ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/07/1998

הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 18), התשנ"ח-1997אישור לקריאה שנייה ושלישית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 234

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ה' כ"ט בתמוז התשנ"ח. 23.7.1998. בשעה 09:10
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר חנן פורת
מוזמנים
הרב אלי בן-דהן, מנחל בתי-הדין הרבניים

עו"ד אשר רוט, היועץ המשפטי, בתי-הדין הרבניים

ד"ר פרץ סגל, משרד המשפטים

דניאל אבנשטיין, מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד ליאורה עפרי, הלשכה המשפטית, משרד הדתות

עו"ד בצלאל הוכמן, לשכת עורכי-הדין

הלית ברק, מתמחה של היועץ המשפטי של הוועדה
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
נרשם על-ידי
חבר-המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 18). התשנ"ח-1997

אישור לקריאה שנייה ושלישית





הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 18), התשנ"ח-1997

אישור לקריאה שנייה ושלישית

היו"ר חנן פורת; אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה חוק

ומשפט.

נעניתי לבקשתיהם של שר הדתות ושל הרב אלי בן-דהן שראו בחוק הדיינים

דחיפות רבה בשל הצורך להסדיר את העבודה הנאותה של בתי-הדין הרבניים.

אגב, אני רוצה לציין שאנחנו בכלל עשינו מאמץ בתקופה הזאת להביא בכמה

דברים לידי ביטוי את השוויון וההשוואה בין בתי-הדין הרבניים לבין

בתי-המשפט, אם זה בתי-המשפט לענייני משפחה ואם זה בתי-המשפט בכלל, ואני

חושב שהשוויון הזה ראוי גם מפני שצריך לתת בידי בתי-הדין הרבניים את

הכלים הנאותים כדי שהם יוכלו לפעול כהלכה, וגם באמת מצד השוויון ושתהיה

אותה רמה. לכן כאשר אנשים משווים, יוכלו לראות שבתי-הדין הרבניים

מתנהלים באותם כללים ובאותם הטדרים. את החוק למניעת אלימות במשפחה

העברנו בקריאה ראשונה, והוא יבוא לכאן לדיון, ואם הוא יאושר, הוא יועבר

למליאה. זה באמת חוק חשוב שהציעה אותו חברת הכנסת יעל דיין.

אני רוצה לומר שאני מלא צער ופליאה על כך שהחוק השני שלה בקשר ליחידות

סיוע לא הונח בסופו של דבר.

דורית ואג; הוא לא הונח כי מזכירות הכנסת מסרבת לקבל

הצעות חוק פרטיות לפרסום לקריאה ראשונה שיש

להן עלות תקציבית.

היו"ר חנן פורת; אני סיכמתי את הדברים האלה עם שר העבודה

והרווחה.
דורית ואג
אכן. באתי בדברים עם משרד העבודה והרווחה,

והם אמרו לי שכך סוכם, והם יוציאו לנו את זה

בכתב כדי שאני אוכל לפרסם את החוק אבל לא קיבלתי זאת מהם. אחרי שבועיים

פניתי שוב ושאלתי למה אין לי את אישור המשרד, אמרו לי שיש שינוי

בהחלטה, והם חזרו בהם.

היו"ר חנן פורת; בעקבות זאת שוחחתי גם עם המנכ"ל וגם עם השר

פעם נוספת, וסיכמנו על אותו נוסח עצמו, שזה

יהיה על-פי אותם כללים שלגביהם נוהגים בבתי-המשפט לענייני משפחה. הם

הבטיחו שהם יבהירו את זה.

דורית ואג; אני רושמת לעצמי לבדוק את זה עם המשרד.

היו"ר חנן פורת; אני אנסה לעשות פה את הבלתי יאומן, ואם אכן

זה יאושר, להעביר את זה שוב אולי כבר ביום

שני בקריאה ראשונה, ולהעביר את זה עוד היום כדי שנוכל להביא את שני

החוקים האלה ביחד.
דורית ואג
בתחילת השבוע הזה נאמר לי שהם חזרו בהם.
בצלאל הוכמן
הדבר פשוט. הרי זוג לא מקבל שירות פעמיים,

פעם בבית-המשפט ופעם בבית-הדין, כך שמגיע לו

השירות של יחידת סיוע.

היו"ר חנן פורת; הבעיה היא שגם בתי-המשפט לענייני משפחה

עדיין לא השכילו להציב את כל יחידות הסיוע

הנדרשות.

דורית ואג; אין להם כסף.

היו"ר חנן פורת; אין להם כסף. הם אומרים שאין להם כסף לזה,

אז מה פתאום שהם יאשרו דברים חדשים. אמרתי

להם שהם יאשרו בינתיים גם לזה, ואחר-כך כאשר ימצאו כסף לזה, ימצאו גם

כסף לזה. העיקר שלא יהיה שוני בהשוואה שלהם.

מונחת בפנינו הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 18), התשנ"ח-1997.
אלי בן-דהן
בפתח הדברים אני רוצה לומר שזה חוק שעבדנו

עליו בשיתוף פעולה גם עם דוקטור פרץ סגל, גם

עם משרד האוצר והיו שותפים לו כמה גופים מהממשלה, ואנחנו מגישים אותו

במשותף.

לגבי החוק עצמו ומה עיקרו. הרעיון המרכזי הוא השוואה של בתי-הדין

הרבניים לבתי-המשפט מבחינת מה שאנחנו קוראים המינהל השיפוטי, או בתחום

השיפוטי-מינהלי. דהיינו, ישנם הרבה מאוד נושאים שהם קשורים, כאשר מצד

אחד הם עניינים מינהלתיים, אבל מצד שני הם לא תחום מינהלתי גרידא שיכול

לטפל בו פקיד, כמו נושאים של חלוקת תיקים להרכבים, כמו הסתלקויות של

דיינים מתיקים או הסתלקות של הרכב מתיקים, דבר שמצריך העברת תיק מהרכב

להרכב, לפעמים טיפול בפניות הציבור ואפילו בתלונות של הציבור כנגד

דיין. לא ראוי שכל הנושאים הללו - שהם אמנם נראים מינהלתיים, אבל יש

להם גם השלכות שיפוטיות - יטופלו על-ידי אנשי המינהל כמו מזכיר ראשי או

אפילו לא פקידים בכירים, אלא על-ידי מישהו מהדרג השיפוטי שהוא אחראי על

כך.

המצב היום הוא שישנם בערים הגדולות בארץ ראשי אבות בתי-דין שהם רבני

ערים שהם בעלי כושר לדיינות והם מתמנים כראשי אבות בתי-הדין.
היו"ר חנן פורת
באופן אוטומטי?
אלי בן-דהן
כן. באופן אוטומטי. כל רב עיר שיש בעירו מעל

לשני הרכבים ויש לו כושר לדיינות, באופן

אוטומטי הוא מתמנה לראש אב בית-הדין. זה אפילו איננו מותנה בהסכמת השר

או נשיא בית-הדין הגדול אלא זה באופן אוטומטי.
היו"ר חנן פורת
זה מעוגן בחקיקה?
אלי בן-דהן
כן. בחקיקה. זה בחוק הדיינים שאנחנו עומדים

לתקן בו את הסעיף הזה.



רב עיר מטבע הדברים, ראשו ברובו עוסק בענייני הרבנות של העיר, ענייני

הכשרות, כל מיני עניינים רוחניים של העיר עצמה, ואז האפשרות שלו להקדיש

את זמנו לעבודת בתי-הדין היא קטנה ביותר. ישנם ראשי אבות בתי-דין

שמגיעים פעם בחודש, פעם בחודשיים, ויש כאלה, -לעתים נדירות יותר,

שמגיעים לבית-הדין הרבני. הטובים ביניהם מגיעים פעם בשבוע, וגם זה לא

באופן סדיר. באופן טבעי, גם מי שמגיע פעם בשבוע לבית-הדין, איננו יכול

לטפל בכל הבעיות השוטפות של בית-הדין, ומצד שני גם הסמכויות שלו או

היכולת שלו להשפיע או לפנות לדיינים היא קטנה יותר, כי אדם שמגיע פעם

בשבוע לבית-הדין, הדיינים אינם רואים אותו כדמות אינגרטלית, אלא כמישהו

שמגיע מבחוץ, ולכן גם יכולת ההשפעה שלו ויכולת הביצוע שלו היא קטנה

יותר.

הנסיון שיש לנו במשך חמישים שנה עם ראשי אבות בתי-דין - גם ראשי אבות

בתי-דין בעלי כריזמה גדולה, כאלה שהפכו אחר-כך לרבנים ראשיים לישראל,

כגון הרב גורן עליו השלום, והרב עובדיה יוסף, הרב בקשי דורון או רבנים

אחרים - לא השפיעו כמעט במאומה על עבודת הדיינים או שהשפעתם הייתה קטנה

ביותר, והתועלת שהייתה לבתי-חדין הייתה קטנה, וממילא הדברים שהיו

צריכים להיות בטיפולם עברו או לטיפולו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול,

או לטיפולו של מנהל בתי-הדין שלא תמיד זו באמת הדרך הנאותה והראויה

לעשות זאת.

מהבדיקה שעשינו, הנשיאים או סגני הנשיאים בבתי-המשפט עושים את עבודתם

כראוי. נדמה לי שהם נותנים מענה טוב לבעיות שהצגנו בכל אזורי השיפוט,

ולכן החלטנו לתקן את החוק באופן כזה שבו התיקון הבסיסי יהיה שראשי אבות

בתי-דין ייבחרו מקרב הדיינים עצמם של אותו אזור שיפוט ולא מקרב רבני

ערים. זאת אומרת, הם לא יהיו אנשים מבחוץ.

בחוק הזה גם קבענו סמכויות שונות לראש אבות בתי-הדין שיוכל למנות אב

בית-דין באזור שיפוטו, הוא יוכל למנות . הרכבים או לשנות הרכבים, ועוד

דברים נוספים מנהלתיים שייקבעו בתקנות.

נדמה לי שזה השינוי העיקרי והמרכזי בחוק עצמו.

נקודה נוספת, בחוק לא באנו לפגוע בראשי אבות בתי-הדין המכהנים היום

על-פי החוק הקודם. זאת אומרת, כל מי שמכהן היום כראש אב בתי-הדין והוא

רב עיר - ובעיקר מדובר על שלושה אנשים בלבד - הוא ימשיך לכהן בכהונתו

עד שיגיעו לפרישה לגימלאות. אנחנו לא פוגעים בסמכויותיהם ולא פוגעים

בשכרם או מעמדם, אבל לא מעניקים להם את הסמכויות שיש היום על-פי החוק

החדש הזה.
היו"ר חנן פורת
מה הנוהג היום לגבי דרך בחירת נשיאת

בתי-המשפט?

אלי בן-דהן; עד כמה שאני יודע, העתקנו את אותה שיטה

בדיוק. שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא

בית-המשפט העליון.

היו"ר חנן פורת; האם בכל-זאת יש איזה דבר שיש בו שוני?
בצלאל הוכמן
נדמה לי שיש בכל-זאת שינוי שאני לא כל כך

חייתי מודע לו עד הבוקר. אני השבתי שמעמדו

של ראש אבות בית-דין יהיה מקביל לנשיא בית-משפט השלום. למשל, בתל-אביב

נשיא בית-משפט השלום ממונה על 106 שופטים, הוא ממונה גם על מחוז המרכז

וגם על מחוז תל-אביב, וזאת ההיררכיה. לאחר מכן יש את סגני הנשיאים

וביררתי הבוקר עם מנהל בתי-המשפט, יש בממוצע אחד ל-15 שופטים בערים

גדולות, וכאשר מדובר בערי שדה זה אחד לשמונה שופטים.

לפני הישיבה התברר לי מכבוד הרב אלי בן-דהן שההיררכיה בבתי-הדין

הרבניים היא שונה. כלומר, אם מדובר על שוויון, אני חושש שהמצב היום

יהיה הפוך, שבתי-המשפט יבואו ויבקשו את השוויון. התברר לי שהמעמד של

ראש אבות בית-דין בכל מחוז יהיה כמו של נשיא בית-משפט מחוזי.

