ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/07/1998

הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז-1997(של חברי-הכנסת ראובן ריבלין ורענן כהן - אישור לקריאה ראשונה)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 231

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפס

יום שלישי. כ"ז בתמוז תתשנ"ח (21 ביולי 1998), שעה 11:15
נכחו
חברי הוועדה: חנן פורת - היו"ר

בנימין אלון

עזמי בשארה

משה גפני

רענן כהן

דוד צוקר

ראובן ריבלין
מוזמנים
זאב בונה - רשם המפלגות, משרד המשפטים

סיגל קוגוט - משרד המשפטים

אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
יועץ משפטי
שלמה שהם
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
אביגיל זכאי
סדר-היום
הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז-1997,

של חברי-הכנסת ראובן ריבלין ורענן כהן - אישור לקריאה ראשונה.



הצעת חוק המפלגות (תיקון - סייג להתמודדות בבחירות), התשנ"ז-1997

(של חברי-הכנסת ראובן ריבלין ורענן כהן - אישור לקריאה ראשונה)
היו"ר חנן פורת
מורי ורבותי, לפנינו הצעת חוק שהעלו חברי הכנסת רענן כהן ורובי ריבלין שעברה

בקריאה טרומית והיא מובאת פה לקריאה ראשונה. עיקר עניינה של ההצעה הוא למנוע

מאדם שהיה מועמד לבהירות מוקדמות והתמודד במסגרת מפלגה פלונית להתמודד בבהירות

שלקראתן נערכו הבחירות המוקדמות אלא כמועמד מטעם מפלגה זו. הווה אומר, לא יהיה

מצב שבו אדם התמודד לבחירות לרשות מקומית - על-פי ההצעה המקורית גם במסגרת בחירות

מוקדמות לכנסת - והוא לא הצליח, ואז הוא עובר למפלגה אחרת, דבר שהוא לא מוסרי.

אנחנו רוצים לעגן זאת בחקיקה.

הצעת החוק הזאת עלתה כאן בוועדה בראשותו של שאול יהלום, היא אושרה והיתה

לגביה הסתייגות. היועץ המשפטי של הוועדה יבהיר את הדברים.

בנימיו אלון;

האם יש בחוק התייחסות לענין של פריימריס במפלגות?
משה גפני
מר שהם, אתה תתייחס לזה גם בהיבט של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
שלמה שהם
כן. הצעת החוק הזאת אושרה בישיבה הקודמת. הבעיה היתה: האם התיקון צריך

להיות בחוק יסוד וברוב יותר גדול? משום שכאשר מדובר בבחירות מוקדמות יש סעיף 4(א)
של חוק יסוד
הכנסת, שלפיו אין לפגוע בעקרון השוויון ואם פוגעים בו זה רק ברוב

מיוחס. לקראת הדיון היום היתה הסכמה של חברי הכנסת רענן כהן ורובי ריבלין לייחד

את הדיון אך ורק לנושא של הבחירות המוניציפליות, כמופיע בגירסה ב' בנוסח שבפניכם

ולכן לדעתי החלק הזה אושר. זה מהווה אישור של חלק מהצעת החוק הקודמת, שעליה לא

היתה מחלוקת והיא אושרה, ולכן הדיון צריך להיות פורמלי וקצר.

על מה מדובר? קיים חשש של פגיעה בטוהר הבחירות בזה שאדם מתמודד בפריימריס

במפלגה אחת ומשנכשל הוא הולך להתמודד מטעם מפלגה אחרת או בראש רשימה חדשה.
עזמי בשארה
מה רע בזה?
שלמה שהם
כאשר אתה מציג את עצמך ואת ההשתייכות שלך לציבור אתה מעמיד את עצמך לבחירה

בצורה מסוימת, אחר-כך כשלא הצלחת ואתה הולך ומציג את עצמך בצורה אחרת יש מצג

בעייתי.
בנימין אלון
מה החוק אומר על הפריימריס?
ראובן ריבלין
עוד מעט כל שני חברי כנסת יבטלו את המפלגות ואת הכול. אנחנו נמצאים פה

בדיקטטורה מוחלטת של כל שני חברי כנסת יחד.



אני רוצה להסביר את הדברים. כאשר חוקקנו את חוק המפלגות ביוזמתו של

חבר-הכנסת והשר לשעבר משה שחל וביוזמתי אני, לאחר שעברנו מדורים של עשר כנסות -

נדמה לי שתמיר היה הראשון שעסק בו - באנו לקבוע מהו הגוף הבוחר במפלגה. אמרנו

בהצעת החוק שמפלגה בת גודל מסוים ומספר חברים מסוים הגוף הבוחר בה יהיה פריימריס

והבחירות הכלליות הן שיקבעו את המועמדים לכנסת על-מנת לתת ביטוי כמה שיותר

דמוקרטי לחיים המפלגתיים. כמובן שחברינו במפלגות החרדיות נחרדו מן הענין ואמרו:

אין אצלנו דבר כזה, לנו יש גוף בוחר אחר.
באנו ואמרנו
מפלגה שמבקשת לקבוע בתקנונה שהגוף הבוחר הוא אסיפה כללית -

שהיא הפריימריס או בדרך זו או אחרת - רשאית לקיים פריימריס בתוכה. כך נקלט

הפריימריס בגוף החוק, בחירות מקדימות, אבל לא כדבר מחייב אלא בתקנון. שלוש

מפלגות בארץ קיימו בתקנון שלהן את הגוף הבוחר בדרך זו: העבודה, הליכוד ומרצ.

לימים ביטל הליכוד את הפריימריס בכל מה שקשור בחברי הכנסת אבל הוא לא ביטל אותן

בקשר לראשות התנועה, ראשות הממשלה, ראשי ערים וחברי מועצות ערים, עם הנחיה שראש

התנועה רשאי לקבוע בלי פריימריס מי יעמוד במקום זה או אחר.
היו"ר חנן פורת
במפלגת העבודה זה נשאר.
רענן כהן
חברי מועצה נבחרים אצלכם בפריימריס?
ראובן ריבלין
כן, חברי מועצה נבחרים בפריימריס.

המציאות הלא בריאה, ואולי פסולה וקלוקלת הוכיחה את הדבר הבא: אדם בא לפני
מפלגתו ואומר
רוצה אני להיות ראש עיר. נניח שרובי ריבלין מתמודד נגד אהוד
אולמרט ואומר
אני רוצה להיות ראש עיריית ירושלים. מקיימים בחירות בין 20,000

חברי הליכוד שרק 12,000 מהם באים, רובי ריבלין מקבל 41%, אהוד אולמרט מקבל 59%.
בא רובי ריבלין ואומר
אחרי שאהוד אולמרט ניצח אותי אני מצפצף על החלטתכם ומעמיד

את עצמי מועמד לראשות העיר.
לכן אומרת הצעת החוק
יאמר אדם מה הוא רוצה - האם הוא רוצה לחיות במסגרת
המפלגה שלו או שהוא אומר
אני רוצה להיות מועמד מטעם עצמי. לא יטריד את מפלגתו,

לא יגרום לה הוצאות אדירות, לא ישתמש באותו מכשיר ולא יאמר: אם אקבל את ראשות

התנועה ואת מועמדות התנועה אני חוסך לעצמי ממון רב, קודם ארצה להיבחר בשם התנועה

שלי, לאחר מכן אלך ואשמיץ את תנועתי בגלל שלא נבחרתי.

אנחנו המפלגות, שמנהלות את חיינו באורח דמוקרטי, למרות שלפעמים אנחנו חושבים

שלא טוב עשה הבוחר כאשר בחר אדם זה או אחר, טוענות שלא ייתכן שננהג מנהג חדש כאשר
המועמד אומר
מה שהבוחר אמר עד עכשיו אני נותן לו גט. זו תכלית החוק.

אני מדגיש שהענין החוקתי הגיע לידי מימוש. אנחנו מציעים שכאשר נערכו

פריימריס הרי הן מחייבות רק לחצי שנה. אם ראש תנועתי נבחר בתחילת הקדנציה של

הכנסת להיות ראש התנועה והוא מועמד לראשות הממשלה, ועברה חצי שנה, יכול למשל דן
מרידור לומר
אני רוצה להתמודד על ראשות הממשלה. זו רק דוגמה, זה לא מתקיים לגבי

הבחירות לכנסת. אנחנו מציעים כאן שתי גירסאות.
היו"ר חנן פורת
למה הגירסה השניה לא מתנגדת לחוק היסוד?
שלמה שהם
כי חוק יסוד: הכנסת עוסק ריק בכנסת.
היו"ר חנן פורת
בבקשה, חבר-הכנסת רענן כהן.

רענן כהן;

מפלגת העבודה נמצאת כיום בהליך של פריימריס. לא מחייבים אף אהד להיות ממפלגה

מסוימת אבל אנחנו רוצים לשמור על טוהר ההתמודדות. לכל אדם יש זכות להתמודד

במפלגה שהוא רוצה להיות בה אבל הוא חייב לקבל את הכללים של תרבות ההתמודדות. אם

למשל בישוב מסוים יש 15,000 איש ושלושה אנשים מתמודדים. כל אחד מהם יגיד שהוא

רואה את עצמו בתוך המפלגה בהתמודדות על ראשות העיר. אין לי בעיה עם חברי המועצה,

אצלנו הם לא נבחרים בפריימריס.

בנימין אלון;

שלושת המועמדים האלה כל אחד מהם מוציא את כספו לחוד. מה המפלגה נותנת?

רענו כהן;

חוץ מספר הבוחרים המפלגה לא צריכה לתת לו כלום. הוא מתמודד באפשרויות שלו,

בכסף שלו.

בנימין אלון;

אבל המפלגה נותנת לו מוניטין.

רענן כהן;

הוא הולך להתמודד לראשות עיריית רחובות כאשר הוא מופיע בשם "אמת". נניח שאדם

מסוים זכה. אותו אדם הלך להתמודד מול אדם מסוים ולא הצליח - אפילו שאותו אדם

שנכשל הוא יותר טוב מבחינה ציבורית - אבל אותם 15,000 הכריעו שמשה יענקל יעמוד

בראש העיר. אנחנו אומרים; שבחצי שנה מיום שהתקיימו הפריימריס, אתה שלא הצלחת,

לא יכול ללכת להתמודד במפלגה אחרת. לפני ההתמודדות תלך לאיזו מפלגה שאתה רוצה

אבל מרגע שהחלטת להתמודד במפלגה מסוימת אתה חייב לקבל את הכרעת הרוב ואת דין

המפלגה.
בנימין אלון
גם לא כעצמאי?

רענן כהן;

בוודאי, גם לא כעצמאי. עברתי בכ-100 ישובים. בחלק מהם נגמרו הפריימריס ואדם

שם אומר; הפסדתי בפריימריס? אני אראה לו, אקים רשימה או שאני מצטרף לליכוד, או

למרצ או לרשימה X.

היו"ר חנן פורת;

בוודאי שזו נורמה לא רצויה אבל אתם מבקשים להכניס את ההוראה הזאת במסגרת חוק

של המדינה. אם זה היה רק בתקנון של הפריימריס, אני מבין את זה אבל אתה רוצה

שהמדינה תתערב בנורמות הנהוגות במפלגות בשעה שאין חובה לעשות פריימריס.



רענן כהן;

למשל בכנסת אתה נמצא בתוך סיעה אבל כדי להתפרק ממנה אתה חייב להיות שליש ממנה

כדי שתוכל לקבל מימון, כך שגם כאן יש התערבות של המדינה.
עזמי בשארה
אתה מדבר על נורמה ועל מחוייבות מפלגתית. לדעתי היא צריכה לחול קודם כל על

נציגי הציבור ברשות הציבורית הגדולה ביותר שהיא הכנסת. אתה דווקא משחרר את הכנסת

מהחוק הזה והולך לראשות המועצות המקומיות במקומות שמפלגה איננה באמת מפלגה

ומחוייבות לה איננה באמת מחוייבות. במועצות המקומיות הבחירות אינן אידיאולוגיות

על קו פוליטי, מדיני וכוי אלא על אינטרסים, צירופי אינטרסים וקואליציות והאלמנט

האישי הוא החשוב. אנחנו מעוניינים ורוצים שהאלמנט האישי יהיה יותר חשוב, יש לי

אינטרס שזה יהיה פחות מפלגתי ושם לא צריך חוק כזה. לכן מוזר שבכנסת לא קבעתם

הוראה כזאת אבל כן קבעתם הוראה כזאת במועצות המקומיות.
דוד צוקר
במקור כללה הצעת החוק הזאת גם את הכנסת. למה זה ירד? משום שהיה ברור גם

למציעים שזה סותר את עקרון השוויון, את האפשרות לכל אדם בכל תנאי להתמודד בבחירות

לכנסת. אנחנו מאפשרים לאסיר, לחולה נפש, לכל אדם להתמודד. כלומר, הצעת החוק

הזאת סותרת עקרון בסיסי של הזכות השווה לכל אדם להתמודד על השקפת עולם, על פרופיל

אישי, על המוניטין שלו, על מה שהוא רוצה. אבל זה ירד. במובן המהותי זה סותר את

עקרון השוויון, אבל אני לא מבין מדוע כאשר זה סותר את העקרון בכנסת זה לא סותר גם

בנס ציונה?

היו"ר חנן פורת;

הם לא הבינו שזה סותר את עקרון השוויון, הם הבינו שזה מחייב שינוי במסגרת חוק

שזוכה לרוב של 61. זה מחייב תיקון.

עזמי בשארה;

זכות היסוד היא להיבחר לכנסת, אין זכות יסוד להיבחר למועצה המקומית.

}

דוד צוקר;

אני לא מקבל את זה. גם בפסיקה הזכות להתמודד בכל בחירות היא זכות חוקתית,

בוודאי בבחירות של מוסדות רשמיים של רשויות שלטון. מדברים פה על רשות שלטונית

והזכות להיבחר אליה בנס ציונה איננה שונה ברמה העקרונית מן הזכות להיבחר לראשות

ממשלה, אין הבדל. לכן אם זה סותר את העקרון בכנסת, זה סותר את זה בנס ציונה, על

אחת כמה וכמה ברמת-גן.

עזמי בשארה;

אתה משווה את האפשרות ששר הפנים יפרק מועצה מקומית ויקבע במקומה ועדה קרואה

לפירוק של הכנסת וקביעה של ועדה קרואה במקומה? אתה משווה את הסטטוס לבחור

ולהיבחר לכנסת למועצה המקומית? יש הבדל ביניהן.

דוד צוקר;

אתה משווה בין הכנסת לבין הרשות המקומית ואני לא משווה ביניהן, אני מדבר על

הזכות להתמודדות והיא שווה עבור היחיד בכל מוסד ובכל מקום.



אי-הנוחות שציירו חברי-הכנסת רענן כהן ורובי ריבלין ברורה. מועמדים לכנסת

מקבלים אצלנו היום כסף מהמפלגה כדי ליצור שוויון כדי שאף אחד כמעט שלא יוציא

אגורה מהבית, גם נזק כספי נגרם אבל זה איננו שקול מול שלילת זכות אזרחית מן

היסודיות שאני יכול לחשוב עליה. על הזכות הזאת ועל זכות חופש הביטוי נלחמו במשך

מאות שנים.

היו"ר חנן פורת;

חשוב לי לשמוע את עמדת הממשלה ואני רוצה להציג לה שאלה. אני מבין שלפי החוק

הפריימריס אינם חובה אבל אם הולכים לפריימריס יחולו עליהם כללים. האם התקנון של

הפריימריס מחייב בצורה כלשהי מלבד את המפלגה עצמה? האם לתקנון של הפריימריס יש

מעמד מבחינת החוק?
סיגל קוגוט
בחוק המפלגות יש פרק על פריימריס. א. יש הגדרה מה זה. ב. הצורך בו הוא

לטוהר הבחירות ולשמירת המימון.
היו"ר חנן פורת
אם בתקנון של הפריימריס יהיה כתוב שמי שיתמודד בבחירות וכו' ולא זכה לא יוכל

אחר-כך להתמודד במסגרת מפלגה אחרת, בדיוק כמו שכתוב פה, האם סעיף כזה מחייב מעבר

לרמה המפלגתית מבחינה ממלכתית?
סיגל קוגוט
אתה מדבר על תקנון או על חוק המפלגות?
היו"ר הנן פורת
מה מעמדו של התקנון של הפריימריס?
סיגל קוגוט
הוא לא יכול לחייב.
רענן כהן
אין לו שום מעמד ממלכתי, יש לו מעמד מוסרי אבל כולם מצפצפים עליו.
סיגל קוגוט
המטרה של חוק המפלגות היתה שתהיה מינימום של התערבות בענייני המפלגה

ושההתערבות תהיה רק בדברים הכרחיים לצורך מימון מפלגות או בחירות. החוק לא רוצה

להתערב בניהול פנימי אבל כאן זה משהו אחר, כאן זו שלילת הזכות להיבחר. הממשלה

מתנגדת להצעה הזאת. הממשלה התנגדה להצעה בצורה הרחבה שלה והיא גם מתנגדת גם

לצורה המצומצמת של ההצעה. לטעמנו, זו שלילה מופרזת של הזכות להיבחר כשזו זכות

יסוד הן בכנסת והן ברשויות המקומיות. לפי חוק יסוד: הכנסת זה מגונן על-ידי רוב

מסוים, ברשויות המקומיות זה איננו מגונן אבל זו אותה זכות יסוד. כאן יש פגיעה

מופרזת בזכות הזאת, אמנם לצורך הגנה על המפלגות אבל לאו דווקא על הדמוקרטיה.

ההבדל הגדול בין ההסדר בכנסת לבין ההסדר כאן הוא: א. אם בכנסת מישהו פורש לא

מונעים ממנו לרוץ אחר-כך לבד, פה מונעים ממנו גם לרוץ לבד, לא אומרים לו: אל תלך



מהמערך לליכוד בשביל וולבו, אומרים לו: אחרי שלא זכית במקום כלשהו אתה לא יכול

ללכת לבד. ב, בכנסת זה אחרי שחבוחר בחר בו מטעם מפלגה מסוימת ואז כאילו הוא בגד
במצע והלך למישהו אחר. אומרים
ניתן לך עונש. כלומר, זה אחרי שהוא כבר נבחר.

פה אם הוא התמודד ולא הצליח - הציבור ישפוט אותו, או שהוא יגיד שהוא איש נהדר

ויבחר בשבילו, או שהוא יגיד שהוא לא מוסרי ולא יבחר בשבילו. ג. יש פה אפליה בין

מפלגות שעושות פריימריס למפלגות שאינן עושות פריימריס. בצד המעשי זה גם לא אכיף

מצד משרד הפנים.
היו"ר חנן פורת
בבקשה, מר שיל"ת.
אהוד שיל"ת
אני מסכים לכל מה שאמרה גבי קוגוט ולמה שאמר חבר-הכנסת צוקר. אני רוצה

להוסיף שבכמה פסקי דין קבע בית-המשפט שהזכות להיבחר היא הצד השני של המטבע של

הזכות לבחור, לכן בכל מקרה זו זכות יסוד.
היוייר חנן פורת
כל מי שזכאי לבחור זכאי להיבחר?
אהוד שיל"ת
אין מחלוקת על כך שהזכות לבחור היא זכות בסיסית. בא בית-המשפט ואמר: זה הצד

השני של אותה מטבע. לא לכל אחד יש זכות להיבחר כי יש הגבלה של גיל וכן הלאה,

בחוק הבחירות לרשויות המקומיות, אליהן אני מתייחס, יש סעיף מקדמת דנא, מאז

חקיקתו של החוק, שפותח את המשחק. הרי גם ברשויות המקומיות יש סעיפים של פרישה

והתפלגות בפקודת העיריות ובצו המועצות האזוריות, אבל בחוק הבחירות יש גם סעיף

שאומר כי ביום ה-66 לפני בחירות מתכנסת מועצת הרשות וכל חבר מועצה מותר לו עכשיו

לקבוע לאיזו סיעה הוא משתייך ללא כל קשר למה שהוא נבחר ומה הוא היה. בא המחוקק

והכיר בכך שבמשך הזמן נוצרים קרעים ופרישות ולכן יש סעיפים שנוגעים לפרישה במשך

הקדנציה ואז יש סנקציה, כמו בכנסת, עד חודשיים לפני הבחירות. לקראת הבחירות אמר
המחוקק
אני פותח עכשיו את הדברים ותגיד עכשיו מה אתה רוצה לקראת הבחירות הבאות

וכך אתה רץ, מותר לך. פה בהצעה שלפנינו אומרים: לא, אסור לך. אלה שני עקרונות

סותרים.

הבעיה של המפלגות שהוצגה פה היא אמיתית אבל אם רוצים לעשות מגבלות, יש היום

מגבלות בחוק. יש מגבלות על פסול דין, על פושט רגל, על מי שהורשע בעבירה שיש עמה

קלון. אם רוצים להוסיף עוד מגבלה צריך לעשות זאת בדרך כזאת שאפשר יהיה גם לבצע

אותה ושהיא לא תישאר אות מתה בחוק. מה שכתוב פה זה רעיון שמי שמתמודד פה לא יהיה

כלול ברשימה אחרת. איך לא יהיה כלול? לא נאמר כי זה לא ניתן לביצוע, חד וחלק, כי

מגישים את רשימות המועמדים לפקיד בחירות שיושב בכל ישוב - שמתמנה על-ידי שר הפנים

- והוא בודק את רשימות המועמדים.
היו"ר חנן פורת
אם נקבל את החוק הזה אני מעריך שנמצא את המנגנון המתאים.
אהוד שיל"ת
לא, אי-אפשר למצוא את המנגנון. זה לא שהשר יגיד: רענן כהן יעביר איזו

רשימה. צריך לקבוע מי מוסמך מטעם המפלגה להביא רשימה, אם יש מישהו כזה; מה קורה

כאשר מישהו אומר שברשימה יש ליקוי.
רענן כהן
יש יפוי כוח.

4אהוד שיל"ת;

צריך לקבוע בחוק מנגנון איך עושים את זה.

היו"ר חנן פורת;

אם נאשר את החוק - יש פה דעות שמתנגדות בכלל לחוק הזה - ונקבל את העקרון שלו,

נצטרך לקבוע את המנגנון בגוף החוק בהכנה לקריאה ראשונה. אני מבין שיש מחלוקת

לגבי הרעיון שמובע בחוק.
בנימיו אלון
ברושם הראשוני אני מתנגד לחוק, הקשבתי לדברים, לא הכרתי את החוק. אני רוצה

שהבחירות לרשויות המקומיות תהיינה כמה שפחות עם אוריינטציה של מפלגות גדולות,

בפירוש. אני רוצה שהבחירות לרשויות המקומיות יהיו בנושאים ירוקים של איכות

סביבה, בנושאי חינוך ובנושאים מוניציפליים. זה מה שקורה וזה מה שקורה גם בתוך

המפלגות הגדולות, כל מפלגה מחפשת דמות אטרקטיבית בלי הרבה אידיאולוגיה. החוק הזה

עוזר למפלגות הגדולות להיות חזקות, עם מנגנונים גדולים, שיעזרו להן אחר-כך

בבחירות לכנסת. אני לא חושב שיש תועלת לדמוקרטיה הישראלית בזה שברשויות מקומיות

שיש להן בעיות קשות של ניהול נכון ועניינים מקומיים תהיה עוצמה כזאת למפלגות

הגדולות. אני מחכה ליום שבו מפלגת העבודה לא תרוץ באף עיר, מפלגת הליכוד לא תרוץ

באף עיר אלא כל עיר תבחר לה את האנשים שלה.

היו"ר חנן פורת;

אני מודה ומתוודה שבמבט ראשון סברתי שהחוק הוא ראוי כי בעיני זו נורמה פסולה

כאשר אדם מעמיד את עצמו להתמודדות בבחירות מוקדמות ומכיוון שהוא לא נבחר הוא הולך

אחר כך ובוחר לו מסלול אהר. במחשבה שניה, השאלה אם להפוך דבר כגון זה לדבר שיהיה

מעוגן בחוק היא קשה. אנחנו צריכים לחציב את העובדה שכל הענין של בחירות מוקדמות

הוא ביסודו וולונטרי. נכון שגם כשהוא וולונטרי אתה קובע לו כללים ותקנות אבל

לקחת דבר וולונטרי כזה ולהעמיס עליו חקיקה ראשית של המדינה, יש בזה סתירה מסוימת

שבעיני לא קבילה. אני לא רואה השוואה בין מה שמוצע פה לבין הכללים הנוקשים לגבי

מעבר של אדם מרשימה לרשימה - כללים שתמכתי בהם בכנסת - אדם שהציבור בחר בו מטעם

רשימה מסוימת והוא מועל עכשיו באמונו של הציבור, לוקח את המנדט שהוא קיבל ועובר

אתו למקום אחר.

בנימין אלון;

הביטוי קלנתריזם נולד מרחמים קלנתר שמרד במפד"ל בירושלים, ברשות מקומית.
היו"ר הנן פורת
כאן מדובר באדם שנהג לפי דעתי בנורמה פסולה, אם אנחנו נמצאים בפרשת מטות הוא

עבר על "לא יחל את דברו ככל היוצא מפיו יעשה", וכמו שנאמר כאן הציבור ישפוט אותו.

יותר מזה. בתקנון המפלגות של הפריימריס אפשר לקבוע כללים נוקשים לענין
שאומרים
אדם שעשה דבר כזה מוצא אפילו באופן אוטומטי מן המפלגה, אז מטביעים עליו

חותם. אבל אני לא חושב שהמדינה צריכה להיות מעורבת בענין הזה במסגרת מערכת

החוקים של מדינת ישראל. אני חוזר ואומר שהרציונאל להשוואה בין הבחירות לרשויות

המקומיות לבין הבחירות הכלליות למדינה הוא אותו רציונאל. לכן נראה לי שיש להשאיר

את זה להכרעה של המפלגות עצמן, זה ענין של נורמה לקויה שצריך להציב אותה ברמה

המוסרית. המפלגות יכולות לקבוע כללים נוקשים בתקנון שלהן, אני לא הייתי מציע

לעגן את זה בחקיקה.



רענן כהן;

אני רוצה להשיב לשאלות שעלו כאן. אין הדבר בא לחזק או להמעיט מן המפלגות,

אין לזה נגיעה למהות המפלגה, לגבי מועמדיה, לגבי המנגנון שלה, אין זה בא לשנות

כהוא זה מכל הדברים שאמרת, חבר-הכנסת דדי צוקר, אנחנו לא משנים ממה שקורה בשטח.

זכותו של כל אדם לבחור ולהיבחר אבל אנחנו אומרים שאדם יבחר האם הוא רוצה להתמודד

לפי כללי המפלגה שהוא חבר בה. אם אדם החליט להתמודד זו קביעה של אותו אדם, לא של

המפלגה, אבל מרגע שאדם החליט שהוא מתמודד לפריימריס באותה מפלגה הוא צריך להיות

מחוייב לכללים שלה.
היו "ר חנן פורת
אני רוצה לשאול אותך: אדם רץ בלי בהירות מוקדמות, מריצים היום את דורון

רובין, המפלגה אפילו הוציאה עליו הרבה כסף, בשלב מסוים הוא מסתכסך עם המפלגה - לא

היו בחירות מוקדמות - והוא מחליט לרוץ ברשימה עצמאית. אסור לו לרוץ?
אחיד שיל"ת
זה לא רק פריימריס, זה גם מינויים.
רענן כהן
זה לא תופס לגבי דורון רובין. דורון רובין מונה לעמוד בראש רשימה, הוא לא

עמד בבחירות לפריימריס, ויש הבדל אדיר בין המסלולים. אני מדבר על מהלך של

פריימריס גלוי לעין כשכל אדם יכול להחליט אם הוא רוצה להתמודד בפריימריס במפלגה.
אנחנו אומרים לו
אם אתה מתמודד - קבל את הדין, אתה לא יכול לעשות אחרת את

התהליך. אנחנו עושים את המערכת הציבורית.
היו"ר חנן פורת
את המערכת המפלגתית אתה רוצה להאציל על המערכת הממלכתית.
רענו כהן
בפירוש לא. אני לא מציע לשנות לגבי החודשיים האחרונים כי אני לא כולל את זה

לגבי מועמדי המועצה אלא רק לגבי מועמדי הרשות. אם הכנסת רוצה לשמור על טוהר

תמידות, על יציבות השלטון, לשמור על כך שאדם יבחר באיזה הליך הוא ילך, צריך לקבל

את הצעת החוק הזאת.
היו"ר חנן פורת
מר בונה ביקש לומר כמה דברים.
זאב בונה
כיוון שההגדרה של בחירות מקדימות בחוק המפלגות היא הרבה יותר רחבה מאשר

ההגדרה בבחירות לרשות מקומית או לראש רשות מקומית, אם ההצעה הזאת כאן תתקבל הייתי
מציע להוסיף לנוסח הכתוב כאן
היה אדם מועמד בעניינו של חוק זה וכן הלאה. זה בא

להשיב על השאלה העקרונית שהועלתה כאן.

עקרונית, אני מקבל את העמדה שהובעה על-ידי נציגת משרד המשפטים.
ראובן ריבלין
אני לא מתייחס כרגע לנושאים הערביים בהצעה על אף שיש לה ערך מוסף ערכי בעל

משמעות רבה. בין החברים בחדר זה היו כאלה שחזו בפרשת שריר וראו את החוקים שהכנסת

קיבלה לגבי היכולת לעבור מסיעה לסיעה. כל הדברים באים כלפי הטוהר הציבורי

וההוויה בתוך גיונגל שנקרא מפלגות ופוליטיקה.

אתם יודעים כמה עולה למפלגה מערכת פריימריס? יותר מזה, כמה עולה הענין לכל

מועמד ואיזה מאמצים הוא משקיע כדי להתמודד עם חברו-יריבו? הוא מוציא את כל

האנרגיות שלו וכל הכספים על-מנת לנצחו, לדעת שכולם הולכים יחד והנה מתברר לו שהוא

ניצח במערכה כלשהי אבל לא ניצח במלחמה. אם זו היתה מלחמה שנכפתה על אדם זה או
אחר, היינו אומרים
אדם לא יוכל להיות מועמד בבחירות כלשהן אלא אם הוא עבר מערכת
של פריימריס. אז הייתי אומר
יש חופש בחירה, הזכות להיבחר ואפילו הייתי מצטרף

לחבר-הכנסת דדי צוקר כדי לא להגביל אדם שיוכל להיבחר דרך מערכת פוליטית כזו או

אחרת. פנינה רוזנבלום רוצה להיבחר - שתיבחר, אדרבה, היא לא צריכה ללכת לליכוד או

לעבודה על-מנת להשיג בפריימריס את הרוב הדרוש. לעומת זאת, משבחר אדם ללכת למסלול

מסוים כדי שתהיה לו אפשרות ליהנות מהמנעמים והיתרונות שיש לו כשהוא מגובה על-ידי

תנועה פוליטית רחבה כמו מרצ, לא יכול להיות שלמחרת הוא יקום, כאשר הוא נכשל

בניסיונו לקבל את שמלת מרצ, ולומר: מרצ היא פרוצה.
דוד צוקר
למה לא? הציבור הזה טעה ואז הוא ילך לציבור הרחב ויבקש את אמונו.
רענן כהן
אף אחד לא מפריע לו לפנות לציבור אבל אם קיבלת את כללי המפלגה תתנהג לפי

הכללים.
היו"ר חנן פורת
הבנו את הדברים. חבר-הכנסת רובי ריבלין, מההיבט המוסרי יש צדק בדבריך. יותר

מזה, מאחר שמדובר בבחירות במסגרת פריימריס הרי זו במידה מסוימת הונאה גם כלפי

הציבור שבחר באותו אדם. הנקודה המרכזית היא שאילו הפריימריס היו חוק מדינה שהיה

מחייב, ניחא, אבל התקנון אומר שרק אם רוצים עושים פריימריס, אין חובה על כך.

הואיל והציבור בכללותו לא השתתף בזה אלא זו מסגרת פנימית מפלגתית של אותה מפלגה,

אני חושב שיש פה קפיצה שלא סבירה מבחינת השיטה. אם היתה חובה בחוק לקיים

פריימריס והוא הונה את הציבור, אתה יכול לתקן תקנות מעין אלה שאתה מציע, אבל כל

עוד הפריימריס אינם חובה, כמדינה וכמחוקק אנחנו לא יכולים לשים מגבלות על מי שלא

זכה בפריימריס כאשר זה היה דבר וולונטרי. אתה יכול לעגן את זה בתקנון של המפלגות

ואז אתה יכול להחמיר ולקבוע סנקציות, להוציא אותו מהמפלגה.
רענן כהן
היום אין מעמד למפלגות, אתם לא מדברים מתוך ידיעת המציאות.
היו"ר חנן פורת
זו לא בעיה של המחוקקים, אנחנו לא יכולים להעלות את יוקרתן של המפלגות.

חברי-הכנסת רענן כהן ורובי ריבלין, מסתמן בוועדה רוב נגד הצעת החוק הזאת, יש לכם

שתי אפשרויות ואני מוכן להיענות לכם: אפשרות אחת, נדחה את הדיון ואז זה לא יהיה

רלוונטי לגבי הבחירות הקרובות; אפשרות שניה, נצביע ואז זכותכם להעלות את זה

במליאה כהצעת חוק שלא על-פי עמדת הוועדה. מה אתם מעדיפים?
ראובן ריבלין
אני מציע לדחות את הדיון פה לשבוע הבא ונעשה גיוס.

שלמה שהם;

הנוהג עד היום היה שחוקי בחירות מעבירים בהסכמה.

רענו כהן;

אני רוצה לציין שממשלה איננה מתערבת בעניינים של חוקי בחירות.

היו"ר חנן פורת;

בשלב זה שהה את הדיון בענין הזה, לא החלטנו החלטה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05

קוד המקור של הנתונים