ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/07/1998

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 4) (הגדרת בית משפט), התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה שנייה ושלישית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. די באב התשנ"ח (27.07.98). שעה 12:30

נכחו: חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

יעל דיין
מוזמנים
עו"ד דליה איש-שלום - משרד המשפטים

ענת אסיף - משרד המשפטים

בתיה ארטמן - סגנית היועץ המשפטי במשרד

העבודה והרווחה

דורית אלדר - מפקחת ארצית של יחידות הסיוע

במשרד העבודה והרווחה

עדה פליאל - משרד העבודה והרווחה

סנ"ץ מלכה סופר - ראש מדור קורבנות עבריינות

נוער במשרד לביטחון פנים

הרב אלי בן-דהן - מנהל בתי הדין הרבניים

שייך נעים חינו - בתי הדין הדרוזיים

שמעון ויצמן - הארגון למען המשפחה בישראל

יששכר רוטר - הארגון למען המשפחה בישראל

עו"ד רבקה מקאייס - שדולת הנשים

עו"ד ורד רוס - לשכת עורכי הדין

מיכל ריס - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצר נ י ת
יפעת שפרכר
סדר-היום
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 4) (הגדרת בתי משפט),

התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה שנייה ושלישית.



הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 4) (הגדרת בית

משפט), התשנ"ח-1998 - אישור לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר חנן פורת
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 4) (הגדרת בית משפט), התשנ"ח-

1998 - אישור לקריאה שנייה ושלישית. זה חוק שהוצע על ידי חברת הכנסת יעל דיין

וחבר הכנסת י וסי ביילין.

הצעת החוק הזאת, שבאמת בהיצע אחת עם חברת הכנסת יעל דיין מצאנו לנכון

לזרז אותה, נדונה כאן לקריאה ראשונה, ובשבוע שעבר היא עברה אישור במליאת

הכנסת. האישור היה פה אחד, ואנשים מאוד בירכו על הצעת החוק ואת בגי שדחפח ויזמה

אותו. יעל דיין מצאה לנכון וראתה את תפקידה, במסגרת הפה לנשים, להיות פה גם

לנשים או למגזר החרדי, המגזר הדתי או הדרוזי, שהנושא של אלימות במשפחה איננו

פוסח עליו, ושגם הוא זקוק לכלים האלה על מנת שאפשר יהיה ליישם את זה גם שם.

יעל דיי ן;

הדבר כרוך בתקנות מצד בתי הדין, כי הרי כל הנושא של אלימות וצווי הגנה

איננו כלול בתחום הפרוצדורות הרגילות שלהם. הרב דהן הבטיח לתת לנו להכניס את

התקנות האלה בתוך החקיקה. גם בתי הדין הרבניים וגם בתי הדין האחרים מקיימים

תקנות שיתאימו לנוהגים האלה, כמו למשל ההרכב שידון בבקשות האלה, שזה עניין של

צד אחד. אנחנו מדברים על דיון במעמד צד אחד, דבר שהוא איננו בתחום הדיונים

הרגילים של בתי הדין. אנחנו מדברים פה על אפשרות של ייצוג על ידי תצהיר. האישה

לא צריכה לבוא בעצמה, אלא זה נציג של צד אחד. הדברים האלה אינם נהוגים בבתי

הדין הדתיים.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שזאת אפשרות. בית הדין לא חייב להזדקק לעניין הזה גם אם זה

במעמד צד אחד וגם אם זה על ידי תצהיר.

יעל דיין;

הוא לא יכול לדרוש שני צדדים. הוא לא יכול להגיד שהוא לא דן בזה אלא

במעמד שני צדדים.
היו"ר חנן פורת
אין לו את הזכות לכך?
יעל דיין
הוא יכול לסרב לצו. בפועל, בחלק גדול מהמקרים, האישה נמצאת במצב שהיא

מעוניינת והיא זקוקה להגנה. הכוונה היא שהבעל לא ידע שבתאריך כלשהו הוא צריך

לפגוש אותה. חוא לא יודע איפה היא, או שהיא ברחה, או שהיא במקלט. יש תלונה

במשטרה והוא רוצה להראות לה. הכי קל יהיה לזמן אותו ולראות שיש נקודת מפגש.

