ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/07/1998

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 16) (תעמולת בחירות לרשויות המקומיות ברדיו אזורי), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 236

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ד' באב התשנ"ח( 27.07.98). שעה 10:00
נכחו; חברי הוועדה
חנן פורת -היו"ר

בני אלון

פיני בדש

יעל דיין

צבי ויינברג

יונה יהב

אופיר פינס-פז

דוד צ וקר
מוזמנים
עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועמ"ש במשרד המשפטים

עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

עו"ד אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות במשרד

הפנים

תמר אדרי - ועדת הבחירות

כרמית פנטון - יועצת משפטית ברשות השנייה

נאוה שטראוס - סמנכ"ל לענייני רדיו ברשות

השני יה

נחמן שי - מנכ"ל הרשות השנייה

רוני אלגרנטי - התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

צח גרניט - התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

ירון דוידוב - התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

דני נישליס - יו"ר התאחדות תחנות הרדיו

האזוריות
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
יפעת שפרכר

סדר-היום; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מסי 16) (תעמולת בחירות

לרשויות המקומיות ברדיו אזורי), התשנ"ח -1998.



הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 16) (תעמולת

בחירות לרשויות המקומיות ברדיו אזורי). התשנ"ח-1998
היו"ר חנן פורת
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מסי 16) (תעמולת הבחירות לרשויות

המקומיות ברדיו האזורי), התשנייח-1998. ההצעה מובאת להכנה לקריאה שנייה

ושלישית. דומני שהנקודה המרכזית שנותרה פתוחה היא שאלת לוח הזמנים. אם אנחנו

מקבלים את הצעת החוק בכללותה, מאימתי יוכל הרדיו האזורי לשדר את שידורי

התעמולה האלה? הייתי רוצה שנתמקד בנקודה שנשארה פתוחה על מנת שנוכל להכריע בה,

ולהגיש את הצעת החוק הזאת כבר מחר לקריאה שנייה ושלישית.
אופיר פינס-פז
נדמה לי שה-33 יום לפני זה, זה מעט מידי וזה הופך את החוק הזה לחוק כמעט

דקלרטיבי בלי משמעויות אמיתיות. אני לא מציע פריצה גדולה של העניין. יש לנו

מגבלה של זמן בהגשת המועמדות באופן רשמי לוועדת הבחירות. אני לא מציע להתעלם

מזה. בגלל שזאת לא תורה מסיני, אני מציע לשנות את מועד ההגשה. הבעיה היא בעיקר

בעיה טכנית. יש שני מועדי הגשה, אחד של 33 יום והשני של 34 יום. בגלל הבעיות

הטכניות, שאני מבין אותן, אני מציע פשרה מרחיקת לכת מבחינתי והיא להרחיק את

המועדים האלה ל-45 יום. זאת אומרת, לתת עוד שבועיים. לבוא ולהציע עוד שני ימים

של הגשת מועמדויות, זה או במקום או בנוסף.
דוד צוקר
אתה רוצה לשנות את חוק הבחירות בגלל הפרסומות?

אופיר פינס-פז;

זה לא שי נו י חוק.
דוד צוקר
אתם משנים את חוק הבחירות לרשויות המקומיות בגלל פירסום ברדיו א-זורי?
אופיר פינס-פז
אני חשבתי שמדובר בתקנות, אבל הסתבר לי שזה בחקיקה ראשית. אם זה בחקיקה

ראשית אז כמובן שזה לא אפשרי, ואין לנו גם לוח זמנים לזה. אם כך, יש לנו שתי

אפשרויות.
יונה יהב
אני הבנתי את הרציו של הגשת הרשימות, ואני לא מבין מדוע האפלייה הזאת בין

רדיו לבין עתונות מקומית. בעתונות מקומית אני יכול לפרקם חצי שנה מראש, ואין

עלי שום סייג ושום מורא.
היו"ר חנן פורת
אין גם שום צורך בשיוויון., אתה לא מסכים לרעיון של השיוויון לגבי הרדיו,

שיהיה גם זמן שווה וגם מחיר שווה? בעתונות כל זה לא קיים. הזמן פה מוגבל. שם

אפשר להוסיף כמה דפים שאפשר. פה זה בר פיקוח.



יונה יהב;

33 יום זה נטו.
פיני בדש
אני חושב שיש הסכמה של כולם ללכת על 45 יום.
אופיר פינס-פז
איך אתה עושה את זה?
היו"ר חנן פורת
יש בעיה שהוצגה על ידי משרד המשפטים והיא שקודם ה-33 יום אין מועמדים

פורמאליים, ולכן יכולים להכנס כל מיני טרמפיסטים וכל מיני רשימות קיצוניות.

אנחנו יודעים שאלה דברים שקיימים. אם אתה צריך למצוא תשובה, איך אתה מצמצם את

האפשרות של ההטעיה או של ההונאה?
יונה יהב
אני מציע להחליט על 60 יום, ובתנאי שמי שמבקש לפרסם הגיש כדין את

הרשימות, כלומר, עד 33 יום.

אהוד שילת;

חוק הבחירות קובע שרשימות מועמדים תוגשנה לא יאוחר מהיום ה-33 של

הבחירות, במועד ובימים ובשעות שהשר יקבע בתקנות. בכנסת יש תאריך של לא יאוחר

ממועד מסויים, והוועדה קובעת את המועד, הימים והשעות. מוסכם בתקנות על יום

קודם לפני הצהריים, ובאותו יום שזה היום ה-33 אחרי הצהריים עד 9 בערב. זאת

קביעה של תקנות. יחד עם זה, יש פסק דין של בג"ץ, שכשנאמר לא יאוחר מהיום

האחרון, חייבים ביום האחרון לקבל רשימות. יש תהליך של בדיקת של איתור ליקויים

ושל הכנת החומר לפני הגשת הרשימות.

אם הרשימות צריכות להיות מוגשות ביום ה-33, חודש קודם צריך לפרסם על כל

לוחות המודעות בישוב מתי מגישים, איך מגישים, כמה תומכים צריך וכמה עירבון

צריך. את הדברים שאדם צריך לדעת לא מפרסמים יומיים קודם אלא חודש קודם. אז

צריכות להיות החוברות מוכנות לחלוקה, כי את הרשימות מגישים. את החוברות האלה

צריך להכין, ואי אפשר להכין לפני שנגמרים כל תהליכי החקיקה, כי אנחנו לא

יודעים אף פעם מה נכנס ביום האחרון שהכנסת יושבת. לכן אין לי זמן להכין את

החוברות האלה שבועיים קודם, כי שבועיים במערכת של בחירות כאלה זה ים של זמן.

בכל מקרה, הרי זה לא רק עניין של הגשה. מכיוון שמופיע פה היום ה-30, לא

התערבנו ואמרנו שנעשה את העניין הזה מהרגע שמגישים כי יכול להיות שמישהו מגיש

רשימה והיא פסולה. אמרנו שיתחילו את השידורים, ואם יפסלו פה ושם רשימה אז

יפסלו וזאת לא תהיה תופעה המונית.

אם הולכים ל-45 יום, מבחינה זו אפשר להגיד גם 60 יום, לא בבחירות האלה,

אבל נניח בבחירות שמתכננים את זה מראש. צריך לדעת שהבדיקה נעשית לא רק בתוך כל

רשימה אלא קריס קריס בין הרשימות. יש לנו עניין שמועמד אסור לו להגיש כתב

הסכמה ישירות ופוסלים ישירות, ותומך לא יכול לתמוך בשתי רשימות. כלומר, המועד

האחרון חייב להיות 33 יום, וזה לפי בג"ץ. אם הוא יקבל 45 או 60 יום, אז נקבע

עוד מועד לקבל רשימות כי ממילא הוא לא יוכל לגמור את הבדיקה אלא אחרי היום ה-



33.
הי ו"ר חנן פורת
מה קורה אם אדם מגיש את מועמדתו 45 יום לפני כן, האם פורמאלית זה תקין?

אהוד שילת;

אם זה יקבע כך בחוק, אז אפשר גם לעשות זאת. אז הוא ירצה גם מימון של 45

יום, כי הוא יטען שזה מגיע לו. הוא זכאי לבקש מימון. אחד קשור בשני. זה לא רק

שי נו י של מועד הגשה.

היו"ר חנן פורת;

כל מה שאנחנו רוצים זה איזה שהוא ביטחון. לו יצויין, וזאת תקנה טכנית

בלבד, שאדם מגיש את הרשימה ומכניס אותה למשרד הפנים או לעירייה 45 יום לפני

כן, האם הטיפול מבהינתכם נשאר אותו דבר? מדובר על אותו אדם שמגיש מועמדות 45

יום לפני כן, האם טכנית זה אפשרי בלי שזה משנה מבחינתכם שום דבר אלא רק קבלה

פורמאלית של הדף?

אהוד שילת;

מי שהקדים להגיש את רשימתו יש לו זכות על האותיות שהוא מבקש, אם הן לא

תפוסות בכנסת.
הי ו"ר חנן פורת
הדיון בבקשתו יתחיל רק ב-33 יום.

אהוד שילת;

אם כך, אתה צריך לשנות את הסעיפים בחוק.
פיני בדש
אם השיטה היא שמי שמקדים הוא זה שתופס את האותיות, אז כולם ירוצו

ויקדימו.

אהוד שילת;

אם כך, צריך לשנות עוד עשרה סעיפים בחוק המימון כדי להגיד שהם לא חלים על

היום 45.

היו"ר חנן פורת;

כל מה שאנחנו רוצים הוא שתהיה הוכחה לרצינות כוונות. אני מבין שאתם

אומרים שאתם לא הולכים לשנות את ההערכות שלכם והיא מגיעה רק מ-33 יום, אלא אם

כן תשנו, וזה יהיה שינוי דרמטי. אני ניסיתי לדבר על שינוי מינורי לגמרי, והוא

השינוי שעל פיו הבקשה של האדם תידון רק שבועיים יותר מאוחר. הוא מבחינתו מגיש

תצהיר שהוא מתכוון להתמודד. זאת ההצעה שאופיר פינס ניסה להעלות פה, בלי שום

מחוייבות מבחינת המערכת. אתה אומר הגשת רשימות פורמאלית רק מ-33 יום.
דוד צוקר
יש פה הצעת חוק שנועדה להסדיר עניין של שידורים ברדיו מקומי, ואנחנו

עכשיו בשינוי חוק הבחירות לרשויות המקומיות. הכל בגלל שהתחלנו משהו לטובת רדיו

מקומי. אם אתם אנשים הגונים, אתם עכשיו מציעים לשנות את הסדרי הבחירות לרשויות

המקומיות, הכל בשביל לפרסם ברדיו של אילת משהו? זה מה שאתם מציעים עכשיו?

ראשית, במובן הטכני, כל שינוי קטן לחוק הבחירות הרשויות המקומיות אני מבקש

שיהיה נושא חדש וללכת איתו לוועדת הכנסת. לא עושים פה מונקי ביזנס בגלל שרוצים

לפרסם משהו ברדיו של הצפון.זה ממש עולם הפוך. בגלל שאתם רוצים לפרסם , אתם

מציעים לשנות סדרי עולם? האם אתם מוכרחים לקיים אותם בגלל כל אותם דברים

שהסבירו לכם ממשרד הפנים, שבלעדיהם אי אפשר לקיים בחירות הגונות? אחת התוצאות

של זה תהיה 45 יום או 60 יום. מעניין אותי למה אנשים כל כך נאבקים על זה, עד

כדי כך שהם מוכנים לשנות את החוק העיקרי בשביל זה? אתם יודעים כמה רשימות קש

תהיינה במהלך ה-45 ימים האלה או ה-60 ימים. קבלנים ירוצו נגד נדל"ניסט אחר,

הכל בשביל ההכנסה והזכיינים.

את כל מושג השיוויון אתם שמים לקלס וללעג. אתם חושבים שאם יהיה 60 יום זה

ישמור על שיוויון? קבעו את המגבלות של הזמנים בגלל עניינים כספיים. המפלגות

הבינו שיש איזה מגנט שמושך אותן, ומאלץ אותן להוציא עוד כסף ועוד כסף וזה תמיד

נגמר באוצר. אף פעם חבר המפלגה לא משלם את זה מכיסו. לפני 12 שנה מפלגות

התחילו לשים לעצמן מגבלות של זמן, בגלל שהן לא עמדו במעמסה הכספית,

אתם באים עכשיו, בניגוד למגמה של 12 השנים, ואומרים: אין יותר פרסום בלתי

מוגבל וזה יגמר באוצר. זה נגמר בזה שהאוצר משלם יותר למפלגות. אי אפשר לרקוד

במחול הזה וגם במחול האחר, מצד אחד לתבוע רשימה יותר גדולה על מפלגות, ומצד

שני לבוא ולהגיד תוציאו חופשי כי ממילא יהיה מי שישלם. אתם עושים פה משהו שהוא

מביך בלשון המעטה. לא רק שאתם פועלים בניגוד לעיקרון של מפלגות שאתם שמים להן

אזיקים כדי לא להוציא יותר כסף, אלא אתם מציעים עוד לשנות חקיקה ראשית, שהיא

העיקר. התעמולה היא העיקר או הבחירות לרשויות המקומיות זה העיקר?
יהושע שופמן
אני לא יכול להסכים לאמירה, שלפי הצעת החוק מדובר במשהו כמעט דקלרטיבי.

מדובר ב-30 יום של תעמולה. כאשר יש תעמולה של 21 יום, ואנחנו שומעים לא מעט

ורואים לא מעט, 30 יום זה לא סמלי וזה לא דקלרטיבי. על נושא אחד אנחנו לא

חושבים שאפשר להתפשר וזה על העיקרון שהתעמולה תהיה על ידי רשימות מועמדים

בלבד. לכן הצהרת הכוונות לא צריכה להיות הכיוון. אנחנו צריכים לדבר על רשימת

מועמדים. 30 יום זה לא קדוש. היום זה 33, ואנחנו רוצים להרוויח עוד שני ימים.

זה לא בנפשי נו. העיקרון הוא רק אחרי שמגישים את הרשימות. כדי לאפשר הגשת

רשימות מוקדם יותר צריך תיקון בתקנות, אבל התיקון בתקנות הוא לא טכני. זאת

אומרת, שאם יגידו בתקנות שזה יהיה ביום ה-35 ולא ביום ה-34, שום דבר לא יקרה.

אם ימשכו את זה שבועיים קדימה, אז אהוד שילת הסביר מה המשמעויות.

לכן מבחינתינו האמירה בחוק הזה שזה 30 יום זה לא כל כך עקרוני. מה

שעקרוני מבחינתינו הוא שמדובר ברשימות מועמדים שהוגשו. לפי המצב המשפטי הקיים

מדובר לכל המוקדם ב-34 יום לפני כן. כל שינוי אחר או שינוי בחקיקה ראשית, שאני

מסכים שזה גם נושא חדש וזה לא אמור להיות במסגרת הזאת, הוא בעייתי מאוד.
פיני בדש
על דעת כולם אנחנו נשארים במתכונת הזאת.
היו"ר חנן כורת
אני חושב שהיה מקום למצוא פרק זמן יותר ארוך, ואפילו אם זה שינוי בתקנות

זה לא בשמיים. אנחנו חולכים פח לחוק חדש. אנחנו עושים אותו נסיוני. אנחנו לא

רוצים שיבואו לאחר מכן ויגידו שפרצו אותו מפה ומשם.
דוד צוקר
אני מבקש פה הסתייגות.

היו"ר חנן פורת;

כל החוק הזה וכל סוגיית הזמנים תבחן אחרי הבחירות האלה. אני מבין שהיתה

סוגייה מסובכת וקשה לגבי הנושא של הבקרה, שהרשות השנייה התקוממה נגד המטלה

החשובה שהוטלה עליה. איך דרך הפיקוח והבקרה, כפי שהיא מוצעת כאן, על ידי משרד

המשפטים. תביאו את הדברים האלה? יש בפנינו שלושה גורמים: הזכיין בעל הזכיון,

הרשות השנייה ורשות הבחירות המרכזית.
יהושע שופמן
בסעיף קטן חי, שמציע למועצת הרשות השנייה לקבוע כללים לביצוע הוראות

החוק, הכללים לפי הבנתינו יקבעו בשים לב לאופיה ולייחודה של תעמולת הבחירות.

לפי הבנתינו מדובר גם בתקנות טכניות ופורמאליות של איך עושים מכרז ואיך

מחשיבים הבטחת שיוויון. זאת אומרת מדובר בכללי אתיקה בסיסיים שאי אפשר לחרוג

מהם. אנחנו מסכימים שהתשדירים הם לא פירסומת. מה שמאפיין את התשדירים האלה זה

שהם לא שידורים עצמיים של בעל הזיכיון אלא תשדירים שמישהו מוסר לו ומשלם לו

כסף. יש בקרה ראשונית שהזכיין צריך לדעת מהו משדר, וכמו שהוא צריך לבדוק עשרות

תקנות וכללי אתיקה לגבי פרסומת, כך הוא יצטרך לראות שאין חריגה מאותם כללי

אתיקה שייקבעו על ידי מועצת הרשות השנייה לגבי תעמולת בחירות.
היו"ר חנן פורת
כאשר דנו פה בפעם הקודמת, השתמשנו בביטוי "בשים לב לכללים שנקבעו לגבי

תשדירי פרסומת לפי חוק הרשות השנייה, ובשים לב לאופייה ולייחודה של תעמולת

הבחירות ולכללים הנהוגים בעיינינה ". בשים לב הזה נותן לפי מיטב הכרתי מרחב

תמרון גדול מאוד וגמישות גדולה מאוד, ולא מכניס אתכם לשום יריעה צרה.
יהושע שופמן
סעיף קטן ט בא להשלים את סעיף קטן חי "ככל שאין הוראה מפורשת בכללים

מיוחדים שנקבעו לגבי תעמולת בחירות, יחולו בשינויים המחוייבים כללי הפרסום."

אנחנו מסכימים שזאת לא הדרך הכי מוצלחת, כיוון שאנחנו לא רוצים להשאיר פתח

לפרשנות גם לזכיין וגם לרשימה מהם השינויים המחוייבים, לכן הצעתינו המקורית,

שהיא עדיין הצעתינו, זה לקבוע שהשינויים המחוייבים הם אותם שינויים שיקבעו

בכללים. זאת אומרת, שהרשות תקבע בכללים מה חל ומה איננו חל.

קיבלנו רק הבוקר מסמך של הרשות השנייה ובו יש איזה שהיא הצעה ממצה מה הם

רוצים לקבוע ככללי אתיקה. ההצעה אומרת שאסור לשדר תעמולה שיש בה עבירה פלילית,

עבירה אזרחית או הסתה לגזענות, אפלייה פגיעה ממשית באדם ובקבוצת בני אדם על

רקע השתייכות לדת, גזע וכדומה.
היו"ר חנן פורת
זה הם מציעים לעגן בחוק הראשי.
יהושע שופמן
אם עוברים על כללי הפרסומת רואים שיש הרבה מאוד דברים שהם לא רלוונטים

ויש הרבה מאוד דברים שהם כן רלוונטים כמו הנושאים של פגיעה בקטינים, הנושאים

של שימוש בתכנים ורמיזות מיניות או שימוש בפרסים והגרלות. כל מיני דברים שלא

בטוח שבשינויים המחוייבים הם לא חלים. מה שאנחנו הצענו זה שהרשות תקבע את

הכללים, והיא תקבע בין השאר מה יחול ומה לא יחול מבין הכללים הרגילים על

פירסומת זה מה שהצענו שהרשות תעשה.
היו"ר חנן פורת
האם היית מוכן, גם אם אתה קובע הצעות וכללים, שהסעיפים האלה יעוגנו

בחקיקה הראשית?
יהושע שופמן
זה כבר בחקיקה ראשית בסעיף 46 לחוק הרשות השנייה.

כרמית פנטון;

בעצם מדובר פה בתעמולת בחירות. היום אין כללים לתעמולת בחירות. ועדת

הבחירות המרכזית לא הוציאה כללים.

כרמית פנטון;
בסעיף חי כתוב
"בשים לב לאופיה ולייחודה של תעמולת הבחירות ולכללים

הנחוגים בעניינה." אין כללים הנהוגים בעניינה של תעמולת בחירות. יש פסקי דין

של בית משפט עליון, יש לפעמים הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, יש את הקובץ

החדש של ועדת בחירות ויש לפעמים בתוך קובץ ההחלטות גם הנחיות אבל זה לא כללים

ולא חקיקת משנה. באף סוג של תעמולה אין כללים. השאלה היא מה רוצים מתעמולת

בחירות ברדיו מקומי, שהיא כל כך שונה, ודווקא בה צריכים לעשות מערכת כללים

בחקיקת משנה. אתה אומר שצריך להסדיר את הכל, אז שיסדירו את הכל. זה לא עניין

שלנו אלא זה עניין של ועדת הבחירות המרכזית.
היו"ר חנן פורת
מכיוון שלגבי תעמולת הבחירות הארצית יש בקרח על כל תוכנית שמשודרת מראש,

לא נזקקנו לזה כאן. היום, מכיוון שאנחנו נותנים פה יותר חופש אז דווקא זח

מחייב יותר בקרה.
כרמית פנטון
זה רק שמדובר בשידורי הטלוויזיה והרדיו בבחירות לכנסת. גם בעתונות יש

כללים. יש החלטות של ועדת הבחירות המרכזית שדנות במודעה אם היא מטעה או לא.

אותן אמות מידה ואותו אופן של פיקוח צריך לחעשות גם לגבי אותו שידור רדיו, שזה

רדיו מקומי. לא מדובר בבחירות לכנסת ולא מדובר בתשדירי הבחירות, מדובר ברשויות

מקומיות וברדיו מקומי, כמו שבעתונות ובשלטי חוצות ובכל סוגי התעמולה לפי חוק

הבחירות ועדת הבחירות דנה בכל מיני תלונות שיש לה.
דוד צוקר
מי ידון פה בכל התלונות?
כרמית פנטון
אנחנו חושבים שאותה שיטה צריכה לעבוד גם לגבי רדיו איזורי. אם יש מידעה

בכל העיר שהיא בעייתית, ואיזה שהיא מפלגה מתלוננת, א1 היא מתלוננת היום לוועדת

הבחירות המרכזית.

דוד צוקר;

כמה רשימות מתחרות בבחירות לרשויות המקומיות?

כרמית פנטון;

1800.

דוד צוקר;

יהיה גוף שיפקח על 1800 רשימות?
היו"ר חנן פורת
גם היום זה קיים, לא מדובר על פיקוח מראש.
כרמית פנטון
לפי חוק הרשות השנייה, סמכויות הפיקוח שלנו הן על בעלי הזכיין. בעלי

הזכיין זה על כל השידורים שלהם. זה לא משנה אם הם משדרים פרסומית אי שידורים

לתיעלת הציבור,
דוד צוקר
מה שאת אומרת זה שהזכיין יהיה ועדת האתיקה. הוא יפקח על תוכן השידור.
כרמית פנטון
אני חושבת שיש הוראות שאפשר לעגן אותן בחקיקה ראשית. לטעמי הן ממילא

מעוגנות בחקיקה ראשית בחוק הרשות השנייה. אין שום בעיה לעגן אותן גם בחוק

הבחירות דרכי תעמולה לדברים העיקריים.
הי ו"ר חנן פורת
ההצעה פה לא מדברת על ביקורת מראש, אלא רק במקרה שתהיה תלונה. אנחנו רק
רצינו שני דברים
1. שייקבעו כללים מראש 2. שאם תהיה תלונה, שוועדת הבחירות

תפעל.
כרמית פנטון
אם בעל זכיון ישדר תשדיר תעמולה שיש בי הסתה, אני לא צריכה את חיק

הבחירות דרכי תעמולהכי אני מפעילה את הסמכויות שלי לפי חיק הרשית השנייה שאימר

שאסור לשדר שידור שיש בו הסתה. אז אני נוטלת ממנו דקת פרסומת. מה יעזור לכם אם

אני אטיל דקת פרסומת מבעל זכיון, כאשר אתם רוצים פיקוח על המפלגה? לי אין

סנקציות על המפלגה. אתם צריכים להבין שאם השידורים בלתי חוקיים או שידורים שהם

מפרים הוראות בחוק, ממילא יש לי את הסמכויות ויש את המנגנונים כלפי בעל הזכיין

שלי.



דוד צוקר;

אבל לא כלפי המפלגה,
כרמית פנטון
צריך להבין שברגע שאנחנו מתקינים כללים, אנחנו אחראים גם לביצוע שלהם. זה

לא שוועדת הבחירות תהיה אחראית לביצוע הכללים שאנחנו מתקינים. אם רוצים שנקים

ועדות אתיקה חדשות שידונו בפרסומות ובתעמולת בחירות, בסדר, אנחנו נעשה את זה.

אם רוצים לעגן את ההוראה המקבילה. כמו בחוק הרשות השנייה, לגבי תעמולת בחירות,

אז צריך לעשות את זה בחוק הבחירות דרכי תעמולה.
היו"ר חנן פורת
האם אתה מציעים לבטל את כל הנושא של התקנות?

כרמית פנטון;

אנחנו נתקין כללים בנוגע לאופן עשיית המכרז, ודברים שבעל הזכיון צריך

לעשות, אנחנו נעשה.
דוד צוקר
מי המפקח?
כרמית פנטון
על בעל הזכיון אני ממילא מפקחת, וזה לפי חוק הרשות השנייה. על המפלגה

ימשיך לפקח המנגנון הרגיל.
היו"ר חנן פורת
אתם אומרים שאין צורך בשום כללים מגובשים וספציפיים לעניין הזה ומספיקים

הכללים העקרוניים, ואילו למשרד המשפטים יש הצעה אחרת.

יהושע שופמן;

ההצעה שלנו היתה שהמועצה תקבע כללים לגבי שידורי תעמולת הבחירות שיעסקו

במגוון נושאים, ושבחלק מהמקרים יהיו חופפים את הנושאים שכבר חלים היום לגבי

פרסומת. ההצעה שלנו באה במקום ח' וט'. היא מנתקת את הזיקה ואת הפיקוח של

המועצה על שינוי התוכן. נניח ויגישו תשדיר לזכיין שרווי ברמיזות מיניות. אילו

זאת היתה פרסומת מסחרית, בעל הזכיון היה פוסל אותו, ולעומת זאת לפי ההצעה הזאת

אין לו אפשרות לפסול אותו מפני שאין כללי אתיקה אלא יש רק את סעיף 46 לחוק

הרשות השנייה. כל איסורי הפירסום לגבי קטינים או דברים מהסוג הזה אינם קיימים

בתעמולת בחירות. מה שהם מציעים זה להסתפק בתעתיק של סעיף 46 שקיים היום בחוק

הרשות השנייה ולהוריד מעצמם כל תפקיד בנושא של התוכן של השידורים.
נחמן שי
מדובר על תחנות רדיו פרטיות, שהן אמנם בפיקוח ציבורי, אבל זה גוף פרטי.

אנחנו מנסים כל הזמן להטיל עליהם באמצעות הרשות השנייה כל מיני מגבלות. אנחנו

טעינו בזה, ולכן אנחנו מנסים לעכב ואני מקווה שנצליח. אנחנו לא רוצים שהדבר

הזה יחזור על עצמו בחוק הזה.
דוד צוקר
מי אחראי על זה?
נחמן שי
אנחנו לא יכולים להיות אחראים על גופים פוליטיים.
דוד צוקר
לא צריך להסתפק בכך שאיש לא יודע מי מפקח על הכללים,
כרמית פנטון
יש לנו כללי אתיקה בשידורים ולא בפרסומות.
דוד צוקר
בואו נקבע שתהיינה ועדות מחוזיות כמו שיש בבחירות לכנסת, שבראשן עומד

שופט שמפקח על כל העניין.
היו"ר חנן פורת
יש פה שתי סוגיות ואני מציע לא לערב ביניהן. סוגיה אחת של הכללים וסוגייה

שנייה של פיקוח על עבירות. לגבי פיקוח על עבירות אנחנו לא מציעים לעשות באן

מנגנונים שלא בצדק. השיטה של הפיקוח תהיה בדיוק אותה שיטה, דהיינו, שרק אם יש

תלונות אז מפקחים. לא מפקחים מראש, לא רואים תשדירים מראש ולא בודקים את זה

מראש. אם יש דברים שהם חורגים אז שיגישו תלונה לוועדת הבחירות המרכזית.

כל הדיון הוא רק בסוגייה האם לקבוע כללים יותר פרטניים מאשר הסעיפים

שמופיעים כאן, ומי יקבע את הכללים. ברגע שאנחנו אומרים שהכללים הם גמישים מאוד

בשים לב לאופיין של הבחירות, אז רק דברים חריפים כמו ביטויים מיניים גסים או

שימוש בקטינים כבר מצויים בחוק. אם אתם קובעים את הכללים ומנחים בזה את

הזכיינים, אתם, מעבר ליחס שלכם ביניכם ובין עצמכם, לא צריכים לעשות שום דבר.

התלונות האלה ילכו שוב לוועדת הבחירות המרכזית. כל מה שמבקשים ממכם זה שיהיו

קצת יותר כללים עם בשר שינחו את הזכיינים. על זה מדובר פה. זה מה שמוצע פה על

פי ההצעה. אתם לא אמורים לפקח ולהגיד לפלוני אלמוני עברת פה עבירה.
יונה יהב
אני חושב שיש הסכמה על לסעיף 1 ועל סעיף 6. "הרשות השנייה לא תישא

באחריות אזרחית או פלילית בשל שידורי תעמולת בחירות לפי סעיף זה", זה דבר גורף

מאוד. הם רצו לקבל פטור. אני מבין את הפטור שאתה רוצה, אני רק רוצה לסייג את

זה "אלא אם כן נהגתם ברשלנות". זאת אומרת, אם יש לכם כללים ואתם כבר לקחתם חלק

מהתפקידים והתרשלתם בהם, אז אני לא נותן לכם פטור.
כרמית פנטון
אין לי בעיה שתכתוב את זה, אבל ממילא יש לי את האחריות.
היו"ר חנן פורת
האם יש מקום לקבוע כללים או שנסתפק באותם עקרונות?



יונה יהב;

אי אפשר בשנה הראשונה להכניס את הכל וליצור מצב אבסולוטי מעולה. אין לנו

זמן ואנחנו רוצים לראות איך זה יעבוד. מהשנה נסיון אנחנו נראה המון דברים, ואז

יהיה לנו זמן שנה שלמה לעבוד על דברים. אני מציע בשלב זה לקבל את מה שהם

מציעים בסעיף 5 "מועצת הרשות השנייה תקבע, בהתייעצות עם יו"ר ועדת הבחירות

המרכזית, כללים לביצוע סעיף זה." אלה בדרך כלל כללים טכנים שקובעים מועדים.

אתה לא יכול לעשות גזירה שונה. יש להם כללים של מועצת הרשות השנייה. כתוב

בסעיף 16ד: "לא ישדר בתשדירי תעמולה משהו שהוא עבירה פלילית או עוולה אזרחית."

הכללים בנויים בתוך זה.

דוד צוקר;

מועצת הרשות השנייה זאת זרוע של החברה, שמוטלים עליה כמה חובות מטעם

החברה. היא מייצגת אנטרסים חברתיים. אני לא רואה שום סיבה שבעולם לפטור אותה

מאחריות להקפיד על דברים שהמחוקק קבע, החל מהגנה על פרטיות וכלה בהגנה על

קטינים. אתם הנציגים שלי כאזרח ולא כחבר כנסת. אני מטיל עליכם רק תפקידים

טכניים כמו לקבוע לי את אורך השידור, באיזה שעה, כמה זה יעלה? מה פתאום, בשביל

זה אני אקח רואה חשבון. אני נותן לכם תפקידים תכניים.
כרמית פנטון
אני מסכימה שכללי האתיקה בשידורים שלנו יחולו על תשדירי תעמולה ולא

בפרסומות.
דוד צוקר
מבחינתי אין הבדל. מהדקה שאת מתחילה לשדר ועד שאת מסיימת, את המפקחת

בשבילי על טעות של השדרן, על טעות של המפרסם וכו'. אם יש חוק שמגן על קטינים

או שמגן על פרטיות, מי מפקח על זה? האם הזכיין, שהאנטרס שלו הוא כספי והוא

רוצה כמה שיותר דקות שידור ופחות מעניין אותו התוכן, הוא המפקח. התשובה היא

לא, בשביל זה קבענו אותך ומר שי התמנה לתפקידו. אתם מתגדרים מאחורי העניין

הטכני. בשביל זה לא צריך את חוק הערוץ השני. בשביל זה נקבע מישהו ממשרד

המשפטים בשכר יותר נמוך. אני מציע לראות אתכם בתפקיד האחראי האמיתי של המועצה.
צח גרניט
אני חושב שהבעיה היא לא השאלה האם יהיה פיקוח על תוכן של התשדירים, אלא

מה רוחב הפיקוח. גישה שאנחנו דוגלים בה היא שפיקוח על תעמולה פוליטית צריך

להיות מאוד מצומצם. אי אפשר לבוא ולהתערב בתוכן של תעמולה פוליטית, אלא במקרים

שבהם מדובר בעבירה פלילית ועוולה אזרחית. הפיקוח על תשדירי תעמולה צריך להיות

מצומצם רק לאותם מקרים מצומצמים, כי אנשים מעבירים את המסר שלהם בתשדירי

תעמולה ואסור להתערב. זאת פגיעה בכללי המשחק הדמוקרטי. לכן הדבר היחיד שאנחנו

מציעים הוא שצריך לזכור שכאשר מדובר פה על פיקוח, זה לא הפיקוח על הרשות

השנייה, אלא גם בעל הזכיון צריך לפקח על אותם תשדירים. לא יעלה על הדעת שגוף

פרטי מסחרי יתערב בתוכן של תשדיר פוליטי. זה לא הגיוני שזה יקרה, אלא באותם

מקרים מצומצמים של עבירה פלילית.
דוד צוקר
משיגים את היעד שלך על ידי קביעת כללים ברורים מטעם המועצה.



צח גרניט;

לכן בדיוק אותו סעיף שמוצע על ידי הרשות השנייה, במקום להשאיר את. הדברים

האלה לכללים, ריך לקבוע את זה בצורה ברורה בחוק עצמו. לקבוע שבעל זכיון לא

ישדר את אותם תשדירי תעמולה שיש בהם עבירה פלילית או הסתה.
דוד צוקר
החוק במדינת ישראל חל על כולם.
כרמית פנטון
יש לנו כללי אתיקה בשידורים. זאת אומרת, כל ההיקש הזה לפירסומות הוא לא

נכון, גם לפי התפיסה של הפסיקה וכו'. אם מישהו רוצה לרוץ על מצע שק! פתיחת

פאבים במשך חיום, אם אני אפעיל את כללי הפירסומות, הוא לא יוכל לעשות את זה.

חופש הביטוי בתעמולת הבחירות הוא רחב בהרבה. זה הרבה יותר דומה לשידורים. אני

מציעה שכללי האתיקה יהיו בשידורים ולא בפירסומות. צריך להתייחס לזה בקנה מידה

של חופש ביטוי בשידורים ולא בפירסומות.

נחמן שי;

תעמולה פוליטית יאמת בפירסום לא עולים בקנה אחד.
דוד צוקר
הם לא צריכים לעלות.
היו"ר חנן פורת
הנושא הוא נושא חדש, מכיוון שהוא לא דומה לעתונות, שהיא פרטית לגמרי, אלא

יש פה דבר שהוא נתון לפיקוח. יש פה זמן מוגבל, שיוויון וכדומה. זה לא -רומה גם

לשידורים לכנסת שבהם הפיקוה הוא הרבה יותר הדוק והוא מראש על כל השידורים של

הרדיו ושל הטלוויזיה, והשופט צריך לשמוע כל שידור מראש. לכן אנחנו נמצאים

באיזה שהוא מצב שאנחנו צריכים לעגן דרכים כדי לפקח באופן שזה לא יהיה הדוק מצד

אחד, ומצד שני שזה לא יהיה פרוץ לגמרי.

דווקא בגלל שאנחנו הולכים פה לנסיון, אני לא רוצה שיהיה נסיון שאחר כך
יגידו לנו
בניתם את הכלים הנאותים אז שהנסיון הזה יצליח. אין לנו כללים מראש,

ואין לנו שום הנחיות איך לפעול בקשר אליהם. עדיף לי בשלב הראשון קצת להחמיר את

הפיקוח.

הואיל וזה כך, אני אומר לכם אתם לא צריכים לקחת את הדברים האלה של "בשים

לב" ולהפוך אותם לאיזה מן הנחיה מחייבת, פורמאליסטית ומצומצמת. המילים "בשים

לב" רחבות מספיק. אם אתם רוצים אפשר להוסיף "ובשים לב לכללי האתיקה".
בסעיף חי יהיה כתוב
"מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית, כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי

בעל הזכיון. הכללים ייקבעו בשים לב בין היתר לכללים שנקבעו לגבי תשדירי פרסומת

לפי חוק הרשות השנייה, ובשים לב לאופיה ולייחודה של תעמולת הבחירות ולהנחיות

הנהוגות בעיניינה. כללים לביצוע הוראות סעיף קטן (ו), ייקבעו בהתייעצות עם

מבקר המדינה."
כרמית פנטון
אני מציעה שיהיה כתוב: "בשים לב בין היתר לכללי אתיקה שנקבעו לפי חוק

הרשות השנייה", בלי המילים "תשדירי פרסומת". זה כולל גם כללי אתיקה בפרסומת

וגם כללי אתיקה בשידור.
היו"ר חנן פורת
מצויין.

דוד צוקר;

אני אציע פה נוסח קצת אחר, משום שאני רוצה שיהיה כתוב באופן מפורש שמירה

על פרטיות, הגנה על קטינים ואיסורים אחרים.

היו"ר חנן פורת;

זה כתוב בכללי האתיקה.
דוד צוקר
אני לא מאמין שיש איזה שהיא אפשרות לפקח באופן מעשי על ידי גוף אחד שיקבל

את התלונות של 1800 רשימות, אלא אם כן מסכימים לנוסח שעכשיו הציע משרד המשפטים

כי יודעים שממילא אף אחד לא יטפל בזה.
היו"ר חנן פורת
אתה כל הזמן מערב בין קביעת כללים לבין פיקוח.
דוד צוקר
אחרי שקבענו כללים מישהו צריך להוציא אותם לפועל. מי שיגיש את התלונות

זאת רשימה אחת על השנייה. ככה זה צריך להיות. הם שולחים את התלונה לירושלים,

אם יהיה באמת פיקוח אמיתי בין 1800 רשימות, כאשר כל אחת מגישה רק תלונה אחת על

חברתה, אין שום סיכוי שהגוף המרכזי יוכל לטפל בזה. לכן אני גם לא מתפלא על זה

שמוכנים לקבל פה כל נוסח שתציעו. לכן אני מציע שוועדת הבחירות המרכזית תקבע

בכל איזור מטעמה ועדה שתקבל את התלונות ותדון בהן בכל איזור בארץ.
היו"ר חנן פורת
אין ספק שאנחנו נמצאים פה בתחום בלתי נודע, ויכול להיות שדוד צוקר צודק

ויהיו המון תלונות שלא ניתן יהיה להתמודד איתן. אני רוצה להעריך שברגע שישנם

כללים, ויש עין בוחנת של הרשות לגבי קביעת הכללים, זה ממילא יצמצם דברים

שבהעדר הכללים היו פרוצים לחלוטין. כאשר יהיו תלונות, לפי דעתי יכול להיות

שיצטרכו לעשות איזה שהוא תגבור מסויים. נעבור מערכת בחירות, ואם נראה שיש פה

שטף ומבול, אז יכול להיות שנצטרך לתקן תקנות.
דוד צוקר
אני מציע שמועצת הרשות השנייה תקים ועדות לטיפול בכללים.
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה להעמיס את הדברים האלה בחקיקה. אני מציע שבשלב זה לא נקבע,



ודאי שלא בחקיקה, שום מנגנון נוסף. נראה איך העסק יעבוד.
יהושע שופמן
מסתבר שיש סתירה בין 16ג הקיים, ששם נקבע שלא גובים תמורה עבור תעמולת

הבחירות, הנוסח שמציעה הרשות.

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מסי 16) (תעמולת בחירות לרשויות

המקומיות ברדיו אזורי), התשנ"ח-1998 1. "בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-

1959 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 5(ב), במקום "15 ו-15א" יבוא "15 ,15א ו-

16ד".
דוד צוקר
אני רוצה שבמקום "דרכי תעמולה" יאמר "הפרטת תעמולה".
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על הצעתו של חבר הכנסת דוד צוקר)

בעד - 1

נגד - 3

לא התקבלה
דוד צוקר
אני מבקש הסתייגות.
יהושע שופמן
לפני סעיף 2, אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 16ג לחוק העיקרי. 16ג מכיל חלק

מהסעיפים של החוק העיקרי על שידורי הרשות השנייה, והתוצאה מהחלת סעיף 16ג

כלשונו שאסור לגבות לפי סעיף 16ב תשלום עבור השידורים לפי חוק זה.
לכן אנחנו מבקשים להוסיף פיסקה
"ואולם הוראות סעיף 16ב לא יחולו על

שידורי תעמולה לפי סעיף 16ד."
היו"ר חנן פורת
למה אתם לא מסכימים לנוסח שהציעה הרשות השנייה.
יהושע שופמן
כי זה כאילו סעיף נפרד.
כרמית פנטון
הבעיה היא שהיה צריך את הפטור, ואנחנו חשבנו שכדאי לעשות הוראה פוזיטיבית

שהוא רשאי לגבות.
יהושע שופמן
מיד לאחר מכן יש את סעיף 16ד, ששם מדובר בשידורים בתשלום.
היו"ר חנן פורת
אני נוטה יותר לכך שהוא יהיה רשאי לגבות.

יהושע שופמן;

נהפוך את הנוסח הזה ל16ב.
כרמית פנטון
אפשר לעשות את מה שאתם הצעתכם בסעיף 16ג, וחוץ מזה לעשות סעיף נפרד שיגיד

שבעל הזיכיון רשאי לגבות תשלום.
היו"ר חנן פורת
עדיף להכניס את זה בהתחלה.
סיגל קוגוט
נעשה את שנ י הדברים,

היו"ר חנן פורת;

מכיוון שהנושא הזה הוא נושא מרכזי בחוק הזה, אני חושב שחשוב להדגיש אותו

באופן פוזיטיבי.
כרמית פנטון
הנוסח יהיה: "בעל זכיון לשידורי רדיו יהיה רשאי לגבות תשלום בעד שידורים

לפי סעיף זה."
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על הנוסח)

בעד - 2

נגד - 1

התקבל
דוד צוקר
ההסתייגות שלי היא מחיקת הסעיף.
היו"ר חנן פורת
2. "אחרי סעיף 16ג לחוק העיקרי יבוא: 16ד. (א) לענין סעיף זה - "בחירות

לרשות מקומית" - בחירות הנערכות ברשות מקומית למועצת הרשות ולראש הרשות באותו

יום. "בעל זכיון" - בעל זכיון לשידורי רדיו לפי חוק הרשות השניה. "חוק הרשות

השניה" - חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן - 1990. "מועצת הרשות" -

המועצה כהגדרתה בחוק הרשות השנייה. "רשות מקומית" - כהגדרתה בחוק הרשויות

המקומיות (בחירות), התשכ"ה -1965. "רשימת מועמדים" - רשימת מועמדים שהוגשה

לפקיד הבחירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965."



הצבעה

(על סעיף ההגדרות)

בעד - 4

נגד - 0

סעיף ההגדרות התקבל.

(ב) "בעל זכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור

תשדירי פרסומת, תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים

הימים שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באזור זכיונו."

דוד צוקר;

אני מציע שזה לא יעלה בשום מקרה על הזמן המוקצה לו לשידור תשדירי פרסומת.
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על הצעתו של חבר הכנסת דוד צוקר)

בעד - 1

נגד - 3

ההצעה לא התקבלה

הצבעה

(על סעיף ב)

בעד - 3

נגד - 1

הסעיף אושר.
יהושע שופמן
אני מציע להכניס בסעיף ג את הסעיף שאישרנו קודם שאומר שבעל זכיון רשאי

לגבות תשלום עבור השידורים.
היו"ר חנן פורת
(ג) "בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלה בעל זכיון בין רשימות

מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני

שידור, ובשיבוץ תשדירים."

האם תאורטית אפשר שמישהו מאיזור אחר ישדר?

סיגל קוגוט;

זה מופיע במילים האחרנות בסעיף ב שכל אחד יכול רק באזור זכיונו. רשימה לא

יכולה ללכת לכמה אזורים.
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על סעיף ג)

בעד - 4

נגד - 1

התקבל

סעיף ד(1} "זמן שידור מרבי לתשדירי תעמולת בחירות שרשאי בעל זכיון להקצות

בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת המותר לו

על פי סעיף 85 לחוק הרשות השנייה."

דוד צוקר;

אם באמת הכוונה פה נקייה, האם הם מוכנים שזה יהיה במסגרת זמן השידור?
היו"ר חנן פורת
סעיף (2) "מועצת הרשות רשאית, לבקשת בעל זכיון, להתיר לו זמן מרבי

לתשדירי פרסומת לשם שידור תשדירי תעמולת בחירות העולה על הזמן המרבי הקבוע

בסעיף 85 לחוק הרשות השנייה, אם שוכנעה כי יש צורך בכך נוכח מספר הרשימות

המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות באזור הזכיון."

כרמית פנטון;

הבעיה נבעה מכך שהיה חשש שיהיה איזור זכיון שיש בו 200 רשימות, ולכן זמן

השידור ביממה לא יחיה מספיק. לדעתי נו זה יוצר קצת בעיה בכל לוח השידורים

ובכללים אחרים שלנו על תוכניות. זה יוצר בלגאן שלם בכל הנושא של הפיקוח

והכללים האחרים. הראיון של משרד המשפטים זה אולי להגביל את זה למספר רשימות

מסויים. אז תהיה הסמכות למועצה בשיקול דעת להוסיף.
היו"ר חנן פורת
לפי ההצעה פה אנחנו מוחקים את ד2. ד(3) "זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי

תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על %10 מזמן השידור המרבי לתשדירי

פרסומת, ביממה, המותר לבעל זכיון לפי סעיף 85 לחוק הרשות השנייה."
דוד צוקר
על פי ההנחה שלכם, אני מציע ללכת לפי המודל של הכנסת של זמן בסיס לכל

רשימה מתמודדת ועל זה לתת חופש, אבל לא ליצור מצב שבו תהיינה רשימות י שלא

תשדרנה. בחוק הבחירות לכנסת זה העיקרון שנקבע, כדי להבטיח את הסף השווה לכל

רשימה.
פיני בדש
ואם סיעה לא רוצה לשדר?
היו"ר חנן פורת
מה אם הוא רוצה לכתוב בעיתון ולא לשדר, אני צריך לחייב אותו?
דוד צוקר
אנחנו מדברים על רשות. אם תביאו הנה יועץ לענייני שיוויון, הוא היה אומר

לכם שמוכרחים להבטיח לכל רשימה, אם היא רוצה בכך, זמן מינימום.

עדנה הראל;

זה מופיע בסעיף 6.
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על סעיף 3)

בעד - 3

נגד - 0

הסעיף התקבל

דוד צוקר;

המימון של התשדירים הוא חלק מהמגבלות על התקציב של הרשימה?

סיגל קוגוט;

בוודאי, זה ברור מחוק מימון הבחירות.
היו"ר חנן פורת
האם היה צריך לאזכר את זה באופן מפורש לאור העובדה שאנחנו הולכים למסלול

חדש?
סיגל קוגוט
אני לא בטוחה, מכיוון שחוק התעמולה מאפשר מגוון של דרכים.
היו"ר חנן פורת
האם יש ציון של מגוון?
סיגל קוגוט
חוק התעמולה מאפשר מגוון של דרכים.
היו"ר חנן פורת
האם בתוך התעמולה שמאפשרת מגוון יש ציון של מסלולים?
סיגל קוגוט
יש בחוק מימון בחירות הגבלה על הוצאות, שזה כולל הכל.
יהושע שופמן
אדרבא, יש פה פיקוח יותר הדוק כי יש דיווח יזום.
היו"ר חנן פורת
(4) "זמן השידור המרבי בשעת שידור לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת

מועמדים אחת לא יעלה על 13% מזמן השידור המרבי בתשדירי פרסומת, באותה שעת

שידור, המותר לבעל זכיון לפי סעיף 85 לחוק הרשות השנייה."

דוד צוקר;

איך אנחנו מונעים מצב שבו הזכיין אם בכוונה או לא בכוונה יוצר מצב שבו

תשדירים של רשימה אי הם בפריים טיים ושל רשימה בי נדחקים?
נאוה שטראום
יש חלוקת יממה לפי זמני שיא.
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על סעיף 4)

בעד - 4

נגד - 0

הסעיף התקבל.

(5) "מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של

תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזיכיון. בכללים יקבעו, בין

היתר, מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או שעות השידור לקבוצות של זמני שידור

שלגביהן יוגשו לבעל הזכיון הבקשות לשידור (להלן - יחידות זמן), וכללים להקצאת

הזמן המותר לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזכיון."
דוד צוקר
נאמר פה שתקבעו את הכללים, אבל לא נאמר שזה נועד להבטיח הזדמנות שווה.
נאוה שטראוס
הוועדה ביקשה שניצור כללים משל עצמינו.

דוד צוקר;

אתם קובעים פה את חלוקת היממה, את הפריים טיים וכו'. צריך שיהיה כתוב שזח

נועד כדי למנוע אפלייה.
היו"ר חנן פורת
בסעיף ג שקראנו היה כתוב: "לא יפלה בעל זכיון בין רשימות מועמדים

המתמודדות בבחירות שבאזור הזכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני שידור,

ובשיבוץ תשדירים." זה עונה על כך.
כרמית פנטון
חנוסח של סעיף 5 הוא מאוד מסורבל, לכן הצענו נוסח יותר פשוט.
נחמן שי
"מועצת הרשות השנייה תקבע, בהתייעצות עם יו"ר ועדת הבהירות המרכזית,

כללים לביצוע סעיף זה. בכללים ייקבע, בין היתר, מועדים להגשת הבקשות ולשידור

תשדירים של תעמולת בהירות, אופן הגשת הבקשות והלוקת זמן השידור ליהידות זמן

שלגביהן יוגשו לבעל הזכיון בקשות לשידור (להלן-יהידות זמן)."
היו"ר חנן פורת
לפי דעתי הסעיף היותר מפורט הוא יותר טוב. במקום לכתוב "יחידת זמן" יהיה

כתוב: "משבצת שידור".

הצבעה

(על סעיף 5)

בעד - 4

נגד - 0

הסעיף התקבל.

(6) "הוגשו לבעל זכיון, על ידי רשימות מעומדי, בקשות לשידור תשדירי

תעמולת בחירות, ביממה מסוימת או ביחידת זמן מסויימת, בהיקף זמן כולל העולה על

הזמן המרבי המותר לבעל הזכיון לתשדירי פרסומת, ביממה או אבאות יחידת זמן, לפי

הענין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל הזכיון לתעמולת בחירות, בהתחשב

בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל הזכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל

רשימות המועמדים, באופן יחסי ל-זמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים."

מה שמשתמע מהסעיף הוא שאם שאין תחרות מפני שיש רק פריים טיים, אז קיימת

רק המגבלה שדיברנו עליה קודם, שלא יעלה על 10%. פה השיוויון הוא שיוויון לא

אוטומטי, והוא רק במצב שבו המועמדים רוצים להתמודד על אותו זמן. זה ברור, וזה

הרציונאל של החוק הזה.

הצבעה

(על סעיף 6)

בעד - 4

נגד - 0

הסעיף התקבל

(7) "ביקשה רשימת מועמדים זמן שידור העולה על הזמן המירבי המותר לרשימת

מועמדים אחת לפי פסקאות (3) ו-(4) יראה זאת בעל הזכיון, לצורך החלוקה היחסית

לפי פסקה (6), כאילו ביקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלו."
דוד צוקר
הסעיף הזה מיותר, כי כולם יזמינו אחרי החדשות את מקסימום הזמן המוינר

באותה שעה.
היו"ר חנן פורת
בעיני הניסוח של סעיף (7) הוא לא ניסוח נכון.
אהוד שילת
מה זה יזמינו זמן? האם זה כרוך בתשלום מראש עבור ההזמנה?

דוד צוקר;

זה לא יהיה תשלום אלא תהיה אגרה.
אהוד שילת
בולם יגידו שהם רוצים את מקסימום הזמן, ואחר כך שני שליש מהם יגידו שהם

לא רוצים לשדר. לכן שאלתי אם זה מחייב.
כרמית פנטון
לפי חוק הרשות השנייה, בעל הזכיון בא כדי למכור זמן שידור לגוף אחד.

היו"ר חנן פורת;

הצבעה

(על סעיף 7}

בעד - 4

נגד - 0

(ה) (1) "עשרה ימים לפני תהילת השידורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי

סעיף זה יקבע בעל זכיון לוח תעריפים לשידור תשדירי תעמולת בחירות באזור

זכיונות, לפי משבצות השידור, ואת תנאי התשלום. לוח התעריפים יהיה אחיד לכל

אזור הזכיון."

המשמעות של הסעיף הזה במידה רבה היא מחיקת הרשימות במועצות המקומיות,

מפני שהן יצטרכו להתיישר לפי הקו של הגדולות. זה המשמעות של הדברים באופן

מעשי.
ירון דוידוב
המתמודד מוגבל בזמן. יש לי מועמד ליכוד מתל-אביב שאיתו מילאתי 20%. אני

רוצה גם למלא את שאר המקומות במועמדים אחרים, וכדי שהם יוכלו להכנס אני נותן

מחיר שיהיה אפקטיבי גם להם. אני לא הולך לשים מחיר שמתאים רק לתל-אביב.
היו"ר חנן פורת
לפי ההצעה פה לא תוכל לתת להם מחיר יותר נמוך מכיוון שלוח התעריפים יהיה

אחיד בכל איזור הזכיון. בשעתו הצענו הצעה שנראת לי הצעה מאוד פרקטית שאומרת:

שבעל הזכיון בתיאום עם הרשות השנייה יהיה זכאי על פי גודל היישוב להוריד או

להעלות את המחיר. לפי מה שכתוב פה המחיר יהיה אחיד ואין אפשרות להוריד אותו

לפי אזורים. אני חושב שצריך לתת פה את הפתח הזה כדי לאפשר את המגוון הזה, כי

אחרת רמסנו את המועצות המקומיות הקטנות.

עדנה הראל;

מתן האפשרות לקבוע מחירים, נמוכים יותר יכול לעבוד לרעתן של הרשויות

הקטנות, כי בצורה הזאת ירצו לדחוק אותן החוצה כדי לתת מקום לרשויות הגדולות

שיש להן יותר משקל כלפי בעל הזכיון ביום יום.
היו"ר חנן פורת
הוא רשאי, הוא לא חייב.
עדנה הראל
הוא רשאי והוא לא חייב, אבל זה פתח ללחצים שהוא יכול להעדיף איזה שהיא

רשות מקומית שבה יש לו אנטרס לתת הרבה זמן שידור. אין לרשות השנייה את האפשרות

לנתח את כל האנטרסים שעשויים להוביל אותו ליצור את זה.
דוד צוקר
אני חושב שזה יעבוד הפוך ממה שאת אמרת. מאחר ויש זמני מקסימום וזמני

מינימום למשדרים, בהחלט יכול להיות מצב שבו במקום שיש למעלה מ-6,7 רשויות

תהיינה רשויות שלא יהיה שום דבר עליהן. מה שצריך לומר הוא שהחלוקה השווה היא

לא רק בתוך אותה עיר אלא מוכרחים להבטיח את זה לכל הרשויות.
עדנה הראל
מה שכתוב זה כל רשימות המועמדים מכל האזורים.
היו"ר חנן פורת
לי אין ספק שאם אנחנו לא קובעים את הסעיף הזה כסעיף מחייב, ואנחנו רק

נותנים את האפשרות שהוא רשאי ואנחנו עושים את זה בתיאום עם הרשות השנייה, מצד

אחד אנחנו לא פוגעים פגיעה משמעותית, ומצד שני אנחנו מאפשרים לגורמים הקטנים.

הקביעה שלוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזורי הזכיון היא לא הוגנת בהתייחסות

לרשויות קטנות.
דוד צוקר
צריך להוסיף את המילים: "ובהתחשב בגודל הרשות המקומית".
היו"ר חנן פורת
אני לא רוצה שיוויון סכמטי, ואני גם לא רוצה חלוקה מפורטת. אני נותן את

האפשרות לרשויות המקומיות שלא מסוגלות לעמוד באותו תעריף קבוע.

הצבעה

(על סעיף ה(1}}

בעד - 1

נגד - 0

התקבל

ה(2} "בעל הזכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי

תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי לתת הנחה או הטבה כלשהי,

במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים כלשהי."

הצבעה

(על סעיף ה(2))



בעד - 2

נגד - 0

התקבל

ה(3} "התעריף המרבי שרשאי בעל זכיון לקבוע לשידור לכל שלושים שניות של

תשדיר תעמולת בחירות יהיה כמפורט בתוספת לחוק זה." ה(4} "בעל זכיון ישלח את

לוח התעריפים למנהל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הרשות השניה. כן ישלח את לוח

התעריפים לכל רשימת מעומדים שביקשה זאת, יעמידו לעיון כל דורש, ויפקיד עותק

ממנו אצל המפקח הארצי על הבחירות."

דוד צוקר;

ההסתייגות שלי היא שבעל הזכיון יפרסם.

נאוה שטראוס;

אני מציעה שהוא יפרסם ברדיו, ושכל מי שירצה יפנה לכתובת כזאת וכזאת.
היו"ר חנן פורת
אנחנו מוסיפים: "וכן יפרסם ברדיו האזורי." אני מבקש שתנסחו את זה במדויק.

הצבעה

(על סעיף 4 בתוספת הפירסום ברדיו האזורי)

בעד - 2

נגד - 0

אושר.

(ו) "בעל זכיון ידווח למבקר המדינה. לפי דרישתו, על. תשדירי התעמולה

ששודרו על ידיו, לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופשטי ההעסקה. כן

יעביר למבקר המדינה לפי דרישתו עותק מוקלט של השידורים."

(ז) "בעל זכיון ישמור הקלטה של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידיו,

וכן את הפרטים המנויים סעיף קטן (ו) במשך שלוש שנים מיום הבחיר-ות."

הצבעה

(על סעיף (ו) ו-(ז))

בעד - 3

נגד - 0

אושר

כרמית פנטון;

לפני הסעיפים הכללים של התקנת הכללים אנחנו רוצים להוסיף: "הרשות השנייה

לא תישא באחריות אזרחית או פלילת בשל שידור תעמולת בחירות לפי סעיף זה." לפי

חוק הבחירות דרכי תעמולה יש פטור לרשות השידור ולרשות השנייה בשידורי התעמולה

בכנסת. זה שיש את הצפייה מראש, זה לא העניין המהותי כאן. לפי חוק הרשות השנייה

אנחנו לא אחראים לשידורים.

ברגע שיש לנו פטור מאחריות אזרחית או פלילית לשידורי טלויזיה בחוק



הבחירות דרכי תעמולה ואני אכתוב את זה במפורש גם על הרדיו, מישהו עלול ללמוד

מזה הקדר שלילי שגם בשידורי רדיו יש לי אחריות אזרחית ופלילית.
יהושע שופמן
הפטור המפורש בחוק דרכי תעמולה זה לזמן שהרשות השנייה ורשות השידור הן

מכשיר בלבד. אין להן תפקיד. נותנים להן קסטה, הן משדרות את זה אבל לא מפקחות.

לכן יש פטור שאין להן מה לעשות. התפקיד של הרשות השנייה פה הוא כמו כל גוף

מפקח על פי דין, אין לה יותר אחריות או פחות אחריות.
היו"ר חנן פורת
אם כל הכבוד והרצון שלכם, ברגע שקבענו לכם תפקיד אז התפקיד הוא מצומצם

יחסית. האחריות שלכם היא על אותו תפקיד, וכל בר דעת יכול לדעת את האבחנה בין

התשדירים לבין תעמולת בחירות ארצית שיש בה פיקוח מראש.
נאוה שטראוס
היתה הצעה לכתוב: "הרשות השנייה לא תישא באחריות פלילית או אזרחית בשל

שידור תעמולת בחירות לפי סעיף זה, אלא אם כן נהגה ברשלנות."
היו"ר חנן פורת
מה על פי החוק היום? אם לא היה סעיף כזה, הרי ברור היה שמדובר במקרה כזה?
יהושע שופמן
רק אם הרשות לא מילאה את תפקידה ולא קבעה את המנגנון.
היו"ר חנן פורת
זה לגמרי מיותר. אני חושב שזה לא לצורך ולכן אנחנו לא מקבלים את הסעיף

הזה.

(ח) "מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יוש ראש ועדת הבחירות המרכזית,

כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזכיון. הכללים

יקבעו בשים לב בין היתר לכללים שנקבעו בכללי האתיקה שנקבעו לפי חוק הרשות

השנייה, ובשים לב לאופיה ולייחודה של תעמולת הבחירות ולהנחיות הנהוגות

בעיניינה."

הצבעה

(על סעיף ח')

בעד - 3

נגד - 0

התקבל.

האם סעיף ט מיותר?
יהושע שופמן
הוא לא מיותר, כי הוא, יוצר בעצם את ההסדר הראשוני. הוא יוצר פה את

LINKAGE לחוק הרשות השנייה.
היו"ר חנן פורת
כתבנו הרי על פי כללי האתיקה.
עדנה הראל
כל הסמכויות הכלליות שכרמית דיברה עליהם שהיא צריכה לקרוא לבעל הזכיון הן

לא חלות ממילא, כי צריך לכתוב שזה נכלל במסגרת שידוריו של בעל הזכיון. אנחנו
מציעים
"שידורי התעמולה לפי סעיף זה יכללו במסגרת שידוריו של בעל הזכיין

והוראות חוק הרשות השנייה יחולו עליו בגינם בשינויים המחוייבים."
היו"ר חנן פורת
הצבעה

(על סעיף ט)

בעד - 3

נגד - 0

אושר,

3. "בחוק העיקרי בסופו יבוא: תוספת 1. אזור גוש דן - 100% מהתעריף

הבסיסי."
דוד צוקה
מה זה התעריף הבסיסי?
כרמית פנטון
8 יחידות מימון לפי חוק מימון הבחירות.
היו"ר חנן פורת
כאשר אתם אומרים 100% מהתעריף הבסיסי זה כמו התעריף הבסיסי?
עדנה הראל
ה-100% זה המרבי עבור בעל הזכיון. הוא בלוח התעריפים שלו יכול ללכת על

חצי מזה.
אופיר פינס-פז
מה ההגיון של ה-60%,75%?
יהושע שופמן
ההגיון הוא שלא רצינו שבמקומות שהיום גובים 150 שקל לשלושים שניות, פתאום

יגבו 400 לכבוד הבחירות.
דוד צוקר
אם באילת יש בעל בית מלון שרץ לבחירות, אז מה איכפת לכם?
היו"ר חנן פורת
לי לא ברור למה בעניין הזה התקפלתם? יש תעריפים קבועים בחוק לכל איזור

ואיזור. האם לקראת הבהירות המתמודדים יהיו מוכנים להגיד שהם לא עולים מעל סכום

הגג של התעריפים הקבועים בהוק? אני לא מבין למה צריך להוריד את זה אם בגלל

התחרות יש אפשרות לגבות את מלוא המחיר.

עדנה הראל;

המבנה של המימון ברשויות המקומיות הוא תוצר של האופן שבו אתה מצליח

בבחירות, ברשויות קטנות המתמודדים שזוכים מקבלים אחר כך מימון הרבה יותר נמוך.

1אח. אומרת, שבמקום שבו אתה מתמודד בסופו של דבר אתה מקבל מימון יותר נמוך. יש

איזה שהוא מתאם בין גודל הרשויות המקומיות שבאיזור הזכיון ומחירי הפרסומת

שבאיזור הזכיון, המתאם הזה מקביל למתאם של המימון, שבסופו של דבר יעמוד לרשות

אלה שיזכו, לכן אתה לא רוצה ליצור מצב שבו אתה מאפשר לבעל הזכיון, שהוא

מונופול באיזור, לשדר אצלך במחיר מאוד גבוה, באופן יחסי זה יהיה הרבה יותר

מאשר באיזור תל-אביב, ששם מספר התושבים הוא גדול מאוד,
צח גרניט
הגישה הראשונית שלנו היא, שאכן התעריף צריך להיות אחיד בכל האיזורים. כל

בעל זכיון יוכל לקבוע, וזאת בהתאם לכוחות השוק באיזור שבו הוא משדר. ברגע

שמשרד המשפטים הציע את ההצעה הזאת, וההצעה הזאת שיקפה את התעריפים המקובלים

בכל איזור, קיבלנו את ההצעה,

דוד צוקר;

אני מציע לקבוע שהתעריף הבסיסי הוא שמונה יחידות, תעזבו את החלוקה לכל

שאר האיזורים, כי בתוך האיזורים יש גיוון, באחוזים יש משהו שרירותי. אני רואה

מצב שבו בעיר אחת יהיה מחיר מסויים, כי בטבריה המועמדים יכולים לשלם ובמגדל הם

אינם מסוגלים לשלם, אם תקבעו תעריף בסיסי של שמונה יחידות אז לא עולים מעליו.

65% הוא נטול משמעות,
כרמית פנטון
המדרג לא שרירותי, 60% ולא %58 זה שרירותי,
היו"ר חנן פורת
אני בעניין הזה הולך על פי בעלי הזכיונות, אילו בעלי הזכיונות לא היו

מסכימים להצעה הזאת, אז היתה לי בעיה, אבל מאהר והם מסכימים אז אין לי בעיה עם

זה.

הצבעה

(על ההצעה כפי שהובאה כאן בחוק על סעיף 3)

בעד - 2

נגד - 1
דוד צוקר
אנ י מגיש הסתי יגות,
היו"ר חנן פורת
(4) "בחוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990, בסעיף 46(א)(3),

המילים "בשידורי הטלויזיה" -יימחקו,"

הצבעה

(על סעיף 4)

בעד - 2

נגד - 0

אושר
דוד צוקר
בחלק גדול מחוקי הבחירות כאשר משנים מצב קיים, אנחנו מחילים אותם לא

מהבחירות הקרובות אלא מהבחירות שאחרי. אני מציע סעיף תחילה ב-2003.

היו"ר חנן פורת;

הצבעה

(על הצעתו של חבר הכנסת דוד צוקר)

בעד - 1

נגד - 4

ההצעה לא התקבלה והיא הופכת להסתייגות.

יש פה הצעה שאומרת להוסיף לרשימה את אותם כללים של שידורי תעמולה שקיימים

בין כה וכה.

הצבעה

(על התוספת)

בעד- 3

נגד- 0

אושר

בחוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ח -1998 2). בסעיף 26 (2) - (1)

במקום "בסעיף 25(ב} בסופו יבוא" יבוא "האמור בסעיף 25 יסומן "(א}" ואחריו
יבוא"
(2} במשפט המתחיל במילה "בענין" יסומן "(ב)". זה תיקון הטעות בחוק

הירושה כפי שיוכנס לחוק הדיינים.

על פי סעיף 124 לתקנון הכנסת, הוועדה מחליטה על חידוש רשיון בהצעת חוק

שיוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות (תיקון), התשנ"ח-1998.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים