלילי, שיש הוראות בחוק לגביו, אלא אני מדברת על נושאים שמבחינת צנעת הפרט הם

מאוד מאוד רגישים לאותו אדם שתוחקר ונשאל.
דוד צוקר
כל הכללים של החוק והסנקציה של החוק הזה חלות גם על המשתמש. זה דבר

בסיסי. אם הוא יעשה שימוש בחומר זאת עבירה פלילית ולא עבירה משמעתית.
היו"ר חנן פורת
שמואל טוען שיש איזה שהוא גוף מרכזי שיש לו בקרה עליו ופיקוח עליו, ואילו

כאן המידע מתפזר.
דוד צוקר
שמואל טוען שקצין בבסיס בצפון שקיבל את המידע מאתי, אתי צריכה להיות

אחראית עליו גם אחרי שהוא קיבל את המידע. אני לא רוצה לפטור את הקצין בבסיס

הצבאי מאחריות. אם הוא יעביר את זה למ.פ, למג"ד שלו או למח"ט שלו זאת עבירה

פלילית. לפן לא רק שזה בלתי מעשי, אלא זה גם בלתי נחוץ, וצריך לדעת שמי שפועל

בניגוד לעקרונות של צנעת פרט עובר עבירה פלילית. אני הייתי מציע שנדרוש מהצבא,

מהשירות והמשטרה שידעו שאחת לכמה זמן מרעננים בהשתלמויות את העניין הזה.
היו"ר חנן פורת
כל מסירת מידע כזו צריכה להיות מלווה באיזו שהיא הנחיה.
דוד צוקר
הנחיה זה, כאשר יש לה את ההשתלמויות של הקב"טים שלה. הם צריכים ללמוד את

החוק. אין תחליף לזה. אני לא מכיר בחברה תחליפים לזה שמדברים, מסבירים

ומתווכחים עד שמטמיעים נורמות.
הי ו"ר חנן פורת
האם יש איזה שהיא הדרכה שוטפת שנעשית בקשר לעניין הזה של המידע המסווג?
לירון ליבמן
יש פקודת מטכ"ל שעוסקת בנושא המרשם הפלילי. זה מעבר לנושא של מתן הדרכות

ספצפיות לאנשים שעוסקים בחומר.

צפרירה צחי;

סעיף 23 לחוק מטיל את האחריות על מי שקיבל את המידע. מי שקיבל את המידע

לפי חוק זה, רואים אותו כמי שנמסר לו מידע בתנאי מפורש. האחריות היא על הגוף

שקיבל את המידע ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין. זה לא יחול על זה שמוסר את

המידע. האחריות לשמירת המידע ולעשות בו את השימוש הנכון זה על הגוף שקיבל את

המידע.
הי ו "ר חנן פורת
חאם יש דוגמאות אופייניות של פרצות בעניין הזה?
מיקי בראל
היו מקרים ספורים.
ה י ו ייר חנן פ ו רת
אני מבין את ההערה של שמואל, ואני מבין עוד יותר את ההערה שאומרת בואו

נטיל אחריות נוספת, לא רק על אותם מקבלי מידע אלא על אותם גופים מרכזיים

שלגביהם יש לנו יכולת בקרה הרבה יותר צמודה. בגלל השיקולים הטכניים אני מתקשה

לראות איך הדבר הזה יפעל, אלא אם כן יבנו מערכת שלמה שתצטרך לבחון את העניינים

כל הזמן.

אם אנחנו לא נמצאים כאן בפני תופעה שהעניין הזה פרוץ, אנחנו נאשר את

הכללים בהקשר הזה כמות שהם. אנחנו נבקש דיווח בעוד תקופה מסויימת איך העסק הזה

עובד. אם נראה שיש בעיות בהקשר הזה יכול להיות שנחזור להצעה של שמואל. נכון

לעכשיו ננסה לחריץ את זה כמות שהוא.
שמואל סף
איזה מידע עובר מהגופים האלה החוצה? אני מדבר במיוחד לגבי המשטרה הצבאית

שיש לה הרבה מכותבים, שעל פי החוק הם רשאים להעביר להם את המידע. שם הבקשה שלי

היתה, וחצי דרך נעשתה, שמידע גולמי לא יגיע לגוף חיצוני אחר אלא יגיע מידע

מעובד. על פי החוק היום וגם על פי התקנות רשאי אחד מהגופים להעביר את הר.פ

כמות שהוא. אף אחד לא מגביל אותו. המגבלה היחידה שהוכנסה היא שמי שמבקש יגדיר

בדיוק מה מטרת הבקשה שלו ואיזה מידע הוא צריך מתוך סך כל המידע. החשש שלי הוא

שהר.פ יגיע לאיזה שהוא איש כוח אדם שהתפקיד שלו הוא רק קידום. אני לא חושב



שהוא צריך לקבל את הר.פ, ויכול להיות שהוא צריך לקבל רק מידע מעובד.
היו"ר חנן פורה
ההגיון אומר שאופייה של העבירה יכול להיות רלוונטי. אני לא יודע אם אתה

יכול לקבוע בעניין הזה כללים כל כך סטנדרטים. אתה צריך לאפשר את הגמישות

המספקת, מתוך אמון במערכת, גם לאופיין של העבירות. יכולה להיות עבירה חמורה

שמעידה על חוסר אמון, שהיא משמעותית מאוד לצורך העניין.
שמואל סף
המידע הזה יכול להשאר בתיק שנים רבות, ולכן הפחד שלי, ואני לא מדבר על

אדם שעוסק בסווג בטחוני או בנושא של חקירה משטרה צבאית, שזה יועבר הלאה.
היו"ר חנן פורת
האם זה שהשואל יצטרך להגדיר את המידע הרלוונטי שהוא צריך מספיק? אני צריך

לסמוך על האנטלגנציה של זה שמוסר לו. בהרבה פעמים הוא יוכל למסור לו את

הנתונים היבשים, ולפעמים הוא יצטרך למסור לו מידע בהתאם לדברים שנחוצים. השאלה

היא אם אנחנו יכולים באופן פורמאלי להגביל את זה מעבר להנחיה הכוללת, כדי

שיימסר לו רק המידע הרלוונטי?
שמואל סף
כל מפקד יכול להגדיר למה הוא צריך את המרשם הפלילי. אני חושב שבגדול כל

בעל תפקיד לאחר זמן מה יכול להגדיר מה המטרות שלו במידע הכללי, ואת זה הוא

יעביר הלאה. למעשה, הוא כבר יוצר כבר צינור יותר צר.
דוד צוקר
אם העבירה מגיעה לאותו קצין בטחון בצפון והוא בודק את התאמתו של סגן כהן

לתפקיד מסויים, אז כמובן שיש לו את שיקול הדעת. שיקול הדעת הזה כפוף לזה שהוא

יקבל רק את המידע הדרוש. היא לא תמסור לו את כל המידע. אני יוצא מתוך הנחה

שהיא מקיימת את החוק. הנוסח שהגענו אליו זאת תשובה סבירה לשיקול דעת של עובד

מדינה סביר.
הי ו"ר חנן פורת
לפי הערכתי, מאחר והספקטרום הוא כל כך רחב, אני לא חושב שאפשר לעגן את זה

בכללים נוקשים. אם לי יש דאגה, אז הדאגה שלי היא שמידע כגון זה שקשור לרישום

פלילי שנוגע לצבא מגיע למסוף של המשטרה האזרחית, והדאגה שלי היא מכך שהדברים

האלה אחר כך יכולים ללוות את האדם בחייו האזרחים שנים יותר מאוחר ובהקשרים שהם

מאוד מאוד שונים מהצבא.

צריך ליצור אבחנה בין עבירות שאופייניות לצבא ובין עבירות משמעת שאחר בך

מלוות את האדם כאשר הוא צריך להיות באיזה שהוא תפקיד באזרחות. כאן קצת צמצמנו

את זה. לפי מיטב הכרתי, אנחנו ביקשנו לחדד עוד יותר את האבחנות האלה. בצבא יש

כללים מאוד מאוד נוקשים. כאשר אנחנו מנסים להעתיק את הרישומים הפלילים מהתקופה

הצבאית לתקופה מאוחרת יותר, אפילו באותם תחומים שיש בהם דמיון בין העבירה

הצבאית לבין העבירה האזרחית, אני חושב שצריך להיות הרבה יותר פתוחים לצמצם את

ההיקף של העבירות מהתקופה הצבאית לתקופה האזרחית שאחריה. כאשר הדבר הזה נידון

פה ביקשנו שיביאו לפנינו הצעה עוד יותר רחבה ורדיקאלית ממה שהצעתם ואני מצפה

לה.
לבנת משיח
אנחנו ביקשנו מהצבא לנסות ולעשות בחינה נוספת, מוכרחים לומר שלפני שבאנו

עם אותן תקנות עשינו כבר בחינה מדוקדקת. דבר שמגיע להגשת כתב אישום בבית דין

צבאי זה כנראה דבר חמור,
היו"ר חנן כורת
זה מאוד מאוד תלוי בשאלה מי הקצין ומי הרס"ר באותה תקופה.
הלית ברק
הכללים של המשטרה הצבאית צריכים להיות על פי דין.
לבנת משיח
כל התיקונים שסיכמנו עליהם בוועדת המשנה יוכנסו לנוסח.
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על התקנות והכללים)

בעד - 2

נגד - 0

אושר

תודה רבה, הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 14:40

קוד המקור של הנתונים