נקודת המפגש הזאת לא קיימת לגבי צו הגנה.



היו"ר חנן פורת;

צו הרחקה מהבית יכול להיות גזירה כבדה בשביל הבעל, אז לפחות שתינתן לו

האפשרות של ההתייחסות,

יעל דיין;

זה עדיין צד אחד.
דליה איש-שלום
אבל אחר כך יש דיון במעמד שני הצדדים.
היו"ר חנן פורת
בית המשפט צריך לשמור לעצמו את היכולת להתמודד עם מצבים שונים. נגיד שיש

לו ספיקות רבים לגבי האמינות של צד אחד והוא מחוייב במעמד צד אחד מבלי לשמוע

את הצד השני, א1 הוא יכול לעמוד בפני מצבים מאוד קשים. לבית הדין יש עדיין את

שיקול הדעת, שבמקרים שיש לו ספיקות הוא לא מחוייב לתת צו במעמד צד אחד. אני

אומר את זה כדי להקל גם על בתי הדין הרבניים וגם על בתי הדין האחרים, כי יכול

להיות שהם יהיו רגישים יותר.

יעל די י ן;

יש רציונל מאחורי הקביעה הזאת. ברוב הדברים אנחנו דורשים שני צדדים.

אנחנו מדברים על אלימות שהיא אמורה להיות מופסקת זמנית על ידי אותו צד. לכן

הרציונל של צד אחד הוא לא סתם לתת העדפה למישהו, אלא משום שיש בזה סיכון

אנושי.
היו"ר חנן פורת
אני לא בא לערער על מעמד צד אהד, אני רק אומר שיבינו בתי הדין הרבניים

ובתי הדין של העדות השונות שאנחנו לא מדברים כאן באיזה שהוא דבר שמטיל עליהם

איזה שהיא סנקציה שהם חייבים להכריע בה בכל מקרה ובכל עניין.
יעל די ין
אנחנו לוקחים כאן חוק שקיים ושנבחן בקפידה רבה, שלצערי הוא לא הביא

לסילוק הנגע אבל הוא קצת מקל על נשים ברגע של מצוקה קשה. אנחנו אומרים שנאפשר

לבית הדין להפעיל את אותם צווים, בתנאי שהם יסתגלו לתנאים שבהם גם הגדרת

האלימות כלולה בחוק הזה. גם הקריטריונים למתן צו ההגנה צריכים להיות מקובלים

על ידי בתי הדין. אנחנו צריכים לתקן תקנות שבהם הם מקבלים על עצמם שאלימות זאת

גם התעללות כזאת וגם דברים שונים שעד עכשיו לא נכללו בכתובים. אולי זה היה

בהשקפת עולם, אבל זה לא נכלל בכתובים.
היו"ר חנן פורת
האם זה מחייב תקנות מיוחדות?
יעל די י ן
כן, על זה דיברנו. צריך לקבוע מי ידון, איזה הרכב ידון וכו'. כרגע אני לא

מדברת על השתלמויות.
היו"ר חנן פורת
האם לא היה מקום בגוף החוק שהשר יתקין תקנות?
יעל דיין
ברגע שהם מקבלים את הזכות, זה מטיל עליהם שורה של חובות שהן ברורות, כי

אחרת הם לא יקבלו את הסמכות אם הם לא עומדים בחוק הכללי שמחייב את זה.
היו"ר חנן פורת
בבתי המשפט לענייני משפחה כן כתוב שהשר יתקין תקנות.
דליה איש-שלום
זה בחוק המקורי. השאלה היא אם אנחנו רוצים להוסיף כאן סמכות כדי שיתקינו