אלי בן-דהן; מבחינת שכר בלבד.
בצלאל הוכמן
ההקבלה היא שהוא לא יהיה כמו נשיא בית-משפט

שלום אלא יהיה כמו נשיא בית-משפט מחוזי,

כאשר ראש כל הרכב מוגבל לנשיא בית-משפט שלום. למעשה יוצא שנשיא

בית-משפט שלום בתל-אביב ממונה על מאה וכמה שופטים.
אלי בן-דהן
עד לרגע זה, ללא החוק הזה, היום יש

בבתי-הדין הרבניים יש אב בית-דין רבני. אב

בית-דין הוא יושב-ראש ההרכב. בניגוד לבתי-המשפט, בבתי-הדין הרבניים

ההרכבים הם קבועים והם לא משתנים. בבתי-המשפט בכל תיק יכול להשתנות

הרכב אבל בבתי-הדין הרבניים ההרכבים הם קבועים. זאת אומרת, אדם לא זז

כל יום, והוא יכול להיות קבוע עשרים-שלושים שנה באותו הרכב. הפורמולה

הקיימת היום היא שבכל ראש הרכב עומד אב בית-דין שמבחינת שכר ועדת

הכספים קבעה - לא אנחנו קבענו - לפני חמישים שנה ששכרו יהיה מקביל

לנשיא בית-משפט שלום. זה דבר קיים היום ואנחנן לא נוגעים בזה.

אנחנו מדברים היום על ראשי אבות בתי-דין שהם יהיו מעל אבות בתי-הדין.

לדוגמה, בתל-אביב יש עשרה הרכבים, דהיינו, יש עשרה אבות בתי-דין כי יש

שלושים דיינים ועל כל שלושה יש אב בית-דין, כך שאנחנו מדברים כרגע על

מינוי אחד שייקרא ראש אבות בתי-הדין שהוא יהיה מעל כל השלושים דיינים

או מעל עשרת אבות בתי-הדין והוא יקבע את כל הדברים האלה.

היו"ר חנן פורת; כמה כאלה יהיו ברחבי הארץ?
אלי בן-דהן
חמישה.

היו"ר חנן פורת; כמה הרכבים יש ברחבי הארץ?
אלי בן-דהן
קרוב לשלושים הרכבים.

היו"ר חנן פורת; זאת אומרת, אנחנו מדברים על סדר גודל של

בערך 150 דיינים.
אלי בן-דהן
לא. קצת פחות, כי יש את בית-הדין הרבני

הגדול, יש הרכבים של שניים, הרכבים שעוסקים

בגיטין בלבד הם הרכבים של שניים.

היו"ר חנן פורת; החוק לא מתייחס בכלל לנושא הזה.

אלי בן-דהן; בדיוק. כי ראש אב בית-הדין קבוע היום. אנחנו

לא נוגעים בו.
היו"ר חנן פורת
למי נתונה היום למעשה הפונקציה הזאת של ראש

אבות בתי-הדין?
אלי בן-דהן
היא נתונה בידי רב העיר.

בצלאל הוכמן; צריך למחוק את אותו סעיף - ולא ראיתי שזה

נעשה - שקובע באופן אוטומטי את מינוי ראש

אבות בתי-הדין.
אלי בן-דהן
זה נמחק. כל הסעיף הזה נמחק.
היו"ר חנן פורת
כל סעיף קטן (ד).

אלי בן-דהן; ודאי.

היו"ר חנן פורת; כמה אנשים שמכהנים כרבני ערים קיימים?

אלי בן-דהן; היום קיימים שלושה בלבד, אבל אמורים לכהן

יותר מעשרה. בתל-אביב אין שני רבני עיר,

בירושלים שניהם יצאו לפנסיה, בבאר-שבע אחד יצא לפנסיה ואחד נפטר.

קריאה; בתל-אביב היו שניים, הרב האשכנזי והרב

הספרדי.
אלי בן-דהן
נכון.

היו"ר חנן פורת; שניהם היו ראשי אבות בית-דין?

אלי בן-דהן; ודאי. שניהם היו. זח היה לפי החוק.

היו"ר חנן פורת; זה ודאי יצר הרבה התנגשויות.

אלי בן-דהן; בוודאי.

היו"ר חנן פורת; אפילו בין הרבנים הראשיים יש חלוקה

מסויימת.

אלי בן-דהן; נכון. שם לא הייתה שום חלוקה.

מבחינה זאת, זה ודאי תיקון חשוב לחוק.
היו"ר חנן פורת
אני חושב שההקבלה שאפיינה את אותו כלל, צריך

לעשות הקבלה תוך כדי תשומת לב למטריה השונה

בכל מקום. היום למשל, בבתי-המשפט, על כמה גשיאים של בתי-משפט אנהנו

מדברים?
בצלאל הוכמן
יש חמישה. יש חמישה מחוזות ויש חמישה נשיאים

לבית-משפט שלום ולבית-משפט מחוזי.

היו"ר חנן פורת; זאת אומרת, יש בסך הכול עשרה.

בצלאל הוכמן; עשרה.
אלי בן-דהן
וסגנים? אני מניח שיש שלושים-ארבעים.
בצלאל הוכמן
בערים הגדולות המפתח הוא אחד ל-15 שופטים,

ובערי שדה אחד לשמונה שופטים.
היו"ר חנן פורת
כאן אנחנו מדברים על סגנים?
אלי בן-דהן
אנחנו רוצים להוסיף. בחוק כרגע אין סגנים.
היו"ר חנן פורת
אין ספק שמבחינת הסדר והנוהל התקין, החוק

הזה הוא חוק מעולה מכל ההיבטים, גם בהיבט

הזה שלא נמנה באופן אוטומטי רב עיר, למרות שאני משער שיהיו רבני ערים

שיזעקו חמס על כך, אבל דווקא לכן חשוב לעגן את זה בחקיקה, שאם לא כן,

אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב כזה שבאמת אותו רב לא מתאים תמיד

לדבר הזה, שאין לו את הזמן לכך או כל מיני סיבות אחרות. ברור שהדבר הזה

הוא יותר נכון מבחינה מקצועית. שנית, כמו ששמענו, יש הרבה מקומות

שכתוצאה מכך שרב עיר נפטר וכדומה ויש בעיות של בחירת רב חדש, ממילא

העסק הזה סובל. לכן אין ספק שהחוק הזה הוא נכון, גם מבחינת ההשוואה

לבתי-המשפט הכלליים.

אני לא רוצה, ואני אומר את הדברים האלה בצורה הכי גלויה ועל השולחן,

שאנחנו באותה הזדמנות חגיגית נמצא את הדרך לתוספת משכורות ולניפוח של

דברים ולצ'יפור של אנשים ועוד כל מיני דברים שבאופן כללי החשש הזה קיים

בכל מערכת שהיא מערכת אנושית. אני אומר שאנחנו צריכים לראות באופן נקי

מאוד ולעשות את הדברים רק באמת כפי שהם נדרשים מבחינה פונקציונאלית.

כשנדון בסוגייה הזאת של סגנים, אני רוצה לבדוק אם באמת הנושא הזה של

הסגנים הוא חיוני או שהוא לא חיוני ואנחנו באותה הזדמנות רוצים עכשיו

לתת מעמד וכבוד, ואולי גם משכורת, לעוד מספר אנשים. אנחנו כבר סובלים

מספיק מסגנים במועצות דתיות, ומספיק מסגני ראשי ערים, והסגן בכלל, כמו

שאומר הפסוק בספר צפניה "תבוא סגנים כמו חומר". סגנים, עושים אותם

חומרים חומרים. אנחנו לא צריכים סגנים למכביר. אנחנו נבדוק את העניין

הזה.
שלמה שהם
יש לנו בעיה קשת מאוד במערכת המשפט בעניין

של מינוי נשיאים וסגני נשיאים שהיום זה נפתר

ומסתדר, אבל השאלה הגדולה היא האם הרשות המבצעת צריכה להיות מעורבת

במינוי של האנשים האלה, ואם כן, האם זה יכול להיות בקביעה שלה ורק

בהתייעצות עם הנשיא, או שלמעשה הנשיא צריך למנות וכולי.



היו"ר חנן פורת; אנחנו מדברים על הסכמה.

שלמת שהם; אבל לרשות המבצעת יש גם זכות וטו.
היו"ר חנן פורת
הרשות המבצעת יושבת בוועדה למינוי שופטים.
שלמה שתם
ודאי.
בצלאל הוכמן
לא נכניס לכאן את כל נושא הרשות השופטת.

שלמה שתם; זה שהם מקבלים בדיוק כמו במערכת בתי-המשפט,

לא בטוח שזה כל כך טוב. יכול להיות שפה אולי

זו הזדמנות לשנות את זה, לפחות לגבי בתי-הדין הרבניים, למרות שאני לא

יודע מה העמדה שלהם מבחינת עמדה פוליטית או עמדה אחרת, אבל יכול להיות

בהחלט שיש מקום במקרה הזה לתת לרשות הזאת, לרשות בתי-הדין הרבניים,

לקבוע לפחות את הדברים הפנימיים שלה שהם נשיאיה, הם ראש אבות בתי-הדין

שלה. זו שאלה שצריך לחשוב עליה.

בצלאל הופמן; השאלה במקומה מונחת, זו שאלה חשובה, אבל היא

נוגעת לשאלה האם הרשות השיפוטית של מדינת

ישראל היא תחת אחריות המבצעת או לא. הקונספציה כרגע, על-פי המצב החוקי,

לפני שאנחנו סיכמנו עדיין את הדיון על עצמאות הרשות השופטת, שהרשות

המבצעת היא שאחראית על מערכת בתי-המשפט, היא נושאת באחריות הפרלמנטרית

על הרשות השופטת, על התקציב וכדומה.

היו"ר חנן פורת; מעבר לזה, אני רוצה להזכיר שגם בוועדה

למינוי שופטים, הרי אותה שאלה גם כן קיימת.

החשש פה מפני איזושהי מעורבות פוליטית, החשש מפני זה שהשר ימנה את מי

שהוא חפץ ביקרו וכדומה, החשש הזה קיים תמיד והעובדה היא שגם הוועדה

למינוי שופטים, ואנחנו לא מציעים לשנות את זה - להיפך, יש עוד הצעות

להגדיל את מספר האנשים ברשות המבצעת - נוהגת כך. אנחנו רואים פה איזשהו

שילוב של הדברים.

אני הייתי יכול לחשוב בכיוון שאתה מדבר עליו לא בהוצאת הרשות המבצעת

אלא באיזשהו מינון שונה. נגיד הייתי אומר שצריך עוד איזשהו נציג מטעם

הרשות השופטת כזה או אחר וזה היה יכול להיות שיקול, כדי לתת איזשהו

משקל יתר לרשות השופטת. הבעיה שלי היא רק שכאשר אנחנו עוסקים כאן עכשיו

בעניין של ההשוואה ונראה לי שזה לא יהיה נבון מצידנו להיכנס לסוגייה כל

כך טעונה דווקא כשאנחנו עוסקים כאן בשוויון. אנחנו תמיד נרתענו מהמילה

עכשיו, ואני חושב שזה מעיד על איזשהו קוצר רוח ועל איזושהי תפיסה של

חיפזון שאין לה מקום, כי כל דבר צריך להיעשות כראוי ולא לשאוף לקבל

בעוד רגע את השכר. פולחן המיידיות הזאת הוא מקולקל. מה שנוגע לעכשוויזם

הוא בתחום הלעשותם. היום לעשותה, מחר לקבל שכרה. כלומר, העכשוויזם צריך

להיות לא בקבלת השכר אלא במאמץ. כשאדם עושה משהו, הוא צריך לעשות

מאמץ, כמו שאומר רבי זעירא בשעה שהוא עולה לארץ-ישראל. מקום שמשה

ואהרן לא זכו בו, אני אזכה, אז יש לי את ההזדמנות, אני צריך לעשותו.

בזה אני עכשוויסט. במובן הזה שכל דבר שאתה לוקח, אתה צריך להשתדל לעשות

אתו באופן אינטנסיבי ולסיים אותו. לכן בהקשר הזה אני אומר שכל דבר

שעומד לפנינו, אנחנו עושים מאמץ לגמור אותו. זו הפילוסופיה של העבודה

שלנו.



בעזרת השם אנחנו נגיע לדון בנושא הזה של המעמד וחזקה שגם בעניין הזה

ניצור את ההשוואה. נכון לעכשיו חשוב לנו ליצור את ההעתקה וההקבלה,

שתהיה ככל האפשר השוואה בין הדברים. ההערה במקומה, וטוב שאתה מעיר

אותה, כי אתה שותל אצלנו כבר את הזרעים לטווח הארוך. -

שלמה שהם; אם אתה שואל אותי, אני חושב שכך צריך להיות

הדבר. מינוי זה סיפור אחר, מינוי חיצוני

למערכת, אבל כאשר אדם הוא בתוך המערכת בעיני צריך לשמור על כמה שפחות

התערבות, וזה בכלל לא נכון בעיני בתי-הדין הרבניים זאת סקציה בתוך משרד

הדתות ובתי-המשפט במשרד המשפטים, וזה אחד הדברים - שוב, לא לדיון עכשיו

- צריך לשנות אותם.

בצלאל הוכמן; חלוקת בתי-המשפט אמנם נעשית בחישוב. מנהל

בתי-המשפט אמר שזה כך וכך בערי השדה, כך וכך

בערים הגדולות, אבל למעשה זה לא מדוייק. צריך לדעת שיש סגן נשיא בכל

מקום שיש מבנה של בית-משפט, גם אם יש שם פחות משמונה שופטים, כמו

בבת-ים או ברמלה.

היו"ר חנן פורת; מה מעמדו של סגן הנשיא הזה?

אשר רוט; תפקידו לעשות שני דברים. ראשית, הוא הגננת

של השופטים. פשוטו כמשמעו. גם באשדוד יש סגן

נשיא, גם באשקלון וגם בקרית גת. הוא אחראי על חלוקת העבודה בין

השופטים.

היו"ר חנן פורת; הוא קובע איזה תיק ילך לאן?

אשר רוט; לא איזה תיק, אבל גם כמות תיקים. הרעיון של

החלוקה של התיקים - בבתי-הדין זה פחות -
נובעת משני דברים
- ראשית, מיומנות. ברור שאם יש שופט שבעברו היה מומחה בנושא סחר

בינלאומי, מעבירים אליו יותר תיקים כאלה.

- הדבר השני, עומס. זאת אומרת, יש שופטים קצת יותר איטיים, הם טובים

אבל עובדים לאט, אז אין טעם לתת להם סכמטית כך וכך תיקים כי התוצאה

תהיה שאצלם תהיה סחבת איומה. יש שופטים שיכולים לקלוט כפול תיקים. יש

שופטים שלמשל מקבלים תיק כבד שדורש הרבה זמן, ואז התוצאה שמורידים

מהם עומס. זאת חלוקת העבודה.

הדבר השני זה תפקיד הגננת.

פרץ סגל; עם כל הכבוד, אני מסתייג מהמילה גננת. זה לא

גננת ולא מנחה. מדובר פה באדם שממונה על

בית-משפט, הוא מחלק את התיקים, הוא קובע כל מיני דברים.

קריאה; זה לא התפקיד שלו זה בדרך כלל הולך לנשיא

ולא לסגן הנשיא.
אשר רוט
יש מי שיעיר לשופט כאשר הוא מפגר במתן

פסק-דין או שלא מקדם תיקים.
שלמה שהם
אפשר אפילו לרשום תלונות נגד שופטים ברמה

יותר נמוכה.

אשר רוט; יש מי שמחלק למשל חופשות. אני לא יודע איך

זה היום בבתי-המשפט מישהו שמארגן את החלוקה

הזאת בין השופטים.

היו"ר רונן פורת; זה ברור. לאן אתה חותר בזה?
אשר רוט
זה אומר שיש כתובת. כאשר לעורך-דין יש בעיה

ואני לא מדבר על איזו תלונה חריפה כנגד

שופט, אבל יש לו בעיה והיא בעיה מקומית, אז הנשיא או סגן הנשיא באותו

מקום או הנשיא אמור לפתור אותה. זאת אומרת, אם יש בעיה כרגע שיש אפילו

צו דחוף והשופט שאמור לטפל בתיק לא נמצא, יש כתובת למי לפנות. הוא

אחראי בכל הנושאים והוא גם מכריע בנושא המינהלה.
היו"ר חנן פורת
את זה הבנו. לדברים שאתה אומר יש נפקא מינה

לגבי הנושא?
אשר רוט
הרעיון הוא פשוט ביותר. אם מדובר על סגנים

לראשי אבות בתי-הדין, הרעיון הוא שצריכה

להיות כתובת והכתובת צריכה להיות זמינה. זאת אומרת, אם בתל-אביב יש

בעיה ואני יושב באיזו עיר שדה, צריך להיות טגן לכמה ערי שדה אולי שאני

אוכל לפנות אליו ולא אצטרך לחפש אותו. אני צריך שתהיה לי כתובת.
היו"ר חנן פורת
אני מציע שקודם כול נסיים את החוק ואחר-כך

נגיע לנושא הסגנים.
פרא סגל
מבחינת השוויון, אני חושב שהשוויון צריך

להיות גם בתפקידים ולא רק בדרגות. כפי

שראינו בדרגות, הדרגות הן היום אי-שוויון מבחינת מערכת השיפוט לעומת

מערכת בתי-הדין. כמו שאמר כאן הרב אלי בן-דהן אנחנו לא מדברים על

הדרגות ועל השכר, אלא אנחנו מדברים רק על התפקידים. אם מדובר על

התפקידים, כאשר יש אב בית-דין, הוא בראש הרכב, למעשה אין לו שום תפקיד

מינהלי, הוא לא אחראי לבית-הדין, הוא לא אחראי לבית-משפט וכדומה. השאלה

אם אנחנו לא צריכים לכרוך יחד עם העובדה הזאת שהוא מקביל בשכר שלו

לנשיא בית-משפט שלום, ושוב, שיהיה לו איזשהו תפקיד מינהלי. היום התוצאה

היא שבכל מחוז בכל תל-אביב יהיה נשיא אחד והוא ממונה מבחינה מינהלית על

כל בתי-הדין באותו מקום, או שאם אנחנו אומרים שיש בית-דין במקום

מסויים, למשל באשדוד, אז שבאותו בית-משפט באשדוד אחד מאבות בתי-הדין או

אב בית-הדין יהיה אחראי מינהלית על אותו בית-דין.
היו"ר חנן פורת
בסך הכול אנחנו עובדים על אותם מספרים.
אלי בן-דהן
נכון. אין פה תקנים חדשים.



פרץ סגל; אני מדבר מבחינת מערכת בתי-המשפט. התוצאה

תהיה שנגיד באשדוד יש הרכב אחד, יש שם אדם

בדרגת שופט בית-משפט מחוזי על שלושה שופטים.
אלי בן-דהן
מי אמרי עוד לא הגענו לסגנים.

פרץ סגל; אני רוצה לומר שהתפקיד הזה של אב בית-דין

צריך להיות כרוך יחד עם התפקיד המינהלי ולא

לבוא ולומר שבגלל התפקיד המינהלי אני מוסיף עוד דרגה. להיפך, אב

בית-הדין יקבל עליו את האחריות המינהלית לאותו בית-דין.

היו"ר חנן פורת; נגיע לזה כשנדבר בנושא של הסגנים. אני מציע

שנעבור על החוק.

1. תיקון סעיף 8.

בסעיף 8 לחוק הדיינים, התשט"ו-1995 -

במקום סעיף קטן (ד) יבוא;

(ד)(1) השר לענייני דתות, בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול, רשאי

למנות, בכל אזור שיפוט, ראש אבות בתי-דין מקרב אבות בתי-הדין

שבאותו אזור שיפוט. בכל אזור שיפוט יהיה ראש אבות בתי-דין

אחד, ואולם יכול ראש אבות בתי-דין לכהן כראש אבות בתי-דין

באזורי שיפוט אחדים, או בחלק מאזור שיפוט נוסף, כפי שיקבע שר

הדתות.

סעיף קטן (ד) אומר: "שר הדתות, בהתייעצות עם נשיא בית-הדיו הרבני

הגדול, ימנה בכל בית-דין רבני אזורי אב בית-דין או אבות בית-דין מקרב

הרבנים של אותו בית-דין. ימונו לבית-דין רבני אזורי שני אבות בתי-דין

או יותר, ימנה שר הדתות, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בתי

בית-הדיו לשמש ראש אבות בית-הדין. במקום שיש שני רבני עיר ושניהם

כשירים לרבנות, ישמשו שניהם כראשי אבות בתי-הדין. היה אחד מהם כשיר,

ישמש הוא כראש אבות בית-הדין. לא היה אף אחד מהם כשיר, ימונה אחד

הדיינים כראש אבות בית-הדין".
אלי בן-דהן
אנחנו למעשה מוציאים את הסייפא ומתקנים.

הסעיף שם מנוסח בצורה לא טובה והיה מקום

לשנות את כל סעיף 8.

אני קורא את הסעיף המוצע-

(ד)(1) השר לענייני דתות, בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול, רשאי

למנות, בכל אזור שיפוט, ראש אבות בתי-דין מקרב אבות בתי-הדין שבאותו

אזור שיפוט. בכל אזור שיפוט יהיה ראש אבות בתי-דין אחד, ואולם יכול ראש

אבות בתי-דין לכהן כראש אבות בתי-דין באזורי שיפוט אחדים, או בחלק

מאזור שיפוט נוסף, כפי שיקבע שר הדתות.

אנחנו בכוונוה הגבלנו ואמרנו שאי-אפשר יהיה למנות דיין רגיל לראש אבות

בתי-דין. זאת אומרת, לא תהיה מקפצה, אלא הפוך, הוא יוכל למנות אך ורק

מתוך אבות בתי-הדין. אם נדבר על תל-אביב, יש שם עשרה אבות, כך שאחד

מתוך עשרת הרבנים יהיה ראש אבות בתי-הדין, אבל לא דיין רגיל. זאת



אומרת, שלא תהיה כאן קפיצה גדולה וגס לא תהיה פה דרגה נוספת לעוד מישהו

נוסף.

היו"ר חנן פוות; השוני הוא שקודם זה בהסכמת הרבנים הראשיים

לישראל, ופה אתה מצמצם את זה.

אליהו בן-דתן; זה ממילא תוקו.

פרא סגל; זו סיבה היסטורית.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להעיר הערה כבר עכשיו, הערה שלא

תבוא לידי ביטוי בחוק, אבל היא הערה

פוליטית, או אולי ליתר דיוק הערה אנטי-פוליטית.

אני רוצה לומר שהעובדה שגם הרבנים הראשיים ממלאים ברוטציה את התפקיד

הזה של נשיא בית-הדין הגדול, וגם העובדה שיש לנו שרי דתות ברוטציה,

באמת מביאה אותנו למצב שהחוק הזה כשלעצמו הוא נכון. כשאנחנו מתקנים

חוק, אנחנו לא צריכים להביא בחשבון את המצב האנומלי הזה, אבל אני

במפורש אומר שלפי דעתי החוק הזה עצמו מחייב תשומת לב, ופניה מצד הוועדה

בשעה שהיא באה לחוקק את החוק הזה לממשלה, לרשות המבצעת, להבהיר שדווקא

משום כך זה דבר מאוד מאוד לא בריא, כי אז יכול להיות פה באמת מירוץ,

כאשר זה ממנה בתקופתו וזה ממנה בתקופתו. אז אותן הערות שנשמעו קודם

על-ידי היועץ המשפטי, מקבלות תוקף.

בצלאל הוכמן; היו דברים מעולם. לכן אני חושב שההערה שלנו

שהוא לא רשאי למנות, כי אז יכול להיות פה

משחק, אלא ההערה שלנו מטעם הלשכה היא "שימנה". אנחנו רואים חשיבות למה

שיהיה. כלומר, שזה לא יהיה שיקול דעת אם יחליטו שהיום לא ממנים, אלא

הרעיון הוא שממש יהיה חובה למנות.

פרץ סגל; בנוסח שלנו לא עלה דבר כזה כשאלה כי ברור

היה שיעשו. אם פה חוששים ששר הדתות לא יעשה

את הדבר הזה, אפשר לשנות.

בצלאל הופמן; עדיף שיהיה רשום במפורש "ימנה".
פרא סגל
אין בעיה.

היו"ר חנן פורת; בכל-זאת ההערה שלי היא במקומה, כי בדרך כלל

הבעיה היא שהוא לא ממנה, אלא הבעיה היא שהוא

ימנה אולי עם שיקול דעת שיכול להשתבש.

אנחנו נכתוב "ימנה".
הרב אלי בן-דהן
"בבל אזור שיפוט יהיה ראש אבות בתי-דין אחד,

ואולם יכול ראש אבות בתי-דין לכהן כראש אבות

בתי-דין באזורי שיפוט אחדים, או בחלק מאזור שיפוט נוסף, כפי שיקבע שר

הדתות".



מכיוון שבבתי-הדין הרבניים יש בתי-דין קטנים שלכל אחד מהם יש אזור

שיפוט, אין הכוונה שלכל בית-דין כזה יהיה ראש אב בית-דין אחד. למשל,

לבאר-שבע, לאשקלון, לאשדוד, לרחובות, שאלה הם ארבעה מקומות שונים,

הכוונה שלנו למנות לארבעתם אחד. נראה לי שהמלים "או בחלק מאזור שיפוט

נוטף" מיותרות.
היו"ר חנן פורת
גם אני חושב כך.