תקנות.
יעל דיין
סביר.
היו"ר חנן פורת
שר הדתות בהתייעצות עם שר המשפטים.
ורד רוט
בתקנות האלה יש דברים מאוד מהותיים לגבי איך התהליך הזה צריך להתנהל. לא

התקבל על הדעת שיהיו שני סטים שונים של תקנות, כאשר הדיון נערך כאן.
יעל דיין
אני הייתי מדברת על אימוץ תקנות יותר מאשר תקינת תקנות חדשות.
היו"ר חנן פורת
לכאורה, החוק הזה הוא איזה שהוא תיקון שאומר שבתי הדין הדתיים יהיו

כלולים בתוך המסגרת של החוק הקיים שמתייחס לבית המשפט לענייני משפחה. ברגע

שאנחנו מכניסים אותם באופן תאורטי, כל מה שקיים בחוק יחול באופן אוטומטי גם

לגביהם. האם אפשר לעשות תקנות שהן שונות, או שאנחנו אומרים שברגע שאנחנו החלנו

את החוק הזה אז ממילא כל מה שקיים לגבי החוק היום לגבי מניעת אלימות במשפחה

כבר יחול גם לגבי בתי הדין הרבניים?
ורד רוס
לא ניתן ליישם את זה לחלוטין כי יש את נושא התצהירים. בסעיף 4 לחוק מניעת
אלימות במשפחה נאמר
"בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד." המילה רשאי

מלמדת בעד עצמה.
היו"ר חנן פורת
המילה רשאי לא תמיד מדברת בעד עצמה, מכיוון שהיא מילה מאוד טעונה שלפעמים

הפירוש שלה הוא של כמעט חייב.
ורד רוס
בית המשפט רואה לפניו תצהיר שהגיש המוגן, ועל סמך התצהיר הוא בודק האם יש

מקום על פניו מבלי לשמוע את הצד השני, שזה ממש פגיעה ממשית בזכויותיו כבר לתת

צו הגנה. אם בבית הדין לא מגישים תצהירים אתה מאבד את השוט הפלילי שיש בהגשת

תצהיר.

הי ו"ר חנן פורת;

אנחנו לא עוסקים כאן במשפט. אני חושב שיש הרבה הגיון בכך שאותו עיקרון

שמופיע בבית הדין הרבני יופיע בבית המשפט. הרבה פעמים יש חיסרון גדול בבית

המשפט, שהיה יכול לאמץ משהו מההלכה היהודית, כי הרבה פעמים כאשר לא רואים את

חעד לא יכולים לתחקר ולראות את שפת הגוף שלו, אפשר לעשות שגיאות רבות. אנחנו

עוסקים כאן בשלב הרבה יותר מוקדם. זהו שלב של צו מניעה.
אלי בן-דהן
המקרים האלה דומים לעיקולים וצווי עיכוב יציאה מהארץ שנעשים במעמד צד

אחד. האדם לא תמיד מופיע.
היו"ר חנן פורת
האם ברגע שאנחנו אומרים שהחוק למניעת אלימות במשפחה חל גם על בתי הדין

הדתיים אז אנחנו צריכים לעשות איזה שהם דברים מיוחדים? האם צריך להתקין תקנות

מיוחדות, או שבאופן אוטומטי החוק חל על כל פרטיו?
בתיה ארטמן
לא כל מה שיש בחוק למניעת אלימות במשפחה מתאים לבית הדין הדתי.

אלי בן-דהן;

צריך לעשות התאמות.
היו"ר חנן פורת
אם אנחנו מוסיפים פה סעיף, אנחנו מתייחסים לנקודה הזאת של התאמה. יכול

להיות שצריך להיות סעיף שאומר ששר הדתות בהתייעצות עם שר המשפטים יתקין תקנות

מקבילות לתקנות הקיימות בהתאמה.
דליה איש-שלום
הן יהיו דומות, אבל הן יצטרכו להתאים. אני חושבת שכאשר אומרים "לביצוע"

ממילא ברור שזה יבצע את מטרתו של החוק ולא דברים אחרים. אם אי אפשר לתת במעמד

צד אחד על סמך תצהיר, אז זה בעצם לא מממש את החוק ולא מבצע את החוק.
היו"ר חנן פורת
אני משער לעצמי שהוקדשה מחשבה רבה לגבי הנושא של התקנות בבתי המשפט לדיני

משפחה בנוגע להרחקה, במיוחד שזאת שאלה רגישה ושאלה מאוד מאוד טעונה. כל הזמן

אנחנו חושבים על האישה שיכולה להיות נפגעת ויכול להיות סיכון לחייה. אנחנו

עוסקים פה בסוגיות טעונות לשני הצדדים, ולכן התקנות יהיו תקנות שישקלו הרבה

דברים. אני חושב שכן צריך להיות ביטוי שיתקין תקנות על פי, במתכונת או בדומה



לתקנות הקיימות בבית המשפט לענייני משפחה תוך התאמה לשינויים המחוייבים.
יעל דיין
אני חושבת שצריך לשים מועד תחילה מאוחר. החוק לא יכול להכנס מיד לתוקף.

דיברנו גם על השתלמויות מיוחדות. יש דבר שהוא די מהפכני. אני רוצה להציע תאריך

של עוד שישה חודשים.

אלי בן-דהן;

1.1.99.

יעל דיין;

אני רק רוצה לדעת שבתקופה הזאת בתי הדין יכולים להערך למתן השתלמויות,

שעל דעת כולנו חשבנו שצריך להיות דבר מכריע, אי אפשר לכתוב מכתב לדיינים

ולהגיד להם מעכשיו אתה מוציא. מוכרחים להדריך אותם לגבי כל הקריטריונים. זה

שינוי גם בתפיסה.
דורית אלדר
ברגע שהחוק הזה מופעל יש את כל הסנקציה של פקידי הסעד. אם משווים את מספר

התצהירים שנערכו בנושא של אלימות במשפחה בשנה האחרונה בתחום האלימות, אנחנו

מדברים על 2468 תזכירים בשנת 1997 לעומת 1590 ב1996. יש עליה תמידית. אנחנו

צריכים לצפות שיהיו מספרים דומים גם בבתי הדין הרבניים.
היו"ר חנן פורת
אני לא יודע אם מספרים דומים, כי בכל זאת אנחנו עוסקים במגזר יותר

מצומצם.
בתיה ארטמן
יש הנחה שאותם מספר תזכירים שהוגשו לבתי משפט רגילים, יוגשו לבתי הדין

הרבניים. 2500 תזכירים זה לא אומר שזה 2500 מקרים או 2500 אנשים. זה יכול

להיות שבאותו סיכסוך מוגשים מספר תזכירים בנושאים שונים. הערכה היא שאותו מספר

תזכירים שניתנו לבית המשפט לענייני משפחה זה אותו מספר שצריך להיות בבתי הדין

הרבניים.
היו"ר חנן פורת
מדובר פה באוכלוסייה הרבה יותר מצומצמת. האם אתם משווים את האוכלוסייה של

בתי משפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים?

בתיה ארטמן;

אנחנו מדברים על תופעה של אלימות. הערכה היא שזה יהיה אותו מספר. כל שנה

יש גידול בהגשת התזכירים כי יש יותר מודעות וחשיפה.

דורית אלדר;

מעבר לעובדה אם מדובר במספר כזה או אחר, אין ספק שהמשמעות של החוק הזה

היא לתת כלים טיפוליים ברמה של הערכה, הגשת תזכירים וסיוע לבית הדין בנושא,

ובנוסף טיפול במשפחות שסובלות מאלימות.
היו"ר חנן פורת
אנחנו בונים פה כלי משפטי, את היישום של הכלי הזה נצטרך לראות אחר כך ויזה

קשור לתקנות. אנחנו את החוק הזה צריכים לתקן. צריך איזה שהוא פרק מסויים של

תחילת החוק. ברגע שהחוק הזה יתקבל, אנחנו נכה על קודקודן של המערכות ונגיד:

אתם צריכים לתת את הכלים כדי שאפשר יהיה ליישם את החוק הזה, אחרת עוברים פה על

החוק.

אנחנו חייבים ליצור את ההשוואה ולתת את הכלי המשפטי. כרגע עומדת פה

הסוגייה שיותר שייכת לרשות המבצעת, שאנחנו אמורים לפקח עליה ולראות איך אנחנו

מבטיחים את היישום של הדברים. ככל שיש לנו יותר עיגון בחקיקה, אז גם היכולת

שלנו לתבוע מהם ליישם את החוק חזקה יותר. אנחנו צריכים לדעת מה מקומינו כאן

בוועדה. אני רוצה קודם כל לייצר את הכלי החקיקתי.
בתיה ארטמן
השאלה היא אם אפשר להעביר חוק בלי שאפשר ליישם אותו. הבעיה שנשארת לי היא

או שיחיה לי חוק שאני לא אבצע אותו או שאני אפגע באוכלוסייה אחרת.
יעל די י ן
אתם באים מראש ואתם אומרים שאת החוק הזה אי אפשר יהיה ליישם כי אין תקציב

לעובדות סוציאליות או לעובדים סוציאלים.
בתיה ארטמן
זה כמו שאי אפשר לתת גימלה למישהו אם אין תקציב.
היו"ר חנן פורת
זה לא דומה.
יעל די י ן
יש לכם חובה להגן על האוכלוסייה.
היו"ר חנן פורת
החוק הזה עבר בקריאה ראשונה ולא שמענו את זעקת משרד האוצר שאין לזה

תקציב. אני לא מוכן רגע לפני שמעלים את זה לקריאה שנייה ושלישית שתגידו שאין

תקציב. אני עושה הבחנה בין חוק שהחוק במהותו הוא תקציבי, שאז באמת אני לא יכול

להעביר- אותו בלי אישור משרד האוצר, לבין חוק שאתה יכול להגיד שבהעדר תקציב לא

יהיה פשוט לקיים אותו. החוק הזה יכול להיות מיושם אם כי לא באופן אידיאלי גם

בלי כסף. אם האישה תביא תצהיר אז היא תשכור עו"ד והוא יביא תצהיר. החוק הזה

יכול להיות מיושם גם בלי תקציב. כמובן שהתקציב יתן לי כלים נאותים לאפשר לחוק

הזה לעבור בצורה יותר טובה. לחוק הזה יש ערך מהותי גם אם אין את התשובה

התקציבית, לכן אני לא רואה את החוק הזה כחוק שתלוי בתקציב.
דורית אלדר
אנחנו נמצאים במצב שכאילו אנחנו מתנגדים למשהו שאנחנו הראשונים שתומכים

בו וזה הגנה על האוכלוסייה החלשה. אין לנו ספק שצריך לתת את מיטב הכלים בהגנה

על האוכלוסייה החלשה, אנחנו רק טוענים שבלי הגיבוי התקציבי זה יחיה בלתי



אפשרי.
הי ו"ר חנן פורת
עצם תחולתו של חחוק לא תלויה בתקציב. יישומו הראוי יהיה אחר כך תלוי

בתקציב. אם אני באופן פורמאלי יכול לתקן את החוק הזה גם בלי שאני עכשיו נזקק

לאישור התקציבי, אני מחוקק אותו. אחר כך אני אבוא ואכה על קודקדם של כל אלה

שצריכים לבצע אותו, כולל שיתנו את התקציבים הראויים לכך. אילו החוק הזה היה

חוק שאין לו משמעות בלי תקציב, אז הייתי חייב לעכב אותו. אם לחוק הזה יש

משמעות בלי תקציב אלא כדי לעשות אותו יותר טוב, אז אני מעדיף לחוקק אותו ואחר

כך להתמודד עם הרשויות המבצעות על דרך הביצוע הנאות שלו. אני קובע שאני לא

מתנה את החוק הזה ברגע זה במשרד האוצר ובאישור התקציבי.
בתיה ארטמן
בדיון הקודם שהיה ב-25 לחודש יולי, היתה כאן פקידת סעד ראשית והיא התנתה

את הסעיף התקציבי. זה לא רק עולה עכשיו לגבי החוק הזה.

יעל דיין;

דיברתי עם שר העבודה והרווחה שתומך בזה. הוא אמר לי שאני אלך לשר האוצר

ושאני אשיג לו תקציב, ואז הוא יקבל את הקרדיט כי הוא תומך בחוק הזה. זה לא

תקין כפל כפליים. אני לא הולכת בשם שר העבודה והרווחה לשום שר אוצר. הוא יושב

איתו בממשלה שהוא יהפוך שולחן. השר אמר לי: את רוצה שאני אקח מילדים בסיכון.

אני לא מחלקת כאן את התקציבים, ושהשר ישי לא יאיים עלי שהוא יקח את זה

מאוכלוסייה אחת כדי לא לתת את זה לאוכלוסייה אחרת, כי יש לו בעיה עם שר האוצר,

ממש לא מקובל.

היו"ר חנן פורת;

כל הליך החקיקה שלנו נמצא באיזה שהוא מצב שהוא לעיתים ממש בלתי אפשרי,

וזה הנושא של כל חוק שבאים לחוקק אותו צריך המציע להציג את המקור הכספי. זה

מטיל עלינו מגבלה, שהיא במידה מסויימת לא כל כך מוצדקת. התקנה הזאת התקבלה,

אפשר להתווכח איתה והיא נכון לעכשיו קיימת. אני עושה אבחנה, ומי שרוצה לערער

עליה שילך לוועדת הפירושים של הכנסת, בין חוק שבמהותו הוא תקציבי לבין חוק

שיכולות להיות לו השלכות תקציביות. החוק עצמו לא תלוי בתקציב.
בתיה ארטמן
בית המשפט לא יכול לתת את הסעד הזה בלי תזכיר. יש סעיפים שאומרים שלגבי

מקרים מסויימים בית המשפט לא יכול לתת בלי תזכיר.
רבקה מקאייס
כשנחקק החוק המקורי למניעת אלימות במשפחה עלתה אותה טענה שאין כסף, ולאחר

שהעובדים הסוציאלים שבתו בגלל שנחקק החוק אז נמצאו התקציבים לצורך התזכירים.

אני הושבת שזאת תהיה טעות מרה לעכב את החקיקה. המציאות היא שתביא לכך שי ורחבו

התקציבים. יש גם הרבה מאוד תועלת בצווי הגנה גם אם אין את כל התזכירים

הנדרשים. יש חלקים של החוק שיכולים להעזר בהם גם ללא תזכירים, ויש חלקים שלא.

אנחנו חייבים לתת את האפשרות להתקדמות הזאת.

היו"ר חנן פורת;

אני לא מתכוון לעכב את החקיקה כהוא זה בגלל השאלה הזאת. אנחנו לא יכולים



שמשרד האוצר ישלוט על כל צעד מהווית חיינו ויסרס את המערכת מהתחלה ועד הסוף.

לא יתכן דבר כזה, בוודאי לא בחוק שבמהותו הוא באמת חוק משפטי, גם אם יש לו

השלכות תקציביות מסויימות. אני מקבל את ההצעה שיהיה פרק זמן מסויים ליישום

החוק, ובפרק הזמן הזה יבדקו כל אותן השלכות גם לגבי תוספת של פקידי סעד

וכדומה,
בתיה ארטמן
על חלק בית המשפט יכול לתת סעד בלי תזכיר ועל חלק הוא לא יכול לתת סעד

בלי תזכיר. צריך להתחיל עם הדברים שחייבים תזכיר. עדיין קיימת הבעיה של

התקציב.
דליה איש-שלום
אנחנו מציעים שבפיסקה 1 במקום לדבר על "תובענות שבהן הוא מוסמך לדון בין

אותם הצדדים", לדבר רק על "צדדים שבעיניינם הוא מוסמך לדון", משום שאחרת אנחנו

נמצאים במעגל שוטה, שאנחנו עדיין מקבילים את זה לחוקי נישואין וגירושין כאשר

אנחנו מתכוונים כמובן שתהיה סמכות לבית הדין לתת צו הגנה גם כאשר לא נפתח תיק.

לכן אנחנו מציעים לוותר על המילים: "בתובענות שבהן", ולכתוב "לגבי צדדים

שבעניינם הוא מוסמך לדון".
יעל דיין
אנחנו מדברים על בני זוג נשואים כדין מאותה הדת.
ורד רוס
אולי צריך להוסיף: "שיוסמך לדון בהסכמתם של שני הצדדים".

היו"ר חנן פורת;

ברגע שאמרנו בדברים שבהם הוא מוסמך לדון, ממילא הגדרנו את זה לגבי

הנושאים..

ורד רוס;

הכוונה שלי לא היתה שבחוק הזה, אלא שבחוק שיפוט בתי דין רבניים יש צדדים

שביניהם צד אחד חייב להיות נידון בפני בית דין רבני רק בגלל שהצד השני נכנס

לשם, כמו למשל תביעת גירושין פשוטה.

אלי בן-דהן;

התיקון כאן כולל את זה.

ורד רוס;

לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, בית דין רבני קונה סמכות יחודית

לדון בענייני משמעת אם נכרכו כדין לתביעת גירושין.

דליה איש-שלום;

יש להוסיף סעיף; "סמכות להתקין תקנות בידי שר הדתות בהתייעצות עם שר

המשפטים."



היו"ר חנן פורת;

צריך שיהיה כתוב הסכמה ולא בהתייעצות.

יעל דיין;

בגלל החידוש שבעניין, האם צריך להשאיר לוועדת החוקה איזה שהוא דיווח בתום

השנה?
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לקבוע כלל לגבי כל חוק כדי שנראה איפה הוא עומד ואיפה אנחנו

נמצאים. זה צריך להיות נכון לגבי כלל הדברים, אם אני רוצה להיות רציני. בגלל

הרגישות של החוק הזה אני מוכן לרשום שהוועדה תקבל דיווח תוך שנה על יישומו של

החיק.

יעל דיין;

אם הלכה אישה לבית דין וביקשה צו הגנה וסורבה, וקרה לה עוד מקרה והיא

הלכה לבית המשפט לענייני משפחה, אז שיהיה ברור שיש כאן סמכויות מקבילות. אם

בית הדין מסרב לתת לאישה צו הגנה היא לא תוכל ללכת על אותה סטירה לבית משפט

אחר.
דליה איש-שלום
יש סעיף בחוק שמדבר על זה. על אותה מכה היא לא תוכל ללכת לשתי ערכאות,

אבל על המכה הבאה אין לה בעיה.
יעל דיין
בואו נבהיר את זה.
היו"ר חנן פורת
לפי דעתי הסעיף הזה מכסה. צריך להבהיר את זה לא בגדר חקיקה נוספת אלא

לאזכר את זה שוב על במת הכנסת.

יעל דיין;

גם בהשתלמויות מאוד חשוב שהיחס בין בתי משפט למשפחה בתי משפט שלום ובתי

הדין, צריך להיות ברור לדיינים ולקליינטים שזה לא חד סטרי. אישה דתית שלא פנתה

לבית דין לא נשללת ממנה הזכות ללכת לסעד במקום אחר.
ורד רוס
יש עוד תיקונים שצריך לעשות. בחוק בית משפט לענייני משפחה בסעיף 4ג כתוב:

"מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה יכול שידון בבית. משפט שלום שאינו בית

משפט לענייני משפחה". צריך גם להוסיף את ההגדרה החדשה בסעיף הזה.
דליה איש-שלום
ההערה היא לא כל כך מדוייקת. פה רצו להשאיר את הדברים בידי בית משפט

השלום, כאשר את הדברים האחרים העבירו לבית הדין. לכן עשו סעיף כזה. פה לא

צריכים לעשות את זה משום שממילא יש סמכויות מקבילות בין בית משפט למשפחה ובין



בתי הדין הרבניים.
יעל דיין
אנחנו מדברים על צווים, אנחנו לא מדברים על משפט. יש כאן, לצערי או

לשמחתי. זמניות של כל ההליך הזה, גם מבחינה לאן היא הולכת, גם מבחינת אורך

הזמן שהיא מקבלת וגם מבחינת הזכות לסרב לה. זה מתן סעד זמני, זאת לא קביעה

סופית, זה לא גירושין וזה לא ממון. זח מתן צו זמני שאישה תקבל אותו בכל מקום

אפשר י.
ורד רוס
בבית משפט למשפחה וגם בבית משפט שלום לא משלמים אגרה בהליך של חוק למניעת

אלימות במשפחה, ורצוי שהדבר יהיה ברור.
היו"ר חנן פורת
זה יהיה בתקנות.

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 4) (הגדרת בית משפט), התשנ"ח-

1998. 1. "בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991 בסעיף 1. (1) בהגדרה

"בית משפט" בסופה יבוא "בית המשפט לענייני משפחה, וכן בית דין דתי שבעניינים

הוא מוסמך לדון. (2) אחרי ההגדרה "בית משפט" יבוא: "בית דין דתי" - בית דין

רבני, בית דין שרעי, בין דין טל עדה נוצרית ובין דין דתי דרוזי. 2. השר

לענייני דתות בהסכמת שר המשפטים, יתקין תקנות לביצוע חוק זה בהתאמה לתקנות על

פי החוק העיקרי."
יעל דיין
ההתאמה צריכה להעשות, בגלל חוסר ההתאמה שקיימת היום, כמו בעניין מעמד שני

הצדדים בין הנוהלים של בתי הדין והנוהלים של בתי משפט. ההתאמה היא לא שינוי

קריטריונים של חוק אלימות במשפחה, אלא היא התאמה בשני צדדים.
היו"ר חנן פורת
3. "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פירסומו ברשומות."
יעל דיין
אני מאוד מבקשת בעניין ההשתלמויות, כי זה עניין של מילה והסכמה. בגלל

הסטיגמה שיש על בתי הדין הדתיים, שהם אוטומטית לצד הגבר, בואו נעשה משהו לשנות

את זה. אפשר לשנות את זה על סמך מציאות של היום. תיצרו מציאות שתוכיח שהסטיגמה

הזאת היא הבל.
היו"ר חנן פורת
החוק הזח בא להוסיף ולא לגרוע. חוקקנו את החוק הזה מכיוון שיש אוכלוסיות

שלמות שבהעדר החוק הזה הן לא הולכות לבית משפט לענייני משפחה וכתוצאה מזה הן

עלולות לסבול סבל רב. תמיד נשאר לה פתח של הפנייה לבית משפט לענייני משפחה

באותם כללים שדיברנו עליהם מקודם. לכן אנחנו רק מתקנים ולא מעוותים.
יעל דיין
את התקנות אני אבקש לא לצורך אישורן אלא שפשוט יונחו על שולחן הוועדה.
היו"ר חנן פורת
אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10

קוד המקור של הנתונים