פרץ טגל; היום בבתי-המשפט, נשיא בית-משפט השלום הוא

נשיא בית-משפט השלום של מחוז תל-אביב ומחוז

המרכז, מחדרה ועד רחובות בדרום. לא רצינו שיצא ששוב יהיו פה יותר מאשר

בבתי-המשפט אלא שפחות או יותר תהיה הקבלה.

היו"ר חנן פורת; אנחנו מוחקים את "בחלק מאזור שיפוט נוטף".

רציתי לשאול למה כתוב כפי שיקבע שר הדתות

ולא בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול?
אלי בן-דהן
זה עניין מינהלתי בלבד שגם בבתי-המשפט כך

זה עובד. אזורי השיפוט לא קשורים.
היו"ר חנן פורת
אני לא בטוח. בכל-זאת יש לזה לפעמים

קונוטציה של שיקולים לגבי יכולתו של האדם

להשתלט. כאן מדובר באנשים, ואני חושב שצריך לעשות את ההקבלה.
אלי בן-דהן
בסדר. נוסיף את המילים "ובהסכמת נשיא

בית-הדין הגדול".
בצלאל הוכמן
אני לא יודע מה זה אזור שיפוט. למשל,

פתח-תקוה זה אזור שיפוט נפרד?

אלי בן-דהן; כן. בניגוד לבתי-המשפט שם יש רק חמישה או

שישה אזורי שיפוט, כאן יש יותר.

בצלאל הוכמן; מה-1 בספטמבר מחוז תל-אביב והמרכז יפוצל

לשני נשיאים.
פרא סגל
עד עכשיו מחוז המרכז היה תחת מחוז תל-אביב,

ומעכשיו יופרדו שני המחוזות. למשל, היום יש

14 שופטים של בית-משפט לענייני משפחה לכל מחוז המרכז ומחוז תל-אביב,

והכוונה היא להפוך את זה לשני בתי-משפט לענייני משפחה בשני מחוזות.

הכוונה היא שיהיו שני נשיאים כדי שמחוז המרכז ייפרד ממחוז תל-אביב.

גם אני חשבתי על אותו דבר, אבל האנלוגיה, ופה יש לי קושי, היא לכל
בתי-המשפט. נאמר
"שר המשפטים רשאי בצו להקים בית-משפט שלום ולקבוע את

מקום ואזור שיפוטו". השאלה היא האם לנושא אזור השיפוט, לא צריכים לתת

איזשהו עיגון ממשי. כמו שכאן, שאזור שיפוט נקבע בצו, כך גם כאן צריך

לקבוע את אזור השיפוט בצו.

היו"ר חנן פורת; היום הוא לא קיים?



פרץ סגל; היום הוא לא קיים.

אלי בן-דהן; היוס החלוקה היא אדמניסטרטיבית. אין צו.
היו"ר חנן פורת
אתה מציע שנכתוב את הסעיף הזה עצמו. ששר

הדתות יקבע בצו.
אלי בן-דהן
אם אני מביו את פרץ, הוא אומר ככה: "כפי

שיקבע שר הדתות בצו ובהסכמת נשיא בית-הדין

הגדל".
פרץ סגל
זאת שאלה אם צריך את הדבר הזה.

היו"ר חנן פורת; אם אני הבנתי, פרץ מדבר קודם כול לגבי עצם

קביעת אזור השיפוט. אתה מניח כהנחה מוקדמת

שיש אזורי שיפוט, אבל הוא אומר שעצם קביעת אזורי השיפוט, גם אם זה קיים

היום באופן מנהגי, זה בעצם לא מעוגן בשום חוק ובשום צו, ולכן צריך קודם

כול לתקן את זה. אתה מציע להקדים ולומר ששר הדתות יקבע בצו.

פרץ סגל; כי אחרת יש לנו מונח שאין לו בסיס בחוק.
היו"ר חנן פורת
אני חושב שאין עם זה בעיה.
קריאה
עם כל הכבוד, בכך אתה מערער על חוקיות

החלוקה שקיימת.

היו"ר חנן פורת; אני לא מערער, אני מעגן אותה בחוק. היום היא

לא קיימת.

פרא סגל; השאלה אם אנחנו רוצים לקבוע אזורי שיפוט

שונים מאשר בתי-המשפט.

היו"ר חנן פורת; בוודאי.

פרץ סגל; "רשאי בצו להקים בתי-משפט שלום ולקבוע את

מקום מושבם ואזור שיפוטם".

אלי בן-דהן; אם מוסיפים בסוף "כפי שיקבע שר הדתות", זה

לא מספיק טובל

היו"ר חנן פורת; כי כאן זה מתייחס רק לשאלת המינוי ולא לשאלת

העצם.

אלי בן-דהן; יש לנו בעיה שעל-פי החוק הקיים תהיה מציאות

של מספר שנים שבהן יהיו לנו שני אבות

בתי-דין משני סוגים. יהיה ראש אבות בית-דין מסוג אחד, על-פי החוק

הקודם, כלומר, רב העיר, ויהיה לנו ראש אבות בית-הדין על-פי החוק הזה.
בצלאל הופמן
תכניס הוראת מעבר בסעיף 3, ששם נאמר שראש

אבות בית-דין ימשיך.
אשר רוט
בזה לא פתרת את הבעיות.

היו"ר חנן פורת; בכל מקרה אנחנו נתייחס לזה בסעיף של הוראת

המעבר. אני מודה ומתוודה שאני לא כל כך

מאושר מזה.
אלי בן-דהן
(2) השר לענייני דתות, בהתייעצות עם נשיא

בית-הדין הרבני הגדול ובהסכמת ראש אבות

בתי-הדין באזור שיפוט מסויים, רשאי למנות בבית-דין אזורי שבאותו

אזור שיפוט אב בית-דין אחד או יותר, מקרב הדיינים שבאותו בית-דין.

עד היום הפורמולה היא ששר הדתות ממנה אב בית-דין בהתייעצות עם נשיא

בית-הדיו הרבני הגדול. כיוון שאנחנו רוצים לתת שיניים לראש אבות

בתי-הדין שיהיה לו גם מעמד וגם סמכויות כלפי הדיינים שבאזור השיפוט

שלו, אנחנו נותנים לו אפשרות שזה יהיה בהסכמתו אם ימונה אב בית-דין או

לא, ויהיה לו מעמד חשוב גם כלפי הדיינים שהוא ראש אבות בתי-הדין שלהם

והם ידעו שהם צריכים לעבור דרכו כדי להתקדם הלאה.

היו"ר חנן פורת; יש מקבילה לנושא הזה בבתי-המשפס?
אלי בן-דהן
שם אין אב בית-דין. זה דבר חדש.

היו"ר חנן פורת; אני בעקרון ודאי מסכים לזה, רק אני אומר שפה

יכול להיות שההערה של שלמה שהם עוד יותר

תקפה, כי כאן יוצא שיש מעורבות ישירה של שר הדתות בתוך העניין הזה של

מינוי.
אלי בן-דהן
זה קיים היום. אנחנו לא רוצים לשנות. את אב

בית-הדין הוא ממנה. לא שינינו את זה.

היו"ר חנן פורת; אני שואל אם לא היה נכון לעשות להיפך, שראש

אבות בתי-הדין באותו אזור רשאי למנות

בהתייעצות עם שר הדתות ועם נשיא בית-הדין הגדול.

פרא סגל; אבל אתה לא לוקח עצה מקטן ולא קטן לוקח עצה

מגדול. לא יכול להיות שהקטן יקח עצה מן

הגדול. כלומר, הפורמולה שאנחנו חשבנו היא באמת להוציא את השר לענייני

דתות ולקבוע שזה יהיה בהסכמה, ואז אנחנו מגיעים לאותה מטרה ששלמה דיבר

עליה, מוציאים את שר הדתות ואומרים שפה נשיא בית-הדין הרבני הגדול הוא

שממנה בהסכמת ראש אבות בתי-הדין ובלי שר הדתות בכלל.
אלי בן-דהן
אמיתית זה ודאי נכון. יש פה את השאלה

הבסיסית.

שלמה שהם; אתה יכול לא להגיב ואנחנו נחליט.

היו"ר חנן פורת; אלי בן-דהן הוא מנקיי הדת שבירושלים. הוא גם

לא שלוחו של שר הדתות. אני דן בעניין הזה גם

כן באופן עקיף. זאת אומרת, יכול להיות שאולי כן צריך. עד היום היה



מקובל שהשר ממנה? יכול להיות שצריך להיות כאן בהסכמה, אבל השאלה היא

מצד מי באה היוזמה לעניין.
שלמה שהם
אנחנו מדברים עכשיו על הרמה הזאת של מינוי

אב בית-דיו מתוך אחד משלושה שופטים כאב

בית-דין. זה נראה לי כל כך פנימי של המערכת ובאמת צריך להשאיר את זה.

יש איזו רמה שבאמת לא צריך להתערב. תאר לך שמחר שר הדתות יחליט גם אם

הוא יצא לחופש או לא יצא לחופש. לכאורה, אם ממנים אותו אחראי עליו, אין

לזה סוף.
בצלאל הוכמן
לנו יש דעה אחרת וזה תלוי במסלול הקידום.

במסלול שפיטה, הקידום שלי הוא שופט שלום

ואחרי כן שופט מחוזי. כאשר אני רוצה להתקדם משופט שלום לשופט מחוזי,

עושה את זה ועדת מינוי שופטים.
היו"ר חנן פורת
בלי מעורבות של שר המשפטים.
בצלאל הוכמן
שר המשפטים הוא יושב-ראש הוועדה, כי המינוי

הוא מינוי לכל החיים, עד גיל 70. נשיא של

בית-משפט, שזה מינוי מינהלי והוא רק לתקופה של ארבע שנים, לכן יש את

המעורבות רק של הרשות המבצעת והרשות השופטת. כך זה בבתי-המשפט.

כאן יש לנו דעה לגבי העניין של אבות בתי-הדין והדעה שלנו היא כיוון

שהקידום של דיין לתפקיד אב בית-דין זה לא רק משכורת. עם כל הכבוד

בירושלים למשל יש יותר אבות בתי-דין מאשר כמות ההרכבים, וזאת עובדה. זה

תיגמול לאדם שמעלים אותו מבחינת משכורת. לדעתי מינוי אבות בתי-דין צריך

לבוא לוועדת מינויים לדיינים, והסיבה פשוטה ביותר. אני מביא, לא את

דעתי הפרטית, אלא, את דעת לשכת עורכי-הדין שדנה בחוק הזה.

זה צריך להיות בדיוק כמו שאני מקדם שופט לתפקיד שופט מחוזי מבחינה זאת

שהוא הוכיח את עצמו. כי מי זה אב בית-הדין הרבני? אב בית-הדין הוא זה

שמנהל למעשה את המשפט. אני חושב - וכשאני אומר אני חושב, הכוונה היא

למה שחושבת הוועדה שלנו - שמדובר על אב בית-דין, מדובר על קידום מקצועי

כמו שמקדמים שופט שלום לשופט מחוזי, ומן הראוי שועדת המינויים לדיינים

תבחן האם הוא הוכיח את עצמו כדיין, בדיוק כמו שמקדמים שופט שלום לשופט

מחוזי כאשר בודקים מה הכישורים שלו ואיך הוא הצליח בתור שופט שלום.
שלמה שהם
מינוי של אב בית-דין זה בעצם מינוי לכל

החיים אם הוא לא מתקדם הלאה. המינוי הזה הוא

מינוי חשוב מאוד מבחינת הצורה של ההתדיינות בפניו, מבחינת הנוהל של

ההרכב, מבחינת צורת שמיעת בעלי הדין, מבחינת הרבה מאוד דברים. יכול

להיות שצריך לשקול שהמינוי הזה יהיה הרבה יותר עם עין ובזהירות ותוך

בחינת כישורים שועדת מינויים כן יכולה לעשות את זה. אז נכון שלוגית אתה

צודק כשאתה מדבר על המעבר מהשלום למחוזי, אבל יכול להיות שדווקא בגלל

העניין הרגיש הזה צריך לחשוב על המינוי.
אלי בן-דהן
כל ההערות בנושא אבות בתי-הדין, אני מסכים

איתן. אנחנו שוקלים באמת לעשות כאן שינוי

מהותי בנושא אבות בתי-הדין. כשאני אומר שינוי מהותי, אני הייתי הולך על

מינוי לארבע שנים בלבד ולא מעבר לכך.
היו"ר חנן פורת
סעיף 3 מדבר על שני אבות בתי-דין.

אלי בן-דהן; כן. הייתי הולך על כיוון כזה. הייתי הולך על

כיוון שאב בית-דין ימונה אך ורק אם הוא

מתגורר באזור כהונתו, אב בית-דין ימונה אך ורק אם הוא יושב-ראש הרכב

ואם הוא לא יושב-ראש הרכב תפקע כהונתו. אני לא חושב שזה המקום כאן. אני

בהחלט מוכן אם תרצו לומר שאנחנו עובדים על כך.

היו"ר חנן פורת; זה בחקיקה או בתקנותי

אלי בן-דהן; בחקיקה. רק חקיקה. כל נושא של אב בית-דין זה

חקיקה.

פרץ סגל; השאלה אם אנחנו מוחקים את הסעיף ומשאירים את

זה לתקנות.
אלי בן-דהן
לא. אב בית-דין נשאר.

היו"ר חנן פורת; אתה מציע שהוא רשאי למנות אב בית-דין. בעצם

כל הרעיון של מינוי אב בית-דין מופיע בסעיף

2. אז יכול להיות שפה היית יכול לכתוב ששר הדתות יתקין תקנות לגבי

הנושא.

אלי בן-דהן; אם אתם מרשים לי, עדיף שזה יהיה בחוק. אם

אתם חושבים שיש מקום לעשות את התיקונים

שאמרתי, אני מוכן שתכניסו כאן. דהיינו, שאב בית-דין ימונה לארבע שנים

בלבד, או אם הפסיק להיות יושב-ראש תפקע כהונתו. אב בית-דין ימונה אם

הוא גר במקום כהונתו.
היו"ר חנן פורת
אתה תעמוד בזהל
אלי בן-דהן
בוודאי. יש חוק ואני איש חוק.
היו"ר חנן פורת
הואיל ולדבר הזה אין מקבילה במערכת

השיפוטית, אנחנו גם יותר חופשיים. בדיוק זה

יעשה את העובדה אם אב בית-דין הוא לא כמו מעבר משופט שלום לשופט מחוזי

וזה יתן לזה את הפרופורציה.

איך אתה היית מציע, על-פי מידת האמת השיפוטית, איך היה צריך להיות

המינוי לפי זה, על-ידי השרל
אלי בן-דהן
אני אגיד את האמת. במציאות הנוכחית שקיימת

היום, אני חושב שיש חשיבות שגם לשר יהיה

מעמד.
היו"ר חנן פורת
מי יזום את העניין? השר ימנה?
קריאה
השר חשוף ללחצים פוליטיים.
שלמה שהם
אתה יכול לכתוב שנשיא בית-הדין הגדול ימנה

בהתייעצות או בהסכמה.
בצלאל הוכמן
המצב בפועל היום הוא שממנים אבות בתי-דין

יותר מהרכבים.

אלי בן-דהן; אני מדבר על יושב-ראש הרכב. אני רוצה להסביר

מה פירוש יש יותר מדי אבות בתי-דין. זה לא

סתם. אדם מונה למשל בבאר-שבע, עברו עשר שנים והוא חי בבאר-שבע ואז ביקש

העברה לתל-אביב או לירושלים. אז הוא גורר איתו את התואר שלו כאב

בית-דיו גם אם הוא לא בפועל אב בית-דין. אבל אם נוסיף את מה שאמרתי, רק

אם הוא יושב-ראש הרכב ורק אם הוא מתגורר במקום כהונתו ולארבע שנים,

הרווחנו את הכל.

בצלאל הוכמן; מבחינה זו יש גם קידום במשכורת. אתה לא יכול

לקחת לאדם את המשכורת.
אלי בן-דהן
מה קורה לסגן נשיא אחרי ארבע שנים? לא יכול

להיות שופט?

שלמי; שתם; יכול להיות.
אלי בן-דהן
והשכר שלו יורד.

היו"ר חנן פורת; לפי דעתך זה יהיה נכון שנשיא בית-הדין הרבני

הגדול הוא זה שיוביל את המהלך?

אלי בן-דהן; אני אישית חושב שטוב שגם שר יהיה מעורב.

לדעתי הפורמולה שקיימת היום היא נכונה. שר

הדתות בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הגדול ובהסכמת ראש אבות בתי-הדין.

נדמה לי שזה הכי נכון, אבל אני לא אתעקש אם אתם תגידו שאתם רוצים

הסכמת שר.
פרץ סגל
הפורמולה השנייה שדיברנו עליה, נשיא

בית-הדיו הרבני הגדול, בהסכמת ראש אבות

בתי-הדין.
אלי בן-דהן
אם אתה רוצה להוריד את השר, אני לא אתעקש

על זה. אני חושב שטוב שיהיו איזונים.

היו"ר חנן פורת; נשיא בית-הדין הרבני הגדול בהסכמת השר

לענייני דתות וראש אבות בתי-הדין.
קריאה
כך כל אחד מהם יכול להטיל וטו.
אלי בן-דהן
הנשיא מתייעץ עם השר.

שלמת שתם; במערכת המשפט יש מקרים כאלה. נדמה לי שרשמית

הנשיא ממנה בהתייעצות עם השר.



היו"ר חנן פורת; ברשותכם, אני פה נזקק במקרה הזה לפרקטיקה

בשטח. אני שואל אתכם בפועל, נשיא בית-הדין

הרבני הוא באמת זה ששולט על המערכת! הוא זה שמפקח על המערכת? זה כמו

נשיא בית-המשפט העליון?
אלי בן-דהן
הכי טוב היה שמנהל בתי-הדין היה ממנה.

היו"ר חנן פורת; אני שואל שאלה פרקטית. נשיא בית-הדין הרבני

הגדול הוא באמת מעורב וחי את הדברים כמו

למשל בהקבלה לנשיא בית-המשפט העליון?
אלי בן-דהן
לא.

פרא סגל; הרב בקשי דורון אמר לי שהוא היה מעוניין

באמת שזה לא יהיה בהתערבות שר הדתות.
נצלאל הופמן
נשיא בית-הדין הגדול לא מעורב כמו למשל נשיא

בית-הדין הארצי לעבודה. בהחלט לא. אם אתם לא

מקבלים את הרעיון של ועדת המינויים, אני בהחלט חושב ששר הדתות צריך

להיות. אני לא חושב שכל כך צריך להיבהל מעירוב פוליטי. בסך הכל

פוליטיקאים הם לא אנשים פסולים. יש להם את ההגיון שלהם ויש להם את

הראיה שלהם.
שלמה שהם
השאלה אם ראוי לפתוח את הפתח הזה.
היו"ר חנן פורת
למרות שאתם אומרים שהסכמה זה שני אנשים, אני

דווקא רוצה להתחיל מזה בסיטואציה הנוכחית.

אני רואה לנגד עיני את ההתחלפות של השרים והתחלפות של הרבנים ברוטציה,

שזה חלק מהבעיה כאן. אם לא היה נכון לכתוב אפילו הפוך, שנשיא בית-הדין

הרבני בהתייעצות או בהסכמת השר לענייני דתות ונשיא בית-הדין הרבני

הגדול, בהסכמה של שניהם הוא ימנה.
אלי בן-דהן
או שתמחקו את השר לגמרי, או שתשאירו את המצב

כפי שהוא קיים היום.

קריאה; יש פה עניין מקצועי. למה השר צריך להיות?

אשר רוט; כיוון שהשר נותן את הראיה הציבורית.

היו"ר חנן פורת; היום אין התייעצות?
אלי בן-דהן
יש התייעצות עם נשיא בית-הדין.
היו"ר חנן פורת
אני מציע שנשאיר את זה כך. בכל מקרה הרי

הטלנן על השר עכשיו כבלים מאוד חזקים בזה

שזה מחייב את הסכמת ראש אבות בתי-הדין.

אלי בן-דהן; אני מציע להוסיף סעיף 3 שיהיה כתוב בו: "אב

בית-דין יתמנה בהתקיים בו התנאים הבאים".



שלמה שהם; יהיה סעיף 3. אני אנסח אותו. אנחנו רוצים

שאבות בתי-הדין יהיו לארבע שנים, אנחנו

רוצים שהמינוי הוא רק כאשר הוא מכהן כראש הרכב.
אלי בן-דהן
אם הוא הפסיק להיות ראש הרכב, המינוי פוקע

אוטומטית גם אם זה קורה לפני תום הארבע

שנים.

שלמה שהם; המכהנים באותו אזור והמכהנים בפועל

כיושבי-ראש הרכב. אנחנו ננסח את זה אחר-כך.
היו"ר חנן פורת
זה בעצם צריך להיות בהוראת המעבר.

אלי בן-דהן; נכון.
היו"ר חנן פורת
תצטרך להתייעץ בעניין הזה עם השר.
אלי בן-דהן
השר אמר לי שהוא מסכים לדברי.
היו"ר חנן פורת
הואיל ואני נמצא בצומת החשובה שנקראת

יושב-ראש ועדת חוקה, והואיל שכל השאלות הללו

מבחינת הבעיות האישיות לא נוגעות לי, אין לי שום נפקא מינה, ולכן לא

איכפת לי אם לצורך זה ייתלו בי כדי לעשות את המהפיכה הזאת ויש לי

כתפיים מספיק רחבות בעניין זח.

בצלאל הופמן; אנחנו מדברים על מינוי לארבע שנים והשאלה

היא אם מדובר בארבע שנים עם הארכה לעוד ארבע

שנים.
אלי בן-דהן
ודאי. בהחלט אפשר להאריך. אפילו ליותר.

שלמה שהם; נכתוב שהוא ימונה לארבע שנים וניתן להאריך

את כהונתו.

סעיף 3 יאמר כך: "אב בית-דין ימונה מקרב הדיינים המתגוררים באזור

השיפוט של בית-הדין. כהונת אב בית-הדין תפקע בעת שחדל לכהן כראש הרכב

בית-הדין הרבני". אחרי כן נכתוב משפט נוסף שאני עוד צריך לנסח אותו

לגבי תוקף המינוי.
אלי בן-דהן
אב בית-דין, אם הוא טוב, תן לו להמשיך

הלאה.

היו"ר חנן פורת; תחשוב על כך שרעיון מעין זה יהיה במרוצת

הזמן גם לגבי רבני ערים ואז נגיע למצב שיכול

להיות שלשופטים בבית-המשפט יהיה את אותו סעיף.

פרץ סגל; יש סעיף כזה. נשיאים וסגני נשיאים מכהנים

לארבע שנים.



היו"ר חנן פורת; כן, אבל שופט הוא לכל החיים.

סעיף 3: "ראש אבות בית-הדין יתמנה לארבע

שנים, ורשאי השר לענייני דתות, בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול,

להאריך את המינוי לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים נוספות". זאת אומרת,

ראש אבות בתי-דין, זה רק לשמונה שנים.
אלי בן-דהן
אנחנו כאן התלבטנו - אני חוזר לסעיף 2 -

בנושא של סגן ראש אבות בתי-הדין ואני אגיד

מה הרציונל. זה חשוב לי עוד יותר כרגע אם אני הולך לקצץ את אבות

בתי-הדין. לפי מה שאנחנו הולכים לעשות, אנחנו נוריד בשליש או יותר את

אבות בתי-הדין, כך שממילא כהונת בעלי התפקידים המינהלתיים-שיפוטיים

תרד. אני מוכרח שלראש אבות בתי-הדין יהיה עוד אדם שיעזור לו, כי מה

יקרה אם הוא חולה, מה יקרה אם הוא לא בארץ וכולי. חוץ מזה, אין ספק

שהתפקידים שאנחנו נטיל עליו יהיו רבים. הוא יהיה חייב שיהיה עוד אדם

אחד שיעזור לו.

אני רוצה להציע שכל ראש אבות בית-הדין יוכל למנות לעצמו סגן אחד בלבד

ולא מעבר לכך.
בצלאל הוכמן
מדובר פה על מישהו שממלא את התפקיד השיפוטי

ולא יכול להיות שהוא ימנה לעצמו סגן.

היו"ר חנן פורת; הוא יכול למנות בהתייעצות, בהסכמה.

אלי בן-דהן; בהסכמת ראש אבות בתי-הדין. הוא חייב לקבל את

הסכמת ראש אבות בתי-הדין.

היו"ר חנן פורת; ובהתייעצות עם נשיא בית-הדין הרבני הגדול.
אשר רוט
היוזמה למינוי תבוא מראש אבות בתי-הדין, אבל

בהסכמת השר.

אלי בן-דהן; הוא צודק. המינוי הוא מינוי של שר.

היו"ר חנן פורת; רשאי למנות סגן. אני לא רוצה שזה יהיה

אוטומטי.

אלי בן-דהן; "רשאי אם ראה צורך בכך".
היו"ר חנן פורת
בסדר.
אלי בן-דהן
"רשאי, אם ראה צורך בכך, למנות סגן אחד לראש

אבות בתי-הדין".

היו"ר חנן פורת; יהיו מקסימום עוד חמישה סגנים.
אלי בן-דהן
בדיוק.

לסעיף 2 הוספנו סעיף לגבי הסגנים וזה יהיה

סעיף (5)- "השר לענייני דתות בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הרבני הגדול



ובהסכמת ראש אבות בתי-הדין, רשאי, אם ראה צורך בכך, למנות סגן אחד לכל

ראש אבות בתי-הדין".

שלמה שתם; אני רוצה לקרוא לכם את הנוסח.

סעיף (2) נשאר כפי שהוא.
אחריו יבוא סעיף 3
(א) אב בית-דין יתמנה לארבע שניט ורשאי השר לענייני דתות בהתייעצות עם

נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובהסכמת ראש אבות בתי-הדין באותו אזור

שיפוט להאריך את המינוי בתקופות נוספות של ארבע שניס.

(ב) אב בית-דין ימונה מקרב הדיינים המתגוררים באזור השיפוט של

בית-הדין. כהונת אב בית-הדין תפקע בעת שחדל הדיין לכהן בפועל כראש

הרכב.
בהוראות המעבר הוספתי
"אב בית-דין המכהן ביום תהילתו של חוק זה, יראה

כאילי התמנה לארבע שנים ביום תחילתו של חוק זה".

היו"ר חנן פורת; סעיף (3) נותר כפי שהוא.

אשר רוט; מה עם החובה להתגורר באזור?

שלמה שהם; מי שהתמנה פה, התמנה. מי שמכהן בפועל היום,

נשאר ארבע שנים.

אשר רוט; אם החובה להתגורר במקום לא חלה עליו, מי

אומר לך שההגבלה של ארבע שנים חלה עליו?

אלי בן-דהן; אתה חייב לעשות את זה.

שלמה שהם; כתבתי שיחול עליו העניין של ארבע שנים.
היו"ר חנן פורת
תקרא עוד פעם את הסעיף.

שלמה שהם; "אב בית-דין המכהן ביום תחילתו של חוק זה,

יראה כאילו התמנה לארבע שנים ביום תחילתו של

חוק זה". אני עוד צריך לבדוק מבחינת הניסוח.

היו"ר חנן פורת; סעיף (3) נותר כמות שהוא והוא יהיה עכשיו

סעיף (4). סעיף (5) יהיה לגבי הסגנים ואנחנו

מקבלים את זה.

בצלאל הוכמן; בנושא הסגנים. יש עוד מקום אחד שדרוש בו

סגן, וזה בית-הדין הגדול. היום הרב הראשי

לישראל הוא גם נשיא בית-הדין הגדול וצריך להיות שם סגן. היום יש עשרה

דיינים ועוד מעט יהיו 12 דיינים, וצריך שאחד מהם יהיה סגן נשיא

בית-הדין הגדול, שכאשר הנשיא איננו או נמצא בחו"ל, ולמשל היום הוא

בחו"ל, יהיה סגן.

היו"ר חנן פורת; גם בבית-המשפט העליון יש משנה לנשיא.
אלי בן-דהן
אנחנו מאוד בעד. שני הרבנים הראשיים מסכימים

לכך.

היו"ר חנן פורת; האס מדובר כאן בתוספת תקנים?
אלי בן-דהן
היום יש עשרה ראשי אבות בתי-דין שהם לא מקרב

הדיינים עצמם וזה אומר משכורת מלאה. פה

מדובר על חמישה ראשי אבות בית-דין שזאת לא משכורת אלא תוספת של 500

שקל, 1,000 שקל. כאן אתה מדבר על 30 אלף שקל כפול עשרה. אותו הדבר לגבי

הסגנים.

שלמה שהם; הם נשארים רבני עיר?
אלי בן-דהן
כן. החוק הזה גורם לחסכון אדיר לאוצר.

היו"ר חנן פורת; הנושא הזה של סגן הנשיא לא יכול להיכנס

כאן.

אלי בן-דהן; (2) במקום סעיף קטן (ו) יבוא;

(ו) בהרכב שיושב בו בדין ראש אבות

בתי-הדין, ישב הוא בראש ההרכב, בהרבב אחר ישב בראש אב

בית-הדין ובהרכב שאין בו אב בית-דין ישב בראש - זה ממש קיים

היום - הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שונה, הקשיש

שבהם.

אנהנו חשבנו להוסיף עוד משפט אחרי "בהרכב שיושב בו בדין ראש אבות

בתי-הדיו, ישב הוא בראש ההרכב" ולכתוב את הנוסח: "בהרכב בו ישב סגן ראש

אבות בתי-הדין ואין ראש אבות בתי-הדין יושב בו, סגן ראש אבות בתי-הדין

ישב בראש ההרכב".

היו"ר חנן פורת; אתה יכול לומר שבהעדרו ישב סגנו במקומו.

אלי בן-דהן; לא. הנוסח הזה מועתק.

היו"ר חנן פורת; בעניין הזה לא היה תפקידו של ראש אבות

בתי-הדין לקבוע את הדברים האלה?

אלי בן-דהן; לא. זה אוטומטית.

בצלאל הוכמן; גם בבתי-המשפט זה אוטומטית.

היו"ר חנן פורת; גם בתחום הזה השאלה הזאת של הוותק לא יכולה

להיות קריטריון בלעדי. לגבי נשיא בית-המשפט

העליון, בוודאי שזו שגיאה גדולה לחשוב מאוד שמכיוון שהוא הוותיק, אז

הוא צריך להיות הנשיא גם אם הוא לא ראוי לכך. מעניין דווקא שבבית-משפט

שלכאורה השיקול השיפוטי היה צריך לעמוד בראש, פתאום הולכים על-פי

הוותק. יש כמה פרות קדושות שאני לא רוצה בהזדמנות הזו לשחוט אותן, אבל

זה דבר שמחייב חשיבה מחודשת.
אלי בן-דהן
2. הוספת סעיף 8א.
אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא
8א. סמכויות ראש אבות בתי-הדין.

(א) ראש אבות בתי-הדין יקבע את הדייגים שישבו בכל הרבב ואת העניין

שידון בו אותו הרבב, לפי הכללים שייקבעו על ידו.

זה צריך להיעשות בהסכמת מנהל בתי-הדין.

היו"ר חנן פורת; מה פירוש לפי הכללים שייקבעו על ידו?

אלי בן-דהן; הוא יכול לחלק לפי אותיות, לפי ימים, כל

מיני דברים כאלה.

היו"ר חנן פורת; אני רוצה לומר, למרות שאני מבין את מה

שמסתתר, שנדמה לי שאם רוצים לדבר על עצמאות

ראש אבות בתי-הדין, זה יכול להיות אולי בהתייעצות.

שלמה שהם; אם תרשה לי, אני חושב בדיוק הפוך. אני חושב

שבענייו הזה, את הכללים צריך לקבוע מנהל

בתי-הדיו לכל בתי-הדין. נקודה. אם יש בתוך מקום מסוים איזה שהם דברים

ספציפיים מיוחדים, הלא בסך הכול מדובר בשמיעת תיקים ובמערכת המשפטית זה

נעשה על-ידי הנהלת בתי-המשפט. יש כללים קבועים. למשל, לא יכול להיות

שבמקום מסויים לוקחים תיק וזהו, ובמקום אחר זה יהיה לפי א'-ב'.

בצלאל הובמן; ראש אבות בתי-הדיו בכל אזור, צריך לחשאיר לו

שיקול דעת עצמאי בנושא.

היו"ר חנן פורת; אני חושב שצריך לעשות כאן את ההפרדה בין

יקבע את הרכב הדיינים שישבו בכל הרכב. השאלה

אם הכללים שעליהם מדובר צריכים להיות כאן או במקום אחר. למה אתה צריך

להכניס כאן את הכללים? למה הכללים צריכים להיות בחקיקה? אם אתם רוצים

לדבר על כללים, אלה צריכים להיות כללים ארציים.

אלי בן-דהן; אתה צודק. מחקנו את זה.

(ב) החליט הרבב בית-דין או דיין הדן בעניין

פלוני לפסול עצמו מלהמשיך ולדון באותו עניין, או נפסל מלהמשיך

ולדון באותו עניין על-ידי בית-הדין הגדול לערעורים, יקבע ראש

אבות בתי-הדין את הדיינים שישבו בהרכב או את הדיין שימשיך לדון

באותו עניין.
היו"ר חנן פורת
בסדר.

אלי בן-דהן; (ג) נפסל ראש אבות בתי-הדין על-ידי בית-הדין

הגדול או שפסל את עצמו מלהמשיך ולדון

בעניין פלוני, יקבע נשיא בית-הדין הגדול את הדיין שימלא את

מקומו.
בצלאל הוכמן
כאן צריך להוסיף את הסגן, כי הרי יש לו

סגן.
אלי בן-דהן
לא. הסגן לא יכול למנות את הראש. זה לא

מכובד.
בצלאל הוכמן
נניח שיש מצב שראש אבות בתי-הדין מנוע בגלל

איזו בעיה אישית מלדון בעניין מסויים, באותו

מקרה, כפי שקורה בבתי-המשפט, הסגן שלו ממנה במקומו. נאמר שמדובר בקרוב

משפחה, זה הרי המקרה, או מישהו שהוא מכיר, ולכן באותו עניין הוא לא

יכול לטפל, ולשם כך יש לו סגן.
היו"ר חנן פורת
אני מבין שהמדובר בפסילה רק לאותו תיק.
אלי בן-דהן
לדון בעניין פלוני.

אם אתם רוצים סגן, בבקשה.

אשר רוט; הסגן מצוות להרכב אחר. נניח שלנשיא יש הרכב

א' ולסגן יש הרכב בי.
שלמה שהם
תשאיר את זה לנשיא בית-הדין הגדול במקרים

כאלה, שאלה הם מקרים נדירים. יש לך מקרים

שנשיא בית-המשפט העליון מחליט, אם יש תביעה נגד שופט ושופט אחד לא יכול

לדון בו, אז הוא קובע.

היו"ר חנן פורת; אם יהיה לנו סעיף על סגן נשיא בית-הדין

הגדול, אנחנו נקבע את זה בפירוש.

ליאורה עפרי; אתה אומר שימנה אם ראה צורך בכך, אבל אם

אין סגן באותו אזור שיפוט?
אלי בן-דהן
(ד) סמכות שנתייחדה לראש אבות בתי-הדין,

רשאי הוא לאצול כולה או מקצתה לאב

בית-הדין. כאן אפשר להוסיף-. לסגנו. אם אין לו, הוא לא יאצול

לאף אחד.
היו"ר חנן פורת
בסדר. במחשבה שנייה, אני חוזר לסעיף (ג).

האם באמת לא נכון שיהיה כתוב סגן! לשם כך בא

הסגן, זה הרי כל העניין של סגן.

שלמה שהם; פה מדובר על פסילת דיין בכלל, ואז ראש אבות

בתי-הדין מטפל בעניין. מדובר על פסילת שופט

או דיין והדיין הזה במקרה ראש אבות בתי-הדין ממנה, וכאן אמרו שיכול

למנות נשיא בית-הדין הגדול.

היו"ר חנן פורת; אם יש סגן, למה שהסגן לא ימלא את מקומו?

שלמה שהם; כי יכול להיות שהסגן יושב בהרכב אחר, אולי

הסגן עסוק באותו רגע, אולי אין לו סגן, אולי

הוא יושב באותו הרכב.

היו"ר חנן פורת; בסדר. נשאיר את זה ככה.
אלי בן-דהן
(ה) סמכויות המינהל של ראש אבות בתי-הדין

ייקבעו בתקנות בידי ולשר לענייני דתות

בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הגדול. כאן אתה רוצה בהסכמת מנהל

בתי-הדין.
שלמה שהם
לא צריך ייקבעו בתקנות, מספיק ש"ייקבעו

על-ידי השר לענייני דתות בהסכמה עם". צריך

אישור ועדת חוקה?
אלי בן-דהן
איך שאתה רוצה. לא איכפת לי. אם אתם חושבים

שזה טוב, שיהיה.
שלמה שהם
בדרך כלל אני בעד, אבל כאן זה נראה לי כמשהו

שאנחנו לא צריכים להתערב בו.

היו"ר חנן פורת; האם בסעיף (ה) כלול מה שאמרנו קודם לגבי

סעיף 8א(א), כי כאן אתה מדבר רק על סמכויות

המינהל של ראש אבות בתי-הדין, ושם אתה מדבר גם על הנושא של כל המינוי.

קודם זה כלל את הנושא של השיטה.
אלי בן-דהן
נכון.
היו"ר חנן פורת
השאלה אם כאן אתה עושה את זה כסמכויות

המינהל של ראש אבות בתי-הדין או שאתה רוצה

לקבוע כללים ארציים. כשכתבת את הסעיף הזה, כפי שהוא כתוב בסעיף (ה),

משמע שאתה נותן לו את הסמכויות. אני רוצה שהסמכויות תהיינה סמכויות

אחידות.

אלי בן-דהן; נכון.

היו"ר חנן פורת; שלא כל ראש אבות בתי-דין ימציא לו שיטות

משלו. לכן צריכות להיות כאן סמכויות המינהל

של ראש אבות בתי-הדין.

אלי בן-דהן; ואולי גם הכללים לניהול אזור השיפוט, או

משהו כזה.

פרא סגל; אני רוצה להציע פורמולה אחרת, פורמולה

שמשולבת בחוק בתי-המשפט הקיים וזו טיוטה של

הרפורמה של ועדת אור. היום הנוסח בסעיף 82 לחוק בתי-המשפט אומר ששר

המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי-המשפט, ומנהל בתי-המשפט הוא

האחראי. אנחנו רצינו לומר שגם פה תהיה אותה פורמולה.

אלי בן-דהן; זה בסעיף 13 לחוק הדיינים, שמנהל בית-הדין

אחראי בפני השר לביצוע סדרי המינהל.

פרץ סגל; אני לא מדבר על אחראי על הביצוע. פה זה יהיה

ראש אבות בית-דין ינהל את בתי-הדין לפי

כללים שייקבעו על-ידי מנהל בתי-המשפט.



שלמה שהם; פה זה סמכויות רשומות, כי את סמכויות המינהל

אני רואה שזה קבוע בסעיף 13(א). יש לו את

סמכויות המינהל. סעיף 13(א) לחוק הדיינים אומר ששר הדתות בהתייעצות

וכולי. זה כתוב בפירוש.
פלץ סגל
פה הכוונה היא הרי להטיל על ראש אבות

בתי-הדיו תפקידי מינהל מסויימים.

היו"ר חנן פורת; אם כתוב פה שהוא יקבע את סדרי המינהל של

בתי-הדיו הרבנים, זה כולל את הכל וזה כבר

נמצא. כיוון שהוספנו את הנושא של ראש אבות בתי-הדין, אנחנו מתייחסים

ספציפית לזה. זה מכסה את הכל.

פרץ סגל; יש לי קושי עם הסכמת מנהל בתי-הדין הרבניים.

מנהל בתי-הדין הרבניים הרי מבצע תפקיד

מינהלי והוא ממונה על מינהל בתי-הדין הרבניים. האם אנחנו אומרים

שהתקנות צריכות להיות בהסכמתו של מישהו שהוא כפוף לול בדרך כלל הסכמה

זה בין שני שרים או מישהו כזה, ולא מישהו שהוא כפוף לו.
אלי בן-דהן
צודק. הערה נכונה.

שלמה שהם; אנחנו ננסח את זה.

היו"ר חנן פורת; איך הצעתם את סעיף (ה)ל
אלי בן-דהן
"סמכויות המינהל של ראש אבות בתי-הדין

ייקבעו על-ידי שר הדתות, בהסכמת מנהל

בתי-הדין הרבניים". פרץ סגל צודק. ההערה שלו היא נכונה.

היו"ר חנן פורת; למה לא להשאיר את סעיף (ה) כמו שהוא!

אלי בן-דהן; "ייקבעו על-ידי השר לענייני דתות".

היו"ר חנן פורת; ובלי בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הגדול.

נשאיר את זה כך. הרי השר באופן טבעי כשהוא

קובע בתקנות, הוא עובד עם הכפופים לו. גם בסעיף 13(א) כתוב ש"שר הדתות

יקבע בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם שר

המשפטים את סדרי המינהל של בתי-הדין הרבניים". לא כתוב פה על מנהל

בתי-הדין. באופן טבעי, כששר הולך לקבוע, הוא עושה את הדברים האלה עם

המנהל.

אלי בן-דהן; אני מסכים.

אשר רוט; הסמכויות של ראש אב בית-הדין לא יהיה לשר

אלא לנשיא בית-הדין . הגדול, ואז אתה יכול

להכניס בהסכמת מנהל בתי-הדין. זה לא נוגע לכל בתי-הדין.

היו"ר חנן פורת; אנחנו קובעים כאן סמכויות, אנחנו קובעים כעת

את העקרונות, את התקנות. זה לא שאנחנו

נותנים לו סמכות בעניין ספציפי פנימי אלמוני שזה צריך להיות הניהול



השוטף, אלא פה אנחנו עוסקים כעת בקביעת איך כל המבנה הזה. כמו שכתבת

בסעיף 13(א) את סדרי המינהל, אז כאן גם כן אתה נותן את כל סדרי המינהל.

העקרון הוא ששר הדתות צריך להתקין תקנות איך כל העסק הזה יעבוד. אחר-כך

יש את העבודה השוטפת, ואם יש בעיות, צריך לטפל בהן.

פרא סגל; אפשר בדרך אחרת.
היו"ר חנן פורת
הסמכויות זה לא סמכות ספציפית.

פרא סגל; במילא מכוח סעיף 13 יש את הסמכות. יכול

להיות שמה שאנחנו צריכים לכתוב כאן הוא שראש

אבות בית-דין ינהל את בית-הדין לפי כללים שייקבעו על-ידי נשיא בית-הדין

הגדול בהסכמת מנהל בתי-הדין.

אלי בן-דהן; אבל מה הסמכויות שייקבעו לו?

פרא סגל; לפי כללים. ייקבעו כללים על-ידי נשיא

בית-הדין הגדול בהסכמת מנהל בתי-הדין.

היו"ר חנן פורת; האם סעיף 13(א) לא מכסה כבר את סעיף (ה)

ואין צורך בו יותר? כי בעצם כאשר כתוב ששר

הדתות קובע את סדרי המינהל של בתי-הדין הרבניים, הוא כולל בתוכו גם את

הנושא הזה של ראש אבות בתי-הדין. למה אני צריך את הסעיף הזה?

שלמה שהם; באופן פורמלי אתה צודק.

בצלאל הוכמן; צריך לתת לו גמישות, כמו שיש היום אצל נשיא

בית-משפט שלום.
אלי בן-דהן
זה ודאי.

היו"ר הנן פורת; זה תורה שבעל-פה. ברגע שאתה אומר שהשר קובע

את סדרי המינהל של בתי-הדין הרבניים, זה

כולל את הכל, והוא גם יחליט איפה הוא נותן לו קצת יותר חופש או נותן לו

פחות חופש, מה הוא מאציל לו וכולי.

פרץ סגל; אני רק רוצה לומר למה אני חושב שצריך לקבוע

את ההוראה לעניין כללים. אני מסכים לחלוטין

שזה נוגע לסעיף מינהל וענייני מינהל כלולים בסעיף 13, אבל יש מקרים

שקיים ויכוח אם זה מינהל או לא מינהל למשל על דרך חלוקת התיקים או

דברים אחרים שהם כאילו בתוך המערכת השיפוטית. מתאים יותר שיהיו אלה

כללים שייקבעו על-ידי נשיא בית-הדין הרבני הגדול בהסכמת מנהל

בתי-המשפט.
לכן אני מציע את הנוסח
"ראש אבות בתי-הדין ינהל את בתי-הדין באזור

שיפוטו לפי כללים שייקבעו על-ידי נשיא בית-הדין הגדול, בהסכמת מנהל

בתי-הדין", או אם רוצים בהתייעצות.

היו"ר חנן פורת; בהתייעצות.



אשר רוט; אנחנו נתבקשנו על-ידי ועדת הכנסת לענייני

מעמד תאישה להכין כללים שבהם לתיקי אלימות

תהיה זכות קדימה. אני ישבתי והכנתי כללים. עם כל הכבוד, זה לא שר

הדתות, אלא זה קלאסי לנשיא בית-הדין הגדול.

היו"ר חנן פורת; מקובל עלי.
אלי בן-דהן
"ראש אבות בתי-הדין ינהל את בתי-הדין

שבאזור שיפוטו על-פי כללים שיקבע נשיא

בית-הדין הרבני הגדול בהתייעצות עם מנהל בתי-הדין".

אשר רוט; יש התנגדות שזה יהיה בהסכמה ולא בהתייעצות?

היו"ר חנן פורת; אני חושב שבהתייעצות זה יותר נכון.
אשר רוט
מי שהוא מנהל, הוא עם היד על הדופק.
אלי בן-דהן
לא נראה לי שאפשר להגיד לרב ראשי שצריך

הסכמה של מישהו אחר.

שלמה שהם; המילה "ינהל", אני לא חושב שזה נכון.

בצלאל הוכמן; הוא אחראי על המינהל, הוא לא מנהל בפועל.

היו"ר חנן פורת; יהיה אחראי על המינהל, אחראי על ניהול.

שלמה שהם; י'ראש אבות בתי-הדין יהיה אחראי על ניהול

וכולי".

היו"ר חנן פורת; אם אתם רוצים - ואני לא יודע אם זו לשון

משפטית - לומר שיוכנו על-ידי מנהל בתי-הדין

באישור.

פרץ סגל; אפשר באישור. לפי הכללים שייקבעו על-ידי

מנהל בתי-הדין באישור. זה בסדר גמור.

היו"ר חנן פורת; "שייקבעו על-ידי מנהל בתי-הדין הרבניים

באישור נשיא בית-הדין הגדול".

שלמה שהם; יש הצעה לכלול בחוק הזה תיקון נוסף לחוק

הדיינים. אני רק רוצה לומר שפורמלית אני

טוען נושא חדש ואחר-כך היושב-ראש יחליט את אשר יחליט.

אלי בן-דהן; לפני סעיף הוראת המעבר, רציתי להכניס את

הנושא של משנה לנשיא בית-הדין הרבני הגדול.

היו"ר חנן פורת; להערכתי זה צריך להיות סעיף שלם נוסף. סעיף

חדש.



קריאה; לפי דעתי הוא יכול להיות לפני כן.

אלי בן-דהן; אולי 8ב.

היו"ר חנן פורת; מבחינת המקום שלו צריך להיות לפני כן. הוא

צריך להיות אחרי הסגנים.
אלי בן-דהן
"השר לענייני דתות, בהסכמת נשיא בית-הדין

הרבני הגדול, רשאי למנות משנה לנשיא

בית-הדין הרבני הגדול מקרב דייני בית-הדין הגדול".

היו"ר חנן פורת; אתה רוצה רשאי, או ימנה?

אלי בן-דהן; מה שתגיד. יכול להיות ימנה. אני מסכים.

היו"ר חנן פורת; "ימנה''.

פרא סגל; אתה לא רוצה שזה יבוא לוועדת מינויים?

בבית-המשפט זה מגיע לוועדת מינויים.
בצלאל הוכמן
השאלה אם אתה ממנה אותו לארבע שנים.
אלי בן-דהן
מדובר בעשרה אנשים. אני חושב שזה הליך

מסורבל. "תקופת כהונתו תהיה חופפת לתקופת

כהונתו של נשיא בית-הדין הגדול", שזה מקסימום חמש שנים. אם הנשיא החדש

ירצה אותו, ימנה אותו פעם שנייה.

היו"ר חנן פורת; אם זה כך, צריכה להיות לפחות הסכמה של הרב

הראשי.

אלי בן-דהן; למה אתה צריך את הרב הראשי?

היו"ר חנן פורת; הוא נמצא בוועדת המינויים.
אלי בן-דהן; אני כותב
"תקופת כהונתו תחפוף לתקופת

כהונתו של נשיא בית-הדין הגדול".

היו"ר חנן פורת; אם הוא יכול להתמנות פעם נוספת, אז לא למנות

אותו, זו פגיעה. בכך אתה יוצר בזה עובדה

מסויימת שיכולה מאוד להכביד עליו.

אלי בן-דהן; לא. זה לא קיים.

היו"ר חנן פורת; הרבה פעמים הוא יצטרך לעבוד איתו.
אשר רוט
יש צורך בוועדת המינויים, כיוון שיש נושאים

שאנחנו מקנים למשנה לנשיא את כל סמכויות

הנשיא, ולמשנה לנשיא יש סמכויות חוקיות. לא יתכן ששר על-ידי מינוי

יעניק סמכויות.



פרץ סגל; הוסכם שזה ייעשה על-ידי ועדת מינויים.

צריך אחר-כך לתקן את סעיף 8א. כתוב שאם חדלו

שני הרבנים לכהן, יהיו הסמכויות נתונות לוותיק שביניהם, אבל כאן זה

יהיה למשנה.
אלי בן-דהן
נכון.

אשר רוט; "לנשיא בית-הדין הגדול יהיה משנה לנשיא

שימונה על-ידי ועדת המינויים".
אלי בן-דהן
בסדר. "לנשיא בית-הדין הגדול ימונה משנה

שימונה על-ידי ועדת מינויים".

אני מציע עכשיו סעיף נוסף: "תקופת כהונתו תחפוף לתקופת כהונתו של נשיא

בית-הדיו הגדול המכהן באותו זמן";

היו"ר חנן פורת; מה קורה לגבי בית-המשפט?
אלי בן-דהן
זה לא כך. אין את החפיפה הזאת.
היו"ר חנן פורת
בסוגיות הללו פתאום מתברר שסוגיית מי הראשון

היא שאלה קריטית פי עשר מאשר היה לפני כן.

אני לא חושש מהפוליטיקאים, אלא אני חושש מתבניות, ממבנים שמכשילים. כמו

שיש שני רבנים ראשיים, זו תבנית שמכשילה, כך גם כשיש שני שרי דתות זו

תבנית שמכשילה. האנשים יכולים להיות אנשים טובים, אבל התבנית מכשילה

אותם. לכן אני תמיד שללתי בתוקף את כל הנושא הזה של רוטציה ואני חושב

שזו טעות שאין כדוגמתה.
אלי בן-דהן
יש סעיף נוסף: "נשיא בית-הדין הגדול רשאי

לאצול מסמכויותיו, כולן או מקצתן, למשנה

לנשיא על-פי כל חיקוק".

אני רוצה שלמשנה תהיינה סמכויות חוקיות על-פי כל חוק וחיקוק, כפי שנשיא

בית-הדין הגדול יאציל לו.

היו"ר חנן פורת; יש דבר כזה גם בבתי-המשפט?

אלי בן-דהן; כן.

היו"ר חנן פורת; אני רוצה שגם פה נאמר בעת הצורך או

בנסיבות.

אלי בן-דהן; לא, הנשיא יאציל לו.

היו"ר חנן פורת; זה לא פשוט כל כך. יכול להיות מצב שבו הוא

בעצם עוזב את הכל.

נצלאל הוכמן; נשיא בית-הדין הגדול חותם על היתרי נישואין

והוא יכול להאציל את הסמכויות שלו למשנה.



היו"ר חנן פורת; ואס הוא אומר לו שהוא יוצא לשנה השתלמות

והוא מעביר אליו את התפקיד? אני רואה את זה

כחסרון שהנשיא אומר שהוא רוצה לצאת עכשיו לשנת חופש והוא נותן את כל

הסמכויות שלו והמשנה יהיה במקומו. זה לא טוב.
אלי בן-דהן
ועדת המינויים מינתה אותו.
פרץ סגל
זה אפילו עדיף, מכיוון שמדובר כאן במינויים

מקצועיים מבין הדיינים.
אלי בן-דהן
זה מוגבל רק אם התפנה המקום, אבל יכול להיות

שלא מתפנה מקום.

"התפנה מקומו של נשיא בית-הדין הגדול וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל

לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ, או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו,

ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות

המוקנות לו לפי כל חיקוק".
פר\ סגל
אם אנחנו קובעים שתקופת הכהונה של המשנה

חופפת לתקופת הכהונה של הנשיא, כך שאם הנשיא

איננו, אין גם משנה ויש בעיה.
אשר רוט
למה? הוא למשל נסע לחו''ל.

היו"ר חנן פורת; אני מרגיש קצת לחץ משום שמחכים בחוץ אנשים.

הדברים האלה הם דברים טכניים שאנחנו יכולים

לגמור אותם וגם את העניין הזה של האצלה. יש איזשהו דבר שמעיק עלי, זה

שהנשיא יכול להאציל את כל סמכויותיו מבלי כל הגבלה של זמן. זה נראה לי

דבר שעומד בניגוד לרוח הדברים.
בצלאל הוכמן
כשנשיא בית-משפט יוצא לשלושה-ארבעה חודשים

לחו"ל, המשנה ממלא את מקומו. היו דברים

מעולם.
פרץ סגל
יש להם זכות לשבתון.
היו"ר חנן פורת
כיוון שקבענו שועדת המינויים ממנה אותו, זה

קצת מקל עלי. בסדר.
אלי בן-דהן
3. הוראת מעבר.

(א) ראש אבות בית-דין המכהן ביום תחילתו

של חוק זה, ימשיד לכהן עד סיוט כהונתו.

(ב) סמכויות ראש אבות בתי-הדין לפי סעיף 8א לחוק העיקרי כנוסחו

בחוק זה, ייוחדו לראש אבות בתי-דין שנתמנה לאחר תחולתו של חוק

זה.
בצלאל הוכמן
עכשיו השאלה מה קורה אם אתה יכול למנות

סגן.
אלי בן-דהן
באה השאלה היחידה שמתעוררת כאן, האם במקום

שבו יש ראש אבות בתי-דין על-פי החוק הקיים,

האם אפשר למנות לפי החוק הזה. אני בעד, אבל השאלה איך פותרים את זה.

היו"ר חנן פורת; מה זה עד סיום כהונתו?

אלי בן-דהן; מתי שהכהונה מסתיימת. בגיל 75.

היו"ר חנן פורת; לא. ארבע שנים, כי לא תעמוד בזה.
אלי בן-דהן
בניגוד לדעתי, אני מקבל את זה.

אשר רוט; תחכה למכתב מהרב עובדיה יוסף.
אלי בן-דהן
התמנה לפני חצי שנה רב עיר בחיפה, הוא יודע

שהוא יהיה היום ראש אבות בתי-הדין במשך

עשרים השנה הבאות. עכשיו הוא ילך הביתה?

היו"ר חנן פורת; אם הוא יהיה טוב, באופן טבעי הוא ימשיך.

אלי בן-דהן; לא, לא יהיו לו סמכויות. הוא כבר לא דיין,

הוא רב עיר.

היו"ר חנן פורת; למה הוא לא דיין?
אלי בן-דהן
כי הוא לא מקרב הדיינים. היום הוא רב עיר.

היו"ר חנן פורת; החוק אומר שרב עיר יכול להיות רק כשהוא רב

עיר דיין.

אלי בן-דהן; הוא לא דיין.

היו"ר חנן פורת; בינתיים הוא בבתי-הדין, אז הוא כבר דיין

בפועל. באופן טבעי, אם הוא ממלא את מקומו

כהלכה, לא יוציאו אותו. החוק הזה לא יוריד אותו וימנה מישהו אחר.
אלי בן-דהן
זאת אומרת, אתה אומר שבמקום שיש ראש אבות

בתי-דין לא נמנה ראש אבות בתי-דין אחר.

היו"ר חנן פורת; לא. בחוק יהיה כתוב שזה לארבע שנים. ראש

אבות בית-דין המכהן ביום תחילתו של חוק זה

ימשיך לכהן כמי שהתמנה היום ולמשך ארבע שנים.

אלי בן-דהן; אבל אין לו סמכויות.

היו"ר חנן פורת; למה לא?
אלי בן-דהן
אין לו, אלא אם אתה מוסיף סעיף.



היו"ר חנן פורת; נעשה את זה. אני לא רוצה ליצור בלגן. בתום

ארבע שנים חל החוק הזה. הוא באופן טבעי, אם

הוא ממלא את מקומו כהלכה, יבחרו בו להמשיך.
אלי בן-דהן
עכשיו אני אשתמש בטיעונים שלך. הרי אנחנו

יודעים שהוא לא יכול למלא את התפקיד כי הוא

בא לבית-הדיו יום בשבוע, וזה במקרה הטוב, כאשר במקרה הרע הוא מגיע פעם

בשנה.

היו"ר חנן פורת; אז תנו לו סגן. זה הדבר הכי גרוע, שיש שני

אנשים שיש להם בדיוק אותו תפקיד ושהם מכהנים

ביחד וזה מתכונת לפיצוץ. אז תנו לו סגן ואחר-כך נראה מה יהיה.
אלי בן-דהן
הבנתי אותך. הסכמתי.

היו"ר חנן פורת; ואז ארבע השנים הבאות יהיו כאילו ארבע השנים

האחרונות שלו?

אלי בן-דהן; לא. תמיד אפשר למנות אותו לעוד ארבע שנים.

שמונה שנים וגמרנו. הוא לא שונה מאחרים.

(א) ראש אבות בית-דין המכהן ביום תחילתו של חוק זה, יראוהו כמי שהתמנה

ביום תחילתו של חוק זה לתקופה של ארבע שנים".

(ב) סמכויות ראש אבות בתי-הדין לפי חוק זה ייוחדו גם לראש אבות בתי-דין

שנתמנה לפי חוק זה.

מתי תחילתו של חוק זה? ביום קבלתו?

היו"ר חנן פורת; לא. צריך כשלושה חודשים.

בצלאל הוכמן; צריך להתקין את התקנות. שזה יהיה ביום

הפרסום.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה לשאול באופן אובייקטיבי, יש בעיות

לגבי האפשרות של תחילתו של חוק זה?

אלי בן-דהן; לא.

בצלאל הוכמן; אתה בכל-זאת צריך להתארגן ולבחור את האנשים.

צריך לדעת באותו יום שהחוק נכנס לתוקף, איפה

הסמכויות.

אלי בן-דהן; אני אמנה אותו ואת הסמכויות אתן לו לאט

לאט.

פרץ סגל; בשבוע הבא זה עובר. תוך שבוע אתה ממנה ראשי

אבות בתי-דין?



אלי בן-דהן; אם אפשר, כן.

פרץ סגל; אתה יכול לעשות את זה תוך שבוע?
אלי בן-דהן
אני יכול הכל.
היו"ר חנן פורת
אני רוצה להיות בגדר הולך רכיל מגלה סוד.

אני מבין שהבעיה שעומדת פה בפנינו, להביא את

החוק הזה כמה שיותר מהר. סוגייה שנייה שעומדת פה היא סוגיית חילופי שרי

הדתות. מתי זה יהיה?

אלי בן-דהן; בתחילת פברואר, משהו כזה. אני אגיד יותר

מזה, יש גם בחירות לרבני ערים. אם החוק הזה

לא יכנס לתוקף, הם ימונו כראשי אבות בתי-דין. למשל, בתל-אביב, אם הוא

ייבחר, הוא יהיה ראש אבות בתי-הדין. אני רוצה למנוע את זה.

היו"ר חנן פורת; בסדר.

אלי בן-דהן; הצעה לסדר. מה שעשינו פה, זו מהפיכה אמיתית

שאין כדוגמתה. תצפה שביום ראשון ושני - ואני

חייב לעדכן את הרב הראשי - הוא יוכל לבוא ולהגיד לך שהבעיה היחידה היא

בנושא אבות בתי-דין.

היו"ר חנן פורת; צריך לזכור שיש כאן דבריס שצריכים להיות

בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הגדול, כך שהוא

שותף לזה.

אלי בן-דהן; אני רוצה שתדע את הבעייתיות. אני לא מסתיר

ממך.

היו"ר חנן פורת; אני מבין את הדברים ואני גם מודע לריקושטים.

ברגע שהוא צריך לעשות את זה בהתייעצות עם

נשיא בית-הדין הרבני, זאת אומרת שיש פה איזונים. יכול להיות שיהיה מצב

שהוא יאמר לו שהוא רוצה למשוך את זה מכיוון שהשר לחוץ בגלל העניין של

החילופין, ואז הוא יצטרך להגיע ללא מעט פשרות. באופן טבעי הפשרות

והאיזונים, אם הוא לא עושה אותם עם שר הדתות הבא, הוא יצטרך לעשות

אותם עם נשיא בית-הדין. אני מקווה שתהיה לו מספיק תבונה, וחזקה על השר

הזה שיש לו מספיק תבונה, גם בדברים האלה לא לעבוד כמו פיל בחנות

חרסינה.

החוק הוא מצויין, היישום שלו דורש את התבונה המעשית של האנשים שעוסקים

בזה.

אשר רוט; אנחנו חושבים שצריך לתקן את חוק הדיינים,

סעיף 27 לחוק הדיינים שהוא סעיף ההסמכה.

היו"ר חנן פורת; החלטנו שהתקנות תקפות.

אלי בן-דהן; לשנה.
היו"ר חנן פורת
אני לא מקבל ואני אגיד לך למה. ראשית, צודק

שלמה שהם כי זה נושא חדש. שנית, אני לא רוצה

לעשות את מלאכתי רמייה. אני רוצה שיגישו לנו חוק טוענים רבנים, חוק

רציני, מסודר, לא הסמכות ולא כלום. תביאו הצעה שלמה- ועל-ידי כך נעלה את

כבודם של הטוענים הרבנים. אני לא רוצה לעשות את זה בשליפה.